מַה נִּבְהַלְתִּי הַלַּיְלָה! בַּחֲצִי הַלֵּיִל

בְּעָרְפִּי אָחֲזוּ אֶצְבְּעוֹת־קֹר.

מֵאָחוֹר

נֶהְדַּפְתִּי בִּיעָף לַחַלּוֹן הָאָפֵל,

קוֹל צִוָּה בְמַפְגִּיעַ: סְקוֹר!

הִתְבּוֹנַנְתִּי, רָאִיתִי – הוֹי מָרֵיהּ דְּעַלְמִין! –

מְקוֹמוֹת יְדוּעִים לִי מִכְּבָר:

שְׂפַת נָהָר

וְחָרְבוֹת מְצוּדַת גֶּדִימִין

מַעֲלָה־מַעֲלָה, בְּרֹאשׁ הָהָר.

כַּאֲשָׁדִים דְּלוּחֵי־סַעַר מִן הָהָר גָּלְשׁוּ

אֶל הָעֵמֶק צַמְּרוֹת אֳרָנִים.

הַעֵר אֲנִי, אִם…

שִׁפְשַׁפְתִּי עֵינַי, מַבָּטִי נִתְקַל שׁוּב

בְּבַרְזֶל סְרִיג הַגָּן. וּבִפְנִים –

בִּפְנִים רְאִיתִיהָ. בַּצֵּל הַחִוֵּר

הִבְהִיק לֹבֶן אֲרִיג חֲלוּקָהּ.

הִיא הָלְכָה,

וּלְצִדָּהּ: לֹא, לֹא אָח, לֹא קָרוֹב – אַחֵר!

– הוֹי, כַּתַּר, כַּתַּר־נָא, יַנּוּקָא! –

צְלִיל זְגוּגִית שְׁבוּרָה… גָּז הַכֹּל, לַהֲדָ"ם!

לַיְלָה, רוּחַ, יָדַי שׁוֹקְעוֹת –

וְכֹה צַר עַד לִבְכּוֹת.

וּמְחַיֵּךְ הַמּוֹלָד בִּמְרוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם

בִּשְׂפָתַיִם דַּקּוֹת.