מְגַלֶּה טְמִירִין / נפתלי הרץ אימבר
הוי חכמים חכמים ונגד פניהם נבונים
(ישעיהו)
יֶשְׁנָם חֲכָמִים, בְּעֵינֵהֶם נְבוֹנִים,
אֲרָצוֹת יָתוּרוּ, חַפֵּשׂ מַטְמוֹנִים,
הַרְאוֹת לַתֵּבֵל מִיָּמִים עַתִּיקִים,
מִסְּגֻלַּת קֶדֶם, מִדָּתוֹת וְחֻקִים.
בְּחוֹף הַיְאוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,
שָׁם תִּרְאֵם רוֹבְצִים בֵּין מִשְׁפְּתָיִם,
לַחֲנוּטִים יְדַבְּרוּ עָלֵימוֹ אָבַד כֶּלַח,
אִם רָאוּ נֹחַ וְדוֹרוֹ מְתוּשֶלַח.
וּבְאֶרֶץ יָוָן יָלִינוּ בַּנְּצוּרִים
בַּמַּעֲדֵּר יַעֲדְּרוּ קְבָרִים וְצוּרִים,
בְּחֹרְשֵׁי אֲדָמָה יַחְרְשׁוּ כֹּל תֶּלֶם,
חַפֵּשׂ אַחֲרֵי שִׁבְרֵי יַד וָצֶלֶם.
חַפְּשׂוּ וּרְאוּ כָּל בֵּית נְכֹאתָם,
אִם יֵשׁ בָּהֶם עֵד לְהַגִּיד אותוֹתָם?
הַאִם חֹטֶם מִמֹּלֶךְ אוֹ שֶׁבֶר יָד מִבֵּל
יוּכְלוּ לְהַגִּיד מַה פָּעַל אֵל?
בַּחֲצַר מָוֶת לֹא אָגוּר, לֹא אָלִין בַּקְּבָרִים,
בָּרְחֹבוֹת אֶתְהַלֵךְ אָלִין בַּכּפָרִים,
עִם הַחַיִּים אֲדַבֵּר, הֲגִיגָם אָבִינָה,
לֹא אֶדֱרֹשׁ לַמֵּתִים, בָּמוֹ אֵין בִּינָה.
עִם “עַם עוֹלָם” אֲדַבֵּר, עָלָיו הַתָּו,
עַל חַיָּיו אָשִׁיר, עַל גּוֹי וֵאלֹהָיו,
עַל אַרְצוֹ אָשִׁירָה, אֶרֶץ כְּנַעַן,
שָׁם כָּל אֶבֶן דּוֹבֶרֶת וכָל עֵץ יַעַן.
לְאַרְצִי אָשִׁירָה, עֲתִידוֹת אָחִישָה,
לְעַמִי אֲזַמֵּר, לִבּוֹ אַרְעִישָה,
לִירוּשָׁלַיִם הֲגִיגִי, מִסְתְּרֵי לְבָבִי
וּלְצִיּוֹן – לְצִיּוֹן הִקְדַּשְׁתִּי עֻגָּבִי.