פְּגַשְׁתִּיךְ בִּרְטוֹט בַּסְּבַךְ טַל טֹהַר
וּבְחִיל אָמַרְתִּי לָךְ: שָׁלוֹם!
חָמַקְתְּ. בְּלָעֵךְ שְׁאוֹנוֹ שֶׁל יוֹם
וָאֵט לָתוּר יֵשֵׁךְ רַב־זֹהַר
בִּדְמִי בִּלְבֶּלֶת הַחֲלוֹם.
וְלַיְלָה־לַיְלָה שָׁם תָּעִיתִי,
מִתְּהוֹם אֶל תְּהוֹם דּוּמָם דָּאִיתִי;
סְבִיבִי סוּמָא גָּשַׁשׁ הַבְּלִי
וּבַלְהוֹתָיו זִנְּקוּ מוּלִי.
אוֹרוֹת מַתְעִים תְּקוּפֵי־צְמַרְמֹרֶת
הִטּוּ מִצַּד אֶל צַד שְׁבִילִי,
בֵּינָם סְבוּכַת קְוֻצּוֹת־דִּי־נוּר
רָקְדָה לִילִית בִּמְחוֹל סְחַרְחֹרֶת.
קָרְצָה לִי עַיִן בַּת־הַקֶּרִי,
הָגְתָה בְּנֹעַם: דַּי לָתוּר –
אֲנִי הִיא זוֹ, אִתִּי תָּדוּר,
וָלֹא… וּבְנֶשֶׁם רוּחַ־קֶרַח
גָּלְמֵי בְּלִימָה נְטוּלֵי דְמוּת
צָרְחוּ צָרֹחַ: צְנַח וָמוּת!
כִּמְעַט בְּלָעַתְנִי הַבִּלְבֶּלֶת,
אוּלָם בִּשְׁחוֹר הַבֶּן־בְּלִי־תְּחוּם
נִצְנֵץ מוּלִי פַּס נֹגַהּ תְּכֵלֶת,
תּוֹכוֹ כַּסַּהַר הַפָּגוּם
דְּיוֹקַן דְּמוּתֵךְ רִטֵּט עָמוּם.
מֵחֵיק הַלַּיְלָה מְשִׁיתִיהוּ
אֶל חוֹף הַיּוֹם וְלֹא נָמוֹג,
בְּכוּר הַגַּעְגּוּעִים צְרַפְתִּיהוּ
וָאַצְפִּינוֹ בַּלֵּב עָמֹק.
זִכְרוֹנוֹתַי לוֹ שׁוּב הֶחֱזִירוּ
אֶת חֵן רִאשׁוֹן הָרֵאָיוֹן
וּבְזֵר קְלָעָהוּ הַדִּמְיוֹן
טַלְלֵי צְפִירָה דּוּמָם הִזְהִירוּ.
כֹּה קַמְתְּ נֶגְדִּי כֻּלָּךְ חִידָה
וּלְהִוָּדַע אֵין שׁוּם יְכֹלֶת –
עַד אָן גּוֹמֶרֶת אַגָּדָה
וְהַמְּצִיאוּת מֵאָן מַתְּחֶלֶת.
* * *
וְיוֹם יָבוֹא אֶרְאֶךְ שׁוּב פַּעַם
אֶשְׁמַע קוֹלֵךְ וְלֹא אֶרְעַד.
כִּלְכָל אָדָם שָׁלוֹם לָךְ אַעַן
וְלֹא אֵדַע כִּי זוֹ הִיא אַתְּ.