בֹּקֶר חֹרֶף חָרִיף כְּכֹהַל,

כְּצִנְצֶנֶת צְלוּלָה תֵּבֵל.

– פְּשׁוֹט גַּרְגֶּרֶת וּלְגֹום בְּכֹחַ

וּנְזוֹף מִקֶּרֶב כְּרַב־חוֹבֵל.

מוּל הָרוּחַ הַט אַף וָאֹזֶן…

קְלוֹט אֵדֵי מֶלַח וְאַל תִּדְאַג –

אֵי הַיָּמָּה הִשְׁלִיכוּ עֹגֶן

וְעַל רֹאשׁ תֹּרֶן הוּנַף נֵס חַג.

שֶׂרֶט שֶׁלֶג, שׁוּרוֹת רַגְלַיִם,

שִׁיר מַלָּחִים (אֵי מְכוֹרָתָם?):

"יָמָּה, יָמָּה יוֹמָם וָלַיִל,

הַיּוֹם – הָכָא, וּמָחָר – הָתָם!"

1933