צָרָה! לִזְעוֹק “עֲנֵנוּ”!
בָּרוֹם אֵין פַּס עָנָן.
הַגֵּד, מַה תְּהֵא עָלֵינוּ,
שָׂדִי הַזַּלְדָּגָן!
כָּל קַשׁ כְּחֵץ תָּקוּעַ,
פְּצוּעָה הָאֲדָמָה.
רָם רֹן שִׁלְבּוּק מַבּוּעַ
בְּזַלְעֲפוֹת חַמָּה.
אַךְ מַה מַּבּוּעַ לָנוּ?
זַרְזִיף צָרִיך, מַבּוּל!
–עוֹף יָהּ, הַמְלֵץ עָלֵינוּ
לְבַל יֹאבַד הַיְבוּל.