גֵּר אֲכוּל אֵשׁ חֹרֶב,
בֶּן מֶרְחָב כָּמוּס,
הַנּוֹדֵד שַׁח עֹרֶף
תַּחַת שְׁמֵי תַּמּוּז, –
מִמַּלְבּוּשׁ וָנַעַל
חוֹל דְּרָכִים נַעֵר!
סוּר אֶל שְׂפַת הַנַּחַל,
שָׁם בֵּיתֵנוּ, גֵּר!
בֹּקֶר, צָהֳרַיִם
הַשֻּׁלְחָן עָרוּך.
גַּם בְּבֵין־עַרְבַּיִם
בּוֹאֲךָ בָּרוּךְ.
אֹסֶם תְּנוּבָתֵנוּ
לֵיל וָיוֹם לִטְעוֹן;
מֶגֶד בֻּסְתָּנֵנוּ,
תַּפּוּחֵי אַנְטוֹן.
טְעַם וּטְעַן בַּטֶּנֶא!
אַךְ בִּתְנַאי, בְּרוּךְ יָהּ –
שׁוּב מִפְתַּן בֵּיתֵנוּ
פְּקוֹד כָּעֵת חַיָּה!