כְּלוּם תִּדְהָרִים נֶהֶפְכוּ בָּאֲגַם הַצּוֹנֵן?

כְּלוּם שַׁלַּכְתָּם בַּמְּצוּלָה עוֹמְמָה?

לֹא, בַּטְנוּנִים הֵם… וְאוּלַי רַק מֵעֵין – –

רֶטֶט אַלְפֵי נִימֵי כֶסֶף בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה.

מִי אֶת הַקֶּשֶׁת מֵנִיף וּמוֹרִיד וּמְכַוֵּן?

אֵין זֶה כַּנָּר, זֶה דַּיָּג חַכָּתוֹ הִשְׁלִיךְ,

אוֹ עֲרָבָה שִׁרְבְּבָה שַׁרְבִיטָהּ לַיָּוֵן.

שׁוּר! עַמּוּדֵי טֶלֶגְרַף בַּמִּדְרוֹן יוֹרְדִים,

עַל תֵּילֵיהֶם אִוּוּ שֶׁבֶת עוֹפוֹת לְלֹא קֵן.

חוּט עַל גַּב חוּט, זְנַב עוֹף מרֹאשׁ עוֹף יָרוּם –

כְּלוּם לֹא תָּוֵי־נְגִינָה לְיוֹדֵעַ נַגֵּן?

יַעַר מַשְׁחִיר שָׁם בָּהָר. טוּר לִבְנִים בִּמְבוֹאָיו.

עוּגַב הַיַּעַר שֵׁן מְנַעַנְעָיו חָשַׂף.

• פַּח־נָא, הָרוּחַ!

• הָרִיעוּ, שׁוֹפְרוֹת הָאוֹרְגַן!

• פַּזְּמוּ בַּטְנוּנֵי הָאֲגַם!

– – – – – – – –

מִי שָׁם קוֹרֵא לִי?

אָחוֹת? כַּלָּה? אֵם? –

תֵּבֵל צָלְלָה.

שָׁמְטָה הַחַמָּה אֶת קַרְנָהּ

כִּשְׁמוֹט יְדֵי שַׁיָּט עָיֵף מָשׁוֹט.

מִתְפַּלֵּשׁ עוֹלָם אָבֵל

בְּאֵפֶר בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת.

רִאשׁוֹנֵי הַכּוֹכָבִים –

שְׁלֹשֶת נְשָׁרַיִךְ, הַמַּלְכָּה,

מַבִּיטִים כֹּה עֲצוּבִים!

לוֹחֲשִׁים: נִסְתַּלְּקָה.

תּוֹעִים שִׁכּוֹרִים בַּשְּׁוָקִים הָרֵיקִים,

וּבִידֵיהֶם הַסְּאוּבוֹת מַבְהִיקִים

פָּמוֹטֵי נְחֻשְׁתֵּךְ.

הֵם יִמְכְּרוּהָ חִנָּם

וְאֶת זִכְרֵךְ, מַלְכָּה,

יַטְבִּיעוּ חִישׁ בְּיֵינָם.

לֹא יַאַרְכוּ הַיָּמִים וּשְׁמֵךְ

יִשָּׁכַח מֵעִיר וּמִמְּדִינָה.

אַךְ אֲנִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ,

מַלְכָּה עֲדִינָה!

אָמְנָם כָּבוּ נֵרוֹתַיִךְ לָעַד!

וְיוֹמֵךְ רַד;

אַךְ לִי קָדוֹשׁ זִכְרֵךְ, הַמַּלְכָּה הַשְּׁקֵטָה!

וְאֵין לַחֹל עָלַיִךְ שׁוּם שְׁלִיטָה.

וּבִזְכוּת לְטִיפַת כַּף יָדֵךְ,

אֲשֶׁר מִצְחִי זוֹכֵר עוֹד עֶדְנָתָהּ,

וּבִזְכוּת פֵּרוֹת כִּבּוּדֵךְ,

אֲשֶׁר טַעְמָם עוֹד בְּפִי,

בִּזְכוּת דַּיְסַת הַשְּׂעוֹרִים

זָרִית עַל סַף פִּתְחֵךְ לַצִּפֳּרִים

– עוֹד שִׁירָתֵךְ בִּי תְּחִי.

אֱסָף־נָא, הָרוּחַ, צְלִילַי הַפְּזוּרִים!

הָרִיעוּ, שׁוֹפְרוֹת הָאוֹרְגַן!

פַּזְּמוּ, בַּטְנוּנֵי הָאֲגַם! –

"יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת

אֲמָתוֹ מַלְכְּתָא שַׁבָּת

שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ."

לנינגרד, במאסר, 15.3.35