מִכָּל אוֹתָם בְּכוֹרֵי הַתּוֹלָדָה,
גַּבָּם כְּגַב אַרְיֵה דְּבֵי אִירַן,
לְטֹעַן שֶׁמֶשׁ וּלְתַלְתַּל הָדָר,
מִי חַי שָׂרַד כַּיּוֹם? הַגֵּד, אִילָן!
הִנֵּה עַל נִינֵיהֶם הַנַּנָּסִים
טַרְפֵי שַׁלַּכְתְּךָ מְרַשְׁרְשִׁים –
עַל רֹאשׁ צַמְּרוֹת עֵצִים רָמִים מִמְּךָ
נָשַׁר צַמְרָם שֶׁל רִאשׁוֹנֵי הַיְקוּם.
זָקוּף אָז לֹא הִגִיעַ אֲמִירְךָ
לְקוֹמָתָם. עַתָּה בַּטִּיט הַחוּם
עָמְקוּ מִשָּׁרָשֶׁיךָ גַּרְמֵיהֶם,
עַד בְּלִי יָרֵחַ אֵין תְּקוּמָה לָהֶם.
כָּזֶה סוֹפָהּ שֶׁל כָּל הַהֲוָיָה –
הָיֹה הָיָה…