זֶה הַיְלֵל הֶחָרִיף, שְׁרִיקַת פֶּרֶא הַלֵּזוּ,
הֵדֵי הַיְּעָרוֹת יִשְׁנוּ וִישַׁלֵּשׁוּ.
אֵין זֹאת כִּי אֶצְבַּע אֱלֹהִים. יִתָּכֵן,
לֹא אַחַת, אֶלָּא שְׁתַּיִם. כֵּן…
בִּיגוֹנוֹ הַאִם אוֹ בְּאַפּוֹ הַקּוֹדֵחַ
תְּחָבוֹ כִּבְיָכוֹל לְתוֹךְ פִּיו – מִי יוֹדֵעַ?
אַךְ, בָּדוּק וּמְנֻסֶּה, שׁוֹרֵק אֵל נְקָמוֹת:
אַל תְּקַו לִישׁוּעוֹת וּלְנֶחָמוֹת.
וִיהִי כָּךְ… יִשְׁלֹף מִנָּדָן לַהַט חֶרֶב
וְיַךְ בְּצִלְצוּל כָּל הָאָרֶץ חֵרֶם.
וּמָה? בְּאֵין טוֹבוֹת נִתְנַחֵם בָּרָעוֹת.
נִשְׁרוֹק לְכָל אֵלֶּה בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת!