אֶל שִׂיא שְׁטוּף שַׁחַר יוֹם יִנּוֹן.

קַלֵּי עָקֵב עֲלוֹת הֶעְפִּילוּ.

הַגְּזָר גּוֹרָל אוֹ חֹסֶר אוֹן?

עֻבְדָּה: חָזְרוּ, יָרְדוּ, הִשְׁפִּילוּ.

כֹּה חִישׁ, כֹּה חִישׁ, לָשׁוּב רֵיקָם

לִבְאֵר יְדֵי זָרִים חָצָבוּ,

שִׁלְשׁוֹם תּוֹכָה פָּלְטוּ רֻקָּם,

הַיּוֹם מֵימֶיהָ דְּלוּחִים יִשְׁאָבוּ.

אַךְ לֹא לָזֶה, אַךְ לֹא לָזֶה,

יָדַי רְפוֹת־אֶצְבַּע תִּצְנַחְנָה.

נוֹרָא עָלַי הַמַּעֲשֶׂה –

עוֹדָם קוֹרְאִים: “עוֹלִים אֲנַחְנוּ!”