(לידידי ה' ארי' ליב שיינהויז הי"ו)
בֵּין רֵעַי וִידִידַי מִכְּבָר אָצָרְתִּי
אוֹתְךָ, יַקִּירִי, מִקָּרוֹב הִכָּרְתִּי,
וּבְטֹהַר נַפְשְׁךָ לִבִּי שָׁבִיתָ;
נַפְשְׁךָ עֲדִינָה אוֹהֶבֶת כָּל יֹפִי,
תַּמָּה הִיא גַּם צֶחָה מִבְּלִי כָל דֹּפִי,
וּבְהֶגְיוֹן רוּחַ עַל רַבִּים עָלִיתָ.
––––––
וּבְרִגְשׁוֹת אֵלֶּה לִי אַהֲבָה תַבִּיעַ,
גַּם קֶסֶם מִדְבָּרְךָ עָדַי הִגִּיעַ,
כָּתוּב עַל סֵפֶר, חָרוּת עֲלֵי לוּחַ;
מֶה עָרְבוּ מִלֶּיךָ וּמַה נִּמְלָצוּ!
מֵאָז רִגְשֵׁי אַהֲבָה בִּי יִתְרוֹצָצוּ,
אַף מִלְּאוּ בִּי בָּתֵּי נֶפֶשׁ וָרוּחַ.
––––––
מֵאָז עַד הֵנָּה לְךָ לִבִּי הִקְדַּשְׁתִּי,
– אַף כִּי זֶה כַבִּיר דּוֹמַמְתִּי, הֶחֱרַשְׁתִּי –
כִּי בִבְרִית אַהֲבָתְךָ הֵן אִכָּבֵדָה;
עַתָּה רִגְשֵׁי לִבִּי לֹא עוֹד אַסְתִּירָה,
וּלְבָרֶכְךָ עַתָּה כִּנּוֹרִי אָעִירָה,
טֶרֶם חִישׁ מַהֵר מֶנִּי תִפָּרֵדָה.
––––––
אַךְ פִּתְאֹם כִּנּוֹרִי נֶאֱלַם דּוּמִיָּה.
כִּי לִבִּי בִי סוֹעֵר, רוּחִי הוֹמִיָּה, –
רַק בְּרָכוֹת אֶלֶף לְךָ יֶהְגּוּ כִלְיוֹתַי!
כִּי בִרְכַּת שַׁדַּי עַל דַּרְכְּךָ תוֹפִיעַ,
גַּם שָׁלֵם, צָלֵחַ לִמְקוֹמְךָ תַּגִּיעַ, –
אָז קוֹלְךָ יָשִׁיב הֵד אֶל קוֹל רִגְשׁוֹתַי!…
אדר א', תרמ“ג. פ”ב.