עַל הַמִּגְרָשׁ, עַל דִּשְׁאוֹ הַמְכֻסֶּה אַרְגְּמַן בֵּין־עַרְבַּיִם,
נֹעַר פָּזִיז מְכַרְכֵּר סְחוֹר לְכַדּוּר הַפוּטְבּוֹל.
עֶלֶם בָּעַט בְּרַגְלוֹ. פְּרוּשֵׂי־יָד מִתְפַּזְּרִים לְכָל עֵבֶר.
עָף הַכַּדּוּר. זֶה חוֹטְפוֹ, זֶה מֵחָדָשׁ קוֹלְעוֹ קַל.
מִי יְנַצַּח – הַיְנוּ הַךְ; אוּלָם יֵשׁ בְּכֹחָם שֶׁל כָּל אֵלֶּה
אֶת הַחַמָּה הַשּׁוֹקְעָה שׁוּב הַזֶּנִיטָה לִזְרוֹק.