לוגו
סוֹנֶטּוֹת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

1    🔗

מַה זּוֹעֲמִים פָּנַי – כְּמֵי נֵיבָה הַיְאוֹר,

וּמֵי נֵיבָה – כְּמֵצַח מִיכָאֵל בַּקּוּנִין.

לֹא בֵּן אֲנִי לְפִּיטֶר וְלֹא לְעִיר בַּקּוּ נִין –

שַׁלְשֶׁלֶת יִחוּסִי הַיּוֹם זָכֹר אֶזְכּוֹר.


לְיַעַר לִיטָא בֵּן, וְאָח צָעִיר לַתּוֹר

מִבֵּילוֹבֶז'. עוֹדֶנִּי יֶלֶד, הֵינִיקוּנִי

לִבְנִים בִּשְׂרָף נוֹטֵף, זִקְנֵי אוֹגִים חִנְּכוּנִי.

וּמַה לִּי כָּאן עַל גְּדוֹת נֵיבָה הַיְאוֹר?


וְכָךְ אֲנִי עוֹמֵד – וּכְמוֹ שׁוֹאֵל לַפֵּשֶׁר,

אֶל מוּל הַנֶּכֶר מִתְקַמְּרוֹת בִּמְרִי כַּבִּיר

גַּבּוֹת עֵינַי כִּשְׁתֵּי קַשְׁתוֹת הַגֶּשֶׁר:


מַה לִּי עַל שְׂפַת נֵיבָה בְּלֶנִינְגְרַד הָעִיר?

אִם לַחֲמָם – רַק נֹכַח מְדוּרַת הַקֶּשֶׁר,

וְאִם לִקְפּוֹא – רַק בֵּין שַׁלְגֵי סִבִּיר־־ ־־

תרפ"ח

 

2    🔗

לֹא יַד מַלְאָךְ שְׁלוּחָה לַיָּם בַּאֲלַכְסוֹן

קָנֶה בּוֹ נָעֲצָה לְרוּס לִקְרוֹעַ צֹהַר –

שַׁרְבִיט שַׁלִּיט הֶעֱלָה מִתְּהוֹם יָם פִין שִׂרְטוֹן.

מַסַּד לִכְרַךְ – אֶשְׁנָב ­­­­­­סְרִיגִי לְבֵית־הַסֹּהַר.


עַל שַׁחַם חוּם הַמִּשְׁתַּקֵּף בְּמֵי צָפוֹן

עָמַד אִיש קְצַר־הַמְּעִיל וַאֲרֹךְ־הָרֶגֶל– פֶּטֶר

וְעַל הַחוֹף זָחַל קְהַל עֲמֵלִים גָּחוֹן

וְרָצוֹץ הַבֹּץ טוּרִים טוּרִים כְּסֵדֶר.


הַזְּמַן – עוֹף בָּר, עַל פְּנֵי דּוֹרוֹת יִפְרֹשׂ כָּנָף.

טִיסָה… וְעַל שִׁלְדֵי בוֹנִים גַּלְעֵד – עִיר־פֶּטֶר.

טִיסָה… הַיְאוֹר עָזַב גְּדוֹתָיו – וַהֲצָפָה.


שָׁכְכָה סַעֲרַת אוֹקְטוֹבֶּר, שֵׁם הַכְּרַךְ מוּסָב

וְעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ – כּוֹלְאִים לְפוֹרְצֵי גֶדֶר.

חֲזַק, לִבִּי! עוֹד יַעֲלוּ מִֵי הַנֵּיבָה!

תר"ץ

 

3    🔗


שָׁלוֹם לָךְ, בְּהֵמָה רוּסִית! שְׁלוֹם יַעַר

מֵאֵת אַחֲרוֹן שׁוֹרֵי־הַבָּר מִבֵּילוֹבֶז',

חָפְשִׁי מֵעֹל כָּל עוֹד כְּטֶלֶף־אֵשׁ

יִדְהַר עַל כַּר שְׁמֵי תְכוֹל מוֹלַד הַסַּהַר.


וְאַתְּ, אַתְּ רוּס, לְמוּדַת סַעַר,

שֶׁהַטַּיְגָה זְנָבֵךְ הַמִּתְגָּעֵשׁ,

בְּעֹל אֻכָּף מוֹסְקְוָה גַבֵּךְ אֵיךְ הִתְדַּבֵּשׁ?

פֶּטְרוֹפּוֹלִיס בְּלָמֵךְ בְּמֶתֶג צַר.


בַּשּׁוֹט דָּשׁ אֶת בְּשָׂרֵךְ נוֹשֵׂא הַנֵּזֶר,

דָּמֵךְ מָצוּ שְׁנֵי מַקּוֹרֵי הַנֶּשֶׁר.

טִיסָה… רוֹכְבֵךְ נָפַל, דְּהָרָה – לָחַךְ עָפָר.


כֵּן תִּבְעֲטִי בָּרֶגֶל הַדּוֹקֶרֶת

כַּיּוֹם עוֹרֵךְ בְּדָרְבָן מְחֻמַּשׁ הַקֶּרֶן –

וּדְרוֹר גַּם לָךְ, גַּם לִי, כִּלְשׁוֹר־הַבָּר.

 

4    🔗


חַרְטוּם שֶׁל נֵץ הָאַף, מַבַּט עֵין־נֶשֶׁר…

כֵּן, הִכַּרְתִּיךָ! בְּרַם, אוֹתְךָ כְּלוּם אַחַז,

אֳמַן צִחְצוּחַ נְעָלִים, רָם־יַחַשׂ,

אַיְסוֹר יְלִיד אַשּׁוּר, נִין שַׁלְמַנְאֶסֶר?


מַה־לָךְ כִּי תַּעֲמוֹד תּוֹהֶה לְפֵשֶׁר

פָּרַשׁ־הַנְּחשֶׁת שֶׁבִּזְרוֹעַ יַחַץ

אֶת הָאֲוִיר, כְּמוֹ שְׁאוֹן נֵיבָה הוּא יַהַס?

יֵשׁ נֵס נִפְלָא מִזֶּה. נִפְנֶה לַגֶּשֶׁר.


הִנֵּה הִנָּם תָּאֳמֵי סְפִינְכְּסִים הַלָּלוּ,

בְּמֵי צָפוֹן בָּבוּאָתָם צָלָלָה.

עִבְרִי אֲנִי, אַיְסוֹר אַתָּה, סוּסֵינוּ הֵמָּה.


נִקְפּוֹץ־נָא עַל גַבָּם וּבְגִלּוּי מֵצַח

כְּאַנְדַּרְטוֹת חַיּוֹת נִרְכַּב לַנֶּצַח

כְּמוֹ שֶׁרָכַבְנוּ מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה.

 

5    🔗


לֹא שֶׁמֶשׁ, לֹא מָטָר, אַף רוּחַ אָיִן.

גַּם חַם, לֹא חַם, גַּם קַר לֹא קַר. אַקְלִים!

הַיּוֹם זוֹחֵל אָפֹר כִּגְדוּד רַגְלִים

שֶׁנָּס מִן הַחֲזִית בְּשֵׁן וָעָיִן.


צוֹפֶה אֲנִי לְנֵס. לְיֵשׁ… מֵאַיִן?

אַךְ שׁוּר! מֵעַל חוֹמוֹת וּמִגְדָּלִים

רָם צָץ הַכּוֹבַע שֶׁל עֲנָק אַלִּים.

הַאֻמְנָם גּוּלִיבֶר הוּא בִּכְלִי־זַיִן?


יֵשׁ לְשַעֵר, תְּקָפַתְהוּ הַנַּזֶּלֶת.

סָבִיב בִּמְרוֹם גַּגּוֹת שְׁלַל מַטְלִיּוֹת,

יִגְרוֹף בָּהֶם חָטְמוֹ וְהָעִיר נוֹפֶלֶת.


אַךְ הַס. הִתְעוּ שׁוֹלָל הַהֲזָיוֹת –

בָּרוֹם כִּפַּת אִיסַאֲקִי מִתְעַגֶּלֶת

וּבְרֹאשׁ גַּגּוֹת דִּגְלֵי הַמַּלְכֻיּוֹת.

תרצ"א

 

6    🔗


סוֹעֵר הִתּוּךְ בַּרְזֶל וּמְפַעְפֵּעַ

כִּנְהַר־דִּי־נוּר בְּתַנּוּרֵי מַרְטֵן.

תַּעֲשִׂיָּה כְּבֵדָה, פּוֹעֵל שָׂבֵעַ;

מִשְׁטָר. וְאֵין דּוֹרֵשׁ לַמֶּרֶד, אֵין.


הָיוּ שַׁדְמוֹת פָּרָג, נִשְׁאַר סָפִיחַ;

יְמֵי זְהוֹרִית – עַתָּה נִפְנוּף אָדֹם

שֶׁל נֵס מָעוּךְ עַל גַּג מוֹסַד שִׁלְטוֹן.

בְּרוּחַ סְתָו דַּחְלִיל שַׁרְווּל יָנִיעַ.


מְדוּרוֹת הַמֶּרֶד כְּבָר כָּבְתָה אִשָּׁן.

עַל הֶרֶס כִּבְשָׁנָן עֲמֹד אַגְבִּיהַּ:

דּוּמָם נִצֶּבֶת אֲרֻבַּת עָשָׁן.


מִחוּץ טוּחָה בַּסִּיד וּמְפֻחָם פִּיהָ –

טוּחִים פָּנַי בְּסִיד יָגוֹן לָבָן,

בִּפְנִים לִבִּי מָרָה־שְׁחוֹרָה כְּפִיחַ.

תרצ"ה

 

7    🔗


הַיּוֹם יָרַד בְּמַדְרֵגוֹת־הָאֶבֶן

אֶל תְּכֹל מֵימֵי הַיְאוֹר לִרְחוֹץ וּבְטֶרֶם

כִּלָּה לִטְבּוֹל צָלַל פִּי תְהוֹם. וְתֶלֶם

גַּלִּים עָבַר בְּתַהֲלוּכַת־אֵבֶל.


יָרְדָה דְּמָמָה שְׁלֵמָה וַחֲצִי אֹפֶל,

וַעֲגֻלָּה, מוּפֶזֶת וּמַזְהֶרֶת,

שָׁקְעָה כִּפַת אִיסַאֲקִי תּוֹךְ הַזֶּרֶם

כְּפַעֲמוֹן אָמוֹדַאי מְשֻׁלְשַׁל חֶבֶל.


וּכְמוֹ כַּדּוּר־זָהָב מְגַשֵּׁשׁ בַּמַּיִם

חֹד גַּג הָאַדְמִירַלְיָה. בַּעְבּוּעַ.

שׁוֹטֵף הַיְאוֹר בְּזֹהַר בֵּין־עַרְבָּיִם.


הֹעֲלַָה הַמֵּת, הִנֵּהוּ הַטָּבוּעַ:

אָרֹךְ, לְבֶן־פָּנִים וּכְחֹל־שְׂפָתַיִם.

“הַלַּיְלָה הַלָּבָן” – כֹּה יִקְרָאוּהוּ.

 

8    🔗


יוֹם עַז. יוֹם זַךְ. הַיְאוֹר כִּפְּלָטִינָה,

מְטִיל כֻּלּוֹ מִקְשֶׁה, מוּטָל.

מֵעֵת לְעֵת יָרַד הַשֶּׁלֶג וַיֶּחְדַּל,

הַסְּעָרָה קִפְּלָה סְדִינָהּ.


סְפוּנָה הָעִיר בְּשַׁיִשׁ פַּלְטִינָהּ

בָּנָה הַחֹרֶף לָהּ – הָאַרְדִּיכָל.

אַךְ כְּבָר בַּכֹּתֶל הַמַּבְהִיק שֶׁל הַהֵיכָל

נֶחְבָּט הֵד צְעָדָיו שֶׁל בַּעַל־דִּינָהּ.


זֶה רוּחַ בָּא מוּעָף מִמִּעֲרָב,

נוֹשֵׁם – וְגַל בַּיָּם הַבַּלְטִי נָע;

נוֹהֵם – מַשְׁפִּיל הַיְאוֹר קִמְרוֹן־גְּשָׁרָיו.


וּמְאֹד נְהַר נֵיבָה בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ יִיף

בְּהִתְפַָּרְצוֹ לַכְּרַךְ בְּשֶׁטֶף רָב,

בְּהִשָּׁלְפוֹ מִנְּדַן קַרְחוֹ כַּסַּיִף.

 

9    🔗


טוֹב לָשׂוּחַ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר

בִּרְחוֹבוֹת הַכְּרַךְ הַשּׁוֹמֵמִין.

מַה לִּי “אָן”? אֵין שְׂמֹאל וְאֵין יָמִין.

צַעַד אוֹן וְהֵד מִדְרֶכֶת־שַׁחַם.


בְּרֶגַע זֶה, עֵת בְּחִוָּרוֹן הַשַּׁחַק

אֶרְאֲךָ, פָּרָשׁ, פּוֹשֵׁט יָמִין,

בְּךָ וּבִכְרַכְּךָ אֲנִי מַאֲמִין…

חֲלוֹמוֹת… הוֹי, חֲלוֹמוֹת אֵין־שַׁחַר!


שׁוּר! זָקַף הַסּוּס אָזְנֵי־הַנְּחשֶׁת.

תֵּקַע מַעֲשֵׁנוֹת בָּתֵּי־חֲרשֶׁת,

צְלִיל טְרַם־בֹּקֶר – וְלִבִּי לִי סָח:


לֹא בֵּין הַחוֹמוֹת מֶרְחָב לַסַּעַר,

וְלַמַּאֲמִין בְּרַעַשׁ עֵץ הַיַּעַר

לֹא לַאֲזִין לְקוֹל בַּרְזֶל הַכְּרָךְ.

 

10    🔗

וְשׁוּב אֲנִי צוֹחֵק מִלֵּב וָקֶרֶב,

וְשׁוּב אֲנִי צוֹחֵק מִקֶּרֶב לֵב –

עַל פְּנֵי הַיְאוֹר דּוֹהֵר קוֹל נֶפֶץ קֶרַח…

אֵי אֶבֶן, אֵי זְגוּגִית – וְאֶשְׁתּוֹבֵב!


מֵרְחוֹב לִרְחוֹב אָרוּץ יָחֵף, פָּרוּעַ,

הֶקְדֵּשׁ לָאֵל, הֶפְקֵר לַעֲזָאזֵל.

בְּמַסְרְקוֹת כְּחֻלִּים סוֹרֵק הָרוּחַ

זְהַב רַעְמָתוֹ שֶׁל שֶׁמֶשׁ אֲרִיאֵל.


קִרְאוּ אַחֲרַי “הוֹלֵל” – לֹא אֶתְפַּעֵל.

עוֹזֵב אֲנִי הַיּוֹם אַבְנֵי הַקֶּרֶת,

שׁוֹכֵחַ מִי אוֹהֵב לִי, מִי אוֹיֵב,


קוֹרֵא לְכָל נוֹשֵׁי־נוֹשְׁכֵי יוֹבֵל –

וְשׁוּב אֲנִי צוֹחֵק מִלֵּב וָקֶרֶב,

וְשׁוּב אֲנִי צוֹחֵק מִקֶּרֶב לֵב.