בֶּן גִּילִי, קֻנְדֵּס פּוֹחֵחַ,

לֵץ עַלִּיז, קָדְקֹד קוֹדֵחַ,

אָח הֱיֵה־נָא לִי וָרֵעַ

בְּרִית נִכְרוֹתָה, נִשָּׁבֵעַ.

עַל יָמִין כַּף שְׂמֹאל אָנִיפָה

וּבְצִיצִית שָׁלֹש אַצְלִיפָה,

מֵעַתָּה – חַיַּי חַיֶּיךָ,

בַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֵלֵכָה,

בַּאֲשֶׁר תִּלְמַד אֶלְמֹדָה,

עַל חֻמָּשׁ אֶחָד נִשְׁקֹדָה.

אִם פְּסוּקְךָ תִּשְׁכַּח, חָלִילָה,

סְמוֹךְ עָלַי, הַצֵּל אַצִּילָה –

עֵקֶב זֶה לִשְׂחוֹת לַמְּדֵנִי,

כִּי אֶטְבַּע בַּיְאוֹר – מְשֵׁנִי.

וְאִם, חָלִילָה, אֶטָבֵעַ,

חֶסֶד זֶה עֲשֵׂה לִי, רֵעַ,

עַל פָּנַי מַטְלִית הַעֲבִירָה.

שֶׁמֶץ רֹטֶב אַל תַּשְׁאִירָה –

הַבְּרִיּוֹת לְבַל תִּבְדֶּינָה

כִּי בְּעֵינַי רָאוּ טִיף דֶּמַע.

טוֹב כִּי יִסְטְרוּנִי לֶחִי

וְאַל יַגִּידוּ “בַּעַל־בֶּכִי”.