לְשׁוֹן קְדוּמִים, לְשׁוֹן הֵימָן וְהַלֵּוִי,
בְּדֶרֶךְ נֵס הִגַּעַתְּ אֵלַי, אַתְּ הַמְעֻנֶּגֶת.
נִיבֵךְ נָעִים הֵנִיב לִבִּי וַעֲלֵי פִי
דָלְקוּ מִלַּיִךְ כִּנְשִׁיקוֹת בַּת־נֶגֶב.
מִגְּדוֹת יַרְדֵּן וּפְרָת הִסַּעַתְּ לִגְיוֹנוֹתַיִךְ,
שַׂמְתִּנִי לִמְפַקֵּד וְלָךְ, מַלְכָּה, לִסְגָן.
נִצְּבוּ הָכֵן בַּטּוּר אוֹתִיּוֹתַיִךְ
כְּגִבּוֹרֵי אַשּׁוּר מְרֻבָּעֵי זָקָן.
נָתַתְּ לִי צַָו: אֶת הַגְּיָסוֹת הַסַּע! וַהֲרֵי
דּוֹהֵר חֵיל הָרוֹכְבִים בְּדַקְטִילוֹס דַּק־רֶגֶל,
הַפִיסְטוֹנִים בְּיַמְבְּ, הָרֶכֶב בְּחוֹרֵי.
וּבְרֹאשָׁם דַּגְלָן חָרוּץ – הָרֶגֶשׁ.
מַלְכָּה! הֶעֱבַרְתִּי צִבְאוֹתַיִךְ כְּמַצְבִּיא
מֵעֵבֶר דּוֹן, נֵיבָה וְנֵימַן נְהַר מוֹלֶדֶת.
כֵּן תַּעֲבִירִי שְׁמִי מֵעֵבֶר נְהַר הַלֵּתֵי
כִּשְׁמוֹת הַקַּדְמוֹנִים הֵימָן וְהַלֵּוִי.