משירי פושקין

בְּמַעֲמַקֵּי מִכְרוֹת סִבִּיר

סַבְלָנוּתְכֶם גֵּאָה תִּטֹּרוּ.

לֹא יַעַל מִפְעַלְכֶם כַּבִּיר

וּמָעוּף הֲגִיג לִבְּכֶם בַּתֹּהוּ.

אָחוֹת נֶאֱמֶנֶת לָאָסוֹן –

הַצִּפִּיָּה, בְּבוֹר צַלְמָוֶת

תָּעִיר דִּיצָה, תַּרְחִיק עַצָּבֶת,

תַּגִּיעַ שְׁעַת הָרָצוֹן.

רֵעוּת וְאַהֲבָה וָאוֹר

לְהֶסְגֵּרְכֶם יַבְקִיעוּ דֶּרֶך,

כְּשֵׁם שֶׁאֶל מַחְצַב הַפֶּרֶךְ

קוֹלִי מַבְקִיעַ, בֶּן הַדְּרוֹר.

כְּבָלִים יִפְּלוּ מִידֵי אָסִיר,

כְּלָאִים יֻתָּצוּ – וּבַשַּׁעַר

תְּקַדֶּמְכֶם חֵרוּת עִם שַׁחַר

וְיַד אַחִים סֵיפְכֶם תַּחֲזִיר.

סיביר, 30.12.1935