עַל הַוִּיסְלָה אֶלֶף גַּלֵּי תְכֵלֶת

רוּחַ בֹּקֶר מְקַפֶּלֶת.

בֵּין גַּלֶּיךָ, וִיסְלָה, אֵי צָפַנְתָּ

בַּת־הַפֶּלֶא

וַנְדָּה?

וַנְדָּה, וַנְדָּה, אַתְּ מַלְכַּת הַמַּיִם,

שְׁמֵךְ קָרָאתִי פַּעַם, פַּעֲמַיִם,

דּוגִיתִי הִנֵּה עָיְפָה לַשַּׁיִט, –

אֵין עֲדַיִן

צַיִד

בָּא עֶזְרִי! הֶאָח, רַבַּת הַחֶסֶד!

מִכְמַרְתִּי בַּיָּד מוּחֶשֶׁת.

לֹא! הָהּ, לֹא לַשָּׁוְא כָּל כָּךְ כָּבֵדָה –

אַתְּ בָּרֶשֶׁת,

וַנְדָּה!

וַנְדָּה, וַנְדָּה, שׁוּבִי אֶל מֵימַיִךְ,

יֵשׁ אִשָּׁה לִי בִּלְעָדַיִךְ,

לֹא לִשְׁמֵךְ – לְפִי הַטַּף כִּוַּנְתִּי,

לְבָנַיִךְ,

וַנְדָּה!

[31.3.1934]

&& פּוֹלוֹנֶז

– אִם שְׁמֵךְ מַרְיָנָה, אֲנִי שְׁמִי סְטָשֶׁק,

וּבְכֵן הֲמֻתָּר לָךְ לְנַשֵּׁק?

"אִם שְׁמוֹ הוּא סְטַךְ – שְׁמִי לֹא מַרְיָנָה,

זֶה שֵׁם אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה."

– אִם כֵּן – הַנְּשִׁיקָה בִּשְׁבִיל אֲחוֹתֵךְ.

עַתָּה הָבָה אֲנַשֵּׁק אוֹתָךְ.

"הִי, פּוֹחֵז גָּדוֹל וּבִרְיוֹן לֹא־קָטָן!

מֵאַיִן יָבוֹא, בְּכוֹר הַשָּׂטָן?"

– אֲנִי בֶּן אֶרֶץ הַמַּזּוּרִים –

נוֹף הַמְּחוֹלוֹת, מְקוֹר הַשִּׁירִים.

"וּמַה בַּנַּרְתִּיק, מַנְדּוֹלִינָה?

אוּלַי יִפְרֹט לִי מַנְגִּינָה?"

– הָבָה אֶפְרֹט וְאַתְּ תָּחוּלִי

עַל הַדֶּשֶׁא, כָּאן מִמּוּלִי.