"בִּתִּי, מְרוֹמֵי שָׁמַיִם בִּקְּשָׁה, מַעֲמַקֵּי אֶרֶץ בִּקְּשָׁה?!
אִנַנַּה, מְרוֹמֵי שָׁמַיִם בִּקְּשָׁה, מַעֲמַקֵּי אֶרֶץ בִּקְּשָׁה?!
מַמְשְׁלוֹת שְׁאוֹל, מַמְשְׁלוֹת – אִישׁ לֹא יַחְמְדֵם,
וַאֲשֶׁר יַשִּׂיגֵם –
בַּשְּׁאוֹל יִשָּׁאֵר!…
אַךְ בָּאָה אִנַנַּה בַּשַּׁעַר,
הֵסִיר מֵעַל רֹאשָׁהּ אֶת הַמִּצְנֶפֶת, הַנֵּזֶר הַטָּהוֹר…"
מתוך המיתוס “ירידת איננה לשאול”