סליחה

אֲמָרַי הַקְשֵׁב / וְאַל נָא תָשֵׁב / פָּנַי בְּחַסְדֶךָ,

לְשִׁמְךָ אוֹחִיל / וְלִבִּי יָחִיל / מֵרֹב פְּחָדֶיךָ.

יָהּ, סָמְכֵנִי / גַּם תָּמְכֵנִי / בְּעָמְדִּי לְפָנֶיךָ –

וְאַל תִּשְׁכָּחֵנִי!

עֶזְרָתִי הָיִיתָ, אַל תִּטְּשֵׁנִי / וְאַל תַּעַזְבֵנִי.

בְּנָשְׂאִי עֵינַי / נָפְלוּ פָנַי / מֵרֹב זְדוֹנוֹתַי;

בְּרֹגֶז רַחֵם / תִּזְכּוֹר, וְנַחֵם / לִי מִיגוֹנוֹתַי,

מֵהֶם דְּלֵנִי / וְהַצִּילֵנִי / וּכְבֹשׁ עֲוֹנוֹתַי –

וְאַל תַּדִּיחֵנִי!

רָחֲפוּ עֲצָמַי / מֵרֹב אֲשָׁמַי / וְלִמְאֹד נִכְלַמְתִּי,

וּמֵעַי הָמוּ / לְעֵת בִּי קָמוּ, / דּוּמָם נֶאֱלַמְתִּי,

וְאֵין לִי פֹעַל / לְכַפֵּר מַעַל, / וּמֵרְאוֹת נֶעֱלַמְתִּי

יוֹם תּוֹכִיחֵנִי.

הִנֵּה דְּמָעַי / לְגֹדֶל פְּשָׁעַי / עֵינִי שׁוֹטֶפֶת,

וְנֶפֶשׁ נְמוּכָה / וּבִשְׁמָךְ תְּמוּכָה / בְּשִׂיחָה עוֹטֶפֶת;

סְלַח שִׁגְיוֹנָהּ / בְּחִין הֶגְיוֹנָהּ / לְמוּלָךְ נוֹטֶפֶת –

עֲצָתְךָ תַּנְחֵנִי.

מְחִילָה אֲשַׂבֵּר / וְלָכֵן לְדַבֵּר / הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי:

תְּמֹךְ לִי פַעַם / אַךְ הַפַּעַם / אוֹתָהּ שָׁאַלְתִּי,

כַּפֵּר פִּשְׁעִי / וְשָׂא אֶת רִשְׁעִי / וַאֲשֶׁר נוֹאַלְתִּי –

וְאַל תִּזְנָחֵנִי!