תוכחה

אֱלִי עֲלֵי חֶטְאֵךְ, יְחִידָתִי, וְלִמְאֹד קוֹנְנִי,

קִרְעִי סְגוֹר לִבֵּךְ וְסִפְדִי נָא וּמַר קוֹלֵךְ תְּנִי,

זִכְרִי מְשׁוּגָתֵךְ וְאִוַּלְתֵּךְ וְזֹאת הִתְבּוֹנְנִי,

קוּמִי, עֲצֵלָה! עוֹרֲרִי לִבֵּךְ, לְמָתַי תִּישְׁנִי?

בָּזִית דְּבַר מַלְכֵּךְ וְרָם לִבֵּךְ וְעָטִית גַּאֲוָה,

כִּי תִגְרְעִי בֵית תֹּם וְתָצִיבִי אֳהָלֵי תַאֲוָה.

אֵיךְ תִּשְׁכְּחִי אֶת אַחֲרִיתֵךְ, יוֹם תְּהִי בוֹ זַעֲוָה?

מַה תֹּאמְרִי לִפְנֵי אֲדוֹנַיִךְ וּמַה זֶּה תַּעֲנִי?

רַחְצִי וְהִזַּכִּי בְּאַשְׁמֹרֶת וּמֵחֵטְא רַחֲקִי,

שִׁבְרִי עֹל הַשָּׁוְא וּמוֹסְרוֹת הֲבָלִים נַתְּקִי,

רַפִּי יְדֵי יִצְרֵךְ וְיַד שִׂכְלֵךְ וְדַעְתֵּךְ חַזְּקִי,

מַהְרִי וְהַרְפִּי בֵית מְרִי וּבְבֵית אֱמוּנוֹת תִּשְׁכְּנִי.

הָלְכוּ וְסָפוּ כָּל יְמוֹתַיִךְ בְּהַבְלֵי הַזְּמָן –

שׁוּבִי וְדַרְכֵּךְ יַשְּׁרִי לַעְבֹד אֱלוֹהַּ רַחֲמָן,

זִכְרוֹ עֲלֵי חִכֵּךְ מְאֹד יִמְתַּק כְּנֹפֶת צוּף וּמָן,

מִכְרִי וְעִזְבִי אֶת יְקַר תֵּבֵל וְשׁוּבִי עַד הני.

מַה לָּךְ, עֲנִיָּה, תִּרְגְּזִי עָלַי וְלִמְאֹד תֶּהֱמִי?

קַוִּי וְהוֹחִילִי לְצוּר יִשְׁעֵךְ וְלִבֵּךְ נַחֲמִי

בִּדְבַר יְשׁוּעוֹתָיו וְאִמְרוֹתָיו, וְאַל נָא תִדְמִי,

בִּטְחִי בְשֵׁם מַלְכֵּךְ וְהִסָּמְכִי וּבוֹ הִשָּׁעֲנִי.