וַיהִי הַיום ומשֶׁה רעה צאן יתרו חותנו, וַיַרְא והִנה בָרח אחד הַגְדָיים מֵהָעֵדר. וַיָקָם מֹשה וַיִדלַק¹ אותו עד בוֹאו אל המקום הַנִקרא הֲסוֹחַ וַיַרא וְהִנֵה יָרד הַגדִי עַד עֵין² המים אֲשֶׁר שָׁם וַיֵשְׁתְּ. וַיִקרַב אליו משה וַיֹאמר: לו יָדַעתי כי צָמֵאתָ לַמַים, כי עתה לא רָדַפתי אַחרֶיך! ויהי כאשר כּלה הַגדי לִשׁתוֹת, וַיִקָחֵהו משׁה ברַחמים גְדוֹלים, וַישִׂימֵהו על שִׁכמוֹ וילך לשוב אל הָעֵדר. בעת ההיא אמר יי למֹשה: רָאֹה רָאִיתי כי רָעִית את צאנך ברַחמִים רבים, וַתַּחמל על כל שֶׂה אוֹבֵד³ ועל כל גְדִי עָיֵף ועל כל טְלֶה כֹשֶׁל⁴, עַל־כן־לֵך רְעֵה⁵ את עַמי, את יִשרָאל. (שמות רבה ח').