פַעם ישב אברהם בפתַח אָהֳלוֹ כְּבוֹא הַשָּׁמֶשׁ וַיַרְא והנה אִישׁ זָקֵן עָיֵף ויָגֵעַ הוֹלך הָלוֹך וָקרֵב אֵליו. וַיָקָם אברהם וַיָרָץ לקרָאתוֹ וַיאמַר: בִּי¹ אֲדוֹני! אַל נָא תַעבוֹר מֵעַל עַבדך, וְלָנְתָּ פֹה הַלַילָה וָנָחְתָּ; והִשְכַּמְתָּ בבֹקר, והִלַכת בשָׁלום לדַרכֶּךָ. וַיַען הזקן ויאמר: לא! כי פה אָלִין תַחַת הָעֵץ! וַיִפְצַר² בו אברהם וַיִתְחֲנן אֵליו, וַיָסַר הזקן לאָהָלוֹ. וַיִקח אברהם חֶמאָה וחָלב וַיָשֶׂם לפָניו, ומַצוֹת אָפָה וַיֹאכַל וַיִשְׂבָּע. ויהי אחרי אָכלוֹ ושָׁתוֹ, ויאמר אליו אברהם: בָּרֵך־נָא את אלהי השמים והארץ הַנוֹתֵן לחם לכל בָשָׂר! ויֹאמר הַזָקֵן: לֹא יָדַעתִּי את אלֹהיך, ולא אֲבָרֵך בִלתִּי אִם את אֱלֹהַי אשר עָשו אֶצְבְעוֹתָי! וַיוֹסֶף אברהם לדַבר אל הזקן! ויסַפֵר לוֹ חַסדֵי יי ואֶת גְדֻלָתוֹ ואת גבורָתוֹ וַיָבֶן³ לו אֶת הַבלֵי הַפְסִילִים אשר לֹא יוֹעִילוּ ולא יַצִילו את הבוֹטֵחַ בָהֶם. וישמע הזקן את דִברֵי אברהם ויאמר: מַה־לִי וְלָךְ כי בָאת להָסִיר אוֹתי מֵאַחֲרֵי אֱלֹהָי? חֲדַל מִמֶנִי כי לא אֶשמַע לִדבָרֶיך! וַיִקְצף אברהם על הזקן וַיאמַר: צֵא כָרֶגַע מִבֵּיתִי! וַיֵצֵא הזקן מִבֵית אַברהם, וַיֵלֶך בְחֶשְׁכַת הַלַילָה הַמִדְבָרָה. וַיֵרַע הַדָבר מאד בעיני יי עַל־אֹדוֹת הזקן, וַיֵרָא אל אברהם ויאמר: אַיֵה האיש אשר בא אליך הַלָיְלָה? ויען אברהם ויאמר: קָשֶׁה הָיָה האיש הזקן מְאֹד, וָאֲדַבֵר על לבו לְהַאֲמִין בְךָ ולְעָבְדְךָ וַיְמָאֵן, וָאֶקצֹף, עָלָיו וָאֲגָרְשֵׁהו מִבֵּיתִי…! ויאמר יי: הֲשַׂמְתָּ לִבך אל הַדָבר אשר עָשִׂיתָ? רְאֵה נא גַם ראֵה: הִנֵה אָנֹכי נָשָׂאתִי⁴ את פֶשַׁע הזקן הזה שָׁנִים רַבּוֹת מְאֹד, וָאַאֲרִיך יָמָיו, וָאֶתֶן־לוֹ תָמִיד לֶחם לאכל ובֶגד לִלבוש, – וַיָבֹא אֵלֶיך הַלַיְלָה הזה וַתֵּלֶא כַלְכֵּל⁵ אוֹתוֹ, וַתִּשְׁכַּח בְּרֹגֶז רַחֲמִים, וַתְּגָרשֵהו מֵעַל פָנֶיך! וַיִתחַנֵן אברהם אל יי ויאמר: אָנא, יי, סְלַח נָא הַפַעַם וְהַעֲבֵר את חֲטָאתִי! וַיאֹמר יְיָ: לא יכֻפַר לך הֶעָוֹן הזה עד אם הִתְרַפַסְתָ⁶ לִפנֵי הַזָקן אשר הֲרֵעת לו, וְנָשָׂא⁷ הוא לפִשְׁעֶךָ. וַימַהֵר אברהם וירץ הַמִדְבָּרה וַיבַקֵּש את הזקן וַיִמצָאֵהו, וַיִפֹל לִפְנֵי רַגלָיו וַיֵבְךְּ וַיִתחַנן אֵליו לאמר: יִגְדַל נָא חַסדְך אֲדונִי, וסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי! וַיִשְׁמַע הזקן לקול תַּחנונֵי אברהם ויאמר: סָלַחתִי כִדְבָרֶיךָ! וְלא הִרְפָה אברהם מֵהַזָקֵן עַד אִם הֱשִׁיבוֹ אֶל בֵּיתוֹ וַיַאֲכִילֵהו וַיַשְׁקֵהו וַיִתֵּן לוֹ צֵדָה⁸ לַדֶרך, וַיִשְׁקוּ אִיש לְרֵעֵהו וַיִפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו בְשָׁלוֹם. וַיֵרָא יְיָ אל אברהם בַפַעם הַשֵׁנִית ויֹּאמַר: הֱטִיבוֹתָ אשר עָשִׂיתָ: שְׂכָרְךָ הרבה מאד. (מורה נבוכי הזמן בסה“ס בשל”ק).