תְּבֹרַךְ יָהּ אֲדוֹן עוֹלָם

בְּפִי כָּל הַיְצוּר כֻּלָּם,

וְאִם אַתָּה מְאֹד נַעֲלָה

עֲלֵי שִׁירִים וּמַהֲלָלִים,

קְרָאתִיךָ לְגַלּוֹת סוֹד

אֲשֶׁר לֹא מִמְּךָ נֶעֱלָם,

וְגָלִיתָ עֲמוּקוֹת לִי

וְלֹא שָׁב עַבְדְּךָ נִכְלָם,

וְרָאִיתִי בְשִׁירָתְךָ

כְּאִישׁ רָאָה וְהֵן סֻלָּם;

לְזֹאת אוֹדֶה פְלָאֶיךָ

וְלֹא אֶדּוֹם וְאַשְׂכִּילָם,

וְלֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרְךָ לִי

בְּעֵת לִבִּי חֲלוֹם חָלָם;

עֲשֵׂה פֶלֶא לְבֶן כֶּלֶא,

וְהַרְאֵהוּ דְּבִיר אוּלָם,

וְאָבוֹא בֵית תְּפִלָּתְךָ

אֲשֶׁר עָלָיו אֲנִי נֶהֱלָם,

וְאַקְדִּישְׁךָ וְאַעֲרִיצְךָ

בְּסוֹד עַמִּי וּמִקְהָלָם,

וְשָׁם אִכַּף וְאֶפְרוֹשׂ כַּף

וְאָבוֹאָה בְּלֵב נִשְׁלָם.