פַּעַם אַחַת, הִזְדַּמֵּן הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁהָיָה כָּרָגִיל רָעֵב מְאֹד, לְפֻנְדָּק אֶחָד. רָאֲתָה אוֹתוֹ הַפֻּנְדָּקִית וְיָדְעָה שֶׁהֶרְשֶׁלֶה “אוֹכֵל חִנָּם” הוּא, שֶׁאֵין פְּרוּטָה בְּכִיסוֹ. אָמְרָה הַפֻּנִדָּקִית לְהֶרְשֶׁלֶה:

– רוֹאָה אִני, שֶׁרָעֵב אַתָּה, שֵׁב וְאֶתֵּן לְךָ פַּשְׁטִידָה שֶׁל כָּבֵד! יָשַׁב הֶרְשֶׁלֶה וְאָכַל אֶת הַפַּשְׁטִידָה וְזוֹ יָרְדָה לְבִטְנוֹ כְּטִיחַ תָּפֵל, כְּכַדּוּר בַּרְזֶל. שָׁכַב לִישֹׁן בְּאוֹתוֹ פֻּנְדָּק וְלֹא נִרְדַּם, כִּי בִּטְנוֹ כָּאֲבָה, כְּאִלּוּ עָמְדָה לְהִתְפַּקֵּעַ.

בַּבֹּקֶר, רָאַתָה אוֹתוֹ הַפֻּנְדָּקִית וְאָמְרָה לוֹ: – הֶרְשֶׁלֶה, הֲלֹא חָכָם מְחֻכָּם אַתָּה, אוּלַי אַתָּה מַכִּיר רַעַל טוֹב לְעַכְבָּרִים הַמְמַלְאִים אֶת הַבַּיִת? אָמַר לָהּ הֶרְשֶׁלֶה: – אֲנִי מַכִּיר רַעַל יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת! אָמְרָה לוֹ: – מַהוּ וְאֵיזֶהוּ הָרַעַל הַזֶּה וְהֵיכָן מַשִּׂיגִים אוֹתוֹ?

אָמַר לָה הֶרְשֶׁלֶה:

– בְּדִיּוּק כָּאן בַּפֻּנְדָּק, אֶצְלֵךְ! אִם תִּתְּנִי לָעַכְבָּרִים מִן הַפַּשְׁטִידָה שֶׁנָּתַתְּ לִי, כָּל עַכְבָּר וְעַכְבָּר, מוֹת יָמוּת!