יוֹם אֶחָד, הִזְדַּמֵּן הֶרְשֶׁלֶה לַחֲתֻנָּה בְּבֵית יְהוּדִי עָשִׁיר. יָשְׁבוּ שָׁם הַמֻּזְמָנִים וְאָכְלוּ בִּכְלֵי זָהָב וָכֶסֶף מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים. יָשַׁב גַּם הֶרְשֶׁלֶה עִם כָּל הַקָּהָל וְאָכַל בְּתֵאָבוֹן רַב, כְּדַרְכּוֹ. פִּתְאֹם, צָדָה עֵינוֹ אֶת אַחַד הָעֲנִיִּים שֶׁתָּקַע כַּף זָהָב לְתוֹך מַגָּפוֹ… הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁרָצָה מְאֹד בְּכַף זָהָב, כְּדֵי לַהֲבִיאָהּ לְאִמּוֹ, שֶׁלֹא תִּהְיֶה עֲנִיָּה, חִכָּה עַד סוֹף הַסְּעֻדָּה וְאָז קָם וְאָמַר לְכָל הַמְסֻבִּים: – רוֹצִים אַתֶּם לִרְאוֹת קוּנְץ, אֵיךְ אֲנִי תּוֹקֵעַ כַּף זָהָב לְתוֹךְ הַמַּגָּף שֶׁלִי וּמוֹצִיא אוֹתָה מִמַּגָּפוֹ שֶׁל יְהוּדִי אַחֵר?

הִתְלַהֲבוּ הַמְּסֻבִּים וְאָמְרוּ:

– כֵּן, הֶרְשֶׁלֶה, רוֹצִים לִרְאוֹת!

לָקַח הֶרְשֶׁלֶה כַּף זָהָב מִן הַשֻּׁלְחָן, תָּקַע אוֹתָהּ בְּמַגָּפוֹ, נִגַּשׁ אֶל אוֹתוֹ יְהוּדִי שֶׁתָּקַע רִאשׁוֹן כַּף זָהָב לְמַגָּפוֹ, וְהוֹצִיא אוֹתָה לְעֵין כָּל אוֹרְחֵי הַחֲתֻנָּה, שֶׁפָּרְצוּ בִּקְרִיאוֹת הִתְפָּעֲלוּת וּבִמְחִיאוֹת כַּפַּיִם. הָלַךְ לוֹ הֶרְשֶׁלֶה וְכַף הַזָּהָב בְּמַגָּפוֹ, אֶל אִמּוֹ, כְּמִי שֶׁמֵּבִיא לָהּ גְּאֻלָּה גְּדוֹלָה.

נֶחֶרְדָה הָאֵם לְמַרְאֵה הַכַּף. הָלְכָה מִיָּד לְבֵית הֶעָשִׁיר וְהֵשִׁיבָה לוֹ אֶת כַּף הַזָּהָב שֶׁסָּחַב מִמֶּנּוּ בְּנָהּ הַשּׁוֹבָב. הִתְמַלֵּא הֶעָשִׁיר רַחֲמִים וָחֶסֶד עַל הָאִשָּׁה הַיְשָׁרָה, נָתַן לָהּ סַל מָלֵא מַאֲכָלִים טוֹבִים וְגַם צְרוֹר כֶּסֶף הָגוּן שֶׁיִּהְיֶה לָהּ וּלְפַרְנָסַת בְּנָהּ הֶחָכָם, הֶרְשֶׁלֶה.