אָהַב רַבִּי בָּרוּךְ, נֶכְדּוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב אֶת הֶרְשֶׁלֶה וּבִקְשׁוֹ, לֶאֱכֹל עִמּוֹ אֶת כָּל אֲרוּחוֹתָיו.
שָׂמַח הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁהָיָה רָגִיל לִרְעֹב, לַשִּׁנּוּי בְּמַזָּלוֹ, כִּי עַכְשָׁו הָיָה שָׂבֵעַ תָּמִיד. פַּעַם יָשַׁב הָרַבִּי עָצוּב וְלֹא אָכַל. מֶה עָשָׂה הֶרְשֶׁלֶה? סִיֵּם לֶאֱכֹל אֶת הַמָּרָק מִצַּלַחְתּוֹ וְשָׂם אֶת הַכַּף בְּכִיסוֹ.
שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי בָּרוּךְ:
– מַה זֶּה הֶרְשֶׁלֶה? לָמָּה הִטְמַנְתָּ אֶת הַכַּף בְּכִיסְךָ? הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:
– פַּעַם הָיִיתִי חוֹלֶה. הָרוֹפֵא נָתַן לִי תְּרוּפָה וְהוֹרָה עָלַי לָקַחַת כַּף בְּכָל שָׁעָה.
גַּם הַיּוֹם אֲנִי קְצָת חוֹלֶה. לָכֵן אֲנִי מִתְכַּוֵּן לָקַחַת בְּכָל שָׁעָה כַּף, וְזוֹ הַכַּף הָרִאשׁוֹנָה הַיּוֹם.
הֵבִין רַבִּי בָּרוּךְ אֶת הָרֶמֶז, צָחַק וְהִתְחִיל לֶאֱכֹל, כַּף אַחֲרֵי כַּף, מִן הַמָּרָק, עַד שֶׁלֹּא נוֹתְרָה אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת בְּצַלַּחְתּוֹ.
הָיָה הֶרְשֶׁלֶה מְשַׂמֵּחַ אֶת נֶפֶשׁ הָרַבִּי וְסוֹעֵד עִמּוֹ לָשׂבַע, אֲבָל עֲדַיִן לֹא הָיְתָה בְּכִיסוֹ פְּרוּטָה וְהָיָה לָבוּשׁ קְרָעִים. יוֹם אֶחָד, רָאָה הָרַבִּי כַּמָּה קָרוּעַ מְעִילוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה. אָמַר לוֹ:
– הֶרְשֶׁלֶה, אֵין לְךָ מְעִיל אַחֵר לִלְבּשׁ?
הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:
– רַבִּי, הַמְּעִיל הַשֵּׁנִי שֶׁלִּי קָרוּעַ עוֹד יוֹתֵר מִזֶּה… נָתַן לוֹ הָרַבִּי כֶּסֶף, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּקְנֶה לוֹ הֶרְשֶׁלֶה מְעִיל חָדָשׁ. לַמָּחֳרָת, שׁוּב בָּא הֶרְשֶׁלֶה לָבוּשׁ בִּמְעִילוֹ הַקָּרוּעַ. שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַבִּי:
– הֶרְשֶׁלֶה, לָמָּה לֹא קָנִיתָ לְךָ מְעִיל חָדָשׁ בַּכֶּסֶף שֶׁנָּתַתִּי לְךָ?
הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:
– אִשְׁתִּי אָמְרָה לִי שֶׁיְּלָדֵינוּ קוֹדְמִים. גַּם מְעִילֵיהֶם קְרוּעִים וּבְלוּיִים. הֵבִין הָרַבִּי כַּמָּה עֲנִיִּים הֶרְשֶׁלֶה וּבְנֵי בֵּיתוֹ. פָּשַׁט אֶת מְעִילוֹ וּנְתָנוֹ לְהֶרְשֶׁלֶה.