אִם הַנְּדוֹד חֶלְקִי

מִכָּל עֲמַל נַפְשִׁי,

אֶשְׂמַח בְּחֶבְלִי, כִּי

צָרְיִי בְתִירוֹשִׁי.

לֹא אֶשְׁכְּחָה חִשְׁקִי

לָעַד, וְלֹא אֶשִּׁי

תָמִיד בְּשִׁיר מִזְמוֹר,

כּוֹסִי לְבַד אֶשְׁמוֹר

לִידַעְיָה.

כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף,

מַה לָּךְ לְהִתְגָּאֵל

בִּדְמֵי דְוֵה לֵבָב;

הֵן חַסְדְּךָ שׁוֹאֵל

אָח, אַתְּ מְכַרְתָּהוּ,

מִי יִהְיֶה גוֹאֵל;

הוֹאֵל גְּהֵה מָזוֹר,

כִּי בָךְ צֳרִי לַעֲזוֹר

לִפְדָיָה.

עֵינַי שְפַת שָׁנִי

רֹאוֹת וְצוֹפִיוֹת,

צַוָּאר כְּמִגְדַּל עֹז

בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת,

תָּלוּי כְּתַפּוּחֵי

זָהָב בְּמַשְׂכִּיוֹת,

כָּל אָרְחוֹ נָאוֹר

כִּי צוּר בְּרָאוֹ לְאוֹר

וּלְמִחְיָה.

מִגְדָּל יְקָר לִי, בּוֹ

אֶחְסֶה וְאֶתְלוֹנֵן,

פָּנָיו בְּעַד לְחָיָו

שֶׁמֶשׁ בְּעֵץ רַעֲנָן,

לִהְיוֹת לְעֵד וּלְאוֹת

נָאַם וְהִתְחַנָּן;

הוּא הוּא עֲרוּגַת מוֹר,

שָׁם אַהֲבָה תִגְמוֹר

לִי נִהְיָה.