שֶׁמֶשׁ בְּיוֹם וְלֵיל לֹא יִזַח, עָלֵינוּ זְרַח.
שֶׁמֶשׁ אֱנוֹשׁ נְסָה אוֹר פָּנֶיךָ
עַל אֹהֲבִים עֲשֵׂה כִרְצוֹנֶךָ
אַל תִגְּפֵם בְּחִצֵּי עֵינֶיךָ,
לָמָּה בְזַעְפְּךָ לֵב תִּרְצַח,
הוֹאֶל נָא וְקַח.
כּוֹכְבֵי זְבוּל יְקַנְּאוּ אוֹתָכָה,
כִּי חָמְדוּ הֱיוֹת אוֹרָם כָּכָה,
הִנֵּה בְךָ אֲדָמָה מָלָכָה,
קוּם הַצְּבִי, עֲלֵה גַם הַצְלַח,
וַהֲדָרְךָ צְלַח.
עַיִן אֲשֶׁר תְּשׁוּרְךָ אַשְׁרֶיהָ,
לוּלֵי מְשׁוֹךְ לְבָבוֹת אַחֲרֶיהָ,
מָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי בִּדְבָרֶיהָ,
הָעֵין אֱנוֹשׁ לְבָבוֹ תוֹכַח,
הִיא הָיְתָה לְפָח.
עַתָּה אֲסִיר יְדִידוֹת הִנֵּנִי,
אֶתְחַנְּנָה לְךָ, וְלֹא תַעֲנֵנִי,
אֵיךְ תֶּחֱשֶׁה עֲדֶן וּתְעַנֵּנִי,
לֹא אֶגְוְעָה וּפִיךָ תִּפְתַּח
בִִּגְנַאי אוֹ שְׁבַח.
נֹפֶת וְצוּף בְּפִיךָ מְמֻלָּחִים,
מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים לֹא מְרֻקָּחִים,
וְרֵיחַ אַפְּךָ כַּתַּפּוּחִים,
חביבי אד אכלת אלתפח
קום אעמל לי אח.