לר׳ שלמה אלמעלם
הוֹדוֹת עֲלֵי נֵבֶל,
וּמְשׁוֹךְ בְּיוֹבְלִים,
לִקְרוֹא בְשֵׁם נָקוּב
שָׁרִים כְּחוֹלְלִים.
יִתְהַלְלוּ שׁוֹמְעֵי
שֵׁם אִישׁ חֲמוּדוֹת,
עַד יֵדְעוּ תוֹעֵי
רוּחַ לְהוֹדוֹת,
וִיחַפְּשׂוּ יוֹדְעֵי
סֵפֶר וְחִידוֹת.
בֵּין נִכְבְּדֵי תֵבֵל
נִגְלִים וְנִפְּלִים
נִמְצָא שְׁמוֹ כָּתוּב
רִאשׁוֹן וּמַשְׁלִים.
שָׂמְחוּ מְתֵי מוּסָר
בִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה,
כָּל שָׂר וְכָל טִפְסָר
יִשְׁאַל שְׁלוֹמוֹ,
חֹק הוּא לְכָל בָּשָׂר
לִדְרוֹשׁ מְקוֹמוֹ.
עַם בֵּל וְעַם בָּבֶל
פָּנָיו מְחַלִּים,
עֶרֶב וְכוּשׁ וְלוּב
עָצְרוּ בְמִלִּים.
אֶל נַהֲרֵי טוּבוֹ
נָהֲרוּ חֲכָמִים,
עַד כִּי יְקַנְּאוּ בוֹ
כּוֹכְבֵי מְרוֹמִים,
פִּיהוּ וּמִכְתָּבוֹ
אוֹתוֹת עֲצוּמִים.
שִׂמְחָה לְהִתְאַבֵּל,
מִסְעָד לְנוֹפְלִים,
לֵבָב לְאִישׁ נָבוּב,
בֶּרֶךְ לְכוֹשְׁלִים.
הָאֵל נְתָנָהוּ
מוֹפֵת בְּחֶלְדּוֹ,
מִי זֶה וְאֵי זֶה הוּא
יַעֲמֹד לְנֶגְדּוֹ,
אֶל מִי אֲדַמֵּהוּ,
וּשְׁמוֹ לְבַדּוֹ;
מַרְפֵּא לְכָל חֶבֶל,
מַחֲלִים מְחֻלִּים.
בָּתָיו מְלֵאִים טוּב,
יָדָיו לְדַלִּים.
יִתְחַבְּרוּ יַחַד,
נָבִיא וְהֹבֵר,
וּבְסוֹד זְבוּל יִחַד,
מַלְאָךְ וְחֹבֵר,
וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד
קָדוֹשׁ מְדַבֵּר:
אי כוכב אלאקבאל
אטלע גסלם
עלי אבו איוב
בן אלמעלם.