על פרוש שיר השירים לתלמידו בנימין

אֲנִי אֶל אֵל אֶדְרוֹשׁ,

וְאוֹדֶנּוּ בָרֹאשׁ

בְּטֶרֶם שֶׁאֶפְרוֹשׁ

דְּבָרִים הַיְשָׁרִים;

לְפָנִים בִּפְדוֹתוֹ

בְּנוֹ, הֶחְכִּים אוֹתוֹ,

וּמִימִינוֹ דָתוֹ

שְׁמוּרָה לְדוֹרִים,

וְרוּחַ חֵן הֵעִיר

לְבִנְיָמִין צָעִיר,

וְעַל יַלְדֵי הָעִיר

יְמִין שִׂכְלוֹ הֵרִים;

לְמַעֲלַת הוֹד יַעַל,

כְּגֶבֶר הֻקַּם עָל,

לְזֹאת חַקֹּתִי עַל

שְׁמוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים.