חֵלֶק שְׁלִישִׁי    🔗

לוח ראשׁי־תבות    🔗

א"ב – אלף בית

אב' – אבות

א“ב דב”ס – אלף בית דבן סירא

א“ב דר”ע – אלף בית דרבי עקיבא

אב"ג – אבא גוריון

אבכ' – אבכיר

אגא"ס – אגדת אסתר

אג"ב – אגדת בראשית

אדר"נ – אבות דרבי נתן

אהל' – אהלות

או"ה – אומות העולם

א"ז – אדרא זוטא

אח"כ – אחר כך

א"י – ארץ ישראל

איכ"ר – איכה רבה

א"ל – אמר לו

אלא"ז – אלה אזכרה

אס' – אסתר

אס"ר – אסתר רבה

א"ע – את עצמו

אעפ"י – אף על פי

אעפ"כ – אף על פי כן

ב"ב – בבא בתרא

ב"ה – בית הלל

בו"ד – בשר ודם

בחק' – בחקותי

בי"ד – בין דין

ביה"כ – בית הכסא

ביהכ"נ – בית הכנסת

ביה“מ, ביהמ”ד – בית המדרש

ביה"מ ב‘, ג’… – בית המדרש ב‘, ג’… של יעלינק

ביהמ"ק – בית המקדש

בכ‘, בכור’ – בכורות

בכו' – בכורים

בכ"ז – בכל זאת

בל"י – בלשון יונית

ב"מ – בבא מציעא

במ‘, במד’ – במדבר

במ"ר – במדבר רבה

ב"ס – בן־סירא

בעה"ב – בעל הבית

ב"ק – בבא קמא, בר קפרא

בר' – בראשית, ברבי

בר‘, ברכ’ – ברכות

ב"ר – בראשית רבה

ב"ש – בית שמאי

גט‘, גיט’ – גיטין

גמ"ח – גמילות חסדים

ג"ע – גן עדן

ד"א – דרך ארץ, דבר אחר

דא"ז – דרך ארץ זוטא

דב' – דברִים

דב"ז – דברִים זוטא

דב“ר, ד”ר – דברִים רבה

דה“א, דהי”א – דברי הימים א'

דה"ב – דברי הימים ב'

דנ' – דניאל

דר"כ – דרב כהנא

ד"ר – דברי תורה

ה' – יי

ה“א, ה”ב.. – הלכה א‘, הלכה ב’…

הוס' – הוספה

הוצ"מ – הוצאה מדעית

הוצ"ש – הוצאת שכטר

הוצ' ש"ב – הוצאת שלמה בובער

הור' – הוריות

הוש' – הושע

היכל' – היכלות

הקב"ה – הקדוש ברוך הוא

השל' – השלום

וגו' – וגומר

וזה"ב – וזאת הברכה

וי"ג – ויש גורסין

וי"מ – ויש מפרשין

ויק' – ויקרא

ויק"ר – ויקרא רבה

וכו' – וכוליה

זב' – זבחים

זכ‘, זכר’ – זכריה

ח“א, ח”ב… – חלק א‘, חלק ב’…

חב‘, חבק’ – חבקוק

חג' – חגיגה

ח"ו – חס ושלום

חו"ל – חוץ לארץ

חול' – חולין

חנ' – חנוכה

טה' – טהרות

י"א – יש אומרין

יב‘, יבמ’ – יבמות

יהוש' – יהושע

יד' – ידים

יוה"כ – יום הכפורים

יו"ט – יום טוב

יו"כ – יום כפור

יח‘, יחז’, יחזק' – יחזקאל

ילק"ח – ילקוט חדש

ילק"ר – ילקוט ראובני

ילק“ש, ילקו”ש – ילקוט שמעוני

י"מ – יש מפרשין

יצה"ר – יצר הרע

יר‘, ירוש’ – ירושלמי

ירמ' – ירמיה

ישע' – ישעיה

כ"א – כרך א', – כל אחד

כה"ג – כהן גדול

כות' – כותים

כלא' – כלאים

כלו' – כלומר

כרית' – כריתות

כת‘, כתוב’ – כתובות

ל' – לשון

לה"ר – לשון הרע

לקה"ק – לקדש הקדשים

לק"ט – לקח טוב

מ"א – מלכים א'

מ"ב – מלכים ב'

מג' – מגילה

מג"ת – מגלת תענית

מד‘, מדר’ – מדרש

מד' לחנ' – מדרש לחנוכה

מד' נעל' – מדרש נעלם

מדא“ג, מא”ג – מדרש אגדה

מדה“ג, מה”ג – מדרש הגדול

מד"ש, מד' שמ' – מדרש שמואל

מד' תמ' – מדרש תמורה

מה"מ – מלאך המות

מו"ק – מועד קטן

מכ' – מכות

מכיל‘, מכל’ – מכילתא

מכיל' דרשב"י – מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מלא' – מלאכי

מנ‘, מנח’ – מנחות

מנוה"מ – מנורת המאור

מס' – מסכת

מס' סופ' – מסכת סופרים

מע' – מעילה

מעש' – מעשרות

מע"ש – מעשר שני

מש‘, משל’ – משלי

נ“א, נו”א – נוסח אחר

נג' – נגעים

נד‘, נדר’ – נדרים

נז' – נזיר

נו"ב – נוסח ב'

נח' – נחום

נח‘, נחמ’ – נחמיה

ס' – סדר

סא"ז – סדר אליהו זוטא

סד"ע – סדר עולם

סופ' – סופרים

סי' – סימן

סנה' – סנהדרין

סע' – סעיף

עאכו"כ – על אחת כמה וכמה

ע"ג – על גבי

ע"ד – על דבר, על דרך

עד‘, עדי’ – עדיות

עה“ד, עשה”ד – עשרת הדברות

עוב' – עובדיה

עוה"ב – עולם הבא

עוה"ז – עולם הזה

עוקצ' – עוקצין

עז' – עזרא

ע"ז – עבודה זרה, על זה

עי' – עיין

ע"י – על יד, על ידי, עין יעקב

עיר‘, ערוב’ – עירובין

ע"כ – על כן

עמ' – עמוס

ע“פ, עפ”י – על פי

ערכ' – ערכין

ע"ש – על שם, עיין שם

פ' – פרשה, פרק

פ“א, פ”ב… – פרשה, פרק א‘, פרשה, פרק ב’…

פדר"א – פרקי דרבי אליעזר

פה"י – פסח היום

פה"ק – פרק הקודם

פנ"א – פנים אחרים

פס‘, פסח’ – פסחים

פסיק‘, פסק’ – פסיקתא

פס' דר"כ – פסיקתא דרב כהנא

פסיק"ז – פסיקתא זוטרתא

פסיק"ר – פסיקתא רבתי

פר"ש – פרק שירה

פתיח' – פתיחתא

צ"ל – צריך להיות

צפ' – צפניה

קד‘, קיד’ – קדושין

קהל' – קהלת

קה"ר – קהלת רבה

ק"ו – קל וחומר

ק"ש – קריאת שמע

ר' – רבי

ר"א – רבי אליעזר, רבי אלעזר

ראב"ע – ר' אלעזר בן עזריה

ראב"ש – ר' אלעזר בן שמוע, בן שמעון

רבש"ע – רבונו של עולם

ר"ג – רבן גמליאל

ר"ה – ראש השנה

רו"ר – רות רבה

ר"ח – ר' חיא, ר' חנינא, ר' חוצפית

רחב"ד – ר' חנינא בן דוסא

רחב"ת – ר' חנינא בן תרדיון

רח"ו – ר' חיים וויטאל

ר"ט – ר' טרפון

ר"י – ר' יהודה, ר' יהושע, ר' יוחנן, ר' ישמעאל

ריב"ב – ר' יהודה בן בבא

ריב"ז – ר' יוחנן בן זכאי

ריב"ח – ר' יהושע בן חנניה

ריב"ל – ר' יהושע בן לוי

ר"ל – ריש לקיש

ר"מ – ר' מאיר

ר"נ – רב נחמן

ר"ן – רבנו נסים

ר"ע – ר' עקיבא

ר"פ – ר' פנחס

ר"ש – ר' שמעון, רב ששת

רשב"י – רש שמעון בן יוחאי

רש"י – ר' שלמה יצחקי

ר"ת – ראשי תבות

ש"א – שמואל א'

שאלת' דר"א – שאלתות דרב אחאי

ש"ב – שמואל ב'

שבוע' – שבועות

שבה"ל – שבלי הלקט

שה"י – שבת היום

שה"ש – שיר השירים

שהש"ר – שיר השירים רבה

שו"ט – שוחר טוב

שופ' – שופטים

שמ' – שמות

שמו“ר, שמ”ר – שמות רבה

שמח' – שמחות

ש"ס – ששה סדרים

ש"ע – שמונה עשרה

ש"צ – שליח צבור

שק‘, שקל’ – שקלים

ת' – תחת

תדב"א – תנא דבי אליהו

תדא"ז – תנא דבי אליהו זוטא

תדא"ר – תנא דבי אליהו רבה

תהל' – תהלים

תו"כ – תורת כהנים

תוס‘, תוספ’ – תוספתא

תוס' צוק' – תוספתא צוקרמנדל

ת"ח – תלמיד חכם

ת"י – תרגום יונתן

תמו' – תמורה

תמ' – תמיד

תנה"ק – תנחומא הקדום

תנח' – תנחומא

תענ' – תענית

ת"ק – תנא קמא

תרג"ש – תרגום שני

תרו' – תרומות

תש' הגא‘, הוצ’ הרכ' – תשובות הגאונים, הוצאת הרכבי

תש' הרשב“א – תשובות הרשב”א (ר' שלמה בן אדרת)

א: יִשְׂרָאֵל וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם    🔗

א. חִבָּתָם שֶׁל יִשְרָאֵל

א רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם;¹ חִבָּה יְתֵרָה² נוֹדַעַת לָהֶם, שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנִים אַתֶּם לַיָי אֱלֹהֵיכֶם”.³ חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי־חֶמְדָּה,⁴ שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל־תַּעֲזֹבוּ”⁵ (אב' ג).

ב “אֶת־יְיָ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם… וַיָי הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם”⁶ – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה⁷ אַחַת בָּעוֹלָם וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד”,⁸ וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ”⁹ (בר' ו.).

ג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִיש בְּשֵׁם רַ' יַנַּאי אָמַר: שִׁתֵּף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל.¹⁰ מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶהָיָה לוֹ מַפְתֵּחַ שֶׁל פְּלוֹמַטְרִין¹¹ קְטַנָּה. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אִם אֲנִי מַנִּיחָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא – אֲבוּדָה הִיא,¹² אֶלָּא הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לָהּ שַׁלְשֶׁלֶת, שֶׁאִם אָבְדָה – הַשַּׁלְשֶׁלֶת תְּהֵא מוֹכַחַת עָלֶיהָ; כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם מַנִּיחַ אֲנִי אֶת־יִשְׂרָאֵל כְּמוֹת שֶׁהֵם – נִבְלָעִים הֵם בֵּין הַגּוֹיִם, אֶלָּא הֵרינִי מְשַׁתֵּף שְׁמִי הַגָּדוֹל בָּהֶם – וְהֵם חַיִּים, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמַה תַּעֲשֶׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל”¹³ – שֶׁהוּא מְשֻׁתָּף בָּנוּ (ירוש' תענ' פ“ב, ה”ו; ילק"ש יהושע ז').

ד “אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר”¹⁴ – אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: הֵיכָן מָצִינוּ שַׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: “צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם”¹⁵ (ילק“ש שה”ש ה).

ה חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת… וְאֵין מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים שִׁירָה לְמַעְלָה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמָטָּה (חול' צא:).

ו “כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ”¹⁶ – רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מִי גָדוֹל – הַשּׁוֹמֵר אוֹ הַנִּשְׁמָר? מִמַּה־שֶּׁנֶּאֱמַר: “כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ” − הָוֵי¹⁷ הַנִּשְׁמָר גָּדוֹל מִן הַשּׁוֹמֵר.

“עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ”¹⁸ – רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: מִי גָדוֹל – הַנּוֹשֵׂא אוֹ הַנִּשָּׂא? מִמַּה־שֶּׁנֶאֱמַר: “עַל־כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ” – הָוֵי הַנִּשָּׂא גָדוֹל מִן הַנּוֹשֵׂא (ב“ר עח; שו”ט קד).

ז אָמַר רַ' נְחֶמְיָה: בֹּא וּרְאֵה אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם “גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי־דְבָרוֹ”¹⁹ עֲשָׂאָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל, וּמִי הֵם? מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל־חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַיִם הִפְקַדְתִּי שֹמְרִים”.²⁰

“וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו”²¹ − זֶה מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ²² אוֹמֵר: זֶה מִיכָאֵל לְעַצְמוֹ,²³ שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ”²⁴ – שֶׁהוּא תוֹבֵעַ צָרְכֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַן מַלְאַךְ־יְיָ וַיֹּאמַר: יְיָ צְבָאוֹת, עַד־מָתַי אַתָּה לֹא־תְרַחֵם אֶת־יְרוּשָׁלִַיִם”,²⁵ וְאוֹמֵר: “וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל־אֵלֶּה כִּי אִם־מִיכָאֵל שַׂרְכֶם”.²⁶

אָמַר רַ' יוֹסֵי: לְמָה מִיכָאֵל וְסַמָּאֵל דּוֹמִין: לְסַנֵּגוֹר וְקַטֵּגוֹר עוֹמְדִין בַּדִּין, זֶה מְדַבֵּר וְזֶה מְדַבֵּר, גָּמַר זֶה דְבָרָיו וְזֶה דְבָרָיו. יָדַע אוֹתוֹ הַסַּנֵּגוֹר שֶנֶצָּחַ, הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ²⁷ אֶת־הַדַּיָּן שֶׁיּוֹצִיא אַפּוֹפָסִין.²⁸ בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ קַטֵּגוֹר לְהוֹסִיף דָּבָר. אָמַר לוֹ הַסַּנֵּגוֹר: הַחֲרֵשׁ וְנִשְׁמַע מִן הַדַּיָּן. כָּךְ מִיכָאֵל וְסַמָּאֵל עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה וְהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג וּמִיכָאֵל מְלַמֵּד זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַשָּׂטָן בָּא לְדַבֵּר וּמִיכָאֵל מְשַתְּקוֹ, לָמָּה? שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶשְׁמְעָה מַה־יְדַבֵּר הָאֵל יְיָ, כִּי־יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל־עַמּוֹ”²⁹ (שמ"ר יח).

ח חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּם אֵין מְכַנָּם אֶלָּא בְּכֹהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַּתֶּם כֹּהֲנֵי יְיָ תִּקֵּראוּ”³⁰ (ספרי קרח).

ט אָמַר רַב אָשֵׁי: אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן³¹: פַּעַם אַחַת הָיִּיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי אִזְגְּדָר³² הַמֶּלֶךְ וְהָיָה אַבְנֵטִי מֻגְבָּה עָלַי,³³ וְהִשְׁפִּילוֹ לְמַטָּה,³⁴ וְאָמַר לִי: “מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ”³⁵ נֶאֱמַר בָּכֶם. כְּשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי אֲמֵימָר אָמַר לִי: נִתְקַיֵּם בְּךָ − “וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ”³⁶ (זב' יט.).

י רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם (שבת קכח).

יא אָמַר רַ' שִמְעוֹן:³⁷ גְּדוֹלָה חִבָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה־זָרָה וּבִמְקוֹם טִנֹּפֶת וּבִמְקוֹם טֻמְאָה בִּשְבִיל לְגָאֳלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וָאֵרֵד³⁸ לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם”³⁹ (שמ"ר טו).

יב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שָׁאַל אֶת רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' יוֹסֵי, אָמַר לוֹ: אֶפְשַׁר שֶׁשָּמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ “בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ”?⁴⁰ אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ? אָמַר לוֹ: לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת יְחִידָה וְהָיָה מְחַבְּבָהּ יוֹתֵר מִדַּי, וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ “בִּתִּי”; וְלֹא זָז⁴¹ מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ “אֲחוֹתִי”; וְלֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָה “אִמִּי”. כָּךְ הָיָה מְחַבֵּב יוֹתֵר מִדַּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךּ־הוּא לְיִשְרָאֵל וּקְרָאָם “בִּתִּי”, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁמְעִי־בַת וּרְאִי”;⁴² וְלֹא זָז מֵחַבְּבָם עַד שֶׁקְּרָאָם “אֲחוֹתִי”, שֶׁנֶּאֱמַר: “פִּתְחִי־לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי”;⁴³ וְלֹא זָז מֵחַבְּבָם עַד שֶׁקְּרָאָם “אִמִּי” שֶׁנֶּאֱמַר: “הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִי אֵלַי הַאֲזִינוּ”⁴⁴ − “וּלְאִמִּי”⁴⁵ כְתִיב.

עָמַד רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר: אִלּוּ לֹא יָצָאִתי לָעוֹלָם אֶלָּא לִשְמוֹעַ טַעַם זֶה מִפִּיךָ – דַּיִּי (שהש“ר ג; שמ”ר נב; במ"ר יב).

יג אָמַר אֵלִיָּהוּ: פַּעַם אַחַת הָיִיתי עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. בָּא לְפָנַי אָדָם אֶחָד וְהָיָה שׁוֹאֲלֵנִי בְּדִבְרֵי תוֹרָה, אָמַר לִי: רַבִּי, שְׁנֵי דְבָרִים יֶשׁ־לִי בִּלְבָבִי, וַאֲנִי אוֹהֲבָם אַהֲבָה גְדוֹלָה: תּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם.⁴⁶ אָמַרְתִּי לוֹ: דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם שֶׁאוֹמְרִים: תּוֹרָה קוֹדֶמֶת לַכֹּל; אֲבָל [אֲנִי] הָיִּיתִי אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים קוֹדְמִים (תדב"א טו)

יד “וְעַּתָּה כֹּה־אָמַר יָי בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל”⁴⁷ – רַ' פִּינְחָס בְּשֵׁם רַ' רְאוּבֵן: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְעוֹלָמוֹ: עוֹלָמִי, עוֹלָמִי! מִי בְרָאֲךָ, מִי יְצָרְךָ? – יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ,⁴⁸ יִשְׂרָאֵל יְצָרֶךָ.

אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים”⁴⁹ – וְאֵין “רֵאשִׁית” אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיָי רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה”.⁵⁰ (ויק“ר לו; ילק”ש ישעיה מג).

טו “כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים”⁵¹ – אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶהָיָה לוֹ פַרְדֵּס נָטוּעַ שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשׁוּרָה שֶׁל גְּפָנִים וְשוּרָה שֶׁל רִמּוֹנִים וְשׁוּרָה שֶׁל תַּפּוּחִים, וּמְסָרוֹ לְאָרִיס⁵² וְהָלַךְ לוֹ. לְאַחַר יָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְהֵצִיץ בַּפַּרְדֵּס לֵידַע מֶה עָשָׂה,⁵³ וּמְצָאוֹ מָלֵא חוֹחִים וְדַרְדָּרִים. הֵבִיא קַצָּצִים לְקַצְּצוֹ, וְרָאָה בוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, וּנְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבַת⁵⁴ נַפְשׁוֹ עָלָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: בִּשְׁבִיל שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל הַפַּרְדֵּס. כָּךְ הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִשְׁבִיל יִשְרָאֵל. לְאַחַר כ"ו דּוֹרוֹת⁵⁵ הֵצִיץ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ לִרְאוֹת מֶה עָשָׂה,⁵⁶ וּמְצָאוֹ מַיִם בְּמָיִם⁵⁷ – דּוֹר אֱנוֹשׁ מַיִם בְּמָיִם, דּוֹר הַמַּבּוּל מַיִם בְּמָיִם, דּוֹר הַפְּלָגָה מַיִם בְּמָיִם. הֵבִיא קַצָּצִים לְקַצְּצוֹ, וְרָאָה בוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; וּנְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ, בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לָהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת; וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ “נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”.⁵⁸ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּזְכוּת שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל הַפַּרְדֵּס, בִּזְכוּת תּוֹרָה וְיִשְרָאֵל יִנָּצֵל הָעוֹלָם (ויק“ר כג; שהש”ר ב).

טז “אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן”⁵⁹ – יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “אֵין כָּאֵל”; וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “כָּאֵל יְשֻׁרוּן”.⁶⁰

יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִים יְיָ”;⁶¹ וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “אַשְרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ”.⁶²

יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “שְׁמַע יִשְרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד”;⁶³ וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד”⁶⁴

יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “כְּתַפּוחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים”;⁶⁵ וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת”.⁶⁶

יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ”;⁶⁷ וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “עַם זוּ יָצַרְתִּי לִּי”.⁶⁸

יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: “כִּי־תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אַתָּה”;⁶⁹ וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: “יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאֵר”⁷⁰ (ספרי ברכה ל"ג, כד).

ב. בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים

יז תְּנָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר: מִפְּנֵי־מָה נִתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל? מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַזִּים.⁷¹ תְּנָא דְבֵי רַ' יִשְמָעֵאל: “מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ”⁷² – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רְאוּיִם הַלָּלוּ⁷³ שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם דָּת־אֵשׁ. יֵשׁ אוֹמְרִים: דָּתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ אֵשׁ,⁷⁴ שֶׁאִלְמָלֵא נִתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אֵין כָּל־אֻמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלִים לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: שְׁלשָׁה עַזִּים הֵם: יִשְׂרָאֵל בָּאֻמּוֹת, כֶּלֶב בַּחַיּוֹת, תַּרְנְגֹל בָּעוֹפוֹת.

אָמַר רַ' יִצְחָק בַּר רְדִיפָא בְּשֵׁם רַ' אַמִּי: אַתָּה סָבוּר שֶׁהוּא לִגְנָאי,⁷⁵ וְאֵינוֹ אֶלָּא לְשִׁבְחָם: אוֹ יְהוּדִי, אוֹ צָלוּב⁷⁶!

אָמַר רַ' אָבִין: עַד עַכְשָׁו קוֹרִין⁷⁷ אֶת־יִשְׂרָאֵל בְּחוּצָה־לָאָרֶץ: “אֻמָּה שֶׁל קְשִׁי־עֹרֶף” (ביצה כה:; שמ"ר מב).

יח אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: כָּל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְבָרָיו שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי בַּהַגָּדָה – עֲשֵׂה אָזְנֶיךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת:⁷⁸ “לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל־הָעַמִים חָשַׁק יְיָ בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי־אַתֶּם הַמְעַט⁷⁹ מִכָּל־הָעַמִּים”⁸⁰ – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךּ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: חוֹשֵׁקְנִי בָכֶם,⁸¹ שֶׁאֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ⁸² לָכֶם גְּדֻלָּה אַתֶּם מְמַעֲטִים עַצְמְכֶם לְפָנָי. נָתַתִּי גְדֻלָּה לְאַבְרָהָם, אָמַר לְפָנַי: “וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר”;⁸³ לְמשֶׁה וְאַהֲרֹן – אָמְרוּ: “וְנַחְנוּ מָה”;⁸⁴ לְדָוִד –אָמַר: “וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ”.⁸⁵ אֲבָל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אֵינָן כֵּן: נָתַתִּי גְדֻלָּה לְנִמְרֹד – אָמַר: “הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וגו'”;⁸⁶ לְפַרְעֹה – אָמַר: “מִי יְיָ”;⁸⁷ לְסַנְחֵרִיב – אָמַר: “מִי בְּכָל־אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת וגו'”;⁸⁸ לִנְבוּכַדְנֶצַּר – אָמַר: “אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב”;⁸⁹ לְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר – אָמַר: “מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִים”.⁹⁰ (חול' פט)

יט “וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף”⁹¹ – אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בְּרַ' נְהוֹרַאי: לְעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תּוֹבֵעַ דָּמָם⁹² שֶׁל נִרְדָּפִים מִן הָרוֹדְפִים; תֵּדַע לְךָ שֶכָּךְ הוּא, שֶׁכֵּן הֶבֶל נִרְדַּף מִפְּנֵי קַיִן וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּהֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּשַׁע יְיָ אֶל־הֶבֶל וְאֶל־מִנְחָתוֹ”;⁹³ נֹחַ נִרְדַּף מִפְּנֵי דוֹרוֹ וְלֹא בָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶלָּא בְּנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי [[במקור הסרוק יו”ד חרוקה.טעות ע“פ המקור בבראשית. הערת פב”י]] בַּדּוֹר הַזֶּה";⁹⁴ אַבְרָהָם נִרְדַּף מִפְּנֵי נִמְרֹד וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם”;⁹⁵ יִצְחָק נִרְדַּף מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: “רָאוֹ רָאִינוּ כִּי־הָיָה יְיָ עִמָּךְ”;⁹⁶ יַעֲקֹב נִרְדַּף מִפְּנֵי עֵשָׂו וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ”;⁹⁷ יוֹסֵף נִרְדַּף מִפְּנֵי אֶחָיו וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵדוּת בִּיהוֹסֵף⁹⁸ שָׂמוֹ”;⁹⁹ משֶׁה נִרְדַּף מִפְּנֵי פַרְעֹה וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא בְּמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ”;¹⁰⁰ שָׁאוּל נִרְדַּף מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ יְיָ”;¹⁰¹ דָּוִד נִרְדַּף מִפְּנֵי שָׁאוּל וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ”;¹⁰² יִשְׂרָאֵל נִרְדָּפִים מִפְּנֵי הָאֻמּוֹת וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְךָ בָּחַר יְיָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה”¹⁰³ (ויק"ר כז).

כ “וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו”¹⁰⁴ – הֵא שָׁוְא¹⁰⁵ שֶבָּרָאתִי בְעוֹלָמִי! אָמַר רַ' יִצְחָק: אַתֶּם קְרָאתֶם לַחֲזִירַתְכֶם שֵׁם, אַף אֲנִי קוֹרֵא לִבְנִי בְכוֹרִי שֵׁם − “כֹּה אָמַר יְיָ בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל”¹⁰⁶ (ב"ר סג).

––––––––

כא “הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”¹⁰⁷ – וְכִי כוּשִׁיִּים שְׁמָם, וַהֲלֹא יִשְׂרָאֵל שְׁמָם? אֶלָּא מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ, אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמַעֲשֵׂיהֶם מִכָּל־אֻמָּה וְלָשׁוֹן (מו“ק טז; ע”י).

כב אָמַר רַ' לֵוִי: כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים מֵאֻמּוֹת־הָעוֹלָם:¹⁰⁸ בַּחֲרִישָׁתָם וּבִזְרִיעָתָם וּבִקְצִירָתָם וּבְעִמּוּרָם וּבְדִישָׁתָם, בְּגָרְנֵיהֶם וּבְיִקְבֵיהֶם, בְּתִגְלַחְתָּם וּבְמִנְיָנָם. בַּחֲרִישָׁתָם − "לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו;¹⁰⁹ בִּזְרִיעָתָם − “שָׂדְךָ לֹא־תִזְרַע כִּלְאָיִם”;¹¹⁰ בִּקְצִירָתָם − “לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וָלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט”¹¹¹ – בְּעִמּוּרָם − “וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ”;¹¹² בְּדִישָׁתָם − “לֹא־תַחְסם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ”;¹¹³ בְּגָרְנֵיהֶם וּבְיִקְבֵיהֶם − “הַעֲנֵק תַּעֲנִיק לוָ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ”;¹¹⁴ בְּתִגְלַחְתָּם − “לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְחִית פְּאַת זְקָנֶךָ”;¹¹⁵ בְּמִנְיָנָם – שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם מוֹנִים לַחַמָּה וְיִשְׂרָאֵל לַלְּבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם”¹¹⁶ (פסיק“ר טו; במ”ר י).

כג רַ' לֵוִי בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בְּרַ' אֶלְעַאי אָמַר: דֶּרֶךְ־אֶרֶץ הוּא, שֶׁיְּהֵא הַגָּדוֹל מוֹנֶה לַגָּדוֹל וְהַקָּטָן מוֹנֶה לַקָּטָן. עֵשָׂו, שֶׁהוּא גָדוֹל, מוֹנֶה לַחַמָּה, שֶׁהִיא גְדוֹלָה, וְיַעֲקֹב, שֶׁהוּא קָטָן, מוֹנֶה לַלְּבָנָה, שֶׁהִיא קְטַנָה… אָמַר רַ' נַחֲמָן: וְהוּא סִמָּן טוֹב: עֵשָׂו מוֹנֶה לַחַמָּה – מַה חַמָּה זוֹ שׁוֹלֶטֶת בַּיּוֹם וְאֵינָה שׁוֹלֶטֶת בַּלָּיְלָה, כָּך עֵשָׂו יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא; יַעֲקֹב מוֹנֶה לַלְּבָנָה – מָה הַלְּבָנָה הַזּוֹ שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, כָּךְ יַעֲקֹב יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

וְאָמַר רַב נַחֲמָן: כָּל־זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל מַבְהִיק בָּעוֹלָם אֵין אוֹרוֹ שֶׁל קָטֹן מִתְפַּרְסֵם; שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל – מִתְפַּרְסֵם אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן. כָּךְ, כָּל־זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו מַבְהִיק בָּעוֹלָם אֵין אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מִתְפַּרְסֵם; שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו מִתְפַּרְסֵם אוֹרֹו שֶׁל יַעֲקֹב (ב“ר ו'; פסיק”ר טו; ילק"ש בראשית א').

כד אָמַר רַ' מֵאִיר: שְׁאֵלַנִי רַ' דּוֹסְתַּאי¹¹⁷ מִן כּוֹכְבָה: מַהוּ “וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר”?¹¹⁸ אָמַרְתִּי לוֹ: גּוֹי אֶחָד הָיָה בְעִירֵנוּ וְעָשָׂה סְעֻדָּה לְכָל־בְּנֵי הָעִיר וְזִמְּנַנִי עִמָּהֶם, וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו מִכָּל־מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה שֻׁלְחָנוֹ חָסֵר מִכָּל־מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם אֶלָּא אֱגוֹזֵי־פֶרֶךְ¹¹⁹ בִּלְבָד. מֶה עָשָׂה? נָטַל אֶת־הַטַּבְלָה¹²⁰ מִלְּפָנֵינוּ, שֶׁהָיְתָה יָפָה כְּשִשָּׁה כִכְּרֵי כֶסֶף, וּשְבָרָהּ. אָמַרְתִּי לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָשִׂיתָ כָּךְ? אָמַר לִי: "אַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ וְהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלָּכֶם – אִם אֵין אָנוּ אוֹכְלִים עַכְשָׁו, אֵימָתַי אָנוּ אוֹכְלִים? וְקָרָאתִי עָלָיו: “וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר” (פסיק“ר ט”ו; במ“ר כ”א; מד' משלי י"ג).

כה [כְּ]שֶׁיִּשְרָאֵל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מַתְחִילִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּבְדִבְרֵי תִשְׁבָּחוֹת, אֲבָל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם שֶׁאוֹכְלִים וְשוֹתִים אֵין מַתְחִילִים אֶלָּא בְּדִבְרֵי תִפְלוּת¹²¹ (מג' יב(:.

כו דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה וגו”?¹²² “לְכָה דוֹדִי” – אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! אַל תְּדִינֵנִי כְּיוֹשְׁבֵי כְרַכִּים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גָּזֵל וַעֲרָיוֹת וּשְׁבוּעַת־שָׁוְא וּשְׁבוּעַת־שָׁקֶר, אֶלָּא “נֵצֵא הַשָּׁדֶה” – בֹּא וְאַרְאֲךָ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדֹּחַק; “נָלִינָה בַּכְּפָרִים”¹²³ − אַל תִּקְרֵי “בַּכְּפָרִים” אֶלָּא בַּכֹּפְרִים", בֹּא וְאַרְאֲךָ בְּנֵי עֵשָׂו, שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם טוֹבָה וְהֵם כָּפְרוּ בָךְ; “נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים”¹²⁴ − אֵלּוּ בָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת: “נִרְאֶה אִם־פָּרְחָה הַגֶּפֶן”¹²⁵ – אֵלּוּ בַעֲלֵי־מִקְרָא; “פִּתַּח הַסְּמָדַר”¹²⁶ אֵלּוּ בַעֲלֵי־מִשְׁנָה; “הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים”¹²⁷ – אֵלּוּ בַעֲלֵי־תַלְמוּד; “שָׁם אֶתֵּן אֶת־דּוֹדַי לָךְ”¹²⁸ – אַרְאֲךָ כְבוֹדִי וְגָדְלִי, שֶׁבַח בָּנַי וּבְנוֹתָי (עיר' כא:; ע"י)

כז שְׁתֵּי יְרֻשּׁוֹת הִנְחִיל יִצְחָק לִשְׁנֵי בָנָיו: הִנְחִיל לְיַעֲקֹב הַקּוֹל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב”,¹²⁹ וְהִנְחִיל לְעֵשָׂו הַיָּדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו”.¹³⁰ עֵשָׂו הָיָה מִתְגָּאֶה בִּירֻשָּׁתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי, פֶּן־בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ”,¹³¹ וְיַעֲקֹב מִתְגָּאֶה בִּירֻשָּׁתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַנִּצְעַק אֶל־יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ”;¹³² וּלְעָתִיד לָבוֹא שְׁנֵיהֶם נוֹטְלִים שְׂכָרָם: עֵשָׂו נוֹטֵל שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִי־רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי, הִנֵּה עַל־אֱדוֹם תֵּרֵד”,¹³³ וְיַעֲקֹב נוֹטֵל שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה… קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה”¹³⁴ (שמ"ר כא).

כח “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב” – אֵין לְךָ תְפִלָּה שֶׁמּוֹעֶלֶת שֶׁאֵין בָּהּ מִזַּרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב; וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" – אֵין לְךָ מִלְחָמָה שֶׁנּוֹצַחַת שֶׁאֵין בָּהּ מִזַּרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו (גיט' נז:).

כט “הֵן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן”¹³⁵ – מַהוּ “הֵן”? כָּל־הָאוֹתִיּוֹת מִזְדַּוְּגוֹת חוּץ מִשְּׁתֵי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ.¹³⁶ כֵּיצַד? א“ט הֲרֵי י', ב”ח הֲרֵי י‘, ג"ז הֲרֵי י’, ד“ו הֲרֵי י' – נִמְצָא ה' לְעַצְמָּה; וְכֵן הָאוֹת נ' אֵין לָהּ זוּג: י”צ הֲרֵי ק‘, כ"פ הֲרֵי ק’, ל“ע הֲרֵי ק', מ”ס הֲרֵי ק' – נִמְצָא נ' לְעַצְמָהּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כְּשֵׁם שֶׁשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ אֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִזְדַּוֵּג עִם כָּל־הָאוֹתִיּוֹת אֶלָּא לְעַצְמָן, כָּך יִשְרָאֵל אֵינָם יְכוֹלִים לְהִדַּבֵּק עִם כָּל־הָאֻמּוֹת, אֶלָּא לְעַצְמָם מֻפְרָשִׁים, שֶׁאֲפִלּוּ מֶלֶךְ גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם לְחַלֵּל הַשַּׁבָּת וּלְבַטֵּל אֶת־הַמִּילָה אוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, הֵם נֶהֱרָגִים וְאֵין מִתְעָרְבִים בָּהֶם (שמ"ר טו).

ל אָמַר לוֹ נָכְרִי אֶחָדָ לְרַ' אֲבִינָא: נֶאֱמַר “וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ”¹³⁷ – מַה־גְּדֻלַּתְכֶם? אַף אַתֶּם עִמָּנוּ בִּכְלָל,¹³⁸ שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: “כָּל־הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ”.¹³⁹ אָמַר לוֹ: מִשֶּׁלָּכֶם¹⁴⁰ הֵעִידוּ עָלֵינוּ: “וּבַגּוֹיִם לא יִתְחַשָּׁב”^{141 142} (סנה' לט)

לא “נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם”¹⁴³ – שֶׁהֵם בָּאִים מְשְּׁנֵי רָאשֵׁי הַגּוֹיִם, מִשֵּׁם וּמֵעֵבֶר.

“וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל”¹⁴⁴ – אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין בְּשָׁלוֹם, אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמִשְתַּכְּרִין וּמִתְעַסְּקִין בְּדִבְרֵי תִפְלוּת. מָה הֵן אוֹמְרִין? – מִי חָכָם כְּבִלְעָם? מִי גִבּוֹר כְּגָלְיַת? מִי עָשִׁיר כְּהָמָן? וְאַחַר־כָּךְ בָּאִים יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֲחַיתֹפֶל לֹא הָיָה חָכָם? שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה חָכָם? שִׁמְשׁוֹן לֹא הָיָה גִבּוֹר? דָּוד לֹא הָיָה גִבּוֹר? קֹרַח לֹא הָיָה עָשִׁיר? שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה עָשִׁיר?¹⁴⁵ (ויק“ר ה; במ”ר י).

לב אָמַר רַ' יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּקַרְתָּנִית¹⁴⁶ אַחַת, שֶׁהָיְתָה לָהּ שִׁפְחָה כּוּשִׁית, שֶׁיָּרְדָה לְמַלְאוֹת מִן הָעַיִן הִיא וַחֲבֶרְתָּהּ. אָמְרָה לַחֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, לְמָחָר אֲדוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ וְנוֹטְלֵנִי לְאִשָּׁה. אָמְרָה לָהּ: לָמָּה? – בִּשְׁבִיל שֶׁרָאָה יָדֶיהָ מְפֻחָמוֹת.¹⁴⁷ אָמְרָה לָהּ: אִי, שׁוֹטָה שֶׁבָּעוֹלָם, יִשְׁמְעוּ אָזְנַיִךְ מַה־שֶּׁפִּיךְ מְדַבֵּר: וּמָה אִם אִשְּׁתּוֹ שֶׁהִיא חֲבִיבָה עָלָיו בְּיוֹתֵר, אַתְּ אוֹמֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁרָאָה יָדֶיהָ מְפֻחָמוֹת שָׁעָה אַחַת רוֹצֶה לְגָרְשָׁהּ; אַתְּ שֶׁכֻּלָּךְ מְפֻחֶמֶת וּשְׁחוֹרָה מִמְּעֵי אִמֵּךְ כָּל־יָמַיִךְ – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה! כָּךְ לְפִי שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם מוֹנִים לְיִשְׂרָאֵל¹⁴⁸ וְאוֹמְרִים: אֻמָּה זוֹ הֵמִירָה כְבוֹדָהּ¹⁴⁹ − אוֹמְרִים לָהֶם יִשְׂרָאֵל: וּמָה אִם אָנוּ לְשָׁעָה כָּךְ נִתְחַיַּבְנוּ, אַתֶּם – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה! (שהש"ר א).

לג הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ וְהַמּוֹץ הָיוּ מְרִיבִים זֶה עִם זֶה. זֶה אוֹמֵר: בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה, וְזֶה אוֹמֵר: בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה. אָמְרוּ לָהֶם הַחִטִּים: הַמְתִּינוּ עַד שֶׁתָּבוֹא הַגֹּרֶן וְאָנוּ יוֹדְעִים בִּשְבִיל מִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה. בָּאָה הַגֹּרֶן, וְיָצָא בַּעַל־הַבַּיִת לִזְרוֹתָהּ. הָלַךְ לוֹ הַמּוֹץ בָּרוּחַ, נָטַל הַתֶּבֶן וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, וְנָטַל הַקַּשׁ וּשְׂרָפוֹ; נָטַל אֶת הַחִטִּים וְעָשָׂה אוֹתָן כֶּרִי,¹⁵⁰ וְכָל־מִי שֶׁעוֹבֵר מְנַשְּׁקָן. כָּךְ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: אָנוּ עִקָּר וּבִשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הָעוֹלָם, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: בִּשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הָעוֹלָם. אָמְרוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל: הַמְתִּינוּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם וְאָנוּ יוֹדְעִים בִּשְׁבִיל מִי נִבְרָא הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר”,¹⁵¹ וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: “תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם, וּסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם”;¹⁵² אֲבָל יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם: “וְאַתָּה תָּגִיל בַּיָי בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל”.¹⁵³ (ב“ר פ”ג; שהש"ר ז).

לד דָּרַשׁ רַ' חֲנִינָא בַּר פַּפָּא, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַ' שִׂמְלַאי: לְעָתִיד לָבוֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא סֵפֶר־תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְחֵיקוֹ וְאוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁעָסַק בָּהּ יָבוֹא וְיִטֹּל שְׂכָרוֹ. מִיָּד מִתְקַבְּצִים וּבָאִים הָאֻמּוֹת בְּעִרְבּוּבְיָא,¹⁵⁴ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל־הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וגו' ".¹⁵⁵ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַל תִּכָּנְסוּ לְפָנַי בְּעִרְבּוּבְיָא, אֶלָּא תִּכָּנֵס כָּל־אֻמָּהּ וְאֻמָּה וְסוֹפְרֶיהָ.¹⁵⁶ מִיָּד נִכְנְסָה לְפָנָיו מַלְכוּת רוֹמִי תְּחִלָּה. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בַּמֶּה עֲסַקְתֶּם? אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְבֵּה שְׁוָקִים תִּקַּנּוּ, הַרְבֵּה מֶרְחֲצָאוֹת עָשִׂינוּ, הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב הִרְבִּינוּ, וְכֻלָּם לֹא עָשִׂינוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בַתּוֹרָה. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם, כָּל־מַה־שֶּׁעֲשִׂיתֶם – לְצֹרֶךְ עַצְמְכֶם עֲשִׂיתֶם: תִּקַּנְתֶּם שְׁוָקִים – לְהוֹשִׁיב בָּהֶם זוֹנוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת − לְעַדֵּן¹⁵⁷ בָּהֶם עַצְמְכֶם; כֶּסֶף וְזָהָב – שֶׁלִּי הוּא (שֶׁנֶּאֱמַר: “לי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת”;¹⁵⁸ כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם מַגִּיד “זֹאת”? (שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת”,¹⁵⁹ וְאֵין “זֹאת” אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־שָׂם משֶׁה”¹⁶⁰) –

מִיָּד יוֹצְאִין בְּפַחֵי־נָפֶשׁ.¹⁶¹

יָצְאָה מַלְכוּת רוֹמִי וְנִכְנְסָה מַלְכוּת פָּרַס אַחֲרֶיהָ. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בַּמֶּה עֲסַקְתֶּם? אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְבֵּה גְשָׁרִים גָּשַׁרְנוּ¹⁶² וְהַרְבֵּה כְּרַכִּים כָּבַשְׁנוּ, הַרְבֵּה מִלְחָמוֹת עָשִׂינוּ, וְכֻלָּם לֹא־עָשִׂינוּ אֶלָּא בִּשְבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּל־מַה־ שֶׁעֲשִׂיתֶם – לְצֹרֶךְ עַצְמְכֶם עֲשִׂיתֶם: תִּקַּנְתֶּם גְּשָׁרִים – לִטֹּל מֵהֶם מֶכֶס, כְּרַכִּים – לַעֲשׂוֹת בָּהֶם אַנְגָּרִיָא;¹⁶³ מִלְחָמוֹת – אֲנִי עָשִׂיתִי (שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה”;¹⁶⁴ כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם מַגִּיד “זֹאת”?

מִיָּד יוֹצְאִין מִלְּפָנָיו בְּפַחֵי־נָפֶשׁ. וְכֵן כָּל־אֻמָּה וְאֻמָּה.

אוֹמְרִין [הָאֻמּוֹת] לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּלוּם כָּפִיתָ עָלֵינוּ הַר כְּגִגִּית,¹⁶⁵ כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּפִיתָ עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא קִבַּלְנוּהָ? מִיָּד אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ”¹⁶⁶ − שֶׁבַע מִצְוֹת¹⁶⁷ שֶקִּבַּלְתֶּם הֵיכָן קִיַּמְתֶּם? אוֹמְרִין הָאֻמּוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוךְ־הוּא רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּהָ הֵיכָן קִיְּמוּהָ? אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי מֵעִיד בְּיִשִׂרָאֵל שֶׁקִּיְּמוּ אֶת־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ. אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁמֵּעִיד עַל בְּנוֹ (שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל”?¹⁶⁸) אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: שָׁמַיִם וָאָרֶץ יָעִידוּ בָהֶם, שֶקִּיְּמוּ אֶת־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל עוֹלָם, אַף שָׁמַיִם וָאָרֶץ נוֹגְעִיִם בְּעֵדוּתָם,¹⁶⁹ שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־לֹא בְרִיתִי¹⁷⁰ יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי”.¹⁷¹ אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יָבֹאוּ מִכֶּם וְיָעִידוּ בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּיְּמוּ אֶת־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ. יָבֹא נִמְרֹד וְיָעִיד בְּאַבְרָהָם, שֶׁלֹּא עָבַד עֲבוֹדָה־זָרָה; יָבֹא לָבָן וְיָעִיד בְּיַעֲקֹב, שֶׁלֹּא נֶחֱשַׁד עַל הַגָּזֶל; תָּבֹא אֵשֶׁת פּוֹטִיפֶרַע וְתָעִיד בְּיוֹסֵף, שֶׁלֹּא נֶחֱשַׁד עַל הָעֲבֵרָה;¹⁷² יָבֹא נְבוּכַדְנֶצַּר וְיָעִיד בַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם; יָבֹא דָרְיָוֶשׁ וְיָעִיד בְּדָנִיֵּאל, שֶׁלֹּא בִטֵּל אֶת־הַתְּפִלָה; יָבֹא בִלְדַּד הַשּׁוּחִי¹⁷³ וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי וֶאֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וֶאֱלִיהוּ בֶן־בָּרַכְאֵל הַבּוּזִי וְיָעִידוּ בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּיְּמוּ אֶת־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ”.¹⁷⁴ אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, תְּנֶהָ לָנוּ מֵרֹאשׁ וְנַעֲשֶׂנָּה. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם, מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב־שַׁבָּת¹⁷⁵ אוֹכֵל בְּשַׁבָּת, מִי שֶׁלֹא טָרַח בְּעֶרֶב־שַׁבָּת מֵהֵיכָן יֹאכַל בְּשַׁבָּת? אֶלָּא אַף־על־פִּי־כֵן מִצְוָה קַלָּה יֵשׁ לִי, וְסֻכָּה שְׁמָהּ, לְכוּ וַעֲשׂוּ אוֹתָהּ.

מִיָּד כָל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְהוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַקְדִּיר¹⁷⁶ עֲלֵיהֶם חַמָּה כְּבִתְקוּפַת תַּמּוּז, וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מְבַעֵט בְּסֻכָּתוֹ¹⁷⁷ וְיוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: “נְנַתְּקָה אֶת־מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ”.¹⁷⁸

מִיָּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק”¹⁷⁹ (ע“ז ב‘, ג’; ע”י; ילק"ש ישע' מג).

ג. טִיבָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל

לה אֻמָּה זוֹ מְשׁוּלָה לֶעָפָר¹⁸⁰ וּמְשׁוּלָה לַכּוֹכָבִים;¹⁸¹ כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים – יוֹרְדִים עַד עָפָר, וּכְשֶׁהֵם עוֹלִים – עוֹלִים עַד לַכּוֹכָבִים. (מג' טז.).

לו כָּל־זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּירִידָה הַתַחְתּוֹנָה – הֵם עוֹלִים. רְאֵה מַה־כָּתוּב: “וְעָלָה מִן־הָאָרֶץ”¹⁸² (שמ"ר א).

לז נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כַּחוֹל: מָה הַחוֹל הַזֶּה אַתָּה חוֹפֵר בּוֹ גֻּמָּא¹⁸³ מִבָּעֶרֶב, בְּשַׁחֲרִית אַתָּה מוֹצֵא אוֹתָהּ שֶׁנִּתְמַלְאָה מֵאֵלֶיהָ, כָּךְ כָּל־אוֹתָם הָאָכְלוֹסִין¹⁸⁴ שֶׁחָסְרוּ בִּימֵי דָוִד נִתְמַלְאוּ בִימֵי שְׁלֹמֹה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּם לָרֹב”.¹⁸⁵

דָּבָר אַחֵר: נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹל¹⁸⁶ וְהָאֻמּוֹת בְּסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד”¹⁸⁷ – אִם אֵין אַתָּה נוֹתֵן חוֹל בְּסִיד אֵין לוֹ עֲמִידָה, כָּךְ אִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין הָאֻמּוֹת יְכוֹלִים לַעֲמֹד. כָּךְ אַתָּה מוֹצֵא: אִלּוּלֵא יוֹסֵף הָיוּ מִצְרִיִּים אֲבוּדִים בְּרָעָב, וְכֵן אִלּוּלֵא דָנִיִאֵּל הָיוּ חַכִּימֵי בָבֶל אֲבוּדִים (פסדר“כ לב; במ”ר ב).

לח מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְדַבֵּר עִם משֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָה הַסְּנֶה הַזֶּה עוֹשִׂין אוֹתוֹ גָדֵר לְגִנָּה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל גָּדֵר לָעוֹלָם.¹⁸⁸

דָּבָר אַחֵר: מָה הַסְּנֶה הַזֶּה גָּדֵל בְּגִנָּה וּבְנָהָר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא. דָּבָר אַחֵר: מָה הַסְּנֶה עוֹשֶׂה קוֹצִים וְעוֹשֶׂה וְרָדִים,¹⁸⁹ כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים.

אָמַר רַ' פִּנְחָס הַכֹּהֵן בְּרַ' חַמָּא: מָה הַסְּנֶה הַזֶּה כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכוֹ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ, וּכְשֶׁהוּא מוֹצִיאָהּ – מִסְתָּרֶטֶת, כָּך כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם לֹא הִכִּירָה בָּהֶם בִּרְיָה, כְּשְׁיָּצְאוּ יָצְאוּ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה (שמ"ר ב).

לט “צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה”¹⁹⁰ – מַה תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסֹלֶת, אֶלָּא תְּמָרִים לַאֲכִילָה, לוּלָבִים לְהַלֵּל,¹⁹¹ חָרִיוֹת לְסִכּוּךְ,¹⁹² סִיבִים¹⁹³ לַחֲבָלִים, סַנְסִנִּים לְכִבּוּד¹⁹⁴ שִׁפְעַת קוֹרוֹת לְקָרוֹתֹ¹⁹⁵ בָּהֶן בָּתִּים – כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת, אֶלָּא מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי תַלְמוּד, מֵהֶם בַּעֲלֵי אַגָּדָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִצְוֹת, מֵהֶם בַּעֲלֵי צְדָקוֹת. מַה תְּמָרָה וָאֶרֶז, כָּל־מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְרֹאשָׁם וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת־עַצְמוֹ נוֹפֵל וָמֵת, כָּךְ כָּל־מִי שֶׁהוּא בָא לְהִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל¹⁹⁶ סוֹף שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת־שֶׁלּוֹ¹⁹⁷ מִתַּחַת יְדֵיהֶם (ב“ר מא; במ”ר ג).

מ “כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר” וגו'¹⁹⁸ – לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְתַפּוּחַ? לוֹמַר לָךְ, מַה תַּפּוּחַ זֶה פִּרְיוֹ קוֹדֵם לְעָלָיו,¹⁹⁹ אַף יִשְׂרָאֵל הִקְדִּימוּ “נַעֲשֶׂה” לְ“נִשְׁמַע”²⁰⁰ (שבת פח.).

מא “אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז”²⁰¹ – מָה אֱגוֹז זֶה אִם נוֹפֵל לְתוֹךְ הַטִּנֹפֶת, אַתָּה נוֹטְלוֹ וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ וּמְדִיחוֹ וְהוּא חוֹזֵר כִּתְחִלָּתוֹ²⁰² וְהוּא יָפֶה לַאֲכִילָה, כָּךְ כָּל־מַה־שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְלַכְלְכִים בַּעֲוֹנוֹת כָּל־יְמוֹת הַשָּׁנָה, בָּא יוֹם־הַכִּפּוּרִים וּמְכַפֵּר עֲלֵיהֶם.

דָּבָר אַחֵר: מָה הָאֱגוֹז הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ אֱגוֹזֵי־פֶרֶךְ,²⁰³ אֱגוֹזִים בֵּינוֹנִים וֶאֱגוֹזִים קִטְרוֹנִים:²⁰⁴ שֶׁל פֶּרֶךְ – שֶׁנִּפְרָךְ מֵעַצְמוֹ, בֵּינוֹנִים – אַתָּה מַקִּישׁ עָלָיו וְהוּא נִשְׁבָּר, קִטְרוֹנִים – מִתְקַשֶּׁה לִשָּׁבֵר וְאַתָּה מַקִּישׁ עָלָיו בְּאֶבֶן וְשׁוֹבְרוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין בּוֹ תּוֹחֶלֶת;²⁰⁵ כָּךְ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ מֵהֶם עוֹשִׂים צְדָקָה מֵאֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ שֶׁאִם אַתָּה תוֹבְעָם הֵם נוֹתְנִים, וְיֵשׁ שֶׁאַתָּה תוֹבְעָם וְאֵין עוֹשִׂים.

דָּבָר אַחֵר: מָה הָאֱגוֹז הַזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לִגְנֹב הַמֶּכֶס שֶׁלּוֹ,²⁰⁶ שֶׁהוּא נִשְׁמָע וְנִכָּר, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל – כָּל־מָקוֹם שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוֹלֵךְ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי, לָמָּה? שֶׁהוּא נִכָּר, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ”.²⁰⁷

דָּבָר אַחֵר: מָה אֱגוֹז זֶה אַתָּה נוֹטֵל אֶחָד מֵהַכְּרִי וְכֻלָּם מִדַּרְדְּרִים²⁰⁸ וּמִתְגַּלְגְּלִים זֶה אַחַר זֶה, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל – לָקָה אֶחָד מֵהֶם כֻּלָּם מַרְגִּישִׁים.

דָּבָר אַחֵר: כָּל־הַפֵּרוֹת, בֵּין תְּמָרִים בֵּין תּוּתִים בֵּין תְּאֵנִים, יָכֹל אָדָם לִטּוֹל מִתּוֹךְ הַשַּׂק וְאֵין חַבְרֵיהֶם מַרְגִּישִׁים,²⁰⁹ אֲבָל הָאֱגוֹז כֵּוָן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן יָדֶיךָ וְנוֹטֵל מֵהֶם מְעַט, כֻּלָּם מִתְרַעֲמִים וּמַרְגִּישִׁים; כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אֶחָד חוֹטֵא וְכֻלָּם מַרְגִּישִׁים²¹⁰ − “הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל־הָעֵדָה תִּקְצֹף”²¹¹ (שהש“ר ו; פסיק”ר יא).

מב “אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז”²¹² − אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: נִמְשְׁלוּ יִשְרָאֵל כְּאֱגוֹזָה,²¹³ מָה אֱגוֹזָה נִגְזֶזֶת וּמַחֲלֶפֶת,²¹⁴ לְטוֹבָתָהּ הִיא נִגְזֶזֶת, לָמָּה? שֶׁהִיא מַחֲלֶפֶת, כַּשֵּׂעָר הַזֶּה שֶׁנִּגְזָז וּמַחֲלִיף וְכַצִּפָּרְנַיִם הַלָּלוּ שֶׁנִּגְזָזוֹת וּמַחֲלִיפוֹת, כָּךְ כָּל־מַה־שֶּׁיִּשְׂרָאֵל נִגְזָזִים מֵעֲמָלָם²¹⁵ וְנוֹתְנִים לְעֲמֵלֵי־תוֹרָה בָּעוֹלָם־הַזֶּה, לְטוֹבָתָם הֵם נִגְזָזִים.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: מַה הַנְּטִיעוֹת הַלָּלָוּ, אִם אַתָּה מְכַסֶּה שָׁרְשֵׁיהֶן בִּשְׁעַת נְטִיעָתָן הֵןֵ מַצְלִיחוֹת, וְאִם לָאו אֵין מַצְלִיחוֹת, אֲבָל הָאֱגוֹז הַזֶּה, אִם אַתָּה מְכַסֶּה שָׁרָשָׁיו בִּשְׁעַת נְטִיעָתוֹ אֵינוֹ מַצְלִיחַ – כָּךְ יִשְׂרָאֵל “מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ”.²¹⁶ (שהש"ר ו).

מג “שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ”²¹⁷ – מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה מַר מִתְּחִלָתוֹ וְסוֹפוֹ מָתוֹק, כָּךְ “וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְּׂגֶּה מְאֹד”;²¹⁸ מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה אֵינוֹ מִשְׁתַּבֵּחַ²¹⁹ אֶלָּא עַל־יְדֵי כְתִישָׁה,²²⁰ כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה אֶלָּא עַל־יְדֵי יִסּוּרִים; מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה אֵינוֹ מִתְעָרֵב בִּשְׁאָר מַשְקִין, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין מִתְעָרְבִים בְּאֻמּוֹת־הָעוֹלָם; מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה מֵבִיא אוֹרָה לְעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אוֹרָה לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ”;²²¹ מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה עֶלְיוֹן עַל כָּל הַמַּשְׁקִים,²²² כָּך הֵם יִשְׂרָאֵל עֶלְיוֹנִים עַל כָּל־הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “ונְתָנְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל־גּוֹיֵי הָאָרֶץ”;²²³ מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה אֵין לוֹ בַתַ־קוֹל,²²⁴ כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם בַּת־קוֹל בָּעוֹלָם־הַזֶּה (שם א).

מד “כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים”²²⁵ – אָמַר רַ' אָבוֹן: מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ שָׁרָב²²⁶ יוֹצֵא עָלֶיהָ וְהִיא כְמוּשָׁה,²²⁷ יָצָא טַל הֲרֵי הִיא מַפְרַחַת, כָּךְ כָּל־זְמַן שֶׁצִּלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו קַיָּם, כִּבְיָכוֹלֹ יִשְׂרָאֵל נִרְאִים כְּמוּשִׁים בָּעוֹלָם־הַזֶּה, אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא עָבַר צִלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְיִשְׂרָאֵל מַרְטִיבִים וְהוֹלְכִים;²²⁸ מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ אֵינָה בְטֵלָה לְעוֹלָם אֶלָּא עַל־גַּב רֵיחָהּ,²²⁹ כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָם בְּטֵלִים אֶלָּא עַל־גַּב מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים; מַה שׁוֹשַׁנָּה זוֹ נִכֶּרֶת בֵּין הָעֲשָׂבִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִכָּרִים בֵּין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶנֶּאֱמַר: “כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ”²³⁰

רַ' חֲנִינָא בְּנוֹ שֶׁל רַ' אַבָּא פֵּרַשׁ הַמִּקְרָא בְּמַלְכֻיּוֹת: מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ, כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים, רוּחַ צְפוֹנִית יוֹצְאָה וּמַטָּה אוֹתָהּ כְּלַפֵּי דָרוֹם וְהַחוֹחַ עוֹקְצָּהּ,²³¹ רוּחַ דְּרוֹמִית יוֹצְאָה וּמַטָּה אוֹתָהּ כְּלַפֵּי צָפוֹן וְהַחוֹחַ עוֹקְצָּהּ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לִבָּהּ מְכֻוָּן כְּלַפֵּי מַעְלָה; כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל – אַףְ־עַל־פִּי שֶׁהֵם נִגְבִּים²³² אַרְנוֹנִיּוֹת²³³ וְאַנְגָּרְיוֹת,²³⁴ לִבָּם מְכֻוָּן כְּלַפֵּי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם.

רַ' אַיְבוּ פֵּרַשׁ הַמִּקְרָא בִּגְאֻלַּת מָחָר²³⁵: מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ, כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים, הִיא קָשָׁה עַל בְּעָלֶיהָ לְלָקְטָהּ, וּמָה הֵם עוֹשִׂים? מְבִיאִים אֶת־הָאוּר²³⁶ וְהֵם שׂוֹרְפִים חוּץ לָהּ²³⁷ וְאַחַר־כָּךְ לוֹקְטִים אוֹתָהּ, כָּךְ “צִוָּה יְיָ לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו”²³⁸ − לְמָחָר כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַקֵּץ מָה הַקַּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה? מֵבִיא אֶת־הָאוּר וְשׂוֹרֵף חוּץ לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד, קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ”.²³⁹ וּמַה־נֶּאֱמַר בָּהֶם? “יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ”.²⁴⁰

מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ מְתֻקֶּנֶת לְשַׁבָּתוֹת וּלְיָמִים־טוֹבִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְתֻקָּנִים לִגְאֻלַּת מָחָר (שם ב; ויק"ר כג).

מה “גֶפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ”²⁴¹ – מַה גֶּפֶן זוֹ אֵין נוֹטְעִין אוֹתָהּ בִּמְקוֹם טְרָשִׁים,²⁴² אֶלָּא בּוֹלְשִׁים²⁴³ אוֹתָהּ מִתַּחְתֶּיהָ וְאַחַר־כָּךְ נוֹטְעִים אוֹתָהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל “תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ”;²⁴⁴ מַה גֶּפֶן זוֹ כָּל־מַה־ שֶּׁאַתָּה מְפַנֶּה תַּחְתֶּיהָ הֲרֵי הִיא מַשְׁבַּחַת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל “פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ”²⁴⁵ ל"א מְלָכִים, וְאַחַר־כָּךְ “וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא־אָרֶץ”;²⁴⁶ מַה גֶּפֶן זוֹ אֵין נוֹטְעִין אוֹתָהּ עִרְבּוּבְיָא אֶלָּא שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם דְּגָלִים־דְּגָלִים − “אִישׁ עַל־דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם”;²⁴⁷ מַה גֶּפֶן זוֹ נְמוֹכָה מִכָּל־הָאִילָנוֹת וְשׁוֹלֶטֶת בְּכָל־הָאִילָנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִרְאִים כְּאִלּוּ הֵם שְׁפָלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הֵם עֲתִידִים לִירַשׁ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; מַה גֶּפֶן זוֹ שַׁרְבִיט אֶחָד יוֹצֵא מִמֶּנָּה וּמְכַבֵּשׁ²⁴⁸ כַּמָּה אִילָנוֹת, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אֶחָד יוֹצֵא מֵהֶם וְשׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; מַה גֶּפֶן זוֹ הֶעָלִים שֶׁלָּהּ חוֹפִים עַל הָאֶשְׁכֹּלוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, עַמֵּי־הָאָרֶץ שֶׁבָּהֶם חוֹפִים עַל בְּנֵי תוֹרָה; מַה גֶּפֶן זוֹ יֵשׁ בָּהּ אֶשְכֹּלוֹת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְכָל־הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נִרְאֶה כְּאִלּוּ נָמוֹךְ מִמֶּנּוּ, כְּך יִשְׁרָאֵל, כָּל־שֶׁהוּא גָדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בַּתּוֹרָה נִרְאֶה נָמוֹךְ מִמֶּנּוּ; מַה גֶּפֶן זוֹ יֵשׁ בָּהּ עֲנָבִים וְיֵשׁ בָּהּ צִמּוּקִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ בָּהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַלְמוּד, בַּעֲלֵי אַגָּדָה; מַה גֶּפֶן זוֹ יֵשׁ בָּהּ יַיִן וְיֵשׁ בָּהּ חֹמֶץ, זֶה טָעוּן בְּרָכָה וְזֶה טָעוּן בְּרָכָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים לְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה וְעַל הָרָעָה; מַה גֶּפֶן זוֹ בִּתְחִלָּה הִיא נִרְפֶּסֶת²⁴⁹ בְּרֶגֶל וְאַחַר־כָּךְ עוֹלָה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִרְאִים כְּאִלּוּ מְאוּסִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: “הָיִיתִי שְׂחֹק לְכָל־עַמִּי נְגִינָתָם כָּל־הַיּוֹם”,²⁵⁰ אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא − "וּנְתָנְךָ יְיָ עֶלְיוֹן וגו' ",²⁵¹ “וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ”;²⁵² מַה גֶּפֶן זוֹ כָּל־מִי שֶׁשּׁוֹתֶה מִיֵּינָהּ פָּנָיו מַצְהִילוֹת וְכָל־מִי שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנֶּה בֹּסֶר שִׁנָּיו קֵהוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כָּל־ מִי שֶׁבָּא וּמִזְדַּוֵּג לָהֶם סוֹף שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם; מַה גֶּפֶן זוֹ נִשְעֶנֶת עַל גַּבֵּי עֵצִים יְבֵשִׁים וְהִיא לֶחָה וְחַיָּה, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵינָם חַיִּים אֶלָּא בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיהֶם; מַה גֶּפֶן זוֹ שׁוֹמְרָהּ עוֹמֵד לְמַעְלָה מִמֶּנָּה וּמְשַׁמְּרָהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמְרָם לְמַעְלָה מֵהֶם וּמְשַׁמְּרָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנֵּה לֹא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל”²⁵³ (ויקר' לו; שמו“ר מד; ילק”ש תהל' פ; מד"ש טז).

מו אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אֻמָּה זוֹ כַּגֶּפֶן נִמְשָׁלָה: זְמוֹרוֹת שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי־בָתִּים, אֶשְׁכֹּלוֹת שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, עָלִים שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ עַמֵּי־הָאָרֶץ, קְנוֹקָנוֹת²⁵⁴ שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ שֶׁשָּׁלְחוּ מִשָּׁם:²⁵⁵ יְבַקְשׁוּ רַחֲמִים הָאֶשְׁכֹּלוֹת עַל הֶעָלִים,²⁵⁶ שֶׁאִלְמָלֵא הֶעָלִים אֵין הָאֶשְכֹּלוֹת מִתְקַיְּמִים (חול' צב.; ע"י).

מז רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: כַּרְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בֵּית יִשְׂרָאֵל – אַל תָּצִיץ בּוֹ, וְאִם הֵצַצְתָּ בּוֹ − אַל תֵּרֵד לְתוֹכוֹ, וְאִם יָרַדְתָּ לְתוֹכוֹ – אַל תֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ,²⁵⁷ וְאִם נֶהֱנֵיתָ מִמֶּנּוּ – אַל תֹּאכַל מִפֵּרוֹתָיו, וְאִם הֵצַצְתָּ וְיָרַדְתָּ, וְנֶהֱנֵיתָ מִפֵּרוֹתָיו – סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ לִכָּרֵת מִן הָעוֹלָם (תדא"ר ה).

מח “עֵינַיִךְ יוֹנִים”²⁵⁸ − מַה יּוֹנָה זוֹ תַּמָּה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל תְּמִימִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּסִינַי, שֶׁלֹּא אָמְרוּ: דַּיֵּנוּ עֶשֶׂר מִצְוֹת, אוֹ עֶשְׂרִים, אוֹ שְׁלֹשִׁים, אֶלָּא “כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”;²⁵⁹ מַה יּוֹנָה זוֹ מְצֻיֶּנֶת,²⁶⁰ כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים בְּמַעֲשִׂים; מַה יּוֹנָה זוֹ צְנוּעָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל צְנוּעִים; מַה יּוֹנָה זוֹ נָאָה בְּהִלּוּכָהּ, כְּך יִשְׂרָאֵל נָאִים בְּהִלּוּכָם, כְּשֶׁהֵם עוֹלִים לְפַעֲמֵי־רְגָלִים;²⁶¹ מַה יּוֹנָה זוֹ אֲפִלּוּ אָדָם נוֹטֵל אֶת־גּוֹזָלֶיהָ מִתַּחְתֶּיהָ אֵינָהּ מַנַּחַת אֶת־שׁוֹבַכָּהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אַף־אַף־עַל־פִּי שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ עוֹלִים לְשָׁם; מַה יּוֹנָה זוֹ הוֹלֶכֶת וְחוֹזֶרֶת,²⁶² כָּךְ יִשְׂרָאֵל “יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר”;²⁶³ מַה יּוֹנָה זוֹ גּוֹרֶרֶת אֲחֵרִים עִמָּהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִגְרָרִים אַחֲרֵיהֶם הַגֵּרִים; מַה יּוֹנָה זוֹ פּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ לִשְׁחִיטָה וְאֵינָהּ מְפַרְכֶּסֶת²⁶⁴ כִּשְׁאָר עוֹפוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים נַפְשָׁם עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא; מַה יּוֹנָה זוֹ אֵינָהּ מַנַּחַת בֶּן־זוּגָהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָם מַנִּיחִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא; מַה יּוֹנָה זוֹ מְכַפֶּרֶת עַל הָעֲוֹנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְכַפְּרִים עַל הָאֻמּוֹת (שהש“ר א; ילק”ש שה"ש א).

מט “יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע”²⁶⁵ – לֹא נֶאֱמַר “יוֹנָה”, אֶלָּא “יוֹנָתִי”, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶצְלִי הֵם תַּמִּים כַּיּוֹנָה, אֲבָל אֵצֶל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם הֵם עֲרוּמִים כַּנְּחָשִׁים (ביה"מ ה).

נ “הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ”²⁶⁶ – הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כְּרָכָא דְכֹלָּא בֵיהּ:²⁶⁷ כֹּהֲנָיו מִתּוֹכוֹ, סוֹפְרָיו מִתּוֹכוֹ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “מִמֶּנּוּ פִנָּה, מִמֶּנּוּ יָתֵד”²⁶⁸ (ספרי האזינו).

נא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵינָם נְבִיאִים, בְּנֵי נְבִיאִים הֵם. (פסח' סו; ע"י).

ד. יִשְׂרָאֵל וְיִסּוּרִים

נב “הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים”²⁶⁹ – אָמְרָה [כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַף שֶׁאַתָּה מֵבִיא עָלַי²⁷⁰ נָעִים הוּא. לָמָּה? שֶׁאַתָּה מַחֲזִירֵנִי וּמְבִיאֵנִי לִידֵי מוּטָב (שהש"ר א).

נג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לָמָּה נִמְשְלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת? לוֹמַר לָךְ: מַה זַּיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי כְתִישָׁה,²⁷¹ אַף יִשְׂרָאֵל אֵין חוֹזְרִים לְמוּטָב אֶלָּא עַל־יְדֵי יִסּוּרִים (מנח' נג:; ע"י).

נד “זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר”²⁷² − מָה הַזַּיִת הַזֶּה עַד שֶׁהוּא בְאִילָנוֹ מְגַרְגְּרִין²⁷³ אוֹתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִן הַזַּיִת וְנֶחְבָּט,²⁷⁴ וּמִשֶּׁחוֹבְטִין אוֹתוֹ מַעֲלִין אוֹתוֹ לְגַת²⁷⁵ וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ בְּמַטְחֵן,²⁷⁶ וְאַחַר־כָּךְ טוֹחֲנִין [אֶת־ הַזֵּיתִים], וְאַחַר־כָּךְ מַקִּיפִין אוֹתָם בַּחֲבָלִים²⁷⁷ וּמְבִיאִין אֲבָנִים,²⁷⁸ וְאַחַר־כָּךִ נוֹתְנִין אֶת־שַׁמְנָם; כָּךְ יִשְרָאֵל, בָּאִין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְחוֹבְטִין אוֹתָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְחוֹבְשִׁין אוֹתָם וְכוֹפְתִין אוֹתָם בְּקוֹלָרִין,²⁷⁹ וּמַקִּיפִים אוֹתָם אַסְטְרַטְיוּטִין,²⁸⁰ וְאַחַר־כְּך [הֵם] עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹנֶה לָהֶם (שמ"ר לו).

נה אָמַר רַב אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: גְּדוֹלָה הֲסָרַת טַבַּעַת²⁸¹ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה נְבִיאִים וְשֶׁבַע נְבִיאוֹת שֶׁנִּתְנַבְּאוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּם לֹא הֶחֱזִירוּם לְמוּטָב, וְאִלּוּ הֲסָרַת טַבַּעת הֶחֱזִירָתַם לְמוּטָב. (מג' יד.).

נו אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה לְעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל,²⁸² שֶׁנֶּאֱמַר: “הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם… אָמַרְתִּי אַךְ־תִּירְאִי אוֹתיִ תִּקְחִי מוּסָר”²⁸³ (יבמ' סג.).

נז אָמַר אֵלִיָּהוּ לְבֶן־הֵי־הֵי [וְיֶשׁ־אוֹמְרִים: לְרַ' אֶלְעָזָר]: “הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף, בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי”²⁸⁴ – מְלַמֵּד שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל כָּל־מִדּוֹת טוֹבוֹת לִתֵּן לְיִשְרָאֵל, וְלֹא מָצָא אֶלָּא עֲנִיּוּת (חג' ט:).

נח אָמַר רַ' עֲקִיבָא: יָאָה עֲנִיִּוּת לְבַת יַעֲקֹב כִּרְצוּעָה אֲדֻמָּה עַל גַּבּוֹ שֶׁל סוּס לָבָן (ויק“ר לה; ילק”ש ישע' א').

נט אָמַר רַ' אַחָא: צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לַחֲרוּבָא²⁸⁵ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה. (פסיק' יד).

ס “וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה”^{286 287} – אָמַר רַ' לֵוִי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בְחֻרְבָּנָהּ²⁸⁸ הֶעֱמִידָה לִּי צַדִּיקִים, וּבְּבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה לִּי רְשָׁעִים. בְּחֻרְבָּנָהּ הֶעֱמִידָה לִּי צַדִּיקִים – דָּנִיֵּאל וַחֲבוּרָתוֹ, מָרְדְּכַי וַחֲבוּרָתוֹ, עֶזְרָא וַחֲבוּרָתוֹ; בְּבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה לִּי רְשָׁעִים, כְּגוֹןֹ אָחָז וַחֲבוּרָתוֹ, מְנַשֶּׁה וַחֲבוּרָתוֹ, אָמוֹן וְסִיעָתוֹ. רַ' אָבִין בַּר כָּהֲנָא בְשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמַר עַל זֶה שֶׁל רַ' לֵוִי: “כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה”.²⁸⁹ (שהש"ר ד).

סא “הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ”²⁹⁰ – רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין חָבֵיב בְּכָל הַגּוּף כְּעָיִן: בִּזְמַן שֶׁאָדָם לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ, אֵין עוֹמֵץ²⁹¹ אָלָּא עֵינָיו; הָא אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל־הַגּוּף כְּעַיִן – וּמָשַׁל בָּהּ אֶת־יִשְׂרָאֵל (ספרי בהעלותך).

סב “וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אָכְלָה סָבִיב”²⁹² – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: כְּשֶׁהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה לְעוֹלָם אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ תְּחִלָּה אֶלָּא יַעֲקֹב, מַה־טַּעַם? “וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה”;²⁹³ וּכְשֶׁהַטּוֹבָה בָּאָה לְעוֹלָם אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ תְּחִלָּה אֶלָּא יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: “יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל”²⁹⁴ (איכ"ר ב).

סג אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אִם־כֵּן בּוֹרֵא לָהֶם רְפוּאָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל”²⁹⁵ וְאַחַר־כָּךְ “וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם”;²⁹⁶ אֲבָל הַגּוֹיִם אֵינָם כֵּן: מַכֶּה אוֹתָם וְאַחַר־כָּךְ בּוֹרֵא לָהֶם רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָגַף יְיָ אֶת־מִצְרַיִם נָגףֹ וְרָפוֹא”²⁹⁷ – בִּתְחִלָּה “נָגףֹ” וְאַחַר־כָּךְ “רָפוֹא” (מג' יג:; ע"י).

ה. סִמָּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל

סד רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – אֲנִי כַּפָּרָתָם – הֲרֵי הֵם כְּאֶשְׁכְּרוֹעַ:²⁹⁸ לֹא שְחוֹרִים וְלֹא לְבָנִים, אֶלָּא בֵּינוֹנִים (נגע' פ“ב, מ”א).

סה שְׁלשָׁה סִמָּנִים יֵשׁ בְּאֻמָּה זוֹ: רַחֲמָנִים וּבַיְשָׁנִים וְגוֹמְלֵי־חֲסָדִים. כָּל־שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלשָׁה סִמָּנִים הַלָּלוּ רָאוּי לְהִדַּבֵּק בְּאֻמָּה זוֹ; אֵין בּוֹ שְׁלשָׁה סִמָּנִים הַלָּלוּ – אֵין רָאוּי לְהִדַּבֵּק בָּהּ (יבמ' עט; ע"י).

סו אָמַר רַ' אַבָּא בַּר אַחָא: אִי־אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל אָפְיָהּ²⁹⁹ שֶׁל אֻמָּה זוֹ: נִתְבָּעִין לְעֵגֶל וְנוֹתְנִין, נִתְבָּעִין לְמִשְׁכָּן וּנוֹתְנִין (שק' ב:; ע"י).

ו. פּוֹשְׁעֵי־יִשְׂרָאֵל

סז שָׁנִינוּ: “בָּנִים אַתֶּם לַיָי אֱלֹהֵיכֶם”³⁰⁰ – בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים; אֵין אַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים – אֵין אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים, דִּבְרֵי רַ' יְהוּדָה. רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כְּך אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה”,³⁰¹ וְאוֹמֵר: “בָּנִים לֹא־אֵמֻן בָּם”,³⁰² וְאוֹמֵר: “זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים”.³⁰³ (קיד' לו.).

סח “שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם”³⁰⁴ – אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם מְלֵאִים מוּמִים קְרוּיִם בָּנִים, דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר. וְכֵן הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אִם כְּשֶׁהֵם מְלֵאִים מוּמִים קְרוּיִם בָּנִים, כְּשֶׁאֵין בָּהֶם מוּמִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: “זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים” – אִם כְּשֶׁמַּשְׁחִיתִים קְרוּיִם בָּנִים, אִלּוּ לֹא הָיוּ מַשִׁחִיתִים עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ספרי האזינו).

סט “כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ”³⁰⁵ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אַל תִּקְרֵי “רַקָּתֵךְ”, אֶלָּא “רֵקָתֵךְ”, שֶׁאֲפִלּוּ רֵיקָנִים³⁰⁶ שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן³⁰⁷ (עיר' יט.).

ע “חָטָא יִשְׂרָאֵל”³⁰⁸ – אָמַר רַ' אַבָּא בַּר זַבְדָּא: אַף־עַל־פִּי שֶׁחָטָא יִשְרָאֵל הוּא. אָמַר רַ' אַבָּא: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: הֲדַס שֶׁעוֹמֵד בֵּין קוֹצִים הֲדַס שְׁמוֹ וַהֲדַס קוֹרְאִים לוֹ (סנה' מד.).

עא אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' חֲנִינָא: עַכְשָׁו³⁰⁹ וַדַּאי טְמֵאִים אַתֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֵיהָ”.³¹⁰ אָמַר לוֹ: בֹּא וּרְאֵה מַה־כָּתוּב בָּהֶם: “הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם”³¹¹ – אֲפִלוּ בִּזְמַן שֶׁהֵם טְמֵאִים שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם (יומא נו, נז).

עב “וַאֲנַחְנוּ עַם מַּרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ”³¹² – אֵימָתַי אָנוּ עַמּוֹ כְּשֶׁאָנוּ צֹאן מַרְעִיתוֹ,³¹³ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי”,³¹⁴ אֲבָל כְּשֶׁאָנוּ אֲרָיוֹת³¹⁵ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָיְתָה־לִי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר… עַל־כֵּן שְׂנֵאתִיהָ”³¹⁶ (שו"ט צה).

עג יִשְׂרָאֵל כְּשֶבּוֹטְחִין בְּצֵל יוֹצְרָם הֵם בְּרוּכִים וְטוֹבִים וּמְתוּקִים וְיֵשׁ בָּהֶם הֲנָיָה לָעוֹלָם, וּבִזְמַן שֶׁהֵם סָרִים מֵאַחֲרֵי יוֹצְרָם הֵם נֵאָרִים³¹⁷ וְרָעִים וּמְרוּרִים וְאֵין בָּהֶם הֲנָיָה לָעוֹלָם (פדר"א ט).

עד עֲתִידָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּעֲמֹד לְדִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאוֹמֶרֶת לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵינִי יוֹדַעַת מִי קִלְקֵל בְּמִי³¹⁸ וּמִי שִׁנָּה בְּמִי, אִם יִשְׂרָאֵל קִלְקְלוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם³¹⁹ וְאִם הַמָּקוֹם שִׁנָּה בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל,³²⁰ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ”,³²¹ הֱוֵי אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל קִלְקְלוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְהַמָּקוֹם לֹא שִׁנָּה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי”³²² (ספרי האזינו; ילק"ש מלאכי).

עה “הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ” וגו'³²³ − משֶׁה הֵעִיד בְּיִשְׂרָאֵל שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אָמַר לָהֶם: אֲנִי בָשָׂר וָדָם, לְמָחָר אֲנִי מֵת, אִם יִרְצוּ לוֹמַר לֹא קִבַּלְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה, מִי בָא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד עֲלֵיהֶם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְהַמָּקוֹם הֵעִיד בָּהֶם אֶת־הַשִּׁירָה,³²⁴ שֶׁנֶּאֱמַר: “לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל”.³²⁵ אָמַר: שִׁירָה תָעִיד בָּהֶם לְמַטָּן, וַאֲנִי לְמַעְלָן. (ספרי האזינו).

עו “עַם נָבָל וְלֹא חָכָם”³²⁶ – עַם נָבָל לְשֶׁעָבַר,³²⁷ וְלֹא חָכָם לֶעָתִיד לָבוֹא³²⁸ (שם).

עז “וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ”³²⁹ – רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וּמְסָרוֹ לְאָרִיס. כְּשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יַיִן טוֹב הָיָה אוֹמֵר: כַּמָּה טוֹב הַיַּיִן שֶׁל כַּרְמִי! וּכְשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יַיִן רַע אָמַר: כַּמָּה רַע הַיַּיִן שֶׁל אֲרִיסִי! אָמַר לוֹ הָאָרִיס: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה יַיִן טוֹב הוּא שֶׁלָּךְ וּכְשֶהוּא עוֹשֶה יַיִן רַע הוּא שֶׁלִּי? בֵּין טוֹב וּבֵין רַע שֶׁלְּךָ הוּא. כְּך בִּתְחִלָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: “וְעַתָּה לְכָה… וְהוֹצֵא אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל”,³³⁰ וְכֵוָן שֶעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה³³¹ מַה־כָּתוּב שָׁם? “לֶךְ־רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ”.³³² אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כְשֶׁהֵם חוֹטְאִים – שֶׁלִּי, וּכְשֶׁהֵם זַכָּאִים – שֶׁלָּךְ? בֵּין חוֹטְאִים וּבֵין זַכָּאִים שֶׁלְּךָ הֵם − “וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ”³³³ (ילק“ש כי תשא עפ”י פסיק').

עח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: משֶׁה הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה,³³⁴ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה אֶל־יְיָ”³³⁵ – אַל תִּקְרָא “אֶל יְיָ” אֶלָּא “עַל יְיָ”.³³⁶

דְּבֵי רַ' יַנַּאי אָמְרוּ מִכָּאן: “וְדִי זָהָב”³³⁷ – מַהוּ “וְדִי זָהָב”? אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁאָמְרוּ דַי, הוּא גָרַם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל.

אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנַּאי: "אֵין אֲרִי נוֹהֵם מִתּוֹך קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר.³³⁸

אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה כְּחוּשָׁה וּבַעֲלַת אֵבָרִים,³³⁹ הֶאֱכִילָהּ כַּרְשִׁינִים³⁴⁰ וְהָיְתָה מְבַעֶטֶת בּוֹ, אָמַר לָהּ: מִי גָרַם לָךְ שֶׁתְּהִי מְבַעֶטֶת בִּי, אֶלָּא כַּרְשִׁינִים שֶׁהֶאֱכַלְתִּיךְ.

אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן, הִרְחִיצוֹ וְסָכוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְקָהוּ וְתָלָה לוֹ כִּיס עַל צַוָּארוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ עַל פֶּתַח שֶׁל זוֹנוֹת. מַה־יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא?

אָמַר רַ' אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רָבִינָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: מְלֵי כְרֵסָא זְנֵי בִישֵׁי³⁴¹ (מְלֹא הַכָּרֵס מִינֵי רָעוֹת), שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ, שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם, עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי”.³⁴² רַב נַחֲמָן אָמַר מִכָּאן: “וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ”;³⁴³ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִכָּאן: “וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה” וגו';³⁴⁴ וְאִם רוֹצֶה אַתָּה אֱמֹר מִכָּאן: “וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט”.³⁴⁵

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמשֶׁה,³⁴⁶ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל”³⁴⁷ (בר' לב.; ילק"ש דברים א).

עט אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹשֵׁעַ: בָּנֶיךָ חָטָאוּ. וְהָיָה לוֹ לוֹמַר: בָּנֶיךָ הֵם, בְּנֵי חֲנוּנֶיךָ³⁴⁸ הֵם, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב – גַּלְגֵּל עֲלֵיהֶם מִדַּת רַחֲמֶיךָ. לֹא דַיּוֹ שֶׁלֹּא אָמַר כָּךְ, אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־הָעוֹלָם שֶׁלְּךָ הוּא, הַעֲבִירֵם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מָה אֶעֱשֶׂה לְזָקֵן זֶה? אָמַר לוֹ: לֵךְ וְקַח לְךָ אִשָּׁה זוֹנָה וְתֵלֵד לְךָ בְּנֵי זְנוּנִים, וְאַחַר־כָּךְ אֹמַר לוֹ: לֵךְ וְשַׁלְּחָהּ מֵעַל פָּנֶיךָ, אִם הוּא יוּכַל לְשַׁלֵּחַ, אַף אֲנִי אֲשַׁלַּח אֶת־יִשְׂרָאֵל −−− הָלַךְ וְלָקַח אֶת־גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם. לְאַחַר שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים וּבַת אַחַת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹשֵׁעַ: לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִמּשֶׁה רַבְּךָ, שֶׁכֵּוָן שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ פֵּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, אַף אַתָּה בְּדֹל עַצְמְךָ מִמֶּנָּה. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יֵשׁ לִי בָנִים מִמֶּנָּה וְאֵינִי יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ וּלְגָרְשָׁהּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וּמָה אַתָּה, שֶׁאִשְׁתְּךָ זוֹנָה וּבָנֶיךָ בְּנֵי זְנוּנִים וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אִם שֶׁלְּךָ הֵם אִם שֶׁל אֲחֵרִים הֵם – כָּךְ, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בָּנַי, בְּנֵי בְּחוּנַי,³⁴⁹ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֶחָד מֵאַרְבָּעָה קִנְיָנִים שֶּׁקָּנִיתִי בְּעוֹלָמִי: תּוֹרָה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בֵּיֵת־הַמִּקְדָּשׁ וְיִשְׂרָאֵל – וְאַתָּה אָמַרְתָּ: הַעֲבִירֵם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת! כֵּוָן שֶׁיָּדַע שֶׁחֵטְא, עָמַד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בְּרֹךְ־הוּא: עַד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמְךָ, בְּקַשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל (פס' פ“ז; ע”י; ילק"ש הושע א).

פ אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כָּל־תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּהּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ תַּעֲנִית; שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה³⁵⁰ רֵיחָהּ רַע, וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב עִם סַמְמָנֵי קְטֹרֶת (כרית' ו:).

פא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי רָמֵי:³⁵¹ כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם”,³⁵² וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם… עֲשִׂיתֶם”³⁵³– כִּמְתֻקָּנִים שֶׁבָּהֶם³⁵⁴ לֹא עֲשִׂיתֶם, כִּמְקֻלֻקָלִים שֶׁבָּהֶם עֲשִׂיתֶם (סנה' לט:).

פב “וַיָעָף אֵלַי אֶחָד מִן־הַשְּׂרָפִים וּבְיַדוֹ רִצְפָּה”³⁵⁵ − “גַּחֶלֶת” אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא “רִצְפָּה”, מַהוּ “רִצְפָה”? אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: רְצֹץ פֶּה שֶׁאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא³⁵⁶ עַל בָּנָי (פסיק“ר לג; שהש”ר א).

פג רַ' אַבָּהוּ וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ נִכְנְסוּ לְאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁל קֵיסָרִין. אָמַר לוֹ רַ' אַבָּהוּ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: מַה־לָּנוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לִמְדִינָה שֶׁל מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים?³⁵⁷ יָרַד רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ מִן הַחֲמוֹר, כִּנֵּס חוֹל³⁵⁸ וְנָתַן בְּפִיו. אָמַר לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה בְּמִי שֶׁאוֹמֵר דֵּלָטוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת”,³⁵⁹ וְאוֹמֵר: “אַל־תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל־אֲדֹנָיו”³⁶⁰ (שהש“ר א; ילק”ש).

פד “בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת־אָחִיו”³⁶¹ – מָשָׁל לְאִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁקָּבְלָה³⁶² עַל בְּנָהּ לַדַּיָּן, כֵּוָן שֶׁרָאֲתָה הַדַּיָּן יוֹשֵׁב וְדָן³⁶³ בְּאֵשׁ וּבְזֶפֶת וּבְמַגְלָבִים,³⁶⁴ אָמְרָה: אִם אֲנִי מוֹדַעַת סִרְחוֹנוֹ³⁶⁵ שֶׁל בְּנִי לְדַיָּן זֶה – הוֹרְגֵהוּ. הִמְתִּינָה עַד שֶׁגָּמַר הַדַּיָּן. כֵּוָן שֶׁגָּמַר, אָמַר לָהּ: בְּנֵךְ זֶה מַה־סָּרַח עָלָיִךְ? אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי, כְּשֶׁהָיָה בְּמֵעַי הָיָה מְבַעֵט. אָמַר לָהּ: וְעַכְשָׁו עָשָׂה לָךְ כְּלוּם? אָמְרָה לוֹ: לֹא. אָמַר לָהּ: לְכִי לָךְ, שֶׁאֵין בְּדָבָר זֶה סֻרְחָן כְּלוּם (ויק"ר כז).

ז. יִשְׂרָאֵל אֲגֻדָּה אֶחָת

פה אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבְּלוּלָב, שְׁנַיִם מֵהֶםֶ עוֹשִׂין פֵּרוֹת וּשְׁנַיִם מֵהֶם אֵין עוֹשִׂין פֵּרוֹת:³⁶⁶ הָעוֹשִׂין פֵּרוֹת³⁶⁷ יִהְיוּ זְקוּקִין לְשֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּרוֹת,³⁶⁸ וְשֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּרוֹת יִהְיוּ זְקוּקִין לְעוֹשִׂין פֵּרוֹת, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי־חוֹבָתוֹ בָּהֶם עַד שֶׁיְּהוּ כֻלָּם בַּאֲגֻדָּה אֶחָת. וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּהַרְצָאָה,³⁶⁹ עַד שֶׁיְּהוּ כֻלָּם בַּאֲגֻדָּה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יְסְדָהּ”³⁷⁰ (מנח' כז.).

פו “פְרִי עֵץ הָדָר”³⁷¹ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל: מָה אֶתְרוֹג זֶה יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם בַּעֲלֵי תוֹרָה וּבַעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים; “כַּפֹת תְּמָרִים”³⁷² – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל: מֶה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ טַעַם וְאֵין בָּהּ רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ בָּהֶם בַּעֲלֵי תוֹרָה וְאֵין בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים; “וַעֲנַף עֵץ־עָבֹת”³⁷³ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מַה הֲדַס יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְאֵין בּוֹ טַעַם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ בִּידֵיהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵין בָּהֶם תּוֹרָה; “וְעַרְבֵי נָחַל”³⁷⁴ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מַה עֲרָבָה זוֹ אֵין בָּהּ לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם שֶׁאֵיִן בָּהֶם לֹא תוֹרָה וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים. וּמָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם? לְאַבְּדָם אִי־אֶפְשָׁר, אֶלָּא אָמָר הַקָּדּוֹשׁ־ בָּרוּךְ ־הוּא: יִקָּשְׁרוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת וְהֵם מְכַפְּרִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ; וְאִם עֲשִׂיתֶם כָּךְ אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מִתְעַלֶּה; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו”,³⁷⁵ וְאֵימָתַי הוּא מִתְעַלֶּה? כְּשֶׁהֵם עֲשׂוּיִם אֲגֻדָּה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יָסְדָה”³⁷⁶ (ויק“ר ל; ילק”ש אמֹר).

פז “אַתֶּם נִצָּבִים³⁷⁷ הַיּוֹם כֻּלְּכֶם”³⁷⁸ – אֵימָתַי “אַתֶּם נִצָּבִים”? כְּשֶׁתִּהְיוּ “הַיּוֹם כֻּלְּכֶם” – אֲגֻדָּה אֶחָת.

“וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יְסָדָהּ”³⁷⁹ – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם. אָדָם נוֹטֵל אֲגֻדָּה שֶׁל קָנִים, שֶׁמָּא יָכוֹל לְשַׁבְרָם בְּבַת־אֶחָת? וְאִלּוּ נוֹטֵל אַחַת אַחַת אֲפִלּוּ תִינוֹק יָכוֹל לְשַׁבְרָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים עַד שֶׁיִּהְיוּ אֲגֻדָּה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּיָּמִים הַהֵמָּה יֵלְכוּ בֵּית־יְהוּדָה עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן”.³⁸⁰ (תנה“ק נצבים; ילק”ש שם).

פח “וַיְהִי בִישֻׁרוּן”³⁸¹ – כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שָׁוִים בְּעֵצָה אַחַת מִלְמַטָּה שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מִשְׁתַּבֵּחַ לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ”³⁸² – אֵימָתַי? “בְּהִתְאַסֵּף רֹאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל”³⁸³ – כְּשֶׁהֵם עֲשׂוּיִם אֲגֻדָּה אַחַת, וְלֹא כְּשֶׁהֵם עֲשׂוּיִם אֲגֻדּוֹת־אֲגֻדּוֹת (ספרי ברכה).

פט כָּל־זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים אֲגֻדָּה אַחַת מִלְמַטָּה – כִּבְיָכוֹל, מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּמְקוֹמָהּ (מד"ש ה).

צ “הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יָסְדָה”³⁸⁴ – לְפַלְטִין שֶׁהָיָתָה בְנוּיָה עַל גַּבֵּי הַסְּפִינוֹת; כָּל זְמַן שֶׁהַסְּפִינוֹת מְחֻבָּרוֹת, פַּלְטִין שֶׁעַל גַּבֵּיהֶן עוֹמָדֶת. כָּךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּסְאוֹ מְבֻסָּס³⁸⁵ לְמַעְלָה בַּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲשׂוּיִן אֲגֻדָּה אֶחָת (במ"ר טו).

צא “וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרֵד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְיָ”³⁸⁶ – אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹּא גָלוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲשׂוּיִם עֲדָרִים־עֲדָרִים: עֶדְרֵי כְהֻנָּה לְבָד, עֶדְרֵי לְוִיָּה לְבָד, עֶדְרֵי יִשְׂרָאֵל לְבָד, וְכֵוָן שֶׁגָּלוּ נַעֲשׂוּ עֵדֶר אֶחָד³⁸⁷ − “כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְיָ”;³⁸⁸ “כִּי נִשְׁבּוּ” אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא “כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְיָ”³⁸⁹ (איכ"ר פתיח' כה).

צב “וְכָשְׁלוּ אִישׁ־בְּאָחִיו”³⁹⁰ − אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו; מְלַמֵּד שֶׁכָּל־יִשְׂרָאֵל עָרָבִים זֶה בָזֶה³⁹¹ (שבוע' לט.).

צג כָּל־יִשְׂרָאֵל עָרָבִים זֶה לָזֶה. לְמָה הֵם דּוֹמִים? לִסְפִינָה שֶׁנִּקְרַע בָּהּ בַּיִת אֶחָד,³⁹² אֵין אוֹמְרִים: נִקְרַע בַּיִת אֶחָד בַּסְּפִינָה, אֶלָא נִקְרְעָה כָּל־הַסְּפִינָה כֻלָּהּ (תדבא"ר יא).

צד שָׁנָה חִזְקִיָה: “שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל”³⁹³ – מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל שֶׂה לוֹקֶה בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו וְכֻלָּם מַרְגִישִׁים,³⁹⁴ כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, אֶחָד מֵהֶם חוֹטֵא וְכֻלָּם מַרְגִּישִׁים.

“הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא” וגו‘³⁹⁵ – שָׁנָה רַ’ שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בִּסְפִינָה. נָטַל אֶחָד מֵהֶם מַקְדֵּחַ³⁹⁶ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ³⁹⁷ תַּחְתָּיו. אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: לָמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ? אָמַר לָהֶם: מָה אִכְפַּת לָכֶם, לֹא תַחְתַּי אֲנִי קוֹדֵחַ? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶהַמַּיִם עוֹלִין וּמְצִיפִין³⁹⁸ עָלֵינוּ אֶת־הַסְּפִינָה (ויק“ר ד; ילק”ש ירמ' נ).

ח. שוֹנְאֵיהֶם וְאוֹהֲבֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל

צה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתְּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא?³⁹⁹ – טוֹבָה קְלָלָה שֶׁקִּלֵּל אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶת־יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם בִּלְעָם הָרָשָׁע. אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי קִלְלָם בְּקָנֶה, אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: “וְהִכָּה יְיָ אֶת־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם”⁴⁰⁰ – מַה קָּנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְגִזְעוֹ מַחֲלִיף וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, וַאֲפִלּוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן, דָּמְמוּ הָרוּחוֹת עָמַד הַקָּנֶה בִּמְקוֹמוֹ; אֲבָל בִּלְעָם הָרָשָׁע בֵּרְכָם בְּאֶרֶז, שֶׁנֶּאֱמַר: “כַּאֲרָזִים”⁴⁰¹ – מָה אֶרֶז זֶה אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, וְאֵין שָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, וַאֲפִלוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ; כֵּוַן שֶׁנָּשְׁבָה בוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית⁴⁰² עוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָּכָה קָנֶה לִטּוֹל הֵימֶנּוּ קֻלְמוֹס,⁴⁰³ לִכְתּוֹב בּוֹ סִפְרֵי תוֹרָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים (תענ' כ.).

צו “אֵלֶּה הַדְּבָרִים”⁴⁰⁴ – אָמַר רַ' אַחָא בְּרַ' חֲנִינָא: רְאוּיוֹת הָיוּ הַתּוֹכָחוֹת לוֹמַר מִפִּי בִלְעָם וְהַבְּרָכוֹת מִפִּי משֶׁה, אֶלָּא אִלּוּ הוֹכִיחָם בִּלְעָם הָיוּ יִשְרָאֵל אוֹמְרִים: “שׂוֹנֵא מוֹכִיחֵנוּ”, וְאִלּוּ בַרְכָם משֶׁה הָיוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אוֹמְרִים: “אוֹהֲבָם בֵּרְכָם”. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יוֹכִיחֵם משֶׁה שֶׁאוֹהֲבָם, וִיבָרְכֵם בִּלְעָם שֶׁשּׂוֹנְאָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְרוּ⁴⁰⁵ הַבְּרָכוֹת וְהַתּוֹכָחוֹת בְּיַד יִשְׂרָאֵל (דב"ר א).

צז גּוֹי אֶחָד פָּגַע אֶת־רַ' יִשְׁמָעֵאל וּבֵרְכוֹ. אָמַר לוֹ: כְּבָר מִלָּתְךָ אֲמוּרָה.⁴⁰⁶ פָּגַע [אוֹתוֹ] אַחֵר וְקִלְלוֹ. אָמַר לוֹ: כְּבָר מִלָּתְךָ אֲמוּרָה. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ לָזֶה אָמַרְתָּ לָזֶה! אָמַר לָהֶם: כָּךְ נֶאֱמַר: “אֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ”.⁴⁰⁷ (ירוש' בר' פ“ח, ה”ח).

צח “הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן”⁴⁰⁸ − נִמְשְלוּ יִשְׂרָאֵל לְחוֹל,⁴⁰⁹ וְנִמְשְׁלוּ הָאֻמּוֹת לְיָם, וְהֵם מִתְיָעֲצִים עַל יִשְׂרָאֵל וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתִּישׁ⁴¹⁰ גְּבוּרָתָם. אָמַר יְשַׁעְיָה: “וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ”⁴¹¹ – הַגַּל הָרִאשׁוֹן אוֹמֵר: עַכְשָׁו אֲנִי עוֹלֶה וּמֵצִיף אֶת־כָּל־הָעוֹלָם; כֵּוָן שֶׁבָּא לַחוֹל הוּא כּוֹרֵעַ לְפָנָיו וּמִשְׁתַּבֵּר. לֹא הָיָה לוֹ לַשֵּׁנִי לִלְמוֹד מִן הָרִאשׁוֹן? כָּךְ בָּא פַרְעֹה וְנִתְגָּאָה עַל יִשְׂרָאֵל – וְהִפִּילֹו הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם־סוּף”.⁴¹² לֹא הָיָה לוֹ לַעֲמָלֵק לִלְמֹד מִפַּרְעֹה? אֶלָּא “וַיָּבֹא עֲמָלֵק”.⁴¹³ וְנֶאֱמַר: “וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת־עֲמָלֵק”.⁴¹⁴ וְלֹא הָיָה לוֹ לְסִיחוֹן וְעוֹג לִלְמֹד מֵעֲמָלֵק? אֶלָּא − “וַיֵּצֵא [סִיחוֹן]”,⁴¹⁵ וְכֵן − “וַיֵּצֵא עוֹג”.⁴¹⁶ וְכֵן אַף בָּלָק, לֹא הָיָה לוֹ לִלְמֹד מִסִּיחוֹן וָעוֹג? אֶלָּא בָּא לְהִתְגָּרוֹת עַל יִשְרָאֵל וּמְשַלֵּחַ אַחַר בִּלְעַם לָבוֹא לְקַלֵּל אֶת־יִשְׂרָאֵל. (תנח' ויקרא; ילק"ש בלק).

צט “בְּנֵי יֶפֶת… וְדֹדָנִים”⁴¹⁷ – כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר “וְדֹדָנִים”, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר “וְרוֹדָנִים”⁴¹⁸ – רַ' סִימוֹן וְרַ' חָנִין; רַ' סִימוֹן אוֹמֵר: “דוֹדָנִים” שֶׁהֵם בְּנֵי דוֹדֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, “רוֹדָנִים” שֶׁהֵם בָּאִים וְרוֹדִים אוֹתָם. אָמַר רַ' חֲנַנְיָא: בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִים בַּעֲלִיָּה⁴¹⁹ הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: בְּנֵי דוֹדְכֶם אָנוּ, וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם נְתוּנִים בִּירִידָה הֵם בָּאִים וְרוֹדִים אוֹתָם (ב"ר לז).

ק “וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם”⁴²⁰ − “שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל”.⁴²¹ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וְיָכְלוּ לָךְ? אָמַר לוֹ: “גַּם לֹא יָכְלוּ־לִי”⁴²² (שם עט).

ט. אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל

קא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּזְמַן שֶׁהַחַמָּה לוֹקָה⁴²³ סִמָּן רָע לְכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לַעֲבָדָיו וְהִנִּיחַ פָּנָס⁴²⁴ לִפְנֵיהֶם. כָּעַס עֲלֵיהֶם וְאָמַר לְעַבְדּוֹ: טוֹל פָּנָס מִפְּנֵיהֶם וְהוֹשִׁיבֵם בַּחשֶׁךְ. שָׁנִינוּ, רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־זְמַן שֶׁמְּאוֹרוֹת לוֹקִים סִמָּן רַע לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל,⁴²⁵ מִפְּנֵי שֶׁמְּלֻמָּדִים בְּמַכּוֹתֵיהֶם;⁴²⁶ מָשָׁל לְסוֹפֵר שֶׁבָּא לְבֵית־הַסֵּפֶר וּרְצוּעָה בְיָדוֹ, מִי דוֹאֵג? מִי שֶׁרָגִיל לִלְקוֹת בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הוּא דוֹאֵג − − −

וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנֹו שֶׁל מָקוֹם אֵין מִתְיָרְאִים מִכָּל־אֵלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶל־דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל־תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל־תֵּחָתוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה”⁴²⁷ − הַגּוֹיִם יֵחַתּוּ, וְלֹא יִשְׂרָאֵל יֵחָתּוּ (סוכה כט.; ע"י).

קב “וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה”⁴²⁸ – אָמַר אַבְרָהָם לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הִסְתַּכַּלְתִּי בְּמַזָּל⁴²⁹ שֶׁלִּי וְאֵינִי רָאוּי לְהוֹלִיד בֵּן. אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת⁴³⁰ שֶׁלָּךְ − אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל⁴³¹ (נדר' לב.).

קג אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. בִּימֵי יִרְמְיָה בִּקְשׁוּ יִשְׂרָאֵל לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ⁴³² וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל־תֵּחָתּוּ, כִּי־יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה”⁴³³ − כְּבָר אַבְרָהָם אֲבִיכֶם בִּקֵּשׁ לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ וְלֹא הִנַּחְתִּי לוֹ, שֶׁאָמַר אַבְרָהָם: “הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע”⁴³⁴ − הַמַּזָּל דּוֹחֲקֵנִי וְאוֹמֵר לִי: אַבְרָם, אֵין אַתָּה מוֹלִיד. מִיָּד “וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה”⁴³⁵ − הֶרְאָה לוֹ [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךּ־הוּא] שְׁקָקִין⁴³⁶ שֶל שָׁמַיִם וְאָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלָּךְ, נָבִיא אַתָּה וְאֵין אַתָּה אַסְטְרוֹלוֹגוֹס.⁴³⁷ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמְרוּ: הֶעֱלָהוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמַעְלָה מִכִּפַּת הָרָקִיעַ, זֶה שֶׁאָמַר לוֹ: “הַבֶּט־נָא הַשָּׁמַיְמָה”⁴³⁸ − אֵין הַבָּטָה אֶלָּא מִלְמַעְלָה לְמָטָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּל מִי שֶׁהוּא נָתוּן לְמַטָּה מִן הַכּוֹכָבִים הוּא מִתְיָרֵא מֵהֶם, אַבָל אַתָּה שֶׁאַּתָּה נָתוּן לְמַעְלָה מֵהֶם, הָרֵם רֹאשׁ עֲלֵיהֶם (ב"ר מד; תנח' חיי שרה).

קד מַעֲשֶׂה הָיָה בְרַ' יַנַּאי וְרַ' יוֹחָנָן שֶהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל שַׁעַר שֶׁל טְבֶרְיָה וְהָיוּ שָׁם שְׁנֵי אַסְטְרוֹלוֹגִים. רָאוּ שָׁם שְׁנֵי יְהוּדִים יוֹצְאִים לִמְלַאכְתָּם. אָמְרוּ אוֹתָם שְׁנֵי אַסְטְרוֹלוֹגִים: אוֹתָם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים יוֹצְאִים וְאֵינָם נִכְנָסִים, אֶלָּא הַנָּחָשׁ שׂוֹרְפָם. שָׁמְעוּ רַ' יַנַּאי וְרַ' יוֹחָנָן. מֶה עָשׂוּ? יָשְׁבוּ עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה לֵדַע אִם נִכְנָסִים אוֹתָם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים {שֶׁיָּצְאוּ] לִמְלַאכְתָּם – וְנִכְנָסוּ, וְרָאוּ אוֹתָם רַ' יַנַּאי וְרַ' יוֹחָנָן. אָמְרוּ לָאַסְטְרוֹלוֹגִים: לֹא אֲמַרְתֶּם שֶׁשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ יֹצְאִים וְאֵינָם נִכְנָסִים, שֶׁהַנָּחָשׁ שׂוֹרְפָם? אָמְרוּ לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לָהֶם: הֲרֵי יָצְאוּ בְשָׁלוֹם וְנִכְנְסוּ בְשָׁלוֹם! הָיוּ הָאַסְטְרוֹלוֹגִים מַבִּיטִים בָּהֶם, אָמְרוּ לָהֶם: מָה עֲשִׂיתֶם בַּיּוֹם הַזֶּה? אָמְרוּ לָהֶם: לֹא עָשִׂינוּ דָבָר, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁהָיִינוּ לְמוּדִים לַעֲשׂוֹת: קָרִינוּ אֶת־שְׁמַע וְהִתְפַּלָּלְנוּ. אָמְרוּ לָהֶם: יְהוּדִים אַתֶּם? אֵין דִּבְרֵי הָאַסְטְרוֹלוֹגִים מִתְקַיְּמִים בָּכֶם, שֶׁאַתֶּם יְהוּדִים. הָוֵי “וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ”⁴³⁹ (תנח' שופטים).

י. יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים לְעוֹלָם

קה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: כָּתוּב: “כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי”,⁴⁴⁰ וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵץ־חַיִּים הִיא”,⁴⁴¹ וְכִי מִי נִבְרָא בִּשְבִיל מִי: הַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אוֹ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה? לֹא תוֹרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל? הַתּוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת לְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים, יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְרְאוּ בִזְכוּתָם⁴⁴² עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה (קה"ר א).

קו אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: אָמַר הַכָּתוּב: “כִּי כְּאַרְבַּעּ רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם, נְאֻם יְיָ”⁴⁴³ – כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת,⁴⁴⁴ כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל (תענ' ג:).

קז אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל שָׁאֲלָה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן⁴⁴⁵ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֱשִׁיבָהּ כְּהֹגֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת־יְיָ… וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ”.⁴⁴⁶ אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּתִּי, אַתְּ שׁוֹאֶלֶת דָּבָר, שֶׁפְּעָמִים מִתְבַּקֵּשׁ וּפְעָמִים אֵינו מִתְבַּקֵּשׁ,⁴⁴⁷ אֲבָל אֲנִי אֶהְיֶה לְךָ דָּבָר הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל”.⁴⁴⁸ וְעוֹד שָׁאֲלָה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ”.⁴⁴⁹ אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּתִּי, אַתְּ שׁוֹאֶלֶּת דָּבָר, שֶׁפְּעָמִים נִרְאֶה וּפְעָמִים אֵינוֹ נִרְאֶה,⁴⁵⁰ אֲבָל אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָךְ דָּבָר שֶׁנִרְאֶה לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵן עַל־כַּפַּיִם⁴⁵¹ חַקֹּתִיךְ”⁴⁵² (שם ד.).

קח “וַתֹאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְיָ וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי”⁴⁵³ – הִיא עֲזוּבָה, הִיא שְׁכוּחָה⁴⁵⁴! אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְתּוֹ רִאשׁוֹנָה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה; אַתָּה עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתָּנִי. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּתִּי, שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָאתִי בָּרָקִיעַ, וְעַל כָּל־מַזָּל וּמַזָּל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים חַיִל, וְעַל כָּל־חַיִל וָחַיִל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים לִגְיוֹן, וְעַל כָּל־לִגְיוֹן וְלִגְיוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים רַהֲטוֹן, וְעַל כָּל־רַהֲטוֹן וְרַהֲטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים קַרְטוֹן, וְעַל כָּל־קַרְטוֹן וְקַרְטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים גַּסְטְרָא, וְעַל כָּל־גַּסְטְרָא וְגַסְטְרָא⁴⁵⁵ תָלִיתִי בוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אַלְפֵי רִבּוֹא כּוֹכָבִים כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה. וְכֻלָּם לֹא בָרָאתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילֵךְ – וְאַתְּ אָמַרְתְּ: “עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתָּנִי!” “הֲתִשְכַּח אִשָּׁה עוּלָה”?⁴⁵⁶ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כְּלוּם אֶשְכַּח עוֹלוֹת אֵילִים שֶׁהִקְרַבְתְּ לְפָנַי בַּמִּדְבָּר? אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הוֹאִיל וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא־כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא לֹא תִשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל? אָמַר לָהּ: “גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה”.^{457 458} אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הוֹאִיל וְיֵשׁ שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא־כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה סִינַי? אָמַר לָהּ: “וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵך”^{459 460} (בר' לב:).

קט אָמַר רַ' חֲנִינָא בַר פַּפָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי”?⁴⁶¹ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מֵעוֹלָם לֹא הִכִּיתִי אֻמָּה וְשָׁנִיתִי לָהּ;⁴⁶² “וְאַתֶּם בְּנֵי־יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם”⁴⁶³ – זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “חִצַּי אֲכַלֶּה־בָּם”⁴⁶⁴ – חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים. וְכֵן אָמְרָה כְנֶסֶת־יִשְׁרָאֵל: “דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָה לַחֵץ”⁴⁶⁵ – לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְגִבּוֹר שֶׁהֶעֱמִיד אֶת־הַקּוֹרָה וְזוֹרֵק בָּהּ אֶת־הַחִצִּים, הַחִצִּים כָּלִים וְהַקּוֹרָה עוֹמֶדֶת. אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כָּל־זְמַן שֶׁהַיִּסּוּרִים בָּאִים עֲלֵיהֶם – הַיִּסּוּרִים כָּלִים וְהֵם בִּמְקוֹמָם עוֹמְדִים (סוטה ט.; תנה"ק נצבים).

קי “אַל־תִּירָא, עַבְדִּי יַעֲקֹב”⁴⁶⁶ – אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' מֵאִיר: מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב⁴⁶⁷ שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל⁴⁶⁸ עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁל מָדַי עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל יָוָן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל אֱדוֹם עוֹלֶה וְיוֹרֵד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב: אַף אַתָּה עוֹלֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: שֶׁמָּא, חַס־וְשָׁלוֹם, כְּשֵׁם שֶׁלְּאֵלּוּ יֵשׁ יְרִידָה אַף לִי כֵן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב”⁴⁶⁹ – אִם אַתָּה עוֹלֶה אֵין לְךָ יְרִידָה עוֹלָמִית. (ויק"ר כט).

קיא “סַפִּיר גִּזְרָתָם”⁴⁷⁰ − סַפִּיר זֶה דָּבָר קַל הוּא! אָמַר רַ' פִּינְחָס: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָלַךְ לִמְכֹּר סַפִּיר בְּרוֹמִי. אָמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ: עַל מְנָת לְבָדְקוֹ אֶקָּחֶנּוּ. נְתָנוֹ עַל־גַּבֵּי הַסַּדָּן⁴⁷¹ וְהִתְחִיל מַקִּישׁ⁴⁷² עָלָיו בְּפַטִּישׁ, נִבְקַע הַסַּדָּן וְנֶחְלַק הַפַּטִּישׁ – וְהַסַּפִּיר עָמַד בִּמְקוֹמוֹ (איכ"ר ד).

קיב “זַיִת רַעֲנָן… קָרָא יְיָ שְׁמֵךְ”⁴⁷³ – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת? לוֹמַר לָךְ, מַה זַּיִת אֵין עָלָיו נוֹשְׁרִים⁴⁷⁴ לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים, אַף יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם בְּטִילָה עוֹלָמִית,⁴⁷⁵ לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא (מנח' נג).

קיג “וְשַׂמְתִּי אֶת־זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ”⁴⁷⁶ − מָה עֲפַר הָאָרֶץ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כָּךְ בָּנֶיךָ יִהְיוּ מְפֻזָּרִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; וּמֶה עָפָר עָשׂוּי דַּיִשׁ⁴⁷⁷ לַכֹּל אַף בָּנֶיךָ עֲשׂוּיִם דַּיִשׁ לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם; וּמֶה עָפָר מְבַלֶּה כָּל כְּלֵי מַתָּכוֹת⁴⁷⁸ וְהוּא קַיָּם לְעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל – כָּל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בְּטֵלִים וְהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם (ב“ר מא; שם סט; ילק”ש לך לך).

קיד “דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת”⁴⁷⁹ – אָמַר שְׁלֹמֹה: אַף־עַל־פִּי שֶׁ“דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא”, מַלְכוּת הוֹלֶכֶת וּמַלְכוּת בַּאָה, גְּזֵרָה הוֹלֶכֶת וּגְזֵרָה בָאָה − “הָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת”, יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם עוֹמְדִים, לֹא נֶעֶזְבוּ וְלֹא יֵעָזְבוּ, לֹא כָלוּ וְלא יִכְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי־יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם”⁴⁸⁰ – כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי לֹא שָׁנִיתִי וְלֹא עָתִיד אֲנִי לְהִשְׁתַּנּוֹת, כָּךְ אַתֶּם, בֵּית־יַעֲקֹב, לֹא כְלִיתֶם וְלֹא עֲתִידִים אַתֶּם לִכְלוֹת, אֶלָּא, “וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיָי אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם”⁴⁸¹ (פ' השל').

יא. טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחוֹת בְּיִשְׂרָאֵל

קטו אָמַר רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא: כְּשֶהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, אֵין מַשְׁרֶה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיֻחָסוֹת⁴⁸² שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָעֵת הַהִיא נְאֻם־יְיָ אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכָל מִשְׁפְּחוֹת⁴⁸³ יִשְׂרָאֵל”⁴⁸⁴ − “לְכָל־יִשְׂרָאֵל” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל" (קיד' ע':).

קטז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל עַד שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּסֹלֶת נְקִיָּה⁴⁸⁵ ועלה (שם סט:).

קיז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִם רָאִיתָ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁמִּתְגָּרִים זֶה בָזֶה – שֶׁמֶץ פְּסוּל⁴⁸⁶ יֵשׁ בְּאֶחָד מֵהֶם, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָם לִדַּבֵּק⁴⁸⁷ אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ.

אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: אִם רָאִיתָ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת שֶׁמִּתְגָּרוֹת זוֹ בְזוֹ – שֶׁמֶץ פְּסוּל יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן, וְאֵין מְנִּיחִין אוֹתָהּ לִדַּבֵּק בָּחֲבֶרְתָּהּ (שם ע“א; ע”י).

קיח “וְזִקֵּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַיָי מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה”⁴⁸⁸ – אָמַר רַ' יִצְחָק: צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה נִטְמָעָה.⁴⁸⁹

מִשְפַּחַת בֵּית־הַצְּרִיפָה⁴⁹⁰ הָיְתָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְרִחֲקָה⁴⁹¹ בֶּן־צִיּוֹן⁴⁹² בִּזְרוֹעַ. עוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה וְקֵרְבָהּ בֶּן־צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. −−− עוֹד אַחֶרֶת⁴⁹³ הָיְתָה וְלֹא רָצוּ חֲכָמִים לְגַלּוֹתָהּ, אֲבָל חֲכָמִים מוֹסְרִים אוֹתָהּ לִבְנֵיהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ (שם).

קיט אָמַר מָרִי בַּר רַב יוּדָא: מִיּוֹם שֶׁנִּגְנַז סֵפֶר יְחָסִין⁴⁹⁴ תָּשַׁשׁ⁴⁹⁵ כֹּחָם שֶׁל חֲכָמִים וְכָהָה מְאוֹר עֵינֵיהֶם⁴⁹⁶ (פס' ס:).

קכ רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנִים עַל־יְדֵי שֶׁהָיוּ מַכִּירִים אֶת־יִחוּסֵיהֶם⁴⁹⁷ הָיוּ מוֹצִיאִים שְׁמָם לְשֵׁם הַמְאֹרָע,⁴⁹⁸ אֲבָל אָנוּ שֶאֵין אָנוּ מַכִּירִים⁴⁹⁹ אֶת־יִחוּסֵינוּ אָנוּ מוֹצִיאִים לְשֵׁם אֲבוֹתֵינוּ.⁵⁰⁰ רֶ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנִים עַל־יְדֵי שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ⁵⁰¹ הָיוּ מוֹצִיאִים לְשֵׁם הַמְאֹרָע, אֲבָל אָנוּ שֶאֵין אָנוּ מִשְתַּמְשִׁים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָנוּ מוֹצִיאִים לְשֵם אֲבוֹתֵינוּ (ב"ר לז).

יב. גֵּרִים בְּיִשְׂרָאֵל

קכא “וְהֵמָה יִהְיוּ לִי לְעָם”⁵⁰² – אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: זוֹ מַעֲלָה יְתֵרָה יֵשׁ בֵּין יִשְרָאֵל לְגֵרִים, שֶׁאִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל כָּתוּב בָּהֶם “וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים⁵⁰³ וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם”,⁵⁰⁴ וְאִלּוּ בְּגֵרִים כָּתוּב: “כִּי מִי הוּא־זֶה עָרֵב אֶת־לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם־יְיָ, וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים”⁵⁰⁵.

אָמַר רַ' חֶלְבּוֹ: קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת,⁵⁰⁶ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל־בֵּית יַעֲקֹב”⁵⁰⁷ (קיד' ע:).

קכב קְהַל גֵּרִים אֵינוֹ קָרוּי קָהָל (יבמ' נז:).

קכג שָׁלשׁ מִדּוֹת בְּגֵרִים: יֵשׁ גֵּר כְּגוֹי לְכָל־דָּבָר, יֵשׁ גֵּר מָשׁוּל כַּחֲמוֹר,⁵⁰⁸ וְיֵשׁ גֵּר כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ.

“יֵשׁ גֵּר כְּגוֹי לְכָל דָּבָר” כֵּיצַד? – הָיוּ לוֹ נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאוֹמֵר: אֵלֵךְ וְאֶתְגַּיֵּר וְאֶהְיֶה בֵּינֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁאֲכִילָתָם יָפָה,⁵⁰⁹ וְיֵשׁ לָהֶם יָמִים־טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת, וְיִכְלוּ אֵלּוּ⁵¹⁰ מִתּוֹךְ בֵּיתִי. כָּפַף אֶת־ עַצְמוֹ וְהָלַךְ וְנִתְגַּיֵּר – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁאָהַב זֶה אֶתְכֶם, כָּךְ אַתֶּם תֹּאהֲבוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲהַבְתֶּם אֶת־הַגֵּר”.⁵¹¹

“יֵשׁ גֵּר מָשׁוּל כַּחֲמוֹר” כֵּיצַד? – הָלַךְ לִשָּׂא אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל, אָמְרוּ לוֹ: “אֵין אָנוּ נוֹתְנִים לְךָ עַד שֶׁתִּתְגַּיֵּר”, − וְכָפַף אֶת־עַצְמוֹ וְהָלַךְ וְנִתְגַּיֵּר; אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁבִּקֵּשׁ זֶה מִכֶּם מְנוּחָה, כָּךְ אַתֶּם תְּנוּ לוֹ מְנוּחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְגֵר לֹא־תוֹנֶה”.⁵¹²

“יֵשׁ גֵּר כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ” כֵּיצַד? הָלַךְ וּפִשְׁפֵּשׁ⁵¹³ בְּכָל־הָאֻמּוֹת, כֵּוָן שֶׁרָאָה שֶׁמְּסַפְּרִים בְּטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶתְגַּיֵּר וְאֶכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה − [עָלָיו} נֶאֱמַר: “וְאַל־יֹאמַר בֶּן־הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל־יְיָ… וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם”.⁵¹⁴ (תדב“א כז; ילק”ש שלח יד).

קכד “אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו”⁵¹⁵ – אֵינוֹ אוֹמֵר “אַשְׁרֵי יִשְׂרָאֵל”, “אַשְׁרֵי כֹּהֲנִים”, אַשְׁרֵי לְוִיִּם", אֶלָא “אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא יְיָ”, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהֵם יִרְאֵי יְיָ, שֶׁהֵם בְּאַשְׁרַי,⁵¹⁶ כְּשֵׁם שֶנֶּאֱמַר בְיִשְׂרָאֵל “אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל”,⁵¹⁷ כָּךְ נֶאֱמַר בָּהֶם “אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְיָ”.⁵¹⁸ וּבְאֵיזֶה גֵר אָמוּר אַשְׁרֵי? בְּגֵר שֶׁהוּא גֵּר־צֶדֶק, לֹא בְכוּתִים הַלָּלוּ⁵¹⁹ שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: “אֶת־יְיָ הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת־אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים”,⁵²⁰ אֶלָּא בְּגֵר שֶׁהוּא יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר “הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו”.⁵²¹

“יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל”⁵²² – זֶה הַגֵּר שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת.⁵²³ וּכְדֵי שֶלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁאֵין לִי זְכוּת אָבוֹת, כָּל־מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאֲסַגֵּל⁵²⁴אֵין לִי שָׂכָר אֶלָּא בָעוֹלָם־הַזֶּה, לְכָךְ הַכָּתוּב מְבַשֵּׂר לַגֵּר, שֶׁבִּזְכוּת עַצְמוֹ יֹאכַל בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל”⁵²⁵ – אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיָגַע [בָּהֶם] בָּעוֹלָם־הַזֶּה; מַה־שְּׂכָרוֹ? “אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ”⁵²⁶ – אַשְׁרֶיךָ – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ – לָעוֹלָם־הַבָּא.

“אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה”⁵²⁷ – אַף־עַל־פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ נִתְגַּיְּרָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי הִיא כִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל. “כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה”⁵²⁸ – שֶׁהִיא טוֹעֶנֶת פֵּרוֹת, וְלֹא כְגֶפֶן בּוֹקֵק; שֶׁהִיא זוֹכָה לְבָנִים; “בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ”⁵²⁹ – בִּזְמַן שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּעַצְמָהּ דָּת יְהוּדִית, שֶׁהִיא צְנוּעָה, זוֹכָה שֶׁיּוֹצְאִין מִמֶּנָּה בָּנִים בַּעֵלי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְנָה, בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים.

“בָּנֶיךָ כִּשְתִלֵי זֵיתִים”⁵³⁰ – מָה הַזַּיִת הַזֶה זֵיתִים לַאֲכִילָה⁵³¹ זֵיתִים לְיַבֵּשׁ וְזֵיתִים לְשֶׁמֶן, וְשַׁמְנוֹ דּוֹלֵק [יָפֶה] מִכָּל־הַשְּׁמָנִים, וְאֵין עָלָיו נוֹשְׁרִין לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָּׁמִים, כָּךְ בָּאִים בְּנֵי הַגֵּרִים, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן, מֵהֶם חֲכָמִים, מֵהֶם נְבוֹנִים וּמֵהֶם יוֹדְעֵי דָבָר בְּעִתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם זֶרַע קַיָּם לְעוֹלָם. “סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ”⁵³² – שֶׁלְּבָנֶיךָ תַּעֲמֹד זְכוּתְךָ, שֶׁמִּשֻּׁלְחָנְךָ יִזְכּוּ בָנֶיךָ לְמַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת.

“הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ”⁵³³ – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַבְרְהָם וְשָׂרָה שֶׁהָיוּ גֵרִים וְנִתְבָּרְכוּ; וְכֵן יִתְבָּרְכוּ כָּל־הַגֵּרִים שֶׁיִּנְהֲגוּ כְּמִנְהָגָם.

“יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן”⁵³⁴ – שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבָרְכָם מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִצִּיּוֹן. “וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָים”⁵³⁵ – שֶׁיִּזְכּוּ לִרְאוֹת בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם לֶעָתִיד־לָבוֹא.

“ורְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל”⁵³⁶ – וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁיִּרְאֶה הַגֵּר בָּנִים לְבָנָיו לְכָךְ יָבוֹא שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא שֶׁהוּא זוֹכֶה וּמַשִּׂיא בִתּוֹ לְכֹהֵן, וְעוֹמְדִים מִבָּנֶיהָ, שֶׁהֵם בְּנֵי בָנָיו, כֹּהֲנִים שֶׁמְּבָרְכִים אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים: “יְבָרֶכְךָ… וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם”.⁵³⁷ (במ"ר ח).

קכה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ הַגִּבְעוֹנִים [לִיהוֹשֻׁעַ]: “עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ”⁵³⁸ – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי בִּשְׁבִיל הַגֵּרִים הַלָּלוּ אָנוּ מַטְרִיחִים עַל הַצִּבּוּר? אָמָרַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְהוֹשֻׁעַ, אִם תַּרְחִיק אֶת־הָרְחוֹקִים סוֹפְךָ לְרַחֵק אֶת־הַקְּרוֹבִים. צֵא וּלְמַד מֵהֵיכָן הוּא מַטָּעֶךָ,⁵³⁹ לֹא מִן הַגֵּרִים?⁵⁴⁰ (שם).

קכו “כִּי־יָד עַל־כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיָי בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר”⁵⁴¹ – שְׁבוּעָה נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: יְמִינִי, יְמִינִי! כִּסְאִי, כִּסְאִי: שֶׁאִם יָבוֹאוּ גֵּרִים מִשֶּׁל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אֲנִי מְקַבֵּל אוֹתָם, וּמִזַּרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק – אֵינִי מְקַבֵּל אוֹתָם (פסיק' כח).

קכז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר בַּזְמַן הַזֶּה אוֹמְרִים לוֹ: מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיֵּר? אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּווּיִים, דְּחוּפִים, סְחוּפִים וּמְטֹרָפִים⁵⁴² וְיִסּוּרִים בָּאִים עֲלֵיהֶם? – אִם אוֹמֵר: יוֹדֵעַ אֲנִי, וְאֵינִי כְדַאי, מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת;⁵⁴³ וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עֲוֹן לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשַׂר־עָנִי.⁵⁴⁴ וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת; אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָאתָ לְמִדָּה זוֹ,⁵⁴⁵ אָכַלְתָּ חֵלֶב – אִי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, חִלַּלְתָּ שַׁבָּת – אִי אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה; וְעַכְשָו אָכַלְתָּ חֵלֶב – עָנוּשׁ כָּרֵת, חִלַּלְתָּ שַׁבָּת – עָנוּשׁ סְקִילָה. וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת כָּךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ מַתַּן שְׂכָרָן; אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶהָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא לַצַּדִּיקִים – וְיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל לֹא רֹב טוֹבָה וְלֹא רֹב פֻּרְעָנוּת. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו⁵⁴⁶ וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו (יבמ' מז).

קכח גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דּוֹמֶה (שם כב:).

קכט “וְגֵר לֹא תוֹנֶה”⁵⁴⁷ – לֹא תוֹנֶה לוֹ בִּדְבָרִים. אַל תֹּאמַר לוֹ:⁵⁴⁸ אֶמֶשׁ הָיִיתָ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְעַד עַכְשָׁו חֲזִירְךָ בֵּין שִׁנֶּיךָ.

גֵּר, לְפִי שֶׁסּוֹרוֹ רָע,⁵⁴⁹ הִזְהִיר עָלָיו הַכָּתוּב בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. (גרים ד).

קל “וּבָא הַלֵוִי… וְהַגֵּר”⁵⁵⁰ – אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַגֵּר הַזֶה כְּלֵוִי לְפָנֶיךָ? אָמַר לוֹ: גָּדוֹל הוּא לְפָנַי, שֶנִּתְגַּיֵּר לִשְׁמִי. מָשָׁל לִצְבִי שֶגָּדַל בַּמִּדְבָּר וּבָא מֵעַצְמוֹ וְנִתְעָרֵב בַּצֹּאן, הָיָה הָרוֹעֶה מַאֲכִילוֹ וּמַשְקֵהוּ וּמְחַבְּבוֹ יוֹתֵר מִצֹּאנוֹ. אָמְרוּ לוֹ: לִצְבִי זֶה אַתָּה מְחַבֵּב יוֹתֵר מִן הַצֹּאן; אָמַר לָהֶם: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי בְצֹאנִי, מוֹצִיאָן בַּבֹּקֶר וּמַכְנִיסָן בָּעֶרֶב עַד שֶׁלֹּא גָדֵלוּ, וְזֶה שֶׁגָּדַל בְּמִדְבָּרוֹת וִיעָרִים וּבָא מֵעַצְמוֹ לְתוֹךְ צֹאנִי – וְלֹא כָךְ אֲחַבְּבֶנּוּ? כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כַּמָּה יָגַעְתִּי בְיִשְׂרָאֵל: הוֹצֵאתִים מִמִּצְרַיִם וְהֵאַרְתִּי לִפְנֵיהֶם,⁵⁵¹ הוֹרַדְתִּי לָהֶם אֶת־הַמָּן, הֵגַזְתִּי⁵⁵² לָהֶם אֶת־הַשְּׂלָו, הֶעֱלֵיתִי לָהֶם אֶת הַבְּאֵר וְהִקַּפְתִּים עַנְנֵי כָבוֹד עַד שֶקִּבְּלוּ תוֹרָתִי; וְזֶה בָּא מֵעַצְמוֹ – לְפִיכָךְ שָׁקוּל עָלַי⁵⁵³ כְּיִשְׂרָאֵל וּכְלֵוִי. (ילק"ש בא יב).

קלא חֲבִיבִים הַגֵּרִים, שֶׁבְּכָל־מָקוֹם הַכָּתוּב מַקִּישׁ אוֹתָם⁵⁵⁴ כְּיִשְׂרָאֵל. (במ"ר ח).

קלב מִפְּנֵי־מָה גֵּרִים בִּזְמַן הַזֶּה מְעֻנִּים וְיִּסּוּרִים בָּאִים עֲלֵיהֶם? אָמַר אַבָּא־חָנָן מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר: לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה, אֶלָּא מִיִּרְאָה.⁵⁵⁵ (יבמ' מח:).

קלג “וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת־אַיָּה אֶת־הַשַּׂק… וְלֹא־נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם… לָיְלָה”⁵⁵⁶ – וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “לֹא־תָלִין נִבְלָתוֹ עַל־הָעֵץ”?⁵⁵⁷ אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוֹצָדָק: מוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה וְיִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא;⁵⁵⁸ שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים־וְשָׁבִים אוֹמְרִים: מַה־טִּיבָם שֶׁל אֵלּוּ? – הַלָּלוּ בְּנֵי מְלָכִים הֵם. – וּמֶה עָשׂוּ? – פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגֵרִים גְּרוּרִים.⁵⁵⁹ אָמְרוּ: אֵין לְךָ אֻמָּה שֶׁרְאוּיָה לְהִדַּבֵּק בָּהּ כָּזוֹ. וּמַה בְּנֵי מְלָכִים כָּךְ – בְּנֵי הֶדְיוֹטוֹת⁵⁶⁰ עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה; וּמַה גֵּרִים גְּרוּרִים כָּךְ – יִשְׂרָאֵל עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

מִיָּד נִתּוֹסְפוּ עַל יִשְׂרָאֵל⁵⁶¹ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף. (יבמ' עט.).

קלד “וַיַּרְא אֶת־הַקֵּינִי וַיִשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ”⁵⁶² – מָשָׁל לְצַיָּד שֶׁהָיָה צָד צִפֳּרִים, צָד אֶת־הָרִאשׁוֹנָה, בָּא לָצוּד אֶת־הַשְּׁנִיָּה, הָלְכָה וְיָשְׁבָה לָהּ עַל אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ.⁵⁶³ עָמַד לוֹ הַצַּיָּד תּוֹהֶה בָהּ,⁵⁶⁴ אָמַר לָהּ: אִם אֶזְרֹק עָלֶיהָ אֶבֶן⁵⁶⁵ אֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי, וְאִם אֶתֵּן אֶת־הַקָּנֶה⁵⁶⁶ מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁלֹּא יִגַּע בְּאִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֹמַר לָךְ, אֶלָּא לְמָקוֹם יָפֶה בָּרַחַתְּ וְנִפְלַטְתְּ. כָּךְ בִּלְעָם רָאָה לְיִתְרוֹ וַעֲמָלֵק בְּעֵצָה, עָמַד עַל עֲמָלֵק וּמָחָה שְׁמוֹ,⁵⁶⁷ בָּא לִרְאוֹת יִתְרוֹ, מְצָאוֹ שֶׁעָשָׁה תְשׁוּבָה, אָמַר לוֹ: לְמָקוֹם יָפַה בָּרָחְתָּ. הָוֵי − "אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ. (שמ"ר כז).

קלה “וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן”⁵⁶⁸ − אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁגִּיֵּרוּ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל־מִי שֶׁמְּקָרֵב נָכְרִי וּמְגַיְּרוֹ כְּאִלּוּ בְרָאוֹ (ב"ר לט).

קלו מַעֲשֶׂה בְמֻנְבָּז וּבְזוֹטוֹס בָּנָיו שֶׁל תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיוּ יוֹשְבִין וְקוֹרִין בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּסוּק הַזֶּה: “וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם”⁵⁶⁹ הָפַךְ זֶה פָנָיו לַכֹּתֶל וְהִתְחִיל בּוֹכֶה, וְזֶה הָפַךְ פָּנָיו לַכֹּתֶל וְהִתְחִיל בּוֹכֶה. הָלְכוּ זֶה וְזֶה וּמָלוּ עַצְמָם. לְאַחַר יָמִים הָיוּ יוֹשְׁבִין וְקוֹרִין בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּסוּק הַזֶּה “וּנְמַלְתֶּם” אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: אִי לְךָ,⁵⁷⁰ אָחִי! אָמַר לוֹ: אַתָּה אִי לְךָ, אָחִי, וְלֹא לִי. גִּלּוּ אֶת־הַדָּבָר זֶה לָזֶה. כֵּוָן שֶׁהִרְגִּישָׁה בָהֶם אִמָּם, הָלְכָה וְאָמְרָה לַאֲבִיהֶם: בָּנֶיךָ עָלְתָה נוֹמֵי⁵⁷¹ בִּבְשָׂרָם וְגָזַר הָרוֹפֵא שֶׁיִּמּוֹלוּ. אָמַר לָהּ: יִמּוֹלוּ. (שם מו; ילק"ש שם).

קלז “מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב”⁵⁷² – פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ עֲקִילַס לְאַדְרְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ: רוֹצֶה אֲנִי לְהִתְגַּיֵּר וּלְהֵעָשׂוֹת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ: לְאֻּמָּה זוֹ אַתָּה מְבַקֵּשׁ? כַּמָּה בִּזִּיתִי אוֹתָהּ, כַּמָּה הָרַגְתִּי אוֹתָהּ − לִירוּדָה⁵⁷³ שֶׁבָּאֻמּוֹת אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְעָרֵב! מָה רָאִיתָ בָּהֶם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִתְגַּיֵּר? אָמַר לוֹ: הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם יוֹדֵעַ הֵיאַךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הָעוֹלָם, מַה־נִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמַה־בְּיוֹם שֵׁנִי, כַּמָּה יֵשׁ מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַל מָה הָעוֹלָם עוֹמֵד – וְתוֹרָתָם אֱמֶת. אָמַר לוֹ: לֵךְ וּלְמַד תּוֹרָתָם וְאַל תִּמּוֹל. אָמַר לוֹ עֲקִילַס: אֲפִלּוּ חָכָם שֶׁבְּמַלְכוּתְךָ וְזָקֵן בֶּן־מֵאָה שָׁנָה אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָתָם אִם אֵינוֹ מָל, שֶׁכֵּן כָּתוּב: “מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי”.⁵⁷⁴ וּלְמִי? לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמ"ר ל).

קלח עֲקִילַס בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל אַדְרְיָנוֹס הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהִתְגַּיֵּר וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן אְדְרְיָנוֹס דּוֹדוֹ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אַתָּה חָסֵר כֶּסֶף וְזָהָב – הֲרֵי אוֹצְרוֹתָי לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, לָצֵאת לְחוּץ, לֵדַע דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִמָּלֵךְ⁵⁷⁵ בְּךָ הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ: כָּל פְּרַקְמַטְיָא⁵⁷⁶ שֶאַתָּה רוֹאֶה שְׁפֵלָה וּנְתוּנָה בָאָרֶץ – לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת, וְאַתָּה מִשְׂתַּכֵּר. בָּא לוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלָמַד תּוֹרָה. לְאַחַר זְמַן מְצָאוּהוּ רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ. רָאוּהוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנוֹת. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: עֲקִילַס לוֹמֵד תּוֹרָה. כֵּוָן שֶׁבָּא אֶצְלָם הִתְחִיל לִשְׁאֹל לָהֶם שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה – וְהֵם מְשִׁיבִים אוֹתוֹ. עָלָה אֵצֶל אַדְרְיָנוֹס דּוֹדוֹ, אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת? סָבוּר אֲנִי, שֶׁהִפְסִידָה פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלָּךְ, אוֹ שֶׁמָּא הֵצַר לְךָ אָדָם. אָמַר לוֹ: לָאו; אַתָּה קָרוֹב לִי וְאָדָם מֵצַר לִי? אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁלָּמַדְתִּי תוֹרָה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּלְתִּי אֶת־עַצְמִי. אָמַר לוֹ: וּמִי אָמַר לְךָ כָךְ? אָמַר לוֹ: בְּךָ נִמְלַכְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי? אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, וְאָמַרְתָּ לִי: כָּל־פְּרַקְמַטְיָּא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ וַעֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת, − חָזַרְתִּי עַל כָּל־הָאֻמּוֹת וְלֹא רָאִיתִי שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָאָרֶץ כְּיִשְׂרָאֵל; וְסוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת, שֶׁכֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה: “כֹּה אָמַר־יְיָ גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ, לִבְזֹה־נֶפֶש, לִמְתָעֵב גּוֹי, לְעֶבֶד משְׁלִים: מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ, שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ”⁵⁷⁷ (תנח' משפטים).

קלט עֲקִילַס הַגֵּר נִכִנְסַ אֵצֶל רַ' אֱלִיעֶזֶר, אָמַר לוֹ: הֲרֵי כָּל־חִבָּה שֶחִבֵּב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַגֵּר בְּלֶחֶם וְשִׂמְלָה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה”⁵⁷⁸ – כַּמָּה טְוָסִים⁵⁷⁹ יֵשׁ לִי, כַּמָּה פִּסְיוֹנִים⁵⁸⁰ יֵשׁ לִי, אֲפִלּוּ עֲבָדַי אֵין מַשְׁגִּיחִין⁵⁸¹ עֲלֵיהֶם. גָּעַר בּוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר: וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ? דָּבָר שֶנִּתְחַבֵּט עָלָיו אוֹתוֹ זָקֵן⁵⁸² “וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ”⁵⁸³ – וּבָא זֶה וְהוֹשִׁיטוֹ לוֹ בְּקָנֶה.⁵⁸⁴ נִכְנַס אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ, הִתְחִיל מְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים: “לֶחֶם” – זוֹ תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי”,⁵⁸⁵ “וְשִׂמְלָה” – זוֹ טַלִּית.⁵⁸⁶ זָכָה אָדָם לְתוֹרָה – זָכָה לְטַלִּית; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנוֹתֵיהֶם לִכְהֻנָה וְיִהְיוּ בְנֵי־בְנֵיהֶם כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. אָמְרוּ: אִלּוּלֵי אֲרִיכוּת־פָּנִים⁵⁸⁷ שֶׁהֶאֱרִיךְ רַ' יְהוֹשֻׁעַ עִם עֲקִילַס הָיָה חוֹזֵר לְסוּרוֹ,⁵⁸⁸ וְקָרְאוּ עָלָיו: “טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר”⁵⁸⁹ (ב“ר ע; במ”ר ח; קה"ר ז).

קמ קֵיסָר אֶחָד שׂוֹנְאָם שֶׁל הַיְּהוּדִים הָיָה. אָמַר לָהֶם לְשָׂרֵי מַלְכוּתוֹ: מִי שֶׁעָלְתָה לוֹ נוֹמִי⁵⁹⁰ בְּרַגְלוֹ יִקְטָעֶנָּה⁵⁹¹ וְיִחְיֶה אוֹ יַנִּיחֶנָּה וְיִצְטַעֵר? אָמְרוּ לוֹ: יִקְטָעֶנָּה וְיִחְיֶה. אָמַר לָהֶם קְטִיעָה בַר שָׁלוֹם: אַחַת, שֶׁאִי אַתָּה נוֹצֵחַ אֶת־כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם”;⁵⁹² וְעוֹד, שֶיְהוּ קוֹרְאִין לְךָ מַלְכוּת קְטוּעָה. אָמַר לוֹ: יָפֶה אָמַרְתָּ, אֶלָּא כָּל־מִי שֶנָּצַח לַמֶלֶךְ⁵⁹³ מְטִילִין אוֹתוֹ לְכִבְשַׁן־הָאֵשׁ.

כְּשֶׁתְּפָסוּהוּ אָמְרָה לוֹ מַטְרוֹנָה⁵⁹⁴ אַחַת: וַי לָהּ לְסְּפִינָה שֶׁהוֹלֶכֶת בְלֹא מֶכֶס⁵⁹⁵! נָטַל סַכִּין לִקְטֹעַ אֶת־עָרְלָתוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּשִׁנָּיו קְטָעָהּ וְאָמַר: נָתַתִּי מֶכֶס וְאֶעֱבֹר. וּכְשֶׁהֱטִילוּהוּ [לְכִבְשָׁן] אָמַר: כָּל־נְכָסַי לְרַ' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו.

יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: קְטִיעָה בַר שָׁלוֹם מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא.

בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים! (ע“ז י:; ע”י).

קמא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּרוֹמִי: רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְגָזְרוּ סַנְקְלִיטִין⁵⁹⁶ שֶל מֶלֶךְ לוֹמַר: מִכָּאן עַד שְׁלשִׁים יוֹם לֹא יִהְיֶה בְּכָל־הָעוֹלָם יְהוּדִי. וְהָיָה סַנְקְלִיטוֹ שֶׁל מֶלֶךְ יְרֵא־שָׁמָיִם. בָּא אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְגִלָּה לוֹ אֶת־הַדָּבָר. וְהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ יְרֵא־שָׁמַיִם: אַל תִּצְטַעָרוּ, מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים עוֹמֵד לָהֶם.⁵⁹⁷ בְּסוֹף עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים גִּלָּה לְאִשְתּוֹ אֶת־הַדָּבָר. אָמְרָה לוֹ: וַהֲרֵי שָׁלְמוּ עֶשְרִים וַחֲמִשָׁה יָמִים! אָמַר לָהּ: עוֹד חֲמִשָּׁה יָמִים. וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ צַדֶּקֶת מִמֶנּוּ. אָמְרָה לוֹ: אֵין לְךָ טַבַּעַת?⁵⁹⁸ מֹץ אוֹתָהּ וָמוּת, וְסַנְקְלִיטִין בָּטֵל עָלֶיךָ⁵⁹⁹ שְׁלשִׁים יוֹם אֲחֵרִים, וְהַגְּזֵרָה עוֹבֶרֶת. שָׁמַע לָהּ וּמָצַץ אֶת־טַבַּעְתּוֹ וָמֵת. שָמְעוּ רַבּוֹתֵינוּ וְעָלוּ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ לְהַסְבִּיר לָהּ פָּנִים.⁶⁰⁰ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲבָל לַסְּפִינָה שֶהָלְכָה לָהּ וְלֹא נָתְנָה הַמֶּכֶס⁶⁰¹! אָמְרָה לָהֶם אִשְׁתּוֹ: יוֹדַעַת אֲנִי מָה אַתֶּם אוֹמְרִים; חַיֵּיכֶם, לא עָבְרָה הַסְּפִינָה עַד שֶׁנָּתְנָה מֶכֶס שֶׁלָּה. מִיָּד נִכְנְסָה לְתוֹךְ הַקִּיטוֹן⁶⁰² וְהוֹצִיאָה לָהֶם קֻפְסָא שֶׁהָיְתָה הַמִּילָה בְתוֹכָהּ וּסְמַרְטוּטִין מְלֵאִים דָּם כְּרוּכִים עָלֶיהָ, וְקָרְאוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה: “נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי־אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה”.⁶⁰³ מַהוּ “מָגִנֵּי־אֶרֶץ”? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְאַבְרָהָם נַעֲשֵׂיתִי מָגֵן עֹז, מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אָנֹכִי מָגֵן לָךְ”,⁶⁰⁴ לָזֶה אֲנִי נַעֲשֶׂה מָגִנִּים הַרְבֵּה; לְאַבְרָהָם אָמַרְתִּי: “וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ”⁶⁰⁵ – וְאַחַר־כָּךְ מָל, וְזֶה לֹא הִבְטַחְתִּי אוֹתוֹ; מַהוּ “מְאֹד נַעֲלָה”? זֶה נִתְעַלָּה מְאֹד מֵאַבְרָהָם (דב“ר ב, ילק”ש תהלים מז).

קמב אוֹנְקְלוֹס בַּר קְלוֹנִימוֹס נִתְגַּיֵּר. שָׁלַח הַקֵּיסָר גְּדוּד שֶׁל רוֹמִיִּים אַחֲרָיו, מְשָׁכָם בְּמִקְרָאוֹת⁶⁰⁶ − וְנִתְגַּיָּרוּ. חָזַר וְשָׁלַח אַחֲרָיו גְּדוּד אַחֵר שֶׁל רוֹמִיִּים. אָמַר לָהֶם: לֹא תֹאמְרוּ לוֹ כְלוּם.⁶⁰⁷ כְּשֶׁתְּפָסוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם, אָמַר לָהֶם: אֹמַר לָכֶם דָּבָר סְתָם:⁶⁰⁸ נִיפִיּוֹר נוֹשֵׂא אֲבוּקָה לַאֲפִיפִיּוֹר, אֲפִיפִיּוֹר לְדוּכָס, דּוּכָס לְהֶגְמוֹן,⁶⁰⁹ הֶגְמוֹן לְמֶלֶךְ, − מֶלֶךְ כְּלוּם נוֹשֵׂא אֲבוּקָה⁶¹⁰ לִפְנֵי שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם? אָמְרוּ לוֹ: לֹא. אָמַר לָהֶם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹשֵׂא אֲבוּקָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָי הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם” וגו‘.⁶¹¹ נִתְגַּיְרו כֻּלָּם. חָזַר וְשָׁלַח אַחֲרָיו גְּדוּד אַחֵר, אָמַר לָהֶם: לֹא תָסִיחוּ עִמּוֹ כְלָל. כְּשֶׁתְּפָסוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם רָאוּ מְזוּזָה שֶׁמֻּנַּחַת עַל הַפֶּתַח, הִנִּיחַ יָדוֹ עָלֶיהָ וְשָׂחַק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְנֵי מָה אַתָּה שׂוֹחֵק? אָמַר לָהֶם: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ יוֹשֵׁב מִבִּפְנִים וַעֲבָדָיו מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲבָדָיו מִבִּפְנִים וְהוּא מְשַׁמְרָם מִבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבֹאֶךָ” וגו’.⁶¹² נִתְגַּיְרוּ, וְשׁוּב לֹא שָׁלַח קֵיסָר אַחֲרָיו. (ע"ז יא:).

יג. גֵּרֵי אֲרָיוֹת (כּוּתִים)

קמג הָיָה רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אֶחָד⁶¹³ גֵּרֵי־אֲרָיוֹת⁶¹⁴ וְאֶחָד גֵּרֵי־חֲלוֹמוֹת⁶¹⁵ וְאֶחָד גֵּרֵי־מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר⁶¹⁶ – אֵינָם גֵּרִים עַד שֶיִּתְגַּיְּרוּ בַּזְּמַן הַזֶּה⁶¹⁷ (יבמ' כד:).

קמד דַּרְכֵי כוּתִים⁶¹⁸ פְּעָמִים כְּנָכְרִים וּפְעָמִים כְּיִשְׂרָאֵל, וְרֻבָּם כְּיִשְׂרָאֵל.

מִפְּנֵי־מָה הַכּוּתִים אֲסוּרִים לָבוֹא בְיִשְׂרָאֵל?⁶¹⁹ מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת.

מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתָם? – מִשֶּׁכָּפְרוּ בְּהַר גְּרִיזִים⁶²⁰ וְהוֹדוּ בִּירוּשָׁלַיִם וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים (כות' א, ב; קיד' עד:).

קמה כָּל־מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָהּ כּוּתִים הַרְבֵּה, מְדַקְדְּקִים בָּהּ יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל (בר' מז:).

קמו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר שְׁלָחוֹ רַ' מֵאִיר לְהָבִיא יַיִן מִבֵּית כּוּתִים. מְצָאוֹ זָקֵן אֶחָד, אָמַר לוֹ: "וְשַׂמְתָּ סַכִּין⁶²¹ בְּלֹעֶךָ אִם־בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה.⁶²² הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַ' מֵאִיר וְגָזַר עֲלֵיהֶם.⁶²³ מַה־טָּעַם? אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: דְּמוּת יוֹנָה מָצְאוּ לָהֶם בְּרֹאשׁ הַר גְּרִזִּים, שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים אוֹתָהּ (חול' ו.).

קמז רַ' מֵאִיר רָאָה שֹׁמְרוֹנִי אֶחָד. אָמַר לוֹ רַ' מֵאִיר: מֵהֵיכָן אַתָּה בָא? אָמַר לוֹ: מִשֶּׁל יוֹסֵף.⁶²⁴ אָמַר לוֹ רַ' מֵאִיר: לֹא. אָמַר לוֹ הַשֹּׁמְרוֹנִי: וְאֶלָּא מִשֶּׁל מִי? אָמַר לוֹ: מִשֶּׁל יִשָּׂשכָר. אָמַר לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְנֵי יִשָּׂשכָר תּוֹלָע… וְשִׁמְרֹן”⁶²⁵ – אֵלּוּ הַשֹּׁמְרוֹנִים. הָלַךְ אֵצֶל אֲפַטְרִיקָא,⁶²⁶ אָמַר לוֹ: אָמַר לִי זְקֵנָם שֶׁל הַיְּהוּדִים דָּבָר אֶחָד וְהוּא תָּמוּהַּ. אָמַר לוֹ: מַהוּ? אָמַר לוֹ: אָמַר לִי מִשֶּׁל מִי אַתָּה בָא? אָמַרְתִּי לוֹ: מִשֶּׁל יוֹסֵף. אָמַר לִי: לֹא, מִשֶּׁל יִשָּׂשכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְנֵי יִשָּׂשכָר תּוֹלָע… וְשִׁמְרֹן”⁶²⁷ – אֵלּוּ הַשֹּׁמְרוֹנִים. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, מִשֶּׁל יוֹסֵף הוֹצִיאֲךָ וּלְשֶׁל יִשָּׂשכָר לֹא הִכְנִיסֶךָ⁶²⁸ (ב"ר צד).

קמח רַ' יִשִׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי עָלָה לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. עָבַר עַל אוֹתוֹ הָהָר⁶²⁹ וְרָאָה אוֹתוֹ כּוּתִי אֶחָד. אָמַר: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לוֹ: עוֹלֶה אֲנִי לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. אָמַר לוֹ: וְלֹא יָפֶה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בְּהַר־בְּרָכָה זֶה וְלֹא בְאוֹתָהּ אַשְׁפָּה? אָמַר לוֹ: אֹמַר לָכֶם לְמָה אַתֶּם דּוֹמִים, לְכֶלֶב שֶׁהָיָה לָהוּט אַחַר הַנְּבֵלָה, כָּךְ לְפִי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁעֲבוֹדָה־זָרָה טְמוּנָה תַחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּטְמֹן אוֹתָם⁶³⁰ יַעֲקֹב” וגו',⁶³¹ לְפִיכָךְ אַתֶּם לְהוּטִים אַחֲרָיו. אָמְרוּ: זֶה מְבַקֵּשׁ לִטְּלָם.⁶³² שָׁמַע קוֹלָם אוֹמְרִים: נַשְׁכִּים וּנְבַעֵר אֶת־הַקּוֹצִים – וְיָדַע שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ. עָמַד וּבָרַח בַּלָּיְלָה (ב“ר פא; ירוש' ע”ז פ“ה, ה”ד).

קמט רַ' יוֹנָתָן עָלָה לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל הַר גְּרִזִּים פָּגַע בּוֹ כּוּתִי⁶³³ אֶחָד. אָמַר לוֹ: לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלָיִם. אָמַר לוֹ: וְלֹא יָפֶה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בְּהַר־בְּרָכָה זֶה וְלֹא בְאוֹתָהּ אַשְׁפָּה? אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: וּבַמֶּה בָרוּךְ הַר זֶה? אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא הוּצַף בְּמֵי הַמַּבּוּל. נִתְעַלֵּם הַדָּבָר מֵעֵינֵי רַ' יוֹנָתָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְלֹא הֱשִׁיבוֹ. אָמַר לוֹ הַחַמָּר⁶³⁴ שֶׁלּוֹ: רַבִּי, תַּרְשֵׁנִי וַאֲנִי מְשִׁיבוֹ. אָמַר לְאוֹתוֹ כּוּתִי: הַר זֶה מַהוּ בְעֵינֶיךָ? אִם מִן הֶהָרִים הַגְּבֹהִים הוּא – הֲרֵי נֶאֱמַר: “וַיְכֻסּוּ כָּל־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים”,⁶³⁵ וְאִם מִן הַנְּמוּכִים – לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ הַכָּתוּב וְלֹא חֲשָׁבוֹ לִכְלוּם. נִשְׁתַּתֵּק אוֹתוֹ כּוּתִי וְלֹא מָצָא מַה־לְהָשִׁיב.

מִיָּד יָרַד רַ' יוֹנָתָן מֵעַל הַחֲמוֹר וְהִרְכִּיבוֹ שְׁלשָׁה מִילִין וְקָרָא עָלָיו שְׁלשָׁה מִקְרָאוֹת: “בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל־הָעַמִּים, לֹא־יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ”⁶³⁶ – אֲפִלּוּ בְּבֶהָמִים⁶³⁷ שֶׁבָּךְ; “כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹאִ יִצְלָח וְכָל־לָשׁוֹן תָקוּם־אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי”;⁶³⁸ “כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ”⁶³⁹ – אֲפִלּוּ רֵיקָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מָלֵא תְּשׁוּבוֹת כְּרִמוֹן (ב“ר לב; שהש”ר ד; דב"ר ג).

יד. אֻמּוֹת־הָעוֹלָם

קנ [אָמַר אֵלִיָּהוּ]: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, מְצָאַנִי אָדָם אֶחָד וְהָיָה בָא אֵלַי כְּבָא עַל חֲבֵרוֹ בִזְרוֹעַ,⁶⁴⁰ אָמַר לִי: אַתֶּם אוֹמְרִים שִׁבְעָה נְבִיאִים⁶⁴¹ עָמְדוּ לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְהֵם מְעִידִים בָּהֶן⁶⁴² שֶׁיֵּרְדוּ לְגֵיהִנֹּם? אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּךְ.

− מִשִּׁבְעָה דוֹרוֹת וְאֵילַךְ⁶⁴³ יְכוֹלִין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם לוֹמַר: תּוֹרָה לֹא נִתְּנָה לָנוּ, וַעֲדַיִן לֹא הֵעִידוּ בָנוּ, מִפְּנֵי־מָה אָנוּ יוֹרְדִין לְגֵיהִנֹּם?

אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּךְ שָנוּ חֲכָמִים: גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר, פּוֹשְׁטִין לוֹ יָד לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה – מִכָּאן וְאֵילַךְ גֵּרֵי הַדּוֹר מְעִידִים⁶⁴⁴ בַּדּוֹר (תדב“א ז; ויק”ר ב).

קנא אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹסֵל לְבִרְיָה, אֶלָּא לַכֹּל הוּא מְקַבֵּל; הַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים בְּכָל־שָׁעָה וְכָל־מִי שֶהוּא מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס יִכָּנֵס.

רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ גוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם”⁶⁴⁵ כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הָאָדָם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִילּוּ נָכְרִי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל.

הָיָה רַ' יִרְמְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ גוֹי וְעוֹשֶׂה אֶת־הַתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם”.⁶⁴⁶ וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי אֱלֹהִים”⁶⁴⁷ − “וְזֹאת תוֹרַת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי אֱלֹהִים”.⁶⁴⁸ וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי־צַדִּיק”⁶⁴⁹ “וְיָבֹאוּ כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “וְיָבֹא גוֹי־צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים”.⁶⁵⁰ וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “זֶה־ הַשַּׁעַר לַיָי צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ”⁶⁵¹ − “כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְרָאֵל יָבאֹוּ בוֹ” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ”.⁶⁵² וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “רַנְנוּ צַדִּיקִים בַּיָי”⁶⁵³ − “רַנְנוּ כֹהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “רַנְנוּ צַדִּיקִים בַּיָי”.⁶⁵⁴ וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים”⁶⁵⁵ − “לַכֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים”⁶⁵⁶ – הָא אֲפִלּוּ גוֹי וְעוֹשֶׂה אֶת־הַתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכהֵן גָּדוֹל (ב“ק לח.; שמ”ר יט; ספרא אחרי מותּ).

קנב [אָמַר אֵלִיָּהוּ:] מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ: בֵּין יִשְרָאֵל בֵּין גּוֹי, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, בֵּין עֶבֶד בֵּין שִּׁפְחָה – הַכֹּל לְפִי מַעֲשֶׂה שֶׁעוֹשֶׂה כָּךְ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרֶה עָלָיו (תדא"ר י).

קנג “כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק”⁶⁵⁷ – אֵלּוּ צַדִּיקֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם שֶׁהֵם כֹּהֲנִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּגוֹן אַנְטוֹנִינוֹס⁶⁵⁸ וַחֲבֵרָיו. (תדאב"ז כ).

קנד אִם יאֹמַר לְךָ אָדָם: יֵשׁ חָכְמָה בַּגּוֹיִם – תַּאֲמִין, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר" “וְהַאֲבַדְתִּי⁶⁵⁹ חֲכָמִים מֵאֱדוֹם”;⁶⁶⁰ יֵשׁ תּוֹרָה בַּגּוֹיִם – אַל תַּאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה”⁶⁶¹ (איכ"ר ב).

קנה “יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי־שֵׁם”⁶⁶² – יָפְיוּתוֹ שֶׁל יָפֶת⁶⁶³ יְהֵא בְאָהֳלֵי שֵׁם (מג' ט:).

קנו חֲמִשָּׁה דְבָרִים צִוָּה כְנַעַן אֶת־בָּנָיו:⁶⁶⁴ אֶהֱבוּ זֶה אֶת־זֶה, וְאֶהֱבוּ אֶת־הַגָּזֵל, וְאֶהֱבוּ אֶת־הַזִּמָּה, וְשִׂנְאוּ אֶת־אֲדוֹנֵיכֶם וְאַל תְּדַבְּרוּ אֱמֶת (פס' קיג:).

קנז אָמַר רַ' מֵאִיר: אֵין לְךָ בִּכְרַכִּים רַע כִּסְדוֹם – כְּשֶׁאָדָם רַע קוֹרִין אוֹתוֹ “סְדוֹמִי”; אֵין לְךָ בַּעֲמָמִים קָשֶׁה מֵאֱמוֹרִי – כְּשֶׁאָדָם קָשֶׁה קוֹרִין אוֹתוֹ אֱמוֹרִי (ב"ר מא).

––––––––

קנח חֲנֻפָּה וְגַסּוּת־הָרוּחַ⁶⁶⁵ יָרְדוּ לְבָבֶל (קיד' מט:).

קנט עֲשָׂרָה קַבִּים⁶⁶⁶ עֲשִׁירוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ רוֹמִיִּים וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים עֲנִיּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה בָּבֶל וְאֶחָד – כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים גַּסּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עֵילָם וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים גְּבוּרָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ פַרְסִיִּים וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים כִּנִּים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מָדַי וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים כְּשָׁפִים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ מִצְרִים וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים זְנוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עַרְבִיָּא⁶⁶⁷ וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים עַזּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מֵישָׁן⁶⁶⁸ וְאֶחָד – כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עֲשָׂרָה קַבִּים שִׁכְּרוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְעָה נָטְלוּ כוּשִׁים וְאֶחָד – כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (שם).

קס עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל טִפְּשׁוּת בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְיִשְׁמְעֵאלִים וְאֶחָד – בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל בַּרְיוּת⁶⁶⁹ בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְיִשְׁמְעֵאלִים וְאֶחָד – בְּכָל הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל נוֹי⁶⁷⁰ בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְּמָדַי וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל כְּעִירוּת⁶⁷¹ בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְּמִזְרָח וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל כֹּחַ בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְכַשְׂדִּים וְאֶחָד – בְּכָל־הָעוֹלָם (אס"ר א).

קסא כָּתוּב: “וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִּם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂנָה אֶת־הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם, וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת הָאֵיפָה? וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנוֹת־לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר”⁶⁷² – אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: זֵה חֲנֻפָּה וְגַסּוּת־הָרוּחַ שֶׁיָּרְדוּ לְבָבֶל.

−וְגַסּוּת־הָרוּחַ לְבָבֶל יָרְדָה? וַהֲרֵי אָמַר מָר: עֲשָׂרָה קַבִּין גַּסּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עֵילָם וְאֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ!

−הֵן, לְבָבֶל יָרְדָה וְנִשְׁתַּרְבְּבָה⁶⁷³ לְעֵילָם (סנה' כד.).

קסב רַ' חִיָּא בַר אַבָּא וְרַב אַסִּי יָשְׁבוּ לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן, וְהָיָה רַ' יוֹחָנן יוֹשֵׁב וּמְנַמְנֵם, אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא בַר אַבּא לְרַ' אַסִּי: מִפְּנֵי־מָה עוֹפוֹת שֶׁבֶּבָבֶל שְמֵנִים? אָמַר לוֹ: כַּלֵּךְ⁶⁷⁴ לְמִדְבַּר עַזָּה וְאַרְאֲךָ שְׁמֵנִים מֵהֶם.

− מִפְּנֵי מָה מוֹעֲדִים שֶׁבְבָבֶל שְׂמֵחִים?

– מִפְּנֵי שֶׁהֵם עֲנִיִּים.⁶⁷⁵

− מִפְּנֵי־מָה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל מְצֻיָּנִים?⁶⁷⁶

− לְפִי שֶׁאֵינָם בְּנֵי תוֹרָה.⁶⁷⁷

− מִפְּנֵי מָה הַגּוֹיִם מְזֹהָמִים?⁶⁷⁸

− מִפְּנֵי שֶׁאוֹכְלִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים.

נִנְעַר בָּהֶם⁶⁷⁹ רַ' יוֹחָנָן, אָמַר לָהֶם: דַּרְדַּקִּים⁶⁸⁰! לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָכֶם: “אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ”⁶⁸¹ – אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ – אָמְרֵהוּ, וְאִם לָאו – אַל תֹּאמְרֵהוּ. אָמְרוּ לוֹ: וְיֹאמַר לָנוּ מַר אֵיזֶה מֵהֶם: מִפְּנֵי־מָה עוֹפוֹת שֶׁבְּבָבֶל שְׁמֵנִים?

− מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גָלוּ,⁶⁸² שֶׁנֶּאֱמַר: “שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו… וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל־כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ”.⁶⁸³

− מִפְּנֵי־מָה מוֹעֲדִים שֶׁבְּבָבֶל שְׂמֵחִים?

− מִפְנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בְאוֹתָהּ קְלָלָה,⁶⁸⁴ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִשְׁבַּתִּי כָּל־מְשׂוֹשָׁהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ”,⁶⁸⁵ וְנֶאֱמַר: “חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעַדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח”.⁶⁸⁶

− מִפְּנֵי־מָה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל מְצֻיָּנִים?

− לְפִי שֶׁאֵינָם בְּנֵי מְקוֹמָם,⁶⁸⁷ שֶׁהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: בִּמְקוֹמִי – שְׁמִי,⁶⁸⁸ שֶׁלֹּא בִמְקוֹמִי – שִׂמְלָתִי.

− מִפְּנֵי־מָה הַגּוֹיִם מְזֹהָמִים?

− יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זָהֳמָתָם;⁶⁸⁹ הַגּוֹיִם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי – לֹא פָסְקָה זָהֳמָתָם.

אָמַר לוֹ רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רָבָא לְרַב אָשֵׁי: גֵּרִים מָה הֵם?⁶⁹⁰ אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם לֹא הָיוּ – מַזָּלָם הָיָה,⁶⁹¹ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם… וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה”.⁶⁹² (שבת קמה:; ע"י).

––––––––

קסג “וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָמְיָא לְדֹב”⁶⁹³ – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ פַרְסִיִּים, שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים כְּדֹב וּמְסֻרְבָּלִים⁶⁹⁴ כְּדֹב וּמְגַדְּלִים שֵׂעָר כְּדֹב וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה⁶⁹⁵ כְּדֹב.

רַב אַמִּי, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה פַּרְסִי רוֹכֵב, אָמַר: זֶהוּ דֹב נוֹדֵד.

אָמַר לוֹ רַבִּי לְלֵוִי: הַרְאֵנִי פַרְסִיִּים. אָמַר לוֹ: דּוֹמִים לְחֵילוֹתָיו שֶל בֵּית־דָּוִד.⁶⁹⁶

− הַרְאֵנִי חַבָּרִים.⁶⁹⁷

− דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי־חַבָּלָה.

− הַרְאֵנִי יִשְׁמְעֵאלִים.

− דּוֹמִים לִשְעִירִים⁶⁹⁸ שֶׁל בֵּית־הַכִּסֵּא.

− הַרְאֵנִי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל.

− דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת (קיד' עב.).

קסד “בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם”⁶⁹⁹ – אֵלוּ אַנְשֵי בַרְבָּרִיָּא וְאַנְשֵׁי מוֹרְטַנְיָא,⁷⁰⁰ שֶׁמְּהַלְּכִין עֲרֻמִּים בַּשּׁוּק, שֶׁאֵין לְךָ מְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִמִּי שֶמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק עָרֹם. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ חַבָּרִים.

אָמְרוּ לוֹ לְרַ' יוֹחָנָן: בָּאוּ חַבָּרִים לְבָבֶל. כָּפַף וְנָפָל.⁷⁰¹ אָמְרוּ לוֹ: מְקַבְּלִים שֹׁחַד. זָקַף וְיָשָׁב. גָּזְרוּ עַל שְלשָׁה: עַל הַבָּשָׂר,⁷⁰² עַל הַמֶּרְחֲצָאוֹת,⁷⁰³ וְהָיוּ מְחַטְּטִים מֵתִים⁷⁰⁴ (יבמ' סג:).

קסה רַבָּה בַּר בַּר־חָנָא חָלַשׁ, נִכְנַס אֶצְלוֹ רַב יְהוּדָה וְרַבָּה⁷⁰⁵ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ, וְשָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ דְּבַר הֲלָכָה. בֵּינָתַיִם בָּא חַבָּר אֶחָד וְנָטַל אֶת־הַנֵּר⁷⁰⁶ מִלִּפְנֵיהֶם. אָמַר [רַבָּה בַּר בֶּר־חָנָא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אוֹ בְּצִלְּךָ⁷⁰⁷ אוֹ בְּצִלּוֹ שֶׁל בֶּן־עֵשָׂו.

− כְּלוּם נֹאמַר שֶׁהָרוֹמִיִּים טוֹבִים מִן הַפַּרְסִיִּים, וַהֲרֵי שָׁנָה רַ' חִיָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּה וְהוּא יָדַע אֶת־מְקוֹמָהּ”⁷⁰⁸ – יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל גְּזֵרוֹת רוֹמִיִּים, עָמַד וְהֶגְלָה אוֹתָם לְבָבֶל?

− לֹא קָשֶׁה, כָּאן קֹדֶם שֶׁבָּאוּ חַבָּרִים לְבָבֶל,⁷⁰⁹ כָּאן לְאַחַר שֶׁבָּאוּ חַבָּרִים לְבָבֶל (גיט' טז, יז).

קסו אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: מַלְכֵי מָדַי תְּמִימִים הָיוּ וְאֵין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲלֵיהֶם⁷¹⁰ אֶלָּא עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁמָּסְרוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם (אס"ר א).

קסז אָמַר רַ' עֲקִיבָא: בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים⁷¹¹ אוֹהֵב אֲנִי אֶת־הַמָּדִיִּים: כְּשֶׁחוֹתְכִים אֶת־הַבָּשָׂר אֵין חוֹתְכִים אֶלָּא עַל־גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, כְּשֶׁנּוֹשְׁקִים אֵין נוֹשְׁקִים אֶלָּא עַל גַּב־הַיָּד, וּכְשֶׁיוֹעֲצִים אֵין יוֹעֲצִים אֶלָּא בַּשָּׂדֶה.⁷¹²

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אוֹהֵב אֲנִי אֶת־הַפַּרְסִיִּים: הֵם צְנוּעִים בַּאֲכִילָתָם וּצְנוּעִים בְּבֵית־הַכִּסֵּא וּצְנוּעִים בְּדָבָר אַחֵר⁷¹³ (בר' ח:).

קסח אָמַר לוֹ רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְרַב שֵׁשֶׁת: אַף־עַל־פִּי שֶׁחֲכָמִים וּזְקֵנִים אַתֶּם – הַפַּרְסִיִּים בְּצָרְכֵי סְעֻדָּה בְּקִיאִים מִכֶּם: בִּזְמַן שֶׁהֵן שְתֵּי מִטּוֹת⁷¹⁴ − גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ וְשֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ,⁷¹⁵ וּבִזְמַן שֶׁהֵן שָׁלשׁ – גָּדוֹל מֵסֵב בְּאֶמְצַע, שֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, שְׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ.⁷¹⁶ אָמַר לוֹ: וְאִם [גָּדוֹל] מְבַקֵּשׁ⁷¹⁷ לְהָסִיחַ עִמּוֹ זוֹקֵף וְיוֹשֵׁב וּמֵסִיחַ עִמּוֹ? אָמַר לוֹ: שׁוֹנִים הַפַּרְסִיִּים, שֶׁמַּרְאִים בְּמָחוֹג.⁷¹⁸

− מַיִם רִאשׁוֹנִים מֵהֵיכָן מַתְחִילִין? אָמַר לוֹ: מִן הַגָּדוֹל.

− יֵשֵׁב גָּדוֹל וְיִשְמֹר יָדָיו עַד שֶׁנּוֹטְלִין כֻּלָּם? אָמַר לוֹ: לְאַלְתַּר מְבִיאִין שֻׁלְחָן לְפָנָיו.⁷¹⁹

− מַיִם אַחֲרוֹנִים מֵהֵיכָן מַתְחִילִין? אָמַר לוֹ: מִן הַקָּטָן.

− וְגָדוֹל יוֹשֵׁב וְיָדָיו מְזֹהָמוֹת עַד שֶׁנּוֹטְלִין כֻּלָּם? אָמַר לוֹ: אֵין מְסַלְּקִין⁷²⁰ הַשֻּׁלְחָן מִלְּפָנָיו עַד שֶמְּבִיאִין מַיִם אֶצְלוֹ (שם מו:).

קסט אָמַר רַב הוּנָא: בִּשְלשָׁה דְבָרִים קָדְמָה מַלְכוּת יָוָן לְמַלְכוּת הָרְשָׁעָה:⁷²¹ בְּנִמּוּסִין,⁷²² בְּפִנְקָסִין⁷²³ וּבְלָשׁוֹן (ב"ר טז).

קע שָׁנָה רַב יוֹסֵף: “בָּזוּי אַתָּה מְאֹד”^{724 725} − שֶׁאֵין לָהֶם לֹא כְתָב וְלֹא לָשׁוֹן⁷²⁶ (ב"ר טז).

קעא “יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר”⁷²⁷ – לָמָּה הוּא מוֹשֵׁל [מַלְכוּת רוֹמִי] בַּחֲזִיר? אֶלָּא מָה הַחֲזִיר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶהוּא רוֹבֵץ פּוֹשֵׁט טְלָפָיו⁷²⁸ – כְּלוֹמַר: רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר, כָּךְ מַלְכוּת אֱדוֹם הָרְשָׁעָה הַזֹּאת. גּוֹזֶלֶת וְחוֹמֶסֶת וְנִרְאֵית כְּאִלּוּ מַצַּעַת אֶת־הַבִּימָה.⁷²⁹

מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג הַגַּנָּבִים וְהַמְנָאֲפִים וְהַמְכַשְּׁפִים, גָּחַן⁷³⁰ וְאָמַר לְסַנְקְלִיטָיו:⁷³¹ שְׁלָשְתָּן⁷³² עָשִׂיתִי בְּלַיְלָה אֶחָד. (ב“ר סה; ויק”ר יג; ילק"ש תולדות).

קעב “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”⁷³³ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: “הִנֵּה טוֹב מְאֹד” – זוֹ מַלְכוּת שָׁמָיִם: “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד” – זוֹ מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים. וְכִי מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים טוֹבָה מְאֹד? אֶלָּא שֶׁהִיא תוֹבַעַת דִּקְיוֹן שֶׁל בְּרִיוֹת,⁷³⁴ שֶׁנֶּאֱמַר: “אָנֹכִי עָשִיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ⁷³⁵ בָרָאתִי”⁷³⁶ (ב"ר ט)

קעג [פַּעַם אַחַת] יָשְׁבוּ רַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' שִׁמְעוֹן [בֶּן־יוֹחַאי] וְיָשַׁב אֶצְלָם יְהוּדָה בֶן־גֵּרִים. פָּתַח רַ' יְהוּדָה וְאָמַר: כַּמָּה נָאִים מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֻמָּה זוֹ:⁷³⁷ תִּקְּנוּ שְׁוָקִים, תִּקְּנוּ גְשָׁרִים, תִּקְּנוּ מֶרְחֲצָאוֹת. רַ' יוֹסֵי שָׁתַק, נַעֲנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וְאָמַר: כָּל־מַה־שֶּתִּקְּנוּ לֹא תִקְּנוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָם; תִּקְּנוּ שְׁוָקִים – לְהוֹשִׁיב בֶּהם זוֹנוֹת; מֶרְחֲצָאוֹת – לְעַדֵּן בָּהֶם עַצְמָם; גְּשָׁרִים – לִטֹּל מֵהֶם מֶכֶס. הָלַךְ יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים וְסִפֶּר דִּבְרֵיהֶם וְנִשְמְעוּ לַמַּלְכוּת. אָמְרוּ: יְהוּדָה שֶׁעִלָּה⁷³⁸ − יִתְעַלֶּה, יוֹסֵי שֶׁשָּׁתַק – יִגְלֶה לְצִפּוֹרִי, שִׁמְעוֹן שֶׁגִּנָּה⁷³⁹ − יֵהָרֵג (שבת לג:).

––––––––

קעד אֵין לְךָ כָּל־אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁלּוֹקָה שֶׁאֵין אֱלֹהֶיהָ לוֹקֶה עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְכָל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים (סוכה כט:).

קעה “וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם”⁷⁴⁰ – שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִם⁷⁴¹ הָיָה שְמוֹ “מִצְרַיִם”, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַפִּיל אֻמָּה עַד שֶׁהוּא מַפִּיל שָׂרָהּ תְּחִלָּה.

“עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא קָל מִן־שְׁמַיָּא נְפַל”⁷⁴² – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־אָבִין: שָׂרוֹ שֶל נְבוּכַדְנֶצַּר “קָל” שָׁמוֹ, וְהִפִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא; אַף שָׂרוּ שֶׁל פַּרְעֹה מִצְרַיִם שְׁמוֹ, וְהָיָה פוֹרֵחַ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, כֵּוָן שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַמִּצְרִים בַּיָּם לֹא שִׁקַּע תְּחִלָּה אֶלָּא שָׂרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְנַעֵר יְיָ אֶת־מִצְרַיִם”⁷⁴³ – זֶה שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִם, וְאַחַר־כָּךְ “וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילֹו”⁷⁴⁴ (שמ"ר כא).

קעו כָּל־צָרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְגוֹיִם שֻׁתָּפִים בָּהּ – צָרָה; וְכָל צָרָה שֶׁל יִשְרָאֵל עַצְמָם – אֵינָהּ צָרָה (דב"ר ב).

קעז “אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל־תָּפֵק”⁷⁴⁵ – אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַל תִּתֵּן לְעֵשָׂו הָרָשָׁע תַּאֲוַת לִבּוֹ. מַהוּ “זְמָמוֹ אַל תָּפֵק”? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עֲשֵׂה לוֹ זְמָם⁷⁴⁶ לְעֵשָׂו הָרָשָׁע, כְּדֵי שֶלֹּא תְהֵא לוֹ נַחַת־רוּחַ שְׁלֵמָה. וּמַה־זְּמָם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְעֵשָׂו? אָמַר רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא: אֵלּוּ בְנֵי בַרְבְּרִיאָה וּבְנֵי גֶרְמַמְיָא⁷⁴⁷ שֶׁאֲדוֹמִיִּים מִתְיָרְאִים מֵהֶם, שֶׁאִלְמָלֵי הֵם יוֹצְאִין מַחֲרִיבִין כָּל־הָעוֹלָם כֻּלֹּו.

וְאָמַר רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא: שְׁלָשׁ־מֵאוֹת קוֹשְׁרֵי כְתָרִים יֵשׁ בְּגֶרְמַמְיָא שֶׁל אֱדוֹם, וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה דוּכְסִים יֵשׁ בְּבָבֶל, וּבְכָל־יוֹם יוֹצְאִים אֵלּוּ נֶגֶד אֵלּוּ וְנֶהֱרָג אֶחָד מֵהֶם, וּטְרוּדִים לְהַעֲמִיד מֶלֶךְ אַחֵר⁷⁴⁸ (מג' ו; ב"ר עה).

קעח “הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו”⁷⁴⁹ – הַצֵּל אֶת־בָּנַי לְעָתִיד־לָבוֹא מִיַּד בְּנֵי־בָנָיו⁷⁵⁰ שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם מִכֹּחוֹ שֶׁל עֵשָׂו. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מִשְׂתַּכֵּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָא סִלְקָת בֵּינֵיהֵן”⁷⁵¹ – זֶה בֶּן־נַצֹּר,⁷⁵² “וּתְלָת מִן־קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקָרָה מִן־קֳדָמַהּ”⁷⁵³ – זוֹ שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם⁷⁵⁴ מַלְכוּתָם: מַקְרִין וְקִירוֹס וְקַרְיָדוֹס,⁷⁵⁵ “וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא־דָא וּפֻם מְמַלֵּל רַבְרְבָן”⁷⁵⁶ – זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה,⁷⁵⁷ שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנִיָּא⁷⁵⁸ מִכָּל־אֻמּוֹת־הָעוֹלָם.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: נֶאֱמַר: “וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר מִנָּהּ מַלְכוּתָה עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן”⁷⁵⁹ – כֻּלָּם בְּיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא “מִשְׂתַּכֵּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֶן”⁷⁶⁰ – זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, “וּתְלָת מִן־קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקָרָה מִן־קֳדָמַהּ”⁷⁶¹ – אֵלּוּ שָׁלשׁ מַלְכֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת.⁷⁶² “וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא־דָא”⁷⁶³ – זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהִיא מַכְנֶסֶת עַיִן רָעָה בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם: פְּלוֹנִי עָשִׁיר – נַעֲשֶׂנּוּ אַרְכוֹנְטוֹס, פְּלוֹנִי עָשִׁיר – נַעֲשֶׂנּוּ בּוּלְיוֹטוֹס⁷⁶⁴ (ב"ר עו).

קעט בְּאוֹתָה שָׁעָה שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיָּם בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַעֲשֵׂי יָדַי⁷⁶⁵ טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנָי! (סנה' לט:; שמ"ר כג).

––––––––

קפ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יִשְׁרָאֵל שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ נָכְרִי בַּדֶּרֶךְ טוֹפְלוֹ לִימִינוֹ.⁷⁶⁶ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן בֶּן־בָּרוֹקָא אוֹמֵר: בְּסַיִף⁷⁶⁷ − טוֹפְלוֹ לִימִינוֹ.⁷⁶⁸ בְּמַקֵּל – טוֹפְלוֹ לִשְׂמֹאלוֹ.⁷⁶⁹ הָיוּ עוֹלִים בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרְדִים בִּירִידָה, לֹא יְהֵא יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה וְנָכְרִי לְמַעְלָה, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה⁷⁷⁰ וְנָכְרִי לְמַטָּה, וְאַל יָשֹׁחַ לְפָנָיו, שֶׁמָּא יָרֹץ אֶת־גֻּלְגָּלְתּוֹ. שְׁאֵלוֹ לְהֵיכָן הוֹלֵךְ – יַרְחִיב לוֹ אֶת־הַדֶּרֶךְ,⁷⁷¹ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַד אֲשֶׁר־אָבֹא אֶל־אֲדֹנִי שֵׂעִירָה”,⁷⁷²־⁷⁷³ וְנֶאֱמַר: “וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה”.⁷⁷⁴

מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ הוֹלְכִין לִכְזִיב. פָּגְעוּ בָּהֶם לִסְטִים. אָמְרוּ לָהֶם: לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לָהֶם: לְעַכּוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִכְזִיב פֵּרְשׁוּ. אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא. אָמְרוּ לָהֶם: אַשְׁרֵי רַ' עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו, שֶלֹּא פָגַע בָּהֶם אָדָם רַע מֵעוֹלָם (ע"ז כה:).

קפא רַבִּי וְרַ' יוֹסֵי בְּרַ' יְהוּדָה הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדָּרֶךְ. רָאוּ גוֹי אֶחָד בָּא לִקְרָאתָם. אָמְרוּ: שְׁלשָׁה דְבָרִים⁷⁷⁵ הוּא שׁוֹאֵל לָנוּ: מִי אַתֶּם וּמַה־מְּלַאכְתְּכֶם וּלְהֵיכָן אַתֶּם הוֹלְכִים? מִי אַתֶּם? – יְהוּדִים, מַה־מְּלַאכְתְּכֶם? – סוֹחֲרִים, וּלְהֵיכָן אַתֶּם הוֹלְכִים? – לִקְנוֹת חִטִּים מִן הָאוֹצָרוֹת שֶׁל יַבְנֶה. עָמַד לוֹ רַבִּי כְּנֶגֶד הַגּוֹי לִרְאוֹת מַה־יִּשְׁאַל, וְהִמְתִּין לוֹ רַ' יוֹסֵי בְּרַ' יְהוּדָה, אָמַר: אִם יֹאמַר דָּבָר,⁷⁷⁶ אֲנִי אֹמַר אַחֵר. אָמַר לוֹ: וּמִנַּיִן לְךַ זוֹ?⁷⁷⁷ אָמַר לוֹ: מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ − “וְהִנֵּה גַם־הוּא אַחֲרֵינוּ. וַיְצַו גַּם אֶת־הַשֵּׁנִי” וגו'⁷⁷⁸ (ב"ר עו).

קפב אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם אֵין יִשְׂרָאֵל נוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ⁷⁷⁹ בְּתוֹךְ פִּיו שֶׁל גּוֹי תְּחִלָּה, אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן גּוֹי אֶצְבָּעוֹ בְּתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל (שם פ).

קפג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זְכוּרְנִי, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ: הַמּוֹדֶה לָהֶם – נוֹפֵל בִּידֵיהֶם; וְהַבּוֹטֵחַ בָּהֶם – שֶׁלּוֹ שֶׁלָּהֶם.⁷⁸⁰ (ב"ב צא:).

ב: אָרֶץ יִשְׂרָאֵל    🔗

א. הָאָרֶץ וְיִשְׂרָאֵל

א אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: הָאָרֶץ חֲבִיבָה עָלַי וְיִשְׂרָאֵל חֲבִיבִים עָלַי – אַכְנִיס אֶת־יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם חֲבִיבִים עָלַי לָאָרֶץ שֶׁחֲבִיבַה עָלָי (במ"ר כג).

ב יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא נָאֶה וּלְבוּשׁוֹ כָעוּר⁷⁸¹, הוּא כָעוּר וּלְבוּשׁוֹ נָאֶה – וְיִּשְׂרָאֵל הֵם נָאִים לָאָרֶץ וְהָאָרֶץ נָאָה לָהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: “אַף־נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי”⁷⁸² (שם).

ג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי פָּתַח: “עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ”⁷⁸³ – מָדַד הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא כָּל־הָאֲרָצוֹת וְלֹא מָצָא אֶרֶץ שֶׁרְאוּיָה לִנָּתֵן לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ויקרא ג).

––––––––

ד אָמַר רַ' יִצְחָק: לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵ“הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם”⁷⁸⁴, שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּ“בְרֵאשִׁית”? מִשּׁוּם “כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם”⁷⁸⁵, שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: אֻמָּה שֶׁל בָּזוֹזִים⁷⁸⁶ אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: כָּל־הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הוּא בְרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָכֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מִכֶּם וּנְתָנָהּ לָנוּ (ב“ר א; ילק”ש בא; רש"י בר' א ותהל' קיא).

ה שְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת אֵין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם יְכוֹלוֹת לְהוֹנוֹת⁷⁸⁷ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלוֹמַר לָהֶם: גְּזוּלִים הֵם בְּיֶדְכֶם, וְאֵלּוּ הֵם: מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה⁷⁸⁸ וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ (ב“ר עט; ילק”ש וישלח).

ו תַּנְיָא, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שָׁלֹש מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהָעוֹלָם־הַבָּא. תּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ”⁷⁸⁹; אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת־בְּנוֹ יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ”⁷⁹⁰; וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: “כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל־אֶרֶץ טוֹבָה”⁷⁹¹; הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר”⁷⁹² (בר' ח.; ע"י).

ז שְׁלֹשָׁה דְבָרִים נִתְּנוּ עַל תְּנַאי⁷⁹³: אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־יִפְתֶּה לְבַבְכֶם… וְחָרָה אַף־יְיָ בָּכֶם… וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה”⁷⁹⁴. בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־אַתָּה בֹנֶה אִם־תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי”⁷⁹⁵ וגו'; וְאִם לָאו “וְהָיְתָה הָאָרֶץ לִשְׁמָמָה עַל־יֹשְבֶיהָ”⁷⁹⁶. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי… עֲדֵי־עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא־לָךְ”⁷⁹⁷; וְאִם לָאו “וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם”⁷⁹⁸ (מכילתא יתרו).

ב. הָאָרֶץ וְיִשּׁוּבָהּ

ח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, וְאַל יָדוּר בְּחוּץ־לָאָרֶץ וַאֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל־הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹהַּ וְכָל־הַדָּר בְּחוּץ־לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ⁷⁹⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָתֵת לָכֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים”⁸⁰⁰. וְכִי כָל־שֶׁאֵינוֹ דָר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־הַדָּר בְּחוּץ־לָאָרֶץ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: “כִּי־גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְיָ לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים”⁸⁰¹. וְכִי מִי אָמַר לוֹ לְדָוִד: לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחִרִים? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־הַדָּר בְּחוּץ־לָאָרֶץ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה (כת' קי:; ע"י).

ט תַּנְיָא, רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּצָה־לָאָרֶץ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה בְּטָהֳרָה הֵם. כֵּיצַד? נָכְרִי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ וְזִמֵּן כָּל־הַיְּהוּדִים שֶׁבְּעִירוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאוֹכְלִים מִשֶּׁלָּהֶם⁸⁰² וְשׁוֹתִים מִשֶּׁלָּהֶם וְשַׁמָּשׁ שֶׁלָּהֶם עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ”⁸⁰³ (ע"ז ח.).

י “וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל־אֶרֶץ כְּנַעַן… וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים”⁸⁰⁴ – רַ' יוּדָן אָמַר: אִם נִכְנָסִים בָּנֶיךָ לָאָרֶץ הֵם מְקַבְּלִים אֱלֹהוּתִי, וְאִם לָאו אֵינָם מְקַבְּלִים (ב"ר מו).

יא “זָכוֹר תִּזְכּוֹר וְתָשׁוּחַ עָלַי נַפְשִׁי”⁸⁰⁵ – שָׁנַה רַ' חִיָּא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיָּצָא לְחַמַּת־גְּדוֹר⁸⁰⁶ וְנָטַל בָּנָיו עִמּוֹ, פַּעַם אַחַת הִקְנִיטוּהוּ⁸⁰⁷ וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ נוֹטְלָם, לְמָחָר יָצָא הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ וְלֹא הָיוּ בָנָיו עִמּוֹ, וְהָיָה נִזְכָּר לָהֶם וּבוֹכֶה וְאוֹמֵר: הַלְוַאי יִהְיוּ בָנַי עִמִּי, וַאֲפִלּוּ מַקְנִיטִים אוֹתִי. כָּךְ הַמֶּלֶךְ – זֶה הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא, בָּנָיו – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל – כֵּוָן שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ אָמַר: הַלְוַאי הָיוּ יִשְׂרָאֵל עִמִּי וַאֲפִלּוּ מַכְעִיסִין אוֹתִי; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי־יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים”⁸⁰⁸ – אָמַר הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: הַלְוַאי יִהְיוּ בָנַי עִמִּי כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בַמִּדְבָּר שֶׁהָיוּ מַלִּינִים עָלָי. וְכַיּוֹצֵא בָזֶה: “בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְבִים עַל־אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ”⁸⁰⁹ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַלְוַאי יִהְיוּ בָנַי עִמִּי בּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּטַמְּאִין אוֹתָהּ (איכ“ר ג; ילק”ש שם).

יב אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁרוּי בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָעָם הַיֹּשֵב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן”⁸¹⁰ (כת' קיא.).

יג “וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ”⁸¹¹ – אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַמְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם־הַבָּא (שם).

יד “מִי־יִתֶּן־לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה”⁸¹² – לָמָּה כַּיּוֹנָה? אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְשֵׁם רַ' יוּדָן: לְפִי שֶׁכָּל־הָעוֹפוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יְגֵעִים הֵם נָחִים עַל־גַּבֵּי סֶלַע אוֹ עַל־גַּבֵּי אִילָן, אֲבָל הַיּוֹנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא פוֹרַחַת וִיגֵעָה, קוֹפֶצֶת בְּאַחַת מֵאֲגַפֶּיהָ⁸¹³: “הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד”⁸¹⁴ – נִדְנוּד אַחַר נִדְנוּד, טִלְטוּל אַחַר טִלְטוּל; “אָלִין בַּמִּדְבָּר”⁸¹⁵ – מוּטָב לָלִין בְּמִדְבָּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֶל וְלֹא לָלִין בְּפַלְטרָיוֹת⁸¹⁶ שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ. (ב“ר לט; ילק”ש תהל' נה).

טו “וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם”⁸¹⁷ – בְּאַרְצְכֶם אַתֶּם יוֹשְׁבִים לָבֶטַח, וְאִי אַתֶּם יוֹשְׁבִים לָבֶטַח חוּצָה לָּהּ (ספרא בחקותי).

––––––––

טז דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלַאי: מִפְּנֵי מָה נִתְאַוָּה מֹשֶה רַבֵּנוּ לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכִי לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ הוּא צָרִיךְ אוֹ לִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ הוּא צָרִיךְ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: הַרְבֵּה מִצְוֹת נצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (סוטה יד.).

יז מַעֲשֶׂה בְּרַ' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵרָא וְרַ' מַתְיָא בֶּן חֶרֶשׁ וְרַ' חֲנִינָא בֶּן־אֲחִי רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' יוֹנָתָן שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים חוּצָה־לָאָרֶץ וְהִגִּיעוּ לִפְלָטוּס⁸¹⁸ וְזָכְרוּ אֶת־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, זָקְפוּ⁸¹⁹ עֵינֵיהֶם וְזָלְגוּ⁸²⁰ דִמְעותֵיהֶם, וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְקָרְאוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה: “וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם־בָּהּ, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַחֻקִּים”⁸²¹, וְחָזְרוּ וּבָאוּ לִמְקוֹמָם, אָמְרוּ: יְשִׁיבַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

וּמַעֲשֶׂה בְּרַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְרַ' יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר, שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִנְצִיבִין אֵצֶל רַ' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא לִלְמֹד מִמֶּנּוּ תּוֹרָה, וְהִגִּיעוּ לְצִידוֹן וְזָכְרוּ אֶת־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, זָקְפוּ עֵינֵיהֶם וְזָלְגוּ דִמְעוֹתֵיהֶם, וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְקָרְאוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה: “וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַחֻקִּים”⁸²². חָזְרוּ וּבָאוּ לָהֶם לִמְקוֹמָם, אָמְרוּ: יְשִׁיבַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה (ספרי ראה; ילק"ש שם).

יח “וּשְׁבוּ בְעָרֵיכֶם אֲשֶׁר־תְּפַשְׂתֶּם”⁸²³ – אָמַר חִזְקִיָּה: בַּמֶּה תְפַשְׂתֶּם? בִּישִׁיבָה. דְּבֵי יִשְׁמָעֵאל שָׁנָה: “וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם־בָּהּ” – בַּמֶּה יְרִשְׁתֶּם? בִּישִׁיבָה (קיד' כו.).

יט אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה זָכָה עָמְרִי לְמַלְכוּת? מִפְּנֵי שֶׁהוֹסִיף כְּרַךְ⁸²⁴ אֶחָד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקֶן אֶת־הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֵת שֶׁמֶר… וַיִּבֶן אֶת־הָהָר וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה… שֹׁמְרוֹן,⁸²⁵. (סנה' קב:).

כ “וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקֹב… וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר”⁸²⁶ – מִן הַפָּסוּק הַזֶּה אַתָּה לָמֵד, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַמִּילָה, כְּשֵׁם שֶׁמִּילָה דוֹחָה אֶת־הַשַּׁבָּת כָּךְ כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. (ילק“ש עקב, ע”פ ספרי זוטא).

כא הַלּוֹקֵחַ בַּיִּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כּוֹתְבִין עָלָיו אוֹנֵי⁸²⁷ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת⁸²⁸. (ב"ק פ:).

כב מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶלָּא בְּמַטָּע תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּטַּע יְיָ אֱלֹהִים גַּן־בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם”⁸²⁹ – אַף אַתֶּם כְּשֶׁנִּכְנָסִים לָאָרֶץ לֹא תִתְעַסְּקוּ אֶלָּא בְּמַטָּע תְּחִלָּה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכִי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ – וּנְטַעְתֶּם”⁸³⁰ (ויק"ר כה).

כג אָמַר רַ' לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְהַלֵּךְ בַּאֲרַם־נַהֲרַיִם וַּבַאֲרַם־נָחוֹר רָאָה אוֹתָם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּפוֹחֲזִים, אָמַר: הַלְוַאי לֹא יְהֵא לִי חֵלֶק בָּאָרֶץ הַזּׂאת. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר⁸³¹ רָאָה אוֹתָם עֲסוּקִים בְּנִכּוּשׁ⁸³² בִּשְׁעַת הַנִּכּוּשׁ, בְּעִדּוּר בִּשְׁעַת הָעִדּוּר, אָמַר: הַלְוַאי יְהֵא חֶלְקִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת (ב"ר לט).

כד רַ' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה אוֹמֵר: אִם הָיְתָה נְטִיעָה בְּתוֹךְ יָדְךָ וְיֹאמְרוּ לְךָ: הֲרֵי לְךָ הַמָּשִׁיחַ – בֹּא וּנְטַע אֶת־הַנְּטִיעָה וְאַחַר־כָּךְ צֵא וְהַקְבִּילוֹ⁸³³ (אדר“נ הוצ”ש נו“ב ל”א).

כה “הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים”⁸³⁴ – לְמָה אַבְרָהָם דּוֹמֶה? לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁרָאָה אֶת־הַמֶּלֶךְ מְהַלֵּךְ בִּמְבוֹאוֹת הָאֲפֵלִים, הֵצִיץ אוֹהֲבוֹ וְהִתְחִיל מֵאִיר עָלָיו דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן. הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְרָאָה אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה מֵאִיר לִי דֶרֶךְ חַלּוֹן בֹּא וְהָאֵר לְפָנָי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: עַד שֶׁאַתָּה מֵאִיר לִי מִמִּסְפּוֹטַמְיָא⁸³⁵ וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ, בֹּא וְהָאֵר לְפָנַי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ב"ר ל).

כו כֵּוָן שֶׁהֱעֶבִיר יַעֲקֹב בָּנָיו וְצֹאנוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עָמַד וּמָכַר כָּל־מַה שֶּׁהֵבִיא בְּיָדוֹ מִחוּצָה־לָאָרֶץ וַעֲשָׂאוֹ כְרָיוֹת⁸³⁶ שֶׁל זָהָב. אָמַר לְעֵשָׂו: יֵשׁ לְךָ חֵלֶק עִמִּי בְּאֶרֶץ הַמַּכְפֵּלָה, וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ – לִקַּח כְּרָיוֹת אֵלּוּ שֶׁל זָהָב אוֹ לַחֲלֹק עִמִּי? הִתְחִיל עֵשָׂו אוֹמֵר: מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִן הַמְּעָרָה הַזּוֹ? זָהָב זֶה אֲנִי מְבַקֵּשׁ – – –

תֹּאמַר שֶׁחָסַר [יַעֲקֹב] דָּבָר? אֶלָּא מִלֵּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חֶסְרוֹנוֹ וְהֶחֱזִיר לוֹ מִיָּד הַכֹּל (תנה"ק וישלח).

כז “טוֹב מְלֹא כַף נָחַת”⁸³⁷ וגו' – רַ' יִצְחָק פָּתַר מִקְרָא זֶה בְּשֵׁבֶט רְאוּבֵן וּבְשֵׁבֶט גָּד שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְרָאוּ כַּמָּה בֵית־זֶרַע⁸³⁸ יֵשׁ בָּהּ, כַּמָּה בֵית־נֶטַע⁸³⁹ יֵשׁ בָּהּ, אָמְרוּ: “טוֹב מְלֹא כַף נַחַת” בָּאָרֶץ הַזֹּאת “מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל”⁸⁴⁰ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. חָזְרוּ וְאָמְרוּ: לֹא אָנוּ בָחַרְנוּ לָנוּ⁸⁴¹? (ויק“ר ג; קה”ר ד', ו).

כח “טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה־בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי־רִיב”⁸⁴² – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: “טוֹב פַּת חֲרֵבָה” – זוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִלּוּ אוֹכֵל אָדָם בָּהּ פַּת וּמֶלַח בְּכָל־יוֹם וְדָר בְּתוֹכָהּ זוֹכֶה לְעוֹלָם הַבָּא; “מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב” – זֶה חוּצָה־לָאָרֶץ, שֶׁהִיא מְלֵאָה חֲמָסִים וּגְזֵלוֹת (ילק"ש מש' יז).

כט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין יוֹצְאִין מֵאֶרֶץ לְחוּצָה־לָאָרֶץ אֶלָּא אִם־כֵּן עמְדוּ סָאתַיִם שֶׁל חִטִּים בְּסֶלַע⁸⁴³. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא לִקַּח⁸⁴⁴; אֲבָל בִּזְמַן שֶׁמּוֹצֵא לִקַּח – אֲפִלּוּ עָמְדָה סְאָה בְסֶלַע לֹא יֵצֵא. וְכֵן הָיָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: אֱלִימֶלֶךְ, מַחֲלוֹן וְכִלְיוֹן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הָיוּ, וּפַרְנְסֵי הַדּוֹר⁸⁴⁵ הָיוּ, וּמִפְּנֵי מָה נֶעֱנָשׁוּ? מִפְּנֵי שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ לְחוּצָה־לָאָרֶץ, [זֶהוּ] שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתֵּהֹם כָּל־הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי”⁸⁴⁶. מַהוּ “הֲזֹאת נָעֳמִי”? אָמַר רַ' יִצְחָק: אָמְרוּ: חֲזִיתֶם נָעֳמִי, שֶׁיָּצְאָה מֵאֶרֶץ לְחוּצָה־לָאָרֶץ – מֶה עָלְתָה לָהּ⁸⁴⁷! (ב“ב צא.; ב”ר כח).

ל שִׁמְעוֹן בַּר בָּא⁸⁴⁸ בָּא אֵצֶל רַ' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: כְּתֹב לִי אִגֶּרֶת כָּבוֹד⁸⁴⁹ וְאֵצֵא לְפַרְנָסָתִי לְחוּץ־לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל אֲבוֹתֶיךָ⁸⁵⁰, יְהוּ אוֹמְרִים לִי: נְטִיעָה אַחַת שֶׁל חֶמְדָּה שֶּׁהָיְתָה לִי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִתַּרְתָּ לָּהּ לָצֵאת לְחוּץ־לָאָרֶץ.

כֹּהֵן אֶחָד בָּא אֵצֶל רַ' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: מַהוּ לָצֵאת לְצוֹר לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִצְוָה⁸⁵¹, לַחֲלֹץ אוֹ לְיַבֵּם? אָמַר לוֹ: אָחִיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ הִנִּיחַ חֵיק אִמּוֹ⁸⁵² וְחִבֵּק חֵיק נָכְרִיָּה⁸⁵³ – וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנְּגָפוֹ⁸⁵⁴ – וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ! (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"א).

לא “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־יַעֲקֹב שׁוּב אֶל־אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ”⁸⁵⁵ – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ” – אָבִיךָ מְצַפֶּה לְךָ, אִמְּךָ מְצַפָּה לְךָ, אֲנִי בְעַצְמִי מְצַפֶּה לָךְ.

רַב אַסִּי בְּשֵׁם רֵישׁ־לָקִישׁ אָמַר: נִכְסֵי חוּצָה־לָאָרֶץ אֵין בָּהֶם בְּרָכָה, אֶלָּא מִשֶּׁתָּשׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ אֶהְיֶה עִמָּךְ (ב"ר עד).

לב אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת־אָבוֹת אֵינָהּ עוֹמֶדֶת לוֹ⁸⁵⁶ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא מֵאֶרֶץ לְחוּצָה־לָאָרֶץ (ב"ב צא.).

ג. חִבַּת הָאָרֶץ

לג “וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה”⁸⁵⁷ – אֶרֶץ שֶׁנִּתְחַמְּדוּ לָהּ כָּל־גְּדוֹלֵי עוֹלָם (תנח' משפטים).

לד “בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהָי”⁸⁵⁸ – מַהוּ הִסְתּוֹפֵף? רַ' תַּנְחוּם בְּרַ' חֲנִילַאי וְרַב, אֶחָד אָמַר: אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֲפִלּוּ יֵשׁ לִי פְּרוֹטְרַקְלִין וּטְרַקְלִין⁸⁵⁹ בְּחוּצָה־לָאָרֶץ וְאֵין לִי אֶלָּא הַסַּף⁸⁶⁰ בְּאֶרֶץ־יִשְׁרָאֵל – “בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף”; וְאֶחָד אָמַר: אֲפִלּוּ לֹא יְהֵא לִי לֶאֱכֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶלָּא סִפּוּף⁸⁶¹ שֶׁל חֲרוֹבִים – “בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף” (שם ראה).

לה כְּשֶׁעָלָה רַב זֵירָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא מָצָא גֶשֶׁר לַעֲבֹר, הֶחֱזִיק בְּמֶצֶר⁸⁶² וְעָבַר. אָמַר לוֹ מִין אֶחָד: עַם פָּזִיז⁸⁶³, שֶׁהִקְדַּמְתֶּם פִּיכֶם לְאָזְנֵיכֶם – עֲדַיִן בִּפְזִיזוּתְכֶם אַתֶּם עוֹמְדִים! אָמַר לוֹ: מָקוֹם שֶׁמּשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא זָכוּ לוֹ – אֲנִי מִי יֹאמַר שֶׁאֶזְכֶּה לוֹ⁸⁶⁴? (כת' קיב.).

לו רַ' אַבָּא הָיָה מְנַשֵּׁק הַסְּלָעִים שֶׁל עַכּוֹ. רַ' חֲנִינָא הָיָה מְתַקֵּן [בָּהּ] תַּקָּלוֹת⁸⁶⁵ הַדְּרָכִים. רַ' חִיָּא בַר גַּמְדָּא הָיָה מִתְגַּלְגֵּל בַּעֲפָרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶיהָ וְאֶת־עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ”⁸⁶⁶ (שם).

לז עֻלָּא יָרַד [מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל] וּמֵת שָׁם. [בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ] הִתְחִיל בּוֹכֶה, אָמְרוּ לוֹ: מַה־לְּךָ בוֹכֶה? אָנוּ מַעֲלִים אוֹתְךָ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: וּמָה אֲנִי מוֹעִיל, מְאַבֵּד אֲנִי מַרְגָּלִית שֶׁלִּי⁸⁶⁷ בְּאֶרֶץ טְמֵאָה. לֹא דוֹמֶה הַפּוֹלְטָהּ⁸⁶⁸ בְּחֵיק אִמּוֹ לְפוֹלְטָהּ בְּחֵיק נָכְרִיָּה.

כְּשֶׁמֵּת בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ לְרַ' אֶלְעָזָר. אָמַר: אַתָּה, עֻלָּא, “עַל־אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת”⁸⁶⁹. אָמְרוּ לוֹ: אֲרוֹנוֹ בָא. אָמַר לָהֶם: אֵינוֹ דוֹמֶה קוֹלַטְתּוֹ⁸⁷⁰ מֵחַיִּים⁸⁷¹ לְקוֹלַטְתּוֹ לְאַחַר מִתָה (ירוש' כלאים פ“ט, ה”ד; כת' קיא.).

לח מַעֲשֶׂה בְּרַ' בְּרוֹקְיָא וְרַ' אֱלְעָזָר בֶּן פְּדָת שֶׁהָיוּ מְטַיְּלִים דֶּרֶךְ שַׁעַר מִחוּץ לִטְבֵרְיָא, רָאוּ אֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בָאִין מִחוּץ־לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אָמַר רַ' בְּרוֹקְיָא לְרַ' אֱלְעָזָר: מָה הוֹעִילוּ אֵלּוּ – בְּחַיֵּיהֶם הִנִּיחוּ אוֹתָהּ וּבְמִיתָתָם בָּאוּ לָהּ? אֲנִי קוֹרֵא עֲלֵיהֶם “וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה”⁸⁷² – בְּחַיֵּיכֶם, “וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת־אַרְצִי”⁸⁷³ – בְּמִיתַתְכֶם. אָמַר לוֹ רַ' אֱלְעָזָר: לֹא הִיא, כֵּוָן שֶׁהֵם נִקְבָּרִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְנִתַּן לָהֶם גּוּשׁ עָפָר שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – מְכַפֶּרֶת לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ”⁸⁷⁴ (פסיק“ר א; ירוש' כלאים פ”ט, ה“ד; ב”ר צו).

לט אָמַר רַ' לֵוִי: אָמַר מֹשֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף נִכְנְסוּ לָאָרֶץ וַאֲנִי אֵינִי נִכְנָס לָאָרֶץ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִי שֶׁהוֹדָה בְּאַרְצוֹ⁸⁷⁵ נִקְבַּר בְּאַרְצוֹ, וּמִי שֶׁלֹּא הוֹדָה בְּאַרְצוֹ⁸⁷⁶ אֵינוֹ נִקְבָּר בְּאַרְצוֹ (דב"ר ב).

מ אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מֵתִים שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ אֵינָם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַתִּי צְבִי בְּאֶרֶץ חַיִּים”⁸⁷⁷ – אֶרֶץ שֶׁצִּבְיוֹנִי בָהּ⁸⁷⁸ מֵתֶיהָ חַיִּים, שֶׁאֵין צִבְיוֹנִי בָהּ אֵין מֵתֶיהָ חַיִּים (כת' קיא.).

מא “אַל־נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם”⁸⁷⁹ – לָמָּה כָּל־הָאָבוֹת תּוֹבְעִין וּמְחַבְּבִין קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל? אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: דְּבָרִים בְּגוֹ⁸⁸⁰. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: מַהוּ דְּבָרִים בְּגוֹ? – “אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים⁸⁸¹”⁸⁸².

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַ' חֻלְדָּה: לָמָּה הָאָבוֹת מְחַבְּבִין קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֵּתֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חַיִּים תְּחִלָּה בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְאוֹכְלִין⁸⁸³ שְׁנוֹת הַמָּשִיחַ. רַ' חֲנַנְיָא אָמַר: מִי שֶׁמֵּת בְּחוּץ־לָאָרֶץ וְנִקְבַּר שָׁם, שְׁתֵּי מִיתוֹת יֵשׁ בְּיָדוֹ.

אָמַר רַ' סִימוֹן: אִם כֵּן הִפְסִידוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם קְבוּרִים בְּחוּצָה־לָאָרֶץ! אֶלָּא מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה? עוֹשֶׂה לָהֶם מְחִלּוֹת⁸⁸⁴ בָּאָרֶץ, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כַּמְּעָרוֹת הַלָּלוּ, וְהֵם מִתְגַּלְגְּלִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵם מַגִּיעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן בָּהֶם רוּחַ שֶׁל חַיִּים וְהֵם עוֹמְדִים. מִנַּיִן? שֶׁכֵּן כָּתוּב: “הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת־קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל”⁸⁸⁵, וְאַחַר־כָּךְ “וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם”⁸⁸⁶. (ב"ר צו).

מב “וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר⁸⁸⁷ אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד־בָּהּ” וגו‘⁸⁸⁸ – אָמַר רַ’ מֵישָׁא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֶחָד הַנּוֹלָד בָּהּ וְאֶחָד הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתָהּ (עת' עה.).

ד. קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ

מג אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת (כלים פ“א, מ”ו).

מד מִפְּנֵי מָה שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין⁸⁸⁹? – – – שֶׁכָּל־הַשְּׁבָטִים נוֹלְדוּ בְּחוּצָה־לָאָרֶץ⁸⁹⁰ וּבִנְיָמִין נוֹלַד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל⁸⁹¹. (מכיל' יתרו י"ט, יח).

מה “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־מֹשֶה וְאֶל־אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר”⁸⁹² – “בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם” – חוּץ לַכְּרָךְ. אוֹ אֵינוֹ⁸⁹³ אֶלָּא תּוֹךְ הַכְּרָךְ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר “וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶה כְּצֵאתִי אֶת־הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת־כַּפַּי אֶל־יְיָ”⁸⁹⁴ – וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר, וּמַה תְּפִלָּה הֲקַּלָּה, לֹא הִתְפַּלֵּל אֶלָּא חוּץ לָעִיר, דִּבּוּר חָמוּר⁸⁹⁵ לֹא כָל־שֶׁכֵּן? וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ תּוֹךְ הַכְּרָךְ? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים, וְעַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיוּ כָל־הָאֲרָצוֹת כְּשֵׁרוֹת לְדִבְּרוֹת, משֶּׁנִּבְחֲרָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ כָל־הָאֲרָצוֹת. – – – עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר בֵּית־עוֹלָמִים⁸⁹⁶ הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם רְאוּיָה לַשְּׁכִינָה, מִשֶּׁנִּבְחַר בֵּית־עוֹלָמִים יָצְאָה יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן”⁸⁹⁷, וְאוֹמֵר: “זֹאת־מְנוּחָתִי עֲדֵי־עַד”⁸⁹⁸ – – – אִם תֹּאמַר: דָּן אֲנִי מִן הַנְּבִיאִים שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ? אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה־לָאָרֶץ לֹא נִדְבַּר עִמָּהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אָבוֹת – – – וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה־לָאָרֶץ, וּבִזְכוּת אָבוֹת, לֹא נִדְבַּר עִמָּהֶם אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר⁸⁹⁹ שֶׁל מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲנִי הָיִיתִי עַל־אוּבַל אוּלָי”⁹⁰⁰, “וַאֲנִי הָיִיתִי עַל־יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל”⁹⁰¹, וְאוֹמֵר: “הָיֹה הָיָה דְבַר־יְיָ וגו' עַל־נְהַר כְּבָר”⁹⁰² – – – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “קוּם צֵא אֶל־הַבִּקְעָה”⁹⁰³ – מַגִּיד שֶׁהַבִּקְעָה כְּשֵׁרָה⁹⁰⁴.

תֵּדַע שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית בְּחוּצָה־לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְיָ”⁹⁰⁵, וְכִי מִלִּפְנֵי יְיָ הוּא בוֹרֵחַ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: “אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח”⁹⁰⁶ – – – אֶלָּא אָמַר יוֹנָה: אֵלֵךְ לְחוּצָה־לָאָרֶץ, מָקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה וְנִגְלֵית, שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבִים לִתְשׁוּבָה⁹⁰⁷ הֵם, שֶׁלֹּא לְחַיֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל⁹⁰⁸; מָשָׁל לְעֶבֶד כֹּהֵן שֶׁבָּרַח מֵרַבּוֹ, אָמַר: אֵלֵךְ לְבֵית־הַקְּבָרוֹת, מְקוֹם שֶׁאֵין רַבִּי יָכוֹל לָבוֹא אַחֲרָי. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: יֵשׁ לִי כַיּוֹצֵא בָּךְ. כָּךְ אָמַר יוֹנָה: אֵלֵךְ לִי לְחוּצָה־לָאָרֶץ, מְקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית, שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבִים לִתְשׁוּבָה הֵם, שֶׁלֹּא לְחַיֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל; אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יֵשׁ לִי שְׁלוּחִים כַּיּוֹצֵא בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָי הֵטִיל רוּחַ־גְּדוֹלָה אֶל־הַיָּם”⁹⁰⁹ (מכל' בא; ילק"ש שם).

מו שָׁנִינוּ, עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הֻכְשְׁרוּ כָל־הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה; מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ לֹא הֻכְשְׁרוּ כָל־הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה (מג' יד.).

ה. תּוֹרַת הָאָרֶץ

מז אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חֲבִיבָה עָלַי כַּת קְטַנָּה שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִסַּנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה שֶׁבְּחוּצָה־לָאָרֶץ (ירוש' נדר' פ“ו, ה”ח).

מח אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וַחֲכָמִים בְּחוּץ־לָאָרֶץ וְרוֹעֵי צֹאן וּבָקָר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה⁹¹⁰ אֶלָּא עַל־יְדֵי רוֹעֵי צֹאן וּבָקָר [שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל]; וַאֲפִלּוּ נְבִיאִים בְּחוּץ־לָאָרֶץ וְהֶדְיוֹטִים⁹¹¹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה אֶלָּא עַל־יְדֵי הֶדְיוֹטִים שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (פדר"א ח).

מט אָמַר רַב סָפְרָא: רַ' אַבָּהוּ הָיָה מְסַפֵּר: כְּשֶׁיָּרַד חֲנַנְיָה בֶּן־אֲחִי רַ' יְהוֹשֻׁעַ לַגּוֹלָה הָיָה מְעַבֵּר שָׁנִים וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים בְּחוּצָה־לָאָרֶץ. שִׁגְּרוּ אַחֲרָיו שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים, רַ' יוֹסֵי בֶּן כִּפַּר וּבֶן־בְּנוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטַל. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם אָמַר לָהֶם: לָמָּה בָאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: לִלְמֹד תּוֹרָה בָּאנוּ. הִכְרִיז עֲלֵיהֶם: אֲנָשִׁים הַלָּלוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הֵם וַאֲבוֹתֵיהֶם שִׁמְּשׁוּ בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: זְכַרְיָה בֶן־קְבוּטַל אוֹמֵר: “הַרְבֵּה פְעָמִים קָרִיתִי לְפָנָיו⁹¹² בְּסֵפֶר דָּנִיֵּאל”. הִתְחִיל הוּא מְטַמֵּא וְהֵם מְטַהֲרִים, הוּא אוֹסֵר וְהֵם מַתִּירִים, הִכְרִיז עֲלֵיהֶם: אֲנָשִׁים הַלָּלוּ שֶׁל שָׁוְא הֵם, שֶׁל תֹּהוּ הֵם. אָמְרוּ לוֹ: כְּבָר בָּנִיתָ⁹¹³ וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִסְתֹּר⁹¹⁴, כְּבָר גָּדַרְתָּ וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִפְרֹץ. אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אֲנִי מְטַמֵּא וְאַתֶּם מְטַהֲרִים, אֲנִי אוֹסֵר וְאַתֶּם מַתִּירִים? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה מְעַבֵּר שָׁנִים וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים בְּחוּצָה־לָאָרֶץ. אָמַר לָהֶם: וַהֲלֹא עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף הָיָה מְעַבֵּר שָׁנִים וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים בְּחוּצָה־לָאָרֶץ? אָמְרוּ לוֹ: הַנַּח רַ' עֲקִיבָא, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ כְּמוֹתוֹ⁹¹⁵ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לֹא הִנַּחְתִּי כְּמוֹתִי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ: גְּדָיִים שֶׁהִנַּחְתָּ⁹¹⁶ נַעֲשׂוּ תְיָשִׁים בַּעֲלֵי־קַרְנַיִם, וְהֵם שִׁגְּרוּנוּ אֶצְלֶךָ, וְכָךְ אָמְרוּ לָנוּ: “לְכוּ וְאִמְרוּ לוֹ בִּשְׁמֵנוּ: אִם שׁוֹמֵעַ – מוּטָב, וְאִם לָאו – יְהֵא בְנִדּוּי. וְאִמְרוּ לְאַחֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה: אִם שׁוֹמְעִים – מוּטָב, וְאִם לָאו – יַעֲלוּ לָהָר⁹¹⁷: אֲחִיָּה⁹¹⁸ יִבְנֶה מִזְבֵּחַ, חֲנַנְיָה יְנַגֵּן בְּכִנּוֹר⁹¹⁹, וְיִכְפְּרוּ⁹²⁰ כֻלָּם וְיֹאמְרוּ: אֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל”. מִיָּד גָּעוּ כָּל־הָעָם בִּבְכִיָּה וְאָמְרוּ: חָס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ לָנוּ חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל!

וְכָל־כָּךְ לָמָּה⁹²¹: מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־יְיָ מִירוּשָׁלָיִם”⁹²² (בר' סג:; ע"י).

נ שָׁנִינוּ, רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: עֲתִידִים בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּחּוּץ־לָאָרֶץ שֶׁיִּקָּבְעוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא”⁹²³ – וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה תָּבוֹר וְכַרְמֶל, שֶׁלֹּא בָאוּ אֶלָּא לְפִי שָׁעָה לִלְמֹד תּוֹרָה⁹²⁴, נִקְבְּעוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, – בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, שֶׁקּוֹרִין וּמַרְבִּיצִין בָּהֶם⁹²⁵ תּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (מג' כט.).

נא אָמַר רַ' יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא לְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ: מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִרְאוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה בָּעוֹלָם הַזֶּה – עֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. (שו"ט קה).

נב אֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים (ב“ב קנ”ח:).

נג “בַּגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה”⁹²⁶ – מִכָּאן שֶׁהַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

אֲשֶׁר־שָׁם הַזָּהָב"⁹²⁷ – אֵלּוּ דִבְרֵי תוֹרָה שֶׁהֵם נֶחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב.

“וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב”⁹²⁸ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלֹא חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

“שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם”⁹²⁹ – מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, תּוֹסֶפְתָּא וְאַגָּדָה (ספרי עקב; ב"ר טז).

נד רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: חָכָם הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיוֹצֵא חוּצָה־לָאָרֶץ פָּגַם אֶת־עַצְמוֹ⁹³⁰; דָּר בָּהּ – מְשֻׁבָּח הֵימֶנּוּ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁפָּגַם מְשֻׁבָּח הוּא יוֹתֵר מִכָּל־הַמְשֻׁבָּחִים שֶׁבַּמְּדִינָה⁹³¹. מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְבַרְזֶל הִנְדּוּאִי⁹³² שֶׁבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּפְחַת⁹³³ מִמַּה שֶּׁהָיָה, מְשֻׁבָּח יוֹתֵר מִכָּל־הַמְּשֻׁבָּחִים שֶׁבַּמְּדִינוֹת (אדר"נ כח).

נה “בְּאֵר מַיִם חַיִּים”⁹³⁴ – זוֹ תוֹרָה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ילק“ש שה”ש).

נו אָמַר רַ' זְעֵירָא: אֲפִלּוּ שִׂיחָתָם שֶׁל בְּנֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה. (ויק"ר לד).

נז עֲשָׂרָה קַבִּים חָכְמָה יָרְדוּ לָעוֹלָם – תִּשְׁעָה נָטְלָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).

ו. עֶרְכָּהּ שֶׁל הָאָרֶץ

נח אָמַר רַ' אַבָּא בַר חֲנִינָא: אִלְמָלֵא לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לֹא נִתַּן לָהֶם אֶלָּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תוֹרָה וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ בִּלְבָד, שֶׁעֶרְכָּהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא⁹³⁵ (נד' כב:).

נט “וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ”⁹³⁶ –מְלַמֵּד שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ גָּבֹהַּ מִכָּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גְּבֹהָה מִכָּל־הָאֲרָצוֹת (זב' נד:).

ס אֶבֶן הָיְתָה שָׁם [בַּמִּקְדָּשׁ] מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת.

תְּנָא, שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת⁹³⁷ הָעוֹלָם.

שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם”⁹³⁸ – תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם מִשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ, תּוֹלְדוֹת הָאָרֶץ מֵהָאָרֶץ נִבְרָאוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵלּוּ וְאֵלּוּ מִצִּיּוֹן נִבְרָאוּ, שֶּׁנֶּאֱמַר: “אֵל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא־אָרֶץ, מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ”⁹³⁹, וְאוֹמֵר: “מִצִּיוֹן מִכְלַל⁹⁴⁰־יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ”⁹⁴¹ – מִמֶּנָּה מֻכְלָל יָפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם (יומא נד:).

סא “עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל־פֶּרִי”⁹⁴² – כְּשֵׁם שֶׁהַטַּבּוּר הַזֶּה נָתוּן בְּאֶמְצַע הָאִישׁ, כָּךְ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נְתוּנָה בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “ישְׁבֵי עַל־טַבּוּר הָאָרֶץ”⁹⁴³, וּמִמֶּנָּה מַשְׁתִּיתוֹ⁹⁴⁴ שֶׁל עוֹלָם יוֹצֵאת. וִירוּשָׁלַיִם בְּאֶמְצָעִיתָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּאֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם, וְהַהֵיכָל⁹⁴⁵ בְּאֶמְצַע בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְהָאָרוֹן בְּאֶמְצַע הַהֵיכָל, וְאֶבֶן שְׁתִיָּה לִפְנֵי הָאָרוֹן, שֶׁמִּמֶּנָּה נִשְׁתַּת הָעוֹלָם. וּשְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה חָכָם עָמַד עַל הַשָּׁרָשִׁים⁹⁴⁶ הַיּוֹצְאִים מִמֶּנָּה לְכָל־הָעוֹלָם: גִּיד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְכוּשׁ נָטַע עָלָיו פִּלְפְּלִין, [וְכֵן] נָטַע בָּהֶם כָּל־מִינֵי אִילָנוֹת, וְעָשׂוּ פֵרוֹת. (תנח' קדושים).

סב כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הוּא עַל־יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל־נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ”⁹⁴⁷ – אֵלּוּ שִׁבְעָה יַמִּים וְאַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁמַּקִּיפִין אֶת־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵם: שִׁבְעָה יַמִּים – יַמָּהּ שֶׁל טְבֵרְיָה⁹⁴⁸ וְיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם⁹⁴⁹ וְיַמָּהּ שֶׁל חוּלַת⁹⁵⁰ וְיַמָּהּ שֶׁל שָׁלִית⁹⁵¹ וְיַמָּהּ שֶׁל סַמְכוּ⁹⁵² וְיָם אֲפַמְיָא⁹⁵³ וְיָם הַגָּדוֹל⁹⁵⁴; אַרְבָּעָה נְהָרוֹת – יַרְדֵּן וְיַרְמוּךְ וְקַרְמְיוֹן וּפִיגָה⁹⁵⁵.

– וַהֲרֵי יֵשׁ יָם שֶׁל חֶמֶץ⁹⁵⁶?

– דֵּיקְלִיטְיָנוֹס⁹⁵⁷ הִקְוָה אֶת־הַנְּהָרוֹת וַעֲשָׂאוֹ⁹⁵⁸ (ב“ב עד:; ירוש' כלאים פ”ט, ה“ד, שם כת' פי”ב, ה“ג; שו”ט כ"ד, ו).

סג שָׁנִינוּ, יַרְדֵּן יוֹצֵא מִמְּעָרַת פַּמְיַאס⁹⁵⁹ וּמְהַלֵּךְ בְּיַמָּהּ שֶׁל סַמְכוּ וּבְיַמָּהּ שֶׁל טְבֵרְיָא וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד לְיָם הַגָּדוֹל, וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפִיו שֶׁל לִוְיָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִבְטַח כִּי־יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל־פִּיהוּ”⁹⁶⁰ (ב,ב עד:).

סד שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שִׁלֹחַ⁹⁶¹ הָיָה מְקַלֵּחַ מַיִם⁹⁶² בִּכְאִסָּר⁹⁶³, וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהִרְחִיבוּהוּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ מֵימָיו – וְנִתְמַעֲטוּ, חָזְרוּ וּמִעֲטוּהוּ – וְהָיָה מְקַלֵּחַ מָיִם (ערכ' י:).

ז. אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ

סה “וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל”⁹⁶⁴ – רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: תֵּבֵל – זוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ”⁹⁶⁵. ולָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תֵּבֵל: שֶׁהִיא מְתֻבֶּלֶת⁹⁶⁶ בַּכֹּל, שֶׁכָּל־הָאֲרָצוֹת יֵשׁ בְּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בְּזוֹ וְיֵשׁ בְּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בְּזוֹ; אֲבָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ חֲסֵרָה כְלוּם, שֶׁנֶאֱמַר: “לֹא־תֶחְסַר כֹּל בָּהּ”⁹⁶⁷ (ספרי עקב).

סו “וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת יְיָ אַרְצוֹ”⁹⁶⁸ – מְלַמֵּד שֶׁאַרְצוֹ שֶׁל יוֹסֵף מְבֹרֶכֶת מִכָּל־הָאֲרָצוֹת, שֶׁהָיָה טַל מָצוּי לָהּ בְּכָל־שָׁעָה וְהָיְתָה מְרֻבֶּצֶת בְּמַעְיָנוֹת⁹⁶⁹ וּפְתוּחָה לַחַמָּה וּפְתוּחָה לַלְּבָנָה, מְלֵאָה וְאֵין חֲסֵרָה כָּל־בְּרָכָה (שם ברכה).

סז “אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת”⁹⁷⁰ – אוֹ בִגְנוּת⁹⁷¹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְדַבֵּר, שֶׁמַּזְכִּיר בָּהּ הָרִים⁹⁷²? תַּלְמוּד־לוֹמַר: "וּבְקָעֹת – מַה־בְּקָעוֹת לְשֶׁבַח אַף הָרִים לְשֶׁבַח; וְעוֹד שֶׁנּוֹתֵן טַעַם בָּהָר⁹⁷³, טַעַם בַּבִּקְעָה, שֶׁפֵּרוֹת הָהָר קַלִּים⁹⁷⁴ וּפֵרוֹת הַבִּקְעָה שְׁמֵנִים.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: כְּשֶׁהִיא בִקְעָה⁹⁷⁵ הֲרֵי הִיא עוֹשָׂה בֵית־כֹּר, כְּשֶׁהִיא הַר הֲרֵי הִיא עוֹשָׂה בֵּית־כֹּר מִן הַמִּזְרָח, בֵּית־כֹּר מִן הַמַּעֲרָב, בֵּית־כֹּר מִן הַדָּרוֹם, בֵּית־כֹּר מִן הַצָּפוֹן, בֵּית־כֹּר מִלְמַעְלָה – נִמְצָא חֲמִשָּׁה מְכֻפֶּלֶת.

“כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים זֹאת יְרוּשָׁלִִַם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת”⁹⁷⁶ – אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינֵי־אֲרָצוֹת⁹⁷⁷ הַרְבֵּה: בֵּית־אֲרָצוֹת⁹⁷⁸, בֵּית־הַחוֹלוֹת, בֵּית הֶעָפָר.

דָּבָר אַחֵר: “אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת”⁹⁷⁹ – מַגִּיד שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת הַר לְטַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה לְטַעַם פֵּרוֹת הָר. מִנַּיִן שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם הַר וָהָר⁹⁸⁰, טַעַם בִּקְעָה וּבִקְעָה? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת” – הָרִים הָרִים הַרְבֵּה, בְּקָעוֹת בְּקָעוֹת הַרְבֵּה.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אֲרָצוֹת⁹⁸¹ נִתְּנוּ כְּנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים⁹⁸², וְלֹא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת שֵׁבֶט זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שֵׁבֶט זֶה.

רַ' יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְּנוּ מַטְעַמִּים⁹⁸³ בָּאָרֶץ כָּךְ נִתְּנוּ מַטְעַמִּים בַּיָּם⁹⁸⁴, תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים”⁹⁸⁵ – מַגִּיד שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מֵעַכּוֹ לְטַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִצּוֹר, וְלֹא הָעוֹלֶה מִצּוֹר לָעוֹלֶה מֵאִסְפַּמְיָא⁹⁸⁶. אוֹ לְפִי שֶׁעֲפָרוֹ שֶׁל הַר קַל וְשֶׁל בִּקְעָה שָׁמֵן, יָכוֹל יְהוּ מַיִם גּוֹרְשִׁים אֶת הָעָפָר לִמְקוֹם בִּקְעָה וּתְהֵא בִקְעָה מְחֻסֶּרֶת מָיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת”⁹⁸⁷ – הַר לְפִי מַה שֶּׁהוּא, בִּקְעָה לְפִי מַה שֶּׁהִיא; אוֹ לְפִי שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְכֻפֶּלֶת בְּהָרִים⁹⁸⁸ יְהֵא גָּלוּי⁹⁸⁹ שׁוֹתֶה, שֶׁאֵינוֹ גָלוּי⁹⁹⁰ אֵינוֹ שׁוֹתֶה? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה־מָּיִם”⁹⁹¹ – גָּלוּי וְשֶׁאֵינוֹ גָלוי שׁוֹתֶה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “אַף־בְּרִי יַטְרִיחַ עָב, יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ”⁹⁹² – שֶׁהָיוּ הֶעָבִים מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ⁹⁹³ וּמַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מִכָּל־רוּחַ; אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי גְשָׁמִים, אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי נְחָלִים⁹⁹⁴? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם”⁹⁹⁵; אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי נְחָלִים, אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי שְׁלָגִים? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לִמְטַר הַשָּׁמַיִם⁹⁹⁶ תִּשְׁתֶּה־מָּיִם” – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מַיִם, אַף מֵי שְׁלָגִים, וְכֵן הוֹא אוֹמֵר: “כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן־הַשָּׂמַיִם”⁹⁹⁷; אוֹ לְפִי שֶׁשׁוֹתָה מֵי שְׁלָגִים אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי טְלָלִים? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה־מָּיִם” – אַף מֵי טְלָלִים תִּשְׁתֶּה (שם עקב; ילק"ש שם).

סח “לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא”⁹⁹⁸ – אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה מֵימֶיהָ⁹⁹⁹, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה מֵי גְשָׁמִים; אֶרֶץ מִצְרַיִם נָמוֹךְ¹⁰⁰⁰ שׁוֹתֶה, גָּבֹהַּ אֵינוֹ שׁוֹתֶה, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה נָמוֹךְ וְגָבֹהַּ; אֶרֶץ מִצְרַיִם גָּלוּי שׁוֹתֶה, שֶׁאֵין גָּלוּי¹⁰⁰¹ אֵינוֹ שׁוֹתֶה, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּלוּי וְשֶׁאֵין גָּלוּי שׁוֹתֶה; אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה וְאַחַר־כָּךְ נִזְרָעַת, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה וְנִזְרַעַת, נִזְרַעַת וְשׁוֹתָה; אֶרֶץ מִצְרַיִם אִם אֵינָהּ שׁוֹתָה בְּכָל יוֹם¹⁰⁰² וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה בְּכָל יוֹם; אֶרֶץ מִצְרַיִם אִם אֵינוֹ עָמֵל בָּהּ בְּפֶסֶל¹⁰⁰³ וּבְקַרְדֹּם וְנוֹדֵד שְׁנַת עֵינָיו עָלֶיהָ אֵין לוֹ בָּהּ כְּלוּם, אֲבָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כֵּן – הֵם יְשֵׁנִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְהַמָּקוֹם מוֹרִיד לָהֶם גְּשָׁמִים.

מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, רָאָה בֶּן־טוֹבִים¹⁰⁰⁴ אֶחָד וּמָסַר לוֹ עֶבֶד אֶחָד לְשַׁמְּשׁוֹ; שׁוּב רָאָה בֶּן־טוֹבִים אֶחָד מְעֻדָּן וּמפֻנָּק וְעָסוּק בִּפְעֻלָּה¹⁰⁰⁵ וּמַכִּירוֹ לוֹ וְלַאֲבוֹתָיו, אָמַר: גְּזֵרָה שֶׁאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְיָדְךָ וַאֲנִי מַאֲכִילֶךָ. כָּךְ כָּל־הָאֲרָצוֹת נָתְנוּ לָהֶם שַׁמָּשִׁים לְשַׁמֵּשׁ: מִצְרַיִם שׁוֹתָה מִן הַנִּילוֹס וּבָבֶל שׁוֹתָה מִן הַנָּהָר¹⁰⁰⁶, אֲבָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא הֵם יְשֵׁנִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹרִיד לָהֶם גְּשָׁמִים; וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כְדַרְכֵי בָּשָׂר־וָדָם דַּרְכֵי הַמָּקוֹם, בָּשָׂר־וָדָם קוֹנֶה לוֹ עֲבָדִים שֶׁיִּהְיוּ זָנִים וּמְפַרְנְסִים אוֹתוֹ, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם קוֹנֶה לוֹ עֲבָדִים שֶׁיְּהֵא הוּא זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָם (שם; שם).

סט שָׁנוּ חֲכָמִים: בְּבִרְכוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בֵּית־סְאָה עוֹשֶׂה חֲמֵשֶׁת רִבּוֹא כֹּרִין¹⁰⁰⁷, בִּישִׁיבָתָהּ שֶׁל צֹעַן בֵּית־סְאָה עוֹשֶׂה שִׁבְעִים כֹּרִין, וְאֵין לְךָ מְעֻלָּה בְּכָל־אֲרָצוֹת יוֹתֵר מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּגַן־יְיָ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם”¹⁰⁰⁸, וְאֵין לְךָ מְעֻלָּה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם יוֹתֵר מִצֹּעַן, שֶׁהָיוּ מְגַדְּלִים בָּהּ מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו”¹⁰⁰⁹, וְאֵין לְךָ טְרָשִׁים¹⁰¹⁰ בְּכָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵחֶבְרוֹן, שֶׁהָיוּ קוֹבְרִין בָּהּ מֵתִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן חֶבְרוֹן מְבֻנָּה¹⁰¹¹ עַל אַחַת מִשִּׁבְעָה בְצֹעַן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם”¹⁰¹² – – – אֶפְשָׁר אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת לִבְנוֹ קָטָן קֹדֶם שֶׁיִּבְנֶה לִבְנוֹ גָדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן”¹⁰¹³? אֶלָּא שֶׁמְּבֻנָּה עַל אַחַת מִשִּׁבְעָה בְצֹעַן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּטְרָשִׁים, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּטְרָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאָה¹⁰¹⁴; בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא בְּבִרְכוֹתֶיהָ¹⁰¹⁵, אֲבָל בְּבִרְכוֹתֶיהָ נֶאֱמַר: “וַיִּזְרַע יִצְחָק – – – וַיִּמְצָא – – – מֵאָה שְׁעָרִים¹⁰¹⁶”¹⁰¹⁷ (כת' קיב.).

ע אַתָּה מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב כְּשֶׁבָּא לְפַתּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל מָה אָמַר לָהֶם? “עַד־בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם”¹⁰¹⁸ – אֶל אֶרֶץ יָפָה מֵאַרְצְכֶם אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא “אֶל־אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם”. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קַל־וַחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שׁוֹטֶה הָיָה זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ לְפַתּוֹת. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָלַךְ לִשָּׂא אִשָׁה. אָמַר לָהּ: אָבִיךְ מֶלֶךְ וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָשִׁיר וַאֲנִי עָשִׁיר, אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן – וְאֵין זֶה פִתּוּי. כֵּיצַד פִּתּוּי? אוֹמֵר לָהּ: אָבִיךְ הֶדְיוֹט וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָנִי וַאֲנִי עָשִׁיר, אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ מִינֵי יָרָק וְקִטְנִיּוֹת וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים, אָבִיךְ מוֹלִיכֵךְ לְמֶרְחָץ בְּרֶגֶל וַאֲנִי מוֹלִיכֵךְ בִּגְלֻגְדְּקָא¹⁰¹⁹. וּמָה אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קַל־וָחֹמֶר לִמְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ספרי עקב).

עא “וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ”¹⁰²⁰ – שֶׁתְּהֵא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְלֵאָה דָגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר, וְכָל־הָאֲרָצוֹת דּוֹבְאוֹת¹⁰²¹ לְמַלְאוֹת אוֹתָהּ כֶּסֶף וָזָהָב (שם).

עב “וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם”¹⁰²² – מַהוּ צִבְאוֹת גּוֹיִם? שֶׁכָּל הַגּוֹיִם צוֹבִים¹⁰²³ בָּהּ וְרוֹצִים אוֹתָהּ (שו"ט ה).

עג “וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי” – “אֶרֶץ חֶמְדָּה” – אֶרֶץ שֶׁעֲשׂוּיָה חוֹלָאוֹת¹⁰²⁴ חוֹלָאוֹת לִמְלָכִים וְשֻׁלְטָנִים, שֶׁכָּל־מֶלֶךְ וְשֻׁלְטָן שֶׁלֹּא קָנָה בְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: לֹא עָשִׂיתִי כְלוּם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: וְכִי שְׁלֹשִים וְאֶחָד מֶלֶךְ שֶׁשִּׁעְבֵּד [יְהוֹשֻׁעַ] כֻּלָּם הָיוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בְּרוֹמִי עַכְשָׁו, שֶׁכָּל מֶלֶךְ וְשֻׁלְטָן שֶׁלֹּא קָנָה פּלַטְיָאוֹת¹⁰²⁵ וְחוֹלָאוֹת בְּרוֹמִי אוֹמֵר: לֹא עָשִׂיתִי כְלוּם, [כָּךְ] כָּל־מֶלֶךְ וְשֻׁלְטָן שֶׁלֹּא קָנָה פְּלַטְיָאוֹת וְחוֹלָאוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: לֹא עָשִׂיתִי כְלוּם (ספרי ברכה לג, ילק"ש שם).

עד “עַמִּים הַר־יִקְרָאוּ”¹⁰²⁶ – מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיוּ אֻמּוֹת וּמְלָכִים מִתְכַּנְּסִים וּבָאִים לִפְרַגְמַטְיָא¹⁰²⁷ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהֵם אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְנִצְטַעַרְנוּ וּבָאנוּ לְכָאן נֵלֵךְ וְנִרְאֶה פְרַגְמַטְיָא שֶׁל יְהוּדִים מַה־טִּיבָהּ, וְעוֹלִים לִירוּשָׁלַיִּם וְרוֹאִים אֶת־יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹבְדִים לְאֵל אֶחָד וְאוֹכְלִים מַאֲכָל אֶחָד, לְפִי שֶׁהַגּוֹיִם לֹא אֱלוֹהוֹ שֶׁל זֶה כֵּאלוֹהוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא מַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה כְּמַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה – וְהֵם אוֹמְרִים: אֵין יָפֶה לְהִדָּבֵק אֶלָּא בְּאֻמָּה זוֹ.

מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאֵין זָזִין מִשָּׁם עַד שֶׁמִּתְגַיְּרִים וּבָאִים וּמַקְרִיבִים זְבָחִים וְעוֹלוֹת? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק”¹⁰²⁸ (שם; שם).

עה “כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ”¹⁰²⁹ – זֶה יַמָהּ שֶׁל יָפוֹ שֶׁגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא¹⁰³⁰. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁכָּל סְפִינוֹת שֶׁאוֹבְדוֹת בַּיָּם הַגָּדוֹל וּצְרוֹרוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְכָל־כְּלֵי חֶמְדָּה, שֶׁהַיָּם הַגָּדוֹל מְקִיאָם לְיַמָּהּ שֶׁל יָפוֹ שֶׁגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא? תַּלְמוּד לוֹמַר: “כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ”. אָמַר רַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ מִכְּזִיב לְצוֹר, וּמָצָאתִי זָקֵן אֶחָד וּשְׁאִלְתִּיו בְּשָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: פַּרְנָסָתְךָ בַּמֶּה הִיא? אָמַר לִי: מֵחִלָּזוֹן¹⁰³¹. אָמַרְתִּי לוֹ: וּמִי מָצוּי¹⁰³²? אָמַר לִי: הַשָּׁמַיִם¹⁰³³, מָקוֹם בַּיָּם¹⁰³⁴, שֶׁמֻטָּל בֵּין הָרִים, וּסְמָמִיּוֹת מַכִּישׁוֹת אוֹתוֹ¹⁰³⁵ וּמֵת וְנִמּוֹק בִּמְקוֹמוֹ. אָמַרְתִּי: הַשָּׁמַיִם, נִכָּר הוּא, שֶׁגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא (שם; שם).

עו “וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל”¹⁰³⁶ – "שְׂפוּנֵי זֶה חִלָּזוֹן, “טְמוּנֵי” – זוֹ טָרִית¹⁰³⁷, “חוֹל” – זוֹ זְכוּכִית¹⁰³⁸. לְפִי שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁל זְבוּלֻן הָיָה מִתְרַעֵם לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לְאַחַי נָתַתָּ אֲרָצוֹת וְלִי נָתַתָּ יַמִּים; לְאַחַי נָתַתָּ שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְלִי נָתַתָּ חִלָּזוֹן. אָמַר לוֹ: סוֹף שֶׁאֲנִי מַצְרִיכָם לְיָדְךָ עַל־יְדֵי חִלָּזוֹן זֶה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מִי מוֹדִיעֵנִי דָּבָר זֶה? אָמַר לוֹ: זֶה סִמָּן יִהְיֶה בְּיָדֶךָ: שֶׁכָּל מִי שֶׁגּוֹנְבוֹ לֹא יְהֵא¹⁰³⁹ בִּפְרַגְמַטְיָא שֶׁלּוֹ כְלוּם (שם).

עז “לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים”¹⁰⁴⁰ – כּוֹרְמִים – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ מְלַקְּטֵי אֲפַרְסְמוֹן¹⁰⁴¹ מֵעֵין־גֶּדִי וְעַד רָמְתָא¹⁰⁴²: יוֹגְבִים – אֵלּוּ צַיָּדֵי חִלָּזוֹן מִסֻּלָּמוֹת שֶׁל צוֹר¹⁰⁴³ וְעַד חֵיפָא (שבת כו.).

עח “וְחַמַּת”¹⁰⁴⁴ – זוֹ טְבֵרְיָא, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חַמַּת? עַל שֵׁם חַמֵּי טְבֵרְיָא.

“רַקַּת”¹⁰⁴⁵ – זוֹ צִפּוֹרֵי, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַקַּת? מִשּׁוּם שֶׁהִיא גְבוֹהָה כְּרַקַּת נָהָר¹⁰⁴⁶.

“וְכִנֶּרֶת”¹⁰⁴⁷ – זוֹ גֵינוֹסַר, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כִּנֶּרֶת? שֶׁמְּתוּקִין הַפֵּרוֹת כְּקוֹל הַכִּנּוֹרוֹת.

רָבָא אָמַר: “חַמַּת” – זוֹ חַמֵּי גֶדֶר¹⁰⁴⁸, “רַקַּת” – זוֹ טְבֵרְיָא.

רַ' יִרְמְיָה אָמַר: “רַקַּת” שְׁמָהּ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ “טְבֵרְיָא”? שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל¹⁰⁴⁹. רַבָּה אָמַר: שֶׁטּוֹבָה רְאִיָּתָהּ¹⁰⁵⁰.

אָמַר זְעֵירִי: “קִטְרוֹן” – זוֹ צִפּוֹרֵי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִפּוֹרֵי? שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הָהָר כְּצִפּוֹר.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: אֲנִי רָאִיתִי “זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ” שֶׁל צִפּוֹרֵי¹⁰⁵¹ וְהָיְתָה שִׁשָּׁה־עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה־עָשָׂר מִיל.

“וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר”¹⁰⁵² – זוֹ קֵיסָרֵי בַּת אֱדוֹם¹⁰⁵³, שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין הַחוֹלוֹת וְהִיא הָיְתָה יָתֵד תְּקוּעָה לְיִשְׂרָאֵל¹⁰⁵⁴ בִּימֵי יְוָנִים, וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנָאִים וְנִצְּחוּם הָיוּ קוֹרְאִים אוֹתָהּ אֲחִידַת מִגְדַּל צוֹר¹⁰⁵⁵ (מג' ו.).

עט אָמַר רַ' יִצְחָק: “לֶשֶׁם”¹⁰⁵⁶ – זוֹ פַּמְיַאס¹⁰⁵⁷. “וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר” – זוֹ קֵיסָרַי בַּת אֱדוֹם, שֶׁהִיא הָיְתָה מֶטְרֹפּוֹלִין¹⁰⁵⁸ שֶׁל מְלָכִים. יֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁמְּגַדְּלִים בָּהּ מְלָכִים¹⁰⁵⁹; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁמַּעֲמִידִים מִמֶּנָּה מְלָכִים (שם).

פ מִכְמָס וּזְנוֹחָא¹⁰⁶⁰ – אַלְפָא¹⁰⁶¹ לְסֹלֶת, שְׁנִיָּה לָהֶן¹⁰⁶² – עֲפָרַיִם¹⁰⁶³ בַּבִּקְעָה. (מנח' פ“ט, מ”א).

פא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם”¹⁰⁶⁴ – לֹא שִׁכּוֹרָה¹⁰⁶⁵ וְלֹא צְמֵאָה, אֶלָּא בֵּינוֹנִית, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁהַגְּשָׁמִים מְרֻבִּים מְטַשְׁטְשִׁים¹⁰⁶⁶ אֶת־הָאָרֶץ וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה פֵּרוֹת.

דָּבָר אַחֵר: “בְּעִתָּם” – בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת¹⁰⁶⁷, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, שֶׁיָּרְדוּ לָהֶם גְשָׁמִים בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ חִטִּים כִּכְלָיוֹת, וּשְׂעוֹרִים כְּגַרְעִינֵי זֵיתִים, וַעֲדָשִׁים כְּדִינְרֵי זָהָב, וְצָרְרוּ מֵהֶם דֻּגְמָא לְדוֹרוֹת. (תענ' כב, כג).

פב "יוֹרֶה^{1068 1069} – שֶׁמּוֹרֶה אֶת־הַבְּרִיּוֹת לְהַכְנִיס פֵּרוֹתֵיהֶם וּלְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶם¹⁰⁷⁰ וְלַעֲשׂוֹת כָּל־צָרְכֵיהֶם¹⁰⁷¹; “יוֹרֶה” – שֶׁמִּתְכַּוֵּן לָאָרֶץ וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזָעַף; "יוֹרֶה – שֶׁמַּרְוֶה אֶת־הָאָרֶץ וּמַשְׁקֶה עַד תְּהוֹם.

"מַלְקוֹשׁ^{1072 1073} – שֶׁמְּמַלֵּא תְבוּאָה בְּקַשֶּׁיהָ; “מַלְקוֹשׁ” – שֶׁיּוֹרֵד עַל הַמְּלִילוֹת¹⁰⁷⁴ וְעַל הַקַּשִּׁין¹⁰⁷⁵ (ספרי עקב; תענ' ו.).

פג אָמַר רַפְרָם בַּר פַּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים מֵאוֹצָר טוֹב¹⁰⁷⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת־אוֹצָרוֹ הַטּוֹב”¹⁰⁷⁷ – בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִן עַל אַדְמָתָם גְּשָׁמִים יוֹרְדִין מֵאוֹצָר טוֹב, בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִן עַל אַדְמָתָם אֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִים מֵאוֹצָר טוֹב (ב"ב כה:).

פד “וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי”¹⁰⁷⁸ – לָמָּה נִמְשְׁלָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִצְבִי? לומַר לָךְ: מַה צְּבִי זֶה כְּשֶׁאַתָּה מַפְשִׁיטוֹ אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק בְּשָׂרוֹ¹⁰⁷⁹, אַף אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ מַחֲזֶקֶת¹⁰⁸⁰ פֵּרוֹתֶיהָ. דָּבָר אַחֵר: מַה צְּבִי זֶה קַל מִכָּל־הַחַיּוֹת¹⁰⁸¹, אַף אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קַלָּה מִכָּל־הָאֲרָצוֹת לְבַשֵּׁל אֶת־פֵּרוֹתֶיהָ; אִי מַה צְּבִי זֶה קַל וְאֵין בְּשָׂרוֹ שָׁמֵן, אַף אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קַלָּה לְבַשֵּׁל וְאֵין פֵּרוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים? תַּלְמוּד־לוֹמַר “אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ”¹⁰⁸² – שְׁמֵנִים כְּחָלָב וּמְתוּקִים כִּדְבָשׁ. (כת' קיב.; ספרי עקב).

פה פֵּרוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קַלִּים לֶאֱכֹל מִכָּל־הָאֲרָצוֹת (ספרי עקב).

פו הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מִמִּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר¹⁰⁸³: “וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת־פִּרְיוֹ”¹⁰⁸⁴ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁעֵץ מַאֲכָל הוּא? אֶלָּא מַה תַּלְמוּד־לוֹמַר “עֵץ מַאֲכָל”¹⁰⁸⁵? לְהָבִיא עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה. וְאֵיזֶהוּ? – זֶה הַפִּלְפְּלִין. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֲסֵרָה כְלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל־בָּהּ לֶחֶם, לֹא־תֶחְסַר כֹּל בָּהּ”¹⁰⁸⁶. (בר' לו:).

פז רָמִי בַר יְחֶזְקֵאל נִזְדַּמֵּן לִבְנֵי־בְרַק, רָאָה עִזִּים שֶׁאוֹכְלוֹת תַּחַת תְּאֵנִים. וְהָיָה דְבַשׁ נוֹטֵף מִן הַתְּאֵנִים וְחָלָב מְטַפְטֵף מִן הָעִזִּים וּמִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה. אָמַר: זֶהוּ “זָבַת חָלַב וּדְבָשׁ”. (כת' קיא:).

פח מַעֲשֶׂה בְּרַ' יוֹנָתָן בֶּן אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב תַּחַת תְּאֵנָה אַחַת¹⁰⁸⁷, וְהָיְתָה הַתְּאֵנָה מְלֵאָה תְּאֵנִים יָפוֹת. יָרַד טַל וְהָיוּ הַתְּאֵנִים שׁוֹאֲבוֹת דְּבַשׁ¹⁰⁸⁸, וְהָיָה הָרוּחַ מְגַבְּלוֹ¹⁰⁸⁹ בֶּעָפָר. בָּאָה עֵז אַחַת וְהָיְתָה מְנַטֶּפֶת חָלָב בִּדְבַשׁ, וְקָרָא לַתַּלְמִידִים וְאָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּרְאוּ דֻּגְמָא מֵעֵין הָעוֹלָם־הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב”¹⁰⁹⁰ (תנה"ק תצוה; ס' “והזהיר”).

פט אָמַר רַ' יַעֲקֹב בֶּן דּוֹסְתַּאי: מִלֹּד לְאוֹנוֹ¹⁰⁹¹ שְׁלשָׁה מִלִין. פַּעַם אַחַת קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף¹⁰⁹² וְהָלַכְתִּי עַד קַרְסֻלַּי בִּדְבַשׁ שֶׁל תְּאֵנִים. (כת' קיא:).

צ “וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע”¹⁰⁹³ – כְּגוֹן סִכְנֵי¹⁰⁹⁴ וְחַבְרוֹתֶיהָ.

מַעֲשֶׂה שֶׁאָמַר רַ' יְהוּדָה לִבְנוֹ בְּסִכְנֵי: עֲלֵה וְהָבֵא לָנוּ קְצִיעוֹת¹⁰⁹⁵ מִן הֶחָבִית: עָלָה וְהוֹשִׁיט יָדוֹ וּמְצָאָהּ שֶׁל דְּבָשׁ¹⁰⁹⁶. אָמַר לוֹ: אַבָּא, שֶׁל דְּבַשׁ הִיא. אָמַר לוֹ: בְּנִי, הַשְׁקַע יָדְךָ לְתוֹכָהּ וְאַתָּה מַעֲלֶה קְצִיעוֹת.

“וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר”¹⁰⁹⁷ – אֵלּוּ זֵיתִים שֶׁל גּוּשׁ־חָלָב¹⁰⁹⁸.

מַעֲשֶׂה שֶׁאָמַר רַ' יוֹסֵי לִבְנוֹ בְצִפּוֹרֵי: עֲלֵה וְהָבֵא לָנוּ זֵיתִים מִן הָעֲלִיָּה. הָלַךְ וּמָצָא אֶת הָעֲלִיָּה שֶׁצָּפָה בְשֶׁמֶן (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג; ספרי האזינו).

צא “וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ”¹⁰⁹⁹ – שֶׁאַרְצוֹ שֶׁל אָשֵׁר מוֹשֶׁכֶת שֶׁמֶן כְּמַעְיָן.

מַעֲשֶׂה שֶׁנִּצְרְכוּ¹¹⁰⁰ לָהֶם אַנְשֵׁי לוֹדִקְיָא בְּשֶׁמֶן וּמִנּוּ לָהֶם פִּימְלֵיטֵס¹¹⁰¹ אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְקַח לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. הָלַךְ לִירוּשָׁלָיִם. אָמַר לָהֶם: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְצוֹר. [הָלַךְ לוֹ לְצוֹר], אָמַר לָהֶם: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְגוּשׁ־חָלָב. הָלַךְ לוֹ לְגוּשׁ־חָלָב, אָמַר לָהֶם: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי, הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְלֹא מְצָאוֹ. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא בַּשָּׂדֶה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁהָיָה עוֹזֵק¹¹⁰² תַּחַת זֵיתָיו. אָמַר לוֹ: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶגְמֹר אֶת־הַזָּיִת. מִשֶּׁגָּמַר אֶת־זֵיתָיו הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא¹¹⁰³ בַדָּרֶךְ. אָמַר פִּימְלֵיטֵס: אֶפְשַׁר שֶׁיֵּשׁ לָזֶה¹¹⁰⁴ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא? דּוֹמֶה, שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִי הַיְּהוּדִים, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קוּמְקְמוֹס¹¹⁰⁵ שֶׁל חַמִּין וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו: הוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מָלֵא שֶׁמֶן וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו (לִקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: “וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ”). לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ עָמַד וּמָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ לְיוֹתֵר? אָמַר לוֹ: הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין לִי דָמִים. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִקַּח קַח, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶטֹּל דָּמָיו. מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה רִבּוֹא. אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ אוֹתוֹ אִישׁ לֹא סוּס וְלֹא פֶרֶד וְלֹא גָמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ יָצְאוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְקַלְּסוֹ. אָמַר לָהֶם: לֹא תְקַלְּסוּ קִלּוּס זֶה אֶלָּא לְאָדָם זֶה שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה רִבּוֹא, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֲמַר: “יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב”¹¹⁰⁶ (ספרי ברכה לג; מנח' פה:; ילק"ש ברכה).

צב אָמַר רַ' חֲנִינָא: כְּשֶׁעָלִיתִי מִן הַגּוֹלָה הִתַּרְתִּי אֲזוֹרִי וְשֶׁל בְּנִי וְשֶׁל בְּהֶמְתִּי לְהַקִּיף קוֹרָתוֹ שֶׁל חָרוּב¹¹⁰⁷ אֶחָד וְלֹא יָכֹלְתִּי.

וְאָמַר רַ' חֲנִינָא: כְּשֶׁעָלִיתִי מִן הַגּוֹלָה מָצָאתִי חָרוּב וּפְצַעְתִּיו¹¹⁰⁸, וּמָשַׁךְ מְלֹא יָדִי דְּבָשׁ (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג; ילק"ש).

צג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זָכוּרְנִי, כְּשֶׁהָיָה תִּינוֹק בּוֹצֵעַ¹¹⁰⁹ חָרוּב – נִמְשַׁךְ חוּט שֶׁל דְּבַשׁ עַל שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו.

ואָמַר רַ' אֶלְעָזָר: זָכוּרְנִי, כְּשֶׁהָיָה עוֹרֵב נוֹטֵל בָּשָׂר – נִמְשַׁךְ חוּט שֶׁל שֹׁמֶן מֵרֹאשׁ הַכֹּתֶל וְעַד הַקַּרְקָע (ב"ב צא:).

צד כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ”¹¹¹⁰ – אֵין לְךָ כָּל־גֶּפֶן וְגֶפֶן שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין צָרִיךְ עַיִר אֶחָד¹¹¹¹ לִבְצֹר; “וְלַשְּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ”¹¹¹² – אֵין לְךָ כָּל־אִילַן סְרָק¹¹¹³ שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מַשּׂוֹי שְׁתֵּי אֲתוֹנוֹת. וְשֶׁמָּא תֹאמַר: אֵין בּוֹ יַיִן, תַּלְמוּד־לוֹמַר: “כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ”¹¹¹⁴, וְשֶׁמָּא תֹאמַר: אֵינוֹ אָדֹם, תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וּבְדַם־עֲנָבִים”¹¹¹⁵, וְשֶׁמָּא תֹאמַר: אֵינוֹ מַרְוֶה¹¹¹⁶, תַּלְמוּד־לוֹמַר “סוּתוֹ”^{1117 1118}, וְשֶׁמָּא תֹאמַר: אֵין בּוֹ טַעַם, תַּלְמוּד־לוֹמַר “חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן”¹¹¹⁹ – כָּל־חֵךְ שֶׁטוֹעֲמוֹ אוֹמֵר לִי לִי; וְשֶׁמָּא תֹאמַר: לַנְּעָרִים יָפֶה וְלַזְּקֵנִים אֵינוֹ יָפֶה – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב”¹¹²⁰ – אַל תִּקְרָא “לְבֶן־שִׁנַּיִם” אֶלָּא “לְבֶן־שָׁנִים”. (כת' קי“א; ע”י).

צה רַ' חִיָּא בַּר אַדָּא מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ הָיָה. בָּטֵל שְׁלֹשָה יָמִים וְלֹא בָא. כְּשֶׁבָּא אָמַר לוֹ רֵישׁ־לָקִישׁ: מִפְּנֵי מָה בָּטַלְתָּ? אָמַר לוֹ: דָּלִית¹¹²¹ אַחַת הִנִּיחַ לִי אַבָּא וּבָצַרְתִּי מִמֶּנָּה יוֹם רִאשׁוֹן שְׁלָשׁ־מֵאוֹת אַשְׁכֹּלוֹת, אֶשְׁכּוֹל לִגְרָב¹¹²²; יוֹם שֵׁנִי בָּצַרְתִּי שְּׁלָשׁ־מֵאוֹת אַשְׁכֹּלוֹת, שְׁנֵי אַשְׁכֹּלוֹת לִגְרָב; יוֹם שְׁלִישִׁי בָּצַרְתִּי מִמֶּנָּה שְׁלָשׁ־מֵאוֹת אַשְׁכֹּלוֹת, שְׁלֹשָה אַשְׁכֹּלוֹת לִגְרָב. וְהִפְקַרְתִּי יוֹתֵר מֵחֶצְיָהּ. אָמַר לוֹ רֵישׁ־לָקִישׁ: אִלְמָלֵא שֶׁבָּטַלְתָּ הָיְתָה עוֹשָׂה יוֹתֵר (כת' קיא:).

צו אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' חֲנִינָא: יָפֶה אַתֶּם מִשְׁתַּבְּחִים בְּאַרְצְכֶם, בֵּית סְאָה אַחַת הִנִּיחַ לִי אַבָּא¹¹²³. מִמֶּנָּה שֶׁמֶן, מִמֶּנָּה יַיִן, מִמֶּנָּה דָגָן וּמִמֶּנָּה רוֹעָה בְּהֶמְתִּי (שם קיב.).

צז שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: סְאָה בִיהוּדָה הָיְתָה עוֹשָׂה חָמֵשׁ סְאִין: סְאָה קֶמַח, סְאָה סֹלֶת, סְאָה סֻבִין, סְאָה מֻרְסָן וּסְאָה קִבּוֹרִית¹¹²⁴ (שם).

צח שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּשִׁיחִין¹¹²⁵ בְּאֶחָד, שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו קֶלַח שֶׁל חַרְדָּל¹¹²⁶, שֶׁהָיוּ בּוֹ שְׁלשָׁה בַדִּין¹¹²⁷, וְנִפְשַׁח¹¹²⁸ אֶחָד מֵהֶם וְנִמְצְאוּ בוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין חַרְדָּל, וְסִכְּכוּ בוֹ סֻכַּת יוֹצְרִין¹¹²⁹.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן תַּחֲלִיפָא: קֶלַח שֶׁל כְּרוּב הִנִּיח לָנוּ אַבָּא וְהָיִינוּ עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ כְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּסֻלָּם (שם קיא; ספרי האזינו).

צט מַעֲשֶׂה בְּסוֹפֵר אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה, וְהִכִּירוּ אוֹתוֹ בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיָה גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, אָמְרוּ לוֹ: טֹל לְךָ חֲמִשִּׁים זְהוּבִים בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה וְשֵׁב לְךָ אֶצְלֵנוּ. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ לִי גֶּפֶן אַחַת וְהִיא יָפָה לִי מִכֻּלָּן, וְהִיא עוֹשָׂה לִי שָׁלֹש דּוּפְרָיוֹת¹¹³⁰ בְּכָל־שָׁנָה, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת חָבִיּוֹת הִיא עוֹשָׂה בְּכָל־שָׁנָה, הָרִאשׁוֹנָה עוֹשָׂה שְׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁנִיָּה מָאתַיִם וּשְׁלִישִׁית מֵאָה, וַאֲנִי מוֹכֵר אוֹתָן בְּדָמִים יְקָרֵים הַרְבֵּה (תנה"ק תצוה).

ק כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: עִיר אַחַת הָיְתָה לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר־הַמֶּלֶךְ¹¹³¹, שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין מִמֶּנָּה שִׁשִּׁים רִבּוֹא סְפָלִים טָרִית¹¹³² לְקוֹצְצֵי תְאֵנִים מֵעֶרֶב־שַׁבָּת לְעֶרֶב־שַׁבָּת.

כְּשֶׁבָּא רָבִין אָמַר: אִילָן אֶחָד הָיָה לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר־הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ מוֹרִידִין מִמֶּנּוּ אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת מִשָּׁלֹש בְּרִיכוֹת¹¹³³ בְּחֹדֶשׁ (בר' מד.).

קא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נִזְדַּמֵּן לִגְבָל¹¹³⁴, רָאָה אַשְׁכֹּלוֹת שֶׁהֵם עוֹמְדִים כַּעֲגָלִים. אָמַר: עֲגָלִים בֵּין הַגְּפָנִים. אָמְרוּ לוֹ: אַשְׁכֹּלוֹת הֵם. אָמַר: אֶרֶץ, אֶרֶץ, הַכְנִיסִי פֵרוֹתָיִךְ! לְמִי אַתְּ מוֹצִיאָה פֵרוֹתָיִךְ? לָעַרְבִיִּים הַלָּלוּ שֶׁעָמְדוּ עָלֵינוּ בְּחַטֹּאתֵינוּ. לְשָׁנָה נִזְדַּמֵּן רַ' חִיָּא לְשָׁם. רָאָה שֶׁהֵם עוֹמְדִים כְּעִזִּים. אָמַר: עִזִּים בֵּין הַגְּפָנִים. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ – וְלֹא תַעְשֶׂה לָנוּ כַּחֲבֵרֶךָ¹¹³⁵ (כת' קיב.).

קב רַבִּי אָמַר לְרַ' פְרִידָא: אֵין אַתָּה מַרְאֶה לִי אֶשְׁכּוֹל זֶה שֶׁבְּכַרְמֶךָ? אָמַר לוֹ: הֵן. יָצָא וּבִקֵּשׁ לְהַרְאוֹתוֹ. עֲדַיִן הוּא רָחוֹק רָאָה כְּמִין שׁוֹר¹¹³⁶. אָמַר לוֹ: וְאֵין שׁוֹר זֶה מְחַבֵּל אֶת־הַכָּרֶם? אָמַר לוֹ: שׁוֹר זֶה שֶׁאַתָּה סָבוּר הוּא הָאֶשְׁכּוֹל. קָרָא עָלָיו: “עַד־שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ”¹¹³⁷ – בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ חָרַב, וְאַתָּה עוֹמֵד בְּקַשְׁיוּתֶךָ¹¹³⁸! מִיָּד נִתְבַּקְּשׁוּ וְלֹא נִמְצָאוּ.

הֵבִיאוּ לְפָנָיו שְׁנֵי צְנוֹנוֹת מִבֵּין רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם־כִּפּוּר, וּמוֹצָאֵי־שְׁבִיעִית הָיָה¹¹³⁹. וְהָיָה בָהֶם מַשָּׂא גָּמָל; אָמַר לָהֶם: וְאֵינָם אֲסוּרִים? וְלֹא סְפִיחֵי [שְׁבִיעִית] הֵם¹¹⁴⁰? אָמַר לוֹ: בְּמוֹצָאֵי־שְׁבִיעִית נִזְרָעוּ¹¹⁴¹. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתִּיר רַבִּי לִקַּח יָרָק בְּמוֹצָאֵי־שְׁבִיעִית¹¹⁴² (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג).

קג אָמַר בֶּן־אֱמוֹרִי אֶחָד לְבֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: אוֹתוֹ דֶקֶל שֶׁעוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן כַּמָּה אַתֶּם גּוֹדְדִין¹¹⁴³ מִמֶּנּוּ? אָמַר לוֹ: שִׁשִּׁים כֹּר. אָמַר לוֹ: עֲדַיִן לֹא נִכְנַסְתֶּם בָּהּ הֶחֱרַבְתֶּם אוֹתָהּ. אָנוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כֹּר הָיִינוּ גוֹדְדִין מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אַף אֲנִי מִצַּד אֶחָד אָמַרְתִּי לָךְ. (כת' קיב.).

קד רַב הוּנָה בְּשֵׁם רַ' אָבוּן: קִנָּמוֹן מַאֲכַל עִזִּים הוּא, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְגַדְּלִים אוֹתוֹ (ירוש' פאה פ“ז, ה”ג).

קה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִגַּבַּת וְעַד אַנְטִיפַטְרִיס¹¹⁴⁴ שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲיָרוֹת הָיוּ, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה בֵּית שֶׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: “וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית־שֶׁמֶשׁ… שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ”¹¹⁴⁵. וְאֵלּוּ מֵרוּחַ אַחַת הָיוּ¹¹⁴⁶; וְעַכְשָׁו אִם אַתָּה נוֹטְעָהּ קָנִים¹¹⁴⁷ אֵינָהּ מַחֲזֶקֶת. אָמַר רַ' חֲנִינָה: קָפְצָה¹¹⁴⁸ לָהּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ירוש' תענ' פ“ד, ה”ה; שם מג' פ“א ה”א).

קו בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: דָּגָן בִּיהוּדָה, וְתֶבֶן בְּגָלִיל, וּמוֹץ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. חָזְרוּ לוֹמַר¹¹⁴⁹: אֶין דָּגָן בִּיהוּדָה, וְאֵין תֶּבֶן בְּגָלִיל, אֶלָּא מוֹץ, וּבְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לֹא זֶה וְלֹא זֶה (אדר"נ כז).

קז אָמַר רַ' זְעֵירָה: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה הִיא חֲצוּפָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲדַיִן עוֹשָׂה פֵּרוֹת.

מִפְּנֵי מָה הִיא עוֹשָׂה פֵּרוֹת? שְׁנֵי אָמוֹרָאִים; אֶחָד אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁמְּזַבְּלִין אוֹתָהּ, וְאֶחָד אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהוֹפְכִין אֶת־עֲפָרָהּ. (ירוש' תענ' פ“ד, ה”ה; איכ"ר ז).

קח רַ' חֶלְבּוֹ וְרַ' עֲוִירָא וְרַ' יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא נִזְדַּמְּנוּ לְמָקוֹם אֶחָד. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם אֲפַרְסֵק שֶׁהָיָה כְאִלְפַּס כְּפַר־הִינוֹ¹¹⁵⁰. וְאִלְפַּס כְּפַר־הִינוֹ כַּמָּה הוּא? חָמֵשׁ סְאִים. אָכְלוּ שָׁלִישׁ וְהִפְקִירוּ שָׁלִישׁ וְנָתְנוּ לִפְנֵי בְּהֶמְתָּם שָׁלִישׁ. לְשָׁנָה נִזְדַּמֵּן רַ' אֶלְעָזָר לְשָׁם וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו [אֲפַרְסֵקִים¹¹⁵¹]. נְטָלָם בְּיָדוֹ וְאָמַר: “אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ”¹¹⁵² (כת' קיב.).

קט וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת־הָאָרֶץ"¹¹⁵³ – זוֹ מִדָּה טוֹבָה¹¹⁵⁴, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְגָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, עַכְשָׁו הָאוֹיְבִים בָּאִים וּמוֹצְאִים עָלֶיהָ נַחַת־רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹשְׁבִים בָּהּ”¹¹⁵⁵ – אַף הָאוֹיְבִים הַבָּאִים אַחֲרֵי־כֵן לֹא יִמְצְאוּ עָלֶיהָ נַחַת־רוּחַ (ספרא בחקותי).

ח. יְרוּשָׁלַיִם

קי אָמַר רַב חֲנִינָא בַר פַּפָּא: בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָתֵת אֶת־יְרוּשָׁלַיִם בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ, וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם לִרְאוֹת כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ”¹¹⁵⁶ – אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְבֵּה כְּרַכִּים שֶׁל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בָּרָאתָ בְעוֹלָמְךָ וְלֹא נָתַתָּ מִדַּת אָרְכָּם וּמִדַּת רָחְבָּם, וִירוּשָׁלַיִם, שֶׁשִּׁמְךָ בְתוֹכָהּ וּמִקְדָּשְׁךָ בְתוֹכָהּ וְצַדִּיקִים בְּתוֹכָהּ, אַתָּה נוֹתֵן בָּהּ מִדָּה! מִיָּד “וַיֹּאמֶר אֵלָיו: רֻץ דַבֵּר אֶל־הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזוֹת¹¹⁵⁷ תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ”¹¹⁵⁸ (ב"ב עה:).

קיא “לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי – – – אֶל־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ”¹¹⁵⁹ – מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם עַל שִׁבְעָה הָרִים הִיא עוֹמָדֶת (פדר"א י).

קיב עֲשָׂרָה קַבִּים¹¹⁶⁰ יֹפִי יָרְדוּ לְעוֹלָם – תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אֵין לְךָ יֹפִי כְּיָפְיָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם (קיד' מט; אדר"נ כח).

קיג עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל יִסּוּרִים בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל גְּבוּרָה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּיהוּדָה וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל חָכְמָה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל חֲנֻפָּה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל תּוֹרָה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם (אדר“נ הוצ”ש נו"ב, מח).

קיד אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: “יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו”¹¹⁶¹ – עִיר שֶהִיא עוֹשָׂה כָּל־יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים (ירוש' חג' פ“ג, ה”ו).

קטו “גֵּיא חִזָּיוֹן”¹¹⁶² – גֵּיא שֶׁכָּל־הַחוֹזִים מִתְנַבְּאִים עָלֶיהָ, גֵּיא שֶׁכָּל־הַחוֹזִים עוֹמְדִים מִמֶּנָּה.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־נָבִיא שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ שֵׁם עִירוֹ – יְרוּשַׁלְמִי הָיָה (איכ"ר פתיח').

קטז עֲשָׂרָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלָיִם: אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ¹¹⁶³, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה¹¹⁶⁴, וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בִנְגָעִים, וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין¹¹⁶⁵ וּגְזוֹזְטְרָאוֹת¹¹⁶⁶, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת¹¹⁶⁷, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסוֹת¹¹⁶⁸, חוּץ מִגַּנּוֹת וְרָדִים¹¹⁶⁹ שֶׁהָיוּ מִימוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תַּרְנְגֹלִים¹¹⁷⁰, וְאֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת־הַמֵּת¹¹⁷¹ (ב"ק פב:).

קיז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֶבֶן טֹעַן¹¹⁷² הָיְתָה בִּירוּשָׁלָיִם; כָּל־מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה נִפְנֶה לְשָׁם, זֶה עוֹמֵד וּמַכְרִיז וְזֶה עוֹמֵד וְנוֹתֵן סִמָּנִים וְנוֹטְלָהּ (ב"מ כח:).

קיח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כִּפָּה שֶׁל חֶשְׁבּוֹנוֹת¹¹⁷³ הָיְתָה חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וְכָל־מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְחַשֵּׁב הוֹלֵךְ לְשָׁם. לָמָּה? שֶׁלֹּא יְחַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם וְיָצֵר¹¹⁷⁴, לְפִי שֶׁנִּקְרֵאת “מְשׂוֹשׂ¹¹⁷⁵ כָּל־הָאָרֶץ”¹¹⁷⁶; וּמִשֶּׁחָרְבָה עָרְבָה הַשִּׂמְחָה וְגָלָה מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ. וּכְשֶׁיִּבְנֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יְרוּשָׁלַיִם הוּא מַחֲזִיר לְתוֹכָהּ אֶת־כָּל־הַשִּׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי־נִחַם יְיָ צִיּוֹן… שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" (שמ"ר נב).

קיט רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שִׁלֹחַ¹¹⁷⁷ הָיָה מוֹצִיא מַיִם כְּאִסָּר¹¹⁷⁸. אָמְרוּ: נַרְחִיבֶנּוּ וְיִרְבּוּ מֵימָיו. הִרְחִיבוּהוּ וְנִתְמַעֲטוּ מֵימָיו, חָזְרוּ וּגְדָרוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה (ירוש' סכה פ“ה, ה”ו).

קכ אָמַר רַ' יְהוּדָה: עֲצֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קִנָּמוֹן¹¹⁷⁹ הָיוּ, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַסִּיקִין מֵהֶם רֵיחָם נוֹדֵף בְּכָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וּמִשֶּׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם נִגְנְזוּ וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר אֶלָּא כִּשְׂעוֹרָה וְנִמְצָא בְגִנְזֵי צִמְצְמַאי¹¹⁸⁰ הַמַּלְכָּה. (שבת סג.).

קכא קֵיסָרֵי וִירוּשָׁלַיִם, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: חָרְבוּ שְׁתֵּיהֶן – אַל תַּאֲמֵן; יָשְׁבוּ שְׁתֵּיהֶן – אַל תַּאֲמֵן. חָרְבָה קֵיסָרֵי וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַיִם, חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם וְיָשְׁבָה קֵיסָרֵי – תַּאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה”¹¹⁸¹ – אִם מָלְאָה זוֹ חָרְבָה זוֹ, אִם מָלְאָה זוֹ חָרְבָה זוֹ (מג ו.).

קכב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לְהַחֲרִיב אֶת־בֵּיתִי וּלְהַגְלוֹת אֶת־בָּנַי – הֱיוּ שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וַאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם שָׁלוֹם (פ' השלום).

קכג אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: מַסֹּרֶת־אַגָּדָה¹¹⁸² הִיא, שֶׁאֵין יְרוּשָׁלַיִם נִבְנֵית עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל־הַגָּלֻיּוֹת. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁנִּתְכַּנְּסוּ כָּל־הַגָּלֻיּוֹת וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם נִבְנֵית – אַל תַּאֲמֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ”¹¹⁸³, וְאַחַר־כָּךְ “נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס”¹¹⁸⁴ (תנה"ק נח).

קכד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לַעָשׂוֹת מֶטְרֹפּוֹלִין¹¹⁸⁵ לְכָל־הָאֲרָצוֹת (שמ"ר כג).

קכה עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְרַחֵב וְלַעֲלוֹת וְלִהְיוֹת מַגַּעַת עַד כִּסֵּא־הַכָּבוֹד, עַד שֶׁתֹּאמַר: צַר לִי הַמָּקוֹם (שהש"ר ז).

קכו אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן לְרַב יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר “בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר”¹¹⁸⁶ – מִשּׁוּם שֶׁבְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ לֹא אָבוֹא בְּעִיר? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא אָבוֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מָעְלָה עַד שֶׁאָבוֹא לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה.

– וְכִי יֵשׁ יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה?

– הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו”¹¹⁸⁷

ג: לָשׁוֹן    🔗

א. לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ

א שָׁנוּ בְשֵׁם רַ' מֵאִיר: כָּל־הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל¹¹⁸⁸ וְקוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וּמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ – מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן־הָעוֹלָם הַבָּא (ספרי האזינו; ירוש' שבת פ“א, ה”ג).

ב “וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם”¹¹⁸⁹ – מִכָּאן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מְדַבֵּר עִמּוֹ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה. וְאִם אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וְאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם… לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם”¹¹⁹⁰ – אִם לִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, וְאִם לָאו – יִקְצְרוּן יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, שֶׁכָּךְ דִבְרֵי תּוֹרָה נִדְרָשִׁים – מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן¹¹⁹¹, וּמִכְּלָל הֵן – לָאו (ספרי עקב).

ג יִשְׂרָאֵל נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא שִׁנּוּ שְׁמָם: רְאוּבֵן וְשִמְעוֹן יָרְדוּ¹¹⁹², רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן עָלוּ, לֹא הָיוּ קוֹרְאִים לִרְאוּבֵן – רוּפוֹס, וְלֹא לִיהוּדָה לוּלְיָאנוֹס, וְלֹא לְיוֹסֵף – לוּסְטוֹס, וְלֹא לְבִנְיָמִין – אֲלֶכְּסַנְדְּרֵי; וְשֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת־לְשׁוֹנָם, שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז^{1193 1194}, וְנֶאֱמַר: “כִּי־פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם”¹¹⁹⁵ – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (ויק“ר לב; שהש”ר ד; שו"ט קיד).

ד “לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה־זֹּאת”¹¹⁹⁶ – אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' סִימוֹן: כְּשֵׁם שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כָּךְ נִבְרָא הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶש¹¹⁹⁷. שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ¹¹⁹⁸ אוֹמֵר: גוּנֵי¹¹⁹⁹ – גוּנְיָא, אַנְתְּרוֹפִי¹²⁰⁰ – אַנְתְּרוֹפִיָּא, גַּבְרָא¹²⁰¹ – גְּבַרְתָּא, אֶלָּא אִישׁ וְאִשָּׁה לָמָּה? שֶׁהַלָּשׁוֹן הַזֶּה נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן הַזֶּה (ב"ר יח).

ה כָּתוּב “וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים”¹²⁰² – רַ' לְעָזָר וְרַ' יוֹחָנָן, אֶחָד אָמַר; שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, וְאַחֵר אָמַר: שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם¹²⁰³, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (ירוש' מג' פ“א, ה”ט).

––––––––

ו שָׁאַל רַ' אַסִּי אֶת־רַ' יוֹחָנָן: יַיִן שֶׁמְּסָכוֹ נָכְרִי מַהוּ? אָמַר לוֹ: וֶאֱמֹר: מְזָגוֹ. אָמַר לוֹ: אֲנִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אָמַרְתִּי: “טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ”¹²⁰⁴. אָמַר לוֹ: לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמָם.

כְּשָׁעָלָה אַסִּי בַּר הִינִי מְצָאוֹ לְרַ' יוֹחָנָן שֶׁשּׁוֹנֶה לִבְנוֹ “רְחֵלִים”. אָמַר לוֹ: שְׁנֵה לוֹ “רְחֵלוֹת”. אָמַר לוֹ: כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “רְחֵלִים מָאתַיִם”¹²⁰⁵. אָמַר לוֹ: לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמָם (ע"ז נח:; חול' קלז:).

ז רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְרַ' שִׁמְעוֹן בַּר חֲלַפְתָּא שָׁכְחוּ דְבָרִים מִן הַתַּרְגּוּם¹²⁰⁶ וּבָאוּ לְשׁוּק שֶׁל עַרְבִיִּים¹²⁰⁷ לִלְמֹד מִשָּׁם. שָׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁל אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: “תֵּן מַשּׂוֹי זֶה עָלַי”, [וְאָמַר:] תֵּן יְהָב זֶה עָלָי. שָׁמְעוּ מִזֶּה¹²⁰⁸ “יְהָב” מַשּׂוֹי, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשְׁלֵךְ עַל־יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ”¹²⁰⁹. [שׁוּב בִּקֵּשׁ אֶחָד לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ:] “מָה אַתָּה מְבַסֶּה¹²¹⁰ בִּי?” [וְאָמַר:] מָה אַתָּה מְעַסֶּה בִּי? – וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי־יִהְיוּ אֵפֶר"¹²¹¹. וְעוֹד שָׁמְעוּ שֶׁאָמְרָה אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ: “בּוֹאִי וּרְחָצִי”, וְהִיא הֵשִׁיבָה: גַּלְמוּדָה אֲנִי – נִדָּה – “וַאֲנִי שְּׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה”¹²¹². שׁוּב שָׁמְעוּ אִשָּׁה אַחֶרֶת [מְבַקֶּשֶׁת לוֹמַר לַחֲבֶרְתָּהּ:] “בּוֹאִי לְעוֹרֵר קִינָתֵךְ”, [וְאָמְרָה:] בּוֹאִי לְעוֹרֵר לִוְיָתֵךְ – “הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן”¹²¹³. – “הַשְׁאִילִינִי מַכְבַּדְתֵּךְ”, [וְאָמְרָה:] הַשְׁאִילִינִי מַטְאֲטֵךְ – “וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד”¹²¹⁴. – “הַשְׁאִילִינִי מַרְגָּלִיּוֹתַיִךְ”, [וְאָמְרָה:] הַשְׁאִילִינִי כְסִיתַיִךְ; – “הוֹצֵא כִבְשָׂה זוֹ לְמִרְעֶה”, [וְאָמַר:] הוֹצֵא כְסִיתָה¹²¹⁵ זוֹ לְמִרְעֶה – "בְּמֵאָה קְשִׂיטָה^{1216 1217}. (ב"ר עט).

ח אָמַר רַ' חָנֵי: לֹא יָדְעוּ חֲכָמִים¹²¹⁸ מַהוּ סֵרוּגִין¹²¹⁹ וַחֲלוֹגְלוֹגוֹת [וּמַטְאֲטֵא], וּמִי גָדוֹל¹²²⁰ – בְּחָכְמָה אוֹ בְשָׁנִים¹²²¹? אָמְרוּ: נֵלֵך וְנִשְׁאַל בְּבֵית־רַבִּי. בָּאוּ לְשָׁם. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: יִכָּנֵס פְּלוֹנִי תְּחִלָּה, יִכָּנֵס פְּלוֹנִי תְּחִלָּה! יָצְאָה שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית־רַבִּי. אָמְרָה לָהֶם: הִכָּנְסוּ לְשָׁנִים¹²²². הִתְחִילוּ נִכְנָסִים קְטָעִים קְטָעִים¹²²³. אָמְרָה לָהֶם: לָמָּה אַתֶּם נִכְנָסִים סֵרוּגִין סֵרוּגִין? – הָיָה שָׁם בָּחוּר אֶחָד טָעוּן פַּרְפְּחִינִין¹²²⁴, נָפְלוּ מִיָּדוֹ. אָמְרָה לוֹ: בָּחוּר נִתְפַּזְּרוּ חֲלוֹגְלוֹגֶיךָ; הֲרֵינִי מְבִיאָה מַטְאֲטֵא – וְהֵבִיאָה מַכְבֶּדֶת¹²²⁵ (ירוש' מג' פ“ב, ה”ב).

ט דְּבָרִים שֶׁל חֹל מֻתָּר לוֹמַר [בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ] בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. (שבת מא).

ב. לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת

י “וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא”¹²²⁶ – כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל לֹא בְּלָשׁוֹן אֶחָד נִגְלָה, אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת: “וַיֹּאמֶר יְיָ מִסִּינַי בָּא” – זֶה לָשׁוֹן עִבְרִי, “וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ”¹²²⁷ – זֶה לָשׁוֹן רוֹמִי¹²²⁸, “הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן”¹²²⁹ – זֶה לָשׁוֹן עֲרָבִי¹²³⁰. “וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ”¹²³¹ – זֶה לָשׁוֹן אֲרַמִּי¹²³² (ספרי ברכה).

יא שָׁאַל בֶּן־דָּמָה בֶּן־אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל אֶת רַ' יִשְׁמָעֵאל: כְּגוֹן אֲנִי שֶׁלָּמַדְתִּי כָּל־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מַהוּ לִלְמֹד חָכְמַת יְוָנִית¹²³³? קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ

בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה"¹²³⁴ – צֵא וּבְדֹק שָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא מִן הַיּוֹם וְלֹא מִן הַלַּיְלָה וּלְמַד בָּהּ חָכְמַת יְוָנִית (מנח' צט:).

יב שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מַהוּ שֶׁיְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ יְוָנִית? אָמַר לָהֶם: יְלַמְּדֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”¹²³⁵.

– מֵעַתָּה¹²³⁶ אָסוּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת בִּשְׁבִיל שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה” – וַהֲרֵי שָׁנָה רַ' יִשְׁמָעֵאל: “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”¹²³⁷ – זוֹ אֻמָּנוּת?

רַ' בָּא¹²³⁸ בְּנוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא בַּר בָּא בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מִפְּנֵי הַמָּסוֹרוֹת¹²³⁹.

רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מֻתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ יְוָנִית, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַּכְשִׁיט¹²⁴⁰ לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁרַ' אַבָּהוּ מְבַקֵּשׁ לְלַמֵּד בִּתּוֹ, תּוֹלֶה לוֹ בְּרַ' יוֹחָנָן! שָׁמַע רַ' אַבָּהוּ וְאָמַר: יָבוֹא עָלַי¹²⁴¹, אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרַ' יוֹחָנָן! (ירוש' סוטה פ“ט, הט”ו; שם שבת פ“ו, ה”א).

יג שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי: בְּאֶרֶץ־יִשׂרָאֵל לָשׁוֹן סוּרְסִי¹²⁴² לְמָה: אוֹ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ אוֹ לָשׁוֹן יְוָנִית¹²⁴³.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: בְּבָבֶל לָשׁוֹן אֲרַמִּי לְמָה? אוֹ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ אוֹ לָשׁוֹן פַּרְסִי¹²⁴⁴ (ב"ק פב, פג).

יד אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: אַל יְהֵא לָשׁוֹן סוּרְסִי קַל בְּעֵינֶיךָ, שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹלֵק לוֹ כָבוֹד¹²⁴⁵; בַּתּוֹרָה – “וַיִּקְרָא־לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא”¹²⁴⁶; בַּנְּבִיאִים – "כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם: אֱלָהַיָּא דִי־שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ וגו'¹²⁴⁷; בַּכְּתוּבִים: “וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית: מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי”¹²⁴⁸ (ב“ר עד; ירוש' סוטה פ”ז ה"ב).

טו אָמַר רַב חֲנִינָא: לֹא הֶגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁקָּרוֹב לְשׁוֹנָם לִלְשׁוֹן תּוֹרָה (פסחים פז:).

טז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי סִפֵּר (סנה' לח:).

יז אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו¹²⁴⁹ בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל הַשּׁוֹאֵל צְרָכָיו בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי אֵין מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין¹²⁵⁰ לוֹ, שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי (שבת יב:).

יח אָמַר רַ' יוֹנָתָן שֶׁל בֵּית־גֻּבְרִין¹²⁵¹: אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת נָאִים שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם: לַעַז¹²⁵² לְזֶמֶר, רוֹמִי לִקְרָב¹²⁵³, סוּרְסִי¹²⁵⁴ לְאִלְיָה¹²⁵⁵, עִבְרִי לְדִבּוּר; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף אַשּׁוּרִי לִכְתָב.

אַשּׁוּרִי יֵשׁ לוֹ כְתָב וְאֵין לוֹ לָשׁוֹן, עִבְרִי יֵשׁ לוֹ לָשׁוֹן וְאֵין לוֹ כְתָב. בָּחֲרוּ לָהֶם כְּתָב אַשּׁוּרִי וְלָשׁוֹן עִבְרִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ “אַשּׁוּרִי”? שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר¹²⁵⁶ בִּכְתָבוֹ. אָמַר רַ' לֵוִי: עַל שֵׁם שֶׁעָלָה בְיָדָם מֵאַשּׁוּר (ירוש' מג' פ“א, ה”ט; אס"ר ד).

יט “וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר”¹²⁵⁷ – “שֵׁם” זֶה הַכְּתָב¹²⁵⁸, “שְׁאָר” זֶה לָשׁוֹן¹²⁵⁹ (מג' י.).

כ “בָּזוּי אַתָּה מְאֹד”^{1260 1261} – שֶׁאֵין לָהֶם [לִבְנֵי אֱדוֹם] לֹא כְתָב וְלֹא לָשׁוֹן (ע"ז י.).

כא “וַיֹּאמֶר בִּלְעָם… כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי”¹²⁶² – גּוֹי אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־הַקֹֹּדֶשׁ לְשׁוֹנוֹ סָרוּחַ¹²⁶³ (במ"ר כ).

כב “הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם”¹²⁶⁴ – בִּלְבֵּל לְשׁוֹנוֹתָם וְלֹא יָבִין אֶחָד מֵהֶם לָשׁוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁהַלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן הָיוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּבוֹ בְלָשׁוֹן נִבְרָא הָעוֹלָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בָּעוֹלָם־הַזֶּה עַל־יְדֵי יֵצֶר־הָרָע חָלְקוּ בְרִיּוֹתַי וְנֶחְלְקוּ לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן, אֲבָל לְעוֹלָם־הַבָּא מַשְׁוִין¹²⁶⁵ כֻּלָּן כָּתֵף אֶחָד לִקְרֹא בִשְׁמִי וְעוֹבְדִין אוֹתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אָז אֶהְפֹּךְ אֶל־עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְיָ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד”¹²⁶⁶ (תנח' נח).

ג. דִּקְדּוּק בְּלָשׁוֹן

כג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּנֵי יְהוּדָה שֶׁהִקְפִּידוּ עַל לְשׁוֹנָם¹²⁶⁷ – נִתְקַיְּמָה תוֹרָתָם בְּיָּדָם, בְּנֵי גָלִיל שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ עַל לְשׁוֹנָם לֹא נִתְקַיְּמָה תוֹרָתָם בְּיָדָם.

בְּנֵי יְהוּדָה מְדַקְדְּקִים בְּלָשׁוֹן, מַה הִיא? שֶׁבֶּן־יְהוּדָה אֶחָד אָמַר לָהֶם: טַלִּית יֵשׁ לִי לִמְכֹּר, אָמְרוּ לוֹ: מַה גּוֹן¹²⁶⁸ טַלִּיתֶךָ? אָמַר לָהֶם: כִּתְרָדִין¹²⁶⁹ עֲלֵי אֲדָמָה. בְּנֵי גָלִיל שֶׁאֵינָם מְדַקְדְּקִים בְּלָשׁוֹן, מַה הִיא? שֶֹבֶּן־גָּלִיל אֶחָד אָמַר לָהֶם: אֲמַר לְמִי¹²⁷⁰? אָמְרוּ לוֹ: גְּלִילִי שׁוֹטֶה! חֲמָר לִרְכִיבָה אוֹ חֲמַר לִשְׁתִיָּה, עֲמַר לִלְבִישָׁה אוֹ אִמַּר לִשְׁחִיטָה? (עיר' נג:).

ד: גָּלוּת    🔗

א. קְשִׁי הַגָּלוּת וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת

א קָשָׁה הִיא גָּלוּת, שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל¹²⁷¹ (ספרי עקב).

ב אָמְרוּ בֵּי־רַב¹²⁷²: אַרְבָּעָה מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁבְּרָאָם, [וְאֶחָד מֵהֶם] גָּלוּת¹²⁷³ (סכה נב:).

ג “וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם”¹²⁷⁴ – זוֹ מִדָּה קָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי הַמְּדִינָה גוֹלִים כֻּלָּם לְמָקוֹם אֶחָד – רוֹאִים זֶה אֶת־זֶה וּמִתְנַחֲמִים, וְכָאן הוּא אוֹמֵר “וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם” – שֶׁאֲפַזֵּר אֶתְכֶם בֵּין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְאֵין אֶחָד מִכֶּם קָרוֹב אֵצֶל חֲבֵרוֹ, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲפִיצוֹתִי אוֹתָךְ בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִיךְ בָּאֲרָצוֹת”¹²⁷⁵; וְאוֹמֵר: “וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ”¹²⁷⁶ – כְּאָדָם שֶׁהוּא זוֹרֶה שְׂעוֹרִים בְּמִזְרֶה וְאֵין אַחַת מֵהֶן דְּבֵקָה לַחֲבֶרְתָּהּ (ספרא בחקותי; ילק"ש שם).

ד “גָּלְתָה יְהוּדָה”¹²⁷⁷ – אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אֵינָם גּוֹלִים? אֶלָּא אַף־עַל־פִּי שֶׁגּוֹלִים, אֻמּוֹת־הָעוֹלָם שֶׁאוֹכְלִים מִפִּתָּם¹²⁷⁸ וְשׁוֹתִים מִיֵּינָם, אֵין גָּלוּתָם גָּלוּת; אֲבָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין אוֹכְלִים מִפִּתָּם וְאֵין שׁוֹתִים מִיֵּינָם, גָּלוּתָם גָּלוּת (איכ"ר א).

ה “וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַּיּוֹם”¹²⁷⁹ – אָמַר לוֹ: מְכֹר לִי יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלָּךְ¹²⁸⁰. אָמַר רַב אַחָא: כָּל־מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב יְמֵי הַגָּלוּת יִמְצָא שֶׁיּוֹם אֶחָד יָשַׁב יַעֲקֹב בְּשַׁלְוָה בְּצִּלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו. (ב"ר סג).

ו “וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל־הַצֹּאן”¹²⁸¹ – אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא: אִלּוּלֵא רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד” – כְּבָר מֵתוּ כָּל הַצֹּאן¹²⁸² בִּימֵי אַדְרְיָּנוֹס¹²⁸³ (שם עח).

ז “וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר”¹²⁸⁴ – אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אִם יִהְיוּ צָרוֹת בָּאוֹת עַל בָּנַי, לֹא תָבִיא אוֹתָן זוֹ אַחַר זוֹ, אֶלָּא הַרְוַח לָהֶם¹²⁸⁵ מִצָּרוֹתֵיהֶם. (שם עה).

ח “נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי”¹²⁸⁶ – אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: סְקוּדָה הָיִיתִי מִן הַמַּלְכֻיּוֹת¹²⁸⁷, סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁהוּא מְבִיאָן עָלַי אַחַת־אֶחָת, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא מְבִיאָן עָלֵי מְכֻפָּלוֹת: בָּבֶל וְכַשְׂדִים, מָדַי וּפָרַס, יָוָן וּמַקְדּוֹנִיָּא, אֱדוֹם וְשֵׂעִיר. “יִשְׂתָּרְגוּ” – הֱבִיאָן עָלֵי מְשׂרָגוֹת¹²⁸⁸: בָּבֶל קָשָׁה וּמָדֵי מְתוּנָה, יָוָן קָשָׁה וֶאֱדוֹם מְתוּנָה, כַּשְׂדִּים קָשָׁה וּפָרַס מְתוּנָה, מַקְדּוֹנִיָּא קָשָׁה וְשֵׂעִיר מְתוּנָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מִן־קְצָת מַלְכוּתָא תֶּהֱוֵה תַקִּיפָא וּמִנָּהּ תֶּהֱוֵא תְבִירָה”¹²⁸⁹. (איכ"ר א)

ט “וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ”¹²⁹⁰ – שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הֶרְאָה לוֹ – גֵּיהִנֹּם¹²⁹¹ וּמַלְכֻיּוֹת¹²⁹² וּמַתַּן תּוֹרָה¹²⁹³ וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ¹²⁹⁴, אָמַר לוֹ: כָּל־זְמַן שֶׁבָּנֶיךָ עֲסוּקִים בִּשְׁתַּיִם¹²⁹⁵ הֵם נִצָּלִים מִשְּׁתַּיִם¹²⁹⁶, פֵּרְשׁוּ מִשְּׁתַּיִם – הֵם נִדּוֹנִים בִּשְׁתָּיִם. אָמַר לוֹ: בַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיֵּרְדוּ בָנֶיךָ, בְּגֵיהִנֹּם אוֹ בְּמַלְכֻיּוֹת? רַב חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר: אַבְרָהָם בָּרַר לוֹ אֶת־הַמַּלְכֻיּוֹת, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם לֹא כִּי־צוּרָם מְכָרָם”¹²⁹⁷ – זֶה אַבְרָהָם¹²⁹⁸, “וַיָי הִסְגִּירָם”¹²⁹⁹ – מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִדְבָרָיו. רַ' יוּדָן וְרַ' אִידִי וְרַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא אָמְרוּ: אַבְרָהָם בָּרַר לוֹ גֵיהִנֹּם וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרַר לוֹ אֶת־הַמַּלְכֻיּוֹת, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ¹³⁰⁰ בָאנוּ־בָאֵשׁ וּבַמַּיִם”¹³⁰¹. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר: כָּךְ הָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם יוֹשֵׁב וְתָמֵהַּ כָּל הַיּוֹם, אָמַר: בַּמָּה אֶבְרֹר? זוֹ קָשָׁה וְזוֹ קָשָׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַבְרָהָם, עַד מָתַי אַתָּה יוֹשֵׁב וְתָמֵהַּ בִּלְבָבֶךָ? חֲתֹךְ אֶת־הַדָּבָר¹³⁰² וּבְרֹר לְךָ אֶת־הַמַּלְכֻיּוֹת – “בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְיָ”¹³⁰³ וגו' (ב“ר מד; פסיק”ר פ' החדש; תנח' פקודי).

י “וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו”¹³⁰⁴ – “אֵימָה” – זוֹ בָּבֶל¹³⁰⁵, “חֲשֵׁכָה” – זוֹ מָדַי, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְתַעֲנִית, “גְּדֹלָה” – זוֹ יָוָן¹³⁰⁶, “נֹפֶלֶת עָלָיו” – זוֹ אֱדוֹם¹³⁰⁷.

“נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב”¹³⁰⁸ – נָחָשׁ – זוֹ בָּבֶל, “שָׂרָף” – זוֹ מָדַי, “וְעַקְרָב” – זוֹ יָוָן (שם).

יא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: “עַל־כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר”¹³⁰⁹ – זוֹ בָּבֶל¹³¹⁰, “זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם”¹³¹¹ – זוֹ מָדֵי, “נָמֵר שֹׁקֵד עַל־עָרֵיהֶם”¹³¹² – זוֹ יָוָן¹³¹³, “כָּל־הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף”¹³¹⁴ – זוֹ אֱדוֹם¹³¹⁵ (שמ“ר נא; ויק”ר יג).

יב “וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת”¹³¹⁶ – הֵן אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת שֶׁבְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. “בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשׁוֹנָה סוּסִים אֲדֻמִּים”¹³¹⁷ – זוֹ מַלְכוּת בָּבֶל, שֶׁשָּׁפְכָה כַּמָּה דָמִים בְּיִשְׂרָאֵל; “וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים”¹³¹⁸ – זוֹ מַלְכוּת פָּרַס וּמָדַּי, שֶׁהֻשְׁחֲרוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרַת הָמָן; “וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים”¹³¹⁹ – זוֹ מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהִלְבִּינוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּחֵרוּפִין וּבְגִדּוּפִין; “וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית סוּסִים בְּרֻדִּים אֲמֻצִּים”¹³²⁰ – זוֹ מַלְכוּת הָרְבִיעִית¹³²¹, שֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרוֹת כַּמָּה גְוָנִים¹³²² מְשֻׁנִּים זוֹ מִזּוֹ (שו“ט ו', ב; ילק”ש זכר' ו).

יג “לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא־שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז”¹³²³ – “לֹא שָׁלַוְתִּי” מִבָּבֶל, “וְלֹא־שָׁקַטְתִּי” מִמָּדַי, “וְלֹא־נָחְתִּי” מִיָּוָן, “וַיָּבֹא רֹגֶז” בֶּאֱדוֹם (שמ"ר כו).

יד “אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי־אָרֶץ”¹³²⁴ – הֵם אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. “הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז”¹³²⁵ – זֶה בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִים זֶה הָעָם לֹא הָיָה”¹³²⁶; “שְׁפַנִּים עַם לֹא־עָצוּם”¹³²⁷ – זֶה מָדַי, “וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם”¹³²⁸ – זֶה כּוֹרֶשׁ, שֶׁבִּקֵּשׁ¹³²⁹ לִבְנוֹת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ; “מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה”¹³³⁰ – זֶה יָוָן, [הוּא] אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן, שֶׁנִּטַּלְטֵל בְּכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּאַרְבֶּה שֶׁטָּס וּפוֹרֵחַ בָּאֲוִיר; “שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ”¹³³¹ – זֶה אֱדוֹם, שֶׁאֵין בְּכָל־הַשְּׁרָצִים שְׂנוּאָה כִשְׂמָמִית, וְכֵן נֶאֱמַר: “וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי”¹³³²; “וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ”¹³³³ – שֶׁהֶחֱרִיבָה מִקְדָּשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים (מד' מש' ל; ילק"ש מש' ל).

טו “מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָלוֹת”¹³³⁴ – אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁל שֶׁבַח יֵשׁ כָּאן לְיִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת¹³³⁵, שֶׁבְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁעָמְדוּ עַל יִשְׂרָאֵל לֹא כָּפְרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. בְּמַלְכוּת בָּבֶל מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר” – נְבוּכַדְנֶצַּר הָיָה מִשְׁתַּחֲוָה לַשֶׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר”¹³³⁶, וְדָנִיּאֵל הָיָה שׁוֹחֵר¹³³⁷ וּמִתְפַּלֵּל לַמָּקוֹם עֶרֶב וּבֹקֶר וְצָהֳרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֵם, וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ”¹³³⁸, וְלָמָּה הָיָה שׁוֹחֵר וּמִתְפַּלֵּל? כְּדֵי שֶׁיְּרַחֵם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה: “שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן”¹³³⁹, וְנִמְצָא לָהֶם הָאֱלֹהִים בְּעֵת צָרָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי”¹³⁴⁰. וְכֵן מָצִינוּ, כְּשֶׁהָשְׁלַךְ דָּנִיּאֵל לְגֹב אֲרָיוֹת לֹא נִזַּק, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה הָשְׁלְכוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְלֹא נִזָּקוּ, אֶלָּא הֵאִירוּ לָעוֹלָם כַּשַּׁחַר שֶׁהוּא מֵאִיר לָעוֹלָם, וְעָשׂוּ לַגּוֹיִם לְהַכִּיר לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּלְקַלְּסוֹ.

“יָפָה כַלְּבָנָה” – בְּמַלְכוּת מָדָי. אַתָּה מוֹצֵא בַּלַּיְלָה אִם אֵין הַלְּבָנָה נִרְאֵית בָּרָקִיעַ הַחשֶׁךְ בָּעוֹלָם וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַלֵּךְ אֲפִלּוּ תוֹךְ הַמְּדִינָה; כֵּוָן שֶׁהַלְּבָנָה נִרְאֵית בָּרָקִיעַ הַכֹּל שְׂמֵחִין וּמְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ. כָּךְ בִּימֵי אֲחַשְׁוִרוֹשׁ שֶׁגָּזְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, וּבָאָה אֶסְתֵּר¹³⁴¹ וְהֵאִירָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה”¹³⁴².

“בָּרָה כַּחַמָּה” – בְּמַלְכוּת יָוָן, סַנְדְּרִיאוֹס אִיַּס אֶלְיוֹס¹³⁴³ – חַמָּה שְׁמָהּ, וְהַשֶּׁמֶשׁ גִּבּוֹר נִקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: “יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח”¹³⁴⁴: בִּתְקוּפַת תַּמּוּז מִי יָכוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ? הַכֹּל בּוֹרְחִים מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ”¹³⁴⁵, כָּךְ בְּמַלְכוּת יָוָן הַכֹּל בָּרְחוּ מִמֶּנָּה, וּמַתִּתְיָה הַכֹּהֵן וּבָנָיו עָמְדוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּבָרְחוּ מִפְּנֵיהֶם הָאֻכְלוֹסִין שֶׁל אַנְטִיּוֹכוּס וְנֶהֶרְגוּ כֻלָּן, וְכֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָהֶם: “כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים, הַחַלָּשׁ יֹאמַר¹³⁴⁶ גִּבּוֹר אָנִי”¹³⁴⁷, וְאוֹמֵר: “כֵּן יֹאבְדוּ כָּל־אוֹיְבֶיךָ יְיָ וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ”¹³⁴⁸.

“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” – בֶּאֱדוֹם. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ “אֲיֻמָּה”? לְפִי שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמַלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֵימָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲרוּ חֵיוָה רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֶמְתָנִי וְתַקִּיפָא”¹³⁴⁹. מַהוּ “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”? אַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת יֵשׁ בָּרָקִיעַ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַשָּׁמַיִם יְכוֹלִים לַעֲמֹד חוּץ שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת, כָּךְ אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד חוּץ שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם יְיָ גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבֹּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים”¹³⁵⁰. “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” – אֵין דְּגָלִים אֶלָּא צְבָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “דֶּגֶל מַחֲנֵה… וּצְבָאוֹ וּפְקֻדֵיהֶם”¹³⁵¹, וְכֵן דִּגְלֵי הַשָּׁמַיִם – הַמַּלְאָכִים וְדִגְלֵי הָאָרֶץ – יִשְׂרָאֵל, וַאֲדוֹן שְׁנֵיהֶם – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּכְשֵׁם שֶׁהַכֹּל יְרֵאִים מִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמִן הַמַּלְאָכִים, כֵּן הַגּוֹיִם יְרֵאִים מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְרָאוּ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ”¹³⁵² (שמ"ר טו).

טז “עַל־מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת”¹³⁵³ – אָמְרָה כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לְשֶׁעָבַר הָיִיתָ מֵאִיר לִי בֵּין לֵילוֹת לְלֵילוֹת: בֵּין לֵילָם שֶׁל מִצְרַיִם לְלֵילָם שֶׁל בָּבֶל, בֵּין לֵילָם שֶׁל בָּבֶל לְלֵילָם שֶׁל מָדַי, בֵּין לֵילָם שֶׁל מָדַי¹³⁵⁴ לְלֵילָם שֶׁל יָוָן¹³⁵⁵ וּבֵין לֵילָם שֶׁל יָוָן לְלֵילָם שֶׁל אֱדוֹם¹³⁵⁶; וְעַכְשָׁו נִסְמְכוּ לִי¹³⁵⁷ לֵילוֹת לְלֵילוֹת (שהש"ר ג).

יז בְּשָׁעָה שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אוֹמְרִין: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָפֵץ בְּאֻמָּהּ זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם”¹³⁵⁸ – מָה הַכֶּסֶף הַזֶּה נִצְרָף וְנַעֲשֶׂה כֶלִי¹³⁵⁹, וְשׁוּב נִצְרָף וְנַעֲשֶׂה כֶלִי, וְכֵן פְּעָמִים הַרְבֵּה, וּבָאַחֲרוֹנָה אָדָם פּוֹרְכוֹ¹³⁶⁰ בְּיָדוֹ וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה עוֹד לִמְלָאכָה, כֵּן יִשְׂרָאֵל הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָהֶם תְּקוּמָה, שֶׁמְּאָסָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע יִרְמִיָּה זֶה בָּא לוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֱמֶת שֶׁמָּאַסְתָּ אֶת־בָּנֶיךָ? – “הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת־יְהוּדָה, אִם־בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ? מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא”¹³⁶¹? – אִם לְגָרְשֵׁנוּ אַתָּה רוֹצֶה הַכֵּה אוֹתָנוּ עַד שֶׁנָּמוּת! (שמ"ר לא).

יח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אֲבוֹתֵינוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵרִיחוּ מִקְצָת צָרָתָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת קָצְרָה רוּחָם, אָנוּ שֶׁאָנוּ מֻבְלָעִים בְּתוֹךְ מְעֵיהֶן כַּמָּה יָמִים וְכַמָּה שָׁנִים וְכַמָּה קִצִּין וְכַמָּה עִבּוּרִין¹³⁶² – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה! (שהש“ר ג; איכ”ר ה).

יט “הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי”¹³⁶³ – אָמַר רַב אָבִין בְּשֵׁם רַב סִימוֹן: מַהוּ “מִקֶּרֶב גּוֹי”? שֶׁהָיוּ מֻבְלָעִים בְּתוֹךְ מֵעֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ”¹³⁶⁴ (שו"ט קיד).

כ “כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים”¹³⁶⁵ – רַ' אֱלִיעֶזֶר פֵּרַשׁ הַמִּקְרָא בִּגְאֻלַּת מִצְרָיִם: מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים קָשֶׁה לְבַעְלָהּ לְלָקְטָהּ, כָּךְ גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיְתָה קָשָׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי”¹³⁶⁶.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַ' חָנָן אָמַר: “גּוֹי מִקֶּרֶב עָם” וְ“עַם מִקֶּרֶב גּוֹי” לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא “גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי”, שֶׁהָיוּ אֵלּוּ עֲרֵלִים וְאֵלּוּ עֲרֵלִים, אֵלּוּ מְגַדְּלִים בְּלוֹרִית¹³⁶⁷ וְאֵלּוּ מְגַדְּלִים בְּלוֹרִית, אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כִלְאַיִם וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כִלְאָיִם. אִם כֵּן לֹא הָיְתָה מִדַּת הַדִּין נוֹתֶנֶת שֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם (שהש"ר ב).

כא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִי כָתַב “מְגִלַּת תַּעֲנִית”¹³⁶⁸? אָמְרוּ: חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ¹³⁶⁹, שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִים אֶת־הַצָּרוֹת¹³⁷⁰. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: אַף אָנוּ מְחַבְּבִים אֶת־הַצָּרוֹת, אֲבָל מָה נַעֲשֶׂה, שֶׁאִם בָּאנוּ לִכְתֹּב אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִים¹³⁷¹. דָּבָר אַחֵר¹³⁷²: אֵין שׁוֹטֶה נִפְגָּע¹³⁷³. דָּבָר אַחֵר: אֵין בְּשַׂר הַמֵּת¹³⁷⁴ מַרְגִּישׁ בְּאִזְמֵל (שבת יג:).

כב “אֲשֶׁר־אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה”¹³⁷⁵ – מֶה הָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם? הָיוּ מַרְבִּיצִין אוֹתָם בְּפוּלַטֶרִיּוֹת¹³⁷⁶ וּמַעֲבִירִין כָּרִים¹³⁷⁷ עֲלֵיהֶם. (ב"ר סט).

כג פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה¹³⁷⁸ גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בַתּוֹרָה וְשֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וְשֶׁיְחַלְּלוּ שַׁבָּתוֹת. מֶה עָשׂוּ יְהוּדָה בֶן־שַׁמּוּעַ וַחֲבֵרָיו? הָלְכוּ וְנָטְלוּ עֵצָה מִמַּטְרוֹנִיתָא¹³⁷⁹ אַחַת, שֶׁכָּל־גְּדוֹלֵי רוֹמִי מְצוּיִם אֶצְלָהּ. אָמְרָה לָהֶם: בּוֹאוּ וְהַפְגִּינוּ בַּלָּיְלָה. הָלְכוּ וְהִפְגִּינוּ¹³⁸⁰ בַּלָּיְלָה. אָמְרוּ: אִי שָׁמָיִם¹³⁸¹! לֹא אֲחֵיכֶם אֲנָחְנוּ? לֹא בְנֵי אָב אֶחָד אֲנַחְנוּ וְלֹא בְנֵי אֵם אַחַת אֲנָחְנוּ? מַה נִּשְׁתַּנִּינוּ מִכָּל־אֻמָּה וְלָשׁוֹן, שֶׁאַתֶּם גּוֹזְרִים עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת? – וּבִטְּלוּן¹³⁸² (ר“ה יט.; ע”י).

כד “הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ”¹³⁸³ – אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַמֵּצֵר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה רֹאשׁ (סנה' קד:).

––––––––

כה שָׁנָה רַ' חִיָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת־מְקוֹמָהּ”¹³⁸⁴? יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל גְּזֵרוֹת שֶׁל עֵשָׂו וְשֶׁל יִשְׁמָעֵאל, עָמַד וְהֶגְלָה אוֹתָם לְבָבֶל.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: לֹא הֶגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁקָּרוֹב לְשׁוֹנָם¹³⁸⁵ לִלְשׁוֹן תּוֹרָה. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁשִּׁגְּרָם לְבֵית אִמָּם¹³⁸⁶. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, לְהֵיכָן מְשַׁגְּרָהּ – לְבֵית אִמָּהּ. עֻלָּא אָמַר: כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ תְמָרִים וְיַעַסְקוּ בַתּוֹרָה (פסחים פז:; גיט' יז.).

כו רַ' אָבִין פָּתַח: “וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא”¹³⁸⁷ – אָמַר יִרְמְיָה לְיִשְׂרָאֵל: אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם יוֹשְׁבִין בִּירוּשָׁלַיִם וְשׁוֹתִין מֵי הַשִּׁלֹחַ, שֶׁמֵּימָיו נְקִיִּים וּמְתוּקִים, עַכְשָׁו שֶׁלֹּא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם גּוֹלִין לְבָבֶל וְשׁוֹתִין מֵי פְרָת, שֶׁמֵּימָיו עֲכוּרִים וּסְרוּחִים. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַתָּה מַה־לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה־לָךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר”¹³⁸⁸ (איכ"ר פתיח').

––––––––

כז רַבָּהּ בַּר בַּר־חָנָה חָלָה. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ רַב יְהוּדָה וְרַבָּה לְבַקְּרוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא חַבָּר¹³⁸⁹ וְנָטַל אֶת הַנֵּר מִלִּפְנֵיהֶם. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אוֹ בְצִלְּךָ¹³⁹⁰ אוֹ בְצִלּוֹ שֶׁל בֶּן־עֵשָׂו! (גיט' טז, יז).

כח שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: כָּל־יָמֵי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶה: “וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה”¹³⁹¹ – אָמַרְתִּי: וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ¹³⁹² לְעִוֵּר בֵּין אֲפֵלָה לְאוֹרָה? עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לְיָדִי. פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, וְרָאִיתִי סוֹמֵא שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וַאֲבוּקָה¹³⁹³ בְיָדוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, אֲבוּקָה זוֹ לָמָּה לָךְ? אָמַר לִי: כָּל־זְמַן שֶׁאֲבוּקָה בְיָדִי, בְּנֵי־אָדָם רוֹאִים אוֹתִי וּמַצִּילִים אוֹתִי מִן הַפְּחָתִים וּמִן הַקּוֹצִים וּמִן הַבַּרְקֳנִים. (מג' כד:; ע"י).

––––––––

כט אָמַר רַב יְהוּדָה: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת שֶׁלשָׁה דְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַיּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר, וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל־הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם וְחָיָה”¹³⁹⁴.

רַ' יוֹחָנָן אָמַר: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל¹³⁹⁵, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּתְבוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה¹³⁹⁶ עֲרִירִי”¹³⁹⁷, וּלְאַחַר שֶׁגָּלָה נֶאֱמַר: “וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר¹³⁹⁸ שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ”¹³⁹⁹ (סנה' לז:).

ל אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: יָכֹלְנִי לִפְטֹר אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְעַד עַכְשָׁו, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָכֵן שִׁמְעִי־נָא זֹאת עֲנִיָּה וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן¹⁴⁰⁰”¹⁴⁰¹. (עיר' סד, סה; ע"י).

לא “וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ”¹⁴⁰² – אָמַר לָהֶם יַעֲקֹב לְבָנָיו: אַל תַּרְאוּ עַצְמְכֶם כְּשֶׁאַתֶּם שְׂבֵעִים לֹא בִּפְנֵי עֵשָׂו וְלֹא בִּפְנֵי יִשְׁמָעֵאל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַנְּאוּ בָּכֶם (תענ' י:).

לב “בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצוֹת כְּתוֹא מִכְמָר”¹⁴⁰³ – מַה תּוֹא זֶה, כֵּוָן שֶׁנָּפַל בְּמִכְמָר אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו, אַף מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כֵּוָן שֶׁנָּפַל בְּיַד נָכְרִים אֵין מְרַחֲמִים עָלָיו (ב"ק קיז.).

לג “וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף”¹⁴⁰⁴ – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ יוֹשְׁבִים בֵּין הָאִילָנוֹת, וְנָשְׁבָה הָרוּחַ וְהֵטִיחוּ¹⁴⁰⁵ הֶעָלִים זֶה בָזֶה, וְעָמַדְנוּ וְרַצְנוּ וְאָמַרְנוּ: אוֹי לָנוּ, שֶׁמָּא יַדְבִּיקוּנוּ הַפָּרָשִׁים! לְאַחַר שָׁעָה נִפְנֵינוּ לַאֲחוֹרֵינוּ וְרָאִינוּ שֶׁאֵין בִּרְיָה שָׁם, וְיָשַׁבְנוּ בִמְקוֹמֵנוּ וּבָכִינוּ וְאָמַרְנוּ: אוֹי לָנוּ, שֶׁנִּתְקַיֵּם עָלֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: “וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף”¹⁴⁰⁶. (ספרא בחוקתי; ילק"ש שם כו).

לד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ לִגְדוֹלֵי צִפּוֹרֵי כְּתָבִים רָעִים¹⁴⁰⁷ מִן הַמַּלְכוּת, בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא, אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כְּתָבִים רָעִים בָּאוּ לָנוּ מִן הַמַּלְכוּת, מָה אַתָּה אוֹמֵר – נִבְרַח? וְהָיָה מִתְיָרֵא לוֹמַר לָהֶם “בְּרָחוּ”, אָמַר לָהֶם בְּרֶמֶז: וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? – לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־משֶׁה וְאֶת־דָּוִד.

מַה כָּתוּב בְּיַעֲקֹב? “וַיִּבְרַח יַעֲקֹב”¹⁴⁰⁸, וְכֵן בְּמשֶׁה – “וַיִּבְרַח משֶׁה מִפְּנֵי פַּרְעֹה”¹⁴⁰⁹, וְכֵן בְּדָוִד – “וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט”¹⁴¹⁰; וְאוֹמֵר: “לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ… חֲבִי כִמְעַט־רֶגַע עַד־יַעֲבָר־זָעַם”¹⁴¹¹. (תנה“ק מסעי; במ”ר כג).

לה “לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ” – בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה הַשָּׁעָה חֲצוּפָה¹⁴¹² לֹא תֵעֲמֹד כְּנֶגְדָּהּ¹⁴¹³, אֶלָּא תֶּן־לָהּ מָקוֹם. הִסְתַּכְּלוּ בִי, כִּבְיָכוֹל, כְּשֶׁרָאִיתִי הַשָּׁעָה חֲצוּפָה בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם נָתַתִּי לָהּ מָקוֹם¹⁴¹⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ”¹⁴¹⁵ (תנה“ק ויצא; ילק”ש שמות ב).

ב. יִשְׂרָאֵל לְחֶרְפָּה בַּגּוֹיִם

לו “הָיִיתִי שְׂחֹק לְכָל־עַמִּי”¹⁴¹⁶ – רַב אַבָּהוּ פָתַח: “יָשִׂיחוּ בִי יֹשְׁבֵי שָׁעַר”¹⁴¹⁷ – אֵלּוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּבָתֵּי־תֵיאַטְרָאוֹת וּבְבָתֵּי־קִרְקְסָאוֹת¹⁴¹⁸; “וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר”¹⁴¹⁹ – מֵאַחַר שֶׁהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִשְׁתַּכְּרִים הֵם יוֹשְׁבִים וּמְשִׂיחִים בִּי וּמַלְעִיגִים בִּי וְאוֹמְרִים: “הֲרֵי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לַחֲרוּבִים כַּיְהוּדִים”¹⁴²⁰, וְהֵם אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: "כַּמָּה שָׁנִים אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִחְיוֹת? – “כְּחָלוּק שֶׁל שַׁבָּת שֶׁל הַיְהוּדִים”¹⁴²¹. וּמַכְנִיסִים אֶת־הַגָּמָל לְתֵיאַטְרָאוֹת שֶׁלָּהֶם וְהַחֲלוּקִים שֶׁלּוֹ עָלָיו, וְהֵם אוֹמְרִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ: “עַל מָה זֶה מִתְאַבֵּל?” – “הַיְהוּדִים הַלָּלוּ שׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִית¹⁴²² הֵם, וְאֵין לָהֶם יָרָק וְאָכְלוּ הַחוֹחִים שֶׁל זֶה – וְהוּא מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם”. וּמַכְנִיסִים אֶת־הַמּוּמָס¹⁴²³ לְתֵיאַטְרוֹן שֶׁלָּהֶם וְרֹאשׁוֹ מְגֻלָּח, וְהֵם אוֹמְרִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ: “לָמָּה רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה מְגֻלָּח?” – וְהוּא אוֹמֵר: “הַיְהוּדִים הַלָּלוּ שׁוֹמְרֵי־שַׁבָּתוֹת הֵם, וְכָל־מַה שֶׁהֵם יְגֵעִים כָּל־יְמוֹת הַשַּׁבָּת אוֹכְלִים בַּשַּׁבָּת; וְאֵין לָהֶם עֵצִים לְבַשֵּׁל בָּהֶם, וְשׁוֹבְרִים מִטּוֹתֵיהֶם וּמְבַשְּׁלִים בָּהֶן, וְהֵן יְשֵׁנִים בָּאָרֶץ וּמִתְעַפְּרִים בְּעָפָר¹⁴²⁴ וְסָכִים בְּשֶׁמֶן – לְפִיכָךְ הַשֶּׁמֶן בְּיֹקֶר”. (איכ"ר פתיח': שם ג).

לז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: עוֹד אַחֶרֶת¹⁴²⁵ יֵשׁ לָהֶם בְּרוֹמִי: אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה מְבִיאִין אָדָם שָׁלֵם¹⁴²⁶ וּמַרְכִּיבִין אוֹתוֹ עַל אָדָם חִגֵּר¹⁴²⁷, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן¹⁴²⁸, וּמַנִּיחִין לוֹ בְּרֹאשׁוֹ קַרְקַפְלוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל¹⁴²⁹, וְתוֹלִין לוֹ בְּצַוָּארוֹ מִשְׁקַל אַרְבָּעָה זוּזִים שֶׁל פָּז, וּמְחַפִּין¹⁴³⁰ אֶת־הַשּׁוֹקַיִם בְּנֹפֶךְ¹⁴³¹ וּמַכְרִיזִין לְפָנָיו: “סַךְ קִירִי פְּלַסְתֵּר, אָחִיו שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ זַיְּפָן; מִי שֶׁרָאָה¹⁴³² – רָאָה, וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה – לֹא יִרְאֶה, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ לְרַמַּאי בְּרַמָּאוּתוֹ וּלְזַיְּפָן בְּזַיְּפָנוּתוֹ?” וּמְסַיְּמִין¹⁴³³ בּוֹ כָךְ: “אוֹי לוֹ לָזֶה¹⁴³⁴ כְּשֶׁיָּקוּם זֶה”! (ע“ז יא:; ע”י).

לח אָמַר רַ' פִּינְחָס: מַעֲשֶׂה הָיָה בִּשְׁתֵּי נָשִׁים זוֹנוֹת בְּאַשְׁקְלוֹן שֶׁהָיוּ מְרִיבוֹת זוֹ עִם זוֹ. בִּשְׁעַת מְרִיבָה אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: אֵין אַתְּ הוֹלֶכֶת מִכָּאן? שֶׁנִּרְאִים פָּנַיִךְ כִּפְנֵי יְהוּדִית! לְאַחַר יָמִים נִתְפַּיָּסוּ¹⁴³⁵. אָמְרָה לָהּ: עַל הַכֹּל מָחוּל לָךְ, אֶלָּא עַל מַה שֶּׁאָמַרְתְּ לִי: נִרְאִים פָּנַיִךְ כִּפְנֵי יְהוּדִית – לֹא מָחוּל לָךְ. לְכָךְ נֶאֱמַר: “רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה”¹⁴³⁶ (איכ"ר א).

לט “חֶרְפַּת נָבָל אַל־תְּשִׂימֵנִי”¹⁴³⁷ – רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא אָמַר: לֹא הָיוּ רְאוּיִין¹⁴³⁸ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶן דְּווּיִם וּסְכוּפִים¹⁴³⁹, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶן דְּווּיִם וּסְכוּפִים? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ מוֹנִין¹⁴⁴⁰ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם: “לֹא אֻמָּה שֶׁל דְּווּיִם וּסְכוּפִים אַתֶּם”? עַל שֵׁם¹⁴⁴¹ “חֶרְפַּת נָבָל אַל־תְּשִׂימֵנִי”.

רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמַר: לֹא הָיוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם רְאוּיִן שֶׁיִּהְיֶה בָהֶן מַעֲלֶה חֲטָטִים¹⁴⁴², וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶן מַעֲלֶה חֲטָטִים? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם: לֹא אֻמָּה שֶׁל מְצֹרָעִים אַתֶּם? עַל שֵׁם “חֶרְפַּת נָבָל אַל־תְּשִׂימֵנִי” (ב“ר פח; ילק”ש וישב).

ג. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֻׁתָּף בְּצַעֲרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל

מ בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר אֶת־בָּנָיו שֶׁשְּׁרוּיִם בְּצַעַר בֵּין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, כִּבְיָכוֹל, מוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל וְקוֹלָן נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ – וְזוֹהִי זְוָעָה¹⁴⁴³. חֲכָמִים אוֹמְרִים: בּוֹעֵט¹⁴⁴⁴ בָּרָקִיעַ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שׁוֹאֵג בְּקוֹלוֹ וּמַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאָג… שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל־נָוֵהוּ”¹⁴⁴⁵ (בר' נט.; ע"י).

מא שָׁאַל בַּלְצָא¹⁴⁴⁶ אֶת־רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן הָרַעַשׁ נַעֲשֶׂה? אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּכֵּל בְּבָתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה וּבְעוֹבְדֶיהָ הֵיאַךְ נְתוּנִין בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה בָּעוֹלָם, וְרוֹאֶה בֵּיתוֹ חָרֵב וְנָתוּן בְּיָדָן שֶׁל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, כִּבְיָכוֹל, הוּא מְקַנֵּא וְשׁוֹאֵג, וּמִיָּד הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ רוֹעֲשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָי מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלַםִ יִתֵּן קוֹלוֹ וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ”¹⁴⁴⁷ (שמ"ר כט).

מב שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְנִכְנַסְתִּי לְחָרְבָּה אַחַת מֵחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל. בָּא אֱלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, וְשָׁמַר לִי¹⁴⁴⁸ עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁסִּיַּמְתִּי¹⁴⁴⁹ תְפִלָּתִי. לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי תְפִלָּתִי, אָמַר לִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי! אָמַר לִי: בְּנִי, מִפְּנֵי מָה נִכְנַסְתָּ לְחָרְבָּה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לִי: הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ. אָמַרְתִּי לוֹ: מִתְיָרֵא הָיִיתִי שֶׁמָּא יַפְסִיקוּנִי עוֹבְרֵי־דְרָכִים. – – – אָמַר לִי: בְּנִי, מַה קוֹל שָׁמַעְתָּ בְּחָרְבָּה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁמַעְתִּי בַּת־קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כַּיּוֹנָה וְאוֹמֶרֶת:

אוֹי, שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת־בֵּיתִי,

וְשָׂרַפְתִּי אֶת־הֵיכָלִי,

וְהִגְלֵיתִי אֶת־בָּנַי –

לְבֵין הָאֻמּוֹת!…

אָמַר לִי: בְּנִי, חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשֶׁךָ! לֹא שָׁעָה זוֹ בִּלְבָד אוֹמֶרֶת כָּךְ, אֶלָּא בְּכָל־יוֹם וְיוֹם שָׁלשׁ פְּעָמִים אוֹמֶרֶת כָּךְ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּכָל־שָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וְעוֹנִים “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ”… הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל, מְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר:

אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּקַלְּסִין¹⁴⁵⁰ אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ כָךְ!

מַה־לּוֹ לָאָב, שֶׁהֶגְלָה אֶת־בָּנָיו?

וְאוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם! (בר' ג.; ע"י).

מג “יוֹנָתִי תַמָּתִי”¹⁴⁵¹ – אָמַר רַ' יַנַּאי: מָה הַתְּאוֹמִים הַלָּלוּ אִם חָשַׁשׁ¹⁴⁵² אֶחָד בְּרֹאשׁוֹ – חֲבֵרוֹ מַרְגִישׁ, כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כִּבְיָכוֹל, “עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה”¹⁴⁵³; וְאוֹמֵר: “בְּכָל־צָרָתָם לוֹ צָר”¹⁴⁵⁴. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ לְמֹשֶׁה: אִי אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּצַעַר, כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִם בְּצָעַר? – הֱוֵי יוֹדֵעַ מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי מְדַבַּר עִמְּךָ, מִתּוֹךְ הַקּוֹצִים¹⁴⁵⁵; כִּבְיָכוֹל, אֲנִי שֻׁתָּף בְּצַעֲרָם (שמ"ר ב).

מד בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרֻבִּים עַל עַם יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, שֶׁבְּכָל־דּוֹר וָדוֹר שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְנֵי אָדָם צַדִּיקִים וַחֲסִידִים וּכְשֵׁרִים [מִצְטַעֲרִים בְּגָלוּת], הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹפֵחַ¹⁴⁵⁶ שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹ עַל זוֹ וְנוֹתְנָן כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְחוֹזֵר וְנוֹתְנָן כְּנֶגֶד זְרוֹעוֹתָיו וּבוֹכֶה עֲלֵיהֶם בַּסֵּתֶר. וּמִפְּנֵי־מָה בּוֹכֶה עֲלֵיהֶם בַּסֵּתֶר? גְּנַאי¹⁴⁵⁷ לוֹ לַאֲרִי שֶׁיִּבְכֶּה בִּפְנֵי שׁוּעָל, גְּנַאי לוֹ לְרַב שֶׁיִּבְכֶּה בִּפְנֵי תַּלְמִידוֹ, גְּנַאי לוֹ לְמֶלֶךְ שֶׁיִּבְכֶּה בִּפְנֵי הֶדְיוֹט שֶׁל עֲבָדָיו; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה־נַפְשִׁי”¹⁴⁵⁸ (תדב"א כח).

מה שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבְּכָל־מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם: גָּלוּ לְמִצְרַיִם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל־בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם”¹⁴⁵⁹; גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה”¹⁴⁶⁰; גָּלוּ לְעֵילָם– שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם”¹⁴⁶¹; גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי־זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָהּ”¹⁴⁶². וְאַף כְּשֶׁהֵם עֲתִידִים לִגָּאֵּל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ”¹⁴⁶³ – “וְהֵשִׁיב” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “וְשָׁב” – מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שָׁב עִמָּהֶם מִבֵּין הַגָּלֻיּוֹת; וְאוֹמֵר: “אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים”¹⁴⁶⁴.

רַבִּי אוֹמֵר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: אִם תְּבַקְשֵׁנִי הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְבַקְשֵׁנִי הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם”"¹⁴⁶⁵. (מג' כט.; ספרי סוף מסעי).

מו “בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה־נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה”¹⁴⁶⁶ – אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אוּנְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: מָקוֹם יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּ“מִסְתָּרִים” שְׁמוֹ. מַהוּ “מִפְּנֵי גֵוָה”? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחַק: מִפְּנֵי גַּאֲוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּטְּלָה מֵהֶם וְנִתְּנָה לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם (חג' ה':).

מז זַבְדִּי בֶן לֵוִי פָּתַח: “אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ־סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה”¹⁴⁶⁷ – אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ יוֹשְׁבִים בִּפְנֵי־עַצְמָם וּשְׁכִינָה בִּפְנֵי־עַצְמָהּ; וְכֵוָן שֶׁנִּגְאֲלוּ – נַעֲשׂוּ כֻלָּם הוֹמָנְיָא¹⁴⁶⁸ אַחַת, וְכֵוָן שֶׁגָּלוּ – חָזְרָה שְׁכִינָה בִּפְנֵי־עַצְמָהּ וְיִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי־עַצְמָם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד”¹⁴⁶⁹ (איכ"ר פתיח').

מח “פִּתְחִי־לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא־טָל”¹⁴⁷⁰ וגו' – לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל, יֹאמְרוּ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַתָּה הִגְלֵיתָנוּ לְבֵין הָאֻמּוֹת וּדְחִיתָנוּ מִבֵּיתְךָ, וְעַכְשָׁו אַתָּה בָא לְגָאֳלֵנוּ! אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמֶלֶךְ שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ וּלְמָחָר בָּא לְהַחֲזִירָהּ. אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֶתְמוֹל גֵּרַשְׁתַּנִי מִבֵּיתְךָ וְעַכְשָׁו אַתָּה בָּא לְהַחֲזִירַנִי! אָמַר לָהּ: דְּעִי לָךְ, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁיָּצָאת מִבֵּיתִי גַּם אֲנִי לֹא נִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי, וְאִם אֵין אַתְּ מַאֲמֶנֶת לִי – רְאִי הַטֵּל שֶׁעַל רֹאשִׁי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: מִיּוֹם שֶׁיְּצָאתֶם מִבֵּיתִי גַּם אֲנִי לֹא נִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי, וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי, הַנִּיחוּ יֶדְכֶם עַל רֹאשִׁי וְתִרְאוּ “שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה” (מדרש עפ"י ילקוט אליעזר סח).

ד. שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל

מט אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם “אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה”? שֶׁהֶחֱזִירוּ עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. בָּא מֹשֶׁה אָמַר: “הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא”¹⁴⁷¹; בָּא יִרְמְיָה וְאָמַר: גּוֹיִם מְקַרְקְרִים¹⁴⁷² בְּהֵיכָלוֹ – אַיֵּה נוֹרְאוֹתָיו? "לֹא אָמַר “נוֹרָא”¹⁴⁷³; בָּא דָּנִיּאֵל וְאָמַר: גּוֹיִם מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּבָנָיו – אַיֵּה גְבוּרוֹתָיו? לֹא אָמַר “גִּבּוֹר”¹⁴⁷⁴. בָּאוּ הֵם וְאָמְרוּ¹⁴⁷⁵: אַדְרַבָּה, זוֹ הִיא גְּבוּרַת־גְּבוּרוֹתָיו, שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת־כַּעְסוֹ וְנוֹתֵן אֹרֶךְ־אַפַּיִם לִרְשָׁעִים; וְאֵלּוּ הֵן נוֹרְאוֹתָיו שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֵיאַךְ אֻמָּה אַחַת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בֵּין שִׁבְעִים אֻמּוֹת.

– וּבָשָׂר וָדָם יֵשׁ בּוֹ כֹחַ¹⁴⁷⁶ לִתֵּן קִצְבָה לַדְּבָרִים הַלָּלוּ?

אָמַר רַ' יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: יוֹדְעִין הֵם הַנְּבִיאִים שֶׁאֱלוֹהָם אֲמִתִּי וְאֵינָן מַחֲנִיפִין לוֹ¹⁴⁷⁷ (יומא ס“ט:; ע”י; ירוש' בר' פ“ז, ה”ג).

נ אַדְרְיָנוֹס אָמַר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: גְּדוֹלָה הַכִּבְשָׂה¹⁴⁷⁸ הָעוֹמֶדֶת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים! אָמַר לוֹ: גָּדוֹל הוּא הָרוֹעֶה¹⁴⁷⁹ שֶׁמַּצִּילָהּ וְשׁוֹמְרָהּ וְשׁוֹבְרָם לְפָנֶיהָ! – הָוֵי: “כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח”¹⁴⁸⁰. (תנח' תולדות).

נא פִּילוֹסוֹף אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' אֶלְעָזָר: לֹא כָךְ אָמַר הַנָּבִיא: “הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס”¹⁴⁸¹ – וַהֲלֹא כָל־הַבִּנְיָנִים¹⁴⁸² קַיָּמִים? אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר: לֹא דִבֵּר הַכָּתוּב כְּנֶגֶד הַבִּנְיָן, אֶלָּא כְּנֶגֶד הָעֵצוֹת; כָּל־מַה שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים וּמְחַשְּׁבִים בִּלְבַבְכֶם לִבְנוֹת עָלֵינוּ וּלְכַלּוֹתֵנוּ – הוּא הוֹרֵס עֲצַתְכֶם. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, כָּךְ הוּא; יוֹשְׁבִים בְּכָל־שָׁנָה לָבוֹא וּלְכַלּוֹת אֶתְכֶם וְזָקֵן אֶחָד בָּא וּמְבַטֵּל¹⁴⁸³ (ילק"ש מלאכי א).

נב רַ' אַבָּהוּ הָיָה מִשְׁתָּבֵּחַ¹⁴⁸⁴ לִפְנֵי הַמִּינִים בְּרַב סָפְרָא, שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא. הֵנִיחוּ לוֹ¹⁴⁸⁵ מֶכֶס שֶׁל שְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ, אָמְרוּ לוֹ: כָּתוּב “רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל־כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֶת כָּל־עֲוֹנוֹתֵיכֶם”¹⁴⁸⁶ – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵמָה יְכַלֶּנָּה בְּאוֹהֲבוֹ? שָׁתַק וְלֹא אָמַר לָהֶם כְּלוּם. כָּרְכוּ סוּדָר עַל צַוָּארוֹ וְצִעֲרוּהוּ¹⁴⁸⁷, בָּא רַ' אַבָּהוּ וּמְצָאָם. אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מְצַעֲרִים אוֹתוֹ? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא אָמַרְתָּ לָנוּ שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא? וְלֹא יָדַע לוֹמַר לָנוּ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל מִקְרָא זֶה! אָמַר לָהֶם: אִם אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁגָּדוֹל הוּא – בְּמִשְׁנָה, בְּמִקְרָא כְּלוּם אָמַרְתִּי לָכֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְאַתֶּם מִפְּנֵי מָה יוֹדְעִים¹⁴⁸⁸? אָמַר לָהֶם: אָנוּ שֶׁמְּצוּיִם אָנוּ אֶצְלְכֶם¹⁴⁸⁹, מְטִילִים עַל עַצְמֵנוּ¹⁴⁹⁰ וּמְעַיְּנִים בְּמִקְרָא, הֵם אֵינָם מְעַיְּנִים. אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ אָתָּה. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנּוֹשֶׁה¹⁴⁹¹ בִּשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָד אוֹהֲבוֹ וְאֶחָד שׂוֹנְאוֹ, אוֹהֲבוֹ – נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט־מְעָט¹⁴⁹², שׂוֹנְאוֹ – נִפְרָע מִמֶּנּוּ בְּבַת־אֶחָת (ע"ז ד.).

נג “יְיָ אַל־בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי”¹⁴⁹³ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהָיְתָה בְיָדוֹ חֶרֶב הִנְדוּיִית¹⁴⁹⁴, וְנִשְׁבַּע שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת עַל רֹאשׁ בְּנוֹ, וּכְשֶׁנִּתְפַּיֵּס אָמַר: אִם עָבְרָה עַל רֹאשׁ בְּנִי אֵין לוֹ חַיִּים, וּמִי יוֹרֵשׁ מַלְכוּתִי? וּלְבַטֵּל גְּזֵרָתִי אִי־אֶפְשָׁר. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? הִכְנִיס הַחֶרֶב לְנַרְתֵּקָהּ וְהֶעֱבִירָה עַל רֹאשׁ בְּנוֹ – וְנִמְצָא בְּנוֹ נִצָּל וּגְזֵרָתוֹ נִתְקַיֶּמֶת.

רַ' חֲנִינָה אָמַר: לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָיְתָה לְפָנָיו אֶבֶן גְּדוֹלָה, וְנִשְׁבַּע שֶׁהוּא זוֹרְקָהּ עַל בְּנוֹ. חָזַר וְאָמַר: אִם אֲנִי זוֹרְקָהּ בּוֹ אֵין לוֹ חַיִּים. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? צִוָּה וְכִתְּתוּהָ צְרוֹרוֹת קְטַנִּים וְהִתְחִילוּ זוֹרְקִין עָלָיו אַחַד אֶחָד – וְנִמְצָא הַמֶּלֶךְ הִצִּיל אֶת־בְּנוֹ וְקִיֵּם אֶת־שְׁבוּעָתוֹ (שו“ט ו; ילק”ש תהל' ו).

נד אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “צִדְקֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל”¹⁴⁹⁵? צָדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁפִּזְּרָם¹⁴⁹⁶ לְבֵין הָאֻמּוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מִין אֶחָד לְרַ' חֲנִינָא: אָנוּ טוֹבִים מִכֶּם, שֶׁבָּכֶם נֶאֱמַר: “כִּי־שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב־שָׁם יוֹאָב וְכָל־יִשְׂרָאֵל עַד־הִכְרִית כָּל־זָכָר בֶּאֱדוֹם”¹⁴⁹⁷, וְאִלּוּ אָנוּ – הֲרֵי יוֹשְׁבִים אַתֶּם אֶצְלֵנוּ כַּמָּה שָׁנִים וְאֵין אָנוּ עוֹשִׂים לָכֶם כְּלוּם. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ, יִטָּפֵל לְךָ¹⁴⁹⁸ תַּלְמִיד אֶחָד. נִטְפַּל לוֹ רַ' אוֹשַׁעְיָא. אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת, תְּכַלּוּ אֶת־כֻּלָּם? אֵינָם אֶצְלְכֶם¹⁴⁹⁹; תְּכַלּוּ אֶת אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ אֶצְלְכֶם? – יִקְרְאוּ לָכֶם מַלְכוּת קְטוּעָה¹⁵⁰⁰. אָמַר לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי¹⁵⁰¹! בְּכָךְ אָנוּ יוֹרְדִים¹⁵⁰² וּבְכָךְ אָנוּ עוֹלִים (פס' פז:).

נה “וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו”¹⁵⁰³ – אָמְרוּ: בֹּאוּ וּנְפַזֵּר עַצְמֵנוּ¹⁵⁰⁴, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁאָנוּ מְכֻנָּסִין¹⁵⁰⁵ הַשְּׁטָר מָצוּי לְהִגָּבוֹת¹⁵⁰⁶ (ב"ר פה).

נו אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: לֹא לְמָקוֹם שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלָה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין; עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלוּ לִפְנִים מִן נְהַר סַמְבַּטְיוֹן¹⁵⁰⁷, שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מְפֻזָּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת. (שם עג).

נז “וַיֹאמֶר אִם־יָבוֹא עֵשָׂו אֶל־הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ”¹⁵⁰⁸ – אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבְּדָרוֹם, “וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה” – אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבְּגָלִיל¹⁵⁰⁹. אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָה: אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִפְלֵיטָה מִתְעַנִּים הָיוּ עֲלֵיהֶם¹⁵¹⁰ בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי (שם עו; ילק"ש שם).

נח אָמַר ר' אֶלְעָזָר: לֹא הִגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאֻמּוֹת, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם גֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּזְרַעְתִּיהָ לִי בָּאָרֶץ”¹⁵¹¹ – כְּלוּם אָדָם זוֹרֵעַ סְאָה, אֶלָּא לְהַכְנִיס כַּמָּה כֹרִים. (פסח' פז:).

ה. “שׁוֹמֵר, מַה מִּלַּיְלָה?”

נט “אֵלַי קֹרַא מִשֵּׂעִיר, שֹׁמֵר מַה־מִּלַּיְלָה”¹⁵¹² – אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִישַׁעְיָה: רַבֵּנוּ יְשַׁעְיָה, מַה יּוֹצֵא לָנוּ מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה¹⁵¹³? אָמַר לָהֶם: הִמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁנִּשְׁאַל. כֵּוָן שֶׁשָּׁאַל חָזַר אֶצְלָם, אָמְרוּ לוֹ: “שֹׁמֵר, מַה־מִּלֵּיל”¹⁵¹⁴ – מַה מִּלֵּל שׁוֹמֵר הָעוֹלָמִים? אָמַר לָהֶם: “אָמַר שֹׁמֵר, אָתָא בֹקֶר וְגַם־לָיְלָה”¹⁵¹⁵. אָמְרוּ לוֹ: וְגַם לָיְלָה?! אָמַר לָהֶם: לֹא כְּשֶׁאַתֶּם סְבוּרִים¹⁵¹⁶, אֶלָּא בֹּקֶר לְצַדִּיקִים וְלַיְלָה לִרְשָׁעִים, בֹּקֶר לְיִשְׂרָאֵל וְלַיְלָה לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי? אָמַר לָהֶם: אֵימַת שֶׁתִּרְצוּ אַתֶּם יִרְצֶה הוּא – “אִם־תִּבְעָיוּן¹⁵¹⁷ בְּעָיוּ”¹⁵¹⁸. אָמְרוּ לוֹ: מִי מְעַכֵּב? אָמַר לָהֶם: תְּשׁוּבָה – “שֻׁבוּ אַתָיוּ”¹⁵¹⁹. (ירוש' תענ' פ“א, ה”א).

ס “קוּמִי אוֹרִי כִּי־בָא אוֹרֵךְ”¹⁵²⁰ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לִמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה¹⁵²¹, בָּא אֶחָד וְהִדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר – וְכָבָה, וּבָא אֶחָד וְהִדְלִיק לוֹ אֶת־הַנֵּר – וְכָבָה. אָמַר: מִכָּאן וְאֵילַךְ אֵינִי מַמְתִּין אֶלָּא לְאוֹרוֹ שֶׁל בֹּקֶר. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עָשִׂינוּ לְךָ מְנוֹרָה בִּימֵי מֹשֶׁה – וְכָבְתָה, בִּימֵי שְׁלֹמֹה – וְכָבְתָה; מִכָּאן וְאֵילַךְ אֵין אָנוּ מַמְתִּינִים אֶלָּא לְאוֹרֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה־אוֹר”¹⁵²² (ילק"ש ישע' ס).

––––––––

סא “הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם”¹⁵²³ וגו' – אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא: שָׁלשׁ שְׁבוּעוֹת¹⁵²⁴ הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹמָה¹⁵²⁵; וְאַחַת, שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בְּאֻמּוֹת־הָעוֹלָם¹⁵²⁶; וְאַחַת, שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִדָּי.

“בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה”¹⁵²⁷ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם אַתֶּם מְקַיְּמִים אֶת הַשְּׁבוּעָה – מוּטָב, וְאִם לָאו – אֲנִי מַתִּיר אֶת־בְּשַׂרְכֶם¹⁵²⁸ כִּצְבָאוֹת אוֹ כְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה (בת' קיא.).

סב “הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם… אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ”¹⁵²⁹ – רַ' אוֹנְיָא אָמַר: אַרְבַּע שְׁבוּעוֹת הִשְׁבִּיעָם כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דוֹרוֹת שֶׁדָּחֲקוּ עַל הַקֵּץ וְנִכְשָׁלוּ, וְאֵלּוּ הֵם: אֶחָד בִּימֵי עַמְרָם¹⁵³⁰, וְאֶחָד בִּימֵי [בֶּן] דִּינַי¹⁵³¹ (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד¹⁵³²), וְאֶחָד בִּימֵי בֶּן כּוֹזֵבָא¹⁵³³, וְאֶחָד בִּימֵי שׁוּתָלַח¹⁵³⁴ בֶּן אֶפְרַיִם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּנֵי־אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי־קָשֶׁת”¹⁵³⁵ (שהש"ר ב, ז).

סג “וְלֹא־מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ”¹⁵³⁶ – רַב יְהוּדָה בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת; וְכָךְ “הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם וְלֹא מָצְאָה מָנוֹחַ”¹⁵³⁷ – אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת; וְכָךְ “וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא־יִהְיֶה מָנוֹחַ”¹⁵³⁸ וגו' – הָא אִלּוּ מָצְאוּ מָנוֹחַ לֹא הָיוּ חוֹזְרִים (ב“ר ל ג; איכ”ר א).

סד מֹשֶׁה אָמַר “וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם”¹⁵³⁹; בָּא יְשַׁעְיָה וְאָמָר: “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר”¹⁵⁴⁰ וגו',

אָמַר רַב: מִתְיָרֵא אֲנִי מִמִּקְרָא זֶה: “וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם”.

– וְשֶׁמָּא כַּאֲבֵדָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: “תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ”¹⁵⁴¹?

– אֶלָּא מִסּוֹפוֹ שֶׁל הַמִּקְרָא: “וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם”¹⁵⁴².

– וְשֶׁמָּא כַּאֲכִילַת קִשּׁוּאִים וּדְלוּעִים¹⁵⁴³? (מכ' כד.).

סה “הָיְתָה כְּאַלְמָנָה”¹⁵⁴⁴ – אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לִבְרָכָה: “כְּאַלְמָנָה” וְלֹא אַלְמָנָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת־הַיָּם וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר אֵלֶיהָ (תענ' כ.; סנה' קד; איכ"ר א').

סו “וּדְמֵה־לְךָ לִצְבִי”¹⁵⁴⁵ – מָה הַצְּבִי הַזֶּה הוֹלֵךְ לְסוֹף הָעוֹלָם וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, אַף יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּתְפַּזְרוּ בְּכָל־הָעוֹלָם, עֲתִידִין לַחֲזֹר (ילק“ש שהש”ר).

סז שָׁנִינוּ: “וְאַף־גַּם־זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא־מְאַסְתִּים”¹⁵⁴⁶ – בִּימֵי כַשְׂדִים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; “וְלֹא־גְּעַלְתִּים”¹⁵⁴⁷ – בִּימֵי הָמָן, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר; “לְכַלֹּתָם”¹⁵⁴⁸ – בִּימֵי יְוָנִים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וּמַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו; “לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם”¹⁵⁴⁹ – בִּימֵי רוֹמִיִּים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי שֶׁל בֵּית רַבִּי¹⁵⁵⁰ וְחַכְמֵי דוֹרוֹת; כִּי אֲנִי יְיָ אֱלהֵיהֶם"¹⁵⁵¹ – לְעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאֵין כָּל־אֻמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בָּהֶם (מג' יא.; ע"י).

סח “יָדֹע תֵּדַע כִּי־גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ”¹⁵⁵² – “יָדֹע” שֶׁאֲנִי מְפַזְּרָם, “תֵּדַע” שֶׁאֲנִי מְכַנְּסָם; “יָדֹע” שֶׁאֲנִי מְמַשְׁכְּנָם¹⁵⁵³, “תֵּדַע” שֶׁאֲנִי פוֹרְקָם¹⁵⁵⁴; “יָדֹע” שֶׁאֲנִי מְשַׁעְבְּדָם, “תֵּדַע” שֶׁאֲנִי גּוֹאֲלָם (ב"ר מד).

סט “יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה”¹⁵⁵⁵ – מָשָׁל לְאָב וּבֵן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְנִתְיַגַּע הַבֵּן וְאָמַר לָאָב: אַבָּא, הֵיכָן הִיא הַמְּדִינָה? אָמַר לוֹ: בְּנִי, סִמָּן זֶ ה יְהֵא בְּיָדֶךָ: אִם רָאִיתָ בֵּית־הַקְּבָרוֹת לְפָנֶיךָ – הָרֵי הַמְּדִינָה קְרוֹבָה לָךְ. כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם רְאִיתֶם אֶת־הַצָּרוֹת שֶׁתָּכְפוּ אֶתְכֶם¹⁵⁵⁶, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַתֶּם נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה” (שו“ט כ', ד; ילק”ש תה' כ').

ע אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵימָתַי אַתָּה גּוֹאֲלֵנוּ? אָמַר לָהֶם: כְּשֶׁתֵּרְדוּ לַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי־יְהוּדָה וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן־הָאָרֶץ”¹⁵⁵⁷. אָמְרוּ בְנֵי קֹרַח: בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה אָנוּ – “כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ… קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ”¹⁵⁵⁸ (שם מה, ג; ילק"ש הושע).

עא הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו"¹⁵⁵⁹ – – אָמַר רַ' יְהוּדָה בַּר אֶלְעַי: רַבִּי הָיָה דּוֹרֵשׁ¹⁵⁶⁰: קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מְצַוֵּחַ מִמַּה שֶׁעָשׂוּ לוֹ הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו (ב"ר סה).

עב “וְאַתָּה יְיָ עַד־מָתָי”¹⁵⁶¹? – אָמַר רַב כָּהֲנָא: מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁהָיָה מִתְרַפֵּא עַל־יְדֵי הָרוֹפְאִים, וְהָיָה הַחוֹלֶה מְצַפֶּה, מָתַי יָבוֹא הָרוֹפֵא, בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת אוֹ בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת אוֹ בְשֵׁשׁ אוֹ בְשֶׁבַע – וְלֹא בָא. עָבְרוּ שְׁמוֹנֶה, תֵּשַׁע, עֶשֶׂר – וְלֹא בָא. עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה¹⁵⁶² הִתְחִיל מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא¹⁵⁶³, וְאָמַר: אִם שָׁהִיתָ עוֹד צִבְחַר¹⁵⁶⁴, נַפְשִׁי יָצְאָה. כָּךְ אָמַר דָּוִד: כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה הַמַּלְכֻיּוֹת מוֹשְׁכוֹת וּמִשְׁתַּעְבְּדוֹת¹⁵⁶⁵ בְּיִשְׂרָאֵל, צָוַח “וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי”, שֶׁאַתָּה הוּא הָרוֹפֵא שֶׁלִּי וְשׁוֹהֶה לָבוֹא אֶצְלִי (שו"ט ו', ה).

עג “וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְיָ וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל”¹⁵⁶⁶ – מְדַבֵּר בְּיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם… וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ”¹⁵⁶⁷ – אֵלּוּ שָׂרַי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם; מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל עוֹלֶה שִׁבְעִים חֲלָקִים¹⁵⁶⁸ וְיוֹרֵד, וְשֶׁל מָדַי חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, וְשֶׁל יָוָן מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, וְשֶׁל אֱדוֹם עוֹלֶה וְעוֹלֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: תֹּאמַר אֵין לוֹ לָזֶה יְרִידָה! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב” וגו' – כִּבְיָכוֹל אֲפִלּוּ אַתָּה רוֹאֵהוּ עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב אֶצְלִי, מִשָּׁם אֲנִי מוֹרִידוֹ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר¹⁵⁶⁹ וְאִם־בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם־יְיָ”¹⁵⁷⁰ (פסי“ר בחדש השביעי; תנח' ויצא; ילק”ש שם).

עד “וְאַךְ אֶת־דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל־חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ”¹⁵⁷¹ – אֵלּוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת¹⁵⁷²; “וּמִיַּד הָאָדָם¹⁵⁷³, מִיַּד אִישׁ אָחִיו”¹⁵⁷⁴ – זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו”¹⁵⁷⁵ (ב"ר לד).

עה “כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי־יֶשַׁע”¹⁵⁷⁶ – שִׁבְעָה לְבוּשִׁים לָבַשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד שֶׁיִּפָּרַע מֵאֱדוֹם הָרְשָׁעָה: כְּשֶׁבָּרָא הָעוֹלָם לָבַשׁ הוֹד וְהָדָר¹⁵⁷⁷; כְּשֶׁנִּגְלָה לָנוּ עַל הַיָּם לָבַשׁ גֵּאוּת¹⁵⁷⁸; כְּשֶׁנָּתַן אֶת־הַתּוֹרָה לְעַמּוֹ לָבַשׁ עֹז¹⁵⁷⁹; כְּשֶׁנִּפְרַע מִן הַכַּשְׂדִּים לָבַשׁ נְקָמָה¹⁵⁸⁰; כְּשֶׁעָתִיד לִמְחֹל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לוֹבֵשׁ לָבָן¹⁵⁸¹, וּבְשָׁעָה שֶׁהַמָּשִׁיחַ נִגְלֶה לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ צְדָקָה¹⁵⁸², וּכְשֶׁבָּא לִפָּרַע מִמַּלְכוּת אֱדוֹם לוֹבֵשׁ אָדֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ”¹⁵⁸³ – זוֹ נִקְמַת אֱדוֹם. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְבוּשׁ זֶה נָאֶה לְךָ מִכָּל־לְבוּשִׁים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלָּבָשְׁתָּ (פסיק"ר “שוש אשיש”).

עו תְּנָא בְּשֵׁם רַ' אֱלִיעֶזֶר: נִקְמָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיַד עֲנִיִּים¹⁵⁸⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל־יְיָ וְהָיָה בְךָ חֵטְא”¹⁵⁸⁵; נִקְמָתָם שֶׁל אֱדוֹם בְּיַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַתִּי אֶת־נִקְמָתִי בֶּאֱדֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל”¹⁵⁸⁶ (ויק"ר לד).

עז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּפְשֹׁט מַלְכוּת אֱדוֹם בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָכֵן יִתְּנֵם עַד־עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”¹⁵⁸⁷. (יומא י.).

עח “מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם”¹⁵⁸⁸ – הוּא אָדֹם וְתַבְשִׁילוֹ אָדֹם, אַרְצוֹ אֲדֻמָּה, גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים, לְבוּשָׁיו אֲדֻמִּים, פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם בִּלְבוּשׁ אָדֹם. הוּא אָדֹם – “וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי”¹⁵⁸⁹; תַּבְשִׁילוֹ אָדֹם – “הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם”¹⁵⁹⁰ וגו'; אַרְצוֹ אֲדֻמָּה – “אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם”¹⁵⁹¹; גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים – “מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם”¹⁵⁹²; לְבוּשָׁיו אֲדֻמִּים – “אַנְשֵׁי־חַיִל מְתֻלָּעִים”¹⁵⁹³; פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם – “דּוֹדִי צַח וְאָדֹם”¹⁵⁹⁴; בִּלְבוּשׁ אָדֹם – “מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ”¹⁵⁹⁵. (ב"ר סג).

עט אָמַר רַ' יוֹנָתָן: שְׁלשָׁה דְבָרִים נִתְּנוּ מַתָּנָה לָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם: תּוֹרָה¹⁵⁹⁶ וּמְאוֹרוֹת¹⁵⁹⁷ וּגְשָׁמִים¹⁵⁹⁸; רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ אוֹמֵר: אַף הַשָּׁלוֹם¹⁵⁹⁹; רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־נְחֶמְיָה אָמַר: אַף הַיְּשׁוּעָה¹⁶⁰⁰; רַ' תַּנְחוּמָא אָמַר: אַף אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל¹⁶⁰¹; רַ' יִצְחַק בֶּן־מַרְיוֹן אָמַר: אַף פָּרָשַׁת הַיָּם הַגָּדוֹל¹⁶⁰², שֶׁאִלְמָלֵא כֵן, כֵּוָן שֶׁאָדָם יוֹרֵד לְתוֹכוֹ מִיָּד מֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הָרַחֲמִים¹⁶⁰³; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַנְּקָמָה בֶּאֱדוֹם¹⁶⁰⁴ (שם ו; ויק"ר לה).

ה: גְּאֻלָּה וִימוֹת־הַמָּשִׁיחַ    🔗

א. גִּנְזֵי צָרוֹת וְגִנְזֵי־יְשׁוּעוֹת

א אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: [כְּשֶׁעָלִיתִי לָרָקִיעַ¹⁶⁰⁵] אָמַר לִי שַׂר־הַפְּנִים¹⁶⁰⁶: יְדִידִי, שֵׁב בְּחֵיקִי וְאַגִּיד לְךָ מַה־יְּהֵא עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. יָשַׁבְתִּי בְּחֵיקוֹ וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בִּי וּבוֹכֶה וְדִמְעוֹתָיו נוֹטְפוֹת מֵעֵינָיו וְיוֹרְדוֹת וְנוֹפְלוֹת עָלַי. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, מִפְּנֵי מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לִי: יְדִידִי, בּוֹא וְאַכְנִיסְךָ לְחַדְרֵי־חֲדָרִים וּלְגִנְזֵי־גְּנָזִים.

תְּפָסַנִי וְהִכְנִיסַנִי וְנָטַל הַפִּנְקָסִים¹⁶⁰⁷ וּפָתַח, וְהֶרְאַנִי אִגְּרוֹת¹⁶⁰⁸, כְּתוּבוֹת בָּהֶן צָרוֹת מְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזּוֹ. וְאָמַרְתִּי לוֹ: הַלָּלוּ לְמִי? אָמַר לִי: לְיִשְׂרָאֵל. אָמַרְתִּי לוֹ: וִיכוֹלִים יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בְּאֵלּוּ? אָמַר לִי: לְמָחָר בּוֹא וְאַרְאֲךָ צָרוֹת מְשֻׁנּוֹת מֵאֵלּוּ.

לְמָחָר הִכְנִיסַנִי לְחַדְרֵי־חֲדָרִים וְהֶרְאַנִי צָרוֹת קָשׁוֹת מִן הָרִאשׁוֹנוֹת, “אֲשֶׁר לַחֶרֶב – לַחֶרֶב, וַאֲשֶר לָרָעָב – לָרָעָב”¹⁶⁰⁹, וַאֲשֶר לַבִּזָּה – לַבִּזָּה, “וַאֲשֶר לַשְּׁבִי – לַשֶּׁבִי”¹⁶¹⁰. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד חָטָאוּ? אָמַר לִי: בְּכָל־יוֹם וָיוֹם מִתְחַדְּשׁוֹת עֲלֵיהֶם צָרוֹת קָשׁוֹת מֵאֵלּוּ, וְכֵוָן שֶׁנִּכְנָסִים לְבָתֵּי־כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְעוֹנִים “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ” – אֵין אָנוּ מַנִּיחִים אוֹתָן לָצֵאת מֵחַדְרֵי־חֲדָרִים.

וּבְשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי מִלְּפָנָיו שָׁמַעְתִּי קוֹל מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי, וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה הָיָה מְדַבֵּר:

מַקְדְּשָׁא קַדִּישָׁא¹⁶¹¹ לְחָרְבָּא יְהֵא

וְהֵיכְלֵהּ¹⁶¹² לְנוּר דָּלֵק,

וְדִירְתֵהּ¹⁶¹³ דְמַלִכָּא תִּנְטַר צַדְיוּתָא

וּבְתוּלָן¹⁶¹⁴ וְעֻלַּמִין לְבִזָּה,

וּבְנֵי מַלְכָּא¹⁶¹⁵ לְקָטְלָא

וּמַדְבְּחָא¹⁶¹⁶ דַכְיָא לְמִסְתְּאָבָא,

וִירוּשְׁלֵם לְעִיִּים

וְאַרְעָא¹⁶¹⁷ דְיִשְׂרָאֵל לְזִיעַ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעֲזַעְתִּי¹⁶¹⁸ וְנָפַלְתִּי לַאֲחוֹרַי, עַד שֶׁבָּא הֲדַרְנִיאֵל הַשַּׂר וְהֶעֱמִידַנִי עַל רַגְלַי וְאָמַר לִי: בּוֹא וְאַכְנִיסְךָ לְגִנְזֵי יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

הִכְנִיסַנִי וְרָאִיתִי כִּתּוֹת־כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת יוֹשְׁבִים וְאוֹרְגִים בִּגְדֵי יְשׁוּעָה, וְעוֹשִׂים כִּתְרֵי חַיִּים וְקוֹבְעִים בָּהֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת, וּמְרַקְּחִים כָּל־מִינֵי בְשָׂמִים וּמַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וּמַמְתִּיקִים יֵינוֹת לַצַּדִּיקִים לְעָתִיד־לָבוֹא. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, הַלָּלוּ לְמִי? אָמַר לִי: לְיִשְׂרָאֵל.

וְרָאִיתִי כֶתֶר אֶחָד מְשֻׁנָּה מִכָּל־הַכְּתָרִים, וְחַמָּה וּלְבָנָה וּשְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת קְבוּעִים בּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: כֶּתֶר זֶה הַמְשֻׁבָּח לְמִי? אָמַר לִי: לְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, הַרְאֵנִי כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד. אָמַר לִי: יְדִידִי, הַמְתֵּן שָׁלשׁ שָׁעוֹת, עַד שֶׁיָּבוֹא דָּוִד לְכָאן וְתִרְאֵהוּ בִגְדֻלָּתוֹ.

תְּפָסַנִי וְהוֹשִׁיבַנִּי בְחֵיקוֹ, אָמַר לִי: מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַרְתִּי לוֹ: רוֹאֶה אֲנִי שִׁבְעָה בְרָקִים שֶׁהֵם רָצִים כְּאֶחָד. אָמַר לִי: כְּבשׁ עֵינֶיךָ, בְּנִי, שֶׁלֹּא תִּזְדַּעֲזֵעַ; הַלָּלוּ הֵם יוֹצְאִים לִקְרַאת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מִיָּד רָגְשׁוּ כָל־הָאוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְגַלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה וְעַנְנֵי־כָבוֹד וְאוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְלוֹהֲטֵי־זְבוּל¹⁶¹⁹ וְאוֹמְרִים: “לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל”¹⁶²⁰. וְשָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁבָּא מֵעֵדֶן וְאוֹמֵר: “יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד”¹⁶²¹.

וְהִנֵּה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא בָרֹאשׁ, וְכָל־מַלְכֵי בֵית דָּוִד בָּאִים אַחֲרָיו, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כִּתְרוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְכִתְרוֹ שֶׁל דָּוִד מֻבְהָק¹⁶²² וּמְשֻׁבָּח מִכָּל־הַכְּתָרִים, וְזִיווֹ הוֹלֵךְ עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְעָלָה דָּוִד לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּרָקִיעַ, וְשָׁם מוּכָן לוֹ כִסֵּא שֶׁל אֵשׁ, וְיָשַׁב עָלָיו, וְכָל־מַלְכֵי בֵית־דָּוִד יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים מֵאֲחוֹרָיו. מִיָּד עָמַד דָּוִד וְאָמַר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁלֹּא שָׁמְעָה אֹזֶן מֵעוֹלָם. וְכֵוָן שֶׁפָּתַח דָּוִד בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, פָּתַח מְטַטְרוֹן¹⁶²³ וְכָל־פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה¹⁶²⁴ וְאָמְרוּ:

“קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת!”¹⁶²⁵

וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מְשַׁבְּחוֹת וְאוֹמְרוֹת: “בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְיָ מִמְּקוֹמוֹ”¹⁶²⁶.

וּרְקִיעִים אוֹמְרִים: “יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד”¹⁶²⁷.

וְהָאָרֶץ אוֹמֶרֶת: “יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד”.

וְכָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד אוֹמְרִים: “וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד”¹⁶²⁸ (בהמד"ר ה).

ב “זֹאת אָשִׁיב אֶל־לִבִּי עַל־כֵן אוֹחִיל”¹⁶²⁹ – רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמַר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא מַטְרוֹנָה¹⁶³⁰ וְכָתַב לָהּ כְּתֻבָּה מְרֻבָּה וְאָמַר לָהּ: “כָּךְ וְכָךְ חֻפּוֹת אֲנִי עוֹשֶׂה לָךְ, כָּךְ וְכָךְ אַרְגְּוָנוֹת¹⁶³¹ טוֹבוֹת אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ סְפִינוֹת בַּיָּם אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָךְ”. הִנִּיחָהּ הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת־הַיָּם וְאֵחַר שָׁם. נִכְנְסוּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ אֶצְלָהּ וְהָיוּ מַקְנִיטוֹת¹⁶³² אוֹתָהּ וְאוֹמְרוֹת לָהּ: הִנִּיחֵךְ הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת־הַיָּם וְשׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר אֵלָיִךְ, – וְהָיְתָה בוֹכָה וּמִתְאַנַּחַת. וְכֵוָן שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתָהּ, פּוֹתַחַת וּמוֹצִיאָה כְתֻבָּתָהּ וְקוֹרֵאת וְרוֹאָה בִּכְתֻבָּתָהּ: “כָּךְ וְכָךְ חֻפּוֹת אֲנִי עוֹשֶׂה לָךְ, כָּךְ וְכָךְ אַרְגְּוָנוֹת טוֹבוֹת אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ סְפִינוֹת בַּיָּם אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָךְ” – מִיָּד הָיְתָה מִתְנַחֶמֶת. לְיָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אֲנִי תָמֵהַּ, הֵיאַךְ הִמְתַּנְתְּ לִי כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים! אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִלְמָלֵא כְּתֻבָּה מְרֻבָּה שֶׁכָּתַבְתָּ וְנָתַתָּ לִי, כְּבָר הָיוּ שְׁכֵנוֹתַי מְאַבְּדוֹת אוֹתִי מִמֶּךָּ. כָּךְ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מוֹנִין¹⁶³³ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם: אֱלֹהֵיכֶם הִסְתִּיר פָּנָיו מִכֶּם וְסִלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִכֶּם, עַד מָתַי אַתֶּם מֵתִים עַל אֱלֹהֵיכֶם וְנֶהֱרָגִים עָלָיו וְנוֹתְנִים נַפְשְׁכֶם עָלָיו? עוֹד אֵינוֹ חוֹזֵר אֲלֵיכֶם, – וְהֵם בּוֹכִים וּמִתְאַנְּחִים. וְכֵוָן שֶׁנִּכְנָסִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וּפוֹתְחִים סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרְאִים בּוֹ וּמוֹצְאִים שֶׁכָּתוּב: “וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם… וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם… וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם”¹⁶³⁴ – הֵם מִתְנַחֲמִים. לְמָחָר כְּשֶׁיָּבוֹא קֵץ הַגְּאֻלָּה, אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, תָּמֵהַּ אֲנִי, הֵיאַךְ הִמְתַּנְתֶּם לִי כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים? וְהֵם אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אִלּוּלֵי תּוֹרָתְךָ שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, כְּבָר הָיוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מְאַבְּדוֹת אוֹתָנוּ מִמֶּךָּ. וְכֵן דָּוִד אָמַר: “לוּלֵי תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי”¹⁶³⁵ (איכ“ר ג; פסיק' דר”כ פיס' עשרת הדברות).

ב. זְכוּת אָבוֹת

ג “אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי־הַיִּצְהָר¹⁶³⁶ הָעֹמְדִים עַל־אֲדוֹן כָּל־הָאֶרֶץ”¹⁶³⁷ – אָמַר רַ' לֵוִי: מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ בְּאֵיזֶה דָּבָר לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה מוֹצֵא, עַד שֶׁמָּצָא זְכוּתוֹ שֶׁל משֶׁה וְשֶׁל אַהֲרֹן, וְהִיא עָמְדָה לָהֶם. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: עֲנִיָּה הִיא, אֵין לָהּ בָּעוֹלָם אֶלָּא שְׁנֵי נְזָמִים בִּלְבָד. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דִּין לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגָּאֲלוּ בִּזְכוּת משֶׁה וְאַהֲרֹן.

“קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־זֶה בָּא”¹⁶³⁸ – כְּשֶׁהָלַךְ משֶׁה וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל: כָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב”¹⁶³⁹, אָמְרוּ לוֹ: הֵיכָן הוּא? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עוֹמֵד “קוֹל דּוֹדִי, הִנֵּה־זֶה בָּא”¹⁶⁴⁰. אָמַר רַ' יְהוּדָה: מַהוּ “מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים”?¹⁶⁴¹ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינָם נִגְאָלִים לְעוֹלָם, אֶלָּא לְמִי אֲנִי מִסְתַּכֵּל? לַאֲבוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בִּזְכוּת אֲבוֹתָם אֲנִי גּוֹאֲלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: “מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים” – וְאֵין הָרִים אֶלָּא אָבוֹת.

דָבָר אַחֵר: אָמַר רַ' נְחֶמְיָה: מַהוּ “מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים”? אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין לָהֶם מַעֲשִׂים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגָּאֲלוּ אֶלָּא בִּזְכוּת הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל”¹⁶⁴², וְאֵין הָרִים אֶלָּא הַזְּקֵנִים (שמ"ר טו).

ד “וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקֹב… וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר”¹⁶⁴³ – לָמָּה הוּא מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וּמַזְכִּיר זְכוּת הָאָרֶץ עִמָּהֶם? אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלשָׁה בָנִים, וְשִׁפְחָה אַחַת מִשֶּׁלּוֹ מְגַדַּלְתָּן. כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל שְׁלוֹם בָּנָיו הָיָה אוֹמֵר: שָׁאֲלוּ לִי בִּשְׁלוֹם הַמְגַדֶּלֶת; כָּךְ כָּל־זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְכִּיר אָבוֹת מַזְכִּיר הָאָרֶץ עִמָּהֶם (ויק"ר לו).

ה פָּתַח רַב פְּרֵידָא וְאָמַר: “אָמַרְתִּי לַיָי אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ”¹⁶⁴⁴ – אָמְרָה כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַחֲזֵק לִי טוֹבָה, שֶׁהוֹדַעְתִּיךָ בָּעוֹלָם. אָמַר לָהּ: “טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ” – אֵינִי מַחֲזִיק טוֹבָה אֶלָּא לְאַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהוֹדִיעוּנִי תְחִלָּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ¹⁶⁴⁵ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל־חֶפְצִי בָם”¹⁶⁴⁶ (מנח' נג.).

ו עַד מָתַי זְכוּת אָבוֹת קַיֶּמֶת? אָמַר רַ' אַחָא: זְכוּת אָבוֹת לְעוֹלָם קַיֶּמֶת.

רַ' יוּדָן בַּר חָנָן בְּשֵׁם רַ' בֶּרֶכְיָה: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, אִם רְאִיתֶם זְכוּת אָבוֹת שֶׁמָּטָה¹⁶⁴⁷ וּזְכוּת אִמָּהוֹת שֶׁנִּתְמוֹטְטָה, לְכוּ וְהִדַּבְּקוּ בְּחֶסֶד¹⁶⁴⁸, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה”¹⁶⁴⁹ – “הֶהָרִים יָמוּשׁוּ” זוֹ זְכוּת אָבוֹת, “וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה” זוֹ זְכוּת אִמָּהוֹת. מִכָּן וְהֵילַךְ “וְחַסְדִּי מֵאִתַּךְ לֹא־יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמַךְ יְיָ”¹⁶⁵⁰ (ירוש' סנה' פ“י, ה”א; ויק"ר לו).

ז אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּשָׁעָה שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ מְצָאוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם, שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר לוֹ: “מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי?”¹⁶⁵¹. אָמַר לוֹ: עַל עִסְקֵי בָנַי בָּאתִי. אָמַר לוֹ: בָּנֶיךָ חָטְאוּ וְגָלוּ. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בְּשׁוֹגֵג חָטָאוּ. אָמַר לוֹ: “עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה”¹⁶⁵². אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא מִעוּטָם חָטָאוּ. אָמַר לוֹ: “הָרַבִּים”¹⁶⁵³. אָמַר לוֹ: הָיָה לְךָ לִזְכֹּר לָהֶם בְּרִית־מִילָה. אָמַר לוֹ: “וּבְשַׂר־קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלֶיךָ”¹⁶⁵⁴. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אִם הִמְתַּנְתָּ לָהֶם הָיוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה. אָמַר לוֹ: “כִּי רָעָתַכִי אָז תַּעֲלֹזִי”¹⁶⁵⁵. מִיָּד הִנִּיחַ יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה וְאָמַר לוֹ: שֶׁמָּא. חָס־וְשָׁלוֹם, אֵין לָהֶם תַּקָּנָה. יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: “זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר קָרָא יְיָ שְׁמֵךְ”¹⁶⁵⁶ – מַה זַּיִת זֶה אַחֲרִיתוֹ בְסוֹפוֹ¹⁶⁵⁷, אַף יִשְׂרָאֵל אַחֲרִיתָם בְּסוֹפָם (מג' נג:; ע"י).

––––––––

ח אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בֶּן־נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אַתָּה אָבִינוּ, כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירֶנוּ, אַתָּה יְיָ אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ”¹⁶⁵⁸? לְעָתִיד־לָבוֹא אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: בָּנֶיךָ חָטְאוּ לִי. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יִמָּחוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ. אָמַר: אֹמַר לוֹ לְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה לוֹ צַעַר גִּדּוּל־בָּנִים, אֶפְשָׁר שֶׁיְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ: בָּנֶיךָ חָטְאוּ [לִי]. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יִמָּחוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ. אָמַר: לֹא בִזְקֵנִים טַעַם וְלֹא בִנְעָרִים עֵצָה. אָמַר לוֹ לְיִצְחָק: בָּנֶיךָ חָטְאוּ לִי. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בָּנַי, וְלֹא בָנֶיךָ? בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ לְפָנֶיךָ “נַעֲשֶׂה” לְ“נִשְׁמַע” קָרָאתָ לָהֶם “בְּנִי בְכֹרִי”¹⁶⁵⁹; עַכְשָׁו בָּנַי וְלֹא בָנֶיךָ? וְעוֹד, כַּמָּה חָטָאוּ? כַּמָּה שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם? שִׁבְעִים שָׁנָה. צֵא עֶשְׂרִים¹⁶⁶⁰, שֶׁאֵין אַתָּה עוֹנֵשׁ עֲלֵיהֶן – נִשְׁתַּיְּרוּ חֲמִשִּׁים. צֵא עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שֶׁל לֵילוֹת – נִשְׁתַּיְּרוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ. צֵא שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וּמֶחֱצָה שֶׁל תְּפִלָּה וַאֲכִילָה וְשֶׁל בֵּית־הַכִּסֵּא – נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וּמֶחֱצָה; אִם אַתָּה סוֹבֵל אֶת־כֻּלָּן – מוּטָב, וְאִם לָאו – מֶחֱצָה עָלֵי וּמֶחֱצָה עָלֶיךָ; וְאִם תֹּאמַר: כֻּלָּן עָלַי – הֲרֵי הִקְרַבְתִּי אֶת־עַצְמִי לְפָנֶיךָ. פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: “כִּי־אַתָּה אָבִינוּ”¹⁶⁶¹. אָמַר לָהֶם יִצְחָק: עַד שֶׁאַתֶּם מְקַלְּסִים¹⁶⁶² לִי, קַלְּסוּ לְהַקָדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – וּמַרְאֶה לָהֶם יִצְחָק אֶת־הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְעֵינֵיהֶם. מִיָּד נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם וְאוֹמְרִים: “אַתָּה יְיָ אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ”¹⁶⁶³ (שבת פט:; ע"י).

ג. הַקֵּץ

ט “הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֶת אֲשֶׁר־יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים… רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה”¹⁶⁶⁴ – מְלַמֵּד שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת־הַקֵּץ וְנִתְכַּסָּה מִמֶּנּוּ. מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מִסְטֵירִין¹⁶⁶⁵ שֶׁלּוֹ. פַּעַם אַחַת נָטָה לָמוּת וְהָיוּ בָנָיו סוֹבְבִים אֶת־מִטָּתוֹ. אָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וַאֲגַלֶּה לָכֶם מִסְטֵירִין שֶׁל מֶלֶךְ. תָּלָה עֵינָיו¹⁶⁶⁶ וְהִבִּיט בַּמֶּלֶךְ. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הֱווּ זְהִירִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה שְׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּיו, אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הֱווּ זְהִירִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. (ב“ר צח; פסיק”ר כא).

י “כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה”¹⁶⁶⁷ – מַה “יוֹם נָקָם בְּלִבִּי”¹⁶⁶⁸? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לְלִבִּי גִלִּיתִי, לְאֵבָרַי לֹא גִלִיתִי¹⁶⁶⁹. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ אוֹמֵר: לְלִבִּי גִלִּיתִי, לְמַלְאָכֵי־הַשָּׁרֵת לֹא גִּלִּיתִי (סנה' צט.).

יא אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: תִּפַּח עַצְמָם¹⁶⁷⁰ שֶׁל מְחַשְּׁבֵי־קִצִּין¹⁶⁷¹! שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ וְלֹא בָא שׁוּב אֵינוֹ בָא; אֶלָּא חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה־לוֹ”¹⁶⁷². שֶׁמָּא תֹּאמַר: אָנוּ מְחַכִּים וְהוּא אֵינוֹ מְחַכֶּה¹⁶⁷³ – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְלָכֵן יְחַכֶּה יְיָ לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם”¹⁶⁷⁴. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְחַכִּים וְהוּא מְחַכֶּה – מִי מְעַכֵּב? מִדַּת־הַדִּין מְעַכֶּבֶת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁמִּדַּת־הַדִּין מְעַכֶּבֶת, אָנוּ לְמָה מְחַכִּים? לְקַבֵּל שָׂכָר¹⁶⁷⁵, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי כָּל־חוֹכֵי לוֹ”¹⁶⁷⁶ (שם צז":).

יב אָמַר רַב: כָּלוּ כָּל־הַקִּצִּין¹⁶⁷⁷, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: דַּיּוֹ לְאָבֵל שֶׁיֵּעֲמֹד בְּאֶבְלוֹ¹⁶⁷⁸. כְּתַנָּאִים¹⁶⁷⁹ – רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה נִגְאָלִים, וְאִם לָאו – אֵין נִגְאָלִים. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אִם אֵין עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה אֵין נִגְאָלִים? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וּמֵחֲזִירָם לְמוּטָב (שם).

יג תְּנָא דְבֵי אֱלִיָּהוּ: שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה הֹוֶה הָעוֹלָם: שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ¹⁶⁸⁰, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ, יָצְאוּ מֵהֶם מַה שֶּׁיָּצָאוּ¹⁶⁸¹ (שם).

יד שָׁלַח לוֹ רַב חָנָן בַּר תַּחֲלִיפָא לְרַב יוֹסֵף: מָצָאתִי אָדָם אֶחָד וּבְיָדוֹ מְגִלָּה אַחַת כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן־קֹדֶשׁ. אָמַרְתִּי לוֹ: זוֹ מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לִי: לַחֲיָלוֹת שֶׁל פָּרַס נִשְׂכַּרְתִּי, וּבֵין גִּנְזֵי פָּרַס מְצָאתִיהָ וְכָתוּב בָּהּ: לְאַחַר אַרְבַּעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים וְאַחַת שָׁנָה לִבְרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם – הָעוֹלָם יִתֹּם, מֵהֶן מִלְחֲמוֹת תַּנִּינִים, מֵהֶן מִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג¹⁶⁸² וְהַשְּׁאָר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְחַדֵּשׁ אֶת־עוֹלָמוֹ אֶלָּא לְאַחַר שִׁבְעֵת אֲלָפִים שָׁנָה. רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רָבָא אָמַר: לְאַחַר חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה.

שָׁנִינוּ, רַ' נָתָן אוֹמֵר: מִקְרָא זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם¹⁶⁸³: “כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, אִם־יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה־לוֹ, כִּי־בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר”¹⁶⁸⁴ (שם).

טו “אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר”¹⁶⁸⁵ – אָמְרָה כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “אֲנִי יְשֵׁנָה” – מִן הַקֵּץ¹⁶⁸⁶, “וְלִבִּי עֵר” – לִגְאֻלָּה (שהש"ר ה).

טז רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי רְמִי¹⁶⁸⁷: נֶאֱמַר “בְּעִתָּהּ”¹⁶⁸⁸, וְנֶאֱמַר “אֲחִישֶׁנָּה”¹⁶⁸⁹? – זָכוּ “אֲחִישֶׁנָּה”, לֹא זָכוּ – “בְּעִתָּהּ” (סנה' צח.).

יז בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים נִמְשְׁלָה גְאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל: בְּקָצִיר, בְּבָצִיר, בִּבְשָׂמִים וּבְיוֹלֵדָה.

בְּקָצִיר – הַשָּׂדֶה הַזּוֹ, כְּשֶׁהִיא נִקְצֶרֶת שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָהּ¹⁶⁹⁰, אֲפִלּוּ הַתֶּבֶן אֵינוֹ טוֹב; בְּעוֹנָתָהּ – הוּא טוֹב. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁלְּחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר”¹⁶⁹¹.

נִמְשְׁלָה בְּבָצִיר – הַכֶּרֶם הַזֶּה, כְּשֶׁהוּא נִבְצָר שֶׁלֹּא בְעוֹנָתוֹ, אֲפִלּוּ חֻמְצוֹ¹⁶⁹² אֵינוֹ טוֹב; בְּעוֹנָתוֹ – הוּא טוֹב. כָּךְ “כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ־לָהּ”¹⁶⁹³ – כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַכֶּרֶם חֶמֶר תִּזְמֹר אוֹתוֹ.

נִמְשְׁלָה בִּבְשָׂמִים – הַבְּשָׂמִים הַלָּלוּ, כְּשֶׁהֵם נִלְקָטִים רַכִּים וְלַחִים – אֵין רֵיחֵם נוֹדֵף; כְּשֶׁהֵם יְבֵשִׁים – רֵיחֵם נוֹדֵף. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יִזְּלוּ בְשָׂמָיו” וגו'¹⁶⁹⁴.

נִמְשְׁלָה בְּיוֹלֵדָה – הָאִשָּׁה הַזּוֹ, כְּשֶׁהִיא יוֹלְדָה שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָהּ – אֵין הַוָּלָד חַי; בְּעוֹנָתָהּ – חָי. כָּךְ נֶאֱמַר: “לָכֵן יִתְּנֵם עַד־עֵת יוֹלֵדָה יָלְדָה”¹⁶⁹⁵ (שהש“ר ח; ילק”ש תהל' ח).

יח רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי מְצָאוֹ לְאֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי¹⁶⁹⁶, אָמַר לוֹ: בָּא אֲנִי לְעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: אִם יִרְצֶה הָאָדוֹן הַזֶּה¹⁶⁹⁷. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: שְׁנַיִם רָאִיתִי¹⁶⁹⁸ וְקוֹל שְׁלשָׁה¹⁶⁹⁹ שָׁמַעְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי מָשִׁיחַ בָּא? אָמַר לוֹ: לֵךְ אֶצְלוֹ וּשְׁאָלֵהוּ. – וְהֵיכָן הוּא יוֹשֵׁב? – עַל פֶּתַח הָעִיר¹⁷⁰⁰. – וּמַה סִּמָּנוֹ? – יוֹשֵׁב בֵּין עֲנִיִּים סוֹבְלֵי חֲלָאִים¹⁷⁰¹; כֻּלָּם מַתִּירִים וְאוֹסְרִים¹⁷⁰² בְּפַעַם אַחַת וְהוּא מַתִּיר אֶחָד וְאוֹסֵר אֶחָד; שֶׁאוֹמֵר: שֶׁמָּא אֶתְבַּקֵּשׁ¹⁷⁰³ וְלֹא אֶתְעַכֵּב¹⁷⁰⁴. הָלַךְ אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־לֵוִי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי בָּא מָר? אָמַר לוֹ: הַיּוֹם. בָּא אֵצֶל אֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ: מָה אָמַר לָךְ? אָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־לֵוִי”. אָמַר לוֹ: מֻבְטָח אַתָּה וְאָבִיךָ¹⁷⁰⁵ לְעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לוֹ: שִׁקֵּר לִי, שֶׁאָמַר: הַיּוֹם אֲנִי בָא – וְלֹא בָא. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר לָךְ: “הַיּוֹם – אִם־בְּקֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ”¹⁷⁰⁶ (סנה' צח).

יט שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת רַ' יוֹסֵי בֶּן־קִסְמָא: אֵימָתַי בֶּן־דָּוִד¹⁷⁰⁷ בָּא? אָמַר לָהֶם: מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תְבַקְשׁוּ מִמֶּנִּי אוֹת¹⁷⁰⁸. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ אוֹת. אָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁיִּפֹּל הַשַּׁעַר הַזֶּה¹⁷⁰⁹ וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל, וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל, וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ – עַד שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, תֵּן לָנוּ אוֹת. אָמַר לָהֶם: וְלֹא כָךְ אֲמַרְתֶּם לִי, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי אוֹת? אָמְרוּ לוֹ: וְאַף־עַל־פִּי־כֵן. אָמַר לָהֶם: אִם כָּךְ, יֵהָפְכוּ מֵי מְעָרַת פַּמְיַס¹⁷¹⁰ לְדָם – וְנֶהֶפְכוּ לְדָם.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לָהֶם: הַעֲמִיקוּ לִי אֲרוֹנִי¹⁷¹¹, שֶׁאֵין כָּל־דֶּקֶל¹⁷¹² וְדֶקֶל שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁאֵין סוּס שֶׁל פַּרְסִיִּים¹⁷¹³ נִקְשָׁר בּוֹ, וְאֵין לְךָ כָּל־אָרוֹן וְאָרוֹן שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין סוּס מָדַי¹⁷¹⁴ אוֹכֵל בּוֹ תֶּבֶן (שם).

כ מֻבְטָח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָא לֹא בְּעַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים, מִפְּנֵי הַטֹּרַח¹⁷¹⁵ (עיר' מג:).

כא אָמַר אַבַּיֵּי: אֵין מָשִׁיחַ בָּא אֶלָּא בְּתִשְׁעָה־בְאָב, לְפִי שֶׁקְּבָעוּהוּ אֵבֶל בַּזְּמַן הַזֶּה, וְעָתִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹם־טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן”" וגו'¹⁷¹⁶ (פסיק').

כב רַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא אוֹמֵר: אוֹתוֹ אַיִל שֶׁנִּבְרָא בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ דָּבָר לְבַטָּלָה: אֶפְרוֹ שֶׁל אַיִל הוּא יְסוֹד שֶׁל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, גִּידָיו הָיוּ לַעֲשָׂרָה נְבָלִים שֶׁל כִּנּוֹר שֶׁהָיָה דָּוִד מְנַגֵּן בּוֹ, עוֹרוֹ הוּא אֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, שְׁתֵּי קַרְנָיו שׁוֹפָרוֹת, קַרְנוֹ שֶׁל שְׂמֹאל הִיא שֶׁתָּקַע בָּהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּהַר סִינַי, וְקַרְנוֹ שֶׁל יָמִין, שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִשֶּׁל שְׂמֹאל, הוּא עָתִיד לִתְקֹעַ בָּהּ לְעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל”¹⁷¹⁷ (פדר"א לא).

ד. עִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ

כג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִם רָאִיתָ דוֹר שֶׁמִּתְמַעֵט¹⁷¹⁸ וְהוֹלֵךְ – חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֶת־עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ”¹⁷¹⁹.

וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו כַּנָּהָר – חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־יָבוֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ יְיָ נֹסְסָה בוֹ”¹⁷²⁰, וְסָמוּךְ לוֹ: “וּבָא לְצִיּוֹן גוֹאֵל”¹⁷²¹.

וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי¹⁷²² אוֹ כֻּלּוֹ חַיָּב. בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי – שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ”¹⁷²³; בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ חַיָּב – שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּרְא כִּי־אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי־אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ” וגו'¹⁷²⁴, וְנֶאֱמַר: “לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה”¹⁷²⁵ (סנה' צח.).

כד אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּתְהַפֵּך כָּל־הַמַּלְכוּת לְמִינוּת¹⁷²⁶. אָמַר רָבָא: מִנַּיִן? נֶאֱמַר: “כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן¹⁷²⁷ טָהוֹר הוּא”¹⁷²⁸. (שם צז.).

כה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא: אִם רָאִיתָ מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ – צַפֵּה לְרַגְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ (ב"ר מב).

כו אָמַר רַ' שִׂמְלַאי מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל־שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים¹⁷²⁹ מִיִּשְׂרָאֵל.

אָמַר זְעִירֵי אָמַר רַ' חֲנִינָא: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ גַּסֵּי־הָרוּחַ מִיִּשְׂרָאֵל (סנה' צח.).

כז אָמַר רַב אַסִּי: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל־נְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף¹⁷³⁰, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי”¹⁷³¹. (יבמ' סב:).

כח אָמְרוּ: אֵין מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁיִּבָּרְאוּ כָּל־הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, וְאֵלּוּ הֵן הַנְּשָׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן (ב“ר כד; ויק”ר טו).

––––––––

כט אָמַר רַב: עֲתִידָהּ תוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִפְלָא יְיָ אֶת־מַכֹּתְךָ”¹⁷³² – הַפְלָאָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת־הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר”¹⁷³³, הֱוֵי אוֹמֵר: הַפְלָאָה זוֹ תּוֹרָה.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לְכֶרֶם¹⁷³⁴ בְּיַבְנֶה, אָמְרוּ: עֲתִידָהּ תוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵנָּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְיָ וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ, לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי יְיָ”¹⁷³⁵; וְנֶאֱמַר: “וְנָעוּ מִיָּם עַד־יָם וּמִצָּפוֹן וְעַד־מִזְרָח יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת־דְּבַר יְיָ וְלֹא יִמְצָאוּ”¹⁷³⁶ – אָמְרוּ: עֲתִידָהּ אִשָּׁה שֶׁתִּטֹּל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה וְתַחֲזֹר בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת לֵדַע אִם טְמֵאָה הִיא וְאִם טְהוֹרָה הִיא וְאֵין מֵבִין.

שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁתִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ”¹⁷³⁷; אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם “יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת־דְּבַר יְיָ וְלֹא יִמְצָאוּ” – שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ הֲלָכָה בְרוּרָה וּמִשְׁנָה בְרוּרָה בְּמָקוֹם אֶחָד (שבת קלח, קלט).

ל אָמַר רַ' יוֹחָנָן: דּוֹר שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא בוֹ – תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מִתְמַעֲטִים, וְהַשְּׁאָר עֵינֵיהֶם כָּלוֹת בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְצָרוֹת רַבּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, עַד שֶׁהָרִאשׁוֹנָה¹⁷³⁸ פְּקוּדָה – שְׁנִיָּה מְמַהֶרֶת לָבוֹא.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁבוּעַ¹⁷³⁹ שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא בוֹ – שָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִתְקַיֵּם מִקְרָא זֶה: “וְהִמְטַרְתִּי עַל־עִיר אֶחָת וְעַל־עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר”¹⁷⁴⁰; שְׁנִיָּה – חִצֵּי רָעָב מִשְׁתַּלְּחִים; שְׁלִישִׁית – רָעָב גָּדוֹל, וּמֵתִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף, חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְתוֹרָה מִשְׁתַּכְּחַת מִלּוֹמְדֶיהָ; בָּרְבִיעִית – שׂבַע וְאֵינוֹ שׂבַע; בַּחֲמִישִׁית – שׂבַע גָּדוֹל, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין וְתוֹרָה חוֹזֶרֶת לְלוֹמְדֶיהָ; בַּשִּׁשִּׁית – קוֹלוֹת; בַּשְּׁבִיעִית – מִלְחָמוֹת; בְּמוֹצָאֵי־שְׁבִיעִית – בֶּן־דָּוִד בָּא (סנה' צז.).

לא בְּעִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ הָעַזּוּת תִּרְבֶּה וְהַיְקָר יֵעָוֵת¹⁷⁴¹, הַגֶּפֶן¹⁷⁴² תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר וְאֵין תּוֹכָחַת; בֵּית־הַוַּעַד¹⁷⁴³ יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל¹⁷⁴⁴ יֶחֱרַב וְהַגַּבְלָן¹⁷⁴⁵ יִשֹּׁם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ; וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסָּרֵחַ, וְיִרְאֵי־חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת, וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי כֶלֶב; נְעָרִים יַלְבִּינוּ פְּנֵי זְקֵנִים, גְּדוֹלִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים; בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַחֲמוֹתָהּ, אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וְהַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן? – עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם (סוטה מט:; סנה' צז.; ע"י).

לב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “כִּי־יָדִין יְיָ עַמּוֹ… כִּי יִרְאֶה כִּי־אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב”¹⁷⁴⁶ – אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמָּסוֹרוֹת¹⁷⁴⁷. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁיִּתְמַעֲטוּ הַתַּלְמִידִים. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב”¹⁷⁴⁸ – כִּבְיָכוֹל, אֵין סוֹמֵךְ וְאֵין עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.

רַ' זֵירָא, כְּשֶׁהָיָה מוֹצֵא חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בּוֹ¹⁷⁴⁹, אָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, לֹא תְרַחֲקוּהָ¹⁷⁵⁰, שֶׁשָּׁנִינוּ: שְׁלשָׁה בָאִים בְּהֶסַּח־הַדַּעַת¹⁷⁵¹, אֵלּוּ הֵם: מָשִׁיחַ, מְצִיאָה וְעַקְרָב¹⁷⁵² (סנה' צז.; ע"י).

לג אָמַר עֻלָּא: יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֶנּוּ¹⁷⁵³. וְכֵן אָמַר רַבָּה: יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֶנּוּ.

רַב יוֹסֵף אָמַר: יָבוֹא וְאֶזְכֶּה לֵשֵׁב בְּצִּלּוֹ שֶׁל אֻכַּף¹⁷⁵⁴ חֲמוֹרוֹ.

אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי לְרַבָּה: מַה־טַּעַם? אִם תֹּאמַר מִשּׁוּם חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ¹⁷⁵⁵ – וַהֲלֹא שָׁנִינוּ: “שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: מַה־יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ? – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים”; וּמָר – הָא תּוֹרָה¹⁷⁵⁶ וְהָא גְמִילוּת־חֲסָדִים. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא¹⁷⁵⁷ (שם צח:).

לד רַ' הִלֵּל אוֹמֵר: אֵין לָהֶם מָשִׁיחַ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּבָר אֲכָלוּהוּ¹⁷⁵⁸ בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ.

אָמַר רַב יוֹסֵף: יִמְחַל לוֹ רִבּוֹנוֹ¹⁷⁵⁹ לְרַ' הִלֵּל! חִזְקִיָּה אֵימָתַי הָיָה – בְּבַיִת רִאשׁוֹן, וְאִלּוּ זְכַרְיָה הָיָה מִתְנַבֵּא בְּבַיִת שֵׁנִי וְאָמַר: “גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת־יְרוּשָׁלַםִ, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא” וגו'¹⁷⁶⁰ (שם צט.).

לה רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי רְמִי¹⁷⁶¹: נֶאֱמַר: “וַאֲרוּ עִם־עֲנָנֵי¹⁷⁶² שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתַה”¹⁷⁶³, וְנֶאֱמַר: “עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר”¹⁷⁶⁴? – זָכוּ “עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא”, לֹא זָכוּ “עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר”.

אָמַר לוֹ שָׁבוֹר־מַלְכָּא¹⁷⁶⁵ לִשְׁמוּאֵל: אֲמַרְתֶּם מָשִׁיחַ עַל חֲמוֹר בָּא – אֲשַׁגֵּר¹⁷⁶⁶ לוֹ סוּס בָּרֹק¹⁷⁶⁷ מִשֶּׁלִּי. אָמַר לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ לְךָ¹⁷⁶⁸ בֶּן אֶלֶף גְּוָנִים? (שם צח.).

ה. גְּאֻלָּה וְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת

לו “וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל־בֵּית אָבִי”¹⁷⁶⁹ – רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי: נָטַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שִׂיחָתָם שֶׁל אָבוֹת וַעֲשָׂאָהּ מַפְתֵּחַ לִגְאֻלָּתָם שֶׁל בָּנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב: אַתָּה אָמַרְתָּ “וְהָיָה יְיָ לִי לֶאֱלֹהִים”¹⁷⁷⁰, חַיֶּיךָ, כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ אֵינִי נוֹתְנָן אֶלָּא בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה: “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם־חַיִּים מִיְרוּשָׁלַםִ”¹⁷⁷¹, “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת־שְׁאָר עַמּוֹ”¹⁷⁷², “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס”¹⁷⁷³, "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וגו' "¹⁷⁷⁴ (ב"ר ע).

לז “הֵאָסְפוּ… הִקָּבְצוּ”¹⁷⁷⁵ – צִוֵּה אוֹתָם עַל הַמַּחֲלֹקֶת¹⁷⁷⁶, אָמַר לָהֶם: תִּהְיוּ כֻּלְּכֶם אֲסֵפָה אַחַת. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה בֶן־אָדָם, קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו, וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו… וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ”¹⁷⁷⁷ – נַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲגֻדָּה אַחַת הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לִגְאֻלָּה. מַה נֶאֱמַר אַחֲרָיו: “וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל” וגו'¹⁷⁷⁸. (שם צח.).

לח אָמַר רַ' אַבָּא: אֵין לְךָ קֵץ מְגֻלֶּה¹⁷⁷⁹ מִזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפִרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא”¹⁷⁸⁰ (סנה' צח.).

לט רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא הָיוּ מְהַלְּכִים בְּבִקְעַת אַרְבֵּל¹⁷⁸¹ וְרָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ¹⁷⁸². אָמַר רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לְרַ' שִׁמְעוֹן: בְּרַבִּי¹⁷⁸³, כָּךְ הִיא גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בַּתְּחִלָּה קִמְעָא־קִמְעָא; כָּל מַה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת – הִיא רַבָּה וְהוֹלֶכֶת. (ירוש' ב' פ“א, ה”א).

מ כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר “מִגְדּוֹל”¹⁷⁸⁴ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר “מַגְדִּיל”¹⁷⁸⁵ – רַ' יוּדָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁאֵין הַגְּאֻלָּה בָאָה עַל אֻמָּה זוֹ בְּבַת־אַחַת, אֶלָּא קִמְעָא־קִמְעָא. וּמַהוּ “מַגְדִּיל”? לְפִי שֶׁהִיא מִתְגַּדֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל: עַכְשָׁו הֵם שְׁרוּיִן בְּצָרוֹת גְּדוֹלוֹת, וּכְשֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בְּבַת־אַחַת, אֵינָן יְכוֹלִין לִסְבֹּל יְשׁוּעָה גְדוֹלָה… לְפִיכָךְ הִיא בָאָה קִמְעָא־קִמְעָא וּמִתְגַּדֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו. לְפִיכָךְ מְשׁוּלָה הַגְּאֻלָּה לְשַׁחַר. שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ”¹⁷⁸⁶. וְלָמָּה נִמְשְׁלָה לְשַׁחַר? שֶׁאֵין לְךָ אֲפֵלָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הַסְּמוּכָה לַשָּׁחַר, וְאִם יַעֲלֶה גַלְגַּל חַמָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהַבְּרִיּוֹת יְשֵׁנִין, הָיוּ כָל הַבְּרִיּוֹת נִלְכָּדִין¹⁷⁸⁷, אֶלָּא עַמּוּד הַשַּׁחַר עוֹלֶה וּמֵאִיר לְעוֹלָם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ גַּלְגַּל חַמָּה עוֹלֶה וּמֵאִיר וְאֵין הַבְּרִיּוֹת נִלְכָּדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ” וגו'¹⁷⁸⁸ (שו“ט י”ח, לו).

מא אָמַר רַ' אַחָא: נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: “זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר קָרָא יְיָ שְׁמֵךְ”¹⁷⁸⁹. וְנִמְשַׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּנֵר – “נֵר יְיָ”¹⁷⁹⁰, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל שֶׁמֶן לִנָּתֵן בְּנֵר וְהֵם מְאִירִים שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, הוֹאִיל וְאוֹרִי הוּא אוֹרְכָם וְאוֹרְכָם הוּא אוֹרִי – אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ וְנָאִיר לְצִיּוֹן, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “קוּמִי אוֹרִי כִּי־בָא אוֹרֵךְ”¹⁷⁹¹.

אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָא: עֲתִידָהּ יְרוּשָׁלַיִם לֵעֲשׂוֹת פָּנָס¹⁷⁹² לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְהֵם מְהַלְּכִים לְאוֹרָהּ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ”¹⁷⁹³. (פסיק‘; ילק"ש ישע’ ס).

מב “וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלֶה הַשָּׁחַר”¹⁷⁹⁴ – נֶאֱמַר: “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”¹⁷⁹⁵ – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרֵי: מִמַּה שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּבָקְרָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת¹⁷⁹⁶ אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱמוּנָתְךָ רַבָּה לְגָאֳלֵנוּ¹⁷⁹⁷. (ב"ר עח).

מג “וּבָרָא יְיָ עַל כָּל־מְכוֹן הַר־צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ”¹⁷⁹⁸ – אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לֹא כִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַבָּא; יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה – כָּל־הָרוֹצֶה לַעֲלוֹת עוֹלֶה; שֶׁל עוֹלָם הַבָּא – אֵין עוֹלִים אֶלָּא הַמְזֻמָּנִים לָהּ¹⁷⁹⁹ (ב"ב מד:).

––––––––

מד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: גָּדוֹל קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת כְּיוֹם שֶׁנִבְרֵאוּ בוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ (פס' פח:).

מה “בַּיָּמִים הַהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית־יְהוּדָה עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל”¹⁸⁰⁰ – אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁגָּלוּ לִפְנִים מִנְּהַר סַמְבַּטְיוֹן, שֶׁעֲתִידִין גָּלוּת יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לֵלֵךְ אֶצְלָם לַהֲבִיאָם, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ עִמָּהֶם לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (ילק“ש שה”ש א).

מו עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָם עֲתִידִים לַחֲזֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּשְׁלִכֵם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה”¹⁸⁰¹ – מָה הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם חוֹזְרִים, דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא. רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: “כַּיּוֹם הַזֶּה” – מָה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר, אַף הֵם אֲפֵלָה שֶׁלָּהֶם עֲתִידָהּ לְהָאִיר לָהֶם (סנה' קי:; ילק"ש דב' כט).

מז “הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְיָ וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי־יְיָ אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם־חַי־יְיָ אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת־זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם”¹⁸⁰² – לֹא שֶׁתֵּעָקֵר יְצִיאַת־מִצְרַיִם¹⁸⁰³ מִמְּקוֹמָהּ, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת עִקָּר וִיצִיאַת מִצְרַיִם טָפֵל לוֹ – – – וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “אַל־תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת”¹⁸⁰⁴ – זֶה שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, “וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנְנוּ”¹⁸⁰⁵ – זוֹ יְצִיאַת מִצְרַיִם, “הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִּצְמָח”¹⁸⁰⁶ – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: זוֹ מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג¹⁸⁰⁷. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב וְנִצֵּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מַעֲשֵׂה זְאֵב, פָּגַע בּוֹ אֲרִי וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מַעֲשֵׂה אֲרִי, פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ וְנִצַּל מִמֶּנּוּ – שָׁכַח מַעֲשֵׂה שְׁנֵיהֶם וְהָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מַעֲשֵׂה נָחָשׁ. אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל – צָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת־הָרִאשׁוֹנוֹת. (בר' יב, יג; תוספתא בר' פ"א).

מח אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד¹⁸⁰⁸, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא־יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ”¹⁸⁰⁹ (בר' לד:).

מט “יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְּיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ”¹⁸¹⁰ – אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וְלֹא כְבָר גְּאַלְתָּנוּ עַל־יְדֵי משֶׁה וְעַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ וְעַל־יְדֵי שׁוֹפְטִים וּמְלָכִים, וְעַתָּה הָיִינוּ חוֹזְרִים וּמְשֻׁעְבָּדִים, וְהָיִינוּ בְּבוּשָׁה כְּאִלּוּ לֹא נִגְאָלְנוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְפִי שֶׁהָיְתָה גְּאֻלַּתְכֶם עַל־יְדֵי בָּשָׂר־וָדָם וְהָיוּ מַנְהִיגֵיכֶם עַל־יְדֵי בְּנֵי־אָדָם, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בְּקֶבֶר, לְפִיכָךְ גְּאֻלַּתְכֶם גְּאֻלַּת שָׁעָה, אֲבָל לְהַבָּא אֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם עַל־יְדֵי עַצְמִי, שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם, אֶגְאָלְכֶם גְּאֻלָּה קַיֶּמֶת לְעוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְּיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים”¹⁸¹¹, לְפִיכָךְ “לֹא־תֵבשׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמוּ עַד־עוֹלְמֵי עַד”¹⁸¹². אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בְּבוּשָׁה וּכְלִמָּה, שֶׁהֱיִיתֶם בַּחוּרִים, עַכְשָׁו שֶׁהִזְקַנְתָּם אֵין בָּכֶם כֹּחַ לִסְבֹּל בּוּשָׁה שֶׁל גָּלֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶל־תִּירְאִי כִּי־לֹא תֵבוֹשִׁי… כִּי בשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי”¹⁸¹³ (שו"ט לא. ב).

ו. יוֹם חשֶׁךְ וָאוֹר

נ דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלַאי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת־יוֹם יְיָ, לָמָּה־זֶה לָכֶם יוֹם יְיָ, הוּא־חשֶׁךְ וְלֹא־אוֹר”¹⁸¹⁴ – מָשָׁל לְתַרְנְגֹל וַעֲטַלֵּף¹⁸¹⁵ שֶׁהָיוּ מְצַפִּים לְאוֹר. אָמַר לוֹ תַּרְנְגֹל לָעֲטַלֵּף: אֲנִי מְצַפֶּה לְאוֹרָה, שֶׁאוֹרָה שֶׁלִּי הִיא, וְאַתָּה לָמָּה לְךָ אוֹרָה?

זֶהוּ שֶׁאָמַר מִין אֶחָד לְרַ' אַבָּהוּ: אֵימָתַי יָבוֹא מָשִׁיחַ? אָמַר לוֹ: לִכְשֶׁיְכַסֶּה חשֶׁךְ לְאוֹתָם בְּנֵי־אָדָם¹⁸¹⁶. אָמַר לוֹ: אַתָּה מְקַלְלֵנִי! אָמַר לוֹ: מִקְרָא כָּתוּב: “כִּי־הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה־אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה”¹⁸¹⁷ (סנה' צח, צט).

נא הֶגְמוֹן¹⁸¹⁸ אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִי תוֹפֵס הַמַּלְכוּת אַחֲרֵינוּ¹⁸¹⁹? הֵבִיא נְיָר חָלָק, נָטַל קֻלְמוֹס וְכָתַב עָלָיו: “וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו”¹⁸²⁰. אָמְרוּ: רְאוּ דְּבָרִים יְשָׁנִים¹⁸²¹ מִפִּי זָקֵן חָדָשׁ (ב“ר סג; ילק”ש).

נב אָמַר ר' יוֹסֵי בַּר סִימוֹן: עֲתִידִין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם לְהָבִיא דוֹרוֹנוֹת¹⁸²² לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְכֵוָן שֶׁהֵם בָּאִים אֵצֶל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא הוּא אוֹמֵר לָהֶם: יֵשׁ בֵּינֵיכֶם יִשְׂרָאֵל – הָבִיאוּ אוֹתָם לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָבוּ לַיָי מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים”¹⁸²³ – עַמִּים, מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָבִיאוּ לִי.

אָמַר רַ' אַחָא: לֹא דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן אֶלָּא דֶּרֶךְ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָבוּ לַיָי כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַיָי כְּבוֹד שְׁמוֹ”¹⁸²⁴ – הָבוּ לַיָי אוֹתָם שֶׁכִּבְּדוּ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם (שו"ט פז).

נג אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּשֶׁחָלָה רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי שָׁלַח לוֹ רַבִּי: אֱמֹר לָנוּ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ מִשּׁוּם אָבִיךְ. שָׁלַח לוֹ, כָּךְ אָמַר אַבָּא: עֲתִידָהּ מִצְרַיִם שֶׁתָּבִיא דוֹרוֹן לַמָּשִׁיחַ, כְּסָבוּר אֵינוֹ מְקַבֵּל הֵימֶנָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַמָּשִׁיחַ: קַבֵּל מֵהֶם; אַכְסַנְיָא עָשׂוּ לְבָנַי¹⁸²⁵ בְּמִצְרָיִם. מִיָּד “יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם”¹⁸²⁶. נָשְׂאָה כוּשׁ קַל־וָחֹמֶר בְּעַצְמָהּ: וּמָה הַלָּלוּ שֶׁנִּשְׁתַּעֲבְּדוּ בָהֶם כָּךְ, אָנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבַּדְנוּ בָהֶם – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: קַבֵּל מֵהֶם, מִיָּד “כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים”¹⁸²⁷. נָשְׂאָה מַלְכוּת אֱדוֹם¹⁸²⁸ קַל־וָחֹמֶר בְּעַצְמָהּ, אָמְרָה: וּמָה הַלָּלוּ שֶׁאֵינָם אֲחֵיהֶם כָּךְ, אָנוּ שֶׁאֲחֵיהֶם אָנוּ – עַל אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְגַבְרִיאֵל: “גְּעַר חַיַּת קָנֶה”¹⁸²⁹ – – – גְּעַר חַיָּה שֶׁדָּרָה בֵּין הַקָּנִים¹⁸³⁰, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה”¹⁸³¹.

אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָמַר לוֹ: גְּעַר בְּחַיָּה שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיהָ נִכְתָּבִים בְּקֻלְמוֹס אֶחָד¹⁸³²; “עֲדַת אַבִּירִים¹⁸³³ בְּעֶגְלֵי עַמִּים”¹⁸³⁴ – שֶׁשָּׁחֲטוּ אַבִּירִים כַּעֲגָלִים שֶׁאֵין לָהֶם בֶּעָלִים¹⁸³⁵; “מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כֶסֶף¹⁸³⁶”¹⁸³⁷ – שֶׁפּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם לְקַבֵּל מָמוֹן וְאֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹן בְּעָלִים; “בִּזֵּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ”¹⁸³⁸ – מִי גָרַם לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ בֵין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם? – קְרֵבוּת¹⁸³⁹ שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים בָּהֶם (פס' קיח:; ע"י).

נד עַם־הָאָרֶץ אֶחָד אָמַר לוֹ לְרַ' הוֹשַׁעְיָה: אִם אֹמַר לְךָ דָּבָר טוֹב אֶחָד אַתָּה אוֹמְרוֹ בְצִבּוּר בִּשְׁמִי? אָמַר לוֹ: מַה הוּא? אָמַר לוֹ: כָּל אוֹתָן הַדּוֹרוֹנוֹת שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂו עֲתִידִין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם לְהַחֲזִירָן לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לֶעָתִיד לָבוֹא. מַה טַּעַם? “מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ”¹⁸⁴⁰ – “יָבִיאוּ” לֹא נֶאֱמַר כָּאן אֶלָּא “יָשִׁיבוּ”. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, דָּבָר טוֹב אָמַרְתָּ וּבְשִׁמְךָ אֲנִי אוֹמְרוֹ. (ב"ר עח).

נה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: מַסֹּרֶת־אַגָּדָה¹⁸⁴¹ הִיא בְיָדֵינוּ, שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל. לָמָּה? שֶׁאִם בָּאִים הַשְּׁבָטִים לָדִין עִם עֵשָׂו לוֹמַר לוֹ: לָמָּה רָדַפְתָּ אֶת־אָחִיךְ? הוּא אוֹמֵר לָהֶם: לָמָּה רְדַפְתֶּם אֶת־יוֹסֵף אֲחִיכֶם? וְאֵינְכֶם מְעֻלִּים¹⁸⁴² מִמֶּנִּי… וְכֵוָן שֶׁהוּא בָּא אֵצֶל יוֹסֵף, אוֹמֵר לוֹ: לָמָּה רָדַפְתָּ אֶת־אָחִיךְ? אִם תֹּאמַר, שֶׁעָשָׂה לְךָ רָעָה – אַף אַחַי שִׁלְּמוּ לִי רָעָה וַאֲנִי שִׁלַּמְתִּי לָהֶם טוֹבָה. מִיָּד הוּא שׁוֹתֵק (תנה“ק ויצא; ילק”ש שופטים נא).

ז. מָשִׁיחַ

נו “בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה־אוֹר”¹⁸⁴³ – אֵיזֶה אוֹר שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְצַפָּה לוֹ? זֶהוּ אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב”¹⁸⁴⁴, מְלַמֵּד שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּבְמַעֲשָׂיו קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּגְנָזוֹ לַמָּשִׁיחַ וּלְדוֹרוֹ תַּחַת כִּסֵּא־הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ.

אָמַר שָׂטָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! אוֹר שֶׁנִּגְנַז תַּחַת כִּסֵּא־הַכָּבוֹד שֶׁלְּךָ לְמִי? אָמַר לוֹ: לְמִי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירְךָ וּלְהַכְלִימְךָ בְּבשֶׁת־פָּנִים. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְאֵהוּ לִי. אָמַר לוֹ: בּוֹא וּרְאֵה אוֹתוֹ. וְכֵוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִזְדַּעֲזַע וְנָפַל עַל פָּנָיו וְאָמַר: בְּוַדַּאי זֶהוּ מָשִׁיחַ שֶׁעָתִיד לְהַפִּיל לִי וּלְכָל שָׂרֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בְּגֵיהִנֹּם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְרַגְּשׁוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! מִי הוּא זֶה שֶׁאָנוּ נוֹפְלִים בְּיָדוֹ? מַה־שְּׁמוֹ וּמַה־טִּיבוֹ? אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי¹⁸⁴⁵ שְׁמוֹ, מַגְבִּיהַּ קוֹמָתוֹ וְקוֹמַת דּוֹרוֹ וּמֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ עַמּוֹ, וְאֵין אֻמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלָה לַעֲמֹד בּוֹ וְכָל־אוֹיְבָיו וְצָרָיו מִתְבַּהֲלִים וּבוֹרְחִים מִלְּפָנָיו, וְאַף נְהָרוֹת פּוֹסְקִים בִּימִינוֹ¹⁸⁴⁶.

הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתְנֶה עִם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְאוֹמֵר: הַלָּלוּ שֶׁגְּנוּזִים אֶצְלֶךָ¹⁸⁴⁷, עֲוֹנוֹתֵיהֶם עֲתִידִים לְהַכְנִיסְךָ בְּעֹל בַּרְזֶל, וְעוֹשִׂים אוֹתְךָ כָּעֵגֶל הַזֶּה¹⁸⁴⁸ שֶׁכָּהוּ עֵינָיו, וּמְשַׁנְּקִים¹⁸⁴⁹ אֶת־רוּחֲךָ בְּעֹל, וּבַעֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ עֲתִידָה לְשׁוֹנְךָ לִדַּבֵּק בְּחִכֶּךָ, רְצוֹנְךָ בְּכָךְ? אָמַר מָשִׁיחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, שֶׁמָּא אוֹתוֹ צַעַר שָׁנִים רַבּוֹת הֵן? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשִׁי, שָׁבוּעַ¹⁸⁵⁰ אֶחָד גָּזַרְתִּי עָלֶיךָ; אִם נַפְשְׁךָ עֲצֵבָה, אֲנִי טוֹרְדָם¹⁸⁵¹ מֵעַכְשָׁו. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! בְּגִילַת נַפְשִׁי וּבְשִׂמְחַת לִבִּי אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי עַל מְנָת שֶׁלֹּא יֹאבַד אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל; וְלֹא חַיִּים בִּלְבַד יִוָּשְׁעוּ בְיָמַי, אֶלָּא אַף אוֹתָם שֶׁגְּנוּזִים בֶּעָפָר; וְלֹא מֵתִים בִּלְבַד יִוָּשְׁעוּ בְּיָמַי, אֶלָּא אַף אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ מִימוֹת אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד עַכְשָׁו; וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבָד, אֶלָּא אַף נְפָלִים¹⁸⁵² יִוָּשְׁעוּ בְּיָמָי; וְלֹא נְפָלִים בִּלְבָד, אֶלָּא אַף מִי שֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ לִבְרֹאת וְלֹא נִבְרָאוּ – בְּכָךְ אֲנִי רוֹצֶה, בְּכָךְ אֲנִי מְקַבֵּל עָלָי.

אָמְרוּ: שָׁבוּעַ שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא בוֹ מְבִיאִים קוֹרוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְנוֹתְנִים לוֹ עַל צַוָּארוֹ עַד שֶׁנִּכְפְּפָה קוֹמָתוֹ, וְהוּא צוֹעֵק וּבוֹכֶה וְעוֹלֶה קוֹלוֹ לַמָּרוֹם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כַּמָּה יְהֵא כֹחִי¹⁸⁵³? כַּמָּה יְהֵא רוּחִי? כַּמָּה תְּהֵא נִשְׁמָתִי? וְכַמָּה יְהוּ אֲבָרֵי? לֹא בָּשָׂר־וָדָם אָנִי? – – – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי, כְּבָר קִבַּלְתָּ עָלֶיךָ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית; עַכְשָׁו יְהֵא צַעַר שֶׁלְּךָ כְּצַעַר שֶׁלִּי, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע וְהֶחֱרִיב אֶת־בֵּיתִי וְשָׂרַף אֶת־הֵיכָלִי וְהֶגְלָה אֶת־בָּנַי לְבֵין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשִׁי, לֹא נִכְנַסְתִּי לְכִסֵּא שֶׁלִּי! וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין, רְאֵה טַל שֶׁעָלָה עַל רֹאשִׁי¹⁸⁵⁴. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עַכְשָׁו נִתְיַשְּׁבָה דַעְתִּי¹⁸⁵⁵, דַּיּוֹ לְעֶבֶד שֶׁיְהֵא כְּרַבּוֹ¹⁸⁵⁶.

אָמַר רַ' יִצְחָק: שָׁנָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נִגְלָה בָּהּ, כָּל־מַלְכֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מִתְגָּרִים זֶה בָּזֶה – – – וְכָל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מִתְרַעֲשִׁים וּמִתְבַּהֲלִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹחֲזִים אוֹתָם צִירִים כְּצִירֵי יוֹלֵדָה. וְיִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲשִׁים וּמִתְבַּהֲלִים וְאוֹמְרִים: לְהֵיכָן נֵלֵךְ? לְהֵיכָן נָבוֹא? אוֹמֵר לָהֶם: בָּנַי, אַל תִּתְיָרְאוּ, כָּל־מַה־שֶׁעָשִׂיתִי לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילְכֶם. מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מִתְיָרְאִים? אַל תִּירָאוּ, הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם! וְלֹא כִגְאֻלָּה רִאשׁוֹנָה גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה. גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה הָיָה לָכֶם צַעַר וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת אַחֲרֶיהָ, אֲבָל גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה אֵין צַעַר וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת אַחֲרֶיהָ.

בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גוֹאֵל אֶת־יִשְׂרָאֵל, שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, בָּא אֵלִיָּהוּ וְעוֹמֵד עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבוֹכֶה וּמַסְפִּיד עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר: הָרֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד מָתַי אַתֶּם עוֹמְדִים בְּחֹרֶב, צִיָּה וּשְׁמָמָה? וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְאַחַר־כָּךְ אוֹמֵר לָהֶם: בָּא שָׁלוֹם לָעוֹלָם.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּא וְעוֹמֵד עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: בָּאָה טוֹבָה לָעוֹלָם.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא וְאוֹמֵר: בָּאָה יְשׁוּעָה לָעוֹלָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַרְאֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־כְּבוֹדוֹ וּמַלְכוּתוֹ לְכָל־בָּאֵי עוֹלָם וְגוֹאֵל אֶת־יִשְׂרָאֵל וְנִגְלֶה בְּרֹאשָׁם.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בְּשָׁעָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נִגְלֶה – [הוּא] בָּא וְעוֹמֵד עַל הַגַּג שֶׁל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וּמַשְׁמִיעַ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: עֲנָוִים, הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם! וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים, רְאוּ בְּאוֹרִי שֶׁזָּרַח עֲלֵיכֶם –

“קוּמִי אוֹרִי כִּי־בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח”¹⁸⁵⁷.

וַעֲלֵיכֶם בִּלְבַד זָרַח וְלֹא עַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם –

“כִּי־הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ”¹⁸⁵⁸.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַבְהִיק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהוֹלְכִים כֻּלָּם לְאוֹרָם –

“וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ”¹⁸⁵⁹.

וּבָאִים כֻּלָּם וּמְלַחֲכִים עָפָר מִתַּחַת רַגְלָיו שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי מָשִׁיחַ וְלִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים: נִהְיֶה לְךָ וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדִים.

“כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר”¹⁸⁶⁰ – מְלַמֵּד שֶׁמַּלְבִּישׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְבוּשׁ, שֶׁזִּיווֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּמְּשִׁין לְאוֹרוֹ וְאוֹמְרִין:

אַשְׁרֵי הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ נִבְרָא,

אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא,

אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתוֹ,

אַשְׁרֵי עַיִן שֶׁחִכְּתָהּ לוֹ,

שֶׁמִּפְתַח שְׂפָתָיו – בְּרָכָה וְשָׁלוֹם,

וְשִׂיחָתוֹ – נַחַת רוּחַ,

וְהִרְהוּר לִבּוֹ – בֶּטַח וְשַׁלְאֲנָן;

אַשְׁרֵי עַיִן שֶׁזָּכְתָה בּוֹ,

שֶׁמֶּלֶל לְשׁוֹנוֹ סְלִיחָה וּמְחִילָה לְיִשְׂרָאֵל,

תְּפִלָּתוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ,

וּתְחִנָּתוֹ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה.

אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, מַה גָּנוּז לָהֶם!

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲתִידִים אֲבוֹת הָעוֹלָם לַעֲמֹד בְּנִיסָן וְאוֹמְרִים לוֹ: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ אֲבוֹתֶיךָ, אַתָּה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁסָּבַלְתָּ עֲוֹנוֹת בָּנֵינוּ וְעָבְרוּ עָלֶיךָ מִדּוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, מַה שֶׁלֹּא עָבְרוּ עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, וְהָיִיתָ שְׂחוֹק וְלַעַג בְּאֻמּוֹת־הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְיָשַׁבְתָּ בְּחשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וְעֵינֶיךָ לֹא רָאוּ אוֹר, וְצָפַד עוֹרְךָ עַל עַצְמֶךָ, וְגוּפְךָ יָבֵשׁ הָיָה כָּעֵץ, וְשִׁנֶּיךָ חָסְרוּ מִצּוֹם, וְכֹחֲךָ יָבַשׁ כַּחֶרֶס. כָּל־אֵלּוּ מִפְּנֵי עֲוֹנוֹת בָּנֵינוּ; רְצוֹנְךָ, יֵהָנוּ בָנֵינוּ מִטּוֹבָה זוֹ שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל צַעַר שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ עֲלֵיהֶם וַחֲבָשׁוּךָ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים אֵין דַּעְתְּךָ נוֹחָה מֵהֶם?

אוֹמַר לָהֶם: אֲבוֹת־הָעוֹלָם! כָּל־מַה־שֶּׁעָשִׂיתִי לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילְכֶם וּבִשְּׁבִיל בְּנֵיכֶם, שֶׁיֵּהָנוּ מִטּוֹבָה זוֹ שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל.

אוֹמְרִים לוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁהֵנַחְתָּ דַּעַת קוֹנְךָ¹⁸⁶¹ וְדַעְתֵּנוּ.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־פַּזִּי: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַגְבִּיהַּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַמָּשִׁיחַ עַד שְׁמֵי־הַשָּׁמַיִם וּפוֹרֵשׂ עָלָיו מִזִּיו כְּבוֹדוֹ, מִפְּנֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם הָרְשָׁעִים, וְאוֹמֵר לוֹ: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי, הֱוֵי דַיָּן עַל אֵלּוּ וַעֲשֵׂה בָהֶם מַה שֶּׁנַּפְשְׁךָ חֲפֵצָה, שֶׁאִלְמָלֵא רַחֲמַי שֶׁגָּבְרוּ עָלֶיךָ בְּיוֹתֵר כְּבָר אִבְּדוּךָ מִן הָעוֹלָם בְּרֶגַע אֶחָד – – –

מִיָּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ לַמָּשִׁיחַ שֶׁבַע חֻפּוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת וזְמָרַגְדִּין¹⁸⁶², וְכָל־חֻפָּה וְחֻפָּה נִמְשָׁכִים מִתּוֹכָהּ אַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁל יַיִּן וְשֶׁל דְּבַשׁ וְשֶׁל חָלָב וְשֶׁל אֲפַרְסְמוֹן¹⁸⁶³ טָהוֹר, וּמְחַבְּקוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא בִּפְנֵי הַצַּדִּיקִים וּמַכְנִיסוֹ לַחֻפָּה וְרוֹאִים אוֹתוֹ כָּל־הַצַּדִּיקִים. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַצַּדִּיקִים: צַדִּיקֵי עוֹלָם! עֲדַיִן לֹא נָטַל אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי חֲצִי צַעֲרוֹ¹⁸⁶⁴. עֲדַיִן יֵשׁ לִי מִדָּה אַחַת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ, שֶׁלֹּא רָאֲתָה עַיִן מֵעוֹלָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְרוּחַ צְפוֹנִית וּלְרוּחַ דְּרוֹמִית וְאוֹמֵר לָהֶן: בֹּאוּ, כַּבְּדוּ וְרַבְּצוּ¹⁸⁶⁵ לִפְנֵי אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי בְּכָל מִינֵי בְשָׂמִים שֶׁל גַּן־עֵדֶן, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר:

“עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו”¹⁸⁶⁶.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ וּצְלֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן בִּידֵיהֶם וּמַקְלֵיהֶם בִּידֵיהֶם, וְנִקְבָּצִים כָּל־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵיהֶם, וּשְׁכִינָה לִפְנֵיהֶם וּנְבִיאִים מֵאַחֲרֵיהֶם, וְתוֹרָה מִימִינָם וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מִשְּׂמֹאלָם, וּמוֹלִיכִים אוֹתָם אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִקְבָּצִים כָּל־הַגּוֹיִם שָׁם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹבְדַי אֱלִילִים וְאוֹמֵר: יַעַבְרוּ עַל גֶּשֶׁר גֵּיהִנֹּם! – וְעוֹבְרִים, וְכֵוָן שֶׁמַּגִּיעִים שָׁם, יִהְיֶה לִפְנֵיהֶם כְּחוּט וְנוֹפְלִים לְגֵיהִנֹּם. וּמִיָּד יִשְׂרָאֵל מִתְיָרְאִים וְאוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, תֹּאמַר, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם אֵלּוּ תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ? אוֹמֵר לָהֶם: מִי אַתֶּם? אוֹמְרִים לוֹ: אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ יִשְׂרָאֵל. אוֹמֵר לָהֶם: מִי מֵעִיד? אוֹמְרִים לוֹ: אַבְרָהָם. קוֹרֵא לְאַבְרָהָם וְאוֹמֵר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה, שֶׁהֵם עַמִּי וַאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם? אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי: “וְגַם אֶת־הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי”¹⁸⁶⁷? אוֹמֵר לָהֶם: מִי מֵעִיד יוֹתֵר¹⁸⁶⁸? אוֹמְרִים לוֹ: יִצְחָק. קוֹרֵא לְיִצְחָק, אוֹמֵר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה, שֶׁהֵם עַמִּי וַאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם? אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי: “כִּי־לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הָאֲרָצוֹת הָאֵל”¹⁸⁶⁹? אוֹמֵר לָהֶם: מִי מֵעִיד יוֹתֵר? אוֹמְרִים לוֹ: יַעֲקֹב. קוֹרֵא לְיַעֲקֹב, אוֹמֵר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה, שֶׁהֵם עַמִּי וַאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם? אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לָהֶם: “לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים”¹⁸⁷⁰, וְהֵם אָמְרוּ: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֶחָד”¹⁸⁷¹? – – –

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תוֹרָה וּמַנִּיחָה בְּחֵיקוֹ וּמַבְהִיק זִיוָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

אוֹמֵר גַּבְרִיאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! יָבוֹאוּ עוֹבְדַי הָאֱלִילִים וְיִרְאוּ בְּטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל – – –

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתְּחָה גֵיהִנֹּם וְיוֹצְאִים כָּל־עוֹבְדַי־הָאֱלִילִים וְרוֹאִים בְּטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: כַּמָּה נָאֶה אָדוֹן זֶה! כַּמָּה נָאָה אֻמָּה זוֹ, שֶׁאָהַב אוֹתָהּ בְּיוֹתֵר! “אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ”¹⁸⁷²! (פסיק“ר לה–לז; ילק”ש ישע' ס').

נז “נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ”¹⁸⁷³ – לְמַטְרוֹנָה שֶׁהָלַךְ הַמֶּלֶךְ בַּעֲלָהּ וּבָנֶיהָ וַחֲתָנֶיהָ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ: בָּאוּ בָנָיִךְ. אָמְרָה: מָה אִכְפַּת לִי? תִּשְׂמַחְנָה כַלּוֹתָי. כֵּוָן שֶׁבָּאוּ חֲתָנֶיהָ אָמְרוּ לָהּ: בָּאוּ חֲתָנָיִךְ. אָמְרָה: מָה אִכְפַּת לִי, תִּשְׂמַחְנָה בְנוֹתָי. אָמְרוּ לָהּ: בָּא הַמֶּלֶךְ בַּעֲלֵךְ. אָמְרָה: זוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, שִׂמְחָה עַל שִׂמְחָה. כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא בָּאִים הַנְּבִיאִים וְאוֹמְרִים לִירוּשָׁלָיִם: “בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ”¹⁸⁷⁴, וְהִיא אוֹמֶרֶת לָהֶם: מָה אִכְפַּת לִי? “וּבְנֹתַיִךְ עַל־צַד תֵּאָמֵנָה”¹⁸⁷⁵ – אָמְרָה: מָה אִכְפַּת לִי? כֵּוָן שֶׁאָמְרוּ לָהּ: “הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע”¹⁸⁷⁶, אָמְרָה: זוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִיא אוֹמֶרֶת: “שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיָי תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהֵי”¹⁸⁷⁷. (שהש"ר א').

ו: לֶעָתִיד לָבוֹא    🔗

א. הַטּוֹבָה הָעֲתִידָה

א אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא¹⁸⁷⁸ – “עַיִן לֹא־רָאָתָה¹⁸⁷⁹ אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה־לוֹ”¹⁸⁸⁰.

מַהוּ “עַיִן לֹא־רָאָתָה”¹⁸⁸¹? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: זֶה עֵדֶן, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בּוֹ עֵין כָּל־בִּרְיָה (בר' לד:; סנה' צט.).

ב יָשַׁב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְדָרַשׁ: עֲתִידָה אִשָּׁה שֶׁתֵּלֵד בְּכָל־יוֹם. לִגְלֵג¹⁸⁸² עָלָיו אוֹתוֹ תַלְמִיד, אָמַר: “אֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ”¹⁸⁸³! אָמַר לוֹ: בּוֹא וְאַרְאֲךָ דֻּגְמָתוֹ¹⁸⁸⁴ בָּעוֹלָם הַזֶּה. יָצָא הֶרְאָה לוֹ תַרְנְגֹלֶת¹⁸⁸⁵.

וְשׁוּב יָשַׁב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְדָרַשׁ: עֲתִידִים אִילָנוֹת שֶׁמּוֹצִיאִים פֵּרוֹת בְּכָל־יוֹם. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַלְמִיד, אָמַר: וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “אֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ”¹⁸⁸⁶! אָמַר לוֹ: בּוֹא וְאַרְאֲךָ דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. יָצָא הֶרְאָה לוֹ צָלָף¹⁸⁸⁷.

וְשׁוּב יָשַׁב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְדָרַשׁ: עֲתִידָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹצִיא גְלֻסְקָאוֹת¹⁸⁸⁸ וּכְלֵי־מִילַת¹⁸⁸⁹. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַלְמִיד וְאָמַר: “אֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ”¹⁸⁹⁰! אָמַר לוֹ: בּוֹא וְאַרְאֲךָ דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. יָצָא הֶרְאָה לוֹ כְּמָהִין וּפִטְרִיּוֹת¹⁸⁹¹, וְעַל כְּלֵי מִילַת – נְבָרָא בַּר־קוֹרָא¹⁸⁹² (שבת ל:; ע"י).

ג יָשַׁב רַ' יוֹחָנָן וְדָרַשׁ: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהָבִיא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁהֵן שְׁלֹשִים עַל שְׁלשִׁים אַמּוֹת, וְחוֹקֵק בָּהֶן¹⁸⁹³ עֶשֶׂר בְּרוּם עֶשְׂרִים, וּמַעֲמִידָן בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹּד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וגו'”¹⁸⁹⁴. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַלְמִיד, אָמַר: וּמַה כְּבֵיצַת צוּצֶלֶת¹⁸⁹⁵ לֹא נִמְצָא – כָּל־כָּךְ נִמְצָא? לְיָמִים הִפְלִיגָה¹⁸⁹⁶ סְפִינָתוֹ בַּיָּם. רָאָה מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת שֶׁמְּנַסְּרִים¹⁸⁹⁷ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁהֵן שְׁלֹשִים עַל שְׁלֹשִים וְחָקוּק בָּהֶן עֶשֶׂר בְּרוּם עֶשְׂרִים, אָמַר לָהֶם: אֵלּוּ לְמִי? אָמַר לוֹ: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַעֲמִידָן בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם. כְּשֶׁחָזַר מְצָאוֹ לְרַ' יוֹחָנָן שֶׁיָּשַׁב וְדָרַשׁ, אָמַר לוֹ: דְּרֹש, רַבִּי, וּלְךָ נָאֶה לִדְרֹש; כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתָּ כָּךְ רָאִיתִי. אָמַר לוֹ: רֵיקָה¹⁸⁹⁸, אִלְמָלֵא רָאִיתָ לֹא הֶאֱמַנְתָּ? מְלַגְלֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים אָתָּה. נָתַן עֵינָיו בּוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַל שֶׁל עֲצָמוֹת (ב“ב עה.; סנה' ק.; ע”י).

ד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “יְהִי פִּסַּת־בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים”¹⁸⁹⁹ – אָמְרוּ: עֲתִידָה חִטָּה שֶׁתְּתַמֵּר כְּדֶקֶל¹⁹⁰⁰ וְעוֹלָה בְּרֹאשׁ הָרִים. וְשֶׁמָּא תֹאמַר: יֵשׁ צַעַר לְקָצְרָהּ¹⁹⁰¹, – תַּלְמוּד לוֹמַר: “יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ”¹⁹⁰² – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא רוּחַ מִבֵּית־גְּנָזָיו וּמְנַשֶּׁבֶת עָלֶיהָ, וּמַשִּׁירָה¹⁹⁰³ אֶת־סָלְתָּהּ, וְאָדָם יוֹצֵא לַשָּׂדֶה וּמֵבִיא מְלֹא פִסַּת־יָדוֹ¹⁹⁰⁴, וּמִמֶּנָּה פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.

“עִם־חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה”¹⁹⁰⁵ – אָמְרוּ: עֲתִידָה חִטָּה שֶׁתְּהֵא כִּשְׁתֵּי כְלָיוֹת שֶׁל שׁוֹר הַגָּדוֹל. וְאַל תִּתְמַהּ¹⁹⁰⁶, שֶׁהֲרֵי שׁוּעָל קִנֵּן בְּלֶפֶת¹⁹⁰⁷ וּשְׁקָלוּהוּ וּמָצְאוּ בוֹ שִׁשִּׁים לִטְרִין בְּלִטְרָא שֶׁל צִפּוֹרֵי.

“וְדַם־עֵנָב תִּשְׁתֶּה־חָמֶר”¹⁹⁰⁸ – אָמְרוּ: לֹא כָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ צַעַר לִבְצֹר וְלִדְרֹךְ; הָעוֹלָם הַבָּא – מֵבִיא עֲנָבָה¹⁹⁰⁹ אַחַת בְּקָרוֹן אוֹ בִסְפִינָה וּמַנִּיחָהּ בְּזָוִית בֵּיתוֹ וּמְסַפֵּק הֵימֶנָּה¹⁹¹⁰ כְּפִטָּס¹⁹¹¹ גָּדוֹל, וְעֵצֶיהָ מַסִּיקִין תַּחַת הַתַּבְשִׁיל. וְאֵין לְךָ כָּל־עֲנָבָה וַעֲנָבָה שֶׁאֵין בָּהּ שְׁלֹשִים גַּרְבֵי¹⁹¹² יָיִן (כת' קיא:).

ה יָשַׁב רַ' יִרְמְיָה לִפְנֵי רַ' זֵירָא וְאָמַר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹצִיא נַחַל מִבֵּית קָדְשֵׁי־הַקֳּדָשִׁים וְעָלָיו כָּל־מִינֵי מְגָדִים. אָמַר לוֹ זָקֵן אֶחָד: יִישַׁר¹⁹¹³, וְכֵן אָמַר רַ' יוֹחָנָן (סנה' ק.).

ו אָמַר רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: עֲתִידִים כָּל־אִילָנֵי סְרָק¹⁹¹⁴ שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּטְעֲנוּ פֵּרוֹת (כת' קיב:).

ז עֲשָׂרָה דְּבָרִים עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד־לָבוֹא: הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהוּא עָתִיד לְהָאִיר לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־יִהְיֶה־לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם… וְהָיָה־לָךְ יְיָ לְאוֹר עוֹלָם”¹⁹¹⁵. וְכִי יָכוֹל אָדָם לְהַבִּיט בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? אֶלָּא מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לַשֶּׁמֶשׁ? מֵאִיר אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה חֶלְקֵי אוֹר¹⁹¹⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם”¹⁹¹⁷, וַאֲפִלּוּ אָדָם חוֹלֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גּוֹזֵר לַשֶּׁמֶשׁ וּמְרַפְּאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ”¹⁹¹⁸; הַשְּׁנִיָּה – מוֹצִיא מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַיִם וּמְרַפֵּא בָּהֶם כָּל־שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה כָל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִשְׁרֹץ אֶל כָּל־אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה… וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר־יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל”¹⁹¹⁹; הַשְּׁלִישִׁית – עוֹשֶׂה הָאִילָנוֹת לִתֵּן פֵּרוֹתֵיהֶם בְּכָל־חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ וְיִהְיֶה אָדָם אוֹכֵל מֵהֶם וּמִתְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־עֵץ מַאֲכָל… פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר… וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה”¹⁹²⁰; הָרְבִיעִית – שֶׁהֵם בּוֹנִים כָּל־הֶעָרִים הַחֲרֵבוֹת וְאֵין מָקוֹם חָרֵב לָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה נִבְנוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן”¹⁹²¹; הַחֲמִישִׁית – שֶׁהוּא בוֹנֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּאֶבֶן סַפִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים”¹⁹²², וְנֶאֱמַר: “וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹּד שִׁמְשֹׁתַיִךְ”¹⁹²³, וְאוֹתָן אֲבָנִים מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם בָּאִים וְרוֹאִים בִּכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ”¹⁹²⁴; הַשִּׁשִּׁית – “וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה”¹⁹²⁵; הַשְּׁבִיעִית – שֶׁהוּא מֵבִיא כָּל־הַחַיּוֹת וְכָל־הָעוֹפוֹת וְכָל־הָרְמָשִׂים, וְכוֹרֵת עִמָּם בְּרִית וְעִם כָּל־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה”¹⁹²⁶; הַשְּׁמִינִית – שֶׁאֵין עוֹד בְּכִי וִילָלָה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא־יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה”¹⁹²⁷; הַתְּשִׁיעִית – אֵין עוֹד מָוֶת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וגו'”¹⁹²⁸; הָעֲשִׂירִית – שֶׁאֵין עוֹד לֹא אֲנָחָה, לֹא אֲנָקָה וְלֹא יָגוֹן, אֶלָּא הַכֹּל שְׂמֵחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה”¹⁹²⁹ (שמ"ר טו).

ח “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא־יִהְיֶה אוֹר¹⁹³⁰ יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן”¹⁹³¹ – דְּבָרִים הַמְכֻסִּים מִכֶּם בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִים לִהְיוֹת צוּפִים¹⁹³² לָעוֹלָם הַבָּא (במ"ר יט).

ט אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אֵין גֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבוֹא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ¹⁹³³, צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ וּרְשָׁאִים¹⁹³⁴ נִדּוֹנִין בָּהּ; צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ”¹⁹³⁵, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּתְעַדְּנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק”¹⁹³⁶; וּרְשָׁעִים נִדּוֹנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל־זֵדִים וְכָל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא”¹⁹³⁷. (נדר' ח:; ע"ז ג:).

י אֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט לֶעָתִיד לָבוֹא (ב"ר מח).

––––––––

יא “וַיִבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הַתַּנִּינִים הַגְּדֹלִים”¹⁹³⁸ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זֶה לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ וְלִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, אַף לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ וְלִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵי נִזְקָקִין¹⁹³⁹ זֶה לָזֶה מַחֲרִיבִין כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? סֵרַס¹⁹⁴⁰ אֶת־הַזָּכָר וְהָרַג הַנְּקֵבָה וּמְלָחָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאַף בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי־אֶלֶף זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵי נִזְקָקִים זֶה לָזֶה מַחֲרִיבִים כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? סֵרַס הַזָּכָר וְצִנֵּן¹⁹⁴¹ הַנְּקֵבָה וּשְׁמָרָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא (ב"ב עד:).

יב אָמַר רַב דִּימִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: עָתִיד גַּבְרִיאֵל לַעֲשׂוֹת קִינֵיגְיָא¹⁹⁴² עִם לִוְיָתָן, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ.

וְאָמַר רַב דִּימִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁלִּוְיָתָן רָעֵב מוֹצִיא הֶבֶל¹⁹⁴³ מִפִּיו וּמַרְתִּיחַ כָּל מֵימוֹת שֶׁבַּמְּצוּלָה, וְאִלְמָלֵא מַכְנִיס רֹאשׁוֹ לְגַן־עֵדֶן אֵין כָּל־בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרֵיחוֹ¹⁹⁴⁴. וּבְשָׁעָה שֶׁצָּמֵא עוֹשֶׂה תְלָמִים־תְּלָמִים¹⁹⁴⁵ בַּיָּם.

אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לַעֲשׂוֹת סְעֻדָּה לְצַדִּיקִים מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן וְהַשְּׁאָר מְחַלְּקִין אוֹתוֹ וְעוֹשִׂין בּוֹ סְחוֹרָה בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלָיִם.

וְאָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת סֻכָּה לְצַדִּיקִים מֵעוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, וְהַשְּׁאָר פּוֹרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְזִיווֹ מַבְהִיק מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ”¹⁹⁴⁶. (שם עד, עה; ע"י).

יג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ בָאִים בִּסְפִינָה, וְהָיָה רַ' אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ נֵעוֹר. נִזְדַּעְזַע רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְנִנְעַר¹⁹⁴⁷ רַ' אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לוֹ: מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ, מִפְּנֵי מָה נִזְדַּעְזַעְתָּ? אָמַר לוֹ: מָאוֹר גָּדוֹל רָאִיתִי בַּיָּם. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן רָאִיתָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר”¹⁹⁴⁸. (שם עד:).

יד “כִּי לִי כָל־חַיְתוֹ־יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי־אָלֶף”¹⁹⁴⁹ – בִּרְיָה אַחַת יֵשׁ לִי, שֶׁבָּרָאתִי לְמַאֲכָלְךָ לֶעָתִיד לָבוֹא, זוֹהִי בְהֵמוֹת, וְהִיא רְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים, וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִים לָהּ כָּל־מִינֵי עֲשָׂבִים וְכָל־מִינֵי מַאֲכָל וְהִיא אוֹכָלֶת.

וּמֵהֵיכָן הִיא שׁוֹתָה? יֵשׁ אוֹמְרִים: רֹאשָׁהּ עַל פִּי הַיַּרְדֵּן, וּפִיהָ פָתוּחַ כְּנֶגְדּוֹ, וְהַיַּרְדֵּן שׁוֹפֵךְ לְתוֹךְ פִּיהָ וְהִיא שׁוֹתָה מָיִם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּל־מַה שֶּׁהַיַרְדֵּן מַכְנִיס לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים עוֹשָׂה הִיא גְּמִיאָה אַחַת וְיֵשׁ בָּהֶם לַחֲלוּחַ פֶּה¹⁹⁵⁰ (פסיק“ר טז; שם הוס' פ”א; ויק"ר כב).

טו “עַיִן לֹא־רָאָתָה”¹⁹⁵¹ – מַהוּ “עַיִן לֹא־רָאָתָה”¹⁹⁵²? אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: זֶה יַיִן הַמְּשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו¹⁹⁵³ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. (בר' לד:).

טז דָּרַשׁ רַ' עֲוִירָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר “וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל”¹⁹⁵⁴; עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת סְעֻדָּהּ לְצַדִּיקִים בְּיוֹם שֶׁיִּגְמֹל חֶסֶד לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק. לְאַחַר שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין נוֹתְנִין לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֵינִי מְבָרֵךְ, שֶׁיָּצָא מִמֶּנִּי יִשְׁמָעֵאל. נוֹתְנִין לוֹ לְיִצְחָק וְאוֹמְרִין לוֹ: טֹל וּבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֵינִי מְבָרֵךְ, שֶׁיָּצָא מִמֶּנִּי עֵשָׂו. נוֹתְנִין לוֹ לְיַעֲקֹב וְאוֹמְרִין לוֹ: טֹל וּבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֵינִי מְבָרֵךְ, שֶׁנָּשָׂאתִי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בְּחַיֵּיהֶן, שֶׁעֲתִידָה תוֹרָה לְאָסְרָן עָלָי. אוֹמְרִין לוֹ לְמֹשֶה: טֹל אַתָּה וּבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֵינִי מְבָרֵךְ, שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִכָּנֵּס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא בְחַיַּי וְלֹא בְמוֹתִי. אוֹמְרִין לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: טֹל אַתָּה וּבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֵינִי מְבָרֵךְ, שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְבֵן. אוֹמְרִין לוֹ לְדָוִד: טֹל אַתָּה וּבָרֵךְ. אוֹמֵר לָהֶם: אֲנִי אֲבָרֵךְ וְלִי נָאֶה לְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא”¹⁹⁵⁵. (פסח' קיט:; ע"י).

יז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לְצַדִּיקִים בְּגַן־עֵדֶן וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְאוֹמֵר:

“הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ ויוֹשִׁיעֵנוּ / זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ”¹⁹⁵⁶ (תענ' לא.; ע"י).

ב. תְּחִיַּת הַמֵּתִים

יח “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”¹⁹⁵⁷ – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: מִמַּה שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּכָל־בֹּקֶר¹⁹⁵⁸ וּבֹקֶר אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱמוּנָתְךָ רַבָּה לְהַחֲיוֹת לָנוּ אֶת־הַמֵּתִים (ב"ר עה).

יט אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֲמַרְתֶּם שֶׁהַמֵּתִים חַיִּים; הֲרֵי נַעֲשׂוּ עָפָר, וּכְלוּם עָפָר חָי? אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: הַנִּיחֵהוּ, וַאֲנִי אַחֲזִיר לוֹ תְשׁוּבָה: שְׁנֵי יוֹצְרִים יֵשׁ בְּעִירֵנוּ, אֶחָד יוֹצֵר מִן הַמַּיִם וְאֶחָד יוֹצֵר מִן הַטִּיט, אֵיזֶה מֵהֶם מְשֻׁבָּח? אָמַר לָהּ: זֶה שֶׁיּוֹצֵר מִן הַמָּיִם. אָמְרָה לוֹ: מִן הַמַּיִם צָר¹⁹⁵⁹ – מִן הַטִּיט לֹא כָל־שֶׁכֵּן!

דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל שָׁנָה: קַל־וָחֹמֶר מִכְּלֵי זְכוּכִית, מַה כְּלֵי זְכוּכִית שֶׁעֲמָלָם בְּרוּחַ בָּשָׂר־וָדָם¹⁹⁶⁰ – נִשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה¹⁹⁶¹; בָּשָׂר־וָדָם, שֶׁבְּרוּחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. (סנה' צ, צא).

כ אָמַר לוֹ צְדוֹקִי¹⁹⁶² אֶחָד לְרַ' אַמִּי: אַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁהַמֵּתִים חַיִּים: הֲרֵי נַעֲשׂוּ עָפָר, וּכְלוּם עָפָר חָי? אָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו: לְכוּ וּבְנוּ לִי פְּלָטוֹרִין¹⁹⁶³ גְּדוֹלִים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַים וְעָפָר¹⁹⁶⁴. הָלְכוּ וּבָנוּ אוֹתָם. לְיָמִים נָפָלוּ. אָמַר לָהֶם: חִזְרוּ וּבְנוּ אוֹתָם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עָפָר וָמָיִם. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יְכוֹלִים. כָּעַס עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַיִם וְעָפָר בְּנִיתֶם, עַכְשָׁו שֶׁיֵּשׁ מַיִם וְעָפָר – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. וְאִם אִי אַתָּה מַאֲמִין צֵא לְבִקְעָה וּרְאֵה עַכְבָּר, שֶׁהַיּוֹם חֶצְיוֹ בָשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה; לְמָחָר הִשְׁרִיץ¹⁹⁶⁵ וְנַעֲשָׂה כֻּלּוֹ בָשָׂר. שֶׁמָּא תֹאמַר, לִזְמַן מְרֻבֶּה¹⁹⁶⁶? עֲלֵה לְהַר וּרְאֵה, שֶׁהַיּוֹם אֵין בּוֹ אֶלָּא חִלָּזוֹן¹⁹⁶⁷ אֶחָד, לְמָחָר יָרְדוּ גְשָׁמִים וְנִתְמַלֵּא כֻּלּוֹ חִלְזוֹנוֹת (שם צא.)

כא אָמַר לוֹ צְדוֹקִי אֶחָד לִגְבִיהָא בֶּן־פְּסִיסָא¹⁹⁶⁸: אוֹי לָכֶם, רְשָׁעִים, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים: הַמֵּתִים חַיִּים; הַחַיִּים מֵתִים – הַמֵּתִים חַיִּים? אָמַר לוֹ: אוֹי לָכֶם, רְשָׁעִים, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים הַמֵּתִים אֵינָם חַיִּים; שֶׁלֹּא הָיוּ¹⁹⁶⁹ – חַיִּים, שֶׁהָיוּ חַיִּים – לֹא כָל־שֶׁכֵּן! אָמַר לוֹ: רָשָׁע אַתָּה קוֹרֵא לִי, אִם אֶעֱמֹד וְאֶבְעַט בְּךָ אֶפְשֹׁט עַקְמִימוּתְךָ¹⁹⁷⁰ מִמֶּךָּ. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן – רוֹפֵא אָמָּן תִּקָּרֵא וְשָׂכָר הַרְבֵּה תִטֹּל (שם).

כב שָׁאֲלָה קְלֵיאוֹפַּטְרָא הַמַּלְכָּה אֶת־רַ' מֵאִיר, אָמְרָה: יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁהַמֵּתִים חַיִּים, אֶלָּא כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִים – עוֹמְדִים עֲרֻמִּים אוֹ בִּלְבוּשֵׁיהֶם עוֹמְדִים? אָמַר לָהּ: קַל־וָחֹמֶר מֵחִטָּה; וּמַה חִטָּה שֶׁנִּקְבְּרָה עֲרֻמָּה יוֹצְאָה בְּכַמָּה לְבוּשִׁים¹⁹⁷¹, צַדִּיקִים שֶׁנִּקְבְּרוּ בִּלְבוּשֵׁיהֶם – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה (שם צ:).

כג “הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת־קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם… וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל”¹⁹⁷² – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' סִימוֹן: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם¹⁹⁷³ מְחִלּוֹת¹⁹⁷⁴ בָּאָרֶץ וְהֵם מִתְגַּלְגְּלִין וּבָאִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵוָן שֶׁמַּגִּיעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן בָּהֶם רוּחַ שֶׁל חַיִּים וְהֵם עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל”¹⁹⁷⁵, וְאַחַר־כָּךְ “וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם”¹⁹⁷⁶.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: מִקְרָא מָלֵא הוּא, שֶׁכֵּוָן שֶׁמַּגִּיעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן בָּהֶם נְשָׁמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ”¹⁹⁷⁷ (פסיק"ר; תנח' ויחי).

כד אַדְרְיָנוֹס שְׁחִיק־עֲצָמוֹת¹⁹⁷⁸ שָׁאַל אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה. אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵצִיץ¹⁹⁷⁹ אֶת־הָאָדָם לֶעָתִיד לָבוֹא? אָמַר לוֹ: מִלּוּז שֶׁל שִׁדְרָה¹⁹⁸⁰. אָמַר לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה מוֹדִיעֵנִי? הֱבִיאוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְפָנָיו, נְתָנוֹ בָּאֵשׁ וְלֹא נִשְׂרַף, נְתָנוֹ בַּמַּיִם וְלֹא נִמְחָה¹⁹⁸¹, טְחָנוֹ בָּרֵחַיִם וְלֹא נִטְחַן, נְתָנוֹ עַל הַסַּדָּן, הִתְחִיל מַקִּישׁ עָלָיו בְּפַטִּישׁ, נֶחְלַק הַסַּדָּן וְנִבְקַע הַפַּטִּישׁ – וְלֹא חָסַר כְּלוּם. (ב“ר כה; ויק”ר יח).

כה רַ' יִרְמְיָה צִוָּה וְאָמַר: הַלְבִּישׁוּנִי כְלֵי לָבָן¹⁹⁸² חֲפוּתִים¹⁹⁸³, הַלְבִּישׁוּנִי דַרְדָּסִים¹⁹⁸⁴, תְּנוּ סַנְדָּלִים בְּרַגְלַי וּמַקֵּל בְּיָדִי, וְהַשְׁכִּיבוּנִי עַל צִדִּי עַל־יַד הַדָּרֶךְ. אִם יָבוֹא מָשִׁיחַ – הֲרֵינִי מוּכָן. (ירוש' כלאים פ“ט, ה”ג; ב"ר ק).

כו “מַה־שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה”¹⁹⁸⁵ – אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹת לָנוּ מֵתִים, אֱמֹר לוֹ: כְּבָר הָיָה – עַל־יְדֵי אֵלִיָּהוּ וְעַל־יְדֵי אֱלִישָׁע¹⁹⁸⁶ וְעַל־יְדֵי יְחֶזְקֵאל¹⁹⁸⁷.

רַ' אַחָא אָמַר בְּשֵׁם רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־חֲלַפְתָּא: כָּל־מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת וּלְחַדֵּשׁ בְּעוֹלָמוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא כְּבָר הִקְדִּים וְעָשָׂה מִקְצָתוֹ עַל־יְדֵי נְבִיאָיו הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. (ויק"ר כז).

כז תְּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: צַדִּיקִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲיוֹתָם אֵינָם חוֹזְרִים לַעֲפָרָם¹⁹⁸⁸, וְאִם תֹּאמַר: אוֹתָן אֶלֶף שָׁנִים¹⁹⁸⁹ שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְחַדֵּשׁ בָּהֶן אֶת־עוֹלָמוֹ, צַדִּיקִים מָה הֵם עוֹשִׂים? הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם כְּנָפַיִם כַּנְּשָׁרִים וְשָׁטִים עַל פְּנֵי הַמָּיִם (סנה' צב).

ז: תּוֹרָה    🔗

א. שִׁבְחָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה

א עַל שְׁלֹשָה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת־חֲסָדִים (אב' א).

ב אִלְמָלֵא תוֹרָה לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה¹⁹⁹⁰ חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא־שָׂמְתִּי”¹⁹⁹¹. (פס' סח:).

ג גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם”¹⁹⁹² (אב' ו).

ד “אוֹרָה”¹⁹⁹³ – זוֹ תוֹרָה (מג' טו.).

ה הֲדַר בְּנֵי אָדָם – תּוֹרָה (דא"ז ה).

ו “לֹא־מְאַסְתִּים וְלֹא־גְעַלְתִּים”¹⁹⁹⁴ – וְכִי מַה־נִּשְׁתַּיֵּר לָהֶם [לְיִשְׂרָאֵל] שֶׁלֹּא נִמְאֲסוּ וְלֹא נִגְעָלוּ? וַהֲלֹא כָל־מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם נִטְּלוּ מֵהֶם¹⁹⁹⁵, מַה־נִּשְׁתַּיֵּר לָהֶם? – זֶה סֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁאִם לֹא הָיָה קַיָּם לְיִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מְשֻׁנִּים מֵאֻמּוֹת־הָעוֹלָם כְּלוּם (ספרא בחקותי).

ז אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם¹⁹⁹⁶ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן¹⁹⁹⁷ קַיֶּמֶת־לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא: כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת־חֲסָדִים וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד־תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם¹⁹⁹⁸ (פאה א).

ח בֶּן בַּג־בַּג אוֹמֵר: הֲפָךְ־בַּהּ¹⁹⁹⁹ וַהֲפָךְ־בַּהּ, דְּכֹלָּא בַּהּ, וּבַהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בַהּ²⁰⁰⁰, וּמִנַּהּ לָא תְזוּעַ²⁰⁰¹, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה (אב' ה).

ט גָּדוֹל תַּלְמוּד־תּוֹרָה יוֹתֵר מִבִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָשׁ.

גָּדוֹל תַּלְמוּד־תּוֹרָה יוֹתֵר מִכִּבּוּד אָב וָאֵם.

גָּדוֹל תַּלְמוּד־תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַצָּלַת נְפָשׁוֹת.

גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהֻנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת. (מג' טז:; עיר' סג:; אב' ו).

י רַ' חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: כָּל־הַנּוֹתֵן דִּבְרֵי תוֹרָה עַל לִבּוֹ מְבַטְּלִין מִמֶּנּוּ הִרְהוּרֵי חֶרֶב²⁰⁰², הִרְהוּרֵי רָעָב, הִרְהוּרֵי שְׁטוּת, הִרְהוּרֵי זְנוּת, הִרְהוּרֵי יֵצֶר הָרָע, הִרְהוּרֵי אֵשֶׁת אִישׁ, הִרְהוּרי דְבָרִים בְּטֵלִים, הִרְהוּרֵי עֹל בָּשָׂר־וָדָם, שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּסֵפֶר תִּלִּים עַל־יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵב וגו'”²⁰⁰³; וְכָל־שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן דִּבְרֵי תוֹרָה עַל לִבּוֹ נוֹתְנִין לוֹ הִרְהוּרֵי חֶרֶב, הִרְהוּרֵי רָעָב, הִרְהוּרֵי שְׁטוּת, הִרְהוּרֵי זְנוּת, הִרְהוּרֵי יֵצֶר הָרָע, הִרְהוּרֵי אֵשֶׁת אִישׁ, הִרְהוּרֵי דְבָרִים בְּטֵלִים, הִרְהוּרֵי עֹל בָּשָׂר־וָדָם, שֶׁכָּךְ כָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה עַל־יְדֵי מֹשֶה רַבֵּנוּ: “וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד־עוֹלָם, תַּחַת אֲשֶׁר לֹא־עָבַדְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ וגו'”²⁰⁰⁴ (אדר“נ כ; א”ז טו).

יא אָמַר רָבָא: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא עוֹלָה וְלֹא מִנְחָה וְלֹא חַטָּאת וְלֹא אָשָׁם. אָמַר רַ' יִצְחָק: מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת”²⁰⁰⁵, “וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם”²⁰⁰⁶ – כָּל־הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת חַטָּאת כְּאִלּוּ הִקְרִיב חַטָּאת, וְכָל־הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת אָשָׁם כְּאִלּוּ הִקְרִיב אָשָׁם (מנח' קי.).

יב הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ גוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם”²⁰⁰⁷ – “כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, יִשְׂרְאֵלִים”²⁰⁰⁸ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “הָאָדָם”²⁰⁰⁹, הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֲפִלּוּ גוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל (סנה' נט.).

––––––––

יג אָמַר רַב חִסְדָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֹהֵב יְיָ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב”²⁰¹⁰ – אֹהֵב יְיָ שְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה²⁰¹¹ יוֹתֵר מִבָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַמִּי בְּשֵׁם עֻלָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבָד.

אָמַר אַבַּיֵּי: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי לוֹמֵד בְּתוֹךְ בֵּיתִי וּמִתְפַּלֵּל בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, כֵּוָן שֶׁשָּׁמַעְתִּי זֶה שֶׁאָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַמִּי בְּשֵׁם עֻלָּא – אֵינִי מִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֲנִי לוֹמֵד.

רַב אַמִּי וְרַב אַסִּי, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ לָהֶם שְׁלֹשָה־עָשָׂר בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת בִּטְבֵרְיָא, לֹא הָיוּ מִתְפַּלְּלִים אֶלָּא בֵּין הָעַמּוּדִים [שֶׁל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ], בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים (בר' ח.).

יד רַ' יִרְמְיָה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַ' זֵירָא וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּהֲלָכָה. הֶעֱרִיב הַיּוֹם וְהִגִּיעָה שְׁעַת תְּפִלָּה, וְהָיָה מְסַרְהֵב²⁰¹² רַ' יִרְמְיָה [לַעֲמֹד], קָרָא עָלָיו רַ' זֵירָא: “מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה”²⁰¹³.

רָבָא רָאָהוּ לְרַב הַמְנוּנָא שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, אָמַר: מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם²⁰¹⁴ וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה²⁰¹⁵ (שבת י.).

טו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְשַׂמְתֶּם אֶת־דְּבָרַי וגו'”²⁰¹⁶ – סַם תָּם²⁰¹⁷; נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כְּסַם חַיִּים. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהִכָּה אֶת־בְּנוֹ מַכָּה גְדוֹלָה וְהִנִּיחַ לוֹ רְטִיָּה²⁰¹⁸ עַל מַכָּתוֹ, וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּל־זְמַן שֶׁרְטִיָּה זוֹ עַל מַכָּתְךָ אֱכֹל מַה־שֶּׁהֲנָאָתְךָ²⁰¹⁹, וּשְׁתֵה מַה־שֶּׁהֲנָאָתְךָ, וּרְחַץ בֵּין בְּחַמִּין²⁰²⁰ בֵּין בְּצוֹנֵן²⁰²¹ וְאֵין אַתָּה מִתְיָרֵא; וְאִם אַתָּה מַעֲבִירָהּ – הֲרֵי הִיא מַעֲלָה נוֹמֵי²⁰²². כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בָּרָאתִי יֵצֶר־הָרָע וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תְּבָלִין²⁰²³, וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲלֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת”²⁰²⁴, וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ”²⁰²⁵; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל־מַשָּׂאוֹ־וּמַתָּנוֹ²⁰²⁶ בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ”²⁰²⁷, וְאִם אַתָּה רוֹצֶה אַתָּה מוֹשֵׁל בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בּוֹ”²⁰²⁸ (קיד' ל:).

טז אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרַ' חִיָּא: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם נוֹתֵן סַם לַחֲבֵרוֹ – לָזֶה יָפֶה²⁰²⁹ וְלָזֶה קָשֶׁה; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן: נָתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל – סַם חַיִּים לְכָל־גּוּפָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְכָל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא”²⁰³⁰ (עיר' נד.; ע"י).

יז אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְאֵין עִמּוֹ לְוָיָה – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לִוְיַת חֵן הֵם”²⁰³¹; חָשׁ²⁰³² בְּרֹאשׁוֹ – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְרֹאשֶׁךָ”²⁰³³; חָשׁ בִּגְרוֹנוֹ – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ”²⁰³⁴; חָשׁ בְּמֵעָיו – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ”²⁰³⁵; חָשׁ בְּעַצְמוֹתָיו – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ”²⁰³⁶; חָשׁ בְּכָל־גוּפוֹ – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְכָל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא”²⁰³⁷ (שם).

יח וְאָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־שָׂם מֹשֶה”²⁰³⁸ – זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים²⁰³⁹, לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מִיתָה.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רָבָא: מִי שֶׁאֻמָּן לָהּ²⁰⁴⁰ – סַם חַיִּים, שֶׁאֵינוֹ אֻמָּן לָהּ – סַם מִיתָה (יומא עב:).

יט “אֵלֶּה הַדְּבָרִים”²⁰⁴¹ – מָה הַדְּבוֹרָה²⁰⁴² הַזּוֹ דֻּבְשָׁהּ לבַעְלָהּ וְעֻקְצָהּ לַאֲחֵרִים, כָּךְ הֵם דִּבְרֵי תוֹרָה, סַם חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל וְסַם הַמָּוֶת לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם (דב"ר א).

כ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם”²⁰⁴³? לָמָּה נִמְשְׁלוּ בְּנֵי־אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם? לוֹמַר לָךְ, מַה דָּגִים שֶׁבַּיָּם כֵּוָן שֶׁעוֹלִים לַיַּבָּשָׁה מִיָּד מֵתִים, אַף בְּנֵי־אָדָם כֵּוָן שֶׁפּוֹרְשִׁים מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת מִיָּד מֵתִים (ע"ז ג.).

כא שָׁנִינוּ: “וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶת־יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא־מָצְאוּ מָיִם”²⁰⁴⁴ – דּוֹרְשֵׁי רְשֻׁמּוֹת²⁰⁴⁵ אָמְרוּ: אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם”²⁰⁴⁶ – כֵּוָן שֶׁהָלְכוּ שְׁלֹשֶת יָמִים בְּלֹא תוֹרָה נִלְאוּ. עָמְדוּ נְבִיאִים וּזְקֵנִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְתִקְּנוּ לָהֶם, שֶׁיְהוּ קוֹרִין בְּשַׁבָּת וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְקוֹרִין בְּשֵׁנִי וּמַפְסִיקִין בִּשְׁלִישִׁי וּבִרְבִיעִי, וְקוֹרִין בַּחֲמִישִׁי וּמַפְסִיקִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָלִינוּ שְׁלֹשָה יָמִים בְּלֹא תוֹרָה (ב"ק פב.; מכיל' בשלח ויסע א).

כב דִּבְרֵי תוֹרָה נִמְשְׁלוּ כַמַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם”²⁰⁴⁷ – מָה הַמַּיִם מִסּוֹף הָעוֹלָם²⁰⁴⁸ וְעַד סוֹפוֹ, כָּךְ תּוֹרָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; מָה הַמַּיִם חַיִּים לְעוֹלָם, כָּךְ תּוֹרָה חַיִּים לְעוֹלָם; מָה הַמַּיִם חִנָּם לְעוֹלָם, כָּךְ תּוֹרָה חִנָּם לְעוֹלָם; מָה הַמַּיִם מִן הַשָּׁמַיִם²⁰⁴⁹, כָּךְ תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם; מָה הַמַּיִם בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת²⁰⁵⁰, כָּךְ תּוֹרָה בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת; מָה הַמַּיִם מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, כָּךְ תּוֹרָה מְשִׁיבָה נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם; מָה הַמַּיִם מְטַהֲרִים אֶת־הָאָדָם מִטֻּמְאָה, כָּךְ תּוֹרָה מְטַהֶרֶת אֶת־הַטָּמֵא מִטֻּמְאָתוֹ; וּמָה הַמַּיִם יוֹרְדִים טִפִּין־טִפִּין וְנַעֲשִׂים נְחָלִים־נְחָלִים, כָּךְ תּוֹרָה אָדָם לָמֵד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה כְּנַחַל נוֹבֵעַ; וּמָה הַמַּיִם מַנִּיחִים מָקוֹם גָּבֹהַּ וְהוֹלְכִים בְּמָקוֹם נָמוֹךְ²⁰⁵¹, כָּךְ תּוֹרָה מַנַּחַת מִי שֶׁדַּעְתּוֹ גְבוֹהָה עָלָיו וּמִדַּבֶּקֶת בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ נְמוֹכָה עָלָיו; וּמָה הַמַּיִם אֵין מִתְקַיְּמִים בִּכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב, אֶלָּא בְּיָרוּד שֶׁבְּכֵלִים²⁰⁵², כָּךְ תּוֹרָה אֵין מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כִּכְלִי חָרֶס; וּמָה הַמַּיִם אֵין הַגָּדוֹל מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לַקָּטָן: הַשְׁקֵנִי מַיִם, כָּךְ דִּבְרֵי־תוֹרָה אֵין הַגָּדוֹל מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לַקָּטָן: לַמְּדֵנִי פֶרֶק אֶחָד, דָּבָר אֶחָד, פָּסוּק אֶחָד, וַאֲפִלּוּ אוֹת אֶחָת; וּמָה הַמַּיִם כְּשֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ לָשׁוּט בָּהֶם סוֹף שֶׁהוּא מִתְבַּלֵּעַ²⁰⁵³, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה אִם אֵין אָדָם יוֹדֵעַ לָשׁוּט בָּהֶם וּלְהוֹרוֹת בָּהֶם סוֹף שֶׁהוּא מִתְבַּלֵּעַ. (שהש“ר א; שו”ט א; ספרי עקב).

כג “מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ”²⁰⁵⁴ – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה נִמְשְׁלוּ כָּאֵשׁ: מָה אֵשׁ נִתְּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה נִתְּנוּ מִן הַשָּׁמַיִם (שֶׁנֶּאֱמַר: “אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן־הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם”)²⁰⁵⁵; מָה אֵשׁ חַיִּים לְעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה חַיִּים לְעוֹלָם; מָה אֵשׁ קָרוֹב לָהּ נִכְוֶה, רָחוֹק מִמֶּנָּה צוֹנֵן, קָרוֹב וְלֹא קָרוֹב²⁰⁵⁶ נֶהֱנֶה, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה, כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם עָמֵל בָּהֶם חַיִּים הֵם לוֹ, פֵּרַשׁ מֵהֶם מְמִיתִים אוֹתוֹ; מָה אֵשׁ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא²⁰⁵⁷, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא; מָה אֵשׁ כָּל־הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עוֹשֶׂה בְּגוּפוֹ רשֶׁם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה [כָּל־הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם עוֹשֶׂה בּוֹ רֹשֶם; מָה הָאֵשׁ] בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲמֵלִים בָּהּ נִכָּרִים הֵם בֵּין הַבְּרִיּוֹת²⁰⁵⁸, כָּךְ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים נִכָּרִים בְּהִלּוּכָם, בְּדִבּוּרָם וּבַעֲטִיפָתָם בַּשּׁוּק (ספרי ברכה לג; ילק"ש שם).

כד “יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי”²⁰⁵⁹ – מַה מָּטָר חַיִּים לְעוֹלָם אַף דִּבְרֵי תוֹרָה חַיִּים לְעוֹלָם; אִי מַה מָּטָר מִקְצָת עוֹלָם שְׂמֵחִים וּמִקְצָת עוֹלָם עֲצֵבִים בּוֹ, מִי שֶׁבּוֹרוֹ וְגִתּוֹ מָלֵא יַיִן וְגָרְנוֹ לְפָנָיו מְצֵרִין²⁰⁶⁰ בּוֹ, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “תִּזַּל כַּטַל אִמְרָתִי”²⁰⁶¹ – מַה טַּל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שְׂמֵחִים בּוֹ, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שְׂמֵחִים בּוֹ.

“כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא”²⁰⁶² – מַה שְּׂעִירִים הַלָּלוּ יוֹרְדִים עַל עֲשָׂבִים וּמַעֲלִים אוֹתָם וּמְגַדְּלִים אוֹתָם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מַעֲלִים אֶת־לוֹמְדֵיהֶם וּמְגַדְּלִים אוֹתָם; וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב"²⁰⁶³ – מָה רְבִיבִים הַלָּלוּ יוֹרְדִים עַל עֲשָׂבִים וּמְעַדְּנִים אוֹתָם וּמְפַנְּקִים אוֹתָם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְעַדְּנִים אֶת־לוֹמְדֵיהֶם וּמְפַנְּקִים אוֹתָם. (שם האזינו; ילק"ש).

כה “נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ”²⁰⁶⁴ – לָמָּה נִמְשְׁלָה תוֹרָה לִתְאֵנָה? אֶלָּא כָּל הַפֵּרוֹת יֵשׁ בָּהֶם פְּסֹלֶת: תְּמָרִים יֵשׁ בָּהֶם גַּרְעִינִים, עֲנָבִים יֵשׁ בָּהֶם חַרְצַנִּים, רִמּוֹנִים יֵשׁ בָּהֶם קְלִפִּין²⁰⁶⁵, אֲבָל תְּאֵנָה כֻּלָּהּ יָפָה לֶאֱכֹל; כָּךְ דִבְרֵי תוֹרָה אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא־דָבָר רַק הוּא מִכֶּם”²⁰⁶⁶ (ילק"ש יהושע א בשם ילמדנו).

כו אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: בְּכָל־יוֹם וָיוֹם בַּת־קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לָהֶן לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה²⁰⁶⁷, שֶׁכָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף²⁰⁶⁸ (אב' ו).

כז כָּל־שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִים מְכֹעָרִים וְעוֹכְרִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר”²⁰⁶⁹ (בר' ה.).

כח אָמַר רָבָא: כָּל־הַגּוּפִים נַרְתִּיקִים²⁰⁷⁰ הֵם, אַשְׁרָיו לְמִי שֶׁזָּכָה שֶׁיְהֵא נַרְתִּיק לְתוֹרָה.

כט אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶּן־אֶלְעָזָר: כָּל־בַּיִת שֶׁנִּשְׁמָעִים בּוֹ דִבְרֵי תוֹרָה בַּלַּיְלָה שׁוּב אֵינוֹ נֶחֱרָב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא־אָמַר אַיֵּה²⁰⁷¹ אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה”²⁰⁷² (עיר' יח:).

ל רַ' חֲנַנְיָא בֶּן־תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים; אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם (אב' ג).

לא רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים²⁰⁷³; אֲבָל שְׁלֹשָה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם²⁰⁷⁴ (שם).

לב רַ' חֲלַפְתָּא בֶּן־דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָא אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל²⁰⁷⁵”²⁰⁷⁶; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲגֻדָּתוֹ²⁰⁷⁷ עַל־אֶרֶץ יְסָדָהּ”²⁰⁷⁸; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלֹשָה? שֶׁנֶאֱמַר: “בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט²⁰⁷⁹”²⁰⁸⁰; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם? שֶׁנֶאֱמַר: “אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ²⁰⁸¹ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע”²⁰⁸²; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד? שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּכָל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת־שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ²⁰⁸³ וּבֵרַכְתִּיךָ”²⁰⁸⁴ (שם).

לג יָחִיד יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שְׂכָרוֹ מִתְקַבֵּל בַּמָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יֵשֵׁב בָּדָד וְיִּדֹּם²⁰⁸⁵ כִּי נָטַל עָלָיו”²⁰⁸⁶. מְשָׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן קָטָן, הִנִּיחוֹ וְיָצָא לַשּׁוּק, עָמַד וְנָטַל אֶת־הַמְּגִלָּה וְהִנִּיחָהּ בֵּין בִּרְכָּיו, וְהוּא יוֹשֵׁב וְהוֹגֶה בָּהּ. כֵּוָן שֶׁבָּא אָבִיו מִן הַשּׁוּק אָמַר: רְאוּ, בְּנִי קָטָן שֶׁהִנַּחְתִּיו וְיָצָאתִי לַשּׁוּק מֶה עָשָׂה? מֵעַצְמוֹ עָמַד וְנָטַל אֶת־הַמְּגִלָּה וְהִנִּיחָהּ בֵּין בִּרְכָּיו וְהוּא יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בָּהּ (אדר"נ ח).

לד הֵעִיד רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא: כָּל־הַקּוֹרֵא פָּסוּק בִּזְמַנּוֹ מֵבִיא טוֹבָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה־טּוֹב”²⁰⁸⁷.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַקּוֹרֵא פָּסוּק שֶׁל שִׁיר־הַשִּׁירִים וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין זֶמֶר²⁰⁸⁸, וְהַקּוֹרֵא פָּסוּק בְּבֵית־מִשְׁתָּאוֹת²⁰⁸⁹ בְּלֹא זְמַנּוֹ מֵבִיא רָעָה לָעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה חוֹגֶרֶת שַׂק וְעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֶרֶת לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עֲשָׂאוּנִי בָנֶיךָ כְּכִנּוֹר שֶׁמְּנַגְּנִים בּוֹ לֵצִים. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין בַּמֶּה יִתְעַסָּקוּ? אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אִם בַּעֲלֵי מִקְרָא הֵם, יַעַסְקוּ בַתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים; אִם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה הֵם, יַעַסְקוּ בְמִשְׁנָה, בַּהֲלָכוֹת וּבְאַגָּדוֹת; וְאִם בַּעֲלֵי תַלְמוּד הֵם, יַעַסְקוּ בְהִלְכוֹת־פֶּסַח בְּפֶסַח, בְּהִלְכוֹת־עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, בְּהִלְכוֹת־חַג בְּחָג. (סנה' קא.).

לה “לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים”²⁰⁹⁰ – מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה, כּוֹס מָלֵא שֶׁמֶן בְּיָדְךָ, וְנָפְלָה לְתוֹכוֹ טִפָּה שֶׁל מַיִם, יָצְאָה כְנֶגְדָּהּ טִפָּה שֶׁל שֶׁמֶן; כָּךְ אִם נִכְנַס דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה לַלֵּב, יָצָא כְנֶגְדּוֹ דָּבָר שֶׁל לֵצָנוּת; נִכְנַס לַלֵּב דָּבָר שֶׁל לֵצָנוּת, יָצָא כְנֶגְדּוֹ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה (שהש"ר א).

לו אָמַר רַ' לֵוִי: כָּל הַפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי שִׂיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ גַחֲלֵי רְתָמִים (חג' יב:).

לז רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר: מַה נָּאֶה²⁰⁹¹ אִילָן זֶה! מַה נָּאֶה נִיר²⁰⁹² זֶה! – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ (אב' ג).

לח רַ' חֲנִינָא בֶּן־חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה²⁰⁹³ וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה – הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ (שם).

לט שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע²⁰⁹⁴ (שם א).

מ שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: דִּבְרֵי־תוֹרָה לֹא יְהוּ עָלֶיךָ חוֹבָה²⁰⁹⁵, וְאִי אַתָּה רַשַּׁאי לִפְטֹר עַצְמְךָ מֵהֶם (מנח' צט:).

מא רַ' טַרְפוֹן הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶּן־חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה נוֹתְנִין לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל־מְלַאכְתְּךָ²⁰⁹⁶ שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. (אב' ב).

מב הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תֹּאמַר: לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה²⁰⁹⁷ – שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה (שם).

מג “נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב”²⁰⁹⁸ – אָמַר רֵישׁ־לָקִיש: זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִפְרָקִים²⁰⁹⁹ (סנה' צט:).

מד אָמַר רַ' יוֹנָתָן: לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם אֶת־עַצְמוֹ מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ וּמִדִּבְרֵי תוֹרָה, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי־יָמוּת בְּאֹהֶל”²¹⁰⁰ – אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה תְּהֵא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה (שבת פג:).

מה שָׁאַל בֶּן־דָּמָה בֶּן־אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל אֶת־רַ' יִשְׁמָעֵאל: כְּגוֹן אֲנִי שֶׁלָּמַדְתִּי כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ – מַהוּ לִלְמֹד חָכְמַת־יְוָנִית? קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: “לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”²¹⁰¹ – צֵא וּבְדֹק אֵיזוֹהִי שָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא מִן הַיּוֹם וְלֹא מִן הַלַּיְלָה וּלְמַד בָּהּ חָכְמַת־יְוָנִית.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: פָּסוּק זֶה²¹⁰² אֵינוֹ לֹא חוֹבָה וְלֹא מִצְוָה, אֶלָּא בְּרָכָה. רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יְהוֹשֻׁעַ שֶׁדִּבְרֵי־תוֹרָה חֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל”²¹⁰³ – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְהוֹשֻׁעַ, כָּל־כָּךְ חֲבִיבִים עָלֶיךָ דִּבְרֵי תוֹרָה – “לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ”²¹⁰⁴ (מנח' צט:).

מו שָׁנִינוּ, רַ' יְהוּדָה בֶּן־בְּתֵירָא הָיָה אוֹמֵר: אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה²¹⁰⁵. מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מְגַמְגֵּם וְקוֹרֵא²¹⁰⁶ לְמַעְלָה מֵרַ' יְהוּדָה בֶּן־בְּתֵירָא. אָמַר לוֹ: בְּנִי, פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ! שֶׁאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִים טֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם־יְיָ”²¹⁰⁷ – מָה אֵשׁ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה (בר' כב; ע"י).

מז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בּוֹכֶה עֲלֵיהֶם בְּכָל־יוֹם: עַל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק וְעַל מִי שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק (וְעַל פַּרְנָס הַמִּתְגָּאֶה עַל הַצִּבּוּר) (חג' ה:; ע"י).

מח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עָנִי וְעָשִׁיר וְרָשָׁע בָּאוּ לְדִין. לֶעָנִי אוֹמְרִין לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אוֹמֵר: “עָנִי הָיִיתִי וְטָרוּד בִּמְזוֹנוֹתַי”, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם עָנִי הָיִיתָ יוֹתֵר מֵהִלֵּל²¹⁰⁸?…

עָשִׁיר אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אוֹמֵר: “עָשִׁיר הָיִיתִי וְטָרוּד הָיִיתִי בִּנְכָסַי”, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם עָשִׁיר הָיִיתָ יוֹתֵר מֵרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חַרְסוֹם?

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חַרְסוֹם, שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו אֶלֶף עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה נוֹטֵל נֹאד שֶׁל קֶמַח עַל כְּתֵפוֹ וּמְהַלֵּךְ מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמֹד תּוֹרָה. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ עֲבָדָיו וְעָשׂוּ בוֹ אַנְגָּרְיָא²¹⁰⁹. אָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הַנִּיחוּנִי וְאֵלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: חַיֵּי רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חַרְסוֹם, שֶׁאֵין אָנוּ מַנִּיחִים אוֹתָךְ. הָלַךְ נָתַן לָהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה, כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתוֹ. וּמִיָּמָיו לֹא הָלַךְ וְרָאָה אוֹתָם²¹¹⁰, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל־הַיּוֹם וְכָל־הַלָּיְלָה.

רָשָׁע אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אוֹמֵר: “נָאֶה הָיִיתִי, וְטָרוּד בְּיִצְרִי הָיִיתִי”, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם נָאֶה הָיִיתָ וְטָרוּד בְּיִצְרְךָ יוֹתֵר מִיּוֹסֵף הַצַּדִּיק?

אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק: בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיְתָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר מְשַׁדַּלְתּוֹ²¹¹¹ בִדְבָרִים, בְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה לוֹ שַׁחֲרִית לֹא לָבְשָׁה לוֹ עַרְבִּית; בְּגָדִים שֶׁלָבְשָׁה לוֹ עַרְבִּית, לֹא לָבְשָׁה לוֹ שַׁחֲרִית. אָמְרָה לוֹ: הִשָּׁמַע לִי. אָמַר לָהּ: לֹא. אָמְרָה לוֹ: הֲרֵינִי חוֹבַשְׁתְּךָ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. אָמַר לָהּ: “יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים”²¹¹². – הֲרֵינִי כּוֹפֶפֶת אֶת־קוֹמָתֶךָ. – “יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים”²¹¹³. – הֲרֵינִי מְסַמֵּאת אֶת עֵינֶיךָ. – “יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים”²¹¹⁴. נָתְנָה לוֹ אֶלֶף כִּכַּר כֶּסֶף וְלֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ אֵלֶיהָ.

נִמְצָא הִלֵּל מְחַיֵּב אֶת־הָעֲנִיִּים, רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חַרְסוֹם מְחַיֵּב אֶת־הָעֲשִׁירִים, יוֹסֵף מְחַיֵּב אֶת־הָרְשָׁעִים (יומא לה:; ע"י).

מט אָמְרוּ עָלָיו עַל דּוֹרוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי, שֶׁהָיוּ שִׁשָּׁה תַלְמִידִים מִתְכַּסִּים בְּטַלִּית אַחַת²¹¹⁵ וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה (סנה' כ.).

נ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַ' אוֹשַׁעְיָא הָיִינוּ יוֹשְׁבִים אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה בְאַמָּה²¹¹⁶.

אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ הָיִינוּ יוֹשְׁבִים שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְאַמָּה (עיר' נג.).

נא אָמַר אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמְצָאַנִי אָדָם אֶחָד, וְהָיָה מַלְעִיג לִי וּמִתְלוֹצֵץ בִּי. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה מֵשִׁיב לְיוֹם־הַדִּין, אַחַר שֶׁלֹּא לָמַדְתָּ תוֹרָה? אָמַר: יֵשׁ לִי לְהָשִׁיב – בִּינָה וְדַעַת וָלֵב לֹא נִתְּנוּ לִי מִן הַשָּׁמָיִם. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מַה־מְּלַאכְתֶּךָ? אָמַר לִי: צַיַּד עוֹפוֹת וְדָגִים אָנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: מִי נָתַן לְךָ דַעַת וָלֵב לִטֹּל פִּשְׁתָּן וְלִטְווֹתוֹ וְלֶאֱרֹג מְצוֹדוֹת וְלָצוּד בָּהֶן דָּגִים וְעוֹפוֹת וּלְמָכְרָם? אָמַר לִי: בִּינָה וָדַעַת נִתְּנוּ לִי מִן הַשָּׁמָיִם. אָמַרְתִּי לוֹ: לִטֹּל פִּשְׁתָּן וְלִטְווֹתוֹ וְלֶאֱרֹג מְצוֹדוֹת וְלָצוּד דָּגִים וְעוֹפוֹת נִתְּנוּ לְךָ בִינָה וָדַעַת מִן הַשָּׁמַיִם – לְדִבְרֵי־תוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם “כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד”²¹¹⁷, לֹא נִתְּנוּ לְךָ בִינָה וָדָעַת? (תנח' וילך; תדא“ז י”ד; ילק"ש נצבים).

––––––––

נב רַ' נְחוּנְיָא בֶּן־הַקָּנָה אוֹמֵר: כָּל־הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת²¹¹⁸ וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ²¹¹⁹; וְכָל־הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל־תּוֹרָה נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶך־אָרֶץ (אב' ג).

נג “מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת²¹²⁰ עַל־הַלֻּחֹת”²¹²¹ – אַל תִּקְרָא “חָרוּת”, אֶלָּא “חֵרוּת”, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן־חוֹרִין²¹²² אֶלָא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד־תּוֹרָה (שם ו).

נד רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה אֵין דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, אִם אֵין דֶּרֶך־אֶרֶץ אֵין תּוֹרָה – – – אִם אֵין קֶמַח²¹²³ אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קָמַח (שם ג).

נה אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַאי: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹא כַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים: דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תוֹרָתָם קֶבַע וּמְלַכְתָּם²¹²⁴ עֲרַאי – זוֹ וְזוֹ נִתְקַיְּמָה בְיָדָם; דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ מְלַאכְתָּם קֶבַע וְתוֹרָתָם עֲרַאי – זוֹ וְזוֹ לֹא נִתְקַיְּמָה בְיָדָם. (בר' לה.).

נו וְאָמַר רַ' יְהוּדָה בֶּן־אֶלְעַאי: כָּל־הָעוֹשֶׂה דִבְרֵי־תוֹרָה עִקָּר²¹²⁵ וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ טָפֵל²¹²⁶, עוֹשִׂין אוֹתוֹ עִקָּר בָּעוֹלָם־הַזֶּה; דֶּרֶךְ־אֶרֶץ עִקָּר וְדִבְרֵי־תוֹרָה טָפֵל, עוֹשִׂין אוֹתוֹ טָפֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה. מְשָׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִסְטְרָטְיָא²¹²⁷ שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בֵּין שְׁתֵּי דְרָכִים, אַחַת שֶׁל אוּר²¹²⁸ וְאַחַת שֶׁל שֶׁלֶג; אִם מְהַלֵּךְ כְּנֶגֶד הָאוּר – הֲרֵי נִכְוֶה בָאוּר, וְאִם מְהַלֵּךְ כְּנֶגֶד הַשֶּׁלֶג – הֲרֵי הוּא לוֹקֶה בְצִנָּה, כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יֵלֵךְ בֵּינָתַיִם²¹²⁹ וְיִזָּהֵר בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִכָּוֶה בָאוּר וְשֶׁלֹּא יִלְקֶה בְצִנָּה (אדר"נ כח).

נז שָׁנוּ בְשֵׁם רַ' מֵאִיר: כְּשֵׁם שֶׁיֵשׁ יִתְרוֹן בֵּין הָאוֹר לְבֵין הַחשֶׁךְ, כָּךְ יֵשׁ יִתְרוֹן בֵּין דִּבְרֵי־תוֹרָה לְדִבְרֵי הֲבָלִים (קה"ר ב).

נח רַ' נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מַנִּיחַ אֲנִי כָּל־אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת־בְּנִי אֶלָא תּוֹרָה, שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם־הַבָּא; וּשְׁאָר כָּל־אֻמָּנֻיּוֹת אֵינָן כֵּן. וּכְשֶׁאָדָם בָּא לִידֵי חֳלִי, אוֹ לִידֵי זִקְנָה, אוֹ לִידֵי יִסּוּרִים, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ, הֲרֵי הוּא מֵת בָּרָעָב; אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא עוֹמֶדֶת לוֹ לָאָדָם וּמְשַׁמַּרְתּוֹ מִכָּל־רָע בְּנַעֲרוּתוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ; בְּנַעֲרוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר: “וְקֹוֵי יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים”²¹³⁰, בְּזִקְנוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר: “עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ”²¹³¹ (קיד' פב.).

נט “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם”²¹³² – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שְׁנֵי פְּרַקְמָטוֹטִין²¹³³ עוֹמְדִים זֶה עִם זֶה, אֶחָד בְּיָדוֹ מְטַכְסָא²¹³⁴ וְאֶחָד בְּיָדוֹ סִירִיקוֹן²¹³⁵; אָמַר זֶה לָזֶה: בּוֹא וְנַחֲלִיף בֵּינִי וּבֵינֶךָ. נָטַל זֶה אֶת־הַסִּירִיקוֹן וְזֶה הַמְּטַכְסָא. – מַה שֶּׁבְּיַד זֶה אֵין בְּיַד זֶה וּמַה שֶּׁבְּיַד זֶה אֵין בְּיַד זֶה. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, זֶה שׁוֹנֶה סֵדֶר זְרָעִים וְזֶה שׁוֹנֶה סֵדֶר מוֹעֵד; הִשְׁנוּ²¹³⁶ זֶה לָזֶה, נִמְצָא בְיַד זֶה שְׁנַיִם וּבְיַד זֶה שְׁנַיִם – יֵש מִקָּח²¹³⁷ יָפֶה מִזֶּה? הָוֵי²¹³⁸ “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם”²¹³⁹. מִי שֶׁלָּקַח סְחוֹרָה וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ מִתְיָרֵא מִן הַלִּסְטִים²¹⁴⁰, אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, שֶׁמָּא יְכוֹלִים הַלִּסְטִים לִטֹּל תּוֹרָתוֹ מִתּוֹךְ לִבּוֹ? הָוֵי “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם”²¹⁴¹.

מַעֲשֶׂה בְּחָבֵר²¹⁴² אֶחָד שֶׁהָיָה בִסְפִינָה עִם פְּרַקְמָטוֹטִין הַרְבֵּה. הָיוּ אוֹמְרִים לְאוֹתוֹ חָבֵר: הֵיכָן פְּרַקְמַטְיָא²¹⁴³ שֶׁלָּךְ? הָיָה אוֹמֵר לָהֶם: פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם. בָּדְקוּ²¹⁴⁴ בַסְּפִינָה וְלֹא מָצְאוּ לוֹ כְלוּם. הִתְחִילוּ שׂוֹחֲקִים עָלָיו. נָפְלוּ עֲלֵיהֶם לִסְטִים וְנָטְלוּ כָּל־מַה שֶּׁנִּמְצָא בַסְּפִינָה. יָצְאוּ לַיַּבָּשָׁה וְנִכְנְסוּ לַמְּדִינָה, לֹא הָיָה לָהֶם לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא כְסוּת לִלְבּשׁ. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ חָבֵר? נִכְנַס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, יָשַׁב וְדָרָשׁ. כְּשֶׁרָאוּ בְנֵי הַמְּדִינָה שֶׁהוּא בֶן תּוֹרָה מְרֻבָּה, נָהֲגוּ בוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל וְהִתְחִילוּ לְפַרְנֵס אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאוּ הַפְּרַקְמָטוֹטִין כָּךְ, בָּאוּ אֶצְלוֹ וּפִיְּסוּהוּ²¹⁴⁵ וְאָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בִּשְׁבִיל שֶׁאַתָּה מַכִּיר אוֹתָנוּ לַמֵּד עָלֵינוּ זְכוּת לִפְנֵי בְנֵי הָעִיר וְלֹא נָמוּת בְּרָעָב. אָמַר לָהֶם: הֲלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, שֶׁפְּרַקְמַטְיָא שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם; שֶׁלָּכֶם אֲבֵדָה²¹⁴⁶, שֶׁלִּי קַיָּמֶת. הָוֵי – “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם” (תנח' תרומה; תנה"ק שם).

ס אָמַר רַ' יוֹסֵי בֶּן־קִסְמָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי: רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה? אָמַרְתִּי לוֹ: מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. אָמַר לִי: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ: אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל־כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה; וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל־יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: “טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף”²¹⁴⁷; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ”²¹⁴⁸; “בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ” – בָּעוֹלָם הַזֶּה, “בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ” – בַּקָּבֶר, “וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ” – לָעוֹלָם־הַבָּא (אב' ו).

סא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־מִי שֶׁהוּא יָגֵע בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה – לָעוֹלָם הַבָּא אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִישֹׁן, אֶלָּא מוֹלִיכִין אוֹתוֹ לְבֵית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם וְשֶׁל עֵבֶר וְשֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב וּמֹשֶה וְאַהֲרֹן. עַד הֵיכָן? עַד “וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ”²¹⁴⁹ (קה"ר ה).

ב. בַּמָּה הַתּוֹרָה נִקְנֵית וּבְמִי מִתְקַיֶּמֶת

סב הַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים²¹⁵⁰; וְאֵלּוּ הֵם: בְּתַלְמוּד²¹⁵¹, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן²¹⁵², בַּעֲרִיכַת שְׂפָתַיִם²¹⁵³, בְּבִינַת הַלֵּב²¹⁵⁴, בְּשִׂכּוּל־הַלֵּב²¹⁵⁵, בְּאֵימָה²¹⁵⁶, בְּיִרְאָה²¹⁵⁷, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה²¹⁵⁸, בְּטָהֳרָה²¹⁵⁹, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים²¹⁶⁰, בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים²¹⁶¹, בְּפִלְפּוּל ²¹⁶² הַתַּלְמִידִים, בְּיִּשּׁוּב²¹⁶³, בְּמִקְרָא, בְּמִשְׁנָה²¹⁶⁴, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה²¹⁶⁵, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג²¹⁶⁶, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ־אֶרֶץ²¹⁶⁷, בְּאֹרֶךְ־אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוּרִים²¹⁶⁸; הַמַּכִּיר אֶת־מְקוֹמוֹ²¹⁶⁹, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג²¹⁷⁰ לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ²¹⁷¹; אָהוּב²¹⁷², אוֹהֵב אֶת־הַמָּקוֹם²¹⁷³, אוֹהֵב אֶת־הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת־הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת־הַתּוֹכָחוֹת²¹⁷⁴, אוֹהֵב אֶת־הַמֵּישָׁרִים²¹⁷⁵, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ²¹⁷⁶ בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה²¹⁷⁷, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ²¹⁷⁸ וּמַכְרִיעוֹ לְכַף־זְכוּת²¹⁷⁹, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, וּמִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ²¹⁸⁰, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב²¹⁸¹, שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף²¹⁸²; הַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת־רַבּוֹ²¹⁸³, וְהַמְכַוֵּן אֶת־שְׁמוּעָתוֹ²¹⁸⁴, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ (אב' ו).

סג אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמֶךָ, וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה²¹⁸⁵, וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל־מְלַאכְתְּךָ²¹⁸⁶ שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ (שם).

סד “קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו”²¹⁸⁷ – כָּל־הַמַּקְטִין עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בָּעוֹלָם־הַזֶּה נַעֲשֶׂה גָדוֹל לָעוֹלָם־הַבָּא, וְכָל־הַמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעֶבֶד עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה בָּעוֹלָם־הַזֶּה נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי לָעוֹלָם־הַבָּא (ב"מ פה:).

סה אָמַר רַ' חֲנִינָא בַּר אִידִי: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי־תוֹרָה לְמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם”²¹⁸⁸? – לוֹמַר לָךְ: מַה מַּיִם מַנִּיחִים מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהוֹלְכִים לְמָקוֹם נָמוֹךְ, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה.

אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי־תוֹרָה בִּשְׁלֹשָה מַשְׁקִין הַלָּלוּ, בְּמַיִם וּבְיַיִן וּבְחָלָב, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם”²¹⁸⁹, וְנֶאֱמַר: “לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ… בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב”²¹⁹⁰? – לוֹמַר לָךְ: מַה שְּׁלֹשָה מַשְׁקִין הַלָּלוּ אֵין מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּפָחוּת שֶׁבְּכֵלִים²¹⁹¹, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה. (תענ' ז.; ע"י שם).

סו אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ”²¹⁹² – אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲנָק זֶה שֶׁרָף עַל הַצַּוָּאר²¹⁹³ וְנִרְאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה²¹⁹⁴ – תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו – אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם”²¹⁹⁵ – אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲרוּגָה זוֹ שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בָּהּ, וּכְבֹשֶׂם זֶה שֶׁהַכֹּל מִתְבַּשְּׂמִין מִמֶּנּוּ – תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם, וְאִם לָאו – אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם (עיר' נד.).

סז אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כָּל־הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ²¹⁹⁶ עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִנְבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, כָּל־עוֹבֵר וָשָׁב מַנִּיחַ יָדוֹ עַל חָטְמוֹ וּמִתְרַחֵק מִמֶּנָּה וְהוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם־זַמּוֹתָ יָד לְפֶה”²¹⁹⁷.

בֶּן־עַזַּאי אָמַר: אִם מְנַבֵּל אָדָם עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, וְאוֹכֵל חֲרוּבִים²¹⁹⁸ וְתֻרְמוּסִים²¹⁹⁹ וְלוֹבֵשׁ בְּגָדִים צֹאִים, וְיוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר עַל פֶּתַח שֶׁל חֲכָמִים, כָּל־עוֹבֵר וָשָׁב אוֹמֵר: שׁוֹטֶה הוּא זֶה, – לְסוֹף נַעֲשֶׂה סוֹפֵר, וְאַתָּה מוֹצֵא כָל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ עִמּוֹ (אדר“נ יא; ילק”ש משלי ל).

סח אָמַר רַ' יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּעֲמִיד עַצְמוֹ עָרֹם²²⁰⁰ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה”²²⁰¹.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין דִּבְרֵי־תוֹרָה מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַחָכְמָה מֵאַיִן²²⁰² תִּמָּצֵא”²²⁰³. (סוטה כא:).

סט “חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה”²²⁰⁴ – אָמַר רָבָא: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מִבִּפְנִים²²⁰⁵ – תּוֹרָתוֹ מַכְרֶזֶת²²⁰⁶ עָלָיו מִבַּחוּץ (מו"ק טז:).

ע אָמַר רַ' יוֹחָנָן אִישׁ עֵין־תְּאֵנָה: בְּרִית כְּרוּתָה הִיא, הַיָּגֵעַ בְּתַלְמוּדוֹ בְּצִנְעָא לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ, מַה טַּעַם? “וְאֶת־צְנוּעִים חָכְמָה”²²⁰⁷ (ירוש' בר' פ“ה ה”א).

עא הַתּוֹרָה סוֹלִיתָהּ²²⁰⁸ – עֲנָוָה וְכִתְרָהּ – יִרְאָה²²⁰⁹ (תנח' בראשית).

עב רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי הָיָה אוֹמֵר: אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחֲזֵק טוֹבָה לְעַצְמֶךָ, כִּי־לְכָךְ נוֹצָרְתָּ (א' ב).

עג רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: הַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ²²¹⁰ (שם).

––––––––

עד כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בְּמֶלַח תֹּאכַל, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה²²¹¹ תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי־צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן – אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ; אַשְׁרֶיךָ – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ – לָעוֹלָם־הַבָּא (שם ו).

עה רַ' יוֹנָתָן אוֹמֵר: כָּל־הַמְקַיֵּם אֶת־הַתּוֹרָה מֵעֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶר, וְכָל־הַמְבַטֵּל אֶת־הַתּוֹרָה מֵעֹשֶר סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי.

רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: הֱוֵי מְמַעֵט בְּעֵסֶק וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וֶהֱוֵי שְׁפַל־רוּחַ בִּפְנֵי כָל־אָדָם. וְאִם בָּטַלְתָּ מִן הַתּוֹרָה יֶשׁ־לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה²²¹² כְּנֶגְדֶּךָ, וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה יֶש־לוֹ²²¹³ שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֵּן לָךְ. (שם ד).

עו אָמְרָה תוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: תֵּן חֶלְקִי בְּשֵׁבֶט שֶׁל עֹנִי²²¹⁴, שֶׁאִם עֲשִׁירִים עוֹסְקִים בִּי יִהְיוּ מִתְגָּאִים, אֲבָל כְּשֶׁהֵם עֲנִיִּים הֵם מִתְעַסְּקִים בִּי וְהֵם יוֹדְעִים שֶׁהֵם רְעֵבִים וּשְׁפָלִים. (ילק"ש רות א).

עז לֹא נִתְּנָה תוֹרָה לִדְרֹש אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, וּשְׁנִיִּים לָהֶם לְאוֹכְלֵי תְרוּמָה²²¹⁵ (מכל' בשלח).

עח רַ' יוֹחָנָן אָמַר: “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא”²²¹⁶ – לֹא תִמָּצֵא בְּגַסֵּי־רוּחַ²²¹⁷, “וְלֹא־מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא”²²¹⁸ – לֹא תִמָּצֵא לֹא בְסַחֲרָנִים וְלֹא בְתַגָּרִים²²¹⁹ (עיר' נה.).

עט “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא”²²²⁰ – שְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין הַתּוֹרָה מְצוּיָה בְאַסְטְרוֹלוֹגִין²²²¹ שֶׁאֻמָּנוּתָם בַּשָּׁמָיִם. אָמְרוּ לִשְׁמוּאֵל: הֲרֵי אַתָּה אַסְטְרוֹלוֹגוֹס וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה! אָמַר לָהֶם: לֹא הָיִיתִי מַבִּיט בְּאַסְטְרוֹלוֹגִיָּא אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי פָנוּי מִן הַתּוֹרָה; אֵימָתַי? כְּשֶׁהָיִיתִי נִכְנָס לְבֵית־הַמָּיִם²²²² (דב"ר ח).

פ “כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם”²²²³ – כְּשֶׁהֶחָכָם מִתְעַסֵּק²²²⁴ בִּדְבָרִים הַרְבֵּה מְעַרְבְּבִין²²²⁵ אוֹתוֹ מִן הַחָכְמָה, “וִיאַבֵּד אֶת־לֵב מַתָּנָה” – מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנִּתְּנָה מַתָּנָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם. דָּבָר אַחֵר: “כִּי הָעֹשֶק יְהוֹלֵל חָכָם” – הַמִּתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי צִבּוּר מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ.

אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: שִׁשִּׁים הֲלָכוֹת לִמְּדַנִי רַ' יְהוּדָה בֶּן־פְּדָיָה בַּחֲרִישַׁת הַקֶּבֶר²²²⁶, וְכֻלָּן נִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּצָרְכֵי־צִבּוּר (שמ"ר ו).

פא שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: שָׁלֹש מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל־יְדֵי יִסּוּרִים; אֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה (וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹלָם־הַבָּא). תּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ”²²²⁷. (בר', ה.).

פב אֵילוּ הֵם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה? כָּל־שֶׁאֵין בָּהֶם בִּטּוּל תּוֹרָה (שם).

פג אָמַר רַב בִּיסְנָא: אֵין אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ בָא לִידֵי יִסּוּרִים: חוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָּיו אֵינוֹ יָכוֹל לִישׁוֹן, בְּעֵינוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִישׁוֹן; יָגֵעַ בַּתּוֹרָה אֵינוֹ יָשֵׁן. זֶה עֵר וְזֶה עֵר – “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ”²²²⁸ (תנה“ק מקץ; ילק”ש תהלים).

פד אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מִנַּיִן שֶׁאֵין דִּבְרֵי־תוֹרָה מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ²²²⁹ עָלֶיהָ? שֶׁנֶּאֱמַר: “זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי־יָמוּת בְּאֹהֶל”²²³⁰ (בר' סג:).

פה “אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי”²²³¹ – אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּאַף²²³² נִתְקַיְּמָה לִי (ילק"ש קהלת ב).

פו “יַעֲרֹף²²³³ כַּמָּטָר לִקְחִי”²²³⁴ – חֲכָמִים אוֹמְרִים: אָמַר לָהֶם מֹשֶה לְיִשְׂרָאֵל: שֶׁמָּא אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה צַעַר נִצְטַעַרְתִּי עַל הַתּוֹרָה וְכַמָּה עָמָל עָמַלְתִּי בָהּ, וּמַה־יְּגִיעָה יָגַעְתִּי בָהּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי־שָׁם עִם יְיָ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה”²²³⁵, וְנִכְנַסְתִּי לְבֵין הַמַּלְאָכִים, וְנִכְנַסְתִּי לְבֵין הַחַיּוֹת, וְנִכְנַסְתִּי לְבֵין הַשְּׂרָפִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִשְׂרֹף אֶת־כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ; נָתַתִּי נַפְשִׁי עָלֶיהָ. כְּשֵׁם שֶׁלָּמַדְתִּי אוֹתָהּ בְּצַעַר כָּךְ תִּהְיוּ אַתֶּם לְמֵדִים אוֹתָהּ בְּצָעַר. אוֹ כְּדֶרֶךְ²²³⁶ שֶׁאַתֶּם לְמֵדִים אוֹתָהּ, כָּךְ תִּהְיוּ מְלַמְּדִים אוֹתָהּ בְּצָעַר²²³⁷? תַּלְמוּד לוֹמַר: “תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי”²²³⁸, תִּהְיוּ רוֹאִים אוֹתָהּ בְּזוֹל²²³⁹. (ספרי האזינו).

פז תְּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: לְעוֹלָם יָשִׂים אָדָם עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה כְּשׁוֹר לְעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשְּׂאוֹי²²⁴⁰ (ע"ז ה:).

פח אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנַּאי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה”²²⁴¹ – בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא חֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה – בְּמִי שֶׁמֵּקִיא חָלָב²²⁴² שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ עָלֶיהָ (בר' סג:).

פט דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: כָּל־הַמַּשְׁחִיר פָּנָיו²²⁴³ עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה בָּעוֹלָם־הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַבְהִיק זִיווֹ²²⁴⁴ לָעוֹלָם הַבָּא. (סנה' ק.).

צ “שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב”²²⁴⁵ – בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא [דִּבְרֵי תוֹרָה]? בְּמִי שֶׁמַּשְׁכִּים וּמַעֲרִיב עֲלֵיהֶם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. רַבָּה אָמַר: בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו עֲלֵיהֶם כָּעוֹרֵב. רָבָא אָמַר: בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ אַכְזָרִי עַל בָּנָיו וְעַל־בְּנֵי־בֵיתוֹ כָּעוֹרֵב, כְּגוֹן רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא, שֶׁהָלַךְ לִלְמֹד תּוֹרָה, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלְּךָ מָה אֶעֱשֶׂה לָהֶם? אָמַר לָהּ: כְּלוּם כָּלוּ קְרוּמִיּוֹת²²⁴⁶ בַּאֲגָם? (עיר' כא כב; ע"י).

צא אָמַר רַ' יִצְחָק: אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: “יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי” – אַל תַּאֲמֵן; “לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי” – אַל תַּאֲמֵן; “יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי” – תַּאֲמִין (מג' ו.).

צב אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִיָּמַי לֹא קִדְּמַנִי אָדָם לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְלֹא הִנַּחְתִּי שָׁם אָדָם וְיָצָאתִי. פַּעַם אַחַת הִשְׁכַּמְתִּי וּמָצָאתִי הַזַּבָּלִים וְהַתַּבָּנִים²²⁴⁷, וְאָמַרְתִּי: “אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין²²⁴⁸ יִרְאַת יְיָ”²²⁴⁹ – אֲנַחְנוּ לֹא נִזְבָּלִים²²⁵⁰ וְלֹא נִתְבָּנִים אֲפִלּוּ כְּתַבָּנִים אֲפִלּוּ כְּזַבָּלִים.

מִכָּאן הָיָה רַ' פִּנְחָס בֶּן־יָאִיר אוֹמֵר: זְרִיזוּת²²⁵¹ מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, טָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, קְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת־חֵטְא, יִרְאַת־חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת־הַמֵּתִים, תְּחִיַּת־הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ²²⁵² הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב (שהש“ר א; ירוש' שבת פ”א, ה"ג).

––––––––

צג רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֱוֵי שָׁקוּד²²⁵³ לִלְמֹד תּוֹרָה… וְדַע לִפְנֵי מִי²²⁵⁴ אַתָּה עָמֵל (אב' ב).

צד רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל־הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִין²²⁵⁵ וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ מְגִלּוֹת וְכָל־בְּנֵי הָאָדָם לִבְלָרִים²²⁵⁶, אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי; וַאֲנִי לֹא חִסַּרְתִּיהָ אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁמַּטְבִּיל מִכְחוֹל²²⁵⁷ בַּיָּם.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל־הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִין וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ יְרִיעוֹת וְכָל־בְּנֵי אָדָם לִבְלָרִים, אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי, וְלֹא חִסַּרְתִּיהָ רַק כְּאָדָם שֶׁמַּטְבִּיל מִכְחוֹל בַּיָּם.

רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲנִי אֵין בִּי כֹחַ לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתַי; אֶלָּא רַבּוֹתַי חִסְּרוּהָ, וַאֲנִי לֹא חִסַּרְתִּיהָ אֶלָּא כְּמֵרִיחַ בְּאֶתְרוֹג – הַמֵּרִיחַ נֶהֱנֶה וְהָאֶתְרוֹג לֹא חָסֵר, וְכִמְמַלֵּא מֵאַמַּת הַמָּיִם²²⁵⁸, וּכְמַדְלִיק מִנֵּר לְנֵר (שהש"ר א).

צה בֶּן־עַזַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְהָאֵשׁ מְלַהֶטֶת סְבִיבוֹתָיו. הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַ' עֲקִיבָא: רַבִּי, בֶּן־עַזַּאי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְהָאֵשׁ מְלַהֶטֶת סְבִיבוֹתָיו. הָלַךְ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיִּיתָ דוֹרֵשׁ וְהָאֵשׁ מְלַהֶטֶת סְבִיבֶךָ. אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בְּחַדְרֵי מֶרְכָּבָה²²⁵⁹ הָיִיתָ עָסוּק. אָמַר לוֹ: לָאו, אֶלָּא הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְחוֹרֵז בְּדִבְרֵי־תוֹרָה²²⁶⁰, וּמִתּוֹרָה לִנְבִיאִים, וּמִנְּבִיאִים לִכְתוּבִים, וְהָיוּ הַדְּבָרִים שְׂמֵחִים כִּנְתִינָתָם מִסִּינַי, וְהָיוּ עֲרֵבִים כְּעִקַּר נְתִינָתָם²²⁶¹. וְכִי עִקַּר נְתִינָתָם מִסִּינַי לֹא בָאֵשׁ הָיוּ נִתָּנִים? (שם).

צו רַ' חֲנִינָא בֶּן־חֲכִינַאי וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי הָלְכוּ לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא בִּבְנֵי־בְרַק²²⁶². שָׁהוּ שָׁם שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי הָיָה מְשַׁגֵּר²²⁶³ וְיוֹדֵעַ מַה שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְרַ' חֲנִינָא בֶּן־חֲכִינַאי לֹא יָדַע. שִׁגְּרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בִּתְּךָ בָגְרָה²²⁶⁴, בּוֹא וְהַשִּׂיאָהּ. נָטַל רְשׁוּת²²⁶⁵ וְהָלַךְ. כְּשֶׁחָזַר מָצָא שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ שְׁבִילֵי עִירוֹ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא בֵיתוֹ. מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְיָשַׁב עַל שְׂפַת הַנָּהָר. שָׁמַע רִיבוֹת²²⁶⁶ קוֹרְאוֹת לְאַחַת מֵהֶן: “בַּת חֲכִינַאי, מַלְאִי כַדֵּךְ וְנֵלֵךְ”. אָמַר: שׁוֹמֵעֲנִי²²⁶⁷, רִיבָה זוֹ מִשֶּׁלָּנוּ הִיא. הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְנִכְנַס אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת וּמְנַפָּה²²⁶⁸ קֶמַח. זָקְפָה²²⁶⁹ עֵינֶיהָ וְהִרְגִּישָׁה בּוֹ – וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ. אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם. עֲנִיָּה זוֹ – זֶה שְׂכָרָהּ²²⁷⁰? בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיהָ וְחָזְרָה נִשְׁמָתָהּ (כת' סב; ויק“ר כ”א).

צז רַ' חַמָּא בַּר בִּיסָא הָלַךְ וְיָשַׁב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, כְּשֶׁחָזַר אָמַר: לֹא אֶעֱשֶׂה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בֶּן־חֲכִינָאי. נִכְנַס וְיָשַׁב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ [שֶׁבְּעִירוֹ] וְשָׁלַח לְבֵיתוֹ. בָּא רַ' אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ וְיָשַׁב לְפָנָיו. שְׁאֵלוֹ בַהֲלָכָה וְרָאָה שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ²²⁷¹, אָמַר: אִלּוּ הָיִיתִי כָאן הָיָה לִי בֵּן כְּמוֹתוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ נִכְנַס גַּם בְּנוֹ. עָמַד רַ' חַמָּא לְפָנָיו; כְּסָבוּר, שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל הֲלָכָה. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי בְנוֹ?

קָרָא עָלָיו רָמִי בַּר חַמָּא: “וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ²²⁷² לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק”²²⁷³ – זֶה רַ' אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַ' חַמָּא בַּר בִּיסָא (כת' סב:).

צח רַב יוֹסֵף בְּנוֹ שֶׁל רָבָא שְׁלָחוֹ אָבִיו לְבֵית־מִדְרָשׁ לִפְנֵי רַב יוֹסֵף. פָּסְקוּ לוֹ²²⁷⁴ שֵׁשׁ שָׁנִים. כְּשֶׁעָבְרוּ שָׁלֹש שָׁנִים וְהִגִּיעַ עֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה בְנֵי־בֵיתִי. שָׁמַע אָבִיו, נָטַל מַקֵּל וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: יוֹנָתְךָ²²⁷⁵ נִזְכַּרְתָּ? נִטְרְדוּ [בִקְטָטָה]²²⁷⁶ וְלֹא אָכְלוּ שְׁנֵיהֶם סְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת²²⁷⁷ (שם סג.).

צט מִין²²⁷⁸ אֶחָד רָאָהוּ לְרָבָא שֶׁהוּא מְעַיֵּן בַּהֲלָכָה, וְהָיְתָה אֶצְבָּעוֹ נְתוּנָה תַּחַת רַגְלוֹ וְהִיא מִתְמַעֶכֶת וְנוֹבַעַת דָּם²²⁷⁹. אָמַר לוֹ: עַם פָּזִיז²²⁸⁰! שֶׁהִקְדַּמְתֶּם פִּיכֶם לְאָזְנְכֶם²²⁸¹ – עֲדַיִן בְּפַחֲזוּתְכֶם אַתֶּם עוֹמְדִים. מִתְּחִלָּה הָיָה לָכֶם לִשְׁמֹעַ, אִם יְכוֹלִים אַתֶּם²²⁸² – תְּקַבֵּלוּ, וְאִם לֹא – לֹא תְקַבֵּלוּ. אָמַר לוֹ: אָנוּ שֶׁהוֹלְכִים בְּתֹם, נֶאֱמַר בָּנוּ: “תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם”²²⁸³; וּבְנֵי אָדָם הַלָּלוּ, שֶׁבָּאִים בַּעֲלִילָה, נֶאֱמַר בָּהֶם: “וְסֶלֶף בֹּגְדִים יְשָׁדֵּם”²²⁸⁴ (שבת פח).

ק “הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיָי אֱלֹהֶיךָ”²²⁸⁵ – וְכִי אוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא אוֹתוֹ יוֹם סוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁחֲבִיבָה תוֹרָה עַל לוֹמְדֶיהָ בְּכָל־יוֹם וָיוֹם כַּיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה מֵהַר סִינָי (בר' סג:).

קא דִּבְרֵי־תוֹרָה חֲבִיבִים עַל לוֹמְדֵיהֶם כָּל־שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה (עיר' נד:).

קב “דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְּכָל־עֵת”²²⁸⁶ – לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי־תוֹרָה כְּדַד? מַה דַּד זֶה כָּל־זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ – מוֹצֵא בוֹ חָלָב, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָהֶם – מוֹצֵא בָהֶם טָעַם.

“בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד”²²⁸⁷ – כְּגוֹן רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פְּדָת, אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּשּׁוּק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל צִפּוֹרֵי וּסְדִינוֹ מֻטָּל²²⁸⁸ בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרֵי.

אָמַר רַ' יִצְחָק בֶַּן־אֶלְעָזָר: פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם לִטְּלוֹ וּמָצָא עָלָיו שָׂרָף²²⁸⁹ (שם; ע"י).

קג “וְיִדְגּוּ”²²⁹⁰ – מַה דָּגִים הַלָּלוּ גְּדֵלִים בַּמַּיִם, כֵּוָן שֶׁיּוֹרֶדֶת טִפָּה אַחַת מִלְמַעְלָה מְקַבְּלִים אוֹתָהּ בְּצִמָּאוֹן כְּמִי שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם מַיִם מִימֵיהֶם, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל גְּדֵלִים בַּמַּיִם – בַּתּוֹרָה, כֵּוָן שֶׁהֵם שׁוֹמְעִים דָּבָר חָדָשׁ מִן הַתּוֹרָה הֵם מְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּצִמָּאוֹן כְּמִי שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ דְבַר־תּוֹרָה מִימֵיהֶם (ב"ר צז).

קד שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְמַצּוֹת מִדּוֹתַי²²⁹¹ אֵצֶל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְמַצּוֹת מִדּוֹתָיו²²⁹² שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ, מָצָאתִי יוֹסֵף הַבַּבְלִי יוֹשֵׁב לְפָנָיו, וְהָיָה חָבִיב לוֹ בְּיוֹתֵר עַד לְאֶחָת²²⁹³. אָמַר לוֹ: רַבִּי, הַשּׁוֹחֵט אֶת־הַזֶּבַח לְהַנִּיחַ מִדָּמוֹ²²⁹⁴ לְמָחָר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר. שַׁחֲרִית אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר; צָהֳרַיִם אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר; מִנְחָה אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר; עַרְבִּית אָמַר לוֹ: כָּשֵׁר, אֶלָּא שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. צָהֲבוּ פָנָיו²²⁹⁵ שֶׁל יוֹסֵף הַבַּבְלִי. אָמַר לוֹ: יוֹסֵף, כִּמְדֻמֶּה אֲנִי, שֶׁלֹּא כִוַּנּו שְׁמוּעָתֵנוּ²²⁹⁶ עַד עָתָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי, הֵן; אֶלָּא שֶׁרַ' יְהוּדָה “פָּסוּל” שָׁנָה לִי, וְחָזַרְתִּי עַל כָּל־תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר²²⁹⁷ וְלֹא מָצָאתִי²²⁹⁸. עַכְשָׁו שֶׁשָּׁנִיתָ לִי “פָּסוּל” הֶחֱזַרְתָּ לִי אֲבֵדָתִי. זָלְגוּ²²⁹⁹ עֵינָיו שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ דְּמָעוֹת, אָמַר: אַשְׁרֵיכֶם, תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁדִּבְרֵי־תוֹרָה חֲבִיבִים עֲלֵיכֶם בְּיוֹתֵר²³⁰⁰! קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: “מָה־אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, כָּל־הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי”²³⁰¹ (מנח' יח; ע"י).

קה רַ' אַבָּהוּ הָלַךְ לְקֵיסָרִין²³⁰² וְחָזַר מִשָּׁם וּפָנָיו מְאִירִים. רָאוּהוּ הַתַּלְמִידִים, עָלוּ וְאָמְרוּ לְרַ' יוֹחָנָן: רַ' אַבָּהוּ מַטְמוֹן מָצָא. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: פָּנָיו מְאִירִים; אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא תּוֹרָה חֲדָשָׁה שָׁמַע. עָלָה רַ' יוֹחָנָן אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: וּמַה תּוֹרָה חֲדָשָׁה שָׁמַעְתָּ? אָמַר לוֹ: תּוֹסֶפְתָּא יְשָׁנָה. קָרָא עָלָיו: “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו”²³⁰³ (ירוש' שבת פ“ח, ה”א; קה“ר ח; פסיק”ר י"ד).

קו מִין אֶחָד רָאָה אֶת־רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַאי שֶׁהָיוּ פָנָיו צְהֻבּוֹת, אָמַר: אָדָם זֶה יֶשׁ־בּוֹ אֶחָד מִשְּׁלֹשָה דְבָרִים הַלָּלוּ: אוֹ שׁוֹתֶה יַיִן, אוֹ מַלְוֶה בְּרִבִּית, אוֹ מְגַדֵּל חֲזִירִים. שָׁמַע רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַאי, אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, אֶחָד מֵהֶם אֵין בִּי, לֹא מַלְוֶה בְּרִבִּית אֲנִי וְלֹא מְגַדֵּל חֲזִירִים אֲנִי, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לְיִשְׂרָאֵל; וְלֹא שׁוֹתֶה יַיִן אֲנִי – שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּלֵיל פֶּסַח – אֲנִי חָשׁ בְּרֹאשִׁי מִפֶּסַח עַד עֲצָרֶת²³⁰⁴. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָנֶיךָ צְהֻבּוֹת? אָמַר לוֹ: הַתּוֹרָה הִיא שֶׁמְּאִירָה פָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו”²³⁰⁵ (שם: שם).

קז אָמַר אַבַּיֵּי: יָבוֹא עָלַי²³⁰⁶, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה תַלְמִיד־חָכָם מְסַיֵּם מַסֶּכֶת²³⁰⁷ – אֲנִי עוֹשֶׂה יוֹם־טוֹב לַחֲכָמִים (שבת קיח, קיט).

קח בִּרְכַּת־הַתּוֹרָה מִנַּיִן²³⁰⁸? אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: קַל־וָחֹמֶר, עַל חַיֵּי־שָׁעָה²³⁰⁹ מְבָרֵךְ – עַל חַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא²³¹⁰ לֹא כָל־שֶׁכֵּן? (בר' מח:).

ג. תּוֹרָה לִשְׁמָהּ

קט אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ”²³¹¹ – וְכִי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁל חֶסֶד, וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חֶסֶד? אֶלָּא תּוֹרָה לִשְׁמָהּ²³¹² – זוֹ הִיא תוֹרָה שֶׁל חֶסֶד, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – זוֹ הִיא תוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חָסֶד (סוכה מט:).

קי שָׁנִינוּ: “לְאַהֲבָה אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה־בוֹ”²³¹³ – שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אֶקְרָא שֶׁיִּקְרָאוּנִי חָכָם, אֶשְׁנֶה שֶׁיִּקְרָאוּנִי רַבִּי, אֲשַׁנֵּן שֶׁאֶהְיֶה זָקֵן²³¹⁴ וְאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה, אֶלָּא לְמַד מֵאַהֲבָה, וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא.

רַ' אֶלְעָזָר בֶּן רַ' צָדוֹק אוֹמֵר: עֲשֵׂה דְבָרִים לְשֵׁם פָּעֳלָם²³¹⁵ וְדַבֵּר בָּהֶם לִשְׁמָם. אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה²³¹⁶ לְהִתְגַדֵּל בָּהֶם וְאַל תַּעֲשֵׂם קַרְדֹּם²³¹⁷ לִהְיוֹת עוֹדֵר בּוֹ. וְקַל־וָחֹמֶר: וּמַה בֵּלְשַׁאצַּר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא בִּכְלֵי־קֹדֶשׁ²³¹⁸, שֶׁנַּעֲשׂוּ כְלֵי־חֹל²³¹⁹, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם; הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם – עַל אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה. (נדר' סב.).

קיא רַ' צָדוֹק אוֹמֵר: אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: “וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא – חֲלָף²³²⁰”. הָא לָמַדְתָּ: כָּל־הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. (אב' ד).

קיב רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ²³²¹; נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת־הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת־הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת־הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת־הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ²³²² עֲנָוָה וְיִרְאָה וּמַכְשַׁרְתּוֹ²³²³ לִהְיוֹת צַדִּיק, חָסִיד, יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, בִּינָה וּגְבוּרָה, וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק וּכְנָהָר שֶׁמִּתְגַּבֵּר²³²⁴ וְהוֹלֵךְ, וְהֹוֶה צָנוּעַ וְאֶרֶךְ־רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ²³²⁵, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל־הַמַּעֲשִׂים. (שם ו).

קיג אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה²³²⁶ וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מָטָּה. רַב אָמַר: כְּאִלּוּ בָנָה פְּלָטוֹרִין שֶׁל מַעְלָה²³²⁷ וְשֶׁל מָטָּה. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אַף מֵגֵן עַל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. לֵוִי אָמַר: אַף מְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה (סנה' צט:).

קיד אָמַר רַ' יִרְמְיָה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים הַמְחַדְּדִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצְלִיחַ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲדָרְךָ צְלַח”²³²⁸, אַל תִּקְרָא “וַהֲדָרְךָ” אֶלָּא “וַחַדָדְךָ”; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹלִים לִגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “רְכַב”²³²⁹; יָכוֹל אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “עַל דְּבַר־אֱמֶת”²³³⁰; יָכוֹל אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ²³³¹ – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְעַנְוָה־צֶּדֶק”²³³² (שבת סג.).

קטו שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' בַּנָּאָה אוֹמֵר: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ תּוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ סַם־חַיִּים, וְכָל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם־הַמָּוֶת (תענ' ז.).

קטז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בָּא לִשְׁמָן. (נז' כג:).

ד. מְלַמְּדֵי־תוֹרָה וְדַרְכֵי־לִמּוּד

קיז רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד עַל מְנָת²³³³ לְלַמֵּד²³³⁴, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ²³³⁵ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד (אב' ד).

קיח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ דּוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר, (שֶׁאֵין מִי שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּל־הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, דּוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר, (שֶׁחָבִיב לַכֹּל, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל מִמֶּנּוּ נוֹטֵל) (ר"ה כג.).

קיט דָּרַשׁ רַב נַחֲמָן בְּנוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים”²³³⁶ – לְמָה תַּלְמִיד־חָכָם דּוֹמֶה? לִצְלֹחִית שֶׁל פָּלְיָטוֹן²³³⁷, מְגֻלָּה – רֵיחָהּ נוֹדֵף²³³⁸, מְכֻסָּה – אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף (ע"ז לה:).

קכ אָמַר רַ' יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה²³³⁹ מִפִּי תַלְמִיד, כְּאִלּוּ גוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב”²³⁴⁰ – מוֹרָשָׁה הִיא לְכָל־יִשְׂרָאֵל מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִית²³⁴¹.

אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כָּל־הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַלְמִיד, אֲפִלּוּ עֻבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּם מְקַלְלִים אוֹתוֹ.

– – – וְאִם לִמְּדוֹ מַה שְּׂכָרוֹ? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זוֹכֶה לִבְרָכוֹת כְּיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר”²³⁴², ואֵין מַשְׁבִּיר אֶלָּא יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיוֹסֵף… הַמַּשְׁבִּיר לְכָל־עַם הָאָרֶץ”²³⁴³. (סנה' צא, צב).

קכא רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: “בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ”²³⁴⁴ – אִם הֶעֱמַדְתָּ תַּלְמִידִים בְּנַעֲרוּתֶךָ, אַל תֵּשֵׁב²³⁴⁵ מִלְּהַעֲמִיד אֲחֵרִים בְּזִקְנוּתֶךָ.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא, שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלָשׁ־מֵאוֹת תַּלְמִידִים בְּנַעֲרוּתוֹ וּמֵתוּ כֻלָּם; וְאִלּוּלֵא שֶׁהֶעֱמִיד שִׁבְעָה תַלְמִידִים בְּזִקְנוּתוֹ, לֹא הָיָה תַלְמִיד אֶחָד שֶׁיְהֵא קָרוּא עַל שְׁמוֹ (תנח'; תנה"ק חיי־שרה).

קכב שָׁנִינוּ: הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ זֶה הוּא “דְבַר־יְיָ בָּזָה”²³⁴⁶ (סנה' צט.).

קכג “הוֹן־וָעֹשֶר בְּבֵיתוֹ וצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד”²³⁴⁷ – רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא; אֶחָד אָמַר: זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ, וְאֶחָד אָמַר: זֶה הַכּוֹתֵב תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וּמַשְׁאִילָם לַאֲחֵרִים (כת' נ.).

קכד “אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ”²³⁴⁸ – רַ' יוֹחָנָן וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי; אֶחָד אָמַר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן, וְאֶחָד אָמַר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תַּלְמִיד (ב"ב קטז.).

קכה "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ²³⁴⁹ – אֵלּוּ תַלְמִידֶיךָ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל־מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “ּבָּנִים אַתֶּם לַיָי אֱלֹהֵיכֶם”²³⁵⁰, וְאוֹמֵר: “וַיֵּצְאוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים”²³⁵¹ – וְכִי בְנֵי הַנְּבִיאִים הָיוּ, וַהֲלֹא תַלְמִידִים הָיוּ? אֶלָּא מִכָּאן לְתַלְמִידִים שֶׁהֵם קְרוּיִם בָּנִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁלִּמֵּד כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ לְיִשְׂרָאֵל וּקְרָאָם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנַי עַתָּה אַל־תִּשָּׁלוּ”²³⁵². וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִם בָּנִים, כָּךְ הָרַב קָרוּי אָב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי”²³⁵³, וְאוֹמֵר: “וֶאֱלִישָׁע חָלָה… וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וַיֵּבְךְּ עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר אָבִי אָבִי”²³⁵⁴ (ספרי ואתחנן).

קכו אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: כָּל־הַמְלַמֵּד בֶּן־חֲבֵרוֹ תוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶה”²³⁵⁵, וְנֶאֱמַר: “וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־אַהֲרֹן”²³⁵⁶. לוֹמַר לָךְ: אַהֲרֹן יָלַד וּמֹשֶה לִמֵּד, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. (סנה' יט:).

קכז מִנַּיִן שֶׁכָּל־הַמַּשְׁנֶה לַחֲבֵרוֹ מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ יְצָרוֹ וּרְקָמוֹ וֶהֱבִיאוֹ לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִם־תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה”²³⁵⁷.

כָּל־הַמַּכְנִיס בִּרְיָה אַחַת תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ יְצָרָהּ וּרְקָמָהּ וֶהֱבִיאָהּ לָעוֹלָם (תוס' הוריות).

קכח אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר חוֹנִי: בַּכֹּל אָדָם מִתְקַנֵּא חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ; בְּנוֹ – מִשְּׁלֹמֹה²³⁵⁸, וְתַלְמִידוֹ, אִם תִּרְצֶה לוֹמַר²³⁵⁹ – “וִיהִי־נָא פִּי־שְׁנַיִם²³⁶⁰ בְּרוּחֲךָ אֵלָי”²³⁶¹, וְאִם תִּרְצֶה לוֹמַר – “וַיִּסְמֹךְ אֶת־יָדָיו²³⁶² עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ”²³⁶³ (סנה' קה:).

קכט כָּל הַמְלַמֵּד אֶת־בֶּן־חֲבֵרוֹ תוֹרָה זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד”²³⁶⁴, וְכָל הַמְלַמֵּד אֶת־בֶּן־עַם־הָאָרֶץ תּוֹרָה אֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גוֹזֵר גְּזֵרָה – מְבַטְּלָהּ בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִם־תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה”²³⁶⁵. (ב"מ פה.).

קל הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַם־הָאָרֶץ, שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תוֹרָה (סנה' ס"ו.).

קלא רַב נִזְדַּמֵּן לְמָקוֹם אֶחָד. גָּזַר תַּעֲנִית וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. יָרַד לְפָנָיו שְׁלִיחַ־צִבּוּר, אָמַר “מַשִּׁיב הָרוּחַ” – וְנָשְׁבָה רוּחַ, אָמַר “מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם” – וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לוֹ: מַה־מַּעֲשֶׂיךָ? אָמַר לוֹ: מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת אֲנִי, וּמַקְרִיא לִבְנֵי עֲנִיִּים כִּבְנֵי עֲשִׁירִים, ומִי שֶׁאֵין לוֹ – אֵינִי נוֹטֵל מִמֶּנּוּ כְלוּם; וְיֶשׁ־לִי פֵיר²³⁶⁶ שֶׁל דָּגִים, וְכָל־מִי שֶׁבּוֹעֵט²³⁶⁷ אֲנִי מְשַׁחֲדוֹ בְדָגִים וּמְשַׁדְּלוֹ עַד שֶׁהוּא בָא וְקוֹרֵא. (תענית כד.; ע"י).

קלב הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עֲנִיִּים, שֶׁמֵהֶם תֵּצֵא תוֹרָה (נדר' פא.).

קלג “רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים”²³⁶⁸ – מָה אֲנִי בְחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. יָכוֹל מִקְרָא וְתַרְגּוּם כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר “חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים” – חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אַתֶּם מְלַמְּדִים בְּחִנָּם, וְאִי אַַתֶּם מְלַמְּדִים בְּחִנָּם מִקְרָא וְתַרְגּוּם (ירוש' נדר' פ“ד, ה”ג).

קלד “רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם… כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְיָ אֱלֹהָי”²³⁶⁹ – אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מָה אֲנִי בְחִנָּם²³⁷⁰ אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא בְחִנָּם שֶׁיִּלְמַד בְּשָׂכָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֱמֶת²³⁷¹ קְנֵה”²³⁷². וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר: כְּשֵׁם שֶׁלְּמַדְתִּיהָ בְּשָׂכָר כָּךְ אֲלַמְּדֶנָּה בְשָׂכָר? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר”²³⁷³ (בכו' מט.).

קלה הַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה.

בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַל יַשְׁנֶה אָדָם אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא חָכָם וְעָנָו וּבֶן־אָבוֹת²³⁷⁴ וְעָשִׁיר; וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים: לְכָל־אָדָם יַשְׁנֶה, שֶׁהַרְבֵּה פוֹשְׁעִים הָיוּ בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל וְנִתְקָרְבוּ לְתַלְמוּד־תּוֹרָה וְיָצְאוּ מֵהֶם צַדִּיקִים, חֲסִידִים וּכְשֵׁרִים.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאִשָּׁה שֶׁהִיא מוֹשֶׁבֶת תַּרְנְגֹלֶת עַל הַבֵּיצִים, מִתּוֹךְ הַרְבֵּה הִיא מוֹצִיאָה מְעַט, וּמִתּוֹךְ מְעַט אֵינָהּ מוֹצִיאָה כְלוּם (אב' א; אדר“נ ב; שם הוצ”ש נו"ב ד').

קלו רַ' חֲנִינָא בַּר פַּפָּא רְמִי²³⁷⁵: נֶאֱמַר: “לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ²³⁷⁶ מָיִם”²³⁷⁷, וְנֶאֱמַר: “הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם²³⁷⁸”²³⁷⁹? – אִם תַּלְמִיד הָגוּן הוּא – “לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם”, וְאִם לָאו – “הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם”.

רַ' חֲנִינָא בַּר חַמָּא רְמִי: נֶאֱמַר: “יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה”²³⁸⁰, וְנֶאֱמַר: “יִהְיוּ־לְךָ לְבַדֶּךָ”²³⁸¹ – אִם תַּלְמִיד הָגוּן הוּא, יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה", וְאִם לָאו – “יִהְיוּ־לְךָ לְבַדֶּךָ” (תענ' ז.).

קלז אָמַר רַ' זֵירָא אָמַר רַבִּי: כָּל־הַשּׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן – כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס²³⁸², שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן־נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד”²³⁸³, וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ”²³⁸⁴ (חול קלג.; ע"י).

קלח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה²³⁸⁵ וִימִין מְקָרֶבֶת, לֹא כֶאֱלִישָׁע שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵיחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְלֹא כִיהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה שֶׁדְּחָפוֹ לְיֵשׁוּ²³⁸⁶ בִּשְׁתֵּי יָדָיו (סוטה מז; ע"י).

קלט הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר: בִּשְׁעַת הַמְכַנְּסִין²³⁸⁷ – פַּזֵּר²³⁸⁸, וּבִשְׁעַת הַמְפַזְּרִין²³⁸⁹ – כַּנֵּס²³⁹⁰. בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהַתּוֹרָה חֲבִיבָה עַל יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ – אַתָּה הֱוֵי מְפַזֵּר בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד”²³⁹¹; וּבְשָׁעָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהַתּוֹרָה שְׁכוּחָה מִיִּשְׂרָאֵל וְאֵין הַכֹּל מַשְׁגִּיחִין עָלֶיהָ – אַתָּה הֱוֵי מְכַנֵּס בָּהּ²³⁹², שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵת לַעֲשׂוֹת לַיָי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ”²³⁹³ (תוס' בר' ז; בר' סג.).

––––––––

קמ שָׁנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: אִם רָאִיתָ עֲיָרוֹת שֶׁנִּתְלְשׁוּ מִמְּקוֹמָן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דַּע שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ בִּשְׂכַר סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים²³⁹⁴. מַה־טַּעַם? “עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ – עַל עָזְבָם אֶת־תּוֹרָתִי”²³⁹⁵. (ירוש' חג' פ“א, ה”ז).

קמא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לְטוֹב, וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן־גַּמְלָא שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִשְׁתַּכְּחָה תוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁבַּתְּחִלָּה מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אָב – מְלַמְּדוֹ תוֹרָה, מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב לֹא הָיָה לָמֵד תּוֹרָה. מַה־דָּרָשׁוּ? “וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם”²³⁹⁶ – וְלִמַּדְתֶּם אַתֶּם. הִתְקִינוּ, שֶׁיְהוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת בִּירוּשָׁלָיִם. מַה־דָּרָשׁוּ? “כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה”²³⁹⁷. וַעֲדַיִן מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אָב – הָיָה מַעֲלוֹ וּמְלַמְּדוֹ, מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב לֹא הָיָה עוֹלֶה וְלָמֵד; הִתְקִינוּ, שֶׁיְהוּ מוֹשִׁיבִין בְּכָל־פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ, וּמַכְנִיסִין אוֹתָם²³⁹⁸ כְּבֶן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּבֶן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה, וּמִי שֶׁהָיָה רַבּוֹ כוֹעֵס עָלָיו בּוֹעֵט בּוֹ²³⁹⁹ וְיוֹצֵא. עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־גַּמְלָא וְתִקֵּן, שֶׁיְהוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת בְּכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל־עִיר וָעִיר, וּמַכְנִיסִין אוֹתָם כְּבֶן־שֵׁשׁ, כְּבֶן־שֶׁבַע (ב“ב כא.; ע”י).

קמב “וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד”²⁴⁰⁰ – אֵלּוּ מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת. כְּגוֹן מִי? אָמַר רַב: כְּגוֹן רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת.

רַב מְצָאוֹ לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת, שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּגִנָּתוֹ. אָמַר לוֹ: הִנַּחְתָּ אֱמוּנָתֶךָ²⁴⁰¹! אָמַר לוֹ: הֲרֵי שְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא רְאִיתִיהָ, וְאַף עַכְשָׁו דַּעְתִּי עֲלֵיהֶם²⁴⁰² (שם ח:).

קמג אָמַר לוֹ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: עַד שֵׁשׁ לֹא תְקַבֵּל, מִכָּאן וְאֵילַךְ קַבֵּל וְאָבְסֵהוּ כְּשׁוֹר.

וְאָמַר לוֹ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: כְּשֶׁאַתָּה מַלְקֶה אֶת־הַתִּינוֹק אַל תַּלְקֵהוּ אֶלָּא בִּרְצוּעָה שֶׁל מַנְעָל, הַקּוֹרֵא – יִקְרָא, וּמִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא – יְהֵא צְוַת לַחֲבֵרוֹ (שם כא.).

קמד אָמַר רָבָא: סְכוֹם שֶׁל תִּינוֹקוֹת²⁴⁰³ לִמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, וְאִם יֵשׁ חֲמִשִּׁים – מוֹשִׁיבִים שְׁנַיִם, וְאִם יֵשׁ אַרְבָּעִים – מַעֲמִידִים רֹאשׁ־דּוּכָן²⁴⁰⁴ וּמְסַיְּעִין לוֹ מֵעִיר²⁴⁰⁵.

וְאָמַר רָבָא: מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁלּוֹמֵד, וְיֵשׁ אַחֵר שֶׁלּוֹמֵד יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, אֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ²⁴⁰⁶, שֶׁמָּא יָבוֹא חֲבֵרוֹ לְהִתְרַשֵּׁל²⁴⁰⁷. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁיְהֵא לוֹמֵד יוֹתֵר – קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה.

וְאָמַר רָבָא: שְׁנֵי מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת, אֶחָד מַרְבֶּה בְתַלְמוּד²⁴⁰⁸ וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק²⁴⁰⁹, וְאֶחָד מְדַקְדֵּק וְאֵינוֹ מַרְבֶּה, מוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ שֶׁמַּרְבֶּה וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק. מַה־טַּעַם? שִׁבּוּשׁ²⁴¹⁰ מֵאֵלָיו יוֹצֵא. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: מוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ שֶׁמְּדַקְדֵּק וְאֵינוֹ מַרְבֶּה. מַה־טַּעַם? שִׁבּוּשׁ כֵּוָן²⁴¹¹ שֶׁנִּכְנַס – נִכְנַס, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב־שָׁם יוֹאָב וְכָל־יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל־זָכָר בֶּאֱדוֹם”²⁴¹². כְּשֶׁבָּא יוֹאָב לִפְנֵי דָוִד, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה עָשִׂיתָ כָּךְ? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “תִּמְחֶה אֶת־זְכַר עֲמָלֵק²⁴¹³”²⁴¹⁴. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי אָנוּ קוֹרִין “זֵכֶר”. אָמַר לוֹ: אֲנִי “זְכַר” הִקְרִיאוּנִי. הָלַךְ וְשָׁאַל אֶת־רַבּוֹ, אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ הִקְרֵאתָנִי? אָמַר לוֹ: “זְכַר”. נָטַל סַיִף לְהָרְגוֹ. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יְיָ²⁴¹⁵ רְמִיָּה”²⁴¹⁶ אָמַר לוֹ: הַנִּיחֵנִי, דַּיִּי שֶׁאֶעֱמֹד בְּ“אָרוּר”²⁴¹⁷. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם”²⁴¹⁸. יֵשׁ אוֹמְרִים: הֲרָגוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא הֲרָגוֹ. (שם שם).

קמה כְּשֶׁאַתָּה מְלַמֵּד אֶת־בִּנְךָ – לַמְּדֵהוּ בְסֵפֶר מֻגָּהּ²⁴¹⁹ (פסח' קיב.).

––––––––

קמו הִלֵּל אוֹמֵר: לֹא הַקַּפְּדָן²⁴²⁰ מְלַמֵּד (אב' ב).

קמז פַּרְסִי אֶחָד בָּא לִפְנֵי רַב, אָמַר לוֹ: לַמְּדֵנִי תוֹרָה. אָמַר לוֹ: אֱמֹר אָלֶ“ף. אָמַר לוֹ: מִי יֹאמַר שֶׁזּוֹ אָלֶ”ף? שֶׁמָּא אֵינוֹ כָךְ. – אֱמֹר בֵּי“ת. – מִי יֹאמַר שֶׁזּוֹ בֵּי”ת? גָּעַר בּוֹ וְהוֹצִיאוֹ בִנְזִיפָה²⁴²¹. בָּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, אָמַר לוֹ: לַמְּדֵנִי תוֹרָה. אָמַר לוֹ: אֱמֹר אָלֶ“ף. אָמַר לוֹ: מִי יֹאמַר שֶׁזּוֹ אָלֶ”ף? – אֱמֹר בֵּי“ת. – מִי יֹאמַר שֶׁזּוֹ בֵּי”ת? אֲחָזוֹ שְׁמוּאֵל בְּאָזְנוֹ. וְאָמַר הַפַּרְסִי: אָזְנִי! אָזְנִי! אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: מִי יֹאמַר שֶׁזּוֹ אָזְנֶךָ? אָמַר לוֹ הַפַּרְסִי: כָּל־הָעוֹלָם יוֹדְעִים שֶׁזּוֹ אָזְנִי. אָמַר לוֹ: אַף כָּאן כָּל־הָעוֹלָם יוֹדְעִים שֶׁזּוֹ אָלֶ“ף וְזוֹ בֵּי”ת. מִיָּד נִשְׁתַּתֵּק הַפַּרְסִי וְקִבֵּל עָלָיו.

הָוֵי – “טוֹב אֶרֶךְ־רוּחַ מִגְּבַהּ רוּחַ”²⁴²² (קה"ר ז).

קמח אָמַר רָבָא: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד שֶׁלִּמּוּדוֹ קָשֶׁה עָלָיו²⁴²³ כַּבַּרְזֶל – בִּשְׁבִיל רַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַסְבִּיר לוֹ פָנִים²⁴²⁴ (תענ' ז, ח).

קמט רַ' פְּרִידָא הָיָה לוֹ תַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה לוֹ [פִרְקוֹ] אַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים וְלָמַד. פַּעַם אַחַת בִּקְשׁוּהוּ²⁴²⁵ לִדְבַר מִצְוָה, שָׁנָה לוֹ וְלֹא לָמַד²⁴²⁶. אָמַר לוֹ: מַה נִּשְׁתַּנֵּיתָ עַכְשָׁו? אָמַר לוֹ: מִשָּׁעָה שֶׁאָמְרוּ לְמַר “יֵשׁ דְּבַר מִצְוָה” – הִסַּחְתִּי דַעְתִּי²⁴²⁷, וּבְכָל־שָׁעָה אָמַרְתִּי: עַכְשָׁו יַעֲמֹד מָר, עַכְשָׁו יַעֲמֹד מָר. אָמַר לוֹ: תֵּן דַּעְתְּךָ וְאֶשְׁנֶה לָךְ. שָׁנָה לוֹ שׁוּב אַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים וְלָמַד. יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁיִּפְסְקוּ לָךְ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, אוֹ שֶׁתִּזְכֶּה אַתָּה וְדוֹרְךָ לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא. אָמַר: רְצוֹנִי שֶׁאֶזְכֶּה אֲנִי וְדוֹרִי לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: תְּנוּ לוֹ זוֹ וָזוֹ. (עיר' נד:).

קנ “וְדִבֶּר יְיָ אֶל־מֹשֶה פָּנִים אֶל־פָּנִים”²⁴²⁸ – אָמַר רַ' יִצְחָק: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶה: מֹשֶה, אֲנִי וְאַתָּה נַסְבִּיר פָּנִים בַּהֲלָכָה. יֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶה: כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי הִסְבַּרְתִּי לְךָ פָנִים, כָּךְ אַתָּה הַסְבֵּר פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל (בר' סג:).

קנא אָמַר רַב חֲנִינָא בַר פַּפָּא: נִרְאָה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא [לְיִשְׂרָאֵל] פָּנִים זוֹעֲפוֹת, פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת, פָּנִים מַסְבִּירוֹת, פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת. פָּנִים זוֹעֲפוֹת – לְמִקְרָא: כְּשֶׁאָדָם מְלַמֵּד בְּנוֹ תּוֹרָה צָרִיךְ לְלַמְּדוֹ בְאֵימָה; פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת – לְמִשְׁנָה; פָּנִים מַסְבִּירוֹת – לְתַלְמוּד; פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת – לְאַגָּדָה (תנה“ק יתרו; ילק”ש).

קנב שָׁנִינוּ: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ”²⁴²⁹, וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: “יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְחֹרֵב”²⁴³⁰ – מַה לְּהַלָּן בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְרֶתֶת וּבְזִיעַ, אַף כָּאן בְאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְרֶתֶת וּבְזִיעַ²⁴³¹. (בר' כב.).

קנג רַבָּה קֹדֶם שֶׁפָּתַח²⁴³² לַחֲכָמִים אָמַר דָּבָר שֶׁל בְּדִיחוּת²⁴³³, וּבָדְחוּ חֲכָמִים, וְלִבְסוֹף יָשַׁב בְּאֵימָה וּפָתַח בַּהֲלָכָה (פס' קיז.).

קנד רַ' עֲקִיבָא הָיָה יוֹשֵׁב ודוֹרֵשׁ וְהַצִּבּוּר מִתְנַמְנֵם, בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָן, אָמַר: מָה רָאֲתָה אֶסְתֵּר שֶׁתִּמְלֹךְ עַל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה? אֶלָּא תָּבוֹא אֶסְתֵּר שֶׁהָיְתָה בַּת בִּתָּהּ שֶׁל שָׂרָה שֶׁחָיְתָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע וְתִמְלֹךְ עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מְדִינוֹת (ב"ר נח).

קנה רַבִּי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְהִתְנַמְנֵם הַצִּבּוּר, בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָן, אָמַר: יָלְדָה אִשָּׁה אַחַת שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכָרֵס אֶחָת. וְהָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי שְׁמוֹ, אָמַר לוֹ: מִי הָיְתָה כֵּן? אָמַר לוֹ: זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁיָּלְדָה אֶת־מֹשֶה, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל (שהש"ר א).

––––––––

קנו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה²⁴³⁴? מֹשֶה לָמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה²⁴³⁵. נִכְנַס אַהֲרֹן וְשָׁנָה לוֹ מֹשֶה פִּרְקוֹ²⁴³⁶. נִסְתַּלֵּק²⁴³⁷ אַהֲרֹן וְיָשַׁב לִשְׂמֹאל מֹשֶה. נִכְנְסוּ בָנָיו וְשָׁנָה לָהֶם מֹשֶה פִּרְקָם. נִסְתַּלְּקוּ בָנָיו, אֶלְעָזָר יָשַׁב לִימִין מֹשֶה, וְאִיתָמָר לִשְׂמֹאל אַהֲרֹן. נִכְנְסוּ זְקֵנִים וְשָׁנָה לָהֶם מֹשֶה פִּרְקָם. נִסְתַּלְּקוּ זְקֵנִים. נִכְנְסוּ כָל־הָעָם וְשָׁנָה לָהֶם מֹשֶה פִּרְקָם. נִמְצָא בְיַד אַהֲרֹן – אַרְבָּעָה, וּבְיַד בָּנָיו – שְׁלֹשָה, וּבְיַד הַזְּקֵנִים – שְׁנַיִם, וּבְיַד כָּל־הָעָם – אֶחָד. נִסְתַּלֵּק מֹשֶה, שָׁנָה לָהֶם אַהֲרֹן פִּרְקוֹ. נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן, שָׁנוּ לָהֶם בָּנָיו פִּרְקָם. נִסְתַּלְּקוּ בָנָיו, שָׁנוּ לָהֶם זְקֵנִים פִּרְקָם. נִמְצָא בְיַד הַכֹּל – אַרְבָּעָה. מִכָּאן אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: חַיָּב אָדָם לִשְׁנוֹת לְתַלְמִידוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים; וְקַל־וָחֹמֶר: וּמָה אַהֲרֹן, שֶׁלָּמַד מִפִּי מֹשֶה וּמֹשֶה מִפִּי הַגְּבוּרָה, – כָּךְ, הֶדְיוֹט מִפִּי הֶדְיוֹט – עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה.

רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁחַיָּב אָדָם לִשְׁנוֹת לְתַלְמִידוֹ עַד שֶׁיְלַמְּדֶנּוּ²⁴³⁸, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלַמְּדָהּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”²⁴³⁹. וּמִנַּיִן עַד שֶׁתְּהֵא סְדוּרָה בְּפִיהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׂימָהּ בְּפִיהֶם”²⁴⁴⁰. וּמִנַּיִן שֶׁחַיָּב להַרְאוֹת לוֹ פָנִים בָּהּ? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם”²⁴⁴¹.

“אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם” – עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: “אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת²⁴⁴²”²⁴⁴³ (עיר' נד:; ע"י; מכיל' משפטים – נזיקין א').

קנז וְכִי מֶה הָיוּ הַפְסָקוֹת²⁴⁴⁴ מְשַׁמְּשׁוֹת? – לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פַּרְשָׁה לְפַרְשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל־וָחֹמֶר – וּמָה אִם מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְדַבֵּר בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פַּרְשָׁה לְפַרְשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן, עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה הֶדְיוֹט מִן הֶדְיוֹט (ספרא ב).

קנח אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: לְעוֹלָם יִשְׁנֶה אָדָם לְתַלְמִידָיו דֶּרֶךְ קְצָרָה.

שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבְּהֵמָה טְמֵאָה מְרֻבָּה מִן הַטְּהוֹרָה, לְפִיכָךְ מָנָה הַכָּתוּב בִּטְהוֹרָה²⁴⁴⁵; גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁעוֹפוֹת טְהוֹרִים מְרֻבִּים עַל הַטְּמֵאִים, לְפִיכָךְ מָנָה הַכָּתוּב בִּטְמֵאִים²⁴⁴⁶. (חול' סג:; ע"י).

––––––––

קנט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְשִׁנַּנְתָּם”²⁴⁴⁷ – שֶׁיִּהְיוּ דִבְרֵי־תוֹרָה מְחֻדָּדִים בְּפִיךָ, שֶׁאִם יִשְׁאַל לְךָ אָדָם דָּבָר אַל תְּגַמְגֵּם²⁴⁴⁸ וְתֹאמַר לוֹ, אֶלָּא אֱמֹר לוֹ מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא”²⁴⁴⁹, וְאוֹמֵר: “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת־אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם, לֹא יֵבֹשוּ כִּי־יְדַבְּרוּ אֶת־אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר”²⁴⁵⁰ (קיד' ל).

קס רַ' יוֹחָנָן בֶּן־תּוֹרְתָא בָּא פַּעַם אַחַת לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: עֲמֹד וּקְרָא בַּתּוֹרָה²⁴⁵¹. אָמַר לוֹ: לֹא עָבַרְתִּי עַל הַפַּרְשָׁה²⁴⁵² – וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים (שמ"ר מ).

קסא “וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר”²⁴⁵³ – לִמְּדַתְךָ הַתּוֹרָה, שֶׁאִם תִּהְיֶה בֶּן־תּוֹרָה לֹא תְהֵא רוּחֲךָ גַסָּה לוֹמַר דָּבָר לִפְנֵי הַצִבּוּר, עַד שֶׁתִּפְשֹׁט אוֹתוֹ²⁴⁵⁴ בֵּינְךָ וּבֵין עַצְמְךָ שְׁתַּיִם שָׁלֹש פְּעָמִים.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא שֶׁקְּרָאוֹ הַחַזָּן בָּרַבִּים לִקְרוֹת בְּסֵפֶר־תּוֹרָה בְּצִבּוּר, וְלֹא רָצָה לַעֲלוֹת. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ: “כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ”²⁴⁵⁵, וְלָמָּה נִמְנַעְתָּ מִלַּעֲלוֹת? אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה²⁴⁵⁶! לֹא נִמְנַעְתִּי לִקְרוֹת, אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא סִדַּרְתִּי אוֹתָהּ פַּרְשָׁה שְׁתַּיִם שָׁלֹש פְּעָמִים, שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לוֹמַר דִּבְרֵי־תוֹרָה לִפְנֵי הַצִּבּוּר עַד שֶׁיִּפְשֹׁט אוֹתָם שְׁתַּיִם שָׁלֹש פְּעָמִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ; שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא נוֹתֵן מַעֲנֵה־לָשׁוֹן לְכָל־הַבְּרִיּוֹת, וְהַתּוֹרָה גְלוּיָה לְפָנָיו כְּכוֹכָב אֶחָד, וּכְשֶׁבָּא לִתֵּן אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל כָּתוּב בּוֹ: “אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ”²⁴⁵⁷, וְאַחֲרֵי־כֵן: “וַיֹּאמֶר לָאָדָם”²⁴⁵⁸. וְכֵן כָּתוּב: “וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”²⁴⁵⁹ – בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְאַחֲרֵי־כֵן “לֵאמֹר”²⁴⁶⁰ – לְיִשְׂרָאֵל (תנח' יתרו).

––––––––

קסב אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מִנַּיִן לְרַב שֶׁלֹא יֵשֵׁב עַל־גַּבֵּי מִטָּה וְיִשְׁנֶה לְתַלְמִידוֹ עַל־גַּבֵּי קַרְקַע? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי”²⁴⁶¹.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִימוֹת מֹשֶה עַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ לְמֵדִין תּוֹרָה אֶלָּא מְעֻמָּד. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל יָרַד חֳלִי לָעוֹלָם וְהָיוּ לְמֵדִין תּוֹרָה מְיֻשָּׁב. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ: מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּטֵל כְּבוֹד תּוֹרָה (מג' כא.).

קסג אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר: חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם²⁴⁶², שֶׁמָּא תָחוּבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים²⁴⁶³ וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים²⁴⁶⁴ הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ – וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל (אב' א).

ה. לוֹמְדֵי־תוֹרָה וְדַרְכֵי־תַלְמוּד

קסד אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הֶבֶל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן²⁴⁶⁵. אָמַר לוֹ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵּי: שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ מַהוּ²⁴⁶⁶? אָמַר לוֹ: אֵינוֹ דוֹמֶה הֶבֶל שֶׁיֵשׁ בּוֹ חֵטְא לְהֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא.

וְאָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: אֵין מְבַטְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן אֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.

אָמַר לוֹ רֵישׁ־לָקִישׁ לְרַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מֵאֲבוֹתַי (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מֵאֲבוֹתֶיךָ): כָּל־עִיר שֶׁאֵין בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן מַחֲרִיבִין אוֹתָהּ (שבת קיט:).

קסה אָמַר רַ' מֵאִיר: בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הָעֲבוֹדָה²⁴⁶⁷, אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת־הַתּוֹרָה, אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עָרָבִים טוֹבִים שֶׁתִּשְׁמְרוּהָ וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָכֶם. אָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֲבוֹתֵינוּ עָרָבִים לָנוּ, נְבִיאֵינוּ עָרָבִים לָנוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: גַּם אֵלֶּה צְרִיכִין עָרָבִים, אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עָרָבִים טוֹבִים וְאֶתְּנֶנָּה לָכֶם. אָמְרוּ: הֲרֵי בָנֵינוּ עָרָבִים לָנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵלּוּ וַדַּאי עָרָבִים טוֹבִים, עַל־יְדֵיהֶם אֶתְּנֶנָּה לָכֶם (שהש"ר א).

קסו אָמַר רַב הַמְנוּנָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּטְּלוּ בָהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: “שְׁפֹךְ עַל־עוֹלָל בַּחוּץ”²⁴⁶⁸. מַה־טַּעַם “שְׁפֹךְ²⁴⁶⁹”? – מִשּׁוּם שֶׁ“עוֹלָל בַּחוּץ²⁴⁷⁰” (שבת קי"ט:).

קסז “וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן־יוֹתָם”²⁴⁷¹ מַה־צָּרָה הָיְתָה²⁴⁷²? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת־בְּנוֹ לְפֵדָגוֹג²⁴⁷³, וְהָיָה הַפֵּדָגוֹג שׂוֹנֵא אוֹתוֹ. אָמַר: אִם אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ עַכְשָׁו נִמְצֵאתִי מְחַיֵּב אֶת־רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ אֶת־מֵינִקְתּוֹ מִמֶּנּוּ, וּמֵעַצְמוֹ הוּא מֵת. כָּךְ אָמַר אָחָז: אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים, אִם אֵין תְּיָשִׁים אֵין צֹאן, אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה, אִם אֵין רוֹעֶה אֵין עוֹלָם; כָּךְ הָיָה סָבוּר בְּדַעְתּוֹ לוֹמַר: אִם אֵין קְטַנִּים אֵין תַּלְמִידִים, אִם אֵין תַּלְמִידִים אֵין חֲכָמִים, אִם אֵין חֲכָמִים אֵין זְקֵנִים, אִם אֵין זְקֵנִים אֵין נְבִיאִים, אִם אֵין נְבִיאִים אֵין רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, אִם אֵין רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. מֶה עָשָׂה? עָמַד וְנָעַל בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “צוֹר תְּעוּדָה, חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי”²⁴⁷⁴. כֵּוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל שֶׁאָחַז בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת²⁴⁷⁵ וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת הִתְחִילוּ צֹוְחִין: וַי וָי! (ירוש' סנה' פ“י, ה”ב; ב“ר מב; ויק”ר יא).

קסח אָמַר רַב אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: לֹא עָמְדוּ פִילוֹסוֹפִין²⁴⁷⁶ לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם כְּבִלְעָם בֶּן־בְּעוֹר וּכְאַבְנִימוֹס הַגַּרְדִּי²⁴⁷⁷. נִתְכַּנְּסוּ כָּל־הָאֻמּוֹת אֶצְלָם²⁴⁷⁸, אָמְרוּ לָהֶם: יְכוֹלִים אָנוּ לְהִזְדַּוֵּג²⁴⁷⁹ לְאֻמָּה זוֹ? אָמְרוּ לָהֶם: לְכוּ וְחִזְרוּ עַל בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וְעַל בָּתֵּי־מִדְרָשׁוֹת שֶׁלָּהֶם, אִם מְצָאתֶם שָׁם תִּינוֹקוֹת מְצַפְצְפִין בְּקוֹלָן אִי אַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם, שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָם אֲבִיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “הַקֹּל²⁴⁸⁰ קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו”²⁴⁸¹ – כָּל־זְמַן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מָצוּי בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו; וְאִם לָאו, “הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו” – אַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם (ב“ר סה; איכ”ר פתיח').

קסט בְּכָל־יוֹם מַלְאָךְ יוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְחַבֵּל אֶת־הָעוֹלָם וּלְהָפְכוֹ לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, וְכֵוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּכֵּל בְּתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן וּבְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת – מִיָּד נֶהְפָּךְ כַּעֲסוֹ לְרַחֲמִים (כלה רב' ב).

קע אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל־תָּרֵעוּ”²⁴⁸²? “אַל־תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי” – אֵלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן, “וְלִנְבִיאַי אַל־תָּרֵעוּ” – אֵלּוּ תַלְמִידֵי־חֲכָמִים (שבת קי"ט:).

קעא אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין תִּינוֹקוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. גָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְלֹא גָלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם; גָּלוּ יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְלֹא גָלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם; גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין וְלֹא גָלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם; גָּלוּ מִשְׁמָרוֹת²⁴⁸³ וְלֹא גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם; וְכֵוָן שֶׁגָּלוּ תִינוֹקוֹת גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר”²⁴⁸⁴, מִיָּד – "וַיֵּצֵא מִבַּת־צִיּוֹן כָּל־הֲדָרָהּ,²⁴⁸⁵ (איכ"ר ב).

קעב “אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי”²⁴⁸⁶ – זֶה הָעוֹלָם, “לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל”²⁴⁸⁷ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, “הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן²⁴⁸⁸” – אֵלּוּ בָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, “הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים”²⁴⁸⁹ – אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְיוֹשְׁבִים שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת כְּגַרְעִינֵי רִמּוֹנִים. (שהש"ר ו).

קעג אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: בָּאוּ תִינוֹקוֹת הַיּוֹם לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְאָמְרוּ דְבָרִים, שֶׁאֲפִלּוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן לֹא נֶאֶמְרוּ כְמוֹתָם:

אָלֶ"ף²⁴⁹⁰ בֵּי"ת – אֱלַף בִּינָה.

גִּמֶ“ל דָּלֶ”ת – גְּמֹל דַּלִּים.

מַה־טַּעַם רַגְלוֹ שֶׁל גִּמֶ“ל פְּשׁוּטָה כְּלַפֵּי דָלֶ”ת? – שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹמֵל־חֲסָדִים לָרוּץ אַחֲרֵי דַלִּים.

וּמַה־טַּעַם רַגְלוֹ שֶׁל דָּלֶ“ת פְּשׁוּטָה כְּלַפֵּי גִמֶ”ל? – שֶׁיַּמְצִיא לוֹ אֶת־עַצְמוֹ²⁴⁹¹.

וּמַה־טַּעַם פָּנָיו שֶׁל דָּלֶ“ת הֲפוּכוֹת מִגִּמֶ”ל? – שֶׁיִּתֶּן־לוֹ בְצִנְעָא²⁴⁹², כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ.

ה"ו – זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

ז“ח, ט”י, כ"ל – אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זָן אוֹתְךָ וְחַן אוֹתְךָ וּמֵיטִיב לְךָ וְנוֹתֵן לְךָ יְרֻשָּׁה וְקוֹשֵׁר לְךָ כֶתֶר לָעוֹלָם־הַבָּא.

מֵ"ם פְּתוּחָה, מֵ"ם סְתוּמָה – מַאֲמָר פָּתוּחַ, מַאֲמָר סָתוּם²⁴⁹³.

נוּ"ן כְּפוּפָה, נוּ"ן פְּשׁוּטָה – נֶאֱמָן כָּפוּף²⁴⁹⁴, נֶאֱמָן פָּשׁוּט.

סָמֶ“ךְ עַיִ”ן – סְמֹךְ עֲנִיִּים. (לָשׁוֹן אַחֵר: סִמָּנִים עֲשֵׂה בַתּוֹרָה וּקְנֵה אוֹתָהּ).

פֵּ"א כְּפוּפָה, פֵּ"א פְּשׁוּטָה – פֶּה פָתוּחַ²⁴⁹⁵, פֶּה סָתוּם.

צָדִ"י כְּפוּפָה, צָדִ"י פְּשׁוּטָה – צַדִּיק כָּפוּף²⁴⁹⁶, צַדִּיק פָּשׁוּט.

קוֹ"ף – קָדוֹשׁ, רֵי"שׁ – רָשָׁע.

מַה־טַּעַם פָּנָיו שֶׁל קוֹ“ף הֲפוּכוֹת מֵרֵי”שׁ? – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּרָשָׁע.

וּמַה־טַּעַם תָּגוֹ שֶׁל קוֹ"ף²⁴⁹⁷ הָפוּךְ כְּלַפֵּי רֵישׁ? – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם חוֹזֵר בּוֹ אֲנִי קוֹשֵׁר לוֹ כֶתֶר כְּמוֹתוֹ.

וּמַה־טַּעַם רַגְלוֹ שֶׁל קוֹ"ף תְּלוּיָה? – אִם חוֹזֵר בּוֹ יָבוֹא וְיִכָּנֵס בָּזֶה²⁴⁹⁸.

שִׁי"ן – שֶׁקֶר, תָּי"ו – אֱמֶת.

וּמַה־טַּעַם שֵֶׁקֶר אוֹתִיּוֹתָיו קְרוֹבוֹת²⁴⁹⁹ וֶאֱמֶת אוֹתִיּוֹתֶיהָ רְחוֹקוֹת²⁵⁰⁰? – שֶׁקֶר מָצוּי וֶאֱמֶת אֵינָהּ מְצוּיָה.

וּמַה־טַּעַם שֶׁקֶר עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת²⁵⁰¹ וֶאֱמֶת מֻלְבֶּנֶת²⁵⁰²? – אֱמֶת עוֹמֶדֶת וְשֶׁקֶר אֵינוֹ עוֹמֵד (שבת קד.).

קעד אָמַר רַ' אַסִּי: מִפְּנֵי מָה מַתְחִילִין לְתִינוֹקוֹת בְּתוֹרַת־כֹּהֲנִים²⁵⁰³, וְאֵין מַתְחִילִין מִבְּרֵאשִׁית? – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וְהַתִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים וְהַקָּרְבָּנוֹת טְהוֹרִים – יָבוֹאוּ טְהוֹרִים וְיִתְעַסְּקוּ בִטְהָרוֹת (ויק“ר ז; ילק”ש צו).

––––––––

קעה אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה הָיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּיַלְדוּתוֹ דִבְרֵי תוֹרָה נִבְלָעִים בְּדָמָיו וְיוֹצְאִים מִפִּיו מְפֹרָשִׁים, וְהַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתוֹ אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה נִבְלָעִים בְּדָמָיו וְאֵין יוֹצְאִים מִפִּיו מְפֹרָשִׁים; וְכֵן הַמָּשָׁל אוֹמֵר: אִם בְּנַעֲרוּתְךָ לֹא חֲפַצְתָּם – אֵיךְ תַּשִּׂיגֵם בְּזִקְנוּתֶךָ?

[הוּא הָיָה] אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָש²⁵⁰⁴; וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק (אדר"נ כד; אב' ד).

קעו רַ' נְהוֹרַאי הָיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּיַלְדוּתוֹ דּוֹמֶה לְעִסָּה שֶׁהִיא לוּשָׁה בְחַמִּין²⁵⁰⁵; הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתוֹ דּוֹמֶה לְעִסָּה שֶׁהִיא לוּשָׁה בְצוֹנֵן²⁵⁰⁶ (אדר"נ כג).

קעז רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּיַלְדוּתוֹ דּוֹמֶה לְבָחוּר שֶׁנָּשָׂא בְתוּלָה, שֶׁהִיא הוֹגֶנֶת לוֹ וְהוּא הָגוּן לָהּ, הִיא מִתְנַפֶּלֶת עָלָיו²⁵⁰⁷ וְהוּא מִתְנַפֵּל עָלֶיהָ; הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתוֹ לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְזָקֵן שֶׁנָּשָׂא בְתוּלָה, הִיא הוֹגֶנֶת לוֹ וְהוּא אֵינוֹ הָגוּן לָהּ, הִיא מִתְנַפֶּלֶת עָלָיו וְהוּא מִתְרַחֵק מִמֶּנָּה (אדר"נ כג).

קעח בֶּן שָׁלֹש שָׁנִים לְאוֹתִיּוֹת²⁵⁰⁸ (מד').

קעט יְהוּדָה בֶּן־תֵּימָא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה… בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד²⁵⁰⁹ (אב' ה.).

קפ תַּלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִמָּן יָפֶה²⁵¹⁰ בְּמִשְׁנָתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁלֹש שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים… וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ”²⁵¹¹ (חול' כד.).

––––––––

קפא “כִּי אִם־בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ”²⁵¹² – אָמַר רַבִּי: אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אִם־בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ”.

לֵוִי וְרַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי הָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבִּי וּמְפַסְּקִים סִדְרֵי מִקְרָא²⁵¹³. נִגְמַר הַסֵּפֶר, – לֵוִי אָמַר: יָבִיאוּ לָנוּ מִשְׁלֵי, וְרַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אָמַר: יָבִיאוּ לָנוּ תְהִלִּים. כָּפוּ²⁵¹⁴ אֶת־לֵוִי וְהֵבִיאוּ תְהִלִּים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַמִּקְרָא “כִּי אִם־בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ” פֵּרַשׁ רַבִּי וְאָמַר: אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ. אָמַר לֵוִי: רַבִּי, נָתַתָּ לִּי רְשׁוּת לַעֲמֹד²⁵¹⁵ (ע"ז יט.).

קפב אָמַר רֵיש־לָקִישׁ: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד שֶׁלִּמּוּדוֹ קָשֶׁה עָלָיו כַּבַּרְזֶל – בִּשְׁבִיל מִשְׁנָתוֹ שֶׁאֵינָהּ סְדוּרָה עָלָיו. מַה תַּקָּנָתוֹ? יַרְבֶּה בִישִׁיבָה (תענ' ז, ח).

קפג אָמַר רַב אַמִּי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־נָעִים כִּי־תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ²⁵¹⁶ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל־שְׂפָתֶיךָ²⁵¹⁷”²⁵¹⁸ – אֵימָתַי דִּבְרֵי תוֹרָה נְעִימִים? – בִּזְמַן שֶׁתִּשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ; וְאֵימָתַי תִּשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ? – בִּזְמַן שֶׁיִּכּוֹנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ (עיר' נד.).

קפד בְּרוּרְיָה מָצְאָה תַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְלָחַשׁ. בָּעֲטָה בוֹ וְאָמְרָה לוֹ: לֹא כָךְ נֶאֱמַר: “עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה”²⁵¹⁹ – אִם עֲרוּכָה בִּרְמַ"ח אֲבָרִים²⁵²⁰ שֶׁלְּךָ – מִשְׁתַּמֶּרֶת²⁵²¹, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מִשְׁתַּמָּרֶת?

תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְלָחַשׁ. לְאַחַר שָׁלֹש שָׁנִים שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ (שם נג, נד).

קפה אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא²⁵²², פְּתַח פִּיךָ וּקְרָא, פְּתַח פִּיךָ וּשְׁנֵה, כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּיָדְךָ וְתַאֲרִיךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם”²⁵²³ – אַל תִּקְרָא “לְמֹצְאֵיהֶם” אֶלָּא לְמוֹצִיאֵיהֶם בְּפֶה (עיר' נד.).

קפו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בְּרִית כְּרוּתָה הִיא, הַלּוֹמֵד אַגָּדָה מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ – – – מַה־טַּעַם? “פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ”²⁵²⁴ (ירוש' בר' פ“ה, ה”א).

קפז אָמַר רַ' שְׁפַטְיָה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַקּוֹרֵא בְּלֹא נְעִימָה²⁵²⁵ וְשׁוֹנֶה בְּלֹא זִמְרָה, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְגַם־אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם”²⁵²⁶ (מג' לב.).

קפח בְּשָׁעָה שֶׁדִּבְרֵי־תוֹרָה יוֹצְאִים מִפִּי בַעֲלֵיהֶם כְּתִקָּנָם הֵם עֲרֵבִים לְשׁוֹמְעֵיהֶם, וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים מְמֻסְמָסִים²⁵²⁷ הֵם מָרִים לְשׁוֹמְעֵיהֶם (ירוש' סנה' פ“י, ה”א).

קפט אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: כָּל־מִי שֶׁהוּא מוֹצִיא דִבְרֵי־תוֹרָה וְאֵינָם עֲרֵבִים עַל שׁוֹמְעֵיהֶם, – – – נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרָם. (שמ"ר מא).

קצ אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם תּוֹרָה וְאַחַר־כָּךְ יֶהְגֶּה²⁵²⁸, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ”²⁵²⁹, וְאַחַר־כָּךְ “וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה”²⁵³⁰.

וְאָמַר רָבָא: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם – וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “גָּרְסָה²⁵³¹ נַפְשִׁי לְתַאֲבָה”²⁵³² – “גָּרְסָה” נֶאֱמַר, וְלֹא “טָחֲנָה” (ע"ז יט.).

––––––––

קצא הַסַּדְרָן²⁵³³ קֹדֶם לְפַלְפְּלָן²⁵³⁴ (ירוש' הור' פ“ג, ה”ה).

קצב רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם כּוֹנֵס דִּבְרֵי תוֹרָה כְלָלִים וּמוֹצִיאָם פְּרָטִים, שֶׁאִם כּוֹנְסָם פְּרָטִים מְיַגְּעִים אוֹתוֹ וְאֵין יוֹדֵעַ מַה־לַּעֲשׂוֹת. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָלַךְ לְקֵיסָרֵי²⁵³⁵ וְצָרִיך מֵאָה זוּז אוֹ מָאתַיִם זוּז לְהוֹצָאָה, נוֹטְלָם פֶּרֶט²⁵³⁶ – מְיַגְּעִים אוֹתוֹ וְאֵין יוֹדֵעַ מַה־לַּעֲשׂוֹת, אֲבָל אִם מְצָרְפָם וְעוֹשֶׂה אוֹתָם סְלָעִים וְדִינָרֵי זָהָב²⁵³⁷, פּוֹרֵט²⁵³⁸ וּמוֹצִיא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה (ספרי האזינו).

קצג אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בְּסִמָּנִין²⁵³⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׂימָהּ בְּפִיהֶם”²⁵⁴⁰ – אַל תִּקְרָא “שִׂימָהּ”, אֶלָּא “סִימָנָהּ” (עירובין נד:; ע"י).

קצד “וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם”²⁵⁴¹ – רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה. (מנח' מג:).

קצה כָּל־דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִים זֶה לָזֶה, שֶׁמַּה שֶּׁזֶּה נוֹעֵל²⁵⁴² זֶה פוֹתֵחַ (תנה"ק חקת).

קצו שָׁנוּ בְּשֵׁם רַ' נְחֶמְיָה: “הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ”²⁵⁴³ – דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִּים בִּמְקוֹמָם וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר (ירוש' ר“ה פ”ג, ה"ה).

קצז “כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא”²⁵⁴⁴ – מַה שְּׂעִירִים הַלָּלוּ יוֹרְדִים עַל עֲשָׂבִים וּמְפַשְׁפְּשִׁים בָּהֶם²⁵⁴⁵, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְלִיעוּ²⁵⁴⁶, כָּךְ הֱוֵי מְפַשְׁפֵּשׁ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁכָּחֵם. כָּךְ אָמַר לוֹ רַ' יַעֲקֹב בְּרַ' חֲנִינָא לְרַבִּי: בּוֹא וּנְפַשְׁפֵּשׁ בַּהֲלָכוֹת, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַעֲלוּ חֲלוּדָה²⁵⁴⁷. (ספרי האזינו).

קצח אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ”²⁵⁴⁸ – לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי תוֹרָה כִּתְאֵנָה? – מַה תְּאֵנָה זוֹ כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בָּהּ מוֹצֵא בָהּ תְּאֵנִים²⁵⁴⁹, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָהֶם מוֹצֵא בָהֶם טָעַם (עיר' נד).

קצט אֵינוֹ דוֹמֶה שׁוֹנֶה פִרְקוֹ מֵאָה פְעָמִים לְשׁוֹנֶה פִרְקוֹ מֵאָה וְאֶחָת (חג' ט':).

ר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה אוֹמֵר: כָּל־הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר עָלֶיהָ דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁזּוֹרֵעַ וְאֵינוֹ קוֹצֵר.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כָּל־הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁיּוֹלֶדֶת וְקוֹבָרֶת.

רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זַמֵּר בְּכָל־יוֹם²⁵⁵⁰, זַמֵּר בְּכָל־יוֹם (סנה' צט).

רא רַ' דּוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ”²⁵⁵¹. יָכוֹל אֲפִלּוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ²⁵⁵², – תַּלְמוּד־לוֹמַר: "וּפֶן־יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ²⁵⁵³ – הָא²⁵⁵⁴ אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶּׁיֵּשֵׁב²⁵⁵⁵ וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ (אב' ג).

רב אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה הָיָה אוֹמֵר: יָכוֹל אָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה בְּעֶשְׂרִים שָׁנָה וְלִשְׁכֹּחַ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים – כֵּיצַד? יָשַׁב שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְאֵין חוֹזֵר לְאַחֲרָיו – נִמְצָא אוֹמֵר עַל טָמֵא טָהוֹר וְעַל טָהוֹר טָמֵא; שְׁנֵים־עָשָׂר חֳדָשִׁים וְלֹא חָזַר לְאַחֲרָיו – נִמְצָא מַחֲלִיף חֲכָמִים²⁵⁵⁶ זֶה בָזֶה; שְׁמוֹנָה־עָשָׂר חֳדָשִׁים וְלֹא חָזַר לְאַחֲרָיו – נִמְצָא מְשַׁכֵּחַ רָאשֵׁי מַסֶּכְתּוֹתָיו; עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְאֵין חוֹזֵר לְאַחֲרָיו – נִמְצָא מְשַׁכֵּחַ רָאשֵׁי פְרָקִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁאָמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְעַל טָהוֹר טָמֵא וּמַחֲלִיף חָכָם בְּחָכָם וּמְשַׁכֵּחַ רָאשֵׁי מַסֶּכְתּוֹתָיו וְרָאשֵׁי פְרָקָיו, סוֹף שֶׁיּוֹשֵׁב וְדוֹמֵם, וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה: “עַל־שְׂדֵה אִישׁ־עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל־כֶּרֶם אָדָם חֲסַר־לֵב, וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשׁוֹנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה”²⁵⁵⁷, וְכֵוָן שֶׁנָּפַל כָּתְלוֹ שֶׁל כֶּרֶם, מִיָּד חָרֵב כָּל־הַכֶּרֶם כֻּלּוֹ (אדר"נ כד).

רג אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: בִּמְגִלַּת חֲסִידִים מָצְאוּ כָתוּב: “יוֹם תַּעַזְבֵנִי²⁵⁵⁸ יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ” – לִשְׁנַיִם שֶׁיָּצְאוּ, אֶחָד מִטְּבֵרְיָא וְאֶחָד מִצִּפּוֹרֵי, וּפָגְעוּ זֶה בָזֶה בְּפֻנְדָּק אֶחָד. לֹא הִסְפִּיקוּ לִפְרשׁ זֶה מִזֶּה עַד שֶׁהָלַךְ זֶה מִיל וְזֶה מִיל – נִמְצְאוּ רְחוֹקִים²⁵⁵⁹ זֶה מִזֶּה שְׁנֵי מִילִין; וּלְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לְאִישׁ, כָּל־זְמַן שֶׁהָיְתָה בְדַעְתּוֹ לְהִנָּשֵׂא לָהּ הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ, וְכֵוָן שֶׁהִפְלִיגָה דַעְתּוֹ מִמֶּנָּה הָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר (ירוש' בר' פ“ט, ה”ה).

רד “לֹא־יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלֵי־פָז”²⁵⁶⁰ – אֵלּוּ דִבְרֵי־תוֹרָה שֶׁקָּשִׁים לִקְנוֹתָם כִּכְלֵי זָהָב וּכְלֵי־פָז וְנוֹחִים²⁵⁶¹ לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוּכִית²⁵⁶² (חג' טו.).

רה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי תוֹרָה לִכְלִי מֵילְתִין²⁵⁶³; מַה [כְּלִי] מֵילְתִין לֹא בִמְהֵרָה אַתָּה קוֹנֵהוּ, אֲבָל בִּמְהֵרָה אַתָּה קוֹרְעוֹ, כָּךְ הֵם דִּבְרֵי תוֹרָה – קָשִׁים הֵם לִקְנוֹת וְנוֹחִים הֵם לְאַבֵּד; דִּבְרֵי שְׁטוּת דּוֹמִים הֵם לִכְלִי־שַׂק – מַה כְּלִי שַׂק בִּמְהֵרָה אַתָּה קוֹנֵהוּ, אֲבָל לֹא בִמְהֵרָה אַתָּה קוֹרְעוֹ, כָּךְ הֵם דִּבְרֵי שְׁטוּת – נוֹחִים לִקְנוֹת וְקָשֶׁה לְאַבֵּד. (אדר“נ הוצ”ש נו"ב לא).

רו לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי־תוֹרָה²⁵⁶⁴ בְּמַיִם, בְּיַיִן וּבְחָלָב? מַה שְּׁלֹשָה מַשְׁקִין הַלָּלוּ אֵין נִפְסָלִים אֶלָּא בְהֶסַּח־הַדַּעַת²⁵⁶⁵, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה אֵין מִשְׁתַּכְּחִים אֶלָּא בְהֶסַּח־הַדָּעַת (תענית ז:).

רז לִלְמֹד בְּיָשָׁן²⁵⁶⁶ קָשֶׁה מִבְּחָדָשׁ; וְסִמָּנְךָ: טִינָא בַּר טִינָא²⁵⁶⁷. (יומא כט.).

רח אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב הוּנָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל־יָד יַרְבֶּה”²⁵⁶⁸ – אִם עוֹשֶׂה אָדָם תּוֹרָתוֹ חֲבִילוֹת־חֲבִילוֹת²⁵⁶⁹ – מִתְמַעֵט²⁵⁷⁰, וְאִם קוֹבֵץ עַל־יָד²⁵⁷¹ – יַרְבֶּה. אָמַר רָבָא: יוֹדְעִין חֲכָמִים דָּבָר זֶה וְעוֹבְרִין עָלָיו. אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: אֲנִי עָשִׂיתִי וְנִתְקַיְּמָה בְיָדִי.

רַב דִּימִי אָמַר: מָשָׁל לְצַיָּד שֶׁצָּד צִפֳּרִים; אִם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מְשַׁבֵּר כְּנָפָיו²⁵⁷² – מִשְׁתַּמֵּר, וְאִם לָאו – אֵין מִשְׁתַּמֵּר. (עיר' נד:; ע"י).

רט “כִּי לֹא־דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי־הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל־הָאֲדָמָה”²⁵⁷³ – דָּבָר שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: “רֵק הוּא” – הוּא חַיֵּיכֶם. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים, שֶׁהָיוּ מְסַגְּלִים²⁵⁷⁴ מָמוֹן אַחַר אֲבִיהֶם. אֶחָד מְצָרֵף דִּינָר²⁵⁷⁵ וְאוֹכְלוֹ, וְאֶחָד מְצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ. זֶה שֶׁמְּצָרֵף דִּינָר וְאוֹכְלוֹ, נִמְצָא שֶׁאֵין בְּיָדוֹ כְלוּם; זֶה שֶׁמְּצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ, נִמְצָא עָשִׁיר לְאַחַר זְמָן; כָּךְ תַּלְמִיד־חָכָם, לָמֵד שְׁנַיִם שְׁלֹשָה דְבָרִים בְּיוֹם, שְׁנַיִם שְׁלשָׁה פְרָקִים בְּשַׁבָּת, שְׁתַּיִם שָׁלֹש פַּרְשָׁיוֹת בְּחֹדֶשׁ – נִמְצָא עָשִׁיר לְאַחַר זְמָן, וְעָלָיו נֶאֱמַר: “וְקֹבֵץ עַל־יָד יַרְבֶּה”²⁵⁷⁶; וְזֶה שֶׁאוֹמֵר: הַיּוֹם אֲנִי לוֹמֵד? לְמָחָר אֲנִי לוֹמֵד! הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹנֶה? לְמָחָר אֲנִי שׁוֹנֶה! – נִמְצָא אֵין בְּיָדוֹ כְלוּם. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: “נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ”²⁵⁷⁷ (ספרי עקב).

רי “נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ”²⁵⁷⁸ – לָמָּה נִמְשְׁלָה תּוֹרָה בִּתְאֵנָה? שֶׁרֹב הָאִילָנוֹת, הַזַּיִת, הַגֶּפֶן וְהַתְּמָרָה, נִלְקָטִין כְּאֶחָת²⁵⁷⁹, וְהַתְּאֵנָה נִלְקֶטֶת מְעַט־מְעָט. כָּךְ הַתּוֹרָה, הַיּוֹם לוֹמֵד מְעַט וּלְמָחָר הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִתְלַמֶּדֶת לֹא בְשָׁנָה וְלֹא בִשְׁנָתָיִם (במ"ר כא).

ריא “קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים”²⁵⁸⁰ – רַ' חָנִין מִצִּפּוֹרִין פָּתַר הַמִּקְרָא בִּתְלוּלִית²⁵⁸¹ זוֹ שֶׁל עָפָר; מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר: מִי יָכוֹל לִקְצוֹת²⁵⁸² אֶת זוֹ? מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר: הֲרֵינִי קוֹצֶה שְׁתֵּי מִשְׁפָּלוֹת²⁵⁸³ הַיּוֹם וּשְׁתֵּי מִשְׁפָּלוֹת לְמָחָר – עַד שֶׁאֲנִי קוֹצֶה אֶת־כֻּלָּהּ. כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר: מִי יָכוֹל לִלְמֹד כָּל־הַתּוֹרָה, נְזִיקִין²⁵⁸⁴ – שְׁלֹשִים פְּרָקִים, כֵּלִים²⁵⁸⁵ – שְׁלֹשִים פְּרָקִים? מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר: הֲרֵינִי שׁוֹנֶה שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם וּשְׁתֵּי הֲלָכוֹת לְמָחָר, עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

אָמַר רַ' יַנַּאי: “רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח־פִּיהוּ”²⁵⁸⁶ – מָשָׁל לְכִכָּר שֶׁתָּלוּי בַּאֲוִירוֹ שֶׁל בַּיִת; מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר: מִי יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת־זֶה? מִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר: וְלֹא אַחֵר תְּלָאוֹ? אֶלָּא הֲרֵינִי מֵבִיא סֻלָּם אוֹ קָנֶה ומוֹרִידוֹ. כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר: מִי יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁל חָכָם? וּמִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר: וְהוּא לֹא מֵאַחֵר לְמָדָהּ? אֶלָּא הֲרֵינִי לוֹמֵד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר, עַד שֶׁאֲנִי לָמֵד אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לִקְרַסְטַל²⁵⁸⁷ נָקוּב, שֶׁשָּׂכַר בְּעָלָיו פּוֹעֲלִים לְמַלְאוֹתוֹ מָיִם. מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר: מָה אֲנִי מוֹעִיל? מַכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ. מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר: וְלֹא שְׂכַר כָּל־חָבִית וְחָבִית אֲנִי נוֹטֵל? כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר: מָה אֲנִי מוֹעִיל? הֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ. וּמִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר: וְלֹא שְׂכַר יְגִיעָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לִי?

חֲכָמִים אוֹמְרִים: הַטִּפֵּשׁ הַזֶּה נִכְנָס לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְרוֹאֶה אוֹתָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: הֵיאַךְ אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה תְּחִלָּה? אוֹמְרִים לוֹ: תְּחִלָּה קוֹרֵא בִמְגִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ בְּסֵפֶר, וְאַחַר־כָּךְ בַּנְּבִיאִים, וְאַחַר־כָּךְ בַּכְּתוּבִים. מִשֶּׁהוּא גוֹמֵר אֶת־הַמִּקְרָא, שׁוֹנֶה אֶת־הַתַּלְמוּד, וְאַחַר־כָּךְ בַּהֲלָכוֹת, וְאַחַר־כָּךְ בָּאַגָּדוֹת. כֵּוָן שֶׁשּׁוֹמֵעַ כָּךְ אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: אֵימָתַי אֲנִי לוֹמֵד כָּל־זֹאת? – וְחוֹזֵר מִן הַשָּׁעַר²⁵⁸⁸; הָוֵי “בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח־פִּיהוּ” (ויק“ר יט; דב”ר ח; שהש"ר ה).

ריב “טוֹב מְלֹא כַף־נָחַת מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ”²⁵⁸⁹ – אָמַר רַ' יִצְחָק: טוֹב מִי שֶׁשּׁוֹנֶה שְׁנֵי סְדָרִים וְרָגִיל בָּהֶם מִמִּי שֶׁשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת²⁵⁹⁰ וְאֵינוֹ רָגִיל בָּהֶן.

טוֹב מִי שֶׁהוּא חוֹכֵר שָׂדֶה אַחַת וּמְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ מִמִּי שֶׁהוּא חוֹכֵר שָׂדוֹת הַרְבֵּה וּמְבִירָן (ויק“ר ג; ילק”ש קהל' ד'; ב"ר פב).

ריג רַב שֵׁשֶׁת כָּל־שְׁלֹשִים יוֹם הָיָה חוֹזֵר עַל תַּלְמוּדוֹ וְהָיָה סָמוּךְ וְעוֹמֵד עַל בְּרִיחַ הַדֶּלֶת וְאָמַר: שִׂישִׂי, נַפְשִׁי, שִׂישִׂי, נַפְשִׁי! לָךְ קָרִיתִי²⁵⁹¹, לָךְ שָׁנִיתִי (פסח' סח:).

ריד אָמַר רַ' תַּנְחוּם: הַסּוֹבֵר²⁵⁹² תַּלְמוּדוֹ לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ, מַה־טַּעַם? שֶׁנֶּאֱמַר: “פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ²⁵⁹³”²⁵⁹⁴ (ירוש' בר' פ“ה, ה”א).

רטו בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם – כְּלִי רֵיקָן מַחֲזִיק²⁵⁹⁵, מָלֵא אֵינוֹ מַחֲזִיק; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן – מָלֵא מַחֲזִיק²⁵⁹⁶, רֵיקָן אֵינוֹ מַחֲזִיק, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע²⁵⁹⁷”²⁵⁹⁸ – אִם שָׁמוֹעַ – תִּשְׁמָע, וְאִם לָאו – לֹא תִשְׁמָע. דָּבָר אַחֵר: “אִם־שָׁמוֹעַ” בְּיָשָׁן²⁵⁹⁹ – “תִּשְׁמַע” בְּחָדָשׁ, וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ²⁶⁰⁰ – שׁוּב לֹא תִשְׁמָע (בר' מ.).

רטז אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: הֲלָכָה צְרִיכָה דֵעָה צְלוּלָה כְּיוֹם שֶׁל אִסְתָּן²⁶⁰¹.

אָמַר אַבַּיֵּי: אִם אָמְרָה לִי אֵם: “הָבֵא כֻתָּח²⁶⁰²” – לֹא שָׁנִיתִי.

אָמַר רָבָא: אִם עֲקָצַתְנִי²⁶⁰³ כִנָּה – לֹא שָׁנִיתִי.

מָר בְּנוֹ שֶׁל רָבִינָא עָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ שִׁבְעָה חֲלוּקִים²⁶⁰⁴ לְשִׁבְעָה יָמִים (עיר' סה.).

ריז תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַ' יוֹסֵי. הָיָה רַ' יוֹסֵי מַסְבִּיר לוֹ וְלֹא סָבָר. אָמַר לוֹ: לָמָה אֵין אַתָּה סוֹבֵר? אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי גוֹלֶה מִמְּקוֹמִי. אָמַר לוֹ: מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה? אָמַר לוֹ: מִן גּוֹבַת־שַׁמַּאי²⁶⁰⁵. אָמַר לוֹ: וּמַהוּ אֲוִירוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם? אָמַר לוֹ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק נוֹלָד אָנוּ גוֹבְלִים אֲדַמְדְּמָנִים²⁶⁰⁶ וְטָשִׁים²⁶⁰⁷ אֶת־מֹחוֹ, שֶׁלֹּא יֹאכְלוּהוּ הַיַּתּוּשִׁים. אָמַר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן חֵן מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו (ב"ר לד).

ריח רַ' חִיָּא בַּר אַדֶּא²⁶⁰⁸ הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַב, הָיָה מַסְבִּיר לוֹ וְלֹא סָבָר. אָמַר לוֹ: לָמָה אֵין אַתָּה סוֹבֵר? אָמַר לוֹ: שֶׁחֲמוֹרָתִי עוֹמֶדֶת לֵלֵד, וַאֲנִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תִצְטַנֵּן וְתָמוּת (שם כ).

––––––––

ריט הִלֵּל אוֹמֵר: לֹא הַבַּיְשָׁן²⁶⁰⁹ לָמֵד (אב' ב).

רכ אָמַר רַב גִּדֵּל אָמַר רַב: כָּל־תַּלְמִיד חָכָם הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְאֵין שִׂפְתוֹתָיו נוֹטְפוֹת מַר²⁶¹⁰ – תִּכָּוֶינָה²⁶¹¹ (שבת ל:; פס' קיז.).

רכא גְּמָרָא גְמוֹר – זְמִרְתָּא תְהֵא²⁶¹²! (ביצה כד.).

רכב כְּשֶׁעוֹמֵד רַבִּי בְּמַסֶּכֶת זוֹ לֹא תִשְׁאָלֶנּוּ²⁶¹³ בְמַסֶּכֶת אַחֶרֶת (שבת ג:).

רכג אַשְׁרֵי תַלְמִיד שֶׁרַבּוֹ מוֹדֶה לוֹ (בר' לב.).

רכד אָמַר רַב יְהוּדָה: לֹא נִבְרָא לַיְלָה אֶלָּא לְשֵׁנָה²⁶¹⁴. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: לֹא נִבְרְאָה הַלְּבָנָה²⁶¹⁵ אֶלָּא לְתַלְמוּד.

אָמְרוּ לוֹ לְרַ' זֵירָא: מְחֻדָּדוֹת שְׁמוּעוֹתֶיךָ²⁶¹⁶. אָמַר לָהֶם: שֶׁל יוֹם הֵן²⁶¹⁷.

אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא לְרַב חִסְדָּא: אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָר לְהִתְנַמְנֵם קְצָת? אָמַר לָהּ: הֲרֵי יָבוֹאוּ יָמִים אֲרֻכִּים וּקְצָרִים²⁶¹⁸ וְנִישַׁן הַרְבֵּה.

אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: אָנוּ פוֹעֲלֵי־יוֹם אָנוּ²⁶¹⁹.

רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב לָוָה וּפָרַע²⁶²⁰ (עיר' סה.).

רכה אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי”²⁶²¹. מַה־טַּעַם “יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ”? – מִשּׁוּם שֶׁ“בַּלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי” (ע"ז ג:).

רכו אָמַר רַ' זֵירָא: כָּל־הַיָּשֵׁן בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ תּוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ קְרָעִים־קְרָעִים²⁶²², שֶׁנֶּאֱמַר: “וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה”²⁶²³ (סנה' עא.).

רכז אַרְבַּע מִדּוֹת בְּתַלְמִידִים: מָהִיר לִשְׁמֹעַ²⁶²⁴ וּמָהִיר לְאַבֵּד²⁶²⁵ – יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ²⁶²⁶, קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד – יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ, מָהִיר לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד – זֶה חֵלֶק טוֹב, קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד – זֶה חֵלֶק רָע (אבות ה).

רכח אַרְבַּע מִדּוֹת בְּיוֹשְׁבִים לִפְנֵי חֲכָמִים: סְפוֹג²⁶²⁷ וּמַשְׁפֵּךְ²⁶²⁸, מְשַׁמֶּרֶת²⁶²⁹ וְנָפָה²⁶³⁰. סְפוֹג – שֶׁהוּא סוֹפֵג²⁶³¹ אֶת־הַכֹּל, וּמַשְׁפֵּךְ – שֶׁמַּכְנִיס בְּזוֹ²⁶³² וּמוֹצִיא בְזוֹ, מְשַׁמֶּרֶת – שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת־הַיַּיִן²⁶³³ וְקוֹלֶטֶת אֶת־הַשְּׁמָרִים, וְנָפָה – שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת־הַקֶּמַח²⁶³⁴ וְקוֹלֶטֶת אֶת־הַסֹּלֶת (שם).

רכט הֱיֵה כְּגָרוֹעָה²⁶³⁵ עֲמֻקָּה, שֶׁמַּחֲזֶקֶת אֶת־מֵימֶיהָ, וּכְקַנְקַנָּה זְפוּתָה²⁶³⁶, שֶׁמְּשַׁמֶּרֶת אֶת־יֵינָהּ, וְכִסְפוּג שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל (דא"ז א).

רל רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד²⁶³⁷, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן²⁶³⁸ (אבות ד).

רלא “וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ”²⁶³⁹ – אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשָׁל בָּהֶם²⁶⁴⁰ (גיט' מג.).

רלב “וְלֹא־נָתַן יְיָ לָכֶם לֵב לָדַעַת… עַד הַיּוֹם הַזֶּה²⁶⁴¹”²⁶⁴² – אָמַר רַבָּה: מִכָּאן, שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דַּעַת רַבּוֹ עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה (ע"ז ה:).

––––––––

רלג “יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי”²⁶⁴³ – מַה מָּטָר זֶה אֶחָד הוּא יוֹרֵד עַל הָאִילָנוֹת וְנוֹתֵן בָּהֶם מַטְעַמִּים לְכָל־אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה־שֶּׁהוּא: בְּגֶפֶן לְפִי מַה־שֶּׁהִיא, בְּזַיִת לְפִי מַה־שֶּׁהוּא, בִּתְאֵנָה לְפִי מַה־שֶּׁהִיא; כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה כֻּלָּם אַחַת, וְיֵשׁ בָּהֶם מִקְרָא וּמִשְׁנָה וּמִדְרָשׁ וַהֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת.

“כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא”²⁶⁴⁴ – מַה שְּׂעִירִים הַלָּלוּ יוֹרְדִים עַל עֲשָׂבִים וּמַעֲלִים אוֹתָם, וְיֵשׁ בָּהֶם יְרֻקִּים, וְיֵשׁ בָּהֶם אֲדֻמִּים, וְיֵשׁ בָּהֶם שְׁחוֹרִים, וְיֵשׁ בָּהֶם לְבָנִים; כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה, יֵשׁ בָּהֶם רַבָּנִים, יֵשׁ בָּהֶם כְּשֵׁרִים, יֵשׁ בָּהֶם חֲכָמִים, וְיֵשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים, וְיֵשׁ בָּהֶם חֲסִידִים (ספרי האזינו; ילק"ש שם לב).

רלד שֶׁמָּא תֹאמַר: הֲרֵי אֲנִי קוֹרֵא פַרְשָׁה קָשָׁה וּמַנִּיחַ אֶת־הַקַּלָּה, תַּלְמוּד־לוֹמַר: “כִּי לֹא־דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם”²⁶⁴⁵… שֶׁמָּא תֹאמַר: לָמַדְתִּי הֲלָכוֹת וְדַי לִי, תַּלְמוּד־לוֹמַר: “כִּי אִם־שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת”²⁶⁴⁶ – לְמַד מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. (ספרי עקב).

רלה שָנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָעוֹסְקִין בְּמִקְרָא – מִדָּה וְאֵינָהּ מִדָּה²⁶⁴⁷; בְּמִשְׁנָה – מִדָּה וְנוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר; בְּתַלְמוּד – אֵין לְךָ מִדָּה גְדוֹלָה מִזּוֹ. וּלְעוֹלָם הֱוֵי רָץ²⁶⁴⁸ לְמִשְׁנָה יוֹתֵר מִן הַתַּלְמוּד. (ב“מ לג.; ע”י).

רלו “בְּתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־לְּךָ מִלְחָמָה”²⁶⁴⁹ – אָמַר רַ' אַסִּי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה? – בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ חֲבִילות שֶׁל מִשְׁנָה²⁶⁵⁰ (סנה' מב.).

רלז “וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין־שָׁלוֹם”²⁶⁵¹ – אָמַר רַב: כֵּוָן שֶׁיּוֹצֵא אָדָם מִדְּבַר הֲלָכָה לִדְבַר מִקְרָא שׁוּב אֵין לוֹ שָׁלוֹם²⁶⁵². וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הַפּוֹרֵשׁ מִתַּלְמוּד לְמִשְׁנָה²⁶⁵³. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִלּוּ מִשַּׁ“ס לְשַׁ”ס²⁶⁵⁴. (חג' י.).

רלח אָמַר רַ' בַּנָּאָה: לְעוֹלָם יַשְׁקִיעַ אָדָם עַצְמוֹ בְּמִשְׁנָיוֹת, שֶׁאִם יַרְתִּיק²⁶⁵⁵ יִפְתְּחוּ לוֹ, אִם לְתַלְמוּד – לְתַלְמוּד, אִם לְהַגָּדָה – לְהַגָּדָה.

רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אָמַר: עַמּוּד־בַּרְזֶל – מִשְׁנָה²⁶⁵⁶ (ויק"ר כא).

רלט “טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה”²⁶⁵⁷ – זֶה מִקְרָא, “וְגַם־מִזֶּה אַל־תַּנַּח אֶת־יָדֶךָ”²⁶⁵⁸ – זֶה מִשְׁנָה (קה"ר ז').

רמ “הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ”²⁶⁵⁹ – זֶה מִקְרָא, “וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ”²⁶⁶⁰ – זֶה מִשְׁנָה, “אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ”²⁶⁶¹ – זֶה תַלְמוּד (סוטה מד.).

רמא אָמַר רַב סָפְרָא מִשּׁוּם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא: לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו²⁶⁶²: שָׁלִישׁ בְּמִקְרָא, שָׁלִישׁ בְּמִשְׁנָה, שָׁלִישׁ בְּתַלְמוּד. (קיד' ל.).

רמב רַ' יִצְחָק בֶּן־פִּנְחָס אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִדְרָשׁ²⁶⁶³ וְאֵין בְּיָדוֹ הֲלָכוֹת – לֹא טָעַם טַעַם שֶׁל חָכְמָה; כָּל־מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ הֲלָכוֹת וְאֵין בְּיָדוֹ מִדְרָשׁ – לֹא טָעַם טַעַם שֶׁל יִרְאַת חֵטְא.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִדְרָשׁ וְאֵין בְּיָדוֹ הֲלָכוֹת – זֶה גִבּוֹר וְאֵינוֹ מְזֻיָּן²⁶⁶⁴; כָּל־מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ הֲלָכוֹת וְאֵין בְּיָדוֹ מִדְרָשׁ – חַלָּשׁ וְזַיִן בְּיָדוֹ; יֵשׁ בְּיָדוֹ זֶה וָזֶה – גִּבּוֹר וּמְזֻיָּן. (אדר"נ כט).

רמג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲשִׁיר נְכָסִים, עֲשִׁיר פֻּמְבֵּי – זֶה הוּא בַּעַל הַגָּדוֹת²⁶⁶⁵; עֲשִׁיר סְלָעִים²⁶⁶⁶, עֲשִׁיר תְּקוֹעַ²⁶⁶⁷ – זֶהוּ בַּעַל פִּלְפּוּל; עֲשִׁיר מִדּוֹת, עֲשִׁיר כֶּמֶס²⁶⁶⁸ – זֶהוּ בַּעַל־שְׁמוּעוֹת²⁶⁶⁹. הַכֹּל צְרִיכִין לְבַעַל־הַחִטִּים – תַּלְמוּד²⁶⁷⁰.

אָמַר רַ' זֵירָא אָמַר רַב: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”²⁶⁷¹ – זֶה בַּעַל־גְּמָרָא²⁶⁷², “וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”²⁶⁷³ – זֶה בַּעַל־מִשְׁנָה. רָבָא אָמַר: חִלּוּף הַדְּבָרִים²⁶⁷⁴. וְזֶה שֶׁאָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם²⁶⁷⁵”²⁶⁷⁶ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה; “בּוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם²⁶⁷⁷”²⁶⁷⁸ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי גְמָרָא. (ב"ב קמה:).

רמד רַב יִצְחָק בַּר יְהוּדָה הָיָה רָגִיל לִפְנֵי רָמִי בַר חַמָּא. הִנִּיחוֹ וְהָלַךְ לְרַב שֵׁשֶׁת. פַּעַם אַחַת פָּגַע בּוֹ. אָמַר לוֹ: “הַדֻּכָּס תְּפָסָנוּ²⁶⁷⁹, – וְהָרֵיחַ בָּא לְיָד”; מִפְּנֵי שֶׁהָלַכְתָּ לְךָ לִפְנֵי רַב שֵׁשֶׁת נַעֲשֵׂיתָ כְּרַב שֵׁשֶׁת! אָמַר לוֹ: לֹא בִשְׁבִיל כָּךְ²⁶⁸⁰. אַתָּה כְּשֶׁהָיִיתִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ הָיִיתָ פּוֹשֵׁט לִי מִסְּבָרָא²⁶⁸¹, כְּשֶׁמָּצָאתִי מִשְׁנָה²⁶⁸² – סְבָרָתְךָ מֻפְרָכֶת²⁶⁸³; רַב שֵׁשֶׁת כְּשֶׁשּׁוֹאֵל אֲנִי דָבָר מִמֶּנּוּ הוּא פוֹשֵׁט לִי מִמִּשְׁנָה²⁶⁸⁴, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי מוֹצֵא מִשְׁנָה סוֹתֶרֶת –מִשְׁנָה וּמִשְׁנָה הִיא (זב' צו:).

רמה שָׁנִינוּ, רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁאֵין לְךָ מִקְצוֹעַ²⁶⁸⁵ בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מֵהֶם, שֶׁהֵם כְּמַעְיָן נוֹבֵעַ. (בר' סג:; ב"ב קעה:).

רמו “וּמַיִם²⁶⁸⁶ תִּכֵּן בַּמִּדָּה”²⁶⁸⁷ – אָמַר רַ' יוּדָן בְּרַ' שְׁמוּאֵל: אֲפִלּוּ דִבְרֵי־תוֹרָה²⁶⁸⁸ שֶׁנִּתְּנוּ מִלְמַעְלָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בְּמִדָּה, וְאֵלּוּ הֵם: מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, הֲלָכוֹת וְאַגָּדָה. יֵשׁ זוֹכֶה לַמִּקְרָא, וְיֵשׁ לַמִּשְׁנָה, וְיֵשׁ לַתַּלְמוּד, וְיֵשׁ לָאַגָּדָה, וְיֵשׁ זוֹכֶה לְכֻלָּם (ויק"ר טו).

רמז “אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי”²⁶⁸⁹ – בְּנֹהַג־שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִים לְמִקְרָא יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה – לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה – לְתַלְמוּד, יוֹצֵא מֵהֶם אֶחָד – לְהוֹרָאָה. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי” (קה"ר ז).

ה. רַב וְחָבֵר. שִׁמּוּשָׁהּ־שֶׁל־תּוֹרָה

רמח רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב – וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק²⁶⁹⁰ (אב' א).

רמט אֵינוֹ דוֹמֶה לוֹמֵד מֵעַצְמוֹ לְלוֹמֵד מֵרַבּוֹ (כת' קיא.).

רנ אָמַר ר' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְיָ־צְבָאוֹת הוּא”²⁶⁹¹ – אִם דּוֹמֶה הָרַב לְמַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת יְבַקְשׁוּ תוֹרָה מִפִּיהוּ, וְאִם לָאו – אַל יְבַקְשׁוּ תוֹרָה מִפִּיהוּ (מו"ק יד.).

רנא רַ' יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמַה הוּא דוֹמֶה? לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת²⁶⁹² וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ²⁶⁹³; וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמַה הוּא דוֹמֶה? לְאוֹכֵל עֲנָּבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן.

רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַן אֶלָּא בְּמַה שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ. יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן²⁶⁹⁴, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ (אב' ד).

רנב “וְהָיָה כָּעֵץ שָׁתוּל²⁶⁹⁵ עַל־פַּלְגֵי מָיִם”²⁶⁹⁶ – אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנַּאי: “כְּעֵץ שָׁתוּל” וְלֹא כְעֵץ נָטוּעַ. כָּל־הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מֵרַב אֶחָד אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם.

אָמַר לָהֶם רַב חִסְדָּא לַחֲכָמִים: מְבַקֵּשׁ אֲנִי לוֹמַר לָכֶם דָּבָר אֶחָד, וּמִתְיָרֵא שֶׁתַּנִּיחוּנִי וְתֵלֵכוּ: כָּל־הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מֵרַב אֶחָד אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם. הִנִּיחוּהוּ וְהָלְכוּ אֵצֶל רַבָּה, אָמַר לָהֶם: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּסְבָרָא²⁶⁹⁷, אֲבָל בִּגְמָרָא²⁶⁹⁸ יָפֶה יוֹתֵר מֵרַב אֶחָד, שֶׁלֹּא יִתְחַלְּקוּ הַלְּשׁוֹנוֹת²⁶⁹⁹ (ע"ז יט).

רנג הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מֵרַב אֶחָד לְמַה הוּא דוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה אַחַת וּזְרָעָהּ מִקְצָתָהּ חִטִּים וּמִקְצָתָהּ שְׂעוֹרִים, בְּמִקְצָתָהּ [נָטַע] זֵיתִים וּבְמִקְצָתָהּ אִילָנוֹת – וְנִמְצָא אָדָם הַהוּא מָלֵא טוֹבָה וּבְרָכָה; וּבִזְמַן שֶׁלּוֹמֵד מִשְּׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דּוֹמֶה לְמִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ שָׂדוֹת הַרְבֵּה, אַחַת זָרַע חִטִּים וְאַחַת זָרַע שְׂעוֹרִים, וְנָטַע אַחַת זֵיתִים וְאַחַת אִילָנוֹת – וְנִמְצָא הָאָדָם הַהוּא מְפֻזָּר בֵּין הָאֲרָצוֹת בְּלֹא טוֹב וּבְרָכָה²⁷⁰⁰ (אדר"נ ח).

רנד רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָאוֹמֵר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל (בר' כז:).

רנה אָדָם חַיָּב לוֹמַר בִּלְשׁוֹן רַבּוֹ²⁷⁰¹ (עד' א).

רנו הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה בְּשֵׁם אוֹמְרָהּ, יִרְאֶה בַּעַל הַשְּׁמוּעָה²⁷⁰² כְּאִלּוּ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ (שקל' ז:).

רנז יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר.

“עֲשֵׂה לְךָ רַב” כֵּיצַד? מְלַמֵּד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ אֶת־רַבּוֹ קֶבַע וְיִלְמַד מִמֶּנּוּ מִקְרָא, מִשְׁנָה, מִדְרָשׁ, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. טַעַם שֶׁהִנִּיחַ לוֹ²⁷⁰³ בְּמִקְרָא – סוֹף שֶׁיֹּאמַר לוֹ בְּמִשְׁנָה, טַעַם שֶׁהִנִּיחַ לוֹ [בְּמִשְׁנָה – סוֹף שֶׁיֹּאמַר לוֹ בְּמִדְרָשׁ, טַעַם שֶׁהִנִּיחַ לוֹ] בְּמִדְרָשׁ²⁷⁰⁴ – סוֹף שֶׁיֹּאמַר לוֹ בַּהֲלָכוֹת, טַעַם שֶׁהִנִּיחַ לוֹ בַּהֲלָכוֹת – סוֹף שֶׁיֹּאמַר לוֹ בְּאַגָּדָה.

“וּקְנֵה לְךָ חָבֵר” כֵּיצַד? מְלַמֵּד שֶׁיִּקְנֶה הָאָדָם חָבֵר לְעַצְמוֹ שֶׁיֹּאכַל עִמּוֹ, וְיִשְׁתֶּה עִמּוֹ, וְיִקְרָא עִמּוֹ, וְיִשְׁנֶה עִמּוֹ, וְיִישַׁן עִמּוֹ, וִיגַלֶּה לוֹ כָּל־סְתָרָיו, סִתְרֵי תוֹרָה וְסִתְרֵי דֶרֶךְ־אֶרֶץ; שֶׁכְּשֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וְטָעָה אֶחָד מֵהֶם [בַּ]הֲלָכָה וּבְרֹאשׁ הַפֶּרֶק, אוֹ שֶׁיֹּאמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְעַל טָהוֹר טָמֵא, עַל אָסוּר מֻתָּר וְעַל מֻתָּר אָסוּר – חֲבֵרוֹ מֵחֲזִירוֹ – – – שֶׁנֶּאֱמַר: “טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן־הָאֶחָד, אֲשֶׁר יֵשׁ־לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם”²⁷⁰⁵ (אב' א; אדר"נ ח).

רנח רַ' נְהוֹרַאי אוֹמֵר: הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם־תּוֹרָה. וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָבוֹא אַחֲרֶיךָ; שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְּיָדֶיךָ²⁷⁰⁶ – וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן (אב' ד).

רנט “הַסְכֵּת²⁷⁰⁷ וּשְׁמַע”²⁷⁰⁸ – עֲשׂוּ כִּתּוֹת־כִּתּוֹת וְעִסְקוּ בַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בַּחֲבוּרָה. וְכֵן אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “חֶרֶב אֶל־הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ”²⁷⁰⁹ – חֶרֶב עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים²⁷¹⁰, שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּד בְּבַד²⁷¹¹ וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּטַּפְּשִׁים²⁷¹², שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנֹאָלוּ” (בר' סג:).

רס אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד”²⁷¹³ – לוֹמַר לָךְ: מַה בַּרְזֶל זֶה אֶחָד מְחַדֵּד אֶת־חֲבֵרוֹ, אַף שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים מְחַדְּדִים זֶה אֶת־זֶה בַּהֲלָכָה.

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי־תוֹרָה כְּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם־יְיָ”²⁷¹⁴ – לוֹמַר לָךְ: מָה אֵשׁ אֵינוֹ דוֹלֵק יְחִידִי, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִין בִּיחִידִי (תענ' ז.).

רסא אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי־תוֹרָה כְּעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ”?²⁷¹⁵ – לוֹמַר לָךְ: מָה עֵץ, קָטָן מַדְלִיק אֶת־הַגָּדוֹל, אַף תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, קְטַנִּים מְחַדְּדִים אֶת־הַגְּדוֹלִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' חֲנִינָא: הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵחֲבֵרַי יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם (שם).

רסב אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת²⁷¹⁶ אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ (ב"ר סט).

רסג קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה (ב"ב כא.).

רסד “לֹא יֵבשׁוּ כִּי־יְדַבְּרוּ אֶת־אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר”²⁷¹⁷ – מַהוּ “אֶת־אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר”? אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: אֲפִלּוּ הָאָב וּבְנוֹ, הָרַב וְתַלְמִידוֹ, שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּשַׁעַר אֶחָד²⁷¹⁸ – נַעֲשִׂים אוֹיְבִים זֶה אֶת־זֶה; וְאֵינָם זָזִים מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשִׂים אוֹהֲבִים זֶה אֶת־זֶה (קיד' ל:).

רסה שָׁאַל רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אֶת רַ' יוֹנָתָן בְּרַ' אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּשּׁוּק, אָמַר לוֹ: שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד. אָמַר לוֹ: לֵךְ לְבֵית־הַתַּלְמוּד²⁷¹⁹ וַאֲנִי אֶשְׁנֶה לְךָ שָׁם. אָמַר לוֹ: רַבֵּנוּ, לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ “חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ”²⁷²⁰? אָמַר לוֹ: אִם קָרִיתָ לֹא שָׁנִיתָ²⁷²¹ – מַהוּ “חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה” – בְּחוּצָהּ²⁷²² שֶׁל תּוֹרָה. הַמַּרְגָּלִית הֵיכָן הִיא נִמְכֶּרֶת – לֹא בְחוּצָהּ?! כָּךְ הַתּוֹרָה – בַּחוּץ שֶׁלָּהּ הִיא נֶאֱמֶרֶת. וּמַהוּ “בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ”? בַּמָּקוֹם שֶׁמַּרְחִיבִין לָהּ²⁷²³. וְהֵיכָן מַרְחִיבִין לָהּ? בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת (תנח' בחק'; תנה"ק שם).

רסו שָׁנוּ, תַּלְמִיד שֶׁגָּלָה²⁷²⁴ מַגְלִין רַבּוֹ עִמּוֹ²⁷²⁵, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָס אֶל־אַחַת מִן־הֶעָרִים הָאֵל וָחָי”²⁷²⁶ – עֲשֵׂה לוֹ דָבָר שֶׁתְּהֵא לוֹ חַיּוּת. אָמַר רַ' זְעֵירָא: מִכָּאן שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה אָדָם לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן²⁷²⁷.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָרַב שֶׁגָּלָה מַגְלִין יְשִׁיבָתוֹ עִמּוֹ (מכ' י.).

רסז “אָמַר עָצֵל שַׁחַל בֵּדָּרֶךְ”²⁷²⁸ – אָמְרוּ לְעָצֵל: הֲרֵי רַבְּךָ בָּעִיר²⁷²⁹, לֵךְ וּלְמַד תּוֹרָה מִמֶּנּוּ; וְהוּא מֵשִׁיב אוֹתָם: מִתְיָרֵא אֲנִי מִן הָאֲרִי שֶׁבַּדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שַׁחַל בַּדֶּרֶךְ”. אוֹמְרִים לוֹ: רַבְּךָ בְּתוֹךְ הַמְּדִינָה²⁷³⁰, עֲמֹד וְלֵךְ אֶצְלוֹ; אוֹמֵר לָהֶם: מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁלֹּא יְהֵא אֲרִי בֵּין הָרְחוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר “אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת”²⁷³¹. אוֹמְרִים לוֹ: הֲרֵי הוּא בְּתוֹךְ הַבָּיִת; אָמַר לָהֶם: אִם אֲנִי אֵלֵךְ אֶצְלוֹ אֲנִי מוֹצֵא אֶת־הַדֶּלֶת נְעוּלָה. אוֹמְרִים לוֹ: פְּתוּחָה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל־צִירָהּ”²⁷³². לְסוֹף כְּשֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מַה־לְּהָשִׁיב, אוֹמֵר לָהֶם: הַדֶּלֶת פְּתוּחָה אוֹ נְעוּלָה, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִישֹׁן עוֹד מְעָט, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַד־מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב… מְעַט שֵׁנוֹת”²⁷³³ (דב“ר ח; ילק”ש משלי כו).

––––––––

רסח אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָי: גְּדוֹלָה שִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה²⁷³⁴ יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן־שָׁפָט אֲשֶׁר־יָצַק מַיִם עַל־יְדֵי אֵלִיָּהוּ”²⁷³⁵ – “לָמַד” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “יָצַק”, מְלַמֵּד שֶׁגְּדוֹלָה שִׁמּוּשָׁהּ יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ (בר' ז:).

רסט יוֹסֵי בֶּן־יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ בֵּית־וַעַד²⁷³⁶ לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק²⁷³⁷ בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת־דִּבְרֵיהֶם (אב' א).

רע הֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָם²⁷³⁸ שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּם²⁷³⁹ שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָם נְשִׁיכַת שׁוּעָל²⁷⁴⁰, וַעֲקִיצָתָם עֲקִיצַת עַקְרָב²⁷⁴¹, וּלְחִישָׁתָם²⁷⁴² לְחִישַׁת שָׂרָף²⁷⁴³, וְכָל־דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ (שם ב).

רעא הַתּוֹרָה כֻלָּהּ אֵשׁ, מֵאֵשׁ נִתְּנָה וּבָאֵשׁ נִמְשָׁלָה: מַה דַּרְכָּהּ שֶׁל אֵשׁ, שֶׁאִם קָרֵב אָדָם אֶצְלָהּ נִכְוֶה, רָחַק מִמֶּנָּה – צָנַן, כָּךְ אֵין לוֹ לְאָדָם אֶלָּא לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד²⁷⁴⁴ אוּרָם שֶׁל חֲכָמִים (תנח' יתרו).

רעב קָרָא אָדָם וְלֹא שָׁנָה – עֲדַיִן בַּחוּץ עוֹמֵד; שָׁנָה וְלֹא קָרָא – עֲדַיִן בַּחוּץ עוֹמֵד; קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ עֲדַיִן תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים דּוֹמֶה לְמִי שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ סִתְרֵי תוֹרָה (ויק"ר ג).

ו. כְּבוֹד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ

רעג רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל־הַמְּכַבֵּד אֶת־הַתּוֹרָה גּוּפוֹ²⁷⁴⁵ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת, וְכָל־הַמְחַלֵּל אֶת־הַתּוֹרָה גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת (אב' ד).

רעד הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָּסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אֶחָת, צָרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד – קְרָאוֹ רַבּוֹ, אַלוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי²⁷⁴⁶ וּמְיֻדָּעַי”²⁷⁴⁷. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קָרְאוֹ רַבּוֹ, אַלוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ; הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָּסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אֶחָת – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד (שם ו).

רעה אֲבֵדַת אָבִיו וַאֲבֵדַת רַבּוֹ²⁷⁴⁸ – שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת²⁷⁴⁹, שֶׁאָבִיו הֱבִיאוֹ לָעוֹלָם־הַזֶּה, וְרַבּוֹ, שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה, מְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא; וְאִם אָבִיו חָכָם – שֶׁל אָבִיו קוֹדָמֶת. הָיָה אָבִיו וְרַבּוֹ נוֹשְׂאִים מַשְּׂאוֹי, מַנִּיחַ אֶת־שֶׁל רַבּוֹ²⁷⁵⁰ וְאַחַר־כָּךְ מַנִּיחַ אֶת־שֶׁל אָבִיו. הָיָה אָבִיו וְרַבּוֹ בְּבֵית־הַשֶּׁבִי, פּוֹדֶה אֶת־רַבּוֹ וְאַחַר־כָּךְ פּוֹדֶה אֶת־אָבִיו, וְאִם אָבִיו חָכָם – פּוֹדֶה אֶת־אָבִיו וְאַחַר־כָּךְ פּוֹדֶה אֶת־רַבּוֹ.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: רַבּוֹ שֶׁאָמְרוּ – רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה, וְלֹא רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ מִקְרָא וּמִשְׁנָה – דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ הֵימֶנּוּ²⁷⁵¹. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לֹא הֵאִיר עֵינָיו²⁷⁵² אֶלָּא בְּמִשְׁנָה אַחַת – זֶה הוּא רַבּוֹ (ב"מ לג.).

רעו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל²⁷⁵³: חָכָם שֶׁמֵּת אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ²⁷⁵⁴, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת – כָּל־יִשְׂרָאֵל רְאוּיִם לְמַלְכוּת; מֶלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן־גָּדוֹל; כֹּהֵן־גָּדוֹל קוֹדֵם לְנָבִיא; נָבִיא קוֹדֵם לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה; מְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לִסְגָן²⁷⁵⁵; סְגַן קוֹדֵם לַאֲמַרְכָּל²⁷⁵⁶; אֲמַרְכָּל קוֹדֵם לְגִזְבָּר²⁷⁵⁷; גִּזְבָּר קוֹדֵם לְרֹאשׁ מִשְׁמָר; רֹאשׁ מִשְׁמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית־אָב²⁷⁵⁸; רֹאשׁ בֵּית־אָב קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט; כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי; לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל; יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר; מַמְזֵר לְנָתִין²⁷⁵⁹; נָתִין לְגֵר; גֵּר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים²⁷⁶⁰, אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד־חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם־הָאָרֶץ – מַמְזֵר תַּלְמִיד־חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם־הָאָרֶץ (הור' יג: במ"ר ו).

רעז רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמָיִם (אב' ד).

רעח שָׁנִינוּ: שִׁמְעוֹן הָעֶמְסוֹנִי²⁷⁶¹ (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: נְחֶמְיָה הָעֶמְסוֹנִי) הָיָה דוֹרֵשׁ כָּל־אֵתִים שֶׁבַּתּוֹרָה²⁷⁶². כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ“אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא”²⁷⁶³ פֵּרַשׂ²⁷⁶⁴. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, כָּל־אֵתִים שֶׁדָּרַשְׁתָּ מַה־תְּהֵא עֲלֵיהֶן? אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה, כָּךְ אֲנִי מְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה. עַד שֶׁבָּא רַ' עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: “אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא” – לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים²⁷⁶⁵ (פסח' כב:).

רעט אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא: הָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ²⁷⁶⁶ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל, הָרַב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל. רַב יוֹסֵף אָמַר: אֲפִלּוּ הָרַב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַייָ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם²⁷⁶⁷”²⁷⁶⁸ (קיד' לב).

רפ אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל־הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ²⁷⁶⁹ כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּהַצֹּתָם עַל־יְיָ²⁷⁷⁰”²⁷⁷¹. אָמַר רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא: כָּל־הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ כְּעוֹשֶׂה [מְרִיבָה] עִם שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר־רָבוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־יְיָ”²⁷⁷². אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: כָּל־הַמִּתְרַעֵם עַל רַבּוֹ כְּאִלּוּ מִתְרַעֵם עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל־יְיָ”²⁷⁷³. אָמַר רַ' אַבָּהוּ: כָּל־הַמְּהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ²⁷⁷⁴ כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחַר שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה”²⁷⁷⁵ (סנה' קי.).

רפא אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בֵּית־דִּין מְנַדִּין²⁷⁷⁶ עַל כְּבוֹד הָרַב²⁷⁷⁷, וְכֻלָּם שָׁנִינוּ בְמִשְׁנָתֵנוּ. אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר: הֵיכָן? אָמַר לוֹ: לִכְשֶׁתִּמְצָא²⁷⁷⁸. יָצָא, בָּדַק וּמָצָא שְׁלשָׁה: הַמְזַלְזֵל²⁷⁷⁹ בִּנְטִילַת יָדַיִם²⁷⁸⁰, וְהַמְּסַפֵּר אַחֲרֵי מִטָּתָם²⁷⁸¹ שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, וְהַמֵּגֵס דַּעְתּוֹ כְּלַפֵּי מָעְלָה²⁷⁸² (בר' יט.).

רפב אָמַר רַב יְהוּדָה: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּזּוּ בָהּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאָכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִיאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת־יְיָ בְּעַמּוֹ עַד־לְאֵין מַרְפֵּא”²⁷⁸³ – מַהוּ “עַד־לְאֵין מַרְפֵּא”? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמְּבַזֶּה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ (שבת קיט:).

רפג אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי לְבָנָיו: הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ²⁷⁸⁴, שֶׁאָמְרוּ: לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן (בר' ח:).

רפד שָׁנִינוּ: שְׁלשָׁה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ – הָרַב בְּאֶמְצָע, וְגָדוֹל בִּימִינוֹ, וְקָטֹן בִּשְׂמֹאלוֹ (עיר' נד:).

רפה תַּלְמִיד הַנִּפְטָר מֵרַבּוֹ לֹא יַחֲזִיר פָּנָיו וְיֵלֵךְ, אֶלָּא מְצַדֵּד פָּנָיו²⁷⁸⁵ וְהוֹלֵךְ. וְכֵן מָצִינוּ בְּרַ' אֶלְעָזָר כְּשֶׁהָיָה נִפְטָר מֵרַ' יוֹחָנָן – אִם בִּקֵּשׁ רַ' יוֹחָנָן לֵלֵךְ [תְּחִלָּה], הָיָה רַ' אֶלְעָזָר כָּפוּף וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ עַד שֶׁנֶּעֱלַם רַ' יוֹחָנָן מִמֶּנּוּ; אִם בִּקֵּשׁ רַ' אֶלְעָזָר לֵלֵךְ [תְּחִלָּה], הָיָה הוֹלֵךְ לַאֲחוֹרָיו עַד שֶׁנֶּעֱלַם רַ' יוֹחָנָן מִמֶּנּוּ.

רָבָא, כְּשֶׁנִּפְטַר מֵרַב יוֹסֵף, הָיָה הוֹלֵךְ לַאֲחוֹרָיו עַד שֶׁנִּקְּפוּ רַגְלָיו בְּאִסְקוּפָה²⁷⁸⁶ וְנִתְלַכְלְכָה בְדָם. אָמְרוּ לוֹ לְרַב יוֹסֵף²⁷⁸⁷: כָּךְ עוֹשֶׂה רָבָא. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּגְבַּהּ רֹאשְׁךָ²⁷⁸⁸ עַל הַכָּרָךְ כֻּלּוֹ (יומא נג.).

רפו רַ' זֵירָא, כְּשֶׁתַּשׁ²⁷⁸⁹ כֹּחוֹ מִתַּלְמוּדוֹ, הָיָה הוֹלֵךְ וְיוֹשֵׁב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית רַ' נָתָן²⁷⁹⁰ בֶּן־טוֹבִי… אָמַר – כְּשֶׁיַּעַבְרוּ חֲכָמִים אֶעֱמֹד לִפְנֵיהֶם וַאֲקַבֵּל שָׂכָר (בר' כח.).

רפז אָמַר רָבָא: כַּמָּה טִפְּשִׁים בְּנֵי אָדָם הַלָּלוּ, שֶׁעוֹמְדִים לִפְנֵי סֵפֶר־תּוֹרָה וְאֵינָם עוֹמְדִים לִפְנֵי אָדָם גָּדוֹל, שֶׁאִלּוּ בְּסֵפֶר־תּוֹרָה כָּתוּב “אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ”²⁷⁹¹ וּבָאוּ חֲכָמִים וּפִחֲתוּ אֶחָת²⁷⁹² (מכ' כב:).

רפח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁאֵין עוֹמֵד בִּפְנֵי רַבּוֹ נִקְרָא רָשָׁע, וְאֵינוֹ מַאֲרִיךְ יָמִים, וְתַּלְמוּדוֹ מִשְׁתַּכֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְטוֹב לֹא־יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא־יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים”²⁷⁹³ – מוֹרָא זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ”²⁷⁹⁴ – הֲרֵי מוֹרָא זוֹ קִימָה.

אָמַר רַ' אַיְבוּ אָמַר רַ' יַנַּאי: אֵין תַּלְמִיד־חָכָם רַשַּׁאי לַעֲמֹד בִּפְנֵי רַבּוֹ אֶלָּא שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא כְבוֹדוֹ מְרֻבֶּה מִכְּבוֹד שָׁמָיִם (קיד' לג).

רפט אָמַר רַב אַבָּא הַכֹּהֵן בַּר פַּפָּא: כְּשֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה סִיעָה²⁷⁹⁵ אַחַת שֶׁל בְּנֵי אָדָם, הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יְהוּ רוֹאִים אוֹתִי וְעוֹמְדִים מִפָּנָי. וּכְשֶׁאָמַרְתִּי דְבָרִים לִפְנֵי רַב יוֹסֵי בַּר זְבִידָא אָמַר לִי: צָרִיךְ אַתָּה לַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם, וִיהוּ רוֹאִים אוֹתְךָ וְעוֹמְדִים מִפָּנֶיךָ, וְאַתָּה מְבִיאָם לִידֵי יִרְאַת־שָׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם… וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ”²⁷⁹⁶ (תנה"ק בהעלותך).

רצ שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמִּתְפַּלֵּל אֲחוֹרֵי רַבּוֹ²⁷⁹⁷, וְהַנּוֹתֵן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ, וְהַמַּחֲזִיר שָׁלוֹם לְרַבּוֹ, וְהַחוֹלֵק עַל יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ – גּוֹרֵם לִשְׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל (בר' כז:).

רצא אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: כַּח וְרַק²⁷⁹⁸ בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת”²⁷⁹⁹ – אַל תִּקְרָא “מְשַׂנְאַי” אֶלָּא “מַשְׂנִיאַי”²⁸⁰⁰. (עיר' צט.; ע"י).

רצב אָמַר רַב חִיָּא בַּר אַמִּי בְּשֵׁם עֻלָּא: לְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בִּמְקוֹם רַבּוֹ, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁשִּׁמְעִי בֶּן־גֵּרָא קַיָּם לֹא נָשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת־בַּת־פַּרְעֹה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים: בְּשֶׁהוּא כָפוּף לְרַבּוֹ²⁸⁰¹, אֲבָל אִם אֵינוֹ כָפוּף – אַל יָדוּר²⁸⁰² (בר' ח).

רצג דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי תַלְמִיד – דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין? (קיד' מב:).

רצד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לְכֶרֶם בְּיַבְנֶה²⁸⁰³ הָיוּ שָׁם רַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' נְחֶמְיָה וְרַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי. פָּתְחוּ כֻלָּם בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא²⁸⁰⁴ וְדָרָשׁוּ. פָּתַח רַ' יְהוּדָה, רֹאשׁ־הַמְדַבְּרִים²⁸⁰⁵ בְּכָל־מָקוֹם, בִּכְבוֹד תּוֹרָה וְדָרָשׁ: “וּמשֶׁה יִקַּח אֶת־הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה”²⁸⁰⁶, וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אֲרוֹן יְיָ, שֶׁלֹּא הָיָה מְרֻחָק אֶלָּא שְׁנֵים־עָשָׂר מִיל, אָמְרָה תוֹרָה: “וְהָיָה כָּל־מְבַקֵּשׁ יְיָ יֵצֵא אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד”²⁸⁰⁷ – תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁהוֹלְכִים²⁸⁰⁸ מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמֹד תּוֹרָה – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

וְעוֹד פָּתַח רַ' יְהוּדָה בִּכְבוֹד תּוֹרָה וְדָרָשׁ: “הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם”²⁸⁰⁹ – וְכִי אוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אוֹתוֹ יוֹם סוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁחֲבִיבָה תוֹרָה עַל לוֹמְדֶיהָ בְּכָל־יוֹם וָיוֹם כַּיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה מֵהַר סִינָי.

פָּתַח רַ' נְחֶמְיָה בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרָשׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־הַקֵּינִי לְכוּ סֻרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן־אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”²⁸¹⁰ – וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה יִּתְרוֹ, שֶׁלֹּא קֵרַב אֶת־מֹשֶׁה אֶלָּא לִכְבוֹד עַצְמוֹ – כָּךְ; הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם²⁸¹¹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

פָּתַח רַ' יוֹסֵי בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרָשׁ: “לֹא־תְּתַעֵב מִצְרִי כִּי־גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ”²⁸¹² – וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה מִּצְרִים, שֶׁלֹּא קֵרְבוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִם יָדַעְתָּ וְיֵשׁ־בָּם אַנְשֵׁי־חַיִל וְשַׂמְתֶּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל־אֲשֶׁר־לִי”²⁸¹³ – כָּךְ; הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְכָסָיו – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

פָּתַח רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרָשׁ: “וַיְבָרֶךְ יְיָ… אֶת־בֵּית עֹבֵד אֱדֹם… בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים”²⁸¹⁴ – וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אָרוֹן, שֶׁלֹּא אָכַל וְשָׁתָה, אֶלָּא כִּבֵּד וְרִבֵּץ לְפָנָיו, כָּךְ; הַמְּאָרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (בר' סג:).

רצה בְּשִׁלְפֵי הַשְּׁמָד²⁸¹⁵ נִתְכַּנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לְאוּשָׁא²⁸¹⁶, וְאֵלּוּ הֵם: רַ' יְהוּדָה וְרַ' נְחֶמְיָה וְרַ' מֵאִיר וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וְרַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב. שָׁלְחוּ אֵצֶל זִקְנֵי הַגָּלִיל וְאָמְרוּ: כָּל־מִי שֶׁהוּא לָמֵד – יָבוֹא וִילַמֵּד; וְכָל־מִי שֶׁאֵינוֹ לָמֵד – יָבוֹא וְיִלְמַד. נִתְכַּנְּסוּ וְלָמְדוּ וְעָשׂוּ כָל־צָרְכֵיהֶן.

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם לְהִפָּטֵר, אָמְרוּ: מָקוֹם שֶׁנִּתְקַבַּלְנוּ בְתוֹכוֹ, אָנוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ רֵיקָם! חָלְקוּ כָבוֹד לְרַ' יְהוּדָה²⁸¹⁷, שֶׁהָיָה בֶּן־עִיר; וְלֹא שֶׁהָיָה גָדוֹל מֵהֶם בַּתּוֹרָה, אֶלָּא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם הוּא מְכַבְּדוֹ.

נִכְנַס רַ' יְהוּדָה וְדָרָשׁ: “וּמשֶׁה יִקַּח אֶת־הָאֹהֶל וְנָטָה־לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן־הַמַּחֲנֶה”²⁸¹⁸ – נֶאֱמַר כָּאן “הַרְחֵק”, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: “אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה”²⁸¹⁹, מָה “רָחוֹק” שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אַלְפַּיִם אַמָּה, אַף “הַרְחֵק” הָאָמוּר כָּאן אַלְפַּיִם אַמָּה; “וְהָיָה כָּל־מְבַקֵּשׁ משֶׁה” לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא “מְבַקֵּשׁ יְיָ”²⁸²⁰ – מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁכָּל־מִי שֶׁמְּקַבֵּל פְּנֵי חֲבֵרִים²⁸²¹ כְּאִלּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. וְאַתֶּם, אַחֵינוּ, רַבּוֹתֵינוּ, גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, מִי שֶׁנִּצְטַעֵר בָּכֶם עֲשָׂרָה מִיל אוֹ עֶשְׂרִים, אוֹ שְׁלשִׁים אוֹ אַרְבָּעִים, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַרְכֶם בָּזֶה וּבַבָּא.

נִכְנַס רַ' נְחֶמְיָה וְדָרָשׁ: “לֹא־יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְיָ”²⁸²² – שָׁנִינוּ: שְׁתֵּי אֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת פֵּרְשׁוּ מִלָּבוֹא בִּקְהַל יְיָ. לָמָּה? “עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם”²⁸²³. וְכִי צְרִיכִין הָיוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? וַהֲלֹא כָל־אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לָהֶם, וְהַבְּאֵר עוֹלָה לָהֶם, וְהַשְּׂלָו מָצוּי לָהֶם, וְעַנְנֵי כָבוֹד מַקִּיפִין אוֹתָם, וְעַמּוּד עָנָן נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם – וְאַתָּה אוֹמֵר “אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם”! וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: דֶּרֶךְ־אֶרֶץ הוּא שֶׁהַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ מְקַדְּמִין לוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה; בּוֹא וּרְאֵה מַה פָּרַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאֵלּוּ שְׁתֵּי אֻמּוֹת – כָּתוּב בַּתּוֹרָה: “לֹא־יָבוֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְיָ”²⁸²⁴. וְאַתֶּם, בְּנֵי אוּשָׁא, שֶׁקִּדַּמְתֶּם רַבּוֹתֵינוּ בְּמַאֲכַלְכֶם וּמַשְׁקֵיכֶם וּמִטּוֹתֵיכֶם, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יִפְרַע לָכֶם שָׂכָר טוֹב.

נִכְנַס רַ' מֵאִיר וְדָרָשׁ: “וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן ישֵׁב בְּבֵית־אֵל”²⁸²⁵. וְאֵיזֶה זֶה? זֶה אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל. אָמַר לוֹ רַ' יוֹסֵי: מֵאִיר, פִּתְפּוּתֵי בֵיצִים²⁸²⁶ יֵשׁ כָּאן, אֵיזֶה זֶה? זֶה יוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן משֶׁה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וִיהוֹנָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁם²⁸²⁷ בֶּן־מְנַשֶּׁה”²⁸²⁸ – נוּ"ן תְּלוּיָה²⁸²⁹ בִמְנַשֶּׁה, זָכָה – בֶּן־משֶׁה, וְאִם לָאו – בֶּן מְנַשֶּׁה²⁸³⁰ – – – “וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ… כִּחֵשׁ לוֹ”²⁸³¹ – מַהוּ “כִּחֵשׁ לוֹ”? שִׁקֵּר לוֹ; וּמַה שִׁקֵּר לוֹ? הֶאֱכִילָהוּ לֶחֶם כְּזָבִים. וְכָתוּב: “וַיְהִי הֵם ישְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן וַיְהִי דְּבַר יְיָ אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ”²⁸³² – וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר, וּמָה אִם זֶה שֶׁכִּחֵשׁ בּוֹ וְהֶאֱכִילָהוּ לֶחֶם כְּזָבִים, זָכָה שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אַתֶּם, אַחֵינוּ בְנֵי אוּשָׁא, שֶׁקִּבַּלְתֶּם רַבּוֹתֵינוּ בְּמַאֲכַל אֱמֶת וּמִשְׁתֶּה וּמִטָּה – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְשַׁלֵּם לָכֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שָׂכָר טוֹב.

נִכְנַס ר' יוֹסֵי וְדָרָשׁ: “וַיִּשֶׁב אֲרוֹן יְיָ בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי… וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ יְיָ אֶת־בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ”²⁸³³ – בְּאֵיזוֹ זְכוּת? “בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים”²⁸³⁴ – – – וַהֲרֵי דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁהָיוּ בוֹ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים וְהִדְלִיק לְפָנָיו נֵר אֶחָד, זָכָה לְהִתְבָּרֵךְ בִּכְבוֹדוֹ, וְאַתֶּם, אַחֵינוּ בְנֵי אוּשָׁא, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

נִכְנַס רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וְדָרָשׁ: “וַיְהִי הַיּוֹם וְיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל־שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק־בּוֹ לֶאֱכָל־לֶחֶם”²⁸³⁵ – – – – שׁוּנַמִּית, עַל־יְדֵי שֶׁקִּבְּלָה אֶת־אֱלִישָׁע בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְשִׁמְּשַׁתּוּ, זָכְתָה לְהַחֲיוֹת אֶת־בְּנָהּ, וְאַתֶּם, בְּנֵי אוּשָׁא גּוֹמְלֵי הַחֶסֶד, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

נִכְנַס רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְדָרָשׁ: “וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־הַקֵּינִי לְכוּ סֻרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן־אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם”²⁸³⁶ – וְכִי עִם כָּל־יִשְׂרָאֵל עָשָׂה יִתְרוֹ חֶסֶד, וַהֲלֹא לֹא עָשָׂה אֶלָּא עִם משֶׁה בִּלְבָד! – – – אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל־מִי שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, מַעֲלִין לוֹ²⁸³⁷ כְּאִלּוּ עָשָׂה עִם כָּל־יִשְׂרָאֵל – וְאַתֶּם, אַחֵינוּ בְנֵי אוּשָׁא, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

נִכְנַס רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב וְדָרָשׁ: “וַיְדַבֵּר משֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּים אֶל כָּל־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם”²⁸³⁸, וְכִי הַיּוֹם קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, וַהֲלֹא כְּבָר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁקִּבְּלוּ אֶת־הַתּוֹרָה, וְאַתָּה אָמַרְתָּ “הַיּוֹם הַזֶּה”! אֶלָּא מְלַמֵּד, כֵּוָן שֶׁשָּׁנָה לָהֶם משֶׁה אֶת־הַתּוֹרָה וְקִבְּלוּהָ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, הֶעֱלָה לָהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִבְּלוּהָ הַיּוֹם מֵהַר סִינָי, לְכָךְ נֶאֱמַר “הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיָי אֱלֹהֶיךָ”²⁸³⁹ – וְאַתֶּם, אַחֵינוּ בְנֵי אוּשָׁא, שֶׁקִּבַּלְתֶּם רַבּוֹתֵינוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (שהש“ר ב; ויק”ר לד).

רצו אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא מִשּׁוּם רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב: כָּל־הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ מַקְרִיב תְּמִידִין (בר':).

רצז וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים וגו'"²⁸⁴⁰ – וְכִי אֱלִישָׁע אוֹכֵל בִּכּוּרִים הָיָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־הַמֵּבִיא דּוֹרוֹן²⁸⁴¹ לְתַלְמִיד־חָכָם כְּאִלּוּ מַקְרִיב בִּכּוּרִים (כת' קה:).

רצח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מְהַנֶּה תַלְמִידֵי־חֲכָמִים מִנְּכָסָיו אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (סנה' צב.).

רצט אָמַר רָבָא: הָאוֹהֵב חֲכָמִים, הֹוִים לוֹ בָּנִים חֲכָמִים; הַמְכַבֵּד חֲכָמִים, הֹוִים לוֹ חֲתָנִים חֲכָמִים; הַיָּרֵא חֲכָמִים, הוּא גוּפוֹ יְהֵא תַלְמִיד־חָכָם, וְאִם אֵינוֹ בַּר־כָּךְ²⁸⁴² – יִהְיוּ דְבָרָיו נִשְׁמָעִים כְּתַלְמִיד־חָכָם (שבת כג:).

ש אָמַר רָבָא: תַּעֲמֹד לִי²⁸⁴³! שֶׁכְּשֶׁבָּא תַלְמִיד־חָכָם לְפָנַי לְדִין, אֵינִי מַנִּיחַ רֹאשִׁי עַל הַכַּר²⁸⁴⁴ עַד שֶׁאֲנִי מֵהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ²⁸⁴⁵.

אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: פָּסוּל אֲנִי לְתַלְמִיד־חָכָם לְדִין. מַה־טַּעַם? שֶׁחָבִיב עָלַי כְּגוּפִי – וְאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ. (שם קיט.).

שא אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַנְּבִיאִים לֹא נִתְנַבְּאוּ²⁸⁴⁶ אֶלָּא לְמַשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד־חָכָם וּלְעוֹשֶׂה פְרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד־חָכָם²⁸⁴⁷ וְלִמְהַנֶּה תַלְמִיד־חָכָם מִנְּכָסָיו; אֲבָל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים עַצְמָם – “עַיִן לֹא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ וגו'”²⁸⁴⁸ (בר' לד:).

ז. תַּלְמִיד־חָכָם וְעַם־הָאָרֶץ

שב אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בַּנָּאִים – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁעוֹסְקִים בְּבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּל־יְמֵיהֶם (שבת קי"ד.).

שג אָמַר רַ' אֶלְעָזָר אָמַר רַ' חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ”²⁸⁴⁹. (בר' סד.)

שד “וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל־הֲדָרָהּ”²⁸⁵⁰ – אֵלּוּ תַלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן²⁸⁵¹”²⁸⁵² (איכ"ר א).

שה “כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר”²⁸⁵³ – מָשָׁל לְמִי שֶׁעוֹמֵד בַּאֲפֵלָה, בָּא לְהַלֵּךְ, מָצָא אֶבֶן וְנִכְשַׁל בָּהּ, מָצָא בִּיב²⁸⁵⁴ – נוֹפֵל בּוֹ, הִקִּישׁ²⁸⁵⁵ פָּנָיו בְּקַרְקַע, – לָמָּה? שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדוֹ נֵר. כָּךְ הֶדְיוֹט²⁸⁵⁶, שֶׁאֵין בְּיָדוֹ דִבְרֵי־תוֹרָה, מָצָא עֲבֵרָה וְנִכְשַׁל בָּהּ וָמֵת. אֲבָל אוֹתָם שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הֵם מְאִירִים בְּכָל־מָקוֹם. מָשָׁל לְמִי שֶׁעוֹמֵד בַּאֲפֵלָה וְנֵר בְּיָדוֹ, רָאָה אֶבֶן וְלֹא נִכְשַׁל, רָאָה בִּיב וְלֹא נָפַל. לָמָּה? עַל שֶׁהָיָה בְיָדוֹ נֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֵר לְרַגְלִי דְּבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי”²⁸⁵⁷ (שמ"ר לו).

שו שָׁנִינוּ: “וְאָהַבְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ”²⁸⁵⁸ – שֶׁיְהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל־יָדְךָ, שֶׁיְהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, וִיהֵא מַשָּׂאוֹ־וּמַתָּנוֹ²⁸⁵⁹ בָּאֱמוּנָה וְדִבּוּרוֹ בְנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, – מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין עָלָיו: אַשְׁרֵי פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה! אַשְׁרֵי אָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה! אַשְׁרֵי רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה! אוֹי לָהֶן לַבְּרִיּוֹת שֶׁלֹּא לָמְדוּ תוֹרָה! פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה – רְאוּ כַּמָּה נָאִים דְּרָכָיו, כַּמָּה מְתֻקָּנִים מַעֲשָׂיו! עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי־אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בְּךָ אֶתְפָּאָר”²⁸⁶⁰. אֲבָל מִי שֶׁקּוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, וְאֵין מַשָּׂאוֹ־וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְאֵין דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, – מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין עָלָיו? אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה! אוֹי לוֹ לְאָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה! אוֹי לוֹ לְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה! פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה – רְאוּ כַּמָּה מְקֻלְקָלִים מַעֲשָׂיו וְכַמָּה מְכֹעָרִים²⁸⁶¹ דְּרָכָיו! וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וַיְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם־יְיָ אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ”²⁸⁶² (יומא פו; ע"י).

שז חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת נֶאֶמְרוּ בְּתַּלְמִיד־חָכָם; וְאֵלּוּ הֵן: נָאֶה בְּבִיאָתוֹ, נָאֶה בִיצִיאָתוֹ, חָסִיד בִּישִׁיבָתוֹ, עָרוּם בְּיִרְאָה²⁸⁶³, פִּקֵּחַ בְּדַעַת, חָכָם בִּדְרָכָיו, כּוֹנֵס וְזַכְרָן²⁸⁶⁴, מַרְבֶּה לְהָשִׁיב²⁸⁶⁵, שׁוֹאֵל כְּעִנְיָן²⁸⁶⁶, וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, שׁוֹמֵעַ וּמֵשִׁיב²⁸⁶⁷, וּמוֹסִיף עַל כָּל־פֶּרֶק וּפֶרֶק דָּבָר²⁸⁶⁸, הוֹלֵךְ אֵצֶל חָכָם²⁸⁶⁹, וְלָמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד, וְעַל מְנָת לַעֲשׂוֹת (דא"ז ג).

שח מִי שֶׁהוּא תַּלְמִיד־חָכָם לֹא יֹאכַל מְעֻמָּד, וְלֹא יְלַקְלֵק²⁸⁷⁰ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, וְלֹא יִגְסֶה²⁸⁷¹ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ. מִעוּט שִׂיחָה, מִעוּט שְׂחוֹק, מִעוּט שֵׁנָה, מִעוּט תַּעֲנוּג, מִעוּט “הֵן־הֵן”²⁸⁷², מִעוּט “לָאו לָאו”. (שם ה).

שט תַּלְמִיד־חָכָם צָרִיךְ שֶׁיְהֵא צָנוּעַ בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה, בִּרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת־הַסַּנְדָּל, בַּהֲלִיכָתוֹ וּבַעֲטִיפָתוֹ²⁸⁷³, וּבְקוֹלוֹ וּבְרֻקּוֹ וּבְמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. מַה כַּלָּה זוֹ כָּל־זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ מַצְנַעַת עַצְמָהּ, וּכְשֶׁהִיא יוֹצֵאת מְפַרְסֶמֶת עַצְמָהּ וְאוֹמֶרֶת: כָּל־מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בִּי עֵדוּת יָבוֹא וְיָעִיד; כָּךְ תַּלְמִיד־חָכָם צָרִיךְ שֶׁיְהֵא צָנוּעַ בְּמַעֲשָׂיו וּמְפֻרְסָם בִּדְרָכָיו (שם ז).

שי דַּרְכָּם שֶׁל תַּלְמִידַי־חֲכָמִים: עָנָו וּשְׁפַל־רוּחַ, זָרִיז, מְמֻלָּא²⁸⁷⁴, עָלוּב²⁸⁷⁵ וְאָהוּב לְכָל־אָדָם, שָׁפָל לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ, יְרֵא חֵטְא, וְדוֹרֵשׁ אֶת־הָאָדָם לְפִי מַעֲשָׂיו, וְאוֹמֵר: “כָּל־מַה־שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם־הַזֶּה אֵין לִי חֵפֶץ בָּהֶם, לְפִי שֶׁאֵין הָעוֹלָם־הַזֶּה שֶׁלִּי”, יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה וּמֵטִיל כְּסוּתוֹ²⁸⁷⁶ לִפְנֵי רַגְלֵי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, וְאֵין אִישׁ רוֹאֶה בוֹ דָבָר רָע. (שם א).

שיא שִׁבְעָה דְבָרִים בְּגֹלֶם²⁸⁷⁷ וְשִׁבְעָה בְּחָכָם: חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן²⁸⁷⁸, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב²⁸⁷⁹, שׁוֹאֵל כְּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן²⁸⁸⁰ וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה־שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת – וְחִלּוּפֵיהֶם²⁸⁸¹ בְּגֹלֶם (אב' ה).

שיב בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים נִכָּרִים: בְּכִיסָם²⁸⁸², בְּכוֹסָם²⁸⁸³, בְּכַעְסָם וּבַעֲטִיפָתָם²⁸⁸⁴; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בְּדִבּוּר (דא"ז ה).

שיג מִבִּרְכוֹתָיו²⁸⁸⁵ שֶׁל אָדָם נִכָּר, אִם תַּלְמִיד־חָכָם הוּא אִם לָאו. (בר' נ.).

שיד מֵעֲקִימַת־שְׂפָתֶיךָ²⁸⁸⁶ אַתָּה נִכָּר, שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם אָתָּה (מע' יז:).

שטו אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ שִׂיחַת חֻלִּין²⁸⁸⁷ שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכָה תַלְמוּד? – שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל”²⁸⁸⁸. (ברכה כא.; ע"ז יט:).

שטז הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת חָבֵר²⁸⁸⁹ – אֵינוֹ מוֹכֵר לְעַם־הָאָרֶץ לַח וְיָבֵשׁ²⁸⁹⁰, וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לַח, וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם־הָאָרֶץ וְלֹא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ²⁸⁹¹. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַקָּה²⁸⁹², וְלֹא יְהֵא פָרוּץ²⁸⁹³ בִּנְדָרִים וּבִשְׂחוֹק, וְלֹא יְהֵא מִטַּמֵּא לְמֵתִים וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמְרוּ לוֹ: לֹא בָאוּ²⁸⁹⁴ אֵלּוּ לִכְלָל (דמאי ב).

שיז אָמַר רַ' חֲנִינָא חוֹזָאָה²⁸⁹⁵: חֲזָקָה עַל חָבֵר²⁸⁹⁶ שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן²⁸⁹⁷ (עיר' לב.; פסח' ט.).

שיח אָמַר רָבָא: תַּלְמִיד־חָכָם דּוֹמֶה לְגַרְעִין תַּחַת צְרוֹר²⁸⁹⁸ עָפָר, כֵּוָן שֶׁנּוֹבֵט – נוֹבֵט²⁸⁹⁹ (תענ' ד.).

שיט “מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ”²⁹⁰⁰ – אָמַר רָבָא: כָּל־תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ²⁹⁰¹ אֵינוֹ תַּלְמִיד־חָכָם (יומא עב:).

שכ אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כָּל־[תַּלְמִיד־חָכָם] הַמַּגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ²⁹⁰² עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה לְמַה הוּא דּוֹמֶה? לִנְבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, כָּל־עוֹבֵר וְשָׁב מַנִּיחַ יָדוֹ עַל חָטְמוֹ וּמִתְרַחֵק מִמֶּנָּה וְהוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא²⁹⁰³”²⁹⁰⁴ (אדר"נ יא).

שכא כָּל־תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת, נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ (ויק"ר א).

שכב אָמַר רַ' אַבָּא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אִם תַּלְמִיד־חָכָם נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ²⁹⁰⁵ הוּא – חָגְרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ; אִם עַם־הָאָרֶץ הוּא חָסִיד – אַל תָּדוּר בִּשְׁכוּנָתוֹ (שבת סג.).

שכג אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוֹצָדָק: כָּל־תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ אֵינוֹ תַלְמִיד־חָכָם (יומא כג.)

שכד אָמַר רָבָא: תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁהוּא רוֹתֵחַ²⁹⁰⁶ – הַתּוֹרָה הִיא שֶׁמַּרְתַּחְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם־יְיָ”²⁹⁰⁷.

אָמַר רַב אָשֵׁי: כָּל־תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁאֵינוֹ קָשֶׁה כַּבַּרְזֶל²⁹⁰⁸ אֵינוֹ תַלְמִיד־חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע”²⁹⁰⁹. אָמַר רָבִינָא: אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ אָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּנַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ”²⁹¹⁰ (תענ' ד.).

שכה אָמַר רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: תַּלְמִיד־חָכָם צָרִיךְ שֶׁיְהֵא בּוֹ אֶחָד מִשְּׁמוֹנֶה בִּשְׁמִינִית²⁹¹¹ [גַּאֲוָה]. אָמַר רַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַב יְהוֹשֻׁעַ: וּמְעַטַרְתּוֹ²⁹¹² כְּסָאסָא לְשִׁבֹּלֶת²⁹¹³. אָמַר רָבָא: בְּשַׁמְתָּא²⁹¹⁴ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּבְשַׁמְתָּא מִי שֶׁאֵין בּוֹ. אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: לֹא מִנָּהּ וְלֹא מִקְצָתָהּ²⁹¹⁵; וְכִי קַלָּה הִיא מַה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: “תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל־גְּבַהּ־לֵב²⁹¹⁶”²⁹¹⁷? (סוטה ה.).

שכו אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁנִּמְצָא רְבָב²⁹¹⁸ עַל בִּגְדוֹ חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת”²⁹¹⁹ – אַל תִּקְרָא “מְשַׂנְאַי”, אֶלָּא “מַשְׂנִיאָי²⁹²⁰” (שבת קיד.).

שכז אִיסִי בֶן־יְהוּדָה אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מֵתִים בְּלֹא זְמַנָּם? מִפְּנַי שֶׁהֵם בּוֹזִים בְּעַצְמָם (אדר"נ כט).

שכח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁשָּׁה דְבָרִים²⁹²¹ גְּנַאי לוֹ לְתַלְמִיד־חָכָם: אַל יֵצֵא כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׂם²⁹²² לַשּׁוּק, וְאַל יֵצֵא בְּמַנְעָלִים הַמְטֻלָּאִים, וְאַל יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה, וְאַל יְסַפֵּר עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק, וְאַל יִכָּנֵס בָּאַחֲרוֹנָה לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְאַל יָסֵב בַּחֲבוּרָה שֶׁל עַמֵּי־הָאָרֶץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף אַל יְפַסֵּעַ פְּסִיעָה גַסָּה, וְאַל יְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה (בר' מג: ע"י).

שכט שָׁאַל רַ' יוֹחָנָן אֶת־רַ' בַּנָּאָה: חָלוּק²⁹²³ שֶׁל תַּלְמִיד־חָכָם כֵּיצַד? – כָּל־שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו. טַלִּית²⁹²⁴ שֶׁל תַּלְמִיד־חָכָם כֵּיצַד? – כָּל־שֶׁאֵין חֲלוּקוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו טֶפַח. שֻׁלְחָן שֶׁל תַּלְמִיד־חָכָם כֵּיצַד? – שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי גָדִיל²⁹²⁵ וּשְׁלִישׁ גְּלָאי²⁹²⁶, וְעָלָיו²⁹²⁷ קְעָרוֹת²⁹²⁸ וְיָרָק, וְטַבַּעְתּוֹ מִבַּחוּץ²⁹²⁹. וְשֶׁל עַם־הָאָרֶץ – דּוֹמֶה לִמְדוּרָה וּקְדֵרוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ²⁹³⁰. מִטָּה שֶׁל תַּלְמִיד־חָכָם כֵּיצַד? כָּל־שֶׁאֵין תַּחְתֶּיהָ אֶלָּא סַנְדָּלִים²⁹³¹ בִּימוֹת הַחַמָּה וּמַנְעָלִים בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים; וְשֶׁל עַם־הָאָרֶץ – דּוֹמֶה לְאוֹצָר בָּלוּס²⁹³² (ב"ב נז, נח.).

של אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ תַלְמִיד־חָכָם, שֶׁמַּחֲזִירִין לוֹ אֲבֵדָה²⁹³³ בִּטְבִיעַת־הָעָיִן? – זֶה הַמַּקְפִּיד עַל חֲלוּקוֹ לְהָפְכוֹ²⁹³⁴ (שבת קיד.).

שלא תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים נָאִים בַּחֲבוּרָה וְאֵין עַמֵּי־הָאָרֶץ נָאִים בַּחֲבוּרָה (דא"ז ד).

שלב אָמַר רַ' אָבִין הַלֵּוִי: כָּל־הַנֶּהֱנֶה מִסְּעֻדָּה שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ כְּאִלּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל־לֶחֶם עִם־חֹתֵן משֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים”²⁹³⁵ – וְכִי לִפְנֵי אֱלֹהִים אָכָלוּ, וַהֲלֹא לִפְנֵי משֶׁה אָכָלוּ? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־הַנֶּהֱנֶה מִסְּעֻדָּה שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ כְּאִלּוּ נֶהֱנָה מִזִּיו שְׁכִינָה (בר' סד.).

שלג שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל סְעֻדָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה²⁹³⁶ אֵין תַּלְמִיד־חָכָם רַשַּׁאי לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה (פסח' מט.).

שלד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל־תַּלְמִיד־חָכָם הַמַּרְבֶּה סְעֻדָּתוֹ בְּכָל־מָקוֹם, לְסוֹף מַחֲרִיב אֶת־בֵּיתוֹ, וּמְאַלְמֵן אֶת־אִשְׁתּוֹ²⁹³⁷, וּמְיַתֵּם אֶת־גּוֹזָלָיו²⁹³⁸, וְתַלְמוּדוֹ מִשְׁתַּכֵּחַ מִמֶּנּוּ, וּמַחֲלוֹקוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו, וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים, וּמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם וְשֵׁם אָבִיו וְשֵׁם רַבּוֹ, וְגוֹרֵם שֵׁם רָע לוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנֵי־בָנָיו עַד סוֹף כָּל־הַדּוֹרוֹת.

מַהוּ? אָמַר אֲבַּיֵּי: קוֹרְאִים לוֹ²⁹³⁹ “בַּר מֵחַם־תַּנּוּרֵי”²⁹⁴⁰. רָבָא אָמַר: “בַּר מְרַקֵּד־בֵּי־כוּבֵי”²⁹⁴¹. רַב פַּפָּא אָמַר: “בַּר־מְלַחֵךְ־פִּינְכֵי”²⁹⁴². רַב שְׁמַעְיָה אָמַר: בַּר־מָךְ־רָבַע²⁹⁴³ (שם).

שלה “כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה”²⁹⁴⁴ – מָה אָהֳלֵי־קֵדָר, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּרְאִים מִבַּחוּץ כְּעוּרִים²⁹⁴⁵ וּשְׁחוֹרִים וּסְמַרְטוּטִים²⁹⁴⁶, וְהֵם מִבִּפְנִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת; כָּךְ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּרְאִים כְּעוּרִים וּשְׁחוֹרִים, אֲבָל בִּפְנִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת; כָּךְ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּרְאִים כְּעוּרִים וּשְׁחוֹרִים, אֲבָל בִּפְנִים יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה, מִקְרָא, מִשְׁנָה, מִדְרָשׁוֹת וַהֲלָכוֹת, תַּלְמוּד, תּוֹסָפוֹת וְאַגָּדוֹת (שהש"ר א).

שלו דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַאי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם”²⁹⁴⁷ – “וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם”²⁹⁴⁸ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁשְּׁגָגוֹת²⁹⁴⁹ נַעֲשׂוֹת לָהֶם כִּזְדוֹנוֹת²⁹⁵⁰, “וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם²⁹⁵¹” – אֵלּוּ עַמֵּי־הָאָרֶץ, שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לָהֶם כִּשְׁגָגוֹת²⁹⁵². (ב"מ לג:).

שלז אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁסָּרַח אֵין מְבַזִּין אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם וְכָשַׁל גַּם־נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה”²⁹⁵³ – כַּסֵּהוּ כַלָּיְלָה (מנח' צט:).

שלח “לֹא־יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית”²⁹⁵⁴ – אָמַר רַ' עֲקִיבָא: מַה כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, אַף תַּלְמִיד־חָכָם אַף־עַל־פִּי שֶׁסָּרַח²⁹⁵⁵ יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה (חג' טו.).

שלט שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: אִם רָאִיתָ תַלְמִיד־חָכָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בַּלַּיְלָה – אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו²⁹⁵⁶ בַּיּוֹם, שֶׁמָּא עָשָׂה תְשׁוּבָה.

– “שֶׁמָּא” – סָלְקָא דַעְתָּךְ²⁹⁵⁷!

– אֶלָּא וַדַּאי עָשָׂה תְשׁוּבָה.

וְלֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁבְּגוּפוֹ²⁹⁵⁸, אֲבָל בְּמָמוֹן²⁹⁵⁹ – עַד שֶׁיַּחֲזִיר²⁹⁶⁰ לִבְעָלָיו (בר' יט.).

שמ דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל”²⁹⁶¹ – לָמָּה נִמְשְׁלוּ תַלְמִידֵי־חֲכָמִים לֶאֱגוֹז? לוֹמַר לָךְ, מָה אֱגוֹז, אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּלֻכְלָךְ בְּטִיט וּבְצוֹאָה, אֵין מַה־שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס, אַף תַּלְמִיד־חָכָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁסָּרַח, אֵין תּוֹרָתוֹ נִמְאָסֶת. (חג' טו:).

שמא “מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן”²⁹⁶² – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: אֵין קוֹרִין מְעֻוָּת אֶלָּא לְמִי שֶׁהָיָה מְתֻקָּן מִתְּחִלָּתוֹ וְנִתְעַוֵּת. אֵין אוֹמְרִים: בַּקְּרוּ גָּמָל²⁹⁶³, בַּקְּרוּ חֲזִיר, אֶלָּא בַּקְּרוּ טָלֶה – וְאֵיזֶה? זֶה תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַתּוֹרָה. רַ' יְהוּדָה בֶּן־לָקִישׁ אוֹמֵר: כָּל־תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַתּוֹרָה – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן־קִנָּה כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ”²⁹⁶⁴ (שם ט.; ע"י).

––––––––

שמב אָמַר רַ' יִרְמִיָה בַּר אַבָּא אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: אֵין תַּלְמִיד־חָכָם רַשַּׁאי לֵשֵׁב בְּתַעֲנִית מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בִּמְלֶאכֶת שָׁמָיִם²⁹⁶⁵.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: תַּלְמִיד זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית – יֹאכַל הַכֶּלֶב סְעֻדָּתוֹ²⁹⁶⁶ (תענ' יא:).

שמג “אֲלֵיכֶם אִישִׁים²⁹⁶⁷ אֶקְרָא”²⁹⁶⁸ – אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁדּוֹמִים לְנָשִׁים²⁹⁶⁹ וְעוֹשִׂים גְּבוּרָה²⁹⁷⁰ כַּאֲנָשִׁים (יומא עא.).

שמד “הִפְלִא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה”²⁹⁷¹ – אָמַר רַ' חָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ [שֶׁל הַתּוֹרָה] “תּוּשִׁיָּה”? מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַתֶּשֶׁת²⁹⁷² כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם. (סנה' כו:).

שמה בֶּן־בַּיִת אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהָיָה לָמוּד לִהְיוֹת נוֹטֵל קֻפָּה שֶׁל אַרְבָּעִים סְאָה וּמוֹלִיכָהּ אֵצֶל הַנַּחְתּוֹם²⁹⁷³. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ כֹּחַ יָפֶה יֵשׁ לְךָ וְאֵין אַתָּה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה? כֵּוָן שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה הִתְחִיל לִהְיוֹת נוֹטֵל שֶׁל שְׁלשִׁים, שֶׁל עֶשְׂרִים, שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, שֶׁל שְׁמוֹנָה סְאִים. כֵּוָן שֶׁגָּמַר סִפְרָא, אֲפִלּוּ קֻפָּה שֶׁל סְאָה לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל²⁹⁷⁴; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֲפִלּוּ סִבְנוֹ²⁹⁷⁵ לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל, אֶלָּא אֲחֵרִים מַעֲבִירִים אוֹתוֹ מֵעָלָיו, שֶׁהוּא לֹא הָיָה יָכוֹל (שהש"ר ה).

שמו “וְהִגְלָה אֶת־כָּל־יְרוּשָׁלַםִ… וְאֵת כָּל־גִּבּוֹרֵי הַחַיִל… הַכֹּל גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְחָמָה”²⁹⁷⁶ – וְכִי מַה־גְּבוּרָה עוֹשִׂים בְּנֵי־אָדָם הַהוֹלְכִים בַּגּוֹלָה? וּמַה־מִּלְחָמָה עוֹשִׂים בְּנֵי־אָדָם הַזְּקוּקִים בְּזִקִּים²⁹⁷⁷ וּנְתוּנִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת? אֶלָּא אֵלּוּ גִּבּוֹרֵי מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה (ספרי האזינו; תנח' נח).

שמז אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ תַלְמִיד־חָכָם, שֶׁמְּמַנִּין אוֹתוֹ פַרְנָס²⁹⁷⁸ עַל הַצִּבּוּר? – זֶה שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ דְּבַר־הֲלָכָה בְּכָל־מָקוֹם וְאוֹמְרָהּ. (שבת קיד.; ע"י).

שמח וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד־חָכָם, שֶׁבְּנֵי־עִירוֹ מְצֻוִּים לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלַאכְתּוֹ? זֶה שֶׁמַּנִּיחַ חֲפָצָיו²⁹⁷⁹ וְעוֹסֵק בְּחֶפְצֵי שָׁמָיִם. (שם; שם).

שמט אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמִּתְגָּאֶה בְּטַלִּית שֶׁל תַּלְמִיד־חָכָם וְאֵינוֹ תַלְמִיד־חָכָם, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא²⁹⁸⁰ (ב"ב צח.).

––––––––

שנ אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁתּוֹרָה פוֹסֶקֶת מִזַּרְעוֹ – יִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד־חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעוֹ מֵרֵיחַ מַיִם²⁹⁸¹ יַפְרִחַ”²⁹⁸² (יומא עא).

שנא אָמַר רַ' פַּרְנָךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־שֶׁהוּא תַּלְמִיד־חָכָם וּבְנוֹ תַּלְמִיד־חָכָם וּבֶן־בְּנוֹ תַּלְמִיד־חָכָם, שׁוּב אֵין תּוֹרָה פוֹסֶקֶת מִזַּרְעוֹ לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם… לֹא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ, אָמַר יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם”²⁹⁸³. מַהוּ “אָמַר יְיָ”? – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי עָרֶב לְךָ בְּדָבָר זֶה. מַהוּ “מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם”? אָמַר רַ' יִרְמְיָה: מִכָּאן וְאֵילַךְ תּוֹרָה מְחַזֶּרֶת עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלָּהּ²⁹⁸⁴ (ב"מ פה.).

שנב מִפְּנֵי־מָה אֵין מְצוּיִן²⁹⁸⁵ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לָצֵאת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מִבְּנֵיהֶם? אָמַר רַב יוֹסֵף: שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, תּוֹרָה יְרֻשָּׁה הִיא לָהֶם²⁹⁸⁶. רַב שִׁישָׁא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִידִי אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּדְּרוּ²⁹⁸⁷ עַל הַצִּבּוּר. מָר זוּטְרָא אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִתְגַּדְּרִים עַל הַצִּבּוּר. רַב אָשֵׁי אָמַר: מִשּׁוּם שֶׁקּוֹרִין לַבְּרִיּוֹת “חֲמוֹרִים” (נדר' פ“א.; ע”י).

שנג אָמַר רַב חַמָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ”²⁹⁸⁸? “בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה” – זֶה תַּלְמִיד־חָכָם בֶּן תַּלְמִיד־חָכָם; “וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ” – זֶה תַּלְמִיד־חָכָם בֶּן עַם־הָאָרֶץ.

אָמַר עֻלָּא: זוֹהִי שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: “אִסְתֵּירָא בְּלָגֵינָא²⁹⁸⁹ קִישׁ־קִישׁ קָרְיָא²⁹⁹⁰” (ב"מ פה:).

שנד זִקְנֵי עַם־הָאָרֶץ כָּל־זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּם מִטָּרֶפֶת²⁹⁹¹ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח”²⁹⁹²; אֲבָל זִקְנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים אֵינָם כֵּן, אֶלָּא כָּל־זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת²⁹⁹³ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה”²⁹⁹⁴ (קנים ג; שבת קנב.).

שנה אַרְבָּעָה דְבָרִים תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְכֻלָּם אִם אָבְדוּ יֵשׁ לָהֶם חֲלִיפִין: “כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא וּמָקוֹם לַזָּהָב יָזֹקּוּ, בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה”²⁹⁹⁵ – אֵלּוּ אִם אָבְדוּ יֵשׁ לָהֶם חֲלִיפִין, אֲבָל תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁמֵּת, מִי מֵבִיא לָנוּ חֲלִיפָתוֹ? מִי מֵבִיא לָנוּ תְּמוּרָתוֹ? – “וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא וְאֵי־זֶה מְקוֹם בִּינָה, וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל־חָי”²⁹⁹⁶ (ירוש' בר' פ“ב, ה”ח).

שנו אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה²⁹⁹⁷ לֹא בָעוֹלָם־הַזֶּה וְלֹא בָעוֹלָם־הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל־חָיִל יֵרָאֶה אֶל־אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן”²⁹⁹⁸ (בר' סד.).

שנז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: “אֲגוּרָה בְּאָהָלְךָ עוֹלָמִים”²⁹⁹⁹ – וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לָגוּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים? אֶלָּא אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! יְהִי רָצוֹן שֶׁיֹּאמְרוּ דְבַר־שְׁמוּעָה³⁰⁰⁰ מִפִּי בָּעוֹלָם־הַזֶּה, שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוֹצָדָק: כָּל תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר־שְׁמוּעָה מִפִּיו בָּעוֹלָם־הַזֶּה, שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת³⁰⁰¹ בַּקָּבֶר; וְאָמַר רַ' יִצְחָק בֶּן־זְעֵירָא: מִנַּיִן? [שֶׁנֶּאֱמַר]: “וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב… דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים”³⁰⁰² – כְּכֹמֶר שֶׁל עֲנָבִים; מַה כֹּמֶר שֶׁל עֲנָבִים³⁰⁰³, כֵּוָן שֶׁמַּנִּיחַ אָדָם אֶצְבָּעוֹ עָלָיו מִיָּד דּוֹבֵב³⁰⁰⁴, אַף תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, כֵּוָן שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיהֶם בָּעוֹלָם־הַזֶּה, שִׂפְתוֹתֵיהֶם דּוֹבְבוֹת בַּקָּבֶר (יבמ' צו, צז; סנה' צ:).

––––––––

שנח רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: צָרִיךְ [אָדָם] לְבָרֵךְ בְּכָל־יוֹם “בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי בוּר³⁰⁰⁵”, שֶׁאֵין בּוּר יְרֵא־חֵטְא. מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ לְבַשֵּׁל לוֹ תַבְשִׁיל, וְהוּא לֹא בִשֵּׁל לוֹ תַבְשִׁיל מִיָּמָיו, סוֹף מַקְדִּיחַ³⁰⁰⁶ אֶת־הַתַּבְשִׁיל וּמַקְנִיט³⁰⁰⁷ אֶת־רַבּוֹ. (תוספ' בר' ז)

שנט אֵין בּוּר יְרֵא־חֵטְא וְלֹא עַם־הָאָרֶץ חָסִיד (אב' ב).

שס שָׁנִינוּ: אֵיזֶהוּ עַם־הָאָרֶץ? כָל שֶׁאֵינוֹ אוֹכַל חֻלָּיו³⁰⁰⁸ בְּטָהֳרָה – דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר³⁰⁰⁹ פֵּרוֹתָיו כָּרָאוּי.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵיזֶהוּ עַם־הָאָרֶץ? כָּל־שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית – דִּבְרֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר. רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כָּל־שֶׁאֵין מַנִּיחַ תְּפִלִּין. בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: כָּל־שֶׁאֵין לוֹ צִיצִית בְּבִגְדּוֹ. רַ' נָתָן אוֹמֵר: כָּל־שֶׁאֵין לוֹ מְזוּזָה עַל פִּתְחוֹ. רַ' נָתָן בֶּן־יוֹסֵף אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בָנִים וְאֵינוֹ מְגַדְּלָם לְתַלְמוּד־תּוֹרָה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֲפִלּוּ קָרָא וְשָׁנָה, וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים – הֲרֵי זֶה עַם־הָאָרֶץ (בר' מז:).

שסא כָּל־שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ־אֶרֶץ – לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק”³⁰¹⁰; וְכָל־שֶׁאֵינוֹ לֹא בְמִקְרָא וְלֹא בְּמִשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ־אֶרֶץ אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב.

דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: כָּל־שֶׁאֵינוֹ לֹא בְמִקְרָא וְלֹא בְמִשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ־אֶרֶץ – דֹּר³⁰¹¹ הֲנָאָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב”³⁰¹² – מוֹשָׁבוֹ מוֹשַׁב לֵצִים³⁰¹³ (קיד' מ, מא).

שסב אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לְמָה תַלְמִיד־חָכָם דּוֹמֶה לִפְנֵי עַם־הָאָרֶץ? בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְקִיתוֹן³⁰¹⁴ שֶׁל זָהָב; סִפֵּר עִמּוֹ דּוֹמֶה לְקִיתוֹן שֶׁל כָּסֶף; נֶהֱנָה מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְקִיתוֹן שֶׁל חֶרֶס – כֵּוָן שֶׁנִּשְׁבַּר שׁוּב אֵין לוֹ תַקָּנָה (סנה' נב:; ע"י).

שסג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּעַם־הָאָרֶץ: אֵין מוֹסְרִין לוֹ עֵדוּת³⁰¹⁵, וְאֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ עֵדוּת³⁰¹⁶, וְאֵין מְגַלִּין לוֹ סוֹד, וְאֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ אֶפִּיטְרוֹפוֹס עַל הַיְּתוֹמִים³⁰¹⁷, וְאֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ אֶפִּיטְרוֹפוֹס עַל קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, וְאֵין מִתְלַוִּין עִמּוֹ בַּדָּרֶךְ³⁰¹⁸. (פסח' מט:; ע"י).

שסד מַעֲשֶׂה בְּסִיעָה³⁰¹⁹ שֶׁל פָּרִיצִים בִּכְפַר־חִטִּים שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת בְּכָל־לֵיל עֶרֶב שַׁבָּת. מִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִים הָיוּ נוֹטְלִים אֶת־הָעֲצָמוֹת וְזוֹרְקִים אוֹתָן עַל הַסּוֹפֵר³⁰²⁰; מֵת אֶחָד מֵהֶם³⁰²¹, אָמְרוּ לוֹ: לְמִי אַתָּה מְצַוֶּה עַל בִּנְךָ לְשָׁמְרוֹ? אָמַר לָהֶם: לַסּוֹפֵר³⁰²². – וַהֲלֹא כַמָּה אוֹהֲבִים הָיוּ לוֹ וְהוּא אָמַר לַסּוֹפֵר! אֶלָּא שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מַה־מַּעֲשֵׂיהֶם וְשֶׁל הַסּוֹפֵר, אֵיזֶה מֵהֶם טוֹב (ב"ר סה).

שסה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה־שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד־חָכָם, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה – מֻבְטָח לוֹ שֶׁבָּנָיו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים; וְאַל יִשָּׂא בַּת עַם־הָאָרֶץ, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה – בָּנָיו עַמֵּי־הָאָרֶץ.

לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה־שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְיַשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם; מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן³⁰²³ – דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל³⁰²⁴. וְלֹא יִשָּׂא בַּת עַם־הָאָרֶץ: מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַסְּנֶה – דָּבָר כָּעוּר³⁰²⁵ וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל.

לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה־שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם. לֹא מָצָא בַּת תַּלְמִיד חָכָם – יִשָּׂא בַּת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר³⁰²⁶. לא מָצָא בַּת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר – יִשָּׂא בַּת רָאשֵׁי כְנֵסִיּוֹת. לֹא מָצָא בַּת רָאשֵׁי כְנֵסִיּוֹת – יִשָּׂא בַּת גַּבָּאֵי צְדָקָה³⁰²⁷. לֹא מָצָא בַּת גַּבָּאֵי צְדָקָה – יִשָּׂא בַּת מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת. וְלֹא יִשָּׂא בַּת עַמֵּי־הָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֶׁקֶץ וּנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁרֶץ, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: “אָרוּר שֹׁכֵב עִם־כָּל־בְּהֵמָה³⁰²⁸”³⁰²⁹.

שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְעַם־הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ כוֹפְתָהּ³⁰³⁰ וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי אֲרִי: מָה אֲרִי דוֹרֵס³⁰³¹ וְאוֹכֵל וְאֵין לוֹ בשֶׁת־פָּנִים, אַף עַם־הָאָרֶץ מַכָּהּ³⁰³² וּבָא אֵלֶיהָ וְאֵין לוֹ בשֶׁת־פָּנִים. (פסח' מט).

שסו גְּדוֹלָה שִׂנְאָה שֶׁשּׂוֹנְאִים עַמֵּי הָאָרֶץ לְתַלְמִיד חָכָם יוֹתֵר מִשִּׂנְאָה שֶׁשּׂוֹנְאִים הַגּוֹיִם אֶת־יִשְׂרָאֵל; וּנְשׁוֹתֵיהֶם יוֹתֵר³⁰³³ מֵהֶם. תְּנָא: שָׁנָה וּפֵרַשׁ³⁰³⁴ – יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

שָׁנִינוּ, אָמַר ר' עֲקִיבָא: כְּשֶׁהָיִיתִי עַם־הָאָרֶץ אָמַרְתִּי: מִי יִתֵּן לִי תַלְמִיד־חָכָם וַאֲנַשְּׁכֶנּוּ כַּחֲמוֹר. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, אֱמֹר כְּכֶלֶב. אָמַר לָהֶם: זֶה נוֹשֵׁךְ וְשׁוֹבֵר עֶצֶם, וְזֶה נוֹשֵׁךְ וְאֵינוֹ שׁוֹבֵר עָצֶם.

שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִלְמָלֵא אָנוּ צְרִיכִין לָהֶם³⁰³⁵ לְמַשָּׂא־וּמַתָּן הָיוּ הוֹרְגִים אוֹתָנוּ.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: עַם־הָאָרֶץ אָסוּר לְהִתְלַוּוֹת עִמּוֹ בַּדָּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ”³⁰³⁶ – עַל חַיָּיו לֹא חָס³⁰³⁷, עַל חַיַּי חֲבֵרוֹ לֹא כָל־שֶׁכֵּן.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עַם־הָאָרֶץ מֻתָּר לְקָרְעוֹ כַדָּג. אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: וּמִגַּבּוֹ.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: עַם־הָאָרֶץ מֻתָּר לְנָחֳרוֹ³⁰³⁸ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, אֱמֹר לְשָׁחֳטוֹ. אָמַר לָהֶם: זֶה טָעוּן³⁰³⁹ בְּרָכָה וְזֶה אֵינוֹ טָעוּן בְּרָכָה (שם).

שסז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: עַמֵּי־הָאֲרָצוֹת אֵינָם חַיִּים³⁰⁴⁰. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: לֹא נוֹחַ [לוֹ] לְרִבּוֹנָם³⁰⁴¹ שֶׁתֹּאמַר עֲלֵיהֶם כָּךְ. אָמַר לוֹ: מִקְרָא אֶחָד אֲנִי דוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל”³⁰⁴² – כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה, אוֹר תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ; וְכָל־שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה, אֵין אוֹר תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ. כֵּוָן שֶׁרָאָהוּ שֶׁהוּא מִצְטַעֵר³⁰⁴³, אָמַר לוֹ: רַבִּי, מָצָאתִי לָהֶם תַּקָּנָה מִן הַתּוֹרָה: “וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם”³⁰⁴⁴ – וְכִי אֶפְשָׁר לִדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה, וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא”³⁰⁴⁵? אֶלָּא כָּל־הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד־חָכָם, וְהָעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים, וְהַמְהַנֶּה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מִנְּכָסָיו – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה³⁰⁴⁶ (כת' קיא:).

שסח מַרְגְּלָא³⁰⁴⁷ בְּפִיהֶם שֶׁל חַכְמֵי יַבְנֶה: אֲנִי בִרְיָה וַחֲבֵרִי³⁰⁴⁸ בִרְיָה. אֲנִי – מְלַאכְתִּי בָּעִיר, וְהוּא – מְלַאכְתּוֹ בַּשָּׂדֶה. אֲנִי מַשְׁכִּים לִמְלַאכְתִּי וְהוּא מַשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ. כְּשֵׁם שֶׁהוּא אֵינוֹ מִתְגַּדֵּר בִּמְלַאכְתִּי³⁰⁴⁹, כָךְ אֲנִי אֵינִי מִתְגַּדֵּר בִּמְלַאכְתּוֹ. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר, אֲנִי מַרְבֶּה³⁰⁵⁰ וְהוּא מַמְעִיט – שָׁנִינוּ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט – וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמָיִם (בר' יז.).

שסט דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַי: “אָמְרוּ אֲחֵיכֶם… מְנַדֵּיכֶם”³⁰⁵¹ – אֵלּוּ עַמֵּי־הָאָרֶץ. שֶׁמָּא תֹּאמַר: פָּסַק סִבְרָם וּבָטֵל סִכּוּיָם³⁰⁵², תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם³⁰⁵³”³⁰⁵⁴ (ב"מ לג:).

שע לֹא יְכַוֵּן אָדָם לוֹמַר: אֱהַב אֶת־הַחֲכָמִים… אֱהַב אֶת־הַתַּלְמִידִים, וּשְׂנָא אֶת־עַמֵּי־הָאָרֶץ, אֶלָּא אֱהַב אֶת־כֻּלָּם (אדר"נ טז).

שעא אָמַר רַ' אַמִּי: מִדְּבָרָיו שֶׁל רַ' יוֹסֵי³⁰⁵⁵ נִלְמַד, אֲפִלּוּ לֹא שָׁנָה אָדָם אֶלָּא פֶּרֶק אֶחָד שַׁחֲרִית וּפֶרֶק אֶחָד עַרְבִית, קִיֵּם מִצְוַת “לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ”³⁰⁵⁶. אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוֹצָדָק: אֲפִלּוּ לֹא קָרָא אָדָם אֶלָּא קְרִיאַת־שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, קִיֵּם “לֹא יָמוּשׁ”, וְדָבָר זֶה אָסוּר לְאָמְרוֹ בִּפְנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ³⁰⁵⁷. רָבָא אָמַר: מִצְוָה לְאָמְרוֹ³⁰⁵⁸ בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ (מנ' צט:).

שעב אָמַר רַ' אֶלְעָזָר אָמַר רַ' חֲנִינָא: לְעוֹלָם אַל תְּהִי בִרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְעֵינֶיךָ.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר אָמַר רַ' חֲנִינָא: אַל תְּהִי קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה בְעֵינֶיךָ (מנ' טו.).

ח. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה

שעג משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ – לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים – לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה³⁰⁵⁹ (אב' א).

שעד אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: תּוֹרָה רֹב בִּכְתָב וּמִעוּט עַל־פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶכְתָּב־לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי”³⁰⁶⁰, וְרַ' יוֹחָנָן אָמַר: רֹב עַל־פֶּה וּמִעוּט בִּכְתָב, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”³⁰⁶¹.

דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בַּר נַחֲמָנִי מְתֻרְגְּמָנוֹ³⁰⁶² שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: נֶאֱמַר: “כְּתָב־לִךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”³⁰⁶³, וְנֶאֱמַר: “כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה” – הָא כֵיצַד? דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב³⁰⁶⁴ אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם עַל־פֶּה³⁰⁶⁵, דְּבָרִים שֶׁבְּעַל־פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי³⁰⁶⁶ לְאָמְרָם בִּכְתָב.

דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל שָׁנוּ: “אֵלֶּה” – אֵלֶּה אַתָּה כוֹתֵב, וְאִי אַתָּה כוֹתֵב הֲלָכוֹת.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לֹא כָרַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּרִית עִם יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִשְׁבִיל דְּבָרִים שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת־יִשְׂרָאֵל”³⁰⁶⁷ (גיט' ס:).

שעה צָפָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עֲתִידִין לְתַרְגֵּם אֶת־הַתּוֹרָה וְלִהְיוֹת קוֹרִין בָּהּ יְוָנִית וְהֵם אוֹמְרִים: אָנוּ יִשְׂרָאֵל, וְעַד־עַכְשָׁו [כַּף]־הַמֹּאזְנַיִם מְעֻיָּן³⁰⁶⁸. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם: אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאַתֶּם בָּנַי, – אֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא מִי שֶׁמִּסְטֵירִין³⁰⁶⁹ שֶׁלִּי אֶצְלָם הֵם בָּנַי, וְאֵיזוֹ הִיא – זוֹ הַמִּשְׁנָה³⁰⁷⁰, שֶׁנִּתְּנָה עַל־פֶּה.

“וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה כְּתָב־לְךָ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”³⁰⁷¹ – כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אֲמָרָהּ לְמשֶׁה עַל הַסֵּדֶר: מִקְרָא וּמִשְׁנָה, תַּלְמוּד וְאַגָּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר “וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”³⁰⁷² – אֲפִלּוּ מַה־שֶּׁיִּשְׁאַל תַּלְמִיד וָתִיק לְרַבּוֹ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מִשֶּׁלְּמָדָהּ משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֵךְ וְלַמְּדָהּ אֶת בָּנָי. אָמַר לוֹ משֶׁה: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּתֹב אוֹתָהּ לְבָנֶיךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, שֶׁתְּהֵא הַמִּשְׁנָה בִּכְתָב, – וּמַה־בֵּין יִשְׂרָאֵל לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם? זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “אֶכְתָּב־לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי”³⁰⁷³ – וְאִם כֵּן “כְּמוֹ־זָר נֶחְשָׁבוּ³⁰⁷⁴”³⁰⁷⁵; אֶלָּא תַּן לָהֶם מִקְרָא בִכְתָב וּמִשְׁנָה עַל־פֶּה; “כְּתָב־לֵךְ אֶת־הַדְּבָרִים”³⁰⁷⁶ – זֶה מִקְרָא, “כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית”³⁰⁷⁷ – זוֹ הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד, שֶׁהֵם מַבְדִּילִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם (תנה“ק תשא; תנח' שם; שמ”ר מז).

שעו שָׁנוּ חֲכָמִים: וּכְבָר שָׁלְחָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שְׁנֵי סְרַדְיוֹטוֹת³⁰⁷⁸ אֵצֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל: לַמְּדוּנוּ תוֹרַתְכֶם. קָרְאוּ וְשָׁנוּ וְשִׁלֵּשׁוּ. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָם³⁰⁷⁹ אָמְרוּ לָהֶם: דִּקְדַּקְנוּ בְּכָל־תּוֹרַתְכֶם וֶאֱמֶת הִיא, חוּץ מִדָּבָר זֶה, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח³⁰⁸⁰ שׁוֹר שֶׁל גּוֹי פָּטוּר; שֶׁל גּוֹי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד³⁰⁸¹, מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם; מִמַּה־נַּפְשָׁךְ³⁰⁸², אִם “רֵעֵהוּ”³⁰⁸³ דַּוְקָא³⁰⁸⁴, אֲפִלּוּ שֶׁל גּוֹי כְּשֶׁנָּגַח שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְהֵא פָּטוּר, וְאִם “רֵעֵהוּ”³⁰⁸⁵ לָאו דֵּוְקָא – אֲפִלּוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁנָּגַח שֶׁל גּוֹי יְהֵא חַיָּב! וְדָבָר זֶה אֵין אָנוּ מוֹדִיעִים³⁰⁸⁶ אוֹתוֹ לַמַּלְכוּת (ב"ק לח.).

שעז אָמַר אֱלִיָּהוּ: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ, וּמְצָאַנִי אָדָם אֶחָד שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ מִקְרָא וְאֵין בּוֹ מִשְׁנָה, וּבָא אֵלַי בְּדֶרֶךְ מִינוּת³⁰⁸⁷ וְאָמַר לִי: מִקְרָא נִתַּן לָנוּ מֵהַר סִינַי, מִשְׁנָה לֹא נִתְּנָה לָנוּ מֵהַר סִינַי. אָמַרְתִּי לוֹ: וַהֲלֹא מִקְרָא וּמִשְׁנָה מִפִּי הַגְּבוּרָה³⁰⁸⁸ נֶאֱמָרוּ. וּמַה־בֵּין מִקְרָא לְמִשְׁנָה? מְשָׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? – לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, וְהָיָה אוֹהֲבָם אַהֲבָה גְמוּרָה. נָתַן לָזֶה קַב חִטִּים וְלָזֶה קַב חִטִּים, לָזֶה אֲגֻדָּה שֶׁל פִּשְׁתִּים וְלָזֶה אֲגֻדָּה שֶׁל פִּשְׁתִּים. הַפִּקֵּחַ שֶׁבָּהֶם מֶה עָשָׂה? נָטַל אֶת־הַפִּשְׁתָּן וַאֲרָגוֹ מַפָּה³⁰⁸⁹, וְנָטַל אֶת־הַחִטִּים וַעֲשָׂאָן סֹלֶת, בְּרָרָהּ, טְחָנָהּ וְלָשָׁהּ וְאָפָהּ וְסִדְּרָהּ עַל־גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, וּפָרַס עָלֶיהָ מַפָּה, וְהִנִּיחָה עַד שֶׁיָּבוֹא הַמֶּלֶךְ. וְהַטִּפֵּשׁ שֶׁבָּהֶם לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. לְיָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאָמַר לָהֶם: בָּנַי, הָבִיאוּ לִי מַה־שֶּׁנָתַתִּי לָכֶם. אֶחָד הוֹצִיא אֶת־פַּת הַסֹּלֶת עַל־גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן וּמַפָּה פְרוּסָה עָלָיו, וְאֶחָד הוֹצִיא אֶת־הַחִטִּים בְּקֻפָּה³⁰⁹⁰ וַאֲגֻדָּה שֶׁל פִּשְׁתָּן עֲלֵיהֶן. אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה! אַף כָּךְ, כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל לֹא נְתָנָהּ אֶלָּא כְּחִטִּים לְהוֹצִיא מֵהֶן סֹלֶת וּכְפִשְׁתָּן לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בָגֶד (סא“ז פ”ב).

שעח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּרַ' יוֹחָנָן בֶּן־בָּרוֹקָא וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חָסְמָא, שֶׁהָלְכוּ לְהַקְבִּיל אֶת־פְּנֵי רַ' יְהוֹשֻׁעַ בִּפְקִיעִין לְעֵת זִקְנָתוֹ. אָמַר לָהֶם: מַה חִדּוּשׁ הָיָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַיּוֹם? אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, תַּלְמִידֶיךָ אָנוּ³⁰⁹¹ וּמֵימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִים. אָמַר לָהֶם: אַף־עַל־פִּי־כֵן! אִי־אֶפְשָׁר לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִדּוּשׁ. שַׁבָּת שֶׁל מִי הָיָתָה³⁰⁹²? – שַׁבָּת שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה הָיָתָה. – וּבַמֶּה הָיְתָה הַגָּדָה הַיּוֹם? אָמְרוּ לוֹ: בְּפַרְשַׁת “הַקְהֵל”. – וּמַה־דָּרַשׁ בָּהּ? – “הַקְהֵל אֶת־הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף”³⁰⁹³ – אִם אֲנָשִׁים בָּאִים לִלְמֹד וְנָשִׁים בָּאוֹת לִשְׁמֹעַ, טַף לָמָּה בָאִים³⁰⁹⁴? – כְּדֵי לִתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: מַרְגָּלִית טוֹבָה הָיְתָה בְיֶדְכֶם וּבִקַּשְׁתֶּם לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי.

אָמְרוּ לוֹ: וְעוֹד דָּרַשׁ: “דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד”³⁰⁹⁵ – לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי־תוֹרָה לַדָּרְבוֹנוֹת? – לוֹמַר לָךְ: מַה דָּרְבָן³⁰⁹⁶ זֶה מְכַוֵּן אֶת־הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ לְהוֹצִיא חַיִּים³⁰⁹⁷ לָעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה מְכַוְּנִים אֶת־לֵב לוֹמְדֵיהֶם מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים; “נְטוּעִים”³⁰⁹⁸ – מַה נְּטִיעָה זוֹ פָּרָה וְרָבָה³⁰⁹⁹, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה פָּרִים וְרָבִים; “בַּעֲלֵי־אֲסֻפּוֹת”³¹⁰⁰ – אֵלּוּ תַלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין אֲסֻפּוֹת־אֲסֻפּוֹת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה; הַלָּלוּ מְטַמְּאִים וְהַלָּלוּ מְטַהֲרִים, הַלָּלוּ אוֹסְרִים וְהַלָּלוּ מַתִּירִים, הַלָּלוּ פוֹסְלִים וְהַלָּלוּ מַכְשִׁירִים. שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: הֵיאַךְ אֲנִי לָמֵד תּוֹרָה³¹⁰¹ מֵעַתָּה? – תַּלְמוּד לוֹמַר: “נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד”³¹⁰² – כֻּלָּם אֵל אֶחָד נְתָנָם וּפַרְנָס אֶחָד³¹⁰³ אֲמָרָם, מִפִּי אֲדוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר”³¹⁰⁴; אַף אַתָּה עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַאֲפַרְכֶּסֶת³¹⁰⁵ וּקְנֵה לְךָ לֵב מֵבִין לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַמְטַהֲרִים וְדִבְרֵי הַמְטַמְּאִים, דִּבְרֵי הָאוֹסְרִים וְדִבְרֵי הַמַּתִּירִים, דִּבְרֵי הַפּוֹסְלִים וְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁירִים.

וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: אֵין דּוֹר יָתוֹם שֶׁרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה שָׁרוּי³¹⁰⁶ בְּתוֹכוֹ (חג' ג; ע“י; אדר”נ יח).

שעט “נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד”³¹⁰⁷ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם שָׁמַעְתָּ דָבָר מִפִּי קָטָן מִיִּשְׂרָאֵל וַהֲנָּאֲךְ³¹⁰⁸, לֹא יְהֵא בְעֵינֶיךָ כְשָׁמְעוֹ³¹⁰⁹ מִפִּי קָטָן, אֶלָּא כְשָׁמְעוֹ מִפִּי גָדוֹל, וְלֹא כְשָׁמְעוֹ מִפִּי גָּדוֹל, אֶלָּא כְשָׁמְעוֹ מִפִּי חָכָם, וְלֹא כְשָׁמְעוֹ מִפִּי חָכָם, אֶלָּא כְשָׁמְעוֹ מִפִּי נָבִיא, וְלֹא כְשָׁמְעוֹ מִפִּי נָבִיא, אֶלָּא כְשָׁמְעוֹ מִפִּי רוֹעֶה, וְאֵין רוֹעֶה אֶלָּא משֶׁה (ירוש' סנה' פ“י, ה”א; ספרי עקב).

שפ אָמַר רַ' יַנַּאי: אִלּוּ נִתְּנָה הַתּוֹרָה חֲתוּכָה³¹¹⁰ לֹא הָיְתָה לְרֶגֶל עֲמִידָה³¹¹¹. מַה־טַּעַם? – “וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה” – אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הוֹדִיעֵנִי הֵיאַךְ הִיא הַהֲלָכָה³¹¹²? – אָמַר לוֹ: “אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת”³¹¹³, רַבּוּ הַמְזַכִּים – זִכּוּ, רַבּוּ הַמְחַיְּבִים – חִיֵּבוּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים³¹¹⁴ טָמֵא וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָנִים טָהוֹר (ירוש' סנה' פ“ד, ה”ב).

שפא מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים, שֶׁהָיוּ מְסֻבִּים בַּעֲלִיָּה בִּירֵחוֹ, וְהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם כּוֹתָבוֹת³¹¹⁵ וְאָכָלוּ, וְנָתַן רַבָּן גַּמְלִיאֵל רְשׁוּת לְרַ' עֲקִיבָא לְבָרֵךְ. קָפַץ וּבֵרַךְ רַ' עֲקִיבָא בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלשׁ³¹¹⁶. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲקִיבָא, עַד מָתַי אַתָּה מַכְנִיס רֹאשְׁךָ בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת³¹¹⁷? אָמַר לוֹ: רַבֵּנוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כֵּן וַחֲבֵרֶיךָ אוֹמְרִים כֵּן – לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ: “יָחִיד וְרַבִּים – הֲלָכָה כְּרַבִּים”". (בר' לז).

––––––––

שפב “דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת”³¹¹⁸ – כְּכַדּוּר שֶׁל בָּנוֹת³¹¹⁹; מַה־כַּדּוּר זֶה מְקַלְּעִין³¹²⁰ בּוֹ בְּיָדַיִם וְהוּא מִתְכַּדֵּר³¹²¹ מִיָּד לְיָד וְאֵינוֹ נוֹפֵל לָאָרֶץ, כָּךְ משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וכו'³¹²² (קה"ר יב).

שפג “נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים”³¹²³ – בִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת: שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה (שהש"ר א).

שפד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב – כְּלָלוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה – פְּרָטוֹת³¹²⁴. (תנח' נח).

שפה הֶתֵּר נְדָרִים³¹²⁵ פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר וְאֵין לָהֶם עַל מַה־שֶּׁיִּסְמֹכוּ. הִלְכוֹת שַׁבָּת וַחֲגִיגוֹת וְהַמְּעִילוֹת³¹²⁶ הֲרֵי הֵן כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִם בְּשַׂעֲרָה³¹²⁷, שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת; הַדִּינִין³¹²⁸ וְהָעֲבוֹדוֹת³¹²⁹ וְהַטְּהָרוֹת וְהַטְּמָאוֹת וְהָעֲרָיוֹת יֵשׁ לָהֶם עַל מַה־שֶּׁיִּסְמֹכוּ, וְהֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה³¹³⁰ (חג' י.).

שפו “קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים”³¹³¹ – אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מָר עֻקְבָּא: מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לִדְרשׁ עַל כָּל־קוֹץ וְקוֹץ³¹³² תִּלֵי־תִלִּים³¹³³ שֶׁל הֲלָכוֹת. (עיר' כא:).

שפז חֲנַנְיָה בֶּן־אֲחִי רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: בֵּין כָּל־דִּבּוּר וְדִבּוּר פַּרְשָׁיוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה הָיוּ כְתוּבִים.

רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה פוֹשֵׁט³¹³⁴ מִקְרָאוֹת וּמַגִּיעַ לְפָּסוּק זֶה: “יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ”, הָיָה אוֹמֵר: יָפֶה לִמְּדַנִי בֶּן־אֲחִי רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מַה גַּלֵּי יָם הַלָּלוּ, בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל גַּלִּים קְטַנִּים³¹³⁵, כָּךְ בֵּין כָּל־דִּבּוּר וְדִבּוּר פַּרְשָׁיוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה הָיוּ כְתוּבִים, [שֶׁנֶּאֱמַר:] “מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ”³¹³⁶ – זֶה הַתַּלְמוּד, שֶׁהוּא כַּיָּם הַגָּדוֹל³¹³⁷ (שהש“ר ה; ירוש' שקל' פ”ו, ה"א).

שפח תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַ' מֵאִיר, וְסוּמְכוֹס שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל כָּל־דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טֻמְאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה טַעֲמֵי טֻמְאָה, וְעַל כָּל־דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טָהֳרָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה טַעֲמֵי טָהֳרָה (עיר' יג:; ע"י).

שפט “עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז”³¹³⁸ – הָעַמּוּד הַזֶּה, אִם אֵין לוֹ כוֹתֶרֶת³¹³⁹ מִלְמַעְלָה וּבָסִיס³¹⁴⁰ מִלְּמַטָּה, אֵינוֹ נִרְאֶה נָאֶה, [כָּךְ] אֵין לְךָ פַּרְשָׁה³¹⁴¹ בַתּוֹרָה, שֶׁאֵין לָהּ כּוֹתֶרֶת מִלְמַעְלָה וּבָסִיס מִלְּמָטָּה. (תנה"ק בהר).

שצ דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל שָׁנוּ: “וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע”³¹⁴² – מַה פַּטִּישׁ זֶה מִתְחַלֵּק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת³¹⁴³, אַף מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים. (סנה' לד.).

שצא “וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל־בְּשָׂמִים”³¹⁴⁴ – אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: מַה שֶּׁמֶן זֶה חָלָק³¹⁴⁵, עַל־יְדֵי שֶׁאַתָּה מְפַטְּמוֹ³¹⁴⁶ אַתָּה מֵרִיחַ בּוֹ כַּמָּה רֵיחוֹת, כָּךְ הַפָּסוּק הַזֶּה, אַתָּה דּוֹרֵשׁ וּמוֹצֵא בוֹ כַּמָּה טְעָמִים³¹⁴⁷ טוֹבִים. (שהש"ר ד).

שצב אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן שְׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנִים לָמַדְתִּי כָּל־שִׁשָּׁה סְדָרִים³¹⁴⁸, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ עַד עַכְשָׁו (שבת סג.).

––––––––

שצג לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ רִאשׁוֹנִים “סוֹפְרִים”, שֶׁהָיוּ סוֹפְרִים כָּל אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה³¹⁴⁹.

סוֹפְרִים – שֶׁעָשׂוּ אֶת־הַתּוֹרָה סְפוֹרוֹת־סְפוֹרוֹת³¹⁵⁰ (קיד' ל.; ירוש' שקל' פ“ה, ה”א).

שצד “שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב”³¹⁵¹ – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי בַּר חַגַּי [בְּשֵׁם] רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי קָרוֹבָה: אִם מִתְכַּנְּסִים כָּל־בָּאֵי־עוֹלָם לְהַלְבִּין כָּנָף אַחַת שֶׁל עוֹרֵב אֵינָם יְכוֹלִים, כָּךְ אִם מִתְכַּנְּסִים כָּל בָּאֵי־עוֹלָם לַעֲקֹר יוֹ"ד, שֶׁהוּא קְטֹן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵינָם יְכוֹלִים (ויק“ר יט; שהש”ר ה).

שצה שָׁנִינוּ, “כִּי דְבַר־יְיָ בָּזָה”³¹⁵² – זֶה אֶפִּיקוּרוֹס.

דָּבָר אַחֵר: זֶה הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם. וַאֲפִלּוּ אָמַר: כָּל־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מִן הַשָּׁמַיִם, חוּץ מִפָּסוּק זֶה, שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֶלָּא משֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ – זֶהוּ “כִּי דְבַר־יְיָ בָּזָה”; וַאֲפִלּוּ אָמַר: כָּל־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מִן הַשָּׁמַיִם, חוּץ מִדִּקְדּוּק זֶה, מִקַּל־וְחֹמֶר זֶה, מִגְּזֵרָה־שָׁוָה זוֹ – זֶהוּ “כִּי דְבַר־יְיָ בָּזָה”. [מָשָׁל] לְכִפָּה³¹⁵³ שֶׁל אֲבָנִים, כֵּוָן שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה אַחַת מֵהֶן, נִתְרוֹעֲעוּ כֻלָּן (סנה' צט.; ירוש' שם פ“י, ה”א).

שצו אֶפִּיקוּרוֹס כְּגוֹן מִי? אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים: מָה הוֹעִילוּ לָנוּ חֲכָמִים? לְעַצְמָם³¹⁵⁴ הֵם קוֹרִים, לְעַצְמָם הֵם שׁוֹנִים. רָבָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁל בֵּית בִּנְיָמִין הָרוֹפֵא, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: מָה הוֹעִילוּ לָנוּ חֲכָמִים? מֵעוֹלָם לֹא הִתִּירוּ לָנוּ עוֹרֵב וְלֹא אָסְרוּ לָנוּ יוֹנָה. רַב פַּפָּא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר: אֵלּוּ הַחֲכָמִים³¹⁵⁵! (סנה' צט, ק).

שצז כָּל־הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתָחַת. (עיר' כא:).

שצח אָמַר רַ' יוּדָן: פַּעַם אַחַת חָזַר מָרְדְּכַי עַל כָּל־הַמְּנִיקוֹת וְלֹא מָצָא לְאֶסְתֵּר לְאַלְתַּר³¹⁵⁶ מְנִיקָה, וְהָיָה מְנִיקָהּ הוּא³¹⁵⁷. רַ' בֶּרֶכְיָה וְרַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' אֱלִיעֶזֶר: בָּא לוֹ חָלָב³¹⁵⁸ וְהָיָה מְנִיקָהּ. כְּשֶׁדָּרַשׁ רַ' אַבָּהוּ בְּצִבּוּר שָׂחַק הַצִּבּוּר לְקוֹלוֹ. אָמַר לָהֶם: וְלֹא מִשְׁנָה הִיא³¹⁵⁹! רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: חֲלֵב הַזָּכָר טָהוֹר (ב"ר ל).

שצט שָׁאַל פְּלֵימוֹ לִפְנֵי רַבִּי: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי רָאשִׁים, בְּאֵיזֶה מֵהֶם מַנִּיחַ תְּפִלִּין? אָמַר לוֹ: אוֹ עֲמֹד גְּלֵה³¹⁶⁰, אוֹ קַבֵּל עָלֶיךָ שַׁמְתָּא³¹⁶¹. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אָדָם אֶחָד, אָמַר לוֹ: נוֹלַד לִי תִּינוֹק³¹⁶² שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי רָאשִׁים – כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִתֵּן לַכֹּהֵן³¹⁶³? (מנח' לז.).

ת דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין צְרִיכִין חִזּוּק, דִּבְרֵי סוֹפְרִים צְרִיכִין חִזּוּק (תענ' יז:).

תא אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: פְּעָמִים שֶׁבִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ יִסּוּדָהּ³¹⁶⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ”³¹⁶⁵ – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: יִישַׁר כֹּחֲךָ³¹⁶⁶ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ (מנח' צט.:).

תב רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ הָיוּ מְעַיְּנִים בְּסֵפֶר שֶׁל אַגָּדָה³¹⁶⁷ בְּשַׁבָּת וְדָרְשׁוּ כָךְ: “עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ”³¹⁶⁸ – אָמְרוּ: מוּטָב תֵּעָקֵּר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה וְאַל תִּשְׁתַּכַּח³¹⁶⁹ תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל (תמו' יד:).

ט. כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ וּשְׁאָר סְפָרִים

תג אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' בַּנָּאָה: תּוֹרָה מְגִלָּה־מְגִלָּה נִתָּנָה³¹⁷⁰, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה־בָאתִי בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלָי”³¹⁷¹. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ אוֹמֵר: תּוֹרָה חֲתוּמָה נִתָּנָה³¹⁷², שֶׁנֶּאֱמַר: “לָקֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה³¹⁷³”³¹⁷⁴ (גיט' ס.).

תד “כְּתָב־לְךָ”³¹⁷⁵ – הִתְחִילוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַתָּה נוֹתֵן רְשׁוּת לְמשֶׁה שֶׁיִּכְתֹּב מַה־שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ? שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל: אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם אֶת־הַתּוֹרָה, אֲנִי הוּא שֶׁכָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לָכֶם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חָס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּשֶׁה עוֹשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ עוֹשֶׂה – נֶאֱמָן הוּא³¹⁷⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־כֵן עַבְדִּי משֶׁה, בְּכָל־בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא”³¹⁷⁷ (שמ"ר מז).

תה אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: שְׁלשָׁה סְפָרִים נִמְצְאוּ בָּעֲזָרָה³¹⁷⁸: סֵפֶר “מָעוֹן”³¹⁷⁹, סֵפֶר “זַאֲטוּטֵי”, סֵפֶר “הוּא”. בְּאֶחָד מָצְאוּ כָתוּב “מָעוֹן”, וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב: “מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם”³¹⁸⁰ – וּבִטְּלוּ חֲכָמִים³¹⁸¹ אֶת־הָאֶחָד וְקִיְּמוּ הַשְּׁנָיִם. בְּאֶחָד מָצְאוּ כָתוּב: “וַיִּשְׁלַח אֶת־זַאֲטוּטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, וּבִשְׁנַיִם מָצְאוּ כָתוּב: “וַיִּשְׁלַח אֶת־נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”³¹⁸² – וּבִטְּלוּ אֶת הָאֶחָד וְקִיְּמוּ הַשְּׁנָיִם. בְּאֶחָד מָצְאוּ כָתוּב אַחַד עָשָׂר “הוּא”³¹⁸³, וּבִשְׁנַיִם מָצְאוּ כָתוּב אַחַד עָשָׂר “הִיא” – וּבִטְּלוּ אֶת־הָאֶחָד וְקִיְּמוּ הַשְּׁנָיִם (סופ' ו; ספרי ברכה).

תו “הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד־עוֹלָם”³¹⁸⁴ – נָקֹד עַל “לָנוּ וּלְבָנֵינוּ” וְעַל ע' שֶׁבְּ“עַד”. לָמָּה? אֶלָּא כָּךְ אָמַר עֶזְרָא: אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר לִי: מִפְּנֵי מָה כָּתַבְתָּ כָּךְ³¹⁸⁵? אֹמַר אֲנִי לוֹ: כְּבָר נִקַּדְתִּי עֲלֵיהֶן³¹⁸⁶; וְאִם אוֹמֵר לִי: יָפֶה כָתַבְתָּ – אַעֲבִיר נְקֻדָּה מֵעֲלֵיהֶן (אדר"נ לד).

תז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר משֶׁה”³¹⁸⁷ – פַּרְשָׁה זוֹ עָשָׂה לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא סִמָּנִיּוֹת מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה³¹⁸⁸, לוֹמַר שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמָהּ³¹⁸⁹. רַבִּי אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה³¹⁹⁰, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁסֵּפֶר חָשׁוּב הוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עֲתִידָה פַּרְשָׁה זוֹ שֶׁתֵּעָקֵר מִכָּאן וְתִכָּתֵב בִּמְקוֹמָהּ. וְלָמָּה כְתָבָהּ כָּאן? כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין פֻּרְעָנוּת רִאשׁוֹנָה לְפֻרְעָנוּת³¹⁹¹ שְׁנִיָּה (שבת קטו, קטז; ע"י).

תח הַרְבֵּה פַרְשָׁיוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ³¹⁹², וּרְחוֹקוֹת³¹⁹³ זוֹ מִזּוֹ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב (ספרי בלק).

תט “אָמַר אוֹיֵּב אֶרְדֹּף” וגו'³¹⁹⁴ – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפַּרְשָׁה, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן? שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.

כַּיּוֹצֵא בוֹ: “וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו”³¹⁹⁵ – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפַּרְשָׁה³¹⁹⁶, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן? שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.

כַּיּוֹצֵא בוֹ: “בִּשְׁנַת־מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ³¹⁹⁷”³¹⁹⁸ – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפַּרְשָׁה, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן? שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.

כַּיּוֹצֵא בוֹ: “בֶּן־אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ”³¹⁹⁹; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: “בֶּן־אָדָם חוּד חִידָה”³²⁰⁰ – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפַּרְשָׁה, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן? שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.

כַּיּוֹצֵא בוֹ: “הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְּאָזְנֵי יְרוּשָׁלַםִ”³²⁰¹ – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפַּרְשָׁה, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן? שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.

כַּיּוֹצֵא בוֹ: “גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל³²⁰²”³²⁰³ – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפַּרְשָׁה, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן? שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.

כַּיּוֹצֵא בוֹ: “אֲנִי קֹהֶלֶּת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָםִ”³²⁰⁴ – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפַּרְשָׁה, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן? שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. (מכיל' בשלח; ילק"ש שם).

תי “לֹא־יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּה³²⁰⁵”³²⁰⁶ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לֹא נִתְּנוּ פַּרְשָיוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה עַל הַסֵּדֶר (שו"ט ג).

תיא “וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר”³²⁰⁷ – רַ' אַבָּהוּ וְרַ' יוֹנָתָן, אֶחָד אָמַר: מְסֹרֶסֶת³²⁰⁸ הִיא הַפַּרְשָׁה, וְאַחֵר אָמַר: עַל הַסֵּדֶר נֶאֱמָרָה. מִי שֶׁאָמַר מְסֹרֶסֶת הִיא הַפַּרְשָׁה, שֶׁכְּבָר הִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ”³²⁰⁹ – וְהוּא אוֹמֵר: “אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי”³²¹⁰! מִי שֶׁאָמַר עַל הַסֵּדֶר נֶאֱמָרָה, מָה אֲנִי מְקַיֵּם “אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי”³²¹¹, אֶלָּא כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב: אִם יִתְקַיְּמוּ לִי הַתְּנָאִים שֶׁאָמַר לִי לִהְיוֹת עִמִּי וּלְשָׁמְרֵנִי, אֲנִי אֲקַיֵּם אֶת־נִדְרִי (ב“ר ע; ילק”ש ויצא).

תיב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: סִדְרָם שֶׁל נְבִיאִים: יְהוֹשֻׁעַ וְשׁוֹפְטִים, שְׁמוּאֵל וּמְלָכִים, יִרְמְיָה וִיחֶזְקֵאל, יְשַׁעְיָה וּשְׁנֵים־עָשָׂר.

סִדְרָם שֶׁל כְּתוּבִים: רוּת וְסֵפֶר תְּהִלִּים וְאִיּוֹב וּמִשְׁלֵי, קֹהֶלֶת, שִׁיר־הַשִּׁירִים וְקִינוֹת, דָּנִיֵּאל וּמְגִלַּת אֶסְתֵּר, עֶזְרָא³²¹² וְדִבְרֵי־הַיָּמִים.

משֶׁה כָּתַב סִפְרוֹ וּפַרְשַׁת בִּלְעָם וְאִיּוֹב. יְהוֹשֻׁעַ כָּתַב סִפְרוֹ וּשְׁמֹנָה פְסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה³²¹³. שְׁמוּאֵל כָּתַב סִפְרוֹ וְשׁוֹפְטִים וְרוּת. דָּוִד כָּתַב סֵפֶר תְּהִלִּים עַל־יְדֵי עֲשָׂרָה זְקֵנִים³²¹⁴. יִרְמְיָה כָּתַב סִפְרוֹ וְסֵפֶר מְלָכִים וְקִינוֹת. חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ כָּתְבוּ יְשַׁעְיָה, מִשְׁלֵי, שִׁיר־הַשִּׁירִים וּקֹהֶלֶת. אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה כָּתְבוּ יְחֶזְקֵאל וּשְׁנֵים־עָשָׂר, דָּנִיֵּאל וּמְגִלַּת אֶסְתֵּר. עֶזְרָא כָּתַב סִפְרוֹ וְיַחַס שֶׁל דִּבְרֵי הַיָּמִים עַד לוֹ³²¹⁵.

דָּוִד כָּתַב סִפְרוֹ עַל־יְדֵי עֲשָׂרָה זְקֵנִים: עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן³²¹⁶, עַל־יְדֵי מַלְכִּי־צֶדֶק³²¹⁷, וְעַל־יְדֵי אַבְרָהָם³²¹⁸, וְעַל־יְדֵי משֶׁה³²¹⁹, וְעַל־יְדֵי הֵימָן³²²⁰, וְעַל־יְדֵי יְדוּתוּן³²²¹, וְעַל־יְדֵי אָסָף³²²², וְעַל־יְדֵי שְׁלשָׁה בְּנֵי קֹרַח³²²³. (ב"ב יד, טו).

תיג [אָמַר] רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַסִּי: אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲשָׂרָה בְנֵי־אָדָם אָמְרוּ סֵפֶר תְּהִלִּים, מִכֻּלָּם לֹא נֶאֱמַר עַל שְׁמוֹתָם, אֶלָּא עַל־שֵׁם דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מְשָׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לַחֲבוּרָה שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁמְּבַקְּשִׁים לוֹמַר הִמְנוֹן³²²⁴ לַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: כֻּלְּכֶם נְעִימִים, כֻּלְּכֶם חֲסִידִים, כֻּלְּכֶם מְשֻׁבָּחִים לוֹמַר הִמְנוֹן לְפָנַי, אֶלָּא אִישׁ פְּלוֹנִי יֹאמַר עַל־יְדֵי כֻלְּכֶם. לָמָּה? שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב. כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקְשׁוּ עֲשָׂרָה צַדִּיקִים לוֹמַר סֵפֶר הַתְּהִלִּים, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כֻּלְּכֶם נְעִימִים וַחֲסִידִים וּמְשֻׁבָּחִים לוֹמַר הִמְנוֹן לְפָנַי, אֶלָּא דָּוִד יֹאמַר עַל־יְדֵי כֻלְּכֶם. לָמָּה? שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵבֵ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “נְאֻם דָּוִד בֶּן־יִשַׁי… וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל”³²²⁵… מִי מַנְעִים זְמִירוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל? דָּוִד בֶּן־יִשָׁי (שהש“ר ד; קה”ר ז).

תיד אָמַר רַ' סִימוֹן: בְּאֵרִי³²²⁶ לֹא נִתְנַבֵּא אֶלָּא שְׁנֵי פְסוּקִים, וְלֹא הָיָה בָהֶם כְּדֵי סֵפֶר, וְנִטְפְּלוּ³²²⁷ בִישַׁעְיָה, וְאֵלּוּ הֵם: “וְכִי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם וגו'”³²²⁸ וַחֲבֵרוֹ³²²⁹ (ויק"ר ו).

תטו יָשַׁב אֶחָד מִן הַחֲכָמִים לִפְנֵי רַ' שְׁמוּאֵל בֶּן־נַחֲמָנִי וְאָמַר: אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, אֶלָּא מָשָׁל הָיָה³²³⁰. אָמַר לוֹ: עָלֶיךָ אָמַר הַכָּתוּב: “אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ־עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ”³²³¹.

– אֶלָּא מֵעַתָּה³²³²: “וְלָרָשׁ אֵין־כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ” וגו'³²³³, וְכִי הָיָה? אֶלָּא מָשָׁל בִּלְבָד, אַף כָּאן מָשָׁל בִּלְבָד.

– אִם כֵּן שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ לָמָּה? (ב"ב טו.).

תטז רֵישׁ־לָקִישׁ אָמַר: אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִהְיָה. מַה־לֹּא הָיָה וְלֹא נִהְיָה? בְּיִסּוּרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ עָלָיו³²³⁴. וְלָמָּה נִכְתְּבוּ עָלָיו? אֶלָּא שֶׁאִלּוּ בָאוּ עָלָיו, הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶם.

רַ' חֲנִינָא אָמַר: גּוֹי הָיָה. שָׁנָה רַ' חִיָּא: [אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: גּוֹי צַדִּיק אֶחָד עָמַד לִי בְּאֻמּוֹת, וְנָתַתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ וּפְטַרְתִּיו, וְאֵיזֶה? – זֶה אִיּוֹב (ב"ר נז).

תיז שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מֵתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל³²³⁵ עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה וּמֵתוּ. מַה־שִּׁירָה אָמְרוּ? – “יְיָ מֵמִית בְּצֶדָק וּמְחַיֶּה בְּרַחֲמִים”. רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁירָה זוֹ אָמָרוּ: “יְיָ מֵמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל”³²³⁶. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אֱמֶת מָשָׁל הָיָה. אָמַר לוֹ רַ' נְחֶמְיָה: אִם אֱמֶת – לָמָּה מָשָׁל, וְאִם מָשָׁל – לָמָּה אֱמֶת? אֶלָּא – בֶּאֱמֶת, מָשָׁל הָיָה.

רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מֵתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל עָלוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְנָשְׂאוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת. עָמַד רַ' יְהוּדָה בֶּן־בְּתֵרָא עַל רַגְלָיו וְאָמַר: אֲנִי מִבְּנֵי בְנֵיהֶם, וְהַלָּלוּ תְּפִלִּין, שֶׁהִנִּיחַ לִי³²³⁷ אֲבִי־אַבָּא, מֵהֶם (סנה' צב.).

תיח רַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי וְרַ' חַמָּא אָבִיו שֶׁל רַ' הוֹשַׁעְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אָמְרוּ: לֹא נִתַּן דִּבְרֵי הַיָּמִים אֶלָּא לִדָּרֵשׁ. (ויק“ר א; בו”ר ב).

תיט אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־פַּזִּי: כְּשֶׁהָיָה פוֹתֵחַ אַבָּא פַּזִּי בְּדִבְרֵי הַיָּמִים אָמַר כָּךְ: כָּל־דְּבָרֶיךָ תֵּמַהּ הֵם³²³⁸ וְאָנוּ יוֹדְעִים לְדָרְשָׁם. (מג' יג.; ע“י; ילק”ש דה"י ד).

תכ רַ' שִׂמְלַאי בָּא לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן, אָמַר לוֹ: יַשְׁנֶה לִי רַבִּי סֵפֶר יְחָסִין³²³⁹. אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן אָתָּה? אָמַר לוֹ: מִלֹּד. וְהֵיכָן מוֹשָׁבֶךָ? בִּנְהַרְדְּעָא. אָמַר לוֹ: אֵין שׁוֹנִין³²⁴⁰ לֹא לְלֻדִּים³²⁴¹ וְלֹא לִנְהַרְדְּעָאִים; וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁאַתָּה מִלֹּד וּמוֹשָׁבְךָ בִנְהַרְדְּעָא. כָּפָהוּ וְנִתְרַצָּה. אָמַר לוֹ: יַשְׁנֵהוּ לִי בִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. נָטַל צְרוֹר וְזָרַק בּוֹ וְאָמַר לוֹ: וּמַה בְּרוּרְיָה, אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר, בִּתּוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶּן־תְּרַדְיוֹן, שֶׁהָיְתָה שׁוֹנָה שְׁלָשׁ־מֵאוֹת הֲלָכוֹת בַּיּוֹם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יָצְתָה יְדֵי חוֹבָתָהּ³²⁴² בְּשָׁלשׁ שָׁנִים, וְאַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים! (פס' סב:).

תכא אָמַר רָמֵי בַּר רַב יוּדָא, אָמַר רַב: מִיּוֹם שֶׁנִּגְנַז סֵפֶר יְחָסִין³²⁴³ תָּשַׁשׁ כֹּחָם³²⁴⁴ שֶׁל חֲכָמִים וְכָהָה מְאוֹר עֵינֵיהֶם.

אָמַר מַר זוּטְרָא: בֵּין “אָצֵל” לְ“אָצֵל”³²⁴⁵ טָעֲנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת גְּמַלִּים שֶׁל דְּרָשׁוֹת (שם).

תכב אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אִם יֹאמַר לִי אָדָם שֶׁיֵּשׁ דִּבְרֵי־הַיָּמִים³²⁴⁶ בְּבָבֶל הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְבִיאוֹ מִשָּׁם, וְעַכְשָׁו אִם מִתְכַּנְּסִים כָּל רַבּוֹתֵינוּ אֵין הֵם יְכוֹלִים לַהֲבִיאוֹ מִשָּׁם³²⁴⁷ (ירוש' סנה' פ“י, ה”א).

תכג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּרַם³²⁴⁸ זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב, וַחֲנַנְיָה בֶּן־חִזְקִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִגְנַז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיוּ דְבָרָיו סוֹתְרִים דִּבְרֵי־תוֹרָה³²⁴⁹. מֶה עָשָׂה? הֶעֱלוּ לוֹ שְׁלָשׁ־מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן³²⁵⁰ וְיָשַׁב בַּעֲלִיָּה וּדְרָשָׁם³²⁵¹.

אָמַר רַב יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: בִּקְשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת, מִפְּנֵי שֶׁדְּבָרָיו סוֹתְרִים³²⁵² זֶה אֶת־זֶה. וּמִפְּנֵי מָה לֹא גְנָזוּהוּ? מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלָּתוֹ דִּבְרֵי־תוֹרָה³²⁵³ וְסוֹפוֹ דִבְרֵי־תוֹרָה³²⁵⁴.

וְאַף סֵפֶר מִשְׁלֵי בִּקְשׁוּ לִגְנֹז, שֶׁהָיוּ דְבָרָיו סוֹתְרִים זֶה אֶת־זֶה³²⁵⁵. וּמִפְּנֵי מָה לֹא גְנָזוּהוּ? אָמְרוּ: סֵפֶר קֹהֶלֶת לֹא בָדַקְנוּ וּמָצָאנוּ טָעַם? אַף כָּאן נִבְדֹּק (שבת יג:, ל:).

תכד בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: מִשְׁלֵי שִׁיר־הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת גְּנוּזִים הָיוּ³²⁵⁶, שֶׁהֵם הָיוּ אוֹמְרִים מְשָׁלוֹת, וְאֵינָם מִן הַכְּתוּבִים³²⁵⁷, וְעָמְדוּ וּגְנָזוּ[ם], עַד שֶׁבָּאוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וּפֵרְשׁוּ אוֹתָם (אדר"נ א).

תכה אָמַר רַ' יִצְחָק בֶּן־לֵוִי: בִּקְשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת, שֶׁמָּצְאוּ בּוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵם נוֹטִין לְצַד מִינוּת³²⁵⁸, אָמְרוּ: וְכִי כָּךְ הָיָה רָאוּי שְׁלֹמֹה לוֹמַר: “שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ”³²⁵⁹? משֶׁה אָמַר: “וְלֹא־תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם”³²⁶⁰, וּשְׁלֹמֹה אָמַר: “וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבֶּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ”³²⁶¹, אֶלָּא הֻתְּרָה הָרְצוּעָה³²⁶² – אֵין דִּין וְאֵין דַּיָּן! כֵּוָן שֶׁאָמַר: “וְדָע כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט”³²⁶³ – אָמְרוּ: יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה (ויק"ר כח).

תכו כָּל־כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִין אֶת־הַיָּדָיִם³²⁶⁴; שִׁיר־הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת מְטַמְּאִין³²⁶⁵ אֶת־הַיָּדָיִם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁיר־הַשִּׁירִים מְטַמֵּא אֶת־הַיָּדַיִם, קֹהֶלֶת – מַחֲלֹקֶת. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: קֹהֶלֶת – אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת־הַיָּדַיִם, וְשִׁיר־הַשִּׁירִים מַחֲלֹקֶת.

רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קֹהֶלֶת מִקֻּלֵּי בֵית־שַׁמַּאי³²⁶⁶ וּמֵחֻמְרֵי בֵית־הִלֵּל.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־עַזַּאי: מְקֻבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן³²⁶⁷ בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה³²⁶⁸ בִּישִׁיבָה, שֶׁשִּׁיר־הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת מְטַמְּאִין אֶת־הַיָּדָיִם.

אָמַר רַ' עֲקִיבָא: חַס־וְשָׁלוֹם, לֹא נֶחְלַק אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁיר־הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת־הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל־הָעוֹלָם³²⁶⁹ כֻּלּוֹ כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר־הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל־הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר־הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים, וְאִם נֶחְלְקוּ לֹא נֶחֶלְקוּ אֶלָּא עַל קֹהֶלֶת. (ידים ג, ה).

תכז תַּרְגּוּם שֶׁבְּעֶזְרָא³²⁷⁰ וְשֶׁבְּדָנִיֵּאל מְטַמֵּא אֶת־הַיָּדַיִם, תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית³²⁷¹ וְעִבְרִית שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם וּכְתָב עִבְרִי³²⁷² – אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת־הַיָּדָיִם; לְעוֹלָם אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ אַשּׁוּרִית עַל הָעוֹר וּבִדְיוֹ (שם ד, ה).

תכח “אַל־תּוֹסְףְּ עַל־דְבָרָיו”³²⁷³ – שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶסְתֵּר בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ³²⁷⁴”³²⁷⁵. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֶסְתֵּר בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל־רֹאֶיהָ”³²⁷⁶. רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אֶסְתֵּר בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדְּכַי”³²⁷⁷. רַ' יוֹסֵי בֶּן־דּוּרְמַסְקִית אוֹמֵר: אֶסְתֵּר בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם”³²⁷⁸.

אָמַר שְׁמוּאֵל: אִלּוּ הָיִיתִי שָׁם הָיִיתִי אוֹמֵר דָּבָר יָפֶה מִכֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ”³²⁷⁹ – קִיְּמוּ לְמַעְלָה³²⁸⁰ מַה־שֶּׁקִּבְּלוּ לְמָטָּה³²⁸¹. – – – רַב יוֹסֵף אוֹמֵר מִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ³²⁸² מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים”³²⁸³. רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אוֹמֵר מִכָּאן: “וְזִכְרָם לֹא־יָסוּף מִזַּרְעָם”³²⁸⁴ (מג' ז.).

תכט שָׁלְחָה לָהֶם אֶסְתֵּר לַחֲכָמִים: כִּתְבוּנִי לְדוֹרוֹת³²⁸⁵. שָׁלְחוּ לָהּ: “הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִשִׁים”³²⁸⁶ – שָׁלִשִׁים וְלֹא רָבִיעִים³²⁸⁷, עַד שֶׁמָּצְאוּ לָהּ מִקְרָא כָתוּב בַּתּוֹרָה: “כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר³²⁸⁸”³²⁸⁹. – – –

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֶסְתֵּר אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת־הַיָּדַיִם. – וַהֲרֵי אָמַר שְׁמוּאֵל: אֶסְתֵּר בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמָרָה? נֶאֶמְרָה לִקְרוֹת³²⁹⁰, וְלֹא נֶאֶמְרָה לִכָּתֵב (שם).

תל אָמַר רַב זְעֵירָא: מְגִלָּה זוֹ [רוּת], אֵין בָּהּ לֹא טֻמְאָה וְלֹא טָהֳרָה, וְלֹא אִסּוּר וְלֹא הֶתֵּר. וְלָמָּה נִכְתָּבָה? לְלַמֶּדְךָ, כַּמָּה שָׂכָר טוֹב לְגוֹמְלֵי חֲסָדִים³²⁹¹ (ילק"ש רות).

תלא “וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה” וגו‘³²⁹² – לֹא הָיָה צָרִיךְ הַמִּקְרָא לוֹמַר אֶלָּא “וְיוֹסֵף³²⁹³ הוּרַד מִצְרַיְמָה”, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה “וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ, וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם” וגו’³²⁹⁴ – לֹא הָיָה צָרִיךְ הַמִּקְרָא לוֹמַר אֶלָּא “וַיַּעַשֹׂ³²⁹⁵ יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וְאִשְׁתּוֹ” וגו'³²⁹⁶, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה: “וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה יָכִל לְהַשְׁפָּלָה, בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא… וְדָרָיָוֶשׁ מָדָאָה”³²⁹⁷… – וְהֵיכָן הוּא אֱוִיל מְרוֹדָךְ³²⁹⁸? וְכַיּוֹצֵא בָזֶה “בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא כַּשְׂדָּאָה וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קַבֵּל מַלְכוּתָא”³²⁹⁹, וְהֵיכָן הוּא “בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ³³⁰⁰ לְמַלְכוּת בֵּלְשַׁאצַּר הַמֶּלֶךְ”?³³⁰¹ – אָמַר רַב הוּנָא: שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ דִבְרֵי פִיּוּטִין הֵם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ³³⁰², וַחֲכָמִים אָמְרוּ: כְּדֵי לְסָרֵג³³⁰³ עַל הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ (ב"ר פה).

תלב “וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים”³³⁰⁴ – אָמַר רַ' אַחָא: יָפָה שִׂיחָתָם שֶׁל עַבְדֵי בָתֵּי־אָבוֹת מִתּוֹרָתָם שֶׁל בָּנִים – פַּרְשָׁתוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דַפִּים, הוּא אוֹמְרָהּ וְשׁוֹנָהּ³³⁰⁵, וְשֶׁרֶץ³³⁰⁶ מִגּוּפֵי תוֹרָה, וְאֵין דָּמוֹ מְטַמֵּא כִבְשָׂרוֹ אֶלָּא מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא³³⁰⁷.

וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו"³³⁰⁸ – אָמַר רַ' אַחָא: יָפָה רְחִיצַת רַגְלֵי עַבְדֵי בָתֵּי־אָבוֹת מִתּוֹרָתָם שֶׁל בָּנִים, שֶׁאֲפִלּוּ רְחִיצַת רַגְלַיִם צָרִיךְ לִכְתֹּב (ב"ר ס).

תלג אָמַר רַב אַדָּא בְּרַ' חֲנִינָא: אִלְמָלֵי לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לֹא נִתַּן לָהֶם אֶלָּא חֲמִשָׁה³³⁰⁹ חֻמְשֵׁי תוֹרָה וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ בִּלְבָד, שֶׁעֶרְכָּה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא. מַה־טַּעַם? – “כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב־כָּעַס³³¹⁰”³³¹¹. (נדר' כב:).

תלד “וְיֹתֵר מֵהֵמָּה³³¹² בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה”³³¹³ – מְהוּמָה; שֶׁכָּל הַמַּכְנִיס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים – מְהוּמָה הוּא מַכְנִיס בְּבֵיתוֹ, כְּגוֹן סֵפֶר בֶּן־סִירָא³³¹⁴ וְסֵפֶר בֶּן־תַּגְלָא. (קה"ר יב).

תלה רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: הַקּוֹרֵא בִּסְפָרִים חִיצוֹנִים³³¹⁵ אֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם־הַבָּא, כְּגוֹן סִפְרֵי בֶּן־סִירָא וְסִפְרֵי בֶן־לַעֲנָה; אֲבָל סִפְרֵי הֳמֵירַס³³¹⁶ וְכָל־סְפָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ מִכָּאן וְאֵילַךְ – הַקּוֹרֵא בָהֶם כְּקוֹרֵא בְאִגֶּרֶת³³¹⁷, [שֶׁנֶּאֱמַר]: “וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִיעַת בָּשָׂר”³³¹⁸ – לְהִגָּיוֹן³³¹⁹ נִתְּנוּ, לִיגִיעָה לֹא נִתָּנוּ (ירוש' סנה' פ“י, ה”א).

תלו מִנְעוּ בְנֵיכֶם מִן הַהִגָּיוֹן³³²⁰ (בר' כח:).

––––––––

תלז אָמַר רַ' מֵאִיר: כְּשֶׁבָּאתִי [לִלְמֹד תּוֹרָה] אֵצֶל רַ' יִשְׁמָעֵאל אָמַר לִי: בְּנִי, מַה־מְּלַאכְתֶּךָ? אָמַרְתִּי לוֹ: לִבְלָר³³²¹ אָנִי. אָמַר לִי: בְּנִי, הֱוֵי זָהִיר בִּמְלַאכְתֶּךָ, שֶׁמְּלַאכְתְּךָ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם הִיא: שֶׁמָּא אַתָּה מְחַסֵּר אוֹת אַחַת אוֹ מְיַתֶּר³³²² אוֹת אַחַת – נִמְצֵאתָ מַחֲרִיב אֶת־כָּל־הָעוֹלָם³³²³ כֻּלּוֹ (עיר' יג.).

תלח בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר³³²⁴ מָצְאוּ כָתוּב: “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”³³²⁵ “וְהִנֵּה טוֹב מָוֶת”; “וַיַּעֲשֹׁ… לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר”³³²⁶ – “כָּתְנוֹת אוֹר”; – “וּבְנֵי דָן חֻשִׁים”³³²⁷ – “וּבֶן דָּן חֻשִׁים”³³²⁸. (ב"ר ט; כ; צד).

תלט בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר מָצְאוּ כָתוּב: “מַשָּׂא דּוּמָה”³³²⁹ – “מַשָּׂא רוֹמִי” (ירוש' תענ' פ“א, ה”א).

תמ סֵפֶר שֶׁאֵינוֹ מֻגָּהּ³³³⁰ – אָמַר רַ' אַמִּי: עַד שְׁלשִׁים יוֹם מֻתָּר לְשַׁהוֹתוֹ³³³¹, מִכָּאן וְאֵילַךְ אָסוּר לְשַׁהוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַל־תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה”³³³² (כת' יט:).

תמא אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת יָשְׁבוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה עַל כּוֹתְבֵי סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁלֹּא יִתְעַשָּׁרוּ, שֶׁאִלְמָלֵי מִתְעַשְּׁרִין אֵין כּוֹתְבִין (פס' נ:)

תמב “הוֹן־וָעשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד”³³³³ – זֶה הַכּוֹתֵב תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וּמַשְׁאִילָם לַאֲחֵרִים³³³⁴ (כת' נ.).

––––––––

תמג אֵין זוֹרְקִין סְפָרִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְאֵין נוֹהֲגִין בָּהֶם דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן.

חַיָּב אָדָם לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה בִּדְיוֹ נָאָה וְקֻלְמוֹס³³³⁵ נָאֶה וְלִבְלָרִים נָאִים³³³⁶, וּבִקְלָפִים³³³⁷ נָאִים וְעוֹרוֹת צְבָאִים³³³⁸, וְיַעַטְפֶנּוּ בְּשֵׁירָאִין³³³⁹ נָאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ³³⁴⁰”³³⁴¹ (סופ' ג).

תמד כָּל־כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִים אֶת־הַיָּדָיִם³³⁴². אוֹמְרִים צְדוֹקִים: קוֹבְלִים³³⁴³ אָנוּ עֲלֵיכֶם, פְּרוּשִׁים, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים: כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִים אֶת־הַיָּדַיִם, כִּתְבֵי הֳמֵירַס³³⁴⁴ אֵינָם מְטַמְּאִים אֶת־הַיָּדָיִם. אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי: וְכִי אֵין לָנוּ עַל הַפְּרוּשִׁים אֶלָּא זוֹ בִּלְבָד? וַהֲרֵי הֵם אוֹמְרִים: עַצְמוֹת חֲמוֹר טְהוֹרִים, עַצְמוֹת יוֹחָנָן כֹּהֵן־גָּדוֹל טְמֵאִים! אָמְרוּ לוֹ: לְפִי חִבָּתָן הִיא טֻמְאָתָן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ תַּרְוָדוֹת³³⁴⁵. אָמַר לָהֶם: אַף כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ לְפִי חִבָּתָם הִיא טֻמְאָתָם; סִפְרֵי הֳמֵירַס שֶׁאֵינָם חֲבִיבִים – אֵין מְטַמְּאִים אֶת־הַיָּדָיִם (ידים ג, ד).

תמה כָּל־כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִים אוֹתָם מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה³³⁴⁶, בֵּין שְׁקּוֹרִין בָּהֶם³³⁴⁷ וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶם³³⁴⁸. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכָל־לָשׁוֹן טְעוּנִים גְּנִיזָה³³⁴⁹. וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶם? מִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ³³⁵⁰.

הָיוּ כְתוּבִים גִּפְטִית³³⁵¹, מָדִית, עִבְרִית³³⁵², עֵילָמִית³³⁵³, יְוָנִית – אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶם, מַצִּילִין אוֹתָם מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה.

הָיוּ כְתוּבִים תַּרְגּוּם וּבְכָל־לָשׁוֹן – מַצִּילִין אוֹתָם מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מַצִּילִין אוֹתָם מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה. אָמַר רַ' יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּאַבָּא³³⁵⁴ חֲלַפְתָּא, שֶׁהָלַךְ אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי³³⁵⁵ לִטְבֶרְיָא, וּמְצָאוֹ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל יוֹחָנָן בֶּן הַנָּזוּף וּבְיָדוֹ סֵפֶר אִיּוֹב תַּרְגּוּם, וְהוּא קוֹרֵא בוֹ. אָמַר לוֹ: זָכוּר אֲנִי בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן אֲבִי־אָבִיךָ, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל־גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר־הַבַּיִת, וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו סֵפֶר אִיּוֹב תַּרְגּוּם, וְאָמַר לַבַּנַּאי: שַׁקְּעֵהוּ תַּחַת הַנִּדְבָּךְ³³⁵⁶. אַף הוּא צִוָּה עָלָיו וּגְנָזוֹ (שבת קטו.; תוס' שם, פי"ד).

י. לְשׁוֹן־תּוֹרָה וְתַרְגּוּם

תמו בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, דִּבֵּר עִמָּהֵם בְּלָשׁוֹן שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים וּמְבִינִים.

“אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ”³³⁵⁷ – אָמַר רַ' נְחֶמְיָה: מַהוּ אָנֹכִי? לָשׁוֹן מִצְרִי הוּא. אָדָם שֶׁמְּבַקֵּשׁ לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ בְּמִצְרַיִם “אֲנִי” הוּא אוֹמֵר “אָנוֹךְ”. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בְּנוֹ וְעָשָׂה יָמִים רַבִּים עִם הַשַּׁבָּאִים³³⁵⁸. לָמַד שִׂיחָתָם שֶׁל אוֹתָם הַשַּׁבָּאִים. כְּשֶׁעָשָׂה [הַמֶּלֶךְ] נְקָמָה בְּאוֹיְבָיו וֶהֱבִיאוֹ, וּבָא לְהָשִׂיחַ עִמּוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ. מֶה עָשָׂה? הִתְחִיל לְסַפֵּר עַמּוֹ בִּלְשׁוֹנָם שֶׁל הַשַּׁבָּאִים. כָּךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם יִשְׂרָאֵל: כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לָמְדוּ שִׂיחָתָם שֶׁל מִצְרִים: כְּשֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּבָא לִתֵּן לָהֶם אֶת־הַתּוֹרָה, לֹא הָיוּ יוֹדְעִים לִשְׁמֹעַ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הֲרֵינִי מֵשִׂיחַ עִמָּהֵם בְּלָשׁוֹן מִצְרִי. פָּתַח וְאָמַר “אָנֹכִי” – אָנוֹךְ (תנה“ק יתרו; פסיק”ר כ“א; ילק”ש יתרו כ).

תמז “יְיָ מִסִּינַי בָּא” וגו'³³⁵⁹ – כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא בְּלָשׁוֹן אֶחָד נִגְלָה, אֶלָּא בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת; “יְיָ מִסִּינַי בָּא” – זֶה לָשׁוֹן עִבְרִי; “וְזָרַח מִשֵּׂעִיר³³⁶⁰ לָמוֹ”³³⁶¹ – זֶה לָשׁוֹן רוֹמִי; “הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן³³⁶²”³³⁶³ – זֶה לָשׁוֹן עֲרָבִי; “וְאָתָה³³⁶⁴ מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ”³³⁶⁵ – זֶה לָשׁוֹן אֲרַמִּי (ספרי וזה"ב).

תמח “כֹּה תֹאמַר”³³⁶⁶ – בְּלָשׁוֹן שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כֹּה תֹּאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (מכילתא יתרו – בחדש ט).

תמט אָמַר מָר זוּטְרָא (וְיֵשׁ אוֹמְרִים מָר עֻקְבָּא): בַּתְּחִלָּה נִתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בִּכְתָב עִבְרִית³³⁶⁷ וּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, חָזְרָה וְנִתְּנָה לָהֶם בִּימֵי עֶזְרָא בִּכְתָב אַשּׁוּרִית וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי. בֵּרְרוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל כְּתָב אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְהִנִּיחוּ לְהֶדְיוֹטוֹת³³⁶⁸ כְּתָב עִבְרִית וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי.

הֶדְיוֹטוֹת מִי הֵם? אָמַר רַב חִסְדָּא: הַכּוּתִים³³⁶⁹ (סנה' כא:).

תנ מַהוּ כְתָב עִבְרִית? אָמַר רַב חִסְדָּא: כְּתָב לִבּוֹנָאָה³³⁷⁰.

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: רָאוּי הָיָה עֶזְרָא שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל עַל־יָדוֹ, אִלְמָלֵי לֹא קְדָמוֹ משֶׁה. בְּמשֶׁה הוּא אוֹמֵר: “וְאֹתִי צִוָּה יְיָ בָּעֵת הַהִיא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים”³³⁷¹, וּבְעֶזְרָא הוּא אוֹמֵר: “כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרשׁ אֶת־תּוֹרַת יְיָ וְלַעֲשׂוֹת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט”³³⁷². וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִתְּנָה תוֹרָה עַל־יָדוֹ, נִשְׁתַּנָּה עַל־יָדוֹ הַכְּתָב.

לָמָּה נִקְרָא אַשּׁוּרִית? שֶׁעָלָה עִמָּהֶם מֵאַשּׁוּר.

שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה בִּכְתָב זֶה נִתְּנָה³³⁷³ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, כֵּוָן שֶׁחָטְאוּ נֶהְפַּךְ לָהֶם לְרוֹעֵץ³³⁷⁴, כֵּוָן שֶׁחָזְרוּ³³⁷⁵ בָהֶם הֶחֱזִירוֹ לָהֶם. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אַשּׁוּרִית? שֶׁמְּאֻשֶּׁרֶת בִּכְתָב³³⁷⁶. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־פַּרְטָא, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: כְּתָב זֶה לֹא נִשְׁתַּנָּה כָּל־עִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וָוֵי הָעַמּוּדִים”³³⁷⁷ – וָוִים שֶׁהֵם דּוֹמִים לְעַמּוּדִים³³⁷⁸. וְאוֹמֵר: “וְאֶל־הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם”³³⁷⁹ – מַה לְּשׁוֹנָם לֹא נִשְׁתַּנָּה, אַף כְּתָבָם לֹא נִשְׁתַּנָּה. (סנה' כ“א:; תוספ' שם פ”ד מ"ה).

––––––––

תנא שָׁנוּ חֲכָמִים: כֵּיצַד כָּתְבוּ יִשְׂרָאֵל אֶת־הַתּוֹרָה? רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: עַל־גַּבֵּי אֲבָנִים כְּתָבוּהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת” וְגו‘³³⁸⁰, וְאַחַר־כָּךְ סָדוּ אוֹתָן בְּסִיד. אָמַר לוֹ רַ’ שִׁמְעוֹן: לִדְבָרֶיךָ, הֵיאַךְ לָמְדוּ אֻמּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַזְּמָן תּוֹרָה? אָמַר לוֹ: בִּינָה יְתֵרָה נָתַן בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְשִׁגְּרוּ נוֹטִירִין³³⁸¹ שֶׁלָּהֶן וְקִלְּפוּ אֶת־הַסִּיד וְהִשִּׂיאוּהָ³³⁸², וְעַל דָּבָר זֶה נִתְחַתֵּם גְּזַר־דִּינָם לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁהָיָה לָהֶן לִלְמֹד וְלֹא לָמָדוּ. רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַל־גַּבֵּי סִיד כְּתָבוּהָ³³⁸³, וְכָתְבוּ לָהֶן לְמַטָּה³³⁸⁴: “לְמַעַן אֲשֶׁר³³⁸⁵ לֹא־יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת”³³⁸⁶ וגו' – הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאִם הָיוּ חוֹזְרִין³³⁸⁷ בִּתְשׁוּבָה הָיוּ מְקַבְּלִין אוֹתָן (סוטה לה:).

תנב מַעֲשֶׂה בַּחֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁכָּתְבוּ לְתַלְמַי³³⁸⁸ הַמֶּלֶךְ אֶת־הַתּוֹרָה יְוָנִית, וְהָיָה הַיּוֹם קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כַּיּוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה הָעֵגֶל, שֶׁלֹּא הָיְתָה הַתּוֹרָה יְכוֹלָה לְהִתַּרְגֵּם כָּל צָרְכָּהּ (סופ' א).

תנג שָׁנִינוּ: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ שֶׁכִּנֵּס שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים, וְהוֹשִׁיבָם בְּשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם בָּתִּים³³⁸⁹, וְלֹא גִלָּה לָהֶם עַל־מָה כִּנְּסָם. וְנִכְנַס אֵצֶל כָּל־אֶחָד וְאֶחָד וְאָמַר לָהֶם: כִּתְבוּ לִי תּוֹרַת משֶׁה רַבְּכֶם. נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֵצָה בְּלֵב כָּל־אֶחָד וְאֶחָד, וְהִסְכִּימוּ³³⁹⁰ כֻלָּם לְדַעַת אַחַת וְכָתְבוּ לוֹ: “אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית³³⁹¹”³³⁹², “אֶעֱשֶׂה אָדָם³³⁹³ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת”³³⁹⁴ – “וַיְכַל בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי³³⁹⁵ וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי”³³⁹⁶, “זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאוֹ³³⁹⁷”³³⁹⁸, “הָבָה אֵרְדָה וְאָבֹלָּה³³⁹⁹ שָׁם שְׂפָתָם”³⁴⁰⁰, “וַתִּצְחַק שָׂרָה בִּקְרוֹבֶיהָ³⁴⁰¹”³⁴⁰². “כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ שׁוֹר³⁴⁰³ וּבִרְצוֹנָם עִקְּרוּ אֵבוּס”³⁴⁰⁴, “וַיִּקַּח משֶׁה אֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־בָּנָיו וַיַּרְכִּיבֵם עַל נוֹשֵׂא בְנֵי־אָדָם³⁴⁰⁵”³⁴⁰⁶, “וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְמִצְרַיִם וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת³⁴⁰⁷ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה”³⁴⁰⁸, “וַיִּשְׁלַח אֶת־זַאֲטוּטֵי³⁴⁰⁹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל”³⁴¹⁰, “וְאֶל זַאֲטוּטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ”³⁴¹¹, “לֹא חֶמֶד³⁴¹² אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי”³⁴¹³, “אֲשֶׁר חָלַק יְיָ אֱלֹהֶיךָ אוֹתָם לְהָאִיר לְכָל הָעַמִּים³⁴¹⁴”³⁴¹⁵, “וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים… אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לְעָבְדָם³⁴¹⁶”³⁴¹⁷. וְכָתְבוּ לוֹ “אֶת־צְעִירַת הָרַגְלַיִם” וְלֹא כָתְבוּ “אֶת־הָאַרְנֶבֶת”³⁴¹⁸, מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ אַרְנֶבֶת שְׁמָהּ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: שָׂחֲקוּ בִי הַיְּהוּדִים וְהֵטִילוּ שֵׁם אִשְׁתִּי בַּתּוֹרָה. (מג' ט; ע י).

תנד אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת – אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִים בְּכָל־לָשׁוֹן, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף בִּסְפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית³⁴¹⁹. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַה־טַּעְמוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל? אָמַר הַכָּתוּב: “יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי־שֵׁם”³⁴²⁰ – דְּבָרָיו שֶׁל יֶפֶת³⁴²¹ יִהְיוּ בְּאָהֳלֵי שֵׁם. בַּר קַפָּרָא אָמַר: יִהְיוּ דְבָרָיו שֶׁל שֵׁם נֶאֱמָרִים בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל יֶפֶת. רַ' יוּדָא אָמַר: מִכָּאן לְתַרְגּוּם מִן הַתּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ”³⁴²²; “בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים” – זֶה מִקְרָא, “מְפֹרָשׁ” – זֶה תַּרְגּוּם

אָמַר רַ' יְהוּדָה: אַף כְּשֶׁהִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ יְוָנִית, לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּסֵפֶר תּוֹרָה³⁴²³, וּמִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁל תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ³⁴²⁴. (מג' ח, ט; ב“ר לו; דב”ר א).

תנה עֲקִילַס תִּרְגֵּם³⁴²⁵ אֶת־הַתּוֹרָה לִפְנֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְקִלְּסוּ אוֹתוֹ וְאָמָרוּ: “יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם³⁴²⁶”³⁴²⁷ (ירוש' מג' פ“א, ה”ט).

תנו תַּרְגּוּם שֶׁל תּוֹרָה – אוֹנְקְלוֹס הַגֵּר אֲמָרוֹ מִפִּי רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ, תַּרְגּוּם שֶׁל נְבִיאִים – יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל אֲמָרוֹ מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעַזְעָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה³⁴²⁸ עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. יָצְאָה בַּת־קוֹל וְאָמָרָה: מִי הוּא זֶה שֶׁגִּלָּה סְתָרַי לִבְנֵי־אָדָם? עָמַד יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל עַל רַגְלָיו וְאָמַר: אֲנִי הוּא שֶׁגִּלִּיתִי אֶת־סְתָרֶיךָ לִבְנֵי־אָדָם. גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ עָשִׂיתִי, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקוֹת³⁴²⁹ בְּיִשְׂרָאֵל. וְעוֹד בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת תַּרְגּוּם שֶׁל כְּתוּבִים – יָצְאָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: דַּיֶּךָּ!

מַה־טַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קֵץ מָשִׁיחַ³⁴³⁰ (מג' ג.; ע"י).

תנז מִקְרָא מֵבִיא לִידֵי תַּרְגּוּם, תַּרְגּוּם מֵבִיא לִידֵי מִשְׁנָה³⁴³¹. (ספרי שופטים).

תנח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־פַּזִּי: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַמְתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ³⁴³² יוֹתֵר מִן הַקּוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: “משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל”³⁴³³, מַה־תַּלְמוּד־לוֹמַר “בְקוֹל”? – בְּקוֹלוֹ שֶׁל משֶׁה³⁴³⁴. וְכֵן שָׁנִינוּ: אֵין הַמְתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַקּוֹרֵא. וְאִם אִי־אֶפְשָׁר לַמְתַרְגֵּם לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כְּנֶגֶד הַקּוֹרֵא³⁴³⁵, יְמַעֵךְ הַקּוֹרֵא קוֹלוֹ³⁴³⁶ וְיִקְרָא (בר' מה).

תנט שָׁנִינוּ, רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ³⁴³⁷ הֲרֵי זֶה בַּדַּאי³⁴³⁸, וְהַמּוֹסִיף עָלָיו³⁴³⁹ – הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף (קיד' מט.).

––––––––

תס דִּבְּרָה תוֹרָה בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם³⁴⁴⁰ (בר' לא:).

תסא דִּבְּרָה תוֹרָה לְשׁוֹן־הֲבָאי³⁴⁴¹ (תמ' כט.).

תסב לְשׁוֹן־תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן־חֲכָמִים לְעַצְמָם³⁴⁴² (חול' קלז:).

יא. תַּלְמוּד וּמַעֲשֶׂה

תסג שָׁנִינוּ: אֶת־זוֹ דָּרַשׁ רַ' מְנַחֵם בְּרַ' יוֹסֵי: “כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר”³⁴⁴³ – תָּלָה הַכָּתוּב אֶת־הַמִּצְוָה בְּנֵר וְאֶת־הַתּוֹרָה בְּאוֹר; אֶת־הַמִּצְוָה בְּנֵר, לוֹמַר לָךְ: מַה נֵּר אֵינוֹ מֵאִיר אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, אַף מִצְוָה אֵינָהּ מְגִנָּה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה³⁴⁴⁴; וְאֶת־הַתּוֹרָה בְּאוֹר, לוֹמַר לָךְ: מָה אוֹר מֵאִיר לְעוֹלָם, אַף תּוֹרָה מְגִנָּה לְעוֹלָם; וְאוֹמֵר: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ וגו' "³⁴⁴⁵, “בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ” – זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה; “בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ”³⁴⁴⁶ – זוֹ מִיתָה; “וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ”³⁴⁴⁷ – לֶעָתִיד לָבוֹא. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, וּמִתְיָרֵא מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַבַּרְקָנִים וּמִן הַפְּחָתִים³⁴⁴⁸ וּמֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּסְטִים³⁴⁴⁹, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ מְהַלֵּךְ. נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲבוּקָה שֶׁל אוֹר³⁴⁵⁰ – נִצַּל מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַבַּרְקָנִים וּמִן הַפְּחָתִים, וַעֲדַיִן מִתְיָרֵא מֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּסְטִים וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ מְהַלֵּךְ. כֵּוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד־הַשַּׁחַר³⁴⁵¹ נִצַּל מֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּסְטִים, וַעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת־דְּרָכִים³⁴⁵² נִצַּל מִכֻּלָּם.

דָּבָר אַחֵר: עֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוָה³⁴⁵³ וְאֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה”³⁴⁵⁴. (סוטה כא.: ע"י).

תסד וּכְבָר הָיָה רַ' טַרְפוֹן וּזְקֵנִים מְסֻבִּים בַּעֲלִיַּת בֵּית־נִתְזָה בְּלֹד; נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם: תַּלְמוּד גָּדוֹל אוֹ מַעֲשֶׂה גָּדוֹל? נַעֲנָה רַ' טַרְפוֹן וְאָמַר: מַעֲשֶׂה גָּדוֹל. נַעֲנָה רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר: תַּלְמוּד גָּדוֹל. נַעֲנוּ כֻלָּם וְאָמָרוּ: תַּלְמוּד גָּדוֹל, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה (קיד' מ:).

תסה רַ' אַבָּהוּ שָׁלַח אֶת־רַ' חֲנִינָא בְּנוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה בִּטְבֶרְיָא. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: גּוֹמֵל הוּא חָסֶד³⁴⁵⁵. שָׁלַח וְאָמַר לוֹ: הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּקֵיסָרִין³⁴⁵⁶ שְׁלַחְתִּיךָ לִטְבֶרְיָא? שֶׁכְּבָר נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית־אֲרִים בְּלֹד, שֶׁהַתַּלְמוּד קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה. – רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּקֵיסָרִין אָמְרוּ: לֹא אָמְרוּ, אֶלָּא כְּשֶׁיֶּשׁ־שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה; אֲבָל אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה, הַמַּעֲשֶׂה קוֹדֵם (ירוש' פס' פ“ג, ה”ז).

תסו אִם־בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ… וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"³⁴⁵⁷ – שָׁנָה רַ' חִיָּא: הַלָּמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, וְלֹא הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, שֶׁהַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, נוֹחַ לוֹ שֶׁנֶּהְפְּכָה שִׁלְיָתוֹ³⁴⁵⁸ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לָאֲוִיר הָעוֹלָם (ירוש' בר' פ“א, ה”ב; ויק"ר לה).

תסז רַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ³⁴⁵⁹ – חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו – אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת.

רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו – לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּים וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִים, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו; אֲבָל כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ – לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִים וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ – אֵין מְזִיזוֹת³⁴⁶⁰ אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ (אב' ג).

תסח אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה הָיָה אוֹמֵר: אָדָם שֶׁיֵּשׁ־בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלָמֵד תּוֹרָה הַרְבֵּה, לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁבּוֹנֶה אֲבָנִים תְּחִלָּה³⁴⁶¹ וְאַחַר־כָּךְ לְבֵנִים, אֲפִלּוּ בָאִים מַיִם הַרְבֵּה וְעוֹמְדִים בְּצִדָּן אֵין מַחִין³⁴⁶² אוֹתָן מִמְּקוֹמָן. וְאָדָם שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלָמֵד תּוֹרָה, לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁבּוֹנֶה לְבֵנִים תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ אֲבָנִים, אֲפִלּוּ בָאִים מַיִּם קִמְעָא, מִיָּד הוֹפְכִים אוֹתָן.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלָמֵד תּוֹרָה הַרְבֵּה – לְמָה הוּא דוֹמֶה: לְסִיד שֶׁטּוּחַ³⁴⁶³ עַל גַּבֵּי אֲבָנִים, אֲפִלּוּ יוֹרְדִין עָלָיו כַּמָּה גְשָׁמִים אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלָמֵד תּוֹרָה הַרְבֵּה דּוֹמֶה לְסִיד שֶׁנִּטּוֹחַ עַל־גַּבֵּי לְבֵנִים, אֲפִלּוּ יוֹרְדִין עָלָיו גְּשָׁמִים קִמְעָא – מִיָּד נִמּוֹק וְהוֹלֵךְ לוֹ. (אדר“נ נו”א, כד).

תסט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְרוֹכֵב סוּס וּכְלִינוֹס³⁴⁶⁴ בְּפִיו: כָּל־מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה הוּא מַחֲזִירוֹ; וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו – לְרוֹכֵב סוּס וְאֵין כְּלִינוֹס בְּפִיו – רָכַב עָלָיו, וְנָפַל מִמֶּנּוּ, וְשָׁבַר אֶת־מַפְרַקְתּוֹ. (שם נו"ב, לד).

תע “לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־מִצְוֹתָיו”³⁴⁶⁵ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: כָּל־מִי שֶׁלּוֹמֵד דִּבְרֵי־תוֹרָה וְאֵינוֹ מְקַיֵּם, עָנְשׁוֹ חָמוּר³⁴⁶⁶ מִמִּי שֶׁלֹּא לָמַד כָּל־עִקָּר³⁴⁶⁷. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַרְדֵּס, הִכְנִיס לְתוֹכוֹ שְׁנֵי אֲרִיסִים³⁴⁶⁸, אֶחָד הָיָה נוֹטֵעַ אִילָנוֹת וּמְקַצְּצָם, וְאֶחָד לֹא הָיָה נוֹטֵעַ כָּל־עִקָּר וְלֹא מְקַצְּצָם. עַל מִי הַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס – לֹא עַל אוֹתוֹ שֶׁהָיָה נוֹטֵעַ וּמְקַצְּצָם? כָּךְ כָּל־מִי שֶׁלּוֹמֵד דִּבְרֵי־תוֹרָה וְאֵינוֹ מְקַיֵּם אוֹתָהּ, עָנְשׁוֹ חָמוּר מִמִּי שֶׁלֹּא לָמַד כָּל־עִקָּר. (דב"ר ז).

תעא אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ: הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה³⁴⁶⁹ – שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ; עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ – שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ; הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה – חָסִיד; לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה – רָשָׁע (אב' ה).

תעב יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם; נָאֶה מְקַיֵּם וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ; נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם (יבמ' סג:).

תעג רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: “הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ”³⁴⁷⁰ – זֶה מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד; “וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ”³⁴⁷¹ – אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים; “אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ”³⁴⁷² – דְּרֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. (סוטה מד.).

תעד רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן בֶּן־בָּרוֹקָא אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לְלַמֵּד – מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ³⁴⁷³ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד; וְהַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לַעֲשׂוֹת – מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת (אב' ד).

תעה אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּלְבָד³⁴⁷⁴ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ (ע"ז יז:).

תעו כָּל־הָאוֹמֵר אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה – אֲפִלּוּ תוֹרָה אֵין לוֹ; מַה־טַּעַם? אָמַר רַב פַּפָּא: אָמַר הַכָּתוּב “וּלְמַדְתֶּם… לַעֲשׂתָם”³⁴⁷⁵ – כָּל־שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַעֲשִׂיָּה יֶשְׁנוֹ בִלְמִידָה, כָּל־שֶׁאֵינוֹ בַעֲשִׂיָּה אֵינוֹ בִלְמִידָה. (יבמ' קט:).

תעז אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לָמָּה־זֶּה מְחִיר בְּיַד־כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב־אָיִן”³⁴⁷⁶ – אוֹי לָהֶם לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְאֵין בָּהֶם יִרְאַת־שָׁמָיִם. (יומא עב:; ע"י).

תעח אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ תוֹרָה וְאֵין בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, דּוֹמֶה לְגִזְבָּר³⁴⁷⁷ שֶׁמָּסְרוּ לוֹ מַפְתְּחוֹת הַפְּנִימִיּוֹת³⁴⁷⁸ וּמַפְתְּחוֹת הַחִיצוֹנוֹת לֹא מָסְרוּ לוֹ – הֵיאַךְ יִכָּנֵס?

הִכְרִיז רַ' יַנַּאי: חֲבָל³⁴⁷⁹ עַל מִי שֶׁאֵין לוֹ חָצֵר³⁴⁸⁰ וְשַׁעַר לְחָצֵר עוֹשֶׂה (שבת לא:).

תעט אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָא: כָּל־מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְאֵין בְּיָדוֹ יִרְאַת־חֵטְא – אֵין בְּיָדוֹ כְלוּם. כָּל־נַגָּר³⁴⁸¹ שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֶרְגַּלְיָא שֶׁלּוֹ³⁴⁸² – אֵינוֹ נַגָּר. לָמָּה? – שֶׁקַּפְלָיוֹת שֶׁל תּוֹרָה³⁴⁸³ בְּיִרְאַת חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ”³⁴⁸⁴ (שמ"ר מ).

תפ הִכְרִיז רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרֵי: מִי מְבַקֵּשׁ חַיִּים? הָיוּ הַכֹּל מִתְכַּנְּסִים וּבָאִים אֶצְלוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לָנוּ חַיִּים. אָמַר לָהֶם: “מִי־הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים… נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע” וגו'³⁴⁸⁵; שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: הוֹאִיל וְנָצַרְתִּי אֶת־לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה – אֵלֵךְ וְאֶתְגָּרֶה בְשֵׁנָה³⁴⁸⁶, תַּלְמוּד לוֹמַר: “סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־טוֹב”³⁴⁸⁷ – וְאֵין “טוֹב” אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל־תַּעֲזֹבוּ”³⁴⁸⁸ (ע“ז יט:; ע”י).

תפא מַרְגְּלָא בְּפִי רָבָא³⁴⁸⁹: תַּכְלִית חָכְמָה – תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים; שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּבוֹעֵט³⁴⁹⁰ בְּאָבִיו וְאִמּוֹ וּבְרַבּוֹ וּבְמִי שֶּׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן³⁴⁹¹, שֶׁנֶּאֱמַר: “רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶם”³⁴⁹², לְ“לוֹמְדֵיהֶם” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לְ“עֹשֵׂיהֶם” – לְעוֹשִׂים לִשְׁמָהּ, וְלֹא לְעוֹשִׂים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. (בר' יז.).

תפב לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (אבות א).

יב. מִצְוֹת־הַתּוֹרָה

תפג רַ' חֲנַנְיָה בֶּן־עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְזַכּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל³⁴⁹³ תּוֹרָה וְיַאְדִּיר”³⁴⁹⁴ (מכ' כג:).

תפד “לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים”³⁴⁹⁵ – הָרִאשׁוֹנִים רֵיחַ מִצְוֹת³⁴⁹⁶ נָתַתָּ לָהֶם: לְאָדָם מִצְוָּה אַחַת³⁴⁹⁷, לְנֹחַ וּלְבָנָיו שֵׁשׁ מִצְוֹת³⁴⁹⁸; אֲבָל אָנוּ, כְּשֶׁבָּאנוּ לְסִינַי, “שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ”³⁴⁹⁹ – כְּאָדָם שֶׁהוּא מְעָרֶה³⁵⁰⁰ מִפִּי חָבִית, כָּךְ אַתָּה מְעָרֶה עָלֵינוּ אֶת־כָּל־הַמִּצְוֹת, מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה מִצְוֹת עֲשֵׂה וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה (תנח' יתרו; שהש"ר א).

תפה עַל שִׁבְעָה דְבָרִים נִצְטַוּוּ בְנֵי נֹחַ: עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם³⁵⁰¹, וְעַל הַדִּין, וְעַל הַגָּזֵל, וְעַל אֵבָר מִן הֶחָי. רַ' חֲנִינָא בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף עַל הַדָּם מִן הֶחָי. רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף עַל הַכִּלְאָיִם³⁵⁰². רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: אַף עַל הַכְּשָׁפִים. רַ' יוֹחָנָן בֶּן־בָּרוֹקָא אוֹמֵר: אַף עַל הַסֵּרוּס. רַ' אַסִּי אָמַר: עַל כָּל־הָאָמוּר בַּפָּרְשָׁה נִצְטַוּוּ בְנֵי נֹחַ: “לֹא־יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ־וּבִתּוֹ” וגו'³⁵⁰³, וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: “וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְיָ אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ”³⁵⁰⁴ (ב"ר לד).

תפו אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: רָאוּי הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל־יָדוֹ; אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְצִיר כַּפַּי, וְאֵינִי נוֹתְנָהּ לוֹ? חָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: וּמָה עַכְשָׁו שֵׁשׁ מִצְוֹת נָתַתִּי לוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶן, וְהֵיאַךְ אֲנִי נוֹתֵן לוֹ תַּרְיַ“ג מִצְוֹת, רְמַ”ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה? לֹא לְאָדָם אֲנִי נוֹתֵן, כִּי־אִם לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם³⁵⁰⁵”³⁵⁰⁶ (שם כד).

תפז רַ' יוֹסֵי בַר אַיְבוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא הֻתַּר לוֹ³⁵⁰⁷ בְשַׂר תַּאֲוָה, לֹא הֻזְהַר עַל אֵבָר מִן הֶחָי; אֲבָל בְּנֵי נֹחַ, שֶׁהֻתַּר לָהֶם³⁵⁰⁸ בְּשַׂר תַּאֲוָה, הֻזְהֲרוּ עַל אֵבָר מִן הֶחָי (שם לד; סנה' נט:).

תפח “מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב”³⁵⁰⁹ – אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַרְדֵּס, וְהָיָה נוֹטֵעַ בּוֹ כָּל־מִינֵי אִילָנוֹת, וְלֹא הָיָה נִכְנָס לְתוֹכוֹ אֶלָּא הוּא, שֶׁהָיָה מְשַׁמְּרוֹ; מִשֶּׁעָמְדוּ בָנָיו עַל פִּרְקָם³⁵¹⁰ אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הַפַּרְדֵּס הַזֶּה אֲנִי הָיִיתִי מְשַׁמְּרוֹ, וְלֹא הִנַּחְתִּי אָדָם לְהִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ; אַתֶּם תִּהְיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיִיתִי אֲנִי מְשַׁמְּרוֹ. כָּךְ אָמַר הָאֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל: עַד שֶׁלֹּא בָרָאתִי אֶת־הָעוֹלָם הַזֶּה הִתְקַנְתִּי אֶת־הַתּוֹרָה; לֹא נְתַתִּיהָ לְאַחַת מִן הָאֻמּוֹת, אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ: “כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”³⁵¹¹ – מִיָּד נִתְּנָה לָהֶם. הָוֵי – “מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי”³⁵¹², אֶלָּא לְמִי? לְיַעֲקֹב, שֶׁבְּחָרוֹ מִכָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא נָתַן לָהֶם אֶלָּא מִקְצָת: נָתַן לְאָדָם שֵׁשׁ מִצְוֹת, הוֹסִיף לְנֹחַ אַחַת, לְאַבְרָהָם שְׁמֹנֶה, לְיַעֲקֹב תֵּשַׁע, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל נָתַן לָהֶם הַכֹּל.

אָמַר רַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' חֲנִינָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לְפָנָיו שֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִינֵי תַבְשִׁילִין, נִכְנַס עַבְדּוֹ נָתַן לוֹ חֲתִיכָה, שֵׁנִי – נָתַן לוֹ בֵּיצָה, שְׁלִישִׁי – נָתַן לוֹ יָרָק, וְכֵן לְכָל־אֶחָד וְאֶחָד; נִכְנַס בְּנוֹ נָתַן לוֹ כָּל־הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: לְאֵלּוּ נָתַתִּי מָנָה מָנָה, אֲבָל אֶת־הַכֹּל נָתַתִּי בִּרְשׁוּתֶךָ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא נָתַן לָאֻמּוֹת אֶלָּא מִקְּצָת מִצְוֹת, אֲבָל כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל אָמַר לָהֶם: הֲרֵי כָל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי”³⁵¹³.

“יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ”³⁵¹⁴ – נָתַן הָאֱלֹהִים לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם מִצְוֹת גְּלָמוֹת³⁵¹⁵, שֶׁיִּיגְעוּ בָהֶן, וְלֹא הִפְרִישׁ בָּהֶן בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה; בָּאוּ יִשְׂרָאֵל וּפֵרַשׁ לָהֶם הַמִּצְוֹת, כָּל־אַחַת וְאַחַת עָנְשָׁהּ וּמַתַּן שְׂכָרָהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: “חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל”"³⁵¹⁶ (שמ"ר ל).

תפט יִשְׂרָאֵל עָרָבִים בֵּינָם לְבֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּמֶה הָיְתָה עָרָבוּתָם? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא לִתֵּן אֶת־הַתּוֹרָה לֹא קִבְּלוּהָ אַחַת מִן הָאֻמּוֹת אֶלָּא יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְמָסְרָהּ לַאֲרִיסִים. קָרָא לָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ: תְּקַבֵּל אַתָּה הַשָּׂדֶה הַזּוֹ? אָמַר לוֹ: אֵין בִּי כֹחַ, קָשָׁה הֵימֶנִּי. וְכֵן לַשֵּׁנִי, לַשְּׁלִישִׁי וְלָרְבִיעִי – וְלֹא קִבְּלוּהָ מִמֶּנּוּ. קָרָא לַחֲמִישִׁי וְאָמַר לוֹ: תְּקַבֵּל אַתָּה הַשָּׂדֶה הַזּוֹ? אָמַר לוֹ: הֵן. – עַל־מְנָת לְפַלְחָהּ³⁵¹⁷? – הֵן. מִשֶׁנִּכְנַס לְתוֹכָהּ הֱבִירָהּ³⁵¹⁸. עַל מִי הַמֶּלֶךְ מַקְפִּיד, עַל אוֹתָם שֶׁאָמְרוּ אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבְּלָהּ, אוֹ עַל מִי שֶׁקִּבְּלָהּ עָלָיו וּמִשֶּׁקִּבְּלָהּ עָלָיו נִכְנַס בָּהּ וֶהֱבִירָהּ – לֹא עַל זֶה שֶׁקִּבְּלָהּ? כָּךְ כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַר סִינַי, לֹא הִנִּיחַ אֻמָּה שֶׁלֹּא הִרְתִּיק³⁵¹⁹ עָלֶיהָ – וְלֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן לְשָׁמְרָהּ; וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ: “כֹּל אֲשֶׁר־דִבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”³⁵²⁰. לְכָךְ בְּדִין הוּא שֶׁתִּשְׁמָעוּ, וְאִם לָאו – תֵּעָנְשׁוּ בָּעָרָבוּת (שם כז).

תצ “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים”³⁵²¹ – יֵשׁ לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם שׁוֹפְטִים וְיֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל שׁוֹפְטִים, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה בֵּינֵיהֶם. מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס הָרוֹפֵא אֶצְלוֹ לְבַקְּרוֹ, אָמַר לִבְנֵי בֵיתוֹ: הַאֲכִילוּהוּ כָּל־מַה־שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ. נִכְנַס אֵצֶל אַחֵר, אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ בוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ: לָרִאשׁוֹן אָמַרְתָּ, שֶׁיֹּאכַל מַה־שֶּׁיִּרְצֶה, וְלַשֵּׁנִי אָמַרְתָּ, שֶׁלֹּא יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי! אָמַר לָהֶם: הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ לְחַיִּים³⁵²², לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי שֶׁיֹּאכַל כָּל־מַה שֶׁרוֹצֶה; אֲבָל זֶה, שֶׁהוּא לְחַיִּים, אָמַרְתִּי הִזָּהֲרוּ בוֹ. כָּךְ לְאֻמּוֹת שֶׁנִּפְרָשִׁין³⁵²³ וְאֵינָם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וְאֵינָם עוֹשִׂין אוֹתָהּ, נֶאֱמַר [בָּהֶם]: “וְגַם־אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם”³⁵²⁴, אֲבָל הַמִּצְוֹת כָּתוּב בָּהֶן: “אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם”³⁵²⁵ (שם ל).

תצא אָמַר רַ' אַבָּא: רְמַ“ח מִצְוֹת עֲשֵׂה בַּתּוֹרָה כְּנֶגֶד אֲבָרִים שֶׁבָּאָדָם, שֶׁכָּל־אֵבָר וָאֵבֶר צֹוֵחַ עַל הָאָדָם וְאוֹמֵר: עֲשֵׂה בִי מִצְוָה, שֶׁתִּחְיֶה בִזְכוּתָהּ וְתַאֲרִיךְ יָמִים; וּשְׁסָ”ה מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, שֶׁבְּכָל־יוֹם שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, עַד שֶׁהִיא שׁוֹקַעַת, צֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת לָאָדָם: גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ בְּמִי שֶׁהִגִּיעַ יָמֶיךָ³⁵²⁶ לְיוֹם זֶה, אַל תַּעֲבֹר בִּי אֶת־הַעֲבֵרָה הַזֹּאת, וְאַל תַּכְרִיעַ אוֹתְךָ וְאֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף־חוֹבָה – הֲרֵי תַּרְיַ"ג מִצְוֹת (תנה"ק תצא; תנח' שם).

תצב “הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם”³⁵²⁷ – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֶּשְׁכֶם, שֶׁמָּא שִׁנּוּ אֶת־מִדָּתָם³⁵²⁸, אוֹ שֶׁמָּא גַּלְגַּל חַמָּה אֵינוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּזְרָח וּמֵאִיר לְכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשָּׂמֵחַ בִּשְׁלִיחוּתוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מְחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח”³⁵²⁹. “וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ”³⁵³⁰ – הִסְתַּכְּלוּ בָּאָרֶץ שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֶּשְׁכֶם, שֶׁמָּא שִׁנְּתָה אֶת־מִדָּתָהּ, שֶׁמָּא זְרַעְתֶּם וְלֹא צָמָחָה, אוֹ שֶׁמָּא זְרַעְתֶּם חִטִּים וְהֶעֶלְתָה שְׂעוֹרִים, אוֹ שֶׁמָּא אָמְרָה פָּרָה זוֹ: אֵינִי חוֹרֶשֶׁת וְאֵינִי דָשָׁה, אוֹ שֶׁמָּא אָמַר חֲמוֹר זֶה: אֵינִי טוֹעֵן וְאֵינִי הוֹלֵךְ, וְכֵן הַיָּם: “אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם”³⁵³¹ – שֶׁמָּא שִׁנָּה אֶת־מִדָּתוֹ וְעָלָה וְהֵצִיף אֶת־הָעוֹלָם. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: מָה אֵלּוּ, שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ לֹא לְשָׂכָר וְלֹא לְהֶפְסֵד³⁵³², אִם זוֹכִים אֵין מְקַבְּלִים שָׂכָר, וְאִם חוֹטְאִים אֵין מְקַבְּלִים פֻּרְעָנוּת, וְאֵין חָסִים עַל בְּנֵיהֶם³⁵³³ וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם – לֹא שִׁנּוּ אֶת־מִדָּתָם, אַתֶּם, שֶׁאִם זְכִיתֶם אַתֶּם מְקַבְּלִים שָׂכָר, וְאִם חֲטָאתֶם אַתֶּם מְקַבְּלִים פֻּרְעָנוּת, וְאַתֶּם חָסִים עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנוֹתֵיכֶם – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מִדַּתְכֶם (ספרי האזינוּ; ילק"ש).

תצג “וּרְאִיתֶם… וּזְכַרְתֶּם”³⁵³⁴ – הָרְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זִכָּרוֹן, וְזִכָּרוֹן מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם”³⁵³⁵ (תנה"ק שלח).

תצד שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מַה־נִּשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת³⁵³⁶ מִכָּל־מִינֵי צִבְעוֹנִים? מִפְּנֵי שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לְיָם³⁵³⁷, וְיָם דּוֹמֶה לְרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְסַפִּיר, וְסַפִּיר דּוֹמֶה לְכִסֵּא־הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר”³⁵³⁸; וְאוֹמֵר: “כְּמַרְאֵה אֶבֶן־סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא”³⁵³⁹ (סוטה יז.; ירוש' בר' פ“א, ה”ב).

תצה “וַהֲדָרְךָ עַל־בְּנֵיהֶם”³⁵⁴⁰ – אָמַר רַ' חִזְקִיָּה: בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְכַּסִּים בְּצִיצִית לֹא יְהוּ סְבוּרִים שֶׁמָּא תְּכֵלֶת³⁵⁴¹ הֵם לוֹבְשִׁים, אֶלָּא יְהוּ מִסְתַּכְּלִים בְּצִיצִית כְּאִלּוּ הֲדַר שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם (שו"ט צ).

תצו “וְרָאוּ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ”³⁵⁴² – שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ (סוטה יז.).

תצז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁסִּבְּבָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּמִצְוֹת: תְּפִלִּין בְּרָאשֵׁיהֶם, תְּפִלִּין בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם, צִיצִית בְּבִגְדֵיהֶם, מְזוּזוֹת בְּפִתְחֵיהֶם. וַעֲלֵיהֶן אָמַר דָּוִד: “שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ”³⁵⁴³. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס דָּוִד לְמֶרְחָץ וְרָאָה עַצְמוֹ עוֹמֵד עָרֹם – אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁאֶעֱמֹד עָרֹם בְּלֹא מִצְוָה! וְכֵוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל בְּמִילָה שֶׁבִּבְשָׂרוֹ נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ³⁵⁴⁴. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמַר עָלֶיהָ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַמְנַצֵּחַ עַל־הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד”³⁵⁴⁵ – עַל מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַשְּׁמִינִי (מנח' מג:; ע"י; ספרי ואתחנן).

––––––––

תצח רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת³⁵⁴⁶. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת־הַשַּׁבָּת³⁵⁴⁷ הַחֲמוּרָה. רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם עַד שֶׁמָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים”³⁵⁴⁸.

רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה (נדר' לא, לב; ע"י).

תצט "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים וגו' "³⁵⁴⁹ – אָמַר רַ' לֵוִי: לְמַטְרוֹנָה שֶׁאָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: עִבְרִי לְפָנַי – וְעָבְרָה לְפָנָיו וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָנֶיהָ³⁵⁵⁰. אָמְרָה: תֹּאמַר שֶׁמָּצָא בִי פְּסֹלֶת? אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: אֵין בָּךְ פְּסֹלֶת, אֶלָּא צִפֹּרֶן שֶׁל אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלָּךְ גְּדוֹלָה קִמְעָה – הַעֲבִירִי אוֹתָהּ וּבָטֵל הַמּוּם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: אֵין בְּךָ פְּסֹלֶת אֶלָּא הָעָרְלָה הַזּוֹ, הַעֲבֵר אוֹתָהּ וּבָטֵל הַמּוּם – “הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ”³⁵⁵¹ (ב“ר מו; ילק”ש לך־לך).

תק אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' תַּנְחוּם: בּוֹא וְנִהְיֶה כֻלָּנוּ לְעַם אֶחָד. אָמַר לוֹ: טוֹב, אֶלָּא אָנוּ, שֶׁמְּהוּלִים³⁵⁵² אָנוּ, אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לִהְיוֹת כְּמוֹתְכֶם, אַתֶּם לְכוּ וְהִמּוֹלוּ וִהְיוּ כְמוֹתֵנוּ. אָמַר לוֹ: יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר, אֶלָּא כָּל־מִי שֶׁנִּצַּח אֶת־הַמֶּלֶךְ מְטִילִין אוֹתוֹ לְבֵיבָר³⁵⁵³. הֱטִילוּהוּ לְבֵיבָר וְלֹא אֲכָלוּהוּ³⁵⁵⁴. אָמַר לוֹ מִין אֶחָד: לֹא אֲכָלוּהוּ הַחַיּוֹת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן רְעֵבוֹת. הֵטִילוּ אוֹתוֹ³⁵⁵⁵ וְאֲכָלוּהוּ (סנה' לט.).

תקא פִּילוֹסוֹפוֹס אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' הוֹשַׁעְיָה, אָמַר לוֹ: אִם חֲבִיבָה הִיא הַמִּילָה, מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְּנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אוֹתוֹ הָאִישׁ³⁵⁵⁶ מְגַלֵּחַ אֶת־פְּאַת הָרֹאשׁ וּמַנִּיחַ אֶת־פְּאַת הַזָּקָן? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁגָּדֵל עִמִּי בִּשְׁטוּת³⁵⁵⁷. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן יְסַמֵּא אֶת־עֵינָיו וִיקַטַּע אֶת־יָדָיו וִישַׁבֵּר אֶת־רַגְלָיו, שֶׁגָּדְלוּ עִמּוֹ בִּשְׁטוּת? אָמַר לוֹ: וּלְאֵלּוּ הַדְּבָרִים בָּאנוּ³⁵⁵⁸! אָמַר לוֹ: לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק³⁵⁵⁹ אִי־אֶפְשָׁר, אֶלָּא כָּל־מַה שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ תִּקּוּן, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמִתּוּק, הַתּוּרְמוֹס צָרִיךְ לְמִתּוּק, הַחִטִּים צְרִיכוֹת לְהִטָּחֵן, אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב“ר יא; פסיק”ר כג).

תקב “גִּבּוֹרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ”³⁵⁶⁰ – בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּשׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִית³⁵⁶¹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בְּנֹהַג שֶׁבְּעוֹלָם, אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה לְיוֹם אֶחָד, לְשַׁבָּת אֶחָת, לְחֹדֶשׁ אֶחָד, שֶׁמָּא לִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה³⁵⁶²? וְזֶה רוֹאֶה שָׂדֵהוּ מֻפְקֶרֶת וְאִילָנוֹתָיו מֻפְקָרִים, וְהַסְּיָגִים מְפֹרָצִים, וְרוֹאֶה פֵּרוֹתָיו נֶאֱכָלִים, וְנוֹתֵן אַרְנוֹנָא³⁵⁶³ וְשׁוֹתֵק – יֵשׁ לְךָ גִּבּוֹר גָּדוֹל מִזֶּה? (ויק"ר א; תנח' ויקרא).

תקג דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בֶּן־פְּדָיָה: מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ³⁵⁶⁴, אָדָם הָרִאשׁוֹן! שֶׁלֹּא יָכֹלְתָּ לַעֲמֹד בְּצִוּוּי³⁵⁶⁵ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וַהֲרֵי בָּנֶיךָ מַמְתִּינִין לְעָרְלָה שָׁלשׁ שָׁנִים. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּר קַפָּרָא כֵּן, אָמַר: יָפֶה דָּרַשְׁתָּ, בֶּן־אֲחוֹתִי! (ב"ר כא).

––––––––

תקד רַבִּי אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה³⁵⁶⁶, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת, וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ³⁵⁶⁷ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ (אב' ב).

תקה [אָמַר] רַ' אַחָא בְּשֵׁם רַ' יִצְחָק: כָּתוּב: “מִכָּל־מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים”³⁵⁶⁸ – מִכָּל־מַה־שֶּׁנֶּאֱמַר לְךָ בַּתּוֹרָה הִשָּׁמֵר, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן יוֹצְאִים לְךָ חַיִּים.

אָמַר רַ' אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: הִשְׁוָה הַכָּתוּב מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת לְמִצְוָה חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת. מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת – זֶה שִׁלּוּחַ הַקֵּן³⁵⁶⁹, וּמִצְוָה חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת – זֶה כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּבִשְׁתֵּיהֶן כָּתוּב: “וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים” (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

תקו תְּהֵא מִצְוָה קַלָּה חֲבִיבָה עָלֶיךָ כְּמִצְוָה חֲמוּרָה (ספרי ראה).

תקז עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה – סוֹפוֹ לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה. (שם שופטים).

תקח בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵה רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וּבוֹרֵחַ מִן הַעֲבֵרָה, שֶׁמִּצְוָה גוֹרֶרֶת³⁵⁷⁰ מִצְוָה וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה; שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה³⁵⁷¹, וּשְׂכַר עֲבֵרָה – עֲבֵרָה (אב' ד).

––––––––

תקט “הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת”³⁵⁷² – אֵלּוּ בְנֵי־אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם לַחֲלוּחִית שֶׁל מִצְוָה (סנה' צב:).

תקי “לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָי”³⁵⁷³ – מָשָׁל לְאֶחָד מֻשְׁלָךְ לְתוֹךְ הַמָּיִם, הוֹשִׁיט לוֹ הַקְּבַרְנֵיט³⁵⁷⁴ אֶת־הַחֶבֶל וְאָמַר לוֹ: תְּפֹשׂ חֶבֶל זֶה בְּיָדְךָ וְאַל תַּנִּיחֵהוּ, שֶׁאִם תַּנִּיחֵהוּ אֵין לְךָ חַיִּים; אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כָּל־זְמַן שֶׁאַתֶּם מְדֻבָּקִים בְּמִצְוֹת – נֶאֱמַר עֲלֵיכֶם: “וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם”³⁵⁷⁵ (במ"ר יז; תנח' שלח).

תקיא “נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם”³⁵⁷⁶ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְהֵא נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי. וְאֵיזֶה נֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? זוֹ תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר”³⁵⁷⁷. מַהוּ “כִּי נֵר מִצְוָה”? אֶלָּא כָּל־מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה הוּא כְּאִלּוּ מַדְלִיק נֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְחַיֶּה נַפְשׁוֹ שֶׁנִּקְרֵאת נֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם³⁵⁷⁸ (שמו"ר לו).

תקיב אָמַר בַּר קַפָּרָא: "הַנֶּפֶשׁ וְהַתּוֹרָה נִמְשְׁלוּ בַנֵּר. הַנֶּפֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: “נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם”³⁵⁷⁹, וְהַתּוֹרָה – שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר”³⁵⁸⁰. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאָדָם: נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי. נֵרִי בְיָדְךָ – זוֹ הַתּוֹרָה, וְנֵרְךָ בְיָדִי – זוֹ הַנָּפֶשׁ. אִם שָׁמַרְתָּ אֶת־נֵרִי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת־נֵרֶךָ, וְאִם כִּבִּיתָ אֶת־נֵרִי אֲנִי מְכַבֶּה אֶת־נֵרֶךָ (דב"ר ד).

תקיג רַ' יוֹחָנָן וְרַ' אֶלְעָזָר אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: תּוֹרָה נִתְּנָה בְּאַרְבָּעִים יוֹם וּנְשָׁמָה נוֹצְרָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, כָּל־הַמְּשַׁמֵּר אֶת־הַתּוֹרָה נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת וְכָל־שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת־הַתּוֹרָה אֵין נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמָּרֶת. שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמָּסַר צִפּוֹר־דְּרוֹר לְעַבְדּוֹ. אָמַר: כִּמְדֻמֶּה אַתָּה, שֶׁאִם אַתָּה מְאַבְּדָהּ אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ אִסָּר³⁵⁸¹ בְּדָמֶיהָ – נִשְׁמָתְךָ אֲנִי נוֹטֵל מִמֶּךָּ! (מנ' צט:; ע"י).

תקיד הַמָּשָׁל אוֹמֵר: הַפֶּתַח שֶׁאֵינוֹ פָתוּחַ לְמִצְוָה – פָּתוּחַ לְרוֹפֵא³⁵⁸². (שהש“ר ו; פסיק”ר פי' יהודה וישראל).

תקטו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: כִּכָּר וּמַקֵּל יָרְדוּ כְרוּכִים מִן הַשָּׁמָיִם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם תַּעֲשׂוּ אֶת־הַתּוֹרָה – הֲרֵי כִּכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו – הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ. (ספרי עקב).

תקטז רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סֵפֶר וְסַיִף³⁵⁸³ יָרְדוּ כְרוּכִים מִן הַשָּׁמָיִם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם עֲשִׂיתֶם מַה־שִּׁכָּתוּב בָּזֶה – הֲרֵי אַתֶּם נִצָּלִים מִזֶּה, וְאִם לָאו – הֲרֵי אַתֶּם לוֹקִים בּוֹ.

אָמַר רַ' מֵאִיר: עָשָׂה אָדָם מִצְוָה אַחַת נוֹתְנִים לוֹ מַלְאָךְ אֶחָד; שְׁתֵּי מִצְוֹת נוֹתְנִים לוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים; מִצְוֹת הַרְבֵּה נוֹתְנִים לוֹ מַלְאָכִים הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ”³⁵⁸⁴; וְלָמָּה? – כְּדֵי לְשָׁמְרוֹ מִן הַמַּזִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וגו' "³⁵⁸⁵. (תנח' ויצא; ע"י שבת קיט:).

תקיז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזָּקִים לֹא בַהֲלִיכָתָם³⁵⁸⁶ וְלֹא בַחֲזִירָתָם (פס' ח:).

תקיח שָׁאֲלוּ אֶת־רַב: הַתַּלְמִידִים הַלָּלוּ שֶׁדָּרִים³⁵⁸⁷ בְּבִקְעָה – מַהוּ שֶׁיָּבוֹאוּ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית³⁵⁸⁸ לְבֵית הָרַב? אָמַר לָהֶם: יָבוֹאוּ, עָלַי וְעַל צַוָּארִי³⁵⁸⁹! (שם).

תקיט אָמַר רַ' יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּאַרְטְבוּן³⁵⁹⁰ אֶחָד שֶׁהָיָה בוֹדֵק מְזוּזוֹת³⁵⁹¹ בְּשׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרֵי, וּמְצָאוֹ קַסְדּוֹר³⁵⁹² אֶחָד וְנָטַל מִמֶּנּוּ אֶלֶף זוּז³⁵⁹³. – וַהֲלֹא אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזָּקִים? מָקוֹם שֶׁהַהֶזֵּק קָבוּעַ³⁵⁹⁴ שׁוֹנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וגו' "³⁵⁹⁵ (יומא יא.).

––––––––

תקכ לֹא נִתְּנוּ מִצְוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִחְיוֹת בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם”³⁵⁹⁶ – וָחַי בָּהֶן, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶן. וְאֵין לְךָ דָבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי פִקּוּחַ־נֶפֶשׁ³⁵⁹⁷ חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד³⁵⁹⁸, אֲבָל בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד אֲפִלּוּ מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת אָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא תְחַלְלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”³⁵⁹⁹ (תוס' שבת טז).

תקכא בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים.

[שְׁפִיכוּת־דָּמִים] כֵּיצַד? שֶׁאִם יֹאמְרוּ לוֹ לְאָדָם: בּוֹא וַהֲרֹג אֶת־הַנֶּפֶשׁ וְאַתָּה מִתְרַפֵּא – אַל יִשְׁמַע לָהֶם, שֶׁכֵּן כָּתוּב: “שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ”³⁶⁰⁰ – הוֹאִיל וְכָל־מִי שֶׁהוּא שֹׁפֵךְ דָּם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, הֵיאַךְ יָכוֹל הַחוֹלֶה לְהִתְרַפְּאוֹת בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים?

גִּלּוּי־עֲרָיוֹת כֵּיצַד? אִם יֹאמְרוּ לוֹ לְאָדָם: עֲסֹק בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת וְאַתָּה מִתְרַפֵּא, לֹא יִשְׁמַע לָהֶם, שֶׁאָסוּר לוֹ לְאָדָם לַעֲסֹק בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת. אַתָּה מוֹצֵא שְׁתֵּי פַרְשָׁיוֹת סְמוּכוֹת, פַּרְשַׁת נָזִיר וּפַרְשַׁת סוֹטָה; הַנָּזִיר נוֹדֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: נָדַרְתָּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן, אַל תֹּאמַר הֲרֵינִי אוֹכֵל עֲנָבִים וְאֵין לִי עָוֹן – [אֶלָּא] “מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר… מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן”³⁶⁰¹, שֶׁאִם נָדַר נָזִיר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן אָסוּר לֶאֱכֹל עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים וּמִשְׁרַת עֲנָבִים וְכָל־הַיּוֹצֵא מִגֶּפֶן הַיָּיִן. וְכֵן אִשָּׁה נִקְרֵאת גֶּפֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה”³⁶⁰², וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּךָ, אַל תֹּאמַר הוֹאִיל וְאָסוּר לִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ הֲרֵינִי תוֹפְשָׂהּ וְאֵין לִי עָוֹן, אוֹ שֶׁאֲנִי מְגַפְּפָהּ³⁶⁰³ וְאֵין לִי עָוֹן, אֲנִי נוֹשְׁקָהּ וְאֵין לִי עָוֹן, אֶלָּא אָסוּר לִגַּע בָּהּ כָּל־עִקָּר, שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ מֵבִיא מִיתָה עַל עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל־הֲרֻגֶיהָ”³⁶⁰⁴ – הוֹאִיל וְיֶשׁ־בָּהּ כָּל־הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, הֵיאַךְ יְכוֹלָה הִיא לִתֵּן חַיִּים לְחוֹלֶה?

עֲבוֹדָה־זָרָה כֵּיצַד? שֶׁאִם הָיָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל חוֹלֶה וְיֹאמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל עֲבוֹדָה־זָרָה פְּלוֹנִית וְאַתָּה מִתְרַפֵּא – אָסוּר לֵלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יֶחֱרָם בִּלְתִּי לַייָ לְבַדּוֹ”³⁶⁰⁵. וְהוֹאִיל שֶׁכָּל־מִי שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה יָחֳרָם – מוּטָב לוֹ לָמוּת בָּחֳלִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַל יֵעָשֶׂה חֵרֶם. וְלֹא זֶה בִּלְבַד אָסוּר, אֶלָּא כָּל־דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בּוֹ, שֶׁאִם יֹאמְרוּ לוֹ לְאָדָם: טֹל מִמַּה שֶׁמַּקְטִירִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ טֹל מִן הָאֲשֵׁרָה וַעֲשֵׂה מֵהֶן קָמִיעַ וְהִתְרַפֵּא – אַל תִּטֹּל, שֶׁכֵּן כָּתוּב: “וְלֹא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם”³⁶⁰⁶ – לָמָּה? שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ וְאֵין מוֹעִילִין כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־תִּירְאוּ מֵהֶם, כִּי־לֹא יָרֵעוּ וְגַם הֵיטֵיב אֵין אוֹתָם”³⁶⁰⁷. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וְהִיא כְּאֶבֶן דּוּמָם, וְאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וַאֲחֵרִים שׁוֹמְרִים אוֹתָהּ שֶׁלֹּא יִגְנְבוּ אוֹתָהּ, הֵיאַךְ יְכוֹלָה הִיא לִתֵּן חַיִּים לְחוֹלֶה? (שמ"ר טז).

תקכב שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל־מִצְוָה שֶׁמָּסְרוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָם עָלֶיהָ לְמִיתָה בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד, כְּגוֹן עֲבוֹדָה־זָרָה וּמִילָה, עֲדַיִן הִיא מָחֳזֶקֶת³⁶⁰⁸ בְּיָדָם, וְכָל־מִצְוָה שֶׁלֹּא מָסְרוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָם עָלֶיהָ לְמִיתָה בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד, כְּגוֹן תְּפִלִּין, עֲדַיִן הִיא מְרֻפָּה³⁶⁰⁹ בְיָדָם.

פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת רוֹמִי גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל־הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ יִקְּרוּ³⁶¹⁰ אֶת־מֹחוֹ. וְהָיָה אֱלִישָׁע מַנִּיחַ תְּפִלִּין וְיָצָא לְשׁוּק, וְרָאָהוּ קַסְדּוֹר אֶחָד, וְרָץ מִלְּפָנָיו – וְרָץ אַחֲרָיו. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ, נְטָלָן מֵרֹאשׁוֹ וַאֲחָזָן בְּיָדוֹ. אָמַר לוֹ: מַה־בְּיָדֶךָ? אָמַר לוֹ: כַּנְפֵי יוֹנָה. פָּשַׁט אֶת־יָדוֹ וְנִמְצְאוּ בָהּ כַּנְפֵי יוֹנָה. לְפִיכָךְ הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ: “אֱלִיּשָׁע בַּעַל־כְּנָפָיִם”.

וְלָמָה אָמַר לוֹ “כַּנְפֵי יוֹנָה” וְלֹא אָמַר לוֹ שְׁאָר עוֹפוֹת? מִשּׁוּם שֶׁנִּמְשְׁלָה כְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ”³⁶¹¹ – מַה יּוֹנָה זוֹ כְּנָפֶיהָ מְגִנּוֹת עָלֶיהָ אַף יִשְׂרָאֵל מִצְוֹת מְגִנּוֹת עֲלֵיהֶם (שבת קל; ילק“ש תהל' ס”ח).

תקכג רַ' אַבָּא בַּר זְמִינָא הָיָה מְחַיֵּט³⁶¹² אֵצֶל גּוֹי אֶחָד בְּרוֹמִי. הֵבִיאוּ לְפָנָיו בְּשַׂר נְבֵלָה. אָמַר לוֹ [הַגּוֹי]: אֱכֹל. אָמַר לוֹ [רַ' אַבָּא]: אֵינִי אוֹכֵל. אָמַר לוֹ: אֱכֹל, וְאִם לֹא אֲנִי הוֹרְגֶךָ. אָמַר לוֹ [רַ' אַבָּא]: אִם רוֹצֶה אַתָּה לְהָרְגֵנִי הֲרֹג, שֶׁאֲנִי אֵינִי אוֹכֵל בְּשַׂר נְבֵלָה. אָמַר לוֹ: מֵאַיִן יוֹדֵעַ הָיִיתָ, שֶׁאִלּוּ אָכַלְתָּ הָיִיתִי הוֹרֵג אוֹתָךְ? אִם יְהוּדִי – יְהוּדִי³⁶¹³, וְאִם גּוֹי – גּוֹי.

אָמַר רַ' מָנָא: אִלְמָלֵי הָיָה רַ' אַבָּא בַּר זְמִינָא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם שֶׁל חֲכָמִים³⁶¹⁴ הָיָה אוֹכֵל (ירוש' שביע' פ“ד, ה”ב).

תקכד אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: אִם יֹאמַר לִי אָדָם: תֵּן נַפְשְׁךָ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֲנִי נוֹתֵן, וּבִלְבָד שֶׁיַּהַרְגוּנִי מִיָּד, אֲבָל בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל³⁶¹⁵.

וּמֶה הָיוּ עוֹשִׂים בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד? הָיוּ מְבִיאִין כַּדּוּרִיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וּמְלַבְּנִין³⁶¹⁶ אוֹתָן בְּאֵשׁ וְנוֹתְנִין אוֹתָן תַּחַת שְׁחָיֵיהֶם וּמַשִּׂיאִין³⁶¹⁷ נַפְשׁוֹתָם מֵהֶם; וּמְבִיאִין קַרְמִיּוֹת שֶׁל קָנִים³⁶¹⁸ וְנוֹתְנִין אוֹתָן תַּחַת צִפָּרְנָם וּמַשִּׂיאִין נַפְשׁוֹתָם מֵהֶם. הוּא שֶׁאָמַר דָּוִד: “אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא”³⁶¹⁹ – “אַשִּׂיא” כְּתִיב³⁶²⁰, שֶׁהָיוּ מַשִּׂיאִין נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (שהש"ר ב).

תקכה שְׁנֵי תַּלְמִידִים שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ שִׁנּוּ עֲטִיפָתָם³⁶²¹ בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד. פָּגַע בָּהֶם סְרַדְיוֹט³⁶²² אֶחָד מוּמָר, אָמַר לָהֶם: אִם בָּנֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה אַתֶּם – תְּנוּ נַפְשְׁכֶם עָלֶיהָ, וְאִם אֵין אַתֶּם בָּנֶיהָ – לָמָּה אַתֶּם נֶהֱרָגִים עָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: בָּנֶיהָ אָנוּ וְעָלֶיהָ אָנוּ נֶהֱרָגִים, אֶלָּא שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדָעַת (ב“ר פב; ילק”ש וישלח לה; שם ישעיה ב).

תקכו רַבָּה בַּר־בַּר־חָנָה הָיָה מְהַלֵּךְ בִּשְׁיָרָה³⁶²³, אָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵרַךְ³⁶²⁴. אָמַר: הֵיאַךְ אֶעֱשֶׂה? אִם אֹמַר לָהֶם: שָׁכַחְתִּי לְבָרֵךְ – יֹאמְרוּ לִי: בָּרֵךְ כָּאן, שֶׁכָּל־מָקוֹם שֶׁתְּבָרֵךְ – לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַתָּה מְבָרֵךְ; מוּטָב שֶׁאֹמַר לָהֶם: שָׁכַחְתִּי יוֹנָה שֶׁל זָהָב. אָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לִי, שֶׁשָּׁכַחְתִּי יוֹנָה שֶׁל זָהָב. הָלַךְ וּבֵרַךְ וּמָצָא יוֹנָה שֶׁל זָהָב.

וְלָמָּה יוֹנָה? שֶׁמְּשׁוּלָה כְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה (בר' נג:; ע"י).

תקכז רַ' נָתָן אוֹמֵר: “לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי”³⁶²⁵ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל³⁶²⁶ וְנוֹתְנִין נַפְשָׁם עַל הַמִּצְוֹת: מַה־לְּךָ יוֹצֵא לֵהָרֵג? – עַל שֶׁמַּלְתִּי אֶת־בְּנִי. – מַה־לְּךָ יוֹצֵא לִשָּׂרֵף? – עַל שֶׁקָּרִיתִי בַתּוֹרָה. – מַה־לְּךָ יוֹצֵא לִצָּלֵב³⁶²⁷? עַל שֶׁאָכַלְתִּי מַצָּה. – מַה־לְּךָ לוֹקֶה בַּפְּרָגַל³⁶²⁸? – עַל שֶׁנָּטַלְתִּי לוּלָב³⁶²⁹. “וְאָמַר אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי”³⁶³⁰ – מַכּוֹת אֵלּוּ גָּרְמוּ לִי לֵאָהֵב לְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם. (מכיל' יתרו; ויק"ר לב).

תקכח שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל־מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, כְּגוֹן מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶךָ³⁶³¹ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב”³⁶³² – עֲדַיִן עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה, וְכָל־מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בִּקְטָטָה³⁶³³, כְּגוֹן עֲרָיוֹת שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת־הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו”³⁶³⁴ – עַל עִסְקֵי מִשְׁפְּחֹותָיו³⁶³⁵ – עֲדַיִן עוֹשִׂין אוֹתָהּ בִּקְטָטָה, שֶׁאֵין כְּתֻבָּה שֶׁאֵין בָּהּ קְטָטָה (שבת קל.).

––––––––

תקכט “אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה”³⁶³⁶ – אָמַר רַב: לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן אֶת־הַבְּרִיּוֹת. וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ³⁶³⁷ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר אוֹ מִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף? אוֹ מָה אִכְפַּת לוֹ בֵּין אוֹכֵל טְמֵאוֹת לְאוֹכֵל טְהוֹרוֹת? – הָוֵי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְצָרֵף³⁶³⁸ בָּהֶן אֶת הַבְּרִיּוֹת (ב"ר מד; תנח' שמיני).

תקל “אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים”³⁶³⁹ – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרֵי: שְׁנֵי חַמָּרִים³⁶⁴⁰ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וְהָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה. רָבַץ לוֹ חֲמוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם תַּחַת מַשָּׂאוֹ, רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ וְעָבַר. מִשֶּׁעָבַר אָמַר: וְלֹא כָתוּב בַּתּוֹרָה “כִּי־תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ… עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ”³⁶⁴¹? מִיָּד חוֹזֵר וְנוֹתֵן לוֹ יָד וּמְסַיְּעוֹ³⁶⁴² לִטְעֹן וְלִפְרֹק. הִתְחִיל מֵסִיחַ עִמּוֹ: עֲזֹב קִמְעָא³⁶⁴³ מִכָּאן, הַעֲלֵה מִכָּאן, פְּרֹק מִכָּאן – נִמְצְאוּ עוֹשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וַחֲבֵרוֹ אוֹמֵר: וְלֹא הָיִיתִי סָבוּר³⁶⁴⁴ שֶׁהוּא שׂוֹנְאִי? רְאֵה הֵיאַךְ רִחַם עָלָי! מִתּוֹךְ כָּךְ נִכְנְסוּ לְפֻנְדָּק³⁶⁴⁵, אָכְלוּ וְשָׁתוּ בְּיַחַד וְנִתְאַהֲבוּ זֶה לָזֶה. מִי גָרַם לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם וְיֵעָשׂוּ אֹהֲבִים? עַל־יְדֵי שֶׁשָּׁמַר זֶה מַה־שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה – הָוֵי³⁶⁴⁶ “אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים”. (תנח' משפטים; תנה“ק שם; שו”ט צט).

תקלא אוֹהֵב לִפְרֹק³⁶⁴⁷ וְשׂוֹנֵא לִטְעֹן – מִצְוָה בְּשׂוֹנֵא³⁶⁴⁸, כְּדֵי לָכֹף אֶת־יִצְרוֹ (ב"מ לב:).

––––––––

תקלב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “אֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ”³⁶⁴⁹ – דְּבָרִים שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ דִין הוּא שֶׁיִּכָּתֵבוּ³⁶⁵⁰, וְאֵלּוּ הֵם: עֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים וְגָּזֵל וּבִרְכַּת־הַשֵּׁם³⁶⁵¹: “וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ”³⁶⁵² – דְּבָרִים שֶׁהַשָּׂטָן וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם מְשִׁיבִים עֲלֵיהֶם³⁶⁵³, וְאֵלּוּ הֵם: אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וַחֲלִיצַת יְבָמָה וְטָהֳרַת מְצֹרָע וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וּפָרָה אֲדֻמָּה. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: מַעֲשֵׂה־תֹהוּ הֵם? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אֲנִי יְיָ”³⁶⁵⁴ – אֲנִי יְיָ חֲקַקְתִּים, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶם³⁶⁵⁵ (יומא סז:; ע“י; ילק”ש אחרי).

תקלג שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת־רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי: דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים³⁶⁵⁶ נִרְאִים כְּמִין כְּשָׁפִים – מְבִיאִין פָּרָה וְשׂוֹרְפִין אוֹתָהּ וְכוֹתְשִׁין אוֹתָהּ, וְנוֹטְלִין אֶפְרָהּ, וְאֶחָד מִכֶּם מִטַּמֵּא לְמֵת, מַזִּין עָלָיו שְׁתַּיִם שָׁלשׁ טִפִּין, וְאוֹמְרִין לוֹ: “טָהָרְתָּ”. אָמַר לוֹ: נִכְנְסָה בְךָ רוּחַ־תְּזָזִית³⁶⁵⁷ מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ לָאו. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא רָאִיתָ אָדָם שֶׁנִּכְנְסָה בוֹ רוּחַ תְּזָזִית? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים לוֹ? אָמַר לוֹ: מְבִיאִין עִקָּרִין³⁶⁵⁸ וּמְעַשְּׁנִין תַּחְתָּיו, וּמַרְבִּיצִין³⁶⁵⁹ עָלָיו מַיִם – וְהִיא בוֹרָחַת. אָמַר לוֹ: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה־שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ; כָּךְ הָרוּחַ הַזּוֹ רוּחַ טֻמְאָה הִיא, מַזִּין עָלָיו מֵי־נִדָּה³⁶⁶⁰ וְהִיא בוֹרָחַת. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לָזֶה דָחִיתָ בְקַשׁ³⁶⁶¹, לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא, וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִים, אֶלָּא גְזֵרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הִיא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חֻקָּה חָקַקְתִּי, גְּזֵרָה גָזַרְתִּי, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲבֹר עַל גְּזֵרָתִי – “זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה”³⁶⁶².

וּמִפְּנֵי מָה כָּל־הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל צִבּוּר זְכָרִים וְהִיא נְקֵבָה? אָמַר רַ' אַיְבוּ: מָשָׁל לְבֶן־שִׁפְחָה שֶׁטִּנֵּף פְּלָטוֹרִין³⁶⁶³ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: תָּבוֹא אִמּוֹ וּתְקַנַּח³⁶⁶⁴ אֶת־הַצּוֹאָה; כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: תָּבוֹא פָּרָה וּתְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (תנה“ק חקת; פסיק”ר י“ד; במ”ר יט).

תקלד אָמַר רַ' יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְגַּלּוּ טַעֲמֵי תוֹרָה? שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי מִקְרָאוֹת נִתְגַּלָּה טַעְמָם וְנִכְשַׁל בָּהֶם גְּדוֹל הָעוֹלָם³⁶⁶⁵. נֶאֱמַר: “וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ”³⁶⁶⁶. אָמַר שְׁלֹמֹה: אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָסוּר. וְנֶאֱמַר: “וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת־לְבָבוֹ”³⁶⁶⁷ – וְנֶאֱמַר: “רַק לֹא־יַרְבֶּה־לוֹ סוּסִים וְלֹא־יָשִׁיב אֶת־הָעָם מִצְרַיְמָה”³⁶⁶⁸ – וְאָמַר שְׁלֹמֹה: אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָשִׁיב, וְנֶאֱמַר: "וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם וגו' "³⁶⁶⁹ (סנה' כא; ילק"ש שופטים).

––––––––

תקלה אָמַר אֵלִיָּהוּ: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בָּא וְיָשַׁב כְּנֶגְדִּי אָדָם אֶחָד שֶׁיֵּשׁ־בּוֹ מִקְרָא וְאֵין בּוֹ מִשְׁנָה. אָמַר לִי: רַבִּי, אֵין דַּם אָדָם אָסוּר מִן הַתּוֹרָה. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ? אָמַר לִי: רַבִּי, הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְכָל־דָּם לֹא תֹּאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבתֵיכֶם לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה”³⁶⁷⁰ – הָא אֵין כָּאן דַּם אָדָם. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, וַהֲלֹא הַדְּבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה בְּהֵמָה, חַיָּה וְעוֹף, שֶׁדַּרְכָּם לַאֲכִילָה³⁶⁷¹, דָּמָם אָסוּר עָלֵינוּ; אָדָם, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לַאֲכִילָה, לֹא־כָל־שֶׁכֵּן שֶׁדָּמוֹ אָסוּר עָלֵינוּ! וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: “רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם³⁶⁷², כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ”³⁶⁷³ (תדב"א טז).

תקלו אָמְרָה לוֹ יַלְתָּא³⁶⁷⁴ לְרַב נַחֲמָן: הוֹאִיל וְכָל־מַה־שֶּׁאָסְרָה לָנוּ תוֹרָה הִתִּירָה לָנוּ כְמוֹתוֹ: אָסְרָה לָנוּ דָּם – הִתִּירָה כָבֵד³⁶⁷⁵, חֵלֶב בְּהֵמָה – חֵלֶב חַיָּה, חֲזִיר – מֹחוֹ שֶׁל שִׁבּוּטָא³⁶⁷⁶, גּוֹרִית³⁶⁷⁷ – לָשׁוֹן שֶׁל דָּג, אֵשֶׁת אִישׁ – גְּרוּשָׁה בְּחַיֵּי בַעְלָהּ, אֵשֶׁת אָח – יְבָמָהּ – רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל בָּשָׂר בֶּחָלָב. אָמַר רַב נַחֲמָן לַטַּבָּחִים: צְלוּ לָהּ כָּחָל³⁶⁷⁸ (חול' קט:).

––––––––

תקלז מַרְגְּלָא בְּפִיו שֶׁל רָבָא: כָּל־הָעוֹשֶׂה [מִצְוָה] שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – נוֹחַ לֹא שֶׁלֹּא נִבְרָא (בר' יז.).

תקלח אָמַר רַבָּה בַּר־בַּר חָנָה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם”³⁶⁷⁹? מָשָׁל לִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁצָּלוּ אֶת־פִּסְחֵיהֶם; אֶחָד אֲכָלוֹ לְשֵׁם מִצְוָה וְאֶחָד אֲכָלוֹ לְשֵׁם אֲכִילָה גַסָּה³⁶⁸⁰; זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשֵׁם מִצְוָה – “צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם”, וְזֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשֵׁם אֲכִילָה גַסָּה – “וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם”. (נז' כג.).

תקלט אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: גְּדוֹלָה עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ³⁶⁸¹ מִמִּצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בָּא לִשְׁמָן (שם:)

תקמ מִצְוֹת אֵין צְרִיכוֹת כַּוָּנָה (ר"ה כח:).

תקמא אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמָיִם. (בר' ה:).

תקמב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבָּא בָּעֵי³⁶⁸², שֶׁנֶּאֱמַר: “וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב”³⁶⁸³. (סנה' קו:).

תקמג מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד, שֶׁשָּׁכַח עֹמֶר בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אָמַר לִבְנוֹ: צֵא וְהַקְרֵב עָלַי פַּר לְעוֹלָה וּפַר לְזִבְחֵי שְׁלָמִים. אָמַר לוֹ: אָבִי, מָה רָאִיתָ לִשְׂמֹחַ בְּמִצְוָה זוֹ יוֹתֵר מִכָּל־מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה? אָמַר לוֹ: כָּל־מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נָתַן לָנוּ הַמָּקוֹם לְדַעְתֵּנוּ, וְזוֹ שֶׁלֹּא לְדַעְתֵּנוּ; שֶׁאִלּוּ עָשִׂינוּ בְרָצוֹן³⁶⁸⁴ לִפְנֵי הַמָּקוֹם, לֹא בָאָה³⁶⁸⁵ מִצְוָה זוֹ לְיָדֵינוּ, אֶלָּא הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְּשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה”³⁶⁸⁶ (תוספ' פאה ג).

תקמד “כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ”³⁶⁸⁷ – אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵימָתַי קָרוֹב אֵלֶיךָ? בִּזְמַן שֶׁבְּפִיךָ³⁶⁸⁸ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ. (עיר' נד.).

תקמה אָמַר רַ' יִצְחָק: לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁכְּשֶׁיְהֵא אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה יְהֵא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּלֵב שָׂמֵחַ, שֶׁאִלּוּ הָיָה רְאוּבֵן יוֹדֵעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְתִּיב עָלָיו³⁶⁸⁹ “וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם”³⁶⁹⁰ – הָיָה טוֹעֲנוֹ³⁶⁹¹ וּמוֹלִיכוֹ אֵצֶל אָבִיו; וְאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ בֹּעַז, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְתִּיב עָלָיו “וַיִּצְבָּט־לָהּ קָלִי”³⁶⁹² – עֲגָלִים פְּטוּמִים³⁶⁹³ הָיָה מַאֲכִילָהּ³⁶⁹⁴ (ויק"ר לד).

תקמו “אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז”³⁶⁹⁵ – אָמַר רַ' לֵוִי: הָאֱגוֹז הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ שְׁלשָׁה מִינִים: אֱגוֹזֵי־פֶרֶךְ³⁶⁹⁶ וּבֵינוֹנִים וְקִטְרוֹנִים³⁶⁹⁷. שֶׁל פֶּרֶךְ – שֶׁנִּפְרָךְ³⁶⁹⁸ מֵעַצְמוֹ, הַבֵּינוֹנִי – אַתָּה מַקִּישׁ³⁶⁹⁹ עָלָיו וְהוּא נִשְׁבָּר, וְהַקִּטְרוֹנִי – אַתָּה מַקִּישׁ עָלָיו בְּאֶבֶן לְשָׁבְרוֹ וְאֵין תּוֹעֶלֶת בּוֹ. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ בָּהֶם עוֹשִׂים מִצְוָה מֵעַצְמָם, וְיֵשׁ בָּהֶם שֶׁאַתָּה תוֹבְעָם לְמִצְוָה וּמִיָּד הֵם נוֹתְנִים, וְיֵשׁ בָּהֶם שֶׁאֲפִלּוּ אַתָּה מַקִּישׁ עָלָיו כַּמָּה פְּעָמִים – אֵין מוֹעִיל הֵימֶנּוּ כְלוּם (פסיק“ר י”א; ילק“ש; שהש”ר ו).

תקמז שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה (סוטה לא.).

––––––––

תקמח חֲבִיבָה מִצְוָה בִּשְׁעָתָהּ³⁷⁰⁰ (פס' ס:).

תקמט “וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַמַּצוֹת”³⁷⁰¹ – רַ' יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַל תִּקְרָא כֵן, אֶלָּא “וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַמִּצְוֹת” – כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מַחֲמִיצִין³⁷⁰² אֶת־הַמַּצָּה כָּךְ אֵין מַחֲמִיצִין אֶת־הַמִּצְוָה, אֶלָּא אִם בָּאָה מִצְוָה לְיָדְךָ עֲשֵׂה אוֹתָהּ מִיָּד (מכיל' בא).

תקנ אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם לִדְבַר מִצְוָה (נז' כג:).

תקנא זְרִיזִים מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת (פס' ד.).

תקנב יְהוּדָה בֶּן־תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (אב' ה).

תקנג אָמַר רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא: כָּל־הָעוֹשֶׂה דָּבָר וְלֹא גְמָרוֹ וּבָא אַחֵר וּגְמָרוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב עַל שֶׁגְּמָרוֹ כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ.

רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי [אוֹמֵר]: כָּל־מִי שֶׁמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גוֹמְרָהּ וְאַחֵר בָּא וְגוֹמְרָהּ, הִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁל שֵׁנִי. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם”³⁷⁰³, וַהֲלֹא משֶׁה הֶעֱלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקַּח משֶׁה אֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ”³⁷⁰⁴? אֶלָּא לְפִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ וְאֵלּוּ נִטַפְּלוּ בָהֶם³⁷⁰⁵, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת עַל שְׁמָם (סוטה יג:; ב"ר פה).

תקנד הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה אוֹמְרִים לוֹ: מְרֹק³⁷⁰⁶ (ירוש' ר“ה פ”א, ה"ח).

תקנה רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיָה אוֹמֵר: הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה (סוכה כו.).

תקנו שָׁנִינוּ, “זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ”³⁷⁰⁷ – הִתְנָאֵה לְפָנָיו³⁷⁰⁸ בְּמִצְוֹת: עֲשֵׂה לְפָנָיו סֻכָּה נָאָה וְלוּלָב נָאֶה, וְשׁוֹפָר נָאֶה, צִיצִית נָאָה, סֵפֶר־תּוֹרָה נָאֶה וּכְתֹב בּוֹ לִשְׁמוֹ בִּדְיוֹ נָאָה, בְּקֻלְמוֹס³⁷⁰⁹ נָאֶה, בְּלִבְלָר³⁷¹⁰ אָמָּן, וְכָרְכוֹ בְּשֵׁירָאִים³⁷¹¹ נָאִים (שבת קלג:).

תקנז אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזָהָב. וְלָמָּה נִבְרָא? בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁכָּן וּבִשְׁבִיל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּאֲרָזִים, וְלָמָּה נִבְרָאוּ? בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁכָּן וּבִשְׁבִיל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ (שמ“ר לה; שו”ט קד).

תקנח אָמַר רַ' זֵירָא: הִדּוּר מִצְוָה³⁷¹² עַד שְׁלִישׁ בְּמִצְוָה (ב"ק ט:).

תקנט מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ בָּאִים בִּסְפִינָה³⁷¹³, וְלֹא הָיָה לוּלָב אֶלָּא לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּלְבָד, שֶׁלְּקָחוֹ³⁷¹⁴ בְּאֶלֶף זוּז; נְטָלוֹ³⁷¹⁵ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְיָצָא בוֹ³⁷¹⁶ וּנְתָנוֹ לְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה בְּמַתָּנָה³⁷¹⁷, נְטָלוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְיָצָא בוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה לְרַ' עֲקִיבָא, נְטָלוֹ רַ' עֲקִיבָא וְיָצָא בוֹ וְהֶחֱזִירוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל.

– לָמָּה לוֹ לוֹמַר: “שֶׁלְּקָחוֹ בְּאֶלֶף זוּז”?

– לְהוֹדִיעֲךָ, כַּמָּה מִצְוֹת חֲבִיבוֹת עֲלֵיהֶם (סכה מא:).

תקס הֲדַר מִצְוָה – צְנִיעוּת (דא"ז ה).

––––––––

תקסא אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה: לֹא יֹאמַר אָדָם: אִי־אֶפְשִׁי³⁷¹⁸ לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר, אִי־אֶפְשִׁי לִלְבּשׁ כִּלְאָיִם; אֶלָּא אֶפְשִׁי, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, וְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר עָלָי (תו"כ קדושים).

תקסב אָמַר רַ' חֲנִינָא: גָּדוֹל מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה (קיד' לא.).

תקסג שָׁנָה חִזְקִיָּה: כָּל־מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַדָּבָר וְעוֹשֵׂהוּ נִקְרָא הֶדְיוֹט (ירוש' בר' פ“ב, ה”ט; שם שבת פ“א, ה”ב).

תקסד הָרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִנְהֹג כְּחֻמְרֵי בֵית־שַׁמַּאי וּכְחֻמְרֵי בֵית־הִלֵּל, עַל זֶה נֶאֱמַר: “וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ”³⁷¹⁹, וְהַתּוֹפֵס כְּקֻלֵּי בֵית־שַׁמַּאי וּכְקֻלֵּי בֵית־הִלֵּל – הֲרֵי זֶה רָשָׁע; אֶלָּא אוֹ כְדִבְרֵי בֵּית־שַׁמַּאי, כְּקֻלֵּיהֶם וּכְחֻמְרֵיהֶם, אוֹ כְדִבְרֵי בֵית־הִלֵּל, כְּקֻלֵּיהֶם וּכְחֻמְרֵיהֶם (תוספ' יבמ' א).

––––––––

תקסה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּמֵּתִים חָפְשִׁי”³⁷²⁰ – כֵּוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשָׂה חָפְשִׁי מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת (שבת ל.).

תקסו אָמַר רַב יוֹסֵף: מִצְוֹת בְּטֵלוֹת לְעָתִיד לָבוֹא (נדה סא:).

תקסז דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלַאי: שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה מִצְוֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמשֶׁה: שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֲבָרָיו שֶׁל אָדָם.

בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת־עֶשְׂרֵה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ מִי־יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ… הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ וגו' "³⁷²¹; “הוֹלֵךְ תָּמִים” – זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: “הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים”³⁷²²; “וּפֹעֵל צֶדֶק” – כְּגוֹן אַבָּא חִלְקִיָּה³⁷²³; “וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ” – כְּגוֹן רַב סָפְרָא³⁷²⁴; “לֹא־רָגַל עַל־לְשֹׁנוֹ”³⁷²⁵ – זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ³⁷²⁶. שֶׁנֶּאֱמַר: “אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ”³⁷²⁷; “לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה”³⁷²⁸ – שֶׁלֹּא יֵרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ³⁷²⁹; “וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל־קְרֹבוֹ”³⁷³⁰ – זֶה הַמְקָרֵב אֶת־קְרוֹבָיו; “נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס”³⁷³¹ – זֶה חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁגֵּרַר עַצְמוֹת אָבִיו³⁷³² בְּמִטָּה שֶׁל חֲבָלִים; “וְאֶת־יִרְאֵי יְיָ יְכַבֵּד”³⁷³³ – זֶה יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה תַּלְמִיד־חָכָם הָיָה עוֹמֵד מִכִּסְּאוֹ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְׁקוֹ וְקוֹרֵא לוֹ: “אָבִי אָבִי, רַבִּי רַבִּי, מָרִי מָרִי”; “נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִיר”³⁷³⁴ – כְּרַ' יוֹחָנָן, שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֱהֵא בְתַעֲנִית עַד שֶׁאָבוֹא לְבֵיתִי; “כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בַּנֶּשֶׁךְ”³⁷³⁵ – אֲפִלּוּ רִבִּית נָכְרִים³⁷³⁶; “וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח”³⁷³⁷ – כְּגוֹן רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי³⁷³⁸, וְנֶאֱמַר: “עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם”³⁷³⁹.

וּכְשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַגִּיעַ לַמִּקְרָא הַזֶּה הָיָה בוֹכֶה, אָמַר: מִי שֶׁעוֹשֶׂה כֻלָּם הוּא שֶׁלֹּא יִמּוֹט, אֲבָל עָשָׂה אֶחָד מֵהֶם יִמּוֹט? אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, “אַל־תִּטַּמְּאוּ בְּכָל־אֵלֶּה”³⁷⁴⁰ – בְּכֻלָּם הֵן, בְּאֶחָד מֵהֶם לֹא? אֶלָּא לָאו, “בְּכָל־אֵלֶּה” – בְּאַחַת מִכָּל־אֵלֶּה? אַף כָּאן “עֹשֵׂה־אֵלֶּה” – אַחַת מִכָּל־אֵלֶּה.

בָּא יְשַׁעְיָה וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת וגו' "³⁷⁴¹, “הֹלֵךְ צְדָקוֹת” – זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה… לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט”³⁷⁴²; “וְדֹבֵר מֵישָׁרִים” – זֶה שֶׁאֵינוֹ מַקְנִיט פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים; “מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת” – כְּגוֹן רַ' יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אֱלִישָׁע³⁷⁴³; “נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד”³⁷⁴⁴ – כְּגוֹן רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי; “אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים”³⁷⁴⁵ – כְּגוֹן רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן³⁷⁴⁶, שֶׁלֹּא שָׁמַע בִּגְנוּתוֹ שֶׁל תַּלְמִיד־חָכָם וְשָׁתָק; “וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע” – כְּאוֹתָהּ שֶׁאָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא, שֶׁאָמַר רַ' חִיְּא בַּר אַבָּא: זֶה שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה³⁷⁴⁷, וְנֶאֱמַר: “הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ, לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים”³⁷⁴⁸.

בָּא מִיכָה וְהֶעֱמִידָן עַל שָׁלשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טּוֹב וּמָה־יְיָ דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם־עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹהֶיךָ”³⁷⁴⁹. “עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט” – זֶה הַדִּין; “וְאַהֲבַת חֶסֶד” – זוֹ גְמִילוּת־חֲסָדִים; “וְהַצְנֵעַ לֶכֶת” – זוֹ הַכְנָסַת כַּלָּה³⁷⁵⁰ וְהוֹצָאַת הַמֵּת. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה דְּבָרִים, שֶׁאֵין דַּרְכָּם לַעֲשׂוֹתָם בְּצִנְעָא, אָמְרָה תוֹרָה “וְהַצְנֵעַ לֶכֶת”, דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּם לַעֲשׂוֹתָם בְּצִנְעָא – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

חָזַר יְשַׁעְיָה וְהֶעֱמִידָן עַל שְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר יְיָ שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וְעָשׂוּ צְדָקָה וגו' "³⁷⁵¹.

בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה”³⁷⁵² (מכות כג, כד; סנה' פא.).

יג. סְיָג לַתּוֹרָה

תקסח “וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־מִשְׁמַרְתִּי”³⁷⁵³ – עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתִּי³⁷⁵⁴. (מו"ק ה.).

תקסט אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הָיוּ אוֹמְרִים: עֲשׂוּ סְיָג³⁷⁵⁵ לַתּוֹרָה. (אב' א).

תקע “בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל־תָּבֹא… פְּרָעֵהוּ אַל־תַּעֲבָר־בּוֹ, שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר”³⁷⁵⁶ – אָמַר רַב אָשֵׁי: מָשָׁל – – – לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְאָדָם מְשַׁמֵּר פַּרְדֵּס, מְשַׁמְּרוֹ מִבַּחוּץ כֻּלּוֹ מִשְׁתַּמֵּר, מְשַׁמְּרוֹ מִבִּפְנִים – שֶׁלְּפָנָיו מִשְׁתַּמֵּר, שֶׁלְּאַחֲרָיו אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר (יבמ' כא:).

תקעא כֵּוָן שֶׁנָּפַל כָּתְלוֹ שֶׁל כֶּרֶם, מִיָּד חָרֵב כָּל־הַכֶּרֶם כֻּלּוֹ. (אדר"נ כד).

תקעב שָׁנִינוּ, חֲכָמִים עָשׂוּ סְיָג לְדִבְרֵיהֶם³⁷⁵⁷, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם בָּא מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וְאוֹמֵר: “אֵלֵךְ לְבֵיתִי, וְאֹכַל קִמְעָא³⁷⁵⁸, וְאֶשְׁתֶּה קִמְעָא, וְאִישַׁן קִמְעָא, וְאַחַר־כָּךְ אֶקְרָא קְרִיאַת־שְׁמַע וְאֶתְפַּלֵּל” – וְחוֹטַפְתּוֹ שֵׁנָה וְנִמְצָא יָשֵׁן כָּל־הַלָּיְלָה. אֲבָל אָדָם בָּא מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב – נִכְנָס לְבֵית־הַכְּנֶסֶת; אִם רָגִיל לִקְרוֹת – קוֹרֵא, וְאִם רָגִיל לִשְׁנוֹת – שׁוֹנֶה, וְקוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל וְאוֹכֵל פִּתּוֹ וּמְבָרֵךְ. (בר' ד:).

תקעג דָּרַשׁ רַ' עֲוִירָא: אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ: “אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים”³⁷⁵⁹ – וַהֲלֹא אַתָּה נוֹשֵׂא פָנִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ”³⁷⁶⁰. אָמַר לָהֶם: וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָנִים לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁכָּתַבְתִּי לָהֶם בַּתּוֹרָה: “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ”³⁷⁶¹ – וְהֵם מְדַקְדְּקִים עַל עַצְמָם³⁷⁶² עַד כְּזַיִת וְעַד כְּבֵיצָה (שם כ:).

תקעד לֹא יִקְרָא [בְּשַׁבָּת] לְאוֹר הַנֵּר שֶׁמָּא יַטֶּה³⁷⁶³. אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אֱלִישָׁע: אֲנִי אֶקְרָא וְלֹא אַטֶּה. פַּעַם אַחַת קָרָא וּבִקֵּשׁ לְהַטּוֹת, אָמַר: כַּמָּה גְדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: לֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. רַ' נָתָן אוֹמֵר: קָרָא וְהִטָּה וְכָתַב עַל פִּנְקָסוֹ³⁷⁶⁴: “אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אֱלִישָׁע קָרִיתִי וְהִטִּיתִי נֵר בְּשַׁבָּת; לִכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵית־הַמִּקְדָּשׁ אָבִיא חַטָּאת שְׁמֵנָה³⁷⁶⁵” (שבת יב:).

תקעה אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב: שָׁמַעְתִּי³⁷⁶⁶ שֶׁבֵּית־דִּין מַכִּים וְעוֹנְשִׁים³⁷⁶⁷ שֶׁלֹּא מִן הַתּוֹרָה³⁷⁶⁸; וְלֹא לַעֲבֹר³⁷⁶⁹ עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה. וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁרָכַב עַל סוּס בְּשַׁבָּת בִּימֵי יְוָנִים וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית־דִּין וּסְקָלוּהוּ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ³⁷⁷⁰ (יבמ' צ:; סנה' מו.).

תקעו דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה וגו' "³⁷⁷¹ – בְּנִי, הִזָּהֵר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶם עֲשֵׂה וְלֹא־תַּעֲשֶׂה³⁷⁷², וְדִבְרֵי סוֹפְרִים – כָּל־הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַיָּב מִיתָה. שֶׁמָּא תֹאמַר: אִם יֵשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ, מִפְּנֵי מָה לֹא נִכְתָּבוּ? “עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ”³⁷⁷³ (עיר' כא:).

תקעז לֵךְ לֵךְ, אָמְרִין לִנְזִירָא³⁷⁷⁴, סְחוֹר־סְחוֹר, לְכַרְמָא לֹא תִקְרַב. (שבת יג.).

תקעח אָמַר רָבָא: קַדֵּשׁ עַצְמְךָ אַף בְּמֻתָּר לָךְ (יבמ' כ.).

תקעט “וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים”³⁷⁷⁵ – אָמַר רַ' אָבִין: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן וְהוֹשִׁיב בּוֹ הַמֶּלֶךְ שׁוֹמְרִים, מֵהֶם נְזִירִים וּמֵהֶם שִׁכּוֹרִים. לְעֵת עֶרֶב בָּא לִתֵּן לָהֶם שְׂכָרָם. נָתַן לַשִּׁכּוֹרִים שְׁנֵי חֲלָקִים וְלַנְּזִירִים חֵלֶק אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, לֹא כֻלָּנוּ שָׁמַרְנוּ כְּאֶחָד? מִפְּנֵי מָה אַתָּה נוֹתֵן לָאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָנוּ חֵלֶק אֶחָד? אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: אֵלּוּ שִׁכּוֹרִים הֵם וְדַרְכָּם לִשְׁתּוֹת יַיִן, לְפִיכָךְ אֲנִי נוֹתֵן לָאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָכֶם חֵלֶק אֶחָד. כָּךְ הָעֶלְיוֹנִים, לְפִי שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע מָצוּי בָּהֶם, קְדֻשָּׁה אַחַת לָהֶם, אֲבָל הַתַּחְתּוֹנִים, לְפִי שֶׁיֵּצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּהֶם, הַלְוַאי בִּשְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת יַעֲמֹדוּ; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים”³⁷⁷⁶. (ויק"ר כד).

––––––––

תקפ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רָב: כָּל־מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית־הָעַיִן³⁷⁷⁷, אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים³⁷⁷⁸ אָסוּר (שבת סד:).

תקפא שָׁנִינוּ, אֵין טוֹרְפִין³⁷⁷⁹ יַיִן וְשָׁמֶן לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: אַף טוֹרְפִין יַיִן וָשָׁמֶן.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר: פַּעַם אַחַת חַשׁ רַ' מֵאִיר בְּמֵעָיו, וּבִקַּשְׁנוּ לִטְרֹף לוֹ יַיִן וָשֶׁמֶן, וְלֹא הִנִּיחָנוּ. אָמַרְנוּ לוֹ: דְּבָרֶיךָ יִבְטְלוּ בְחַיֶּיךָ³⁷⁸⁰! אָמַר לָנוּ: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כָּךְ וַחֲבֵרַי אוֹמְרִים כָּךְ, מִיָּמַי לֹא מְלָאַנִי לִבִּי לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָי (שם קלד.).

תקפב “לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ³⁷⁸¹”³⁷⁸² – זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו, פֶּן־יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ”³⁷⁸³. שָׁנָה רַ' חִיָּא: שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה אֶת־הַגָּדֵר יוֹתֵר מִן הָעִקָּר³⁷⁸⁴, שֶׁלֹּא יִפֹּל וִיקַצֵּץ הַנְּטִיעוֹת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת”³⁷⁸⁵, [וְחַוָּה] לֹא אָמְרָה כֵן, אֶלָּא “אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן־תְּמֻתוּן”. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ [הַנָּחָשׁ] עוֹבֶרֶת לִפְנֵי הָעֵץ נְטָלָהּ וּדְחָפָהּ עָלָיו, אָמַר לָהּ: הֲרֵי לֹא מַתְּ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא מַתְּ בִּנְגִיעָה כָּךְ לֹא תָמוּתִי בַאֲכִילָה (ב"ר יט).

תקפג אֵלּוּ מִן הַהֲלָכוֹת שֶׁאָמְרוּ בַּעֲלִיַּת חֲנַנְיָה³⁷⁸⁶ בֶּן־חִזְקִיָּה בֶּן־גָּרְיוֹן, כְּשֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ, נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵּית־שַׁמַּאי עַל בֵּית־הִלֵּל, וּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר דָּבָר גָּזְרוּ בּוֹ בַיּוֹם, וְהָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל³⁷⁸⁷ כַּיּוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בוֹ הָעֵגֶל.

רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בּוֹ בַּיּוֹם גָּדְשׁוּ סְאָה³⁷⁸⁸. רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בּוֹ בַּיּוֹם מָחֲקוּ סְאָה³⁷⁸⁹, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁהַמִּדָּה מְלֵאָה, אָדָם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ, לְסוֹף מוֹצִיאָה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ.

שָׁנוּ, מָשָׁל שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְקֻפָּה מְלֵאָה קִשּׁוּאִים וְדִלּוּעִים; אָדָם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ חַרְדָּל וְהִיא מַחֲזֶקֶת. מָשָׁל שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לַעֲרֵבָה³⁷⁹⁰ מְלֵאָה דְּבַשׁ, נָתַן לְתוֹכָהּ רִמּוֹנִים וֶאֱגוֹזִים וְהִיא מְקִיאָה³⁷⁹¹ (שבת קנג:; תוספ' שם א).

תקפד אָמַר חִזְקִיָּה: מִנַּיִן שֶׁכָּל־הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִּגְעוּ בוֹ”³⁷⁹². רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר מִכָּאן: “אַמָּתַיִם³⁷⁹³ וָחֵצִי אָרְכּוֹ”³⁷⁹⁴. רַב אָשֵׁי אָמַר: “עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה³⁷⁹⁵ יְרִיעֹת”³⁷⁹⁶ (סנה' כט.).

תקפה אָמַר רַ' יוֹסֵי: טוֹב עֲשָׂרָה טְפָחִים³⁷⁹⁷ וְעוֹמֵד מִמֵּאָה אַמָּה וְנוֹפֵל (אדר"נ א).

תקפו גּוֹדְרִין אֶת־הַגָּדוּר וּפוֹרְצִין אֶת־הַפָּרוּץ (תנח' וישב).

––––––––

תקפז אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן רֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ (ב"ק עט:).

תקפח גְּזֵרָה שֶׁבֵּית־דִּין גּוֹזְרִין וְאֵין רֹב צִבּוּר מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶם אֵינָהּ גְּזֵרָה (ירוש' שבת פ“א, ה”ד).

תקפט רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין מַדְלִיקִין [נֵר שֶׁל שַׁבָּת] אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת³⁷⁹⁸ בִּלְבָד. עָמַד רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי עַל רַגְלָיו וְאָמַר: מַה־יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי בָבֶל, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין³⁷⁹⁹? וּמַה־יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי מָדַי, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שֶׁמֶן אֱגוֹזִים? וּמַה־יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שֶׁמֶן צְנוֹנוֹת³⁸⁰⁰? וּמַה־יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי קַפּוּטְקְיָא³⁸⁰¹ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ אֶלָּא נֵפְטְ? אֶלָּא אֵין לְךָ אֶלָּא מַה־שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים³⁸⁰² “אֵין מַדְלִיקִין” (שבת כו.).

תקצ כָּל הֲלָכָה שֶׁהִיא רוֹפֶפֶת³⁸⁰³ בְּבֵית־דִּין וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה־טִּיבָהּ, צֵא וּרְאֵה הֵיאַךְ הַצִּבּוּר נוֹהֵג – וּנְהוֹג (ירוש' מע“ש פ”ה, ה"ב).

תקצא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת חָל³⁸⁰⁴ אַרְבָּעָה עָשָׂר³⁸⁰⁵ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְשָׁכְחוּ בְנֵי־בְתֵרָא וְלֹא יָדְעוּ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה³⁸⁰⁶ אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו. אָמְרוּ: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ, אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו? אָמְרוּ לָהֶם: אָדָם אֶחָד יֵשׁ שֶׁעָלָה מִבָּבֶל, וְהִלֵּל הַבַּבְלִי שְׁמוֹ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, וְיוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו. שָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם אַתָּה יוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו? אָמַר לָהֶם: וְכִי פֶסַח אֶחָד יֵשׁ־לָנוּ בַּשָּׁנָה שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, וַהֲלֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּאתַיִם פְּסָחִים³⁸⁰⁷ יֵשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה שֶׁדּוֹחִים אֶת־הַשַּׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לָהֶם: נֶאֱמַר “בְּמוֹעֲדוֹ”³⁸⁰⁸ בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר “בְּמוֹעֲדוֹ”³⁸⁰⁹ בְּתָמִיד, מַה “מוֹעֲדוֹ” הָאָמוּר בְּתָמִיד³⁸¹⁰ דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, אַף “מוֹעֲדוֹ” הָאָמוּר בְּפֶסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת. וְעוֹד קַל־וָחֹמֶר: וּמַה תָּמִיד, שֶׁאֵין עָנוּשׁ כָּרֵת³⁸¹¹, דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, פֶּסַח שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת – אֵינוֹ דִּין שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת? מִיָּד הוֹשִׁיבוּהוּ בָרֹאשׁ וּמִנּוּהוּ נָשִׂיא עֲלֵיהֶם. וְהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ בְּהִלְכוֹת פֶּסַח. הִתְחִיל מְקַנְטְרָם³⁸¹² בִּדְבָרִים. אָמַר לָהֶם: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁאֶעֱלֶה מִבָּבֶל וְאֶהְיֶה נָשִׂיא עֲלֵיכֶם? – עַצְלוּת שֶׁהָיְתָה בָכֶם, שֶׁלֹּא שִׁמַּשְׁתֶּם שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים אֶצְלְכֶם. כֵּוָן שֶׁקִּנְטְרָם בִּדְבָרִים נֶעֶלְמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, שָׁכַח וְלֹא הֵבִיא סַכִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת – מַהוּ³⁸¹³? אָמַר לָהֶם: הֲלָכָה זוֹ שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי, אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵין נְבִיאִים הֵם, בְּנֵי נְבִיאִים הֵם³⁸¹⁴. לְמָחָר מִי שֶׁפִּסְחוֹ טָלֶה תּוֹחֲבָהּ³⁸¹⁵ בְּצַמְרוֹ; מִי שֶׁפִּסְחוֹ גְדִי קוֹשְׁרָהּ בֵּין קַרְנָיו. רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה, וְאָמַר: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי³⁸¹⁶ מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן (פס' סו; ע“י, ירוש' פס' פ”ו, ה"א).

תקצב הַמִּנְהָג מְבַטֵּל אֶת־הַהֲלָכָה (ירוש' יבמ' פי“ב, ה”א).

תקצג הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה (סוכה לח.).

תקצד מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעֶרֶב פֶּסַח עַד חֲצוֹת, עוֹשִׂין; מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת – אֵין עוֹשִׂין. הַהוֹלֵךְ מִמְּקוֹם שֶּׁעוֹשִׂין לִמְקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין, אוֹ מִמְּקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין לִמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין, נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם, וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת (פס' פ“ד מ”א).

תקצה אָמַר רַ' חִנְנָא: כָּל־הַדְּבָרִים מִנְהָג³⁸¹⁷.

עֲצֵי שִׁטִּים הָיוּ בְּמִגְדַּל־צַבָּעִים³⁸¹⁸, בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַ' חֲנִינָא חֲבֵרָם שֶׁל חֲכָמִים: מַהוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מְלָאכָה³⁸¹⁹? אָמַר לָהֶם: מִכֵּוָן שֶׁנָּהֲגוּ בָהֶם אֲבוֹתֵיכֶם בְּאִסּוּר, אַל תְּשַׁנּוּ מִנְהַג אֲבוֹתֵיכֶם, נוּחֵי נָפֶשׁ³⁸²⁰.

רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' אָבוּן [אָמַר]: כָּל־דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מֻתָּר וְטוֹעֶה בוֹ בְּאִסּוּר³⁸²¹, נִשְׁאָל³⁸²² וְהֵם מַתִּירִין לוֹ; וְכָל־דָּבָר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁמֻּתָּר וְהוּא נוֹהֵג בּוֹ בְּאִסּוּר³⁸²³, נִשְׁאָל אֵין מַתִּירִין לוֹ.

יוֹשְׁבִין עַל סַפְסָל שֶׁל גּוֹי³⁸²⁴ בְּשַׁבָּת. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיָּשַׁב לוֹ עַל סַפְסָל שֶׁל גּוֹי בְּשַׁבָּת בְּעַכּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן לִהְיוֹת יוֹשְׁבִים עַל סַפְסָל שֶׁל גּוֹי בְּשַׁבָּת. וְלֹא רָצָה לוֹמַר לָהֶם: מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, אֶלָּא עָמַד וְהָלַךְ לוֹ.

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדָה וְהִלֵּל, בָּנָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, [שֶׁבָּאוּ] לִרְחֹץ בְּמֶרְחָץ בְּכָבוּל³⁸²⁵. אָמְרוּ לָהֶם: לֹא נָהֲגוּ כָּאן לִהְיוֹת רוֹחֲצִים³⁸²⁶ שְׁנֵי אַחִים כְּאֶחָת. וְלֹא רָצוּ לוֹמַר לָהֶם מֻתָּר, אֶלָּא נִכְנְסוּ זֶה אַחַר זֶה. וְעוֹד, שֶׁיָּצְאוּ לְטַיֵּל בְּקָרְדְּקָיוֹת³⁸²⁷ שֶׁל זָהָב בְּשַׁבָּת, אָמְרוּ לָהֶם: לֹא נָהֲגוּ כָאן לְטַיֵּל בְּקָרְדְּקָיוֹת שֶׁל זָהָב בְּשַׁבָּת, וְלֹא רָצוּ לוֹמַר לָהֶם: מֻתָּר כֵּן, אֶלָּא שָׁלְחוּ בְּיַד עַבְדֵיהֶם³⁸²⁸.

בְּנֵי מֵישָׁא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְפָרֵשׁ³⁸²⁹ בְּיָם הַגָּדוֹל. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַבִּי, אָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֵינוּ נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְפָרֵשׁ בְּיָם הַגָּדוֹל, אָנוּ מָה אָנוּ? אָמַר לָהֶם: מִכֵּוָן שֶׁנָּהֲגוּ בָהֶם אֲבוֹתֵיכֶם בְּאִסּוּר, אַל תְּשַׁנּוּ מִנְהַג אֲבוֹתֵיכֶם, נוּחֵי נָפֶשׁ (ירוש' פס' פ“ד, ה”א).

תקצו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר הָיוּ כוֹרְתִין עֵצִים, לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין, לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל³⁸³⁰ בְּשַׁבָּת. בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיוּ אוֹכְלִים בְּשַׂר־עוֹף בֶּחָלָב.

לֵוִי נִזְדַּמֵּן לְבֵיתוֹ שֶׁל יוֹסֵף צַיַּד עוֹפוֹת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו רֹאשׁ טָוָס³⁸³¹ בְּחָלָב. לֹא אָכַל. כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מְנַדֵּהוּ³⁸³²? אָמַר לוֹ: בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בֶּן־בְּתֵרָא הָיָה, וְאָמַרְתִּי: שֶׁמָּא הוּא דוֹרֵשׁ כְּרַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי³⁸³³ (שבת קל.).

תקצז נַהֲרָא נַהֲרָא וּפְשָׁטֵהּ³⁸³⁴ (חול' יח:).

יד. סִתְרֵי תוֹרָה

תקצח אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, וְלֹא בְמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.

כָּל־הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים רָתוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָא לָעוֹלָם: מַה־לְּמַעְלָה, מַה־לְּמַטָּה, מַה־לְּפָנִים וּמַה־לְּאָחוֹר. וְכָל־שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ³⁸³⁵ רָתוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם (חג' יא:).

תקצט הַתּוֹרָה הַזּוֹ דּוֹמָה לִשְׁנֵי שְׁבִילִין: אֶחָד שֶׁל אוּר וְאֶחָד שֶׁל שָׁלֶג. הִטָּה בָזֶה³⁸³⁶ – מֵת בָּאוּר; הִטָּה בָזֶה – מֵת בָּשָׁלֶג. מַה יַעֲשֶׂה? – יְהַלֵּךְ בְּאֶמְצָע (ירוש' חג' פ“ב, ה”א).

תר אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לְפַרְדֵּס,³⁸³⁷ וְאֵלּוּ הֵם: בֶּן־עַזַּאי וּבֶן־זוֹמָא, אַחֵר³⁸³⁸ וְרַ' עֲקִיבָא. אָמַר לָהֶם רַ' עֲקִיבָא: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין³⁸³⁹ אֵצֶל אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר – אַל תֹּאמְרוּ: מַיִם, מָיִם! מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי”.³⁸⁴⁰ בֶּן־עַזַּאי הֵצִיץ וָמֵת,³⁸⁴¹ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו”;³⁸⁴² בֶּן־זוֹמָא הֵצִיץ וְנִפְגָּע,³⁸⁴³ וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן־תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאֹתוֹ”;³⁸⁴⁴ אַחֵר קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת;³⁸⁴⁵ רַ' עֲקִיבָא יָצָא בְשָׁלוֹם, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה”.³⁸⁴⁶ וְאַף רַ' עֲקִיבָא בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדָחֳפוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַנִּיחוּ לוֹ לְזָקֵן זֶה, שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְבוֹדִי (חג' יד, טו; ע"י).

תרא מַעֲשֶׂה בְּרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל־גַּב מַעֲלָה בְּהַר־הַבַּיִת וּבֶן־זוֹמָא בָא כְנֶגְדּוֹ, הִגִּיעַ אֶצְלוֹ וְלֹא שָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ.³⁸⁴⁷ אָמַר לוֹ: מֵאַיִן וּלְאַיִן, בֶּן־זוֹמָא? אָמַר לוֹ: מִסְתַּכֵּל הָייִתִי בְּמַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית, וְאֵין בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים³⁸⁴⁸ לְמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָא שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת בִּלְבָד, שֶׁנֶאֱמַר: “וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם”³⁸⁴⁹ – כְּיוֹנָה זוֹ שֶׁמְּרַחֶפֶת עַל בָּנֶיהָ, נוֹגַעַת וְאֵינָהּ נוֹגָעַת. אָמַר לָהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְתַלְמִידָיו: כְּבָר בֶּן־זוֹמָא מִבַּחוּץ.³⁸⁵⁰ לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק³⁸⁵¹ בֶּן־זוֹמָא (חג' טו; תוס' שם פ"ב).

תרב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁהָיָה קוֹרֵא בְּבֵית רַבּוֹ בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל, וְהָיָה מֵבִין בְּחַשְׁמַל,³⁸⁵² וְיָצְאָה אֵשׁ מֵחַשְׁמַל וּשְׂרָפַתּוּ. וּבִקְשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל. אָמַר לָהֶם חֲנַנְיָה בֶּן־חִזְקִיָּה: אִם זֶה חָכָם³⁸⁵³ – הַכֹּל חֲכָמִים הֵם? (חג' יג.).

תרג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוֹצָדָק שָׁאַל לְרַ' שְׁמוּאֵל בַּר־נַחֲמָן, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַעַל אַגָּדָה, מֵהֵיכָן נִבְרֵאת הָאוֹרָה? אָמַר לוֹ: נִתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּטַלִּית לְבָנָה וְהִבְהִיק³⁸⁵⁴ זִיו הֲדָרו מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. אָמַר לוֹ בִּלְחִישָׁה.³⁸⁵⁵ אָמַר לוֹ מִקְרָא מָלֵא הוּא “עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה”,³⁸⁵⁶ וְאַתָּה אוֹמְרָהּ לִי בִּלְחִישָׁה! אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמַעְתִּיהָ בִּלְחִישָׁה, כָּךְ אֲמַרְתִּיהָ לְךָ בִּלְחִישָׁה. (ב“ר ב; שו”ט קד).

תרד “זֶה שְׁמִי… וְזֶה זִכְרִי”^{3857 3858} – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא כְשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא. נִכְתָּב אֲנִי בְּיוּ“ד הֵ”א,³⁸⁵⁹ וְנִקְרָא בְּאָלֶ“ף דָּלֶ”ת.³⁸⁶⁰

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אָמַר רַ' יוֹחָנָן: שֵׁם בֶּן־אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת³⁸⁶¹ – חֲכָמִים מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְתַלְמִידֵיהֶם פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ,³⁸⁶² וְיֵשׁ אוֹמְרִים: פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בָּרִאשׁוֹנָה שֵׁם בֶּן־שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת³⁸⁶³ הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתוֹ לְכָל־אָדָם; מִשֶּׁרַבּוּ הַפָּרִיצִים,³⁸⁶⁴ הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתוֹ לַצְּנוּעִים שֶׁבִּכְהֻנָּה, וְהַצְּנוּעִים שֶׁבִּכְהֻנָה מַבְלִיעִים אוֹתוֹ³⁸⁶⁵ בִּנְעִימַת אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים.

שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' טַרְפוֹן: פַּעַם אַחַת עָלִיתִי אַחַר אֲחִי אִמִּי לְדוּכָן,³⁸⁶⁶ וְהִטֵּיתִי אָזְנִי אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהִבְלִיעַ שֵׁם בִּנְעִימַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים.

אָמַר רַ' יְהוּדָה אָמַר רַב: שֵׁם בֶּן־אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ אֶלָא לְמִי שֶׁצָּנוּעַ וְעָנָו, וְעוֹמֵד בַּחֲצִי יָמָיו,³⁸⁶⁷ וְאֵינוֹ כוֹעֵס, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר,³⁸⁶⁸ וְאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו;³⁸⁶⁹ וְכָל־הַיּוֹדְעוֹ וְהַזָּהִיר בּוֹ וְהַמְשַׁמְרוֹ בְטָהֳרָה – אָהוּב לְמַעְלָה, וְנֶחְמָד לְמַטָּה, וְאֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, וְנוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא (קיד' עא).

תרה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי, שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ תַּלְמִידוֹ מְחַמֵּר³⁸⁷⁰ אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, לֹא כָךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: “וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה בְיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ”. אָמַר לוֹ: רַבִּי, הַרְשֵׁנִי³⁸⁷¹ לוֹמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁלִּמַּדְתָּנִי. אָמַר לוֹ: אֱמֹר.

מִיָד יָרַד רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי מֵעַל הַחֲמוֹר, וְנִתְעַטֵּף וְיָשַׁב עַל אֶבֶן אַחַת תַּחַת הַזָּיִת. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה יָרַדְתָּ מֵעַל הַחֲמוֹר? אָמַר: אֶפְשָׁר אַתָּה דוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וּשְׁכִינָה עִמָּנוּ, וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מְלַוִּים אוֹתָנוּ – וַאֲנִי אֶרְכַּב עַל הַחֲמוֹר?

מִיָּד פָּתַח רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וְדָרַשׁ. יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְסִכְסְכָה³⁸⁷² כָּל־הָאִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה. פָּתְחוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ שִׁירָה. מַה־שִּׁירָה אָמָרוּ? – “הַלְלוּ אֶת־יְיָ מִן־הָאָרֶץ… עֵץ פְּרִי וְכָל־אֲרָזִים – הַלְלוּיָה!”³⁸⁷³

וְאַף מַלְאָךְ נַעֲנָה מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְאָמַר: וַדַּאי, הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה!

עָמַד רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּתַן בֵּן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלַחֲקֹר וְלִדְרשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם, נָאֶה מְקַיֵּם – וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ; אַתָּה נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם. אַשְׁרֶיךָ, אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ!

וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַ' יְהוֹשֻׁעַ הָיָה הוּא וְרַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ, אָמְרוּ: אַף אָנוּ נִדְרשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. פָּתַח רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְדָרָשׁ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם תְּקוּפַת תַּמּוּז³⁸⁷⁴ הָיָה, נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בְּעָבִים וְנִרְאָה כְּמִין קֶשֶׁת בֶּעָנָן, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ, כִּבְנֵי־אָדָם שֶׁמִּתְקַבְּצִים וּבָאִים לִרְאוֹת בְּמַזְמוּטֵי³⁸⁷⁵ חָתָן וְכַלָּה.

הָלַךְ רַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי. אָמַר: אַשְׁרֵיכֶם וְאַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּכֶם! אַשְׁרֵי עֵינַי שֶׁכָּךְ רָאוּ! אַף אֲנִי וְאַתֶּם בַּחֲלוֹמִי מְסֻבִּים הָיִינוּ עַל הַר סִינַי, וְנִתְּנָה עָלֵינוּ בַּת־קוֹל מִן הַשָּׁמַים: עֲלוּ לְכָאן, עֲלוּ לְכָאן, טְרַקְלִין³⁸⁷⁶ גְּדוֹלִים מוּכָנִים לָכֶם וּמַצָּעוֹת נָאוֹת מֻצָּעוֹת לָכֶם, אַתֶּם וְתַלְמִידֵיכֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיכֶם מְזֻמָּנִים לְכַת שְׁלִישִׁית³⁸⁷⁷ (חג' יד:; ע"י).

ח: חָכְמָה, נְבוּאָה וְשִׁירָה    🔗

א. חָכְמָה    🔗

א הָרוּחַ הָרְתָה וְיָלְדָה חָכְמָה (שמ"ר טו).

ב אָמַר רַ' אַמִּי: גְּדוֹלָה דֵעָה, שֶׁנֶּאֶמְרָה בִּתְחִילַת בְּרָכוֹת שֶׁל חֹל.³⁸⁷⁸

וְאָמַר רַ' אַמִּי: גְּדוֹלָה דֵעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת,³⁸⁷⁹ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ”.³⁸⁸⁰

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ דֵעָה כְּאִלוּ נִבְנָה בֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו; דֵּעָה נִתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, מִקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “פָּעַלְתָּ יְיָ מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי”.³⁸⁸¹

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ דֵּעָה לְסוֹף מִתְעַשֵּׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל־הוֹן יָקָר וְנָעִים”.³⁸⁸²

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא עַם־בִּינוֹת הוּא, עַל־כֵּן לֹא־יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ”.³⁸⁸³

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַנּוֹתֵן פִּתּוֹ לְמִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ³⁸⁸⁴ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ”.³⁸⁸⁵

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: "כָּל־אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה לְסוֹף גּוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי־דָעַת³⁸⁸⁶ (בר' לג.; סנה' צב.; ע"י).

ג כָּל־תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת – בְּהֵמָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ.

כָּל־תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת – נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ. (תדב"א ז; ויק' ר א).

ד הֲדַר תּוֹרָה – חָכְמָה; הֲדַר חָכְמָה – עֲנָוָה (דא"ז ה).

ה הַתּוֹרָה לֹא נִתְּנָה לְטִפְּשִׁים (לק"ט ויחי).

ו “וּבְחֹסֶר כֹּל”³⁸⁸⁷ – אָמַר רַב נַחֲמָן: בְּלֹא דֵעָה.

אָמַר אַבַּיֵּי: מְקֻבָּלִים אָנוּ,³⁸⁸⁸ אֵין עָנִי אֶלָּא בְּדֵעָה. בְּמַעֲרָבָא אָמָרוּ: מִי שֶׁזוֹ בוֹ³⁸⁸⁹ – הַכֹּל בּוֹ. שֶׁאֵין זוֹ בוֹ – מַה־בּוֹ? (נדר' מא.).

ז רַ' תַּנְחוּמָא פָּתַח: “יֵשׁ זָהָב וְרָב־פְּנִינִים וּכְלִי יָקָר שִׂפְתֵי־דָעַת”³⁸⁹⁰ – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם יֵשׁ לוֹ זָהָב וָכֶסֶף, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְכָל־כְּלֵי חֶמְדָּה טובָה שֶׁבָּעוֹלָם, וְדַעַת אֵין בּוֹ – מַה־קְּנִיָּה³⁸⁹¹ יֵשׁ לוֹ? הַמָּשָׁל אוֹמֵר: דֵּעָה קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ? דֵּעָה חָסַרְתָּ – מַה קָנִיתָ? (ויק“ר א'; ילק”ש שם).

ח “שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ”³⁸⁹² – רַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: לְבוּלֶוְטֵיס³⁸⁹³ שֶׁהָיָה גָדֵל בְּבֵיתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: שְׁאַל מָה אֶתֵּן לָךְ. אָמַר הַבּוּלֶוְטֵיס: אִם שׁוֹאֵל אֲנִי כֶּסֶף וְזָהָב – הוּא נוֹתֵן לִי, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת – הוּא נוֹתֵן לִי; אֶלָּא אָמַר: הֲרֵינִי שׁוֹאֵל בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ – וְהַכֹּל בִּכְלָל. כָּךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: אִם אֶשְׁאַל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת הוּא נוֹתֵן לִי, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת הַחָכְמָה – וְהַכֹּל בִּכְלָל שהש"ר א).

ט רַ' יִצְחָק: הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים – יַדְרִים,³⁸⁹⁴ וְשֶׁיַּעֲשִׁיר – יַצְפִּין;³⁸⁹⁵ וְסִמָּנְךָ: שֻׁלְחָן בְּצָפוֹן³⁸⁹⁶ וּמְנוֹרָה בְּדָרוֹם. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אָמַר: לְעוֹלָם יַדְרִים, שֶׁמִתּוֹךְ שֶׁהוּא מִתְחַכֵּם מִתְעַשֵּׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד”³⁸⁹⁷ (ב“ב כ”ה:).

––––––––

י אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין הַקָדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן חָכְמָה אֶלָּא לְמִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא³⁸⁹⁸ לְיָדְעֵי בִינָה”.³⁸⁹⁹ שָׁמַע רַב תַּחֲלִיפָא בַּר מַעֲרָבָא וַאֲמָרָה לִפְנֵי רַ' אַבָּהוּ. אָמַר לוֹ: אַתֶּם שְׁנִיתֶם לָהּ מִשָּׁם וְאָנוּ מִכָּאן. שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְלֵב כָּל־חֲכַם־לֵב נָתַתִּי חָכְמָה”³⁹⁰⁰ (בר' נה.).

יא “וָאֲמַלֵּא אוֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה”³⁹⁰¹ – הַחֶנְוָנִי הַזֶּה, אָדָם הוֹלֵךְ לִקַּח מִמֶּנּוּ יַיִן אוֹ דְבַשׁ אוֹ שֶׁמֶן וּמוּרְיֵס,³⁹⁰² כְּשֶׁהַחֶנְוָנִי פִּקֵּחַ מֵרִיחַ בְּכֶלִי: אִם הָיָה שֶׁל יַיִן נוֹתֵן לְתוֹכוֹ יָיִן, וְכֵן כְּלִי שֶׁל שֶׁמֶן וְשֶׁל דְּבַשׁ וְשֶׁל מוּרְיֵס; וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּשֶׁרוֹאֶה בָאָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ רֵיחַ חָכְמָה – מְמַלְאוֹ. הֱוֵי “וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ”, שֶׁכְּבָר הָיָה בּוֹ. (תנח' ויקהל).

יב שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה³⁹⁰³ אֶת־רַ' יוֹסֵי בֶּן־חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ: מַהוּ שֶׁכָּתוּב: “יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין”³⁹⁰⁴ – לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא יָהֵב חָכְמְתָא לְטִפְּשִׁין! אָמַר לָהּ: יֵשׁ לָךְ קוֹזְמִין?³⁹⁰⁵ אָמְרָה לוֹ: הֵן. אָמַר לָהּ: אִם יָבוֹאוּ אֶצְלֵךְ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם לִשְׁאֹל קוֹזְמִין שֶׁלָּךְ, אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר – לְאֵיזֶה מֵהֶם אַתְּ מַשְׁאָלֶת? אָמְרָה לוֹ: לֶעָשִׁיר. אָמַר לָהּ: וְלָמָּה? אָמְרָה לוֹ: עָשִׁיר אִם מְאַבְּדָם יֶשׁ־לוֹ מֵהֵיכָן לִפְרֹעַ, אֲבָל עָנִי מֵהֵיכָן יִפְרַע? אָמַר לָהּ: יִשְׁמְעוּ אָזְנַיִךְ מַה־שֶּׁפִּיךְ מְדַבֵּר, קוֹזְמִין שֶׁלָּךְ אֵין אַתְּ מַשְׁאֶלֶת אֶלָּא לְאָדָם עָשִׁיר – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יִתֵּן אֶת־הַחָכְמָה לְטִפְּשִׁים! (תנה“ק מקץ; תנח'; ילק”ש).

יג “וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא”³⁹⁰⁶ – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה מְחַפֵּשׂ הֵיכָן הַחָכְמָה מְצוּיָה. רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּרֹאשׁ, רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בַּלֵּב, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי”,³⁹⁰⁷ וְנֶאֱמַר: “חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי”³⁹⁰⁸ (מד' מש' א).

יד “כָּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־הַיָּם”³⁹⁰⁹ – כָּל־חָכְמָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵינָהּ אֶלָּא בַלֵּב, “וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא”³⁹¹⁰ – וְהַלֵב אֵינוֹ מִתְמַלֵּא לְעוֹלָם.³⁹¹¹ תֹּאמַר שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁאָדָם מוֹצִיא חָכְמָתוֹ מִלִּבּוֹ שׁוּב אֵינָהּ חוֹזֶרֶת עָלָיו לְעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר:³⁹¹² “שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת”³⁹¹³ (קה"ר א).

טו שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה: מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיֶחְכָּם? אָמַר לָהֶם: יַרְבֶּה בִּישִׁיבָה וִימַעֵט בִּסְחוֹרָה. אָמְרוּ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵן וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם. – אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַחָכְמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־יְיָ יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה”.³⁹¹⁴

שָׁנָה רַ' חִיָּא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לַעֲבָדָיו וּמְשַׁגֵּר לְאוֹהֲבָיו מִמַּה שֶׁלְּפָנָיו.

אָמַר רַ' יִצְחָק: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה אוֹכֵל אֲפַסְטְלוֹן,³⁹¹⁵ וְכֵוָן שֶׁבָּא בְנוֹ שְׁמָטוֹ מִפִּיו וּנְתָנוֹ לוֹ. כָּךְ “יְיָ יִתֵּן חָכְמָה” לַכֹּל, אֲבָל "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה – לְיִשְׂרָאֵל. (נדה ע.; ילק“ש; שהש”ר א; שמ"ר מא).

טז אָמְרָה מַטְרוֹנָה אַחַת לְרַ' יְהוּדָה: מוֹרֶה וְרָוֶה?³⁹¹⁶ אָמַר לָהּ: הָאֱמוּנָה,³⁹¹⁷ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אֶלָּא קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה וְאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל פֶּסַח, וְחוֹגֵרְנִי צְדָעַי³⁹¹⁸ מִן הַפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת,³⁹¹⁹ אֶלָּא “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו”³⁹²⁰ (נדר' מט:).

––––––––

יז אִם אֵין דֵּעָה – הַבְדָּלָה³⁹²¹ מִנַּיִן? (ירוש' בר' פ“ה, ה”ב).

יח אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת־הַנּוֹלָד³⁹²² (תמ' לב).

יט “הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ”³⁹²³ – וְהַכְּסִיל עֵינָיו בַּמֶּה, בְּרַגְלָיו? אֶלָּא עַד שֶׁהֶחָכָם בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא יוֹדֵעַ מַה בְּסוֹפוֹ.

רַ' מֵאִיר הָיָה קוֹרֵא לְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר רֹאשׁוֹ³⁹²⁴ (ירוש' סוטה פ“ח, ה”י; קה"ר ב).

כ בֶּן־זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל־אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִכָּל־מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי”³⁹²⁵ (אב' ד).

כא “וּנְבוֹן דָּבָר”³⁹²⁶ – שֶׁמֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר (סנה' צג:).

כב רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה,³⁹²⁷ אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה; אִם אֵין דַּעַת אֵין בִּינָה, אִם אֵין בִּינָה אֵין דָּעַת (אב' ג).

כג מַה בֵּין נָבוֹן לְחָכָם? – חָכָם דּוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי³⁹²⁸ תַּגָּר³⁹²⁹, כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ דִינָר לִרְאוֹת – רוֹאֶה, כְּשֶׁאֵין מְבִיאִין יוֹשֵׁב וְתוֹהֶה;³⁹³⁰ נָבוֹן דוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי עָשִׁיר, כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ לִרְאוֹת³⁹³¹ – רוֹאֶה, כְּשֶׁאֵין מְבִיאִין לוֹ – מוֹצִיא מִשֶּׁלוֹ וְרוֹאֶה³⁹³² (ספרי דבר'; ילק"ש שם א).

כד “קְנֵה חָכְמָה³⁹³³ קְנֵה בִינָה”³⁹³⁴ – מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ חָכְמָה וְאֵין לוֹ בִינָה – דּוֹמֶה לְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ פַּת וְאֵין לוֹ מַה־יֹּאכַל בָּהּ. מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בִינָה וְאֵין לוֹ חָכְמָה – דּוֹמֶה לְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תַּבְשִׁיל וְאֵין לוֹ פַּת שֶׁיֹּאכַל בּוֹ. מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ חָכְמָה וּבִינָה – דּוֹמֶה לְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ פַת וְתַבְשִׁיל וְהוּא אוֹכֵל שְׁנֵיהֶם וְשָׂבֵעַ (שו"ט קיט).

כה סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה³⁹³⁵ (אבות ג).

––––––––

כו רַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ – חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ – אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת

הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו³⁹³⁶ מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ – חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו – אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת (אבות ג).

כז “לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר”³⁹³⁷ – אִם חָכְמָה לָמָּה מוּסָר, וְאִם מוּסָר לָמָּה חָכְמָה? אֶלָּא אִם יֵשׁ בְּאָדָם חָכְמָה, הֲרֵי הוּא לָמֵד מוּסָר; וְאִם אֵין בְּאָדָם חָכְמָה, אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמוֹד מוּסָר (מד' משלי א).

כח בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹחָה³⁹³⁸ מִפְּנֵי חָכְמָתוֹ – סִמָּן יָפֶה הוּא לו, וְשֶׁאֵין דַּעְתּוֹ נוֹחָה מִפְּנֵי חָכְמָתוֹ – סִמָּן רַע הוּא לוֹ (אדר"נ כה).

כט הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁלָּקָה גוּפוֹ³⁹³⁹ מִפְּנֵי חָכְמָתוֹ – סִמָּן יָפֶה לוֹ, [כֹּל שֶׁלָּקְתָה] חָכְמָתוֹ מִפְּנֵי גוּפוֹ³⁹⁴⁰ – סִמָּן רַע לוֹ.

[הוּא הָיָה אוֹמֵר]: כֹּל שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתּוֹ³⁹⁴¹ מִפְּנֵי חָכְמָתוֹ – סִמָּן יָפֶה לוֹ, וְכֹל שֶׁנִּטְרְפָה חָכְמָתוֹ מִפְּנֵי דַּעְתּוֹ – סִמָּן רַע לוֹ (תוספ' בר' ג).

ל הִלֵּל הָיָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה יְשִׁיבָה³⁹⁴² מַרְבֶּה חָכְמָה; מַרְבֶּה עֵצָה מַרְבֶּה תְּבוּנָה (אב' ב).

לא אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁאֵין לְךָ מִקְצוֹעַ³⁹⁴³ בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מֵהֶם, וְהֵם כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ (ב"ב קעה:).

––––––––

לב רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הָיָה אוֹמֵר: לֹא כָּל־הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים (אבות ב).

לג כִּי הָעשֶׁק³⁹⁴⁴ יְהוֹלֵל חָכָם³⁹⁴⁵ – כְּשֶׁהֶחָכָם מִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים הַרְבֵּה, מְעַרְבְּבִין³⁹⁴⁶ אוֹתוֹ מִן הַחָכְמָה (שמ"ר ו).

לד אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: כָּל־הַיּוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב בִּתְקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת³⁹⁴⁷ וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְאֵת פֹּעַל יְיָ לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ”.³⁹⁴⁸

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לְחַשֵּׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים”^{3949 3950} – אֵיזוֹ חָכְמָה וּבִינָה שֶׁהִיא לְעֵינֵי הָעַמִּים? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה חִשּׁוּב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת. (שבת עה.; ילק"ש ישע' ה').

לה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָרוֹאֶה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו; חַכְמֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם – אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן מֵחָכְמָתוֹ לִבְרִיוֹתָיו (בר' נח.).

לו אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם יֵשׁ חָכְמָה בַגּוֹיִם – תַּאֲמִין; יֵשׁ תּוֹרָה בַגּוֹיִם – אַל תַּאֲמֵן (איכ"ר ב).

לז “וַיֹּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת־כָּל־ חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶיהָ”³⁹⁵¹ – לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכָּל־אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בָּעוֹלָם, מַעֲמֶדֶת לָהּ חֲמִשָּׁה חֲכָמִים³⁹⁵² שֶׁיְשַׁמְּשׁוּ אוֹתָהּ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא נוֹתֵן בָּהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁלשָׁה דְבָרִים: חָכְמָה, בִּינָה וּגְבוּרָה ––– וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת־הָעוֹלָם הוּא נוֹטְלָם מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו, וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן”³⁹⁵³ (ב"ר פט).

לח חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל; חָכָם שֶׁמֵּת אֵין לָנוּ כַיּוֹצֵא בוֹ, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת – כָּל־יִשְׂרָאֵל רְאוִּים לְמַלְכוּת (הור' יג.).

לט “אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה”³⁹⁵⁴ – כֵּוָן שֶׁנִּכְנְסָה חָכְמָה בְאָדָם נִכְנְסָה בוֹ עַרְמוּמִית³⁹⁵⁵ (סוטה כא:; ע"י).

מ קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה (ב"ב כא.).

מא אֵין לְךָ אָדָם אוֹהֵב בֶּן־אֻמָּנוּתוֹ, אֲבָל הֶחָכָם אוֹהֵב בֶּן־אֻמָּנוּתוֹ (ב"ר לב).

מב “וְגַם־בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהַסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא”³⁹⁵⁶ – הַטִּפֵּשׁ סָבוּר שֶׁהַכֹּל טִפְּשִׁים (קה"ר י).

מג לְחַכִּימָא בִרְמִיזָא,³⁹⁵⁷ לְשָׁטְיָא בְכוּרְמִיזָא³⁹⁵⁸ (מד' משלי כב).

מד לֹא יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת־רֹאשׁ, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁל חָכְמָה (תוספ' בר').

מה חָכָם שֶׁמֵּת הַכֹּל קְרוֹבָיו³⁹⁵⁹ (שבת קה:).

מו “טוֹבָה חָכְמָה עִם־נַחֲלָה”³⁹⁶⁰ – טוֹבָה חָכְמָה כְּשֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ נַחֲלָה.³⁹⁶¹

דָבָר אַחֵר: טוֹבָה חָכְמָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ זְכוּת אָבוֹת. אַשְׁרֵי שֶׁזְכוּת אֲבוֹתָיו עוֹמֶדֶת וּמְאִירָה לוֹ (קה"ר ז).

מז אָמַר רַ' אַמִּי: בִּישִׁיבָה³⁹⁶² הַלֵּךְ אַחַר חָכְמָה; בִּמְסִבָּה³⁹⁶³ הַלֵּךְ אַחַר זִקְנָה (ב"ב קכ.).

––––––––

מח אָמַר רַ' אַבְדִּימֵי דְּמִן חֵיפָה: מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּטְּלָה נְבוּאָה מִן הַנְּבִיאִים – מִן הַחֲכָמִים לֹא נִטָּלָה.

אָמַר אֲמֵימָר: וְחָכָם עָדִיף מִנָּבִיא. שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָבִיא לְבַב חָכְמָה”³⁹⁶⁴ – מִי נִתְלֶה בְּמִי? הֱוֵי אוֹמֵר: קָטָן נִתְלֶה בְגָדוֹל.³⁹⁶⁵ (שם יב).

מט “וּבְצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּה יְיָ אֶת־משֶׁה”³⁹⁶⁶ – “אֶת־אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ משֶׁה” לֹא כָתוּב כָּאן, אֶלָּא “אֵת־כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּה יְיָ אֶת־משֶׁה”, אֲפִלוּ דְבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְמַה־שֶּׁנֶּאֱמַר לְמשֶׁה בְסִינָי. (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

נ רַ' חוּנָה בְּשֵׁם רַב אָמַר: “תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ”³⁹⁶⁷ – אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, “וְעַוְלָה לֹא־נִמְצָא בִשְׂפָתָיו”³⁹⁶⁸ – אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ. וַחֲכָמִים אָמְרוּ: "כִּי־יְיָ יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וגו'³⁹⁶⁹ – אֲפִלוּ דְבָרִים שֶׁאַתָּה כְסִיל בָּהֶם³⁹⁷⁰ “וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד”³⁹⁷¹ (שם ילק"ש מלאכי).

נא “עַל־פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ”³⁹⁷² – נָבִיא וְזָקֵן לְמִי הֵם דוֹמִים? לְמֶלֶךְ שֶׁשּׁוֹלֵחַ שְׁנֵי פַּלְמָטוֹרִין³⁹⁷³ שֶׁלּוֹ לַמְּדִינָה. עַל אֶחָד מֵהֶם כָּתַב: אִם אֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסִימַנְטְרִין³⁹⁷⁴ שֶׁלִּי אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ, וְעַל אֶחָד מֵהֶם כָּתַב: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי תַּאֲמִינוּ לוֹ בְּלֹא חוֹתָם וּבְלֹא סִימַנְטְרִין. כָּךְ בְּנָבִיא נֶאֱמַר: “וְנָתֵן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת”,³⁹⁷⁵ אֲבָל כָּאן: “עַל־פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ”.³⁹⁷⁶ (ירוש' בר' פ“א, ה”ד; שהש"ר א).

ב. נְבוּאָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ

נב רַ' פִּנְחָס בֶּן־יָאִיר אוֹמֵר: תּוֹרָה³⁹⁷⁷ מְבִיאָה לִידֵי זְהִירוּת,³⁹⁷⁸ זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת,³⁹⁷⁹ זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה,³⁹⁸⁰ טָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת,³⁹⁸¹ פְּרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, קְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת־חֵטְא, יִרְאַת־חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת,³⁹⁸² חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ,³⁹⁸³ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת־הַמֵּתִים³⁹⁸⁴ (סוטה פ“ט, מ”ט; ע"ז כ:).

נג אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר וּבַעַל־קוֹמָה וְעָנָו (שבת צב.; נדר' לח.).

נד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַנְּבִיאִים עֲשִׁירִים הָיוּ. מִנַּיִן? מִמּשֶׁה וּמִשְּׁמוּאֵל, מֵעָמוֹס וּמִיּוֹנָה.

משֶׁה – שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי”³⁹⁸⁵ – – – אֲפִלּוּ בְשָׂכָר. – שֶׁמָּא מִפְּנֵי שֶׁעָנִי הָיָה?³⁹⁸⁶ אֶלָּא מִן “פְּסָל־לְךָ”³⁹⁸⁷ – פְּסָלְתָּן³⁹⁸⁸ תְּהֵא שֶׁלְךָ.

שְׁמוּאֵל – שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְיָ וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ, אֶת־שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי”³⁹⁸⁹ – – – אֲפִלוּ בְשָׂכָר. – שֶׁמָּא מִפְּנֵי שֶׁעָנִי הָיָה? אֶלָּא מִכָּאן: “וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי־שָׁם בֵּיתוֹ”³⁹⁹⁰ – וְאָמַר רָבָא: כָּל־מָקוֹם שֶׁהָלַךְ בֵּיתוֹ עִמּוֹ.³⁹⁹¹

עָמוֹס – שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־אֲמַּצְיָה לֹא־נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן־נָבִיא אָנֹכִי כִּי־בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים”.³⁹⁹²

יוֹנָה – שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ”,³⁹⁹³ וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: שֶׁנָּתַן שְׂכָרָהּ שֶׁל סְפִינָה כֻּלָּהּ. אָמַר רַ' רוֹמָנוֹס: שְׂכָרָהּ שֶׁל סְפִינָה הָיָה אַרְבָּעָה אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב (נדר' לח.).

נה “לְדָוִד מִזְמוֹר”³⁹⁹⁴ – שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה וְאַחַר־כָּךְ אָמַר שִׁירָה; “מִזְמוֹר לְדָוִד” – שֶׁאָמַר שִׁירָה וְאַחַר־כָּךְ שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה; לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת־רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים – אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר־שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד יְיָ”.³⁹⁹⁵ (שבת ל:; פס' קיז.).

נו אָמַר אֵלִיָּהוּ: מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין גּוֹי, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, בֵּין עֶבֶד בֵּין שִׁפְחָה – הַכֹּל לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁל אָדָם רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו (תדב"א ח; תנח').

––––––––

נז אָמַר רַ' חֲנִינָא בַר אִיסִי: פְּעָמִים שְׁאֵין הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מַחֲזִיקִים כְּבוֹד אֱלֹהוּתוֹ; וּפְעָמִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הָאָדָם מִבֵּין שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ (ב"ר ד).

נח אָמַר רַ' יוּדָן: גָּדוֹל כֹּחָם שֶׁל נְבִיאִים, שֶׁמְּדַמִּים צוּרָה לְיוֹצְרָהּ³⁹⁹⁶ (שם כז).

נט אָמַר רַ' יִצְחָק בֶּן־אֶלְעָזָר: יוֹדְעִים הֵם הַנְּבִיאִים שֶׁאֱלֹהֵיהֶם אֲמִתִּי וְאֵינָם מַחֲנִיפִים לוֹ (ירוש' בר’פ“ז, ה”ג).

ס אָמַר רַ' יוֹסֵי בֶּן־זִמְרָא: הַנְּבִיאִים אֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים לִתְבֹּעַ צָרְכֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּאִשָּׁה זוֹ שֶׁאֵינָהּ מִתְבַּיֶּשֶׁת לִתְבֹּעַ³⁹⁹⁷ צָרְכֵי בֵיתָהּ מִבַּעְלָהּ (פסיק' דר"כ יב).

סא שְׁלשָׁה נְבִיאִים הֵם, אֶחָד תָּבַע כְּבוֹד הָאָב וּכְבוֹד הַבֵּן,³⁹⁹⁸ וְאֶחָד תָּבַע כְּבוֹד הָאָב וְלֹא כְבוֹד הַבֵּן, וְאֶחָד תָּבַע כְּבוֹד הַבֵּן וְלֹא כְבוֹד הָאָב. יִרְמְיָה תָּבַע כְּבוֹד הָאָב וּכְבוֹד הַבֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: “נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ”,³⁹⁹⁹ לְכָךְ נִכְפְּלָה נְבוּאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה”.⁴⁰⁰⁰ אֵלִיָּהוּ תָּבַע כְּבוֹד הָאָב וְלֹא כְבוֹד הַבֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: “קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת”⁴⁰⁰¹… וּמַה נֶּאֱמַר: “לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק… וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן־שָׁפָט… תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ”⁴⁰⁰²––– שֶׁאִי־אֶפְשִׁי בִּנְבוּאָתֶךָ. יוֹנָה תָּבַע כְּבוֹד הַבֵּן וְלֹא כְבוֹד הָאָב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּקָם יוֹנָה⁴⁰⁰³ לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְיָ”⁴⁰⁰⁴ – וּמַה נֶּאֱמַר: “וַיְהִי דְבַר־יְיָ אֶל־יוֹנָה שֵׁנִית”⁴⁰⁰⁵ – שֵׁנִית נִדְבַּר עִמּוֹ, לֹא שְׁלִישִׁית.

רַ' יוֹנָתָן אָמַר: לֹא הָלַךְ יוֹנָה אֶלָּא לְאַבֵּד עַצְמוֹ בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל־הַיָּם”.⁴⁰⁰⁶ וְכֵן תִּמְצָא הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים הָיוּ נוֹתְנִים עַצְמָם עַל יִשְׂרָאֵל. בְּמשֶׁה מַה הוּא אוֹמֵר: “וְעַתָּה אִם־תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם־אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ”;⁴⁰⁰⁷ בְּדָוִד מַהוּ אוֹמֵר: “הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ, תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי”.⁴⁰⁰⁸ הָא⁴⁰⁰⁹ בְּכָל־מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא: הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים נוֹתְנִים נַפְשָׁם עַל יִשְׂרָאֵל. (מכיל' בא).

סב “וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִיִ לַייָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי־עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”⁴⁰¹⁰ – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: בְּרִיתִי, שֶׁמָּא בְרִיתֶךָ? – “אֶת־מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ”.⁴⁰¹¹ אָמַר לוֹ: מִזְבְּחוֹתַי, שֶׁמָּא מִזְבְּחוֹתֶיךָ? – “וְאֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב”.⁴⁰¹² אָמַר לוֹ: נְבִיאַי, וְאַתְּ מָה אִכְפַּת לָךְ? אָמַר לוֹ: “וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ”.⁴⁰¹³ בּוֹא וּרְאֵה מַה־כָּתוּב שָׁם: “וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים”.⁴⁰¹⁴ מַה הוּא רְצָפִים? אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: רֹץ פֶּה – רְצוֹץ פִּיּוֹת לְכָל־מִי שֶׁאָמַר דֵּלָטוֹרְיָה⁴⁰¹⁵ עַל בָּנָי.

“אַל־תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת”⁴⁰¹⁶ – רַ' סִימוֹן פָּתַח: “אַל־תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל־אֲדֹנָיו”⁴⁰¹⁷ – נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים”,⁴⁰¹⁸ וְנִקְרְאוּ הַנְּבִיאִים עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אִם־גָּלָה סוֹדוֹ אֶל־עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים”.⁴⁰¹⁹ כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לַנְּבִיאִים: אַל תִּרְאוּנִי בְּשַׁחְרִירוּתִי, אֵין לְךָ שֶׁמְּחַבְּבֵנִי יוֹתֵר מִמּשֶׁה, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָמַר “שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים”⁴⁰²⁰ נִגְזַר עָלָיו שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ; דָּבָר אַחֵר: אֵין לְךָ שֶׁמְּחַבְּבֵנִי יוֹתֵר מִישַׁעְיָהוּ, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָמַר: “וּבְתוֹךְ עַם־טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי ישֵׁב”,⁴⁰²¹ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְשַׁעְיָה, בְּנַפְשְׁךָ אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר: “כִּי אִישׁ טְמֵא־שְׂפָתַיִם אָנֹכִי”⁴⁰²² – נִיחָא, שֶׁמָּא “בְּתוֹךְ עַם־טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנכֹיִ ישֵׁב”^{4023 4024} אֶתְמְהָא⁴⁰²⁵! בּוֹא וּרְאֵה מַה נֶּאֱמַר שָׁם: “וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן־הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה”.⁴⁰²⁶ אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל: “רִצְפָּה” – רֹץ פֶּה; רְצוֹץ פֶּה לְמִי שֶׁאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בָּנָי (שהש"ר א).

סג “קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק”⁴⁰²⁷– עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים (ילק“ש שה”ש ה).

סד “וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם”⁴⁰²⁸ – זוֹ מִדָּה טוֹבָה⁴⁰²⁹ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְגָלִינוּ לְבֵין־אֻמּוֹת־הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֲנִי אֵינִי מַנִּיחָם, אֶלָּא אֲנִי מַעֲמִיד נְבִיאַי עֲלֵיהֶם וּמַחֲזִירִים אוֹתָם לְמוּטָב תַּחַת כְּנָפָי. מִנַּיִן? “וְהָעֹלָה עַל־רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים: נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן”;⁴⁰³⁰ אֶלָּא “חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוָה, אִם־לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵימָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם”⁴⁰³¹ – עַל־כָּרְחֲכֶם, שֶׁלֹּא בְטוֹבַתְכֶם, מַמְלִיךְ אֲנִי מַלְכוּתִי עֲלֵיכֶם (ספרא בחקותי).

סה “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־משֶׁה… לֵאמֹר”⁴⁰³² – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם, שֶׁבִּזְכוּתָם⁴⁰³³ הוּא⁴⁰³⁴ מְדַבֵּר עִמִּי. שֶׁכָּל שְׁלשִׁים וּשׁמֹנֶה שָׁנָה⁴⁰³⁵ שֶׁהָיָה כוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר“:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל־אַנֵשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת… וַיְדַבֵּר יְיָ אֵלַי לֵאמֹר”.⁴⁰³⁶ אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־עַזַּאי: אֵינִי כְמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַבִּי, אֶלָּא כְמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו: וְלֹא עִם משֶׁה בִלְבַד הָיָה מְדַבֵּר בִזְכוּת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא עִם הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא דִבֵּר אֶלָּא בִזְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים⁴⁰³⁷ בְּתוֹכָם”,⁴⁰³⁸ וְנֶאֱמַר: "וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים וַיְהִי דְבַר־יְיָ אֵלַי וגו' ",⁴⁰³⁹ וְנֶאֱמַר: “וַיְהִי דְבַר־יְיָ אֶל־יִרְמְיָהוּ שֵׁנִית וגו'”.⁴⁰⁴⁰ וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּבָרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה, שֶׁהָיָה מִתְרַעֵם לִפְנֵי הַמָּקוֹם: “אָמַרְתָּ אוֹי־נָא לִי כִּי־יָסַף יְיָ יָגוֹן עַל־מַכְאֹבִי”⁴⁰⁴¹ – מַה־נִּשְׁתַּנֵּיתִי אֲנִי מִכָּל־תַּלְמִידֵי הַנְּבִיאִים: יְהוֹשֻׁעַ שִׁמֵּשׁ משֶׁה וְשָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, אֱלִישָׁע שִׁמֵּשׁ אֵלִיָהוּ וְשָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, מַה־נִּשְׁתַּנֵּיתִי אֲנִי מִכָּל־תַּלְמִידֵי הַנְּבִיאִים, “יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי”⁴⁰⁴² – וְאֵין “מְנוּחָה” אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ”,⁴⁰⁴³ וְאוֹמֵר: “וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ”.⁴⁰⁴⁴ בּוֹא וּרְאֵה מָה הַמָּקוֹם מְשִׁיבוֹ: “כֹּה תֹּאמַר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְיָ, הִנֵּה אֲשֶׁר־בָּנִיתִי אֲנִי הֹרֵס… וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ־לְךָ גְּדֹלוֹת”⁴⁰⁴⁵ – וְאֵין גְּדוֹלוֹת אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "סַפְּרָה־נָּא לִי אֶת כָּל־הַגְּדֹלוֹת וגו' "⁴⁰⁴⁶ וְאוֹמֵר: “קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָ וְאַגִּידָה לְךָ גְּדֹלוֹת וּבְצֻרוֹת לֹא יְדַעְתָּם”.⁴⁰⁴⁷ אָמַר: בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה, אִם אֵין כֶּרֶם אֵין סְיָג, אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה. מִפְּנֵי מָה? “כִּי הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל־כָּל־בָּשָׂר… וְנָתַתִּי לְךָ אֶת־נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל, עַל כָּל־הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר תֵּלֶךְ־שָׁם”.⁴⁰⁴⁸ הָא בְּכָל־מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁאֵין הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים אֶלָּא בִּזְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (מכיל' בא יב).

סו אָמַר עֻלָּא: כָּל־מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו בִּנְבִיאוּת – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא נָבִיא בֶּן־נָבִיא, שְׁמוֹ וְלֹא שֵׁם אָבִיו – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא נָבִיא וְלֹא בֶּן־נָבִיא; שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ מְפֹרָשׁ – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מֵאוֹתָהּ הָעִיר, שְׁמוֹ וְלֹא שֵׁם עִירוֹ – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִירוּשָׁלָיִם (מג' טו.).

סז נָבִיא שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ שֵׁם אָבִיו, בְּיָדוּעַ שֶׁאָבִיו אַף הוּא נָבִיא; ––– אֲבָל נָבִיא שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ שֵׁם אָבִיו, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין אָבִיו נָבִיא, חוּץ מֵעָמוֹס, שֶׁאָבִיו נָבִיא, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־אֲמַצְיָה, לֹא־נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן־נָבִיא אָנֹכִי”,⁴⁰⁴⁹ כְּשֵׁם שֶׁהוּא נָבִיא, וְאָמַר: “אֵינִי נָבִיא”, כָּךְ אָבִיו נָבִיא, וְאָמַר: “אֵין אָבִי נָבִיא”.

נָבִיא שֶׁנִּתְפָּרְשָׁה עִירוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא נָבִיא מֵאוֹתָהּ הָעִיר; נָבִיא שֶׁלֹּא נִתְפָּרְשָׁה עִירוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִירוּשָׁלִַיִם, שֶׁרֻבָּם שֶׁל נְבִיאִים וְשֶׁל חֲכָמִים מִירוּשָׁלִַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, “מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ”⁴⁰⁵⁰ – כָּל מִי שֶׁמֵּלִין בָּהּ נִקְרָא “מַלְכִּי צֶדֶק” (משנת ר"א ו).

סח עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת נִקְרָא נָבִיא; אֵלּוּ הֵם: צִיר, נֶאֱמָן, עֶבֶד, שָׁלִיחַ, חוֹזֶה, צוֹפֶה, רוֹאֶה, מַלְאָךְ, נָבִיא, אִישׁ־הָאֱלֹהִים.

עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת נִקְרָא רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ; אֵלּוּ הֵם: מָשָׁל, מְלִיצָה, חִידָה, דִּבּוּר, אֲמִירָה, קְרִיאָה, צִוּוּי, מַשָּׂא, נְבוּאָה, חִזָּיוֹן (אדר“נ לד; ב”ר מד).

סט בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת נִקְרֵאת נְבוּאָה; שֵׁשׁ מֵהֶן רַכּוֹת, וְאַרְבַּע קָשׁוֹת, וְאֵלוּ הֵן: נְבוּאָה, רְאִיָּה, צְפִיָּה, מָשָׁל, מְלִיצָה, רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ – רַכּוֹת; חָזוֹן, מַשָּׂא, הַטָּפָה, חִידָה – קָשׁוֹת.

הָאָבוֹת נִדְבַּר עִמָּהֶם בִּרְאִיָּה, בִּנְבוּאָה וּבְחָזוֹן; משֶׁה רַבֵּנוּ – בִּנְבוּאָה, בִּרְאִיָּה וּבְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ; שְׁאָר הַנְּבִיאִים –בֵּין בְּרֻבָּם, בֵּין בְּמִקְצָתָם.

אֲבָל לֶקַח, דִּבּוּר, וְצִוּוּי, וַאֲמִירָה – אֵינָם אֶלָּא פֵּרוּשׁ לִנְבוּאָה. תַּרְדֵּמָה – נְבוּאָה מָקוֹם אֶחָד:⁴⁰⁵¹ “וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל־אַבְרָם”.⁴⁰⁵²

דִּבּוּר שֶׁל נְבוּאָה מְיֻשָּב⁴⁰⁵³ לְפִי הַצֹּרֶךְ⁴⁰⁵⁴ וּלְאַחַר הַצֹּרֶךְ,⁴⁰⁵⁵ כְּגוֹן: “אֲנִי־אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי⁴⁰⁵⁶ וֶהְיֵה תָמִים”⁴⁰⁵⁷… “אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ⁴⁰⁵⁸ עַל הַנַּעַר;⁴⁰⁵⁹ דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל נְבוּאָה, אֵין בּוֹ אֶלָּא הַצֹּרֶךְ עַצְמוֹ, כְּגוֹן: “הִנְךָ מֵת עַל־הָאִשָּׁה”⁴⁰⁶⁰… הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם־יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד־רָע”.⁴⁰⁶¹

חֲלוֹם שֶׁאֵינוֹ נְבוּאָה בְּעָלָיו צָרִיךְ לִשְׁאוֹל פִּתְרוֹנוֹ, כְּגוֹן חֲלוֹמוֹ שֶׁל פַּרְעֹה,⁴⁰⁶² חֲלוֹמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר,⁴⁰⁶³ חֲלוֹמוֹ שֶׁל מִדְיָנִי;⁴⁰⁶⁴ אֲבָל חֲלוֹם שֶׁהוּא נְבוּאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁדְּבָרָיו סְתוּמִים, אֵין הַנָּבִיא צָרִיךְ⁴⁰⁶⁵ לִשְׁאֹל פִּתְרוֹנוֹ, כְּגוֹן דָּנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו.⁴⁰⁶⁶

הָאָבוֹת, כְּשֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִגְלֶה עֲלֵיהֶם לְדַבֵּר עִמָּהֶם, לֹא הָיָה נִגְלֶה לֹא בְחַיּוֹת, וְלֹא בְמֶרְכָּבָה, וְלֹא בִשְׁאָר מִינֵי הַכָּבוֹד, אֶלָּא עַל גַּבָּם הָיְתָה הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן: הָאָבוֹת הֵם הֵם הַמֶּרְכָּבָה,⁴⁰⁶⁷ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים”;⁴⁰⁶⁸ אֲבָל שְׁאָר הַנְּבִיאִים הָיָה נִגְלֶה עֲלֵיהֶם בְּכָבוֹד, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי כֹּחוֹ.

הָאָבוֹת, כְּשֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם, לֹא נִגְלָה [עֲלֵיהֶם] לֹא בִּבְרָקִים וְלֹא בִרְעָמִים וְלֹא בְקוֹלוֹת וְלֹא בִזְוָעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִים אֶת־כֹּחוֹ וְאֶת־גְּבוּרָתוֹ וְאֶת־גָּדְלוֹ וְאֶת־גְּאוֹנוֹ; אֲבָל שְׁאָר הַנְּבִיאִים הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִגְלֶה עֲלֵיהֶם בְּקוֹלוֹת וּבִרְעָמִים וְלַפִּידִים לְפִי צֹרֶךְ בְּנֵי דוֹרָם. מִפְּנֵי מָה? מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּנֵי דוֹרָם יוֹדְעִים כֹּחַ גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶלָּא בְקוֹלוֹת וּבְרָקִים, וְהַלְוַאי יִכָּנֵעוּ.

הָאָבוֹת, כְּשֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִגְלֶה עֲלֵיהֶם לְצַוֹּתָם, לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהֶם “אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ”, “וְאִם בְּחֻקּוֹתַי תִּמְאָסוּ” – מִפְּנֵי מָה? מִפְּנֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִים מַתַּן שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים וּפֻרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים, וְאֵינָם צְרִיכִים לְהַתְנוֹת בָּהֶם; אֲבָל שְׁאָר הַנְּבִיאִים, הַלְוַאי יִפְרשׁ לָהֶם מַתַּן שְׂכָרָם וּפֻרְעָנוּתָם כַּמָּה פְּעָמִים, וְהַלְוַאי יִכָּנְעוּ בְּנֵי דוֹרָם.

הָאָבוֹת, כְּשֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם, לֹא הָיָה קוֹלוֹ מַרְעִישׁ אֶת־הָעוֹלָם, אֶלָּא בַּחֲשָׁאי, שֶׁלֹּא הָיָה הַצֹּרֶךְ לְהַשְׁמִיעַ בְּנֵי־דוֹרָם; אֲבָל שְׁאָר הַנְּבִיאִים, כְּשֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם, הָיָה מַרְעִישׁ אֶת־הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים”.⁴⁰⁶⁹ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן; אֲבָל מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, נִתְיַחֵד מָקוֹם לְדִבּוּר, וְלֹא הָיָה הָעוֹלָם מַרְעִישׁ.

הָאָבוֹת, כְּשֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצַוֶּה אוֹתָם לִפְנוֹת מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ, לֹא הָיָה מַבְטִיחָם מַה הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם. מְפְּנֵי מָה? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בַעֲלֵי אֱמוּנָה; אֲבָל שְׁאָר הַנְּבִיאִים, כַּמָּה הַבְטָחוֹת הִבְטִיחָם, וְהַלְוַאי יַאֲמִינוּ בְּנֵי דוֹרָם. כַּמָּה הִבְטִיחַ אֶת־אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם: “אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ”,⁴⁰⁷⁰ וְכֵן בַּמִּדְבָּר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ בְּסָפֵק. כַּמָּה הִבְטִיחָנוּ אַף לָנוּ: “רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה”,⁴⁰⁷¹ “קוּמִי אוֹריִ כִּי־בָא אוֹרֵךְ,⁴⁰⁷² “נַחֲמוּ, נַחֲמוּ עַמִּי”,⁴⁰⁷³ “גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיּוֹן”,⁴⁰⁷⁴ “הִנֵּה יוֹם בָּא לַייָ”,⁴⁰⁷⁵ הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי”⁴⁰⁷⁶ – וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ מִתְפּוֹגְגִים.⁴⁰⁷⁷

הָאָבוֹת לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְפָרֵשׁ לָהֶם שֵׁם הַמְפֹרָשׁ; אֲבָל שְׁאָר נְבִיאִים נִתְפָּרֵשׁ לָהֶם שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, שֶׁהָיוּ בְּנֵי דוֹרָם צְרִיכִים לְכָךְ; רְאָיָה לְדָבָר – משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָמְרוּ־לִי מַה־שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־משֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה”.⁴⁰⁷⁸ אַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לוֹ: “וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם… וּשְׁמִי יְיָ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם”⁴⁰⁷⁹ כָּמוֹךָ.

הָאָבוֹת, חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁתֵּי שָׁנִים הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם, וּבְכֻלָּם לֹא נִדְבַּר עִם שְׁלָשְׁתָּם אֶלָּא חֲמִשָּׁה־עָשָׂר דִּבּוּר, שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִים לְהַתְנוֹת עִמָּהֶם בְּכָל עֵת! אֲבָל שְׁאַר הַנְּבִיאִים, כַּמָּה דִבּוּרִים בְּכָל עֵת! מִפְּנֵי בְנֵי דוֹרָם. וְגָדוֹל מִכֻּלָּם משֶׁה רַבֵּנוּ. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן: בְּיוֹם אֶחָד דִּבֵּר עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה פַּעַם… וְאֵיזֶה? זֶה יוֹם שֶׁהוּקַם בּוֹ הַמִּשְׁכָּן (משנת ר"א ו).

ע “לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל”⁴⁰⁸⁰ – אָמַר רַ' אַחָא: אֲפִלּוּ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁשּׁוֹרָה עַל הַנְּבִיאִים אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמִשְׁקָל: יֵשׁ מִתְנַבֵּא סֵפֶר אֶחָד, וְיֵשׁ שְׁנָיִם.

אָמַר רַ' סִימוֹן: שְׁנֵי פְּסוּקִים נִתְנַבֵּא בְּאֵרִי,⁴⁰⁸¹ וְלֹא הָיָה בָּהֶם כְּדֵי סֵפֶר, וְנִטְפְּלוּ בְסֵפֶר יְשַׁעְיָה, וְאֵלּוּ הֵם: “וְכִי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִרְשׁוּ אֶל־הָאֹבוֹת וְאֶל־הַיִּדְעוִנים”,⁴⁰⁸² וַחֲבֵרוֹ.⁴⁰⁸³

“לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל” – כָּל־נָבִיא וְנָבִיא נִתֶּנֶת בּוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ כָּל־אֶחָד לְפִי כֹחוֹ (ויק“ר טו; ילק”ש איוב כח).

עא אָמַר רַ' יִצְחָק: סִגְנוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכַמָּה נְבִיאִים וְאֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּסִגְנוֹן אֶחָד⁴⁰⁸⁴ (סנה' פט.).

עב “וְדִבַּרְתִּי עַל־הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי”⁴⁰⁸⁵ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וַדַּאי “וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים” – אֶלָּא “אָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי”, שֶׁכֻּלָּם אֵין נְבוּאָתוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמָה לָזֶה. עָמוֹס רָאָה אוֹתִי עוֹמֵד,⁴⁰⁸⁶ מִיכָה רָאָה אוֹתִי יוֹשֵׁב,⁴⁰⁸⁷ משֶׁה רָאָה אוֹתִי כְּגִבּוֹר,⁴⁰⁸⁸ דָּנִיֵּאל רָאָה אוֹתִי כְּזָקֵן.⁴⁰⁸⁹ לְכָךְ נֶאֱמַר “וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה”.⁴⁰⁹⁰ (מד'; ילק"ש).

עג יֵשׁ מִתְנַבְּאִים בִּרְאִיָּה, כְּגוֹן יְחֶזְקֵאל: “וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים”;⁴⁰⁹¹ חֲבַקּוּק בִּשְׁמִיעָה: “יְיָ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ”;⁴⁰⁹² יִרְמְיָה בְּפִיו: “וַיַּגַּע עַל־פִּי… הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ”;⁴⁰⁹³ וְיֵשׁ בְּחֹטֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתָּבֹא בִּי רוּחַ”;^{4094 4095} וְיֵשׁ בְּיָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה”;⁴⁰⁹⁶ וְיֵשׁ לִפְנִים,⁴⁰⁹⁷ וְיֵשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים⁴⁰⁹⁸ (ילק"ח נח).

עד “רְאֵה זֶה מָצָאִתי אָמְרָה קֹהֶלֶת”,⁴⁰⁹⁹ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: “אָמַר קֹהֶלֶת”⁴¹⁰⁰ – אָמַר רַ' יִרְמְיָה: זֶה רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ – פְּעָמִים מְשִׂיחָה בִּלְשׁוֹן זָכָר וּפְעָמִים מְשִׂיחָה בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה.

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “עֶזְרִי וּמְפַלְּטִי אַתָּה”,⁴¹⁰¹ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “עֶזְרָתִי וּמְפַלְּטִי אַתָּה”;⁴¹⁰² כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “מַה־נָּאווּ עַל־הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵׂר”,⁴¹⁰³ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “עַל הַר־גָּבֹהַּ עֲלִי־לָךְ מְבַשֶׂרֶת צִיּוֹן”⁴¹⁰⁴ (קה“ר ז; ילק”ש שם).

עה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בֶּן־זִמְרָא: כָּלְ־הַנְּבִיאִים הָיוּ מִתְנַבְּאִים וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים⁴¹⁰⁵ מֶה הָיוּ מִתְנַבְּאִים, אֶלָּא משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ הָיוּ יוֹדְעִים. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה: אַף אֵלִיָּהוּ הָיָה מִתְנַבֵּא וְהָיָה יוֹדֵעַ מֶה הָיָה מִתְנַבֵּא.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בֶּן־זִמְרָא: אַף שְׁמוּאֵל רַבָּם שֶׁל נְבִיאִים הָיָה מִתְנַבֵּא וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּשְׁלַח יְיָ אֶת־יְרֻבַּעַל… וְאֶת־שְׁמוּאֵל”⁴¹⁰⁶ – “וְאוֹתִי” לֹא נֶאֲמַר⁴¹⁰⁷ אֶלָּא “וְאֶת־שְׁמוּאֵל”, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מֶה הָיָה מִתְנַבֵּא (שו“ט צ; ילק”ש תהל' שם).

עו “וְלֹא־קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה”⁴¹⁰⁸ – מַה־בֵּין משֶׁה לְכָל־הַנְּבִיאִים? רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַאי וַחֲכָמִים; רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: מִתּוֹךְ תֵּשַׁע אִסְפַּקְלַרְיוֹת⁴¹⁰⁹ הָיוּ הַנְּבִיאִים רוֹאִים, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וּכְמַרְאֵה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רַאִיתִי כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר־רָאִיתִי בְּבֹאִי לְשַׁחֵת אֶת־הָעִיר וּמַרְאוֹת כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי אֵל־נְהַר כְּבָר וָאֶפֹּל אֶל־פָּנָי”⁴¹¹⁰ – הֲרֵי כָאן תֵּשַׁע מַרְאוֹת; וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדָנִיֵּאל: “וּבִין אֶת־הַדָּבָר וּבִינָה לוֹ בַּמַּרְאֶה⁴¹¹¹.. וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא… וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק… וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת־הַמַּרְאָה… וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי וָאֶרְאֶה אֶת־הַמַּרְאָה הַגְּדוֹלָה”⁴¹¹² – הֲרֵי אֵלּוּ תֵּשַׁע מַרְאוֹת. אֲבָל משֶׁה רַבֵּנוּ רָאָה מִתּוֹךְ אִסְפַּקְלַרְיָא אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמַרְאֶה וְלֹא־בְחִידֹת”.⁴¹¹³ חֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל־הַנְּבִיאִים רָאוּ מִתּוֹךְ אִסְפַּקְלַרְיָא מְלֻכְלֶכֶת,⁴¹¹⁴ זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה,^{4115 4116} וּמשֶׁה רָאָה מִתּוֹךְ אִסְפַּקְלַרְיָא מְצֻחְצַחַת,⁴¹¹⁷ זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וּתְמֻנַת יְיָ יַבִּיט”.^{4118 4119} כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת־הַקּוֹל אֶלָּא לְפִי כֹחָם,⁴¹²⁰ שֶׁנֶּאֱמַר: “קוֹל־יְיָ בַּכֹּחַ”,^{4121 4122} אֲבָל משֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה שׁוֹמְעוֹ כְּתִקּוּנוֹ,⁴¹²³ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּשְׁמַע אֶת־הַקּוֹל”⁴¹²⁴ – הַקּוֹל כְּמוֹת שֶׁהוּא (ויק“ר א; משנת ר”א ו).

עז רַ' יוֹנָה בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמַר: כָּל־נָבִיא שֶׁהָיָה עוֹמֵד הָיָה אוֹמֵר נְבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵרו;⁴¹²⁵ וְלָמָּה הָיָה אוֹמֵר דְּבַר חֲבֵרוֹ? לְבָרֵר נְבוּאָתוֹ. וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אָמַר: לִנְבוּאָתוֹ הוּא נִזְקָק, חוּץ מִמּשֶׁה, שֶׁאָמַר כָּל־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים וְשֶׁלּוֹ, וְכָל־שֶׁהָיָה מִתְנַבֵּא,⁴¹²⁶ מֵעֵין נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה הָיָה (שמ"ר מב).

עח רַב וּשְׁמוּאֵל אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם, וְכֻלָּם נִתְּנוּ לְמשֶׁה בְּסִינַי חָסֵר אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים”⁴¹²⁷ (נדר' לח.).

עט אָמַר רַ' יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: אַרְבַּע גְזֵרוֹת גָּזַר משֶׁה רַבֵּנוּ עַל יִשְׂרָאֵל, בָּאוּ אַרְבָּעָה נְבִיאִים וּבִטְּלוּן. משֶׁה אָמַר: “וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח⁴¹²⁸ בָּדָד עֵין יַעֲקֹב”,⁴¹²⁹ בָּא עָמוֹס וּבִטְּלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “חֲדַל־נָא,⁴¹³⁰ מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא”,⁴¹³¹ וְנֶאֱמַר: “נִחַם יְיָ עַל זֹאת”;^{4132 4133} משֶׁה אָמַר: “וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ”,⁴¹³⁴ בָּא יִרְמְיָהוּ וְאָמַר: “הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל”;^{4135 4136} משֶׁה אָמַר: “פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים”,⁴¹³⁷ בָּא יְחֶזְקֵאל וּבִטְּלָהּ – “הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת”;⁴¹³⁸ משֶׁה אָמַר: “וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם”,⁴¹³⁹ בָּא יְשַׁעְיָה וְאָמַר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים וגו' " ^{4140 4141} (מכ' כד.).

פ אָמַר רַ' סִימוֹן: פִּינְחָס בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו הָיוּ פָנָיו בּוֹעֲרוֹת כַּלַּפִּידִים (ויק"ר א).

פא “וַתָּחֶל רוּחַ יְיָ לְפַעֲמוֹ”⁴¹⁴² – אָמַר רַב נַחֲמן: [שִׁמְשׁוֹן] בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו הָיוּ שַׂעֲרוֹתָיו עוֹמְדוֹת וּמַקִישׁוֹת זוֹ לְזוֹ כְּזוֹג⁴¹⁴³ (שם ה).

פב “בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמוּדִים”⁴¹⁴⁴ – אָמַר יְשֵׁעְיָה: מְטַיֵּל הָיִיתִי בְּבֵית תַּלְמוּדִי, שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר: “אֶת־מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֵךְ לָנוּ?”;⁴¹⁴⁵ שָׁלַחְתִּי אֶת מִיכָיְהוּ וְהָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ בַּלֶּחִי,⁴¹⁴⁶ שָׁלַחְתִּי אֶת־עָמוֹס וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ פְּסֵילוֹס⁴¹⁴⁷ – מֵעַתָּה “אֶת־מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֵךְ לָנוּ”?

“וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי”⁴¹⁴⁸ – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְשַׁעְיָה, בָּנַי טַרְחָנִים וְסַרְבָּנִים⁴¹⁴⁹ הֵם, אִם אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ לְהִתְבַּזּוֹת וְלִלְקוֹת מִבָּנַי, אַתָּה הוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי, וְאִם לָאו אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי. אָמַר לוֹ: עַל־מְנָת כֵּן,⁴¹⁵⁰ “גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים”,⁴¹⁵¹ וְאֵינִי כְדַאי⁴¹⁵² לֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּת אֵצֶל בָּנֶיךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְשַׁעְיָה, “אָהַבְתָּ צֶּדֶק”⁴¹⁵³ – אָהַבְתָּ לְצַדֵּק אֶת־בָּנַי, “וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע”⁴¹⁵⁴ – שֶׁשָׂנֵאתָ מִלְּחַיְּבָם, “עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ… מֵחֲבֵרֶיךָ”⁴¹⁵⁵ – מַהוּ “מֵחֲבֵרֶיךָ”? אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, כָּל־הַנְּבִיאִים קִבְּלוּ נְבוּאוֹת נָבִיא מִן נָבִיא: "וַיָּאצֶל מִן־הַרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וגו' ",⁴¹⁵⁶ “וַיֹּאמְרוּ, נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל־אֱלִישָׁע”,⁴¹⁵⁷ אֲבָל אַתָּה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – "רוּחַ אֲדֹנָי אֱלֹהִים עָלַי יַעַן מָשַׁח וגו' "⁴¹⁵⁸ – חַיֶּיךָ, שֶׁכָּל־הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים נְבוּאֹות פְּשׁוּטוֹת, אַתָּה נֶחָמוֹת כְּפוּלוֹת: “עוּרִי עוּרִי”,⁴¹⁵⁹ “הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי”,⁴¹⁶⁰ “שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ”,⁴¹⁶¹ “אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם”,⁴¹⁶² “נַחֲמוּ נַחֲמוּ”⁴¹⁶³ (שם י).

פג אָמַר רָבָא: כָּל־שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל⁴¹⁶⁴ רָאָה יְשַׁעְיָה. לְמָה יְחֶזְקֵאל דּוֹמֶה? לְבֶן־כְּפָר שֶׁרָאָה⁴¹⁶⁵ אֶת־הַמֶּלֶךְ; לְמָה יְשַׁעְיָה דּוֹמֶה? לְבֶן־כְּרָךְ שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ (חג' יג:).

פד “בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ”⁴¹⁶⁶ – עַד שֶׁלֹּא יְצַרְתִּיךָ בִּמְעֵי אִמְּךָ מִנִּיתִיךָ לִהְיוֹת מִתְנַבֵּא עַל עַמִּי. עָנָה יִרְמְיָה וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם: אֵינִי יָכוֹל לְהִתְנַבְּאוֹת עֲלֵיהֶם, אֵיזֶה נָבִיא יָצָא לָהֶם וְלֹא בִקְשׁוּ לְהָרְגוֹ? הֶעֱמַדְתָּ לָהֶם משֶׁה וְאַהֲרֹן – לֹא בִקְשׁוּ לִרְגֹם אוֹתָם בַּאֲבָנִים? הֶעֳמַדְתָּ לָהֶם אֵלִיָּה בַּעַל קְוֻצּוֹת – הָיוּ מַלְעִיגִים וּמְשַׂחֲקִים עָלָיו: הֲרֵי מְסַלְסֵל קְוֻצּוֹתָיו! אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר! הֶעֱמַדְתָּ לָהֶם אֱלִישָׁע – וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: “עֲלֵה קֵרֵחַ, עֲלֵה קֵרֵחַ”⁴¹⁶⁷! אֵינִי יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי יִשְׂרָאֵל⁴¹⁶⁸ – “לֹא־יָדַעְתִּי דַבֵּר, כִּי־נַעַר אָנֹכִי”.⁴¹⁶⁹ אָמְרָה לוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ: הֲלֹא לְנַעַר אֲנִי אוֹהֵב, שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם חֵטְא (פסיק“ר כ”ו, פס' “דברי ירמיהו”).

פה “קַח אֶת־כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי”⁴¹⁷⁰ – טֹל אֶת־הַכּוֹס הַזֶּה שֶׁל חֵמָה וְהַשְׁקֵה אֶת־הַגּוֹיִם. נָטַל יִרְמְיָה אֶת־הַכּוֹס וְאָמַר: לְמִי אַשְׁקֶה תְחִילָּה? אָמַר לוֹ: "אֶת־יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת־עָרֵי יְהוּדָה,⁴¹⁷¹ שֶׁהֵן רֹאשׁ לְכָל־הַמַּמְלָכוֹת. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע יִרְמְיָה כָּךְ הִתְחִיל פּוֹתֵחַ פִּיו וְאֵרֵר אֶת־יוֹמוֹ. אָמַר יִרְמְיָה: לְמִי אֲנִי דוֹמֶה? לְכֹהֵן שֶׁעָלָה גוֹרָלוֹ לְהַשְׁקוֹת מַיִם הַמָּרִים,⁴¹⁷² וְקֵרְבוּ אֶת־הָאִשָּׁה אֶצְלוֹ, וּפָרַע רֹאשָׁהּ וּפִרְסֵם⁴¹⁷³ אֶת־שְׂעָרָהּ. נָטַל אֶת־הַכּוֹס לְהַשְׁקוֹתָהּ. נִסְתַּכֵּל בָּהּ שֶׁהִיא אִמּוֹ. הִתְחִיל צֹוֵחַ וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, אִמִּי, שֶׁהָיִיתִי מִשְׁתַּדֵּל לְכַבְּדֵךְ וַהֲרֵינִי מְבַזֵּךְ. כָּךְ הָיָה יִרְמְיָה אוֹמֵר: אוֹי לִי עָלַיִךְ, אִמִּי צִיּוֹן, שֶׁהָיִיתִי סָבוּר שֶׁאֲנִי מִתְנַבֵּא [עָלַיִךְ] דְּבָרִים טוֹבִים וְנִחוּמִים, וַהֲרֵינִי מִתְנַבֵּא עָלַיִךְ דִּבְרֵי פֻרְעָנוּת (שם).

פו “מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם”?⁴¹⁷⁴ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִרְמְיָהוּ: וְלֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אָנִי? אָמַר לוֹ: לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ לִי: “נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ”,⁴¹⁷⁵ אַף אֲנִי קוֹרֵא אוֹתְךָ “מֶלֶךְ הַגּוֹיִם”. (שו"ט צג).

פז “מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם”?⁴¹⁷⁶ – אָמְרוּ הַנְּבִיאִים לְיִרְמְיָהוּ מָה רָאִיתָ לוֹמַר “מֶלֶךְ הַגּוֹיִם”? כָּל־הַנְּבִיאִים קוֹרִין. אוֹתוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ “מֶלֶךְ הַגּוֹיִם”! אָמַר לָהֶם: שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ: “נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ”,⁴¹⁷⁷ וַאֲנִי אָמַרְתִּי “מֶלֶךְ הַגּוֹיִם” (שמ"ר כט).

פח יִרְמְיָה הָיָה אֶחָד מִשְּׁלשָׁה נְבִיאִים שֶׁנִּתְנַבְּאוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר: יִרְמְיָה, צְפַנְיָה וְחֻלְדָּה הַנְּבִיאָה. יִרְמְיָה הָיָה מִתְנַבֵּא בִּשְׁוָקִים, צְפַנְיָה בְּתוֹךְ בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וְחֻלְדָּה אֵצֶל הַנָּשִׁים (פסיק“ר כ”ו, פס' “דברי ירמיהו”).

פט בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד יִרְמְיָהו הֵיאַךְ מִתְנַבֵּאת חֻלְדָּה? אָמְרוּ בֵית רַב מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: חֻלְדָּה קְרוֹבַת יִרְמְיָה הָיְתָה, וְלֹא הָיָה מַקְפִּיד עָלֶיהָ (מג' יב:).

צ כָּל־הַנְּבִיאִים פּוֹתְחִים בְּתוֹכָחוֹת וְחוֹתְמִים בְּנֶחָמוֹת (שו“ט ד; ירוש' בר' פ”ה, ה).

צא “וְזֹאת הַבְּרָכָה”⁴¹⁷⁸ – לְפִי שֶׁאָמַר משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים קָשִׁים תְּחִלָּה – חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים; וּמִמֶּנּוּ לָמְדוּ כָּל־נְבִיאִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל דְּבָרִים קָשִׁים תְּחִלָּה, וְחוֹזְרִים וְאוֹמְרִים לָהֶם דִּבְרֵי נֶחָמוֹת (ספרי וזה"ב).

––––––––

צב “וְלֹא־קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה”⁴¹⁷⁹ – בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם, אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם קָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא פִּתְחוֹן־פֶּה לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם לוֹמַר: אִלּוּ הָיָה לָנוּ נָבִיא כְּמשֶׁה הָיִינוּ עוֹבְדִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְאֵיזֶה נָבִיא הָיָה לָהֶם כְּמשֶׁה? זֶה בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר; אֶלָּא יֵשׁ הֶפְרֵשׁ⁴¹⁸⁰ בֵּין נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה לִנְבוּאָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם. שָׁלשׁ מִדּוֹת הָיוּ בְּיַד משֶׁה מַה־שֶׁלֹּא הָיָה בְּיַד בִּלְעָם: משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ⁴¹⁸¹ עוֹמֵד,⁴¹⁸² בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ אֶלָּא נוֹפֵל;⁴¹⁸³ משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה־אֶל־פֶּה,⁴¹⁸⁴ וּבִלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה־אֶל־פֶּה; משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים⁴¹⁸⁵ וּבִלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ אֶלָּא בִּמְשָׁלִים. שָׁלשׁ מִדּוֹת הָיוּ בְּיַד בִּלְעָם מַה־שֶׁלֹּא הָיָה בְּיַד משֶׁה: משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ⁴¹⁸⁶ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, וּבִלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ; משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ, וּבִלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ. מְשָלוֹ מָשָׁל⁴¹⁸⁷ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְטַבָּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מָה הַמֶּלֶךְ מַקְרִיב עַל שֻׁלְחָנוֹ וְיוֹדֵעַ כָּמָּה הוֹצָאוֹת יוֹצְאוֹת לַמֶּלֶךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ; משֶׁה לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל־שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, וּבִלְעָם הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל־שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה. שֶנֶּאֱמַר: “נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם”⁴¹⁸⁸ – הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל פָּנָיו וּמִיָּד הָיָה גְּלוּי עֵינָיִם (במ“ר יד; ילק”ש; ספרי וזה"ב).

צג “וְאֶת בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר הַקּוֹסֵם”⁴¹⁸⁹ – קוֹסֵם? נָבִיא הוּא! אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בִּתְחִלָּה נָבִיא וְאַחַר־כָּךְ קוֹסֵם⁴¹⁹⁰ (סנה' קו:).

צד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֶעֱמִיד משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, וְהֶעֱמִיד בִּלְעָם לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם, רְאֵה מַה־בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם: נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל מַזְהִירִים אֶת יִשְׂרָאֵל עַל הָעֲבֵרוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל… וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם”,⁴¹⁹¹ וְנָבִיא שֶׁעָמַד מִן הַגּוֹיִם, הֶעֱמִיד פִּרְצָה לְאַבֵּד⁴¹⁹² אֶת־הַבְּרִיּוֹת מִן הָעוֹלָם; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל־הַנְּבִיאִים הָיוּ בְּמִדַּת רַחֲמִים עַל יִשְׁרָאֵל וְעַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶׁכֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה: "עַל־כֵּן מֵעַי לְמוֹאָב כַּכִּנּוֹר יֶהֱמוּ וגו' ",⁴¹⁹³ וְכֵן יְחֶזְקֵאל אָמַר: “שָׂא עַל־צֹר קִינָה”⁴¹⁹⁴ – וְזֶה, אַכְזָרִי, עָמַד לַעֲקֹר אֻמָּה⁴¹⁹⁵ שְׁלֵמָה חִנָּם, עַל לֹא דָבָר (תנה“ק בלק, במ”ר כ).

צה אָמַר רַ' יִצְחָק: עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיְתָה נְבוּאָה מְצוּיָה בְּאֻמּוֹת־הָעוֹלָם, מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נִסְתַּלְּקָה מִבֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ”.⁴¹⁹⁶ אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי בִּלְעָם מִתְנַבֵּא. אָמַר לָהֶם: לְטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְנַבַּא: “מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב”,⁴¹⁹⁷ “לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב”,⁴¹⁹⁸ “כִּי לֹא־נִחַשׁ בְּיַעֲקֹב”,⁴¹⁹⁹ “מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב”,⁴²⁰⁰ “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַעֲקֹב”,⁴²⁰¹ “וַיֵרְדְּ מִיַעֲקֹב”⁴²⁰² (ויק"ר א).

צו שִׁבְעָה נְבִיאִים נִתְנַבְּאוּ לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם: בִּלְעָם וְאָבִיו, וְאִיּוֹב, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי וֶאֱלִיהוּ בֶּן־בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי (ב"ב טו:).

צז מַה־בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם? אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִגְלֶה לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אֶלָּא בַּחֲצִי דִבּוּר,⁴²⁰³ אֲבָל לִנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בְּדִבּוּר שָׁלֵם, בְּלָשׁוֹן בָּרוּר, בִּלְשׁוֹן חִבָּה, בִּלְשׁוֹן טָהֳרָה, בִּלְשׁוֹן קְדֻשָּׁה, בְּלָשׁוֹן שַׁמַּלְאֲכֵי־הַשָּרֵת מְקַלְּסִין אוֹתוֹ.

אָמַר רַ' יוֹסֵי: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִגְלֶה לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי־אָדָם לִפְרשׁ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ,⁴²⁰⁴ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב… בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיוֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁים".⁴²⁰⁵

רַ' חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָתוּן הוּא וְאוֹהַבוֹ בִּטְרַקְלִין⁴²⁰⁶ וּבֵינֵיהֶם וִילוֹן.⁴²⁰⁷ כָּל־שָׁעָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם אוֹהֲבוֹ, תּוֹלֶה⁴²⁰⁸ אֶת־הַוִּילוֹן וּמְקַפְּלוֹ,⁴²⁰⁹ עַד שֶׁרוֹאֵהוּ פָּנִים אֶל פָּנִים וּמְדַבֵּר עִמּוֹ; אֲבָל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, אֵינוֹ מְקַפֵּל אוֹתוֹ, אֶלָּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן.

רַ' סִימוֹן אָמַר: לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּפִלֶּגֶשׁ; כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ הוּא הוֹלֵךְ בְּפַרְהֶסְיָא,⁴²¹⁰ וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל פִּלַּגְשׁוֹ הוֹלֵךְ בְּמַטְמוֹנִיּוֹת;⁴²¹¹ כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִגְלֶה עַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אֶלָּא בַּלַּיְלָה, אֲבָל עַל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם (ב“ר נ”ב; עד; ויק“ר א; ילק”ש).

צח נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם יוֹדְעִים אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם, אֲבָל נְבִיאֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם יוֹדְעִים אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּבִלְעָם: “נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵל”;⁴²¹² נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם יוֹדְעִים כַּמָּה אֲמָרוֹת מְדַבֵּר עִמָּהֶם, אֲבָל נְבִיאֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם יוֹדְעִים כַּמָּה אֲמָרוֹת מְדַבֵּר עִמָּהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן”.⁴²¹³ וְכִי נְבִיאֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם גְּדוֹלִים מִנְּבִיאֵי יִשְׂרָאֵל? לָאו; אֶלָּא נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלִים מִנְּבִיאֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? טַבָּחֵי הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים כַּמָּה הֹוֹצָאוֹת צָרִיךְ לְהוֹצִיא, כַּמָּה דְבָרִים הֵם צְרִיכִים לְתַקֵּן, לְפִי שֶׁמְּלַאכְתָּם יֵשׁ לָהּ קֶצֶב. אֲבָל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם יוֹדְעְים כַּמָּה הוֹצָאוֹת צָרִיךְ לְהוֹצִיא וְכַמָּה דְבָרִים הֵם צְרִיכִים לְתַקֵּן, לְפִי שֶׁמְּלַאכְתָּם אֵין לָהּ קֶצֶב.⁴²¹⁴

רַ' יִשָּׂשׂכָר אוֹמֵר: נְבִיאֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אֵינוֹ מְדַבֵּר עִמָּהֶם אֶלָּא בַּחֲצִי דִבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקָּר⁴²¹⁵ אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם”,⁴²¹⁶ אֲבָל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בְּדִבּוּר שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְרָא יְיָ לְמשֶׁה”,⁴²¹⁷ לָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר”.⁴²¹⁸ (משנת ר"א ו).

צט אָמַר רַ' לֵוִי: אֻמּוֹת־הָעוֹלָם נְבוּאָתָן סְתוּמָה⁴²¹⁹ וְאֵינָן יוֹדְעִין אִם לַהֲרגֹ וְאִם לֵהָרֵג. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבָעֶרֶב נִתְיַגֵּעַ. אָמַר: הַלְוַאי וִיהֵא לִי חֲמוֹר אֶחָד. עָבַר עָלָיו רוֹמִי אֶחָד שֶׁיָלְדָה אֲתוֹנוֹ, אָמַר לוֹ: טֹל עַיִר זֶה וְהַרְכִּיבֵהוּ עָלֶיךָ, אָמַר: הֲרֵי שֶׁנִּשְׁמְעָה תְפִלָּתִי, אֶלָּא שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי כְהֹגֶן,⁴²²⁰ אִם לִרְכֹּב אִם לְהַרְכִּיב.⁴²²¹ וְשׁוּב מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מְפָרֵשׁ⁴²²² בַּיָּם הַגָּדוֹל, עָמַד עָלָיו סַעַר גָּדוֹל וּבִקֵּשׁ לְטַבְּעוֹ, אָמַר: אִם יָנוּחַ נַחֲשׁוֹל⁴²²³ זֶה אֲנִי מַקְרִיב עֵגֶל⁴²²⁴ אֶחָד. כֵּוָן שֶׁנָּח הַנַּחֲשׁוֹל אָמַר: לֹא אָמַרְתִּי וְלֹא כְלוּם. כָּךְ הִיא נְבוּאָתָם שֶׁל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם: “לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה”⁴²²⁵ – אִם לַהֲרֹג אִם לֵהָרֵג. אֲבָל יִשְׂרָאֵל נְבוּאָתָם מְפֻרְסֶמֶת: “לִהְיוֹת… עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם”⁴²²⁶ (פנ"א א).

ק אָמַר רַ' יוֹחָנָן: “תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר־רָשׁ”⁴²²⁷ – אֵלּוּ נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; “וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת”⁴²²⁸ – אֵלּו נְבִיאֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם. – דב"ר ב).

קא אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַנְּבִיאִים: מָה אַתֶּם סוֹבְרִים, אִם אֵין אַתֶּם הוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתִי, וְכִי אֵין לִי שָׁלִיחַ? “וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא”⁴²²⁹ – בַּכֹּל אֲנִי עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי נָחָשׁ, אֲפִלוּ עַל־יְדֵי עַקְרָב וַאֲפִלוּ עַל־יְדֵי צְפַרְדֵּעַ (שמ“ר י; ויק”ר כב).

––––––––

קב עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיוּ כָל־הָאֲרָצוֹת כְּשֵׁרוֹת לְדִבְּרוֹת. מִשֶּׁנִּבְחֲרָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ כָל־הָאֲרָצוֹת ––– עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר בֵּית עוֹלָמִים הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם רְאוּיָה לַשְּׁכִינָה, מִשֶּׁנִּבְחַר בֵּית עוֹלָמִים יָצָאת יְרוּשָׁלָיִם ––– אִם תֹּאמַר דָּן אֲנִי מִן הַנְּבִיאִים⁴²³⁰ שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה־לָאָרֶץ? אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה־לָאָרֶץ, לֹא נִדְבַּר עִמָּהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אָבוֹת ––– וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה־לָאָרֶץ וּבִזְכוּת אָבוֹת, לֹא נִדְבַּר עִמָּהֶם אֶלָּא בְּמָקוֹם טַהוֹר שֶׁל מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲנִי הָיִיתִי עַל־אוּבַל אוּלָי”,⁴²³¹ וְאוֹמֵר: “וַאֲנִי הָיִיתִי עַל־יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל”,⁴²³² וְאוֹמֵר: “הָיֹה הָיָה דְבַר־יְיָ אֶל־יְחֶזְקֵאל בֶּן־בּוּזִי הַכֹּהֵן… עַל־נְהַר כְּבָר”⁴²³³ –––

רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־צָדוֹק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה”⁴²³⁴ – מַגִּיד שֶׁהַבִּקְעָה כְשֵׁרָה.

תֵּדַע שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית בְּחוּצָה־לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְיָ”⁴²³⁵ – וְכִי מִלִּפְנֵי יְיָ הוּא בוֹרֵחַ, וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: “אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח”?⁴²³⁶ אֶלָּא אָמַר יוֹנָה: אֵלֵךְ לִי לְחוּצָה־לָאָרֶץ, מְקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית שָׁם, שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבֵי תְשׁוּבָה⁴²³⁷ הֵם, שֶׁלֹּא לְחַיֵּב אֶת־יִשְׂרָאֵל; מָשָׁל לְעֶבֶד כֹּהֵן שֶׁבָּרַח מֵרַבּוֹ,⁴²³⁸ אָמַר: אֵלֵךְ לִי לְבֵית־הַקְּבָרוֹת, מְקוֹם שֶׁאֵין רַבִּי יָכוֹל⁴²³⁹ לָבוֹאֹ אַחֲרָי, אָמַר לוֹ רַבּוֹ: יֵשׁ לִי כְּנָיוֹת⁴²⁴⁰ כַּיּוֹצֵא בָּךְ. כָּךְ אָמַר יוֹנָה: אֵלֵךְ לִי לְחוּצָה־לָאָרֶץ, מְקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית… אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יֵשׁ לִי שְׁלוּחִים כַּיּוֹצֵא בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַייָ הֵטִיל רוּחַ־גְּדוֹלָה אֶל־הַיָּם”.⁴²⁴¹ (מכיל’דר' ישמעאל בא; ילק"ש).

קג כְּשֶׁמֵת רַב הוּנָא פָּתַח עָלָיו רַ' אַבָּא: רָאוּי הָיָה רַבֵּנו שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה, אֶלָּא שֶׁבָּבֶל גָּרְמָה לוֹ⁴²⁴² (מו"ק כה.).

––––––––

קד הַרְבֵּה נְבִיאִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם – אֶלָּא נְבוּאָה שֶׁהֻצְרְכָה לְדוֹרוֹת נִכְתָּבָה, וְשֶׁלֹּא הֻצְרְכָה לְדוֹרוֹת לֹא נִכְתָּבָה (מג' יד.; ע"י).

קה אָמַר רַ' דָרוֹסָא בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְבִיאִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ – – – וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִתְפַּרְסְמָה נְבוּאָתָם? שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ צֹרֶךְ לְדוֹרוֹת; אֱמֹר מֵעַתָּה: כָּל־נְבוּאָה שֶׁשַּׁעְתָּהּ⁴²⁴³ וְהָיְתָה צֹרֶךְ לְדוֹרוֹת נִתְפַּרְסְמָה, וְכָל־נְבוּאָה שֶׁהָיְתָה שַׁעְתָּהּ וְלֹא הָיְתָה צֹרֶךְ לְדוֹרוֹת לֹא נִתְפַּרְסָמָה; אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבִיאָם וּמְפַרְסֵם נְבוּאָתָם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבָא יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּל־קְדשִׁים עִמָּך”.⁴²⁴⁴

רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' חֶלְבּו אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁעָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל נְבִיאִים, כָּךְ עָמְדוּ לָהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל נְבִיאוֹת, וּבָא שְׁלֹמֹה וּפִרְסְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה”.⁴²⁴⁵ (שהש“ר ד; רו”ר א).

––––––––

קו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים בָּטְלוּ אוּרִים־וְתֻמִּים (סוטה פ“ט מי”ב).

קז מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים, חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, נִסְתַּלְּקָה רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ מִשְׁתַּמְשִׁין בְּבַת־קוֹל. (סנה' יא.).

קח אָמַר רַ' אַבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָה: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִטְּלָה נְבוּאָה מִן הַנְּבִיאִים וְנִתְּנָה לַחֲכָמִים.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִטְּלָה נְבוּאָה מִן הַנְּבִיאִים וְנִתְּנָה לְשׁוֹטִים וּלְתִינוֹקוֹת (ב"ב יב).

קט נוֹבֶלֶת⁴²⁴⁶ נְבוּאָה – חֲלוֹם (ב"ר יז).

קי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הִשְׁכִּים וְנָפַל לוֹ פָּסוּק לְתוֹךְ פִּיו – הֲרֵי זֶה נְבוּאָה קְטַנָּה (בר' נה:).

––––––––

קיא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמִּתְיַהֵר⁴²⁴⁷ – אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, אִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ.

רֵישׁ־לָקִישׁ אָמַר: כָּל־אָדָם שֶׁכּוֹעֵס – אִם חָכָם הוּא, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ; אִם נָבִיא הוּא, נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסח' סו:).

קיב “אֵלֶּה הַמִּצְוֹת”⁴²⁴⁸ – שֶׁאֵין הַנָּבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ⁴²⁴⁹ דָבָר מֵעָתָּה. (שבת קד.).

קיג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים וְשֶׁבַע נְבִיאוֹת נִתְנַבְּאוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא פִחֲתוּ וְלֹא הוֹתִירוּ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, חוּץ מִמִּקְרָא מְגִלָּה.⁴²⁵⁰

מַה־דָּרָשׁוּ? אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אָבִין אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: וּמַה מֵּעַבְדוּת לְחֵרוּת⁴²⁵¹ אָנוּ אוֹמְרִים שִׁירָה, מִמִּיתָה⁴²⁵² לְחַיִּים לָא כָל־שֶׁכֵּן (מג' יד).

––––––––

קיד נְבִיא הַשֶּׁקֶר, הַמִּתְנַבֵּא מַה־שֶלֹּא שָׁמַע וּמַה־שֶּלֹּא נֶאֱמַר לוֹ – מִיתָתוֹ בִּידֵי אָדָם; אֲבָל הַכּוֹבֵשׁ אֶת־נְבוּאָתוֹ,⁴²⁵³ וְהַמְוַתֵּר⁴²⁵⁴ עַל דִּבְרֵי נָבִיא, וְנָבִיא שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ – מִיתָתוֹ בִּידֵי שָׁמָיִם.⁴²⁵⁵

הַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה־זָרָה וְאוֹמֵר: כָּךְ אָמְרָה עֲבוֹדָה־זָרָה, אֲפִלּוּ כִּוֵּן אֶת־הַהֲלָכָה⁴²⁵⁶ לְטַמֵּא אֶת־הַטָּמֵא וּלְטַהֵר אֶת־הַטָּהוֹר – הֲרֵי זֶה בְּחֶנֶק (סנה' פי“א, מ”ו).

קטו אָמַר רַ' אַבָּהוּ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בַּכֹּל אִם יֹאמַר לְךָ נָבִיא: עֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה – שְׁמַע־לוֹ, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאֲפִלוּ מַעֲמִיד לְךָ חַמָּה⁴²⁵⁷ בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, אַל תִּשְׁמַע לוֹ.

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתָּהּ⁴²⁵⁸ שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה, לְפִיכָךְ נָתְנָה תוֹרָה מֶמְשָלָה בָּהּ,⁴²⁵⁹ שֶׁאֲפִילו מַעֲמִיד לְךָ חַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, אַל תִּשְׁמַע לוֹ.

אָמַר רַ' עֲקִיבָא: חָס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעֲמִיד חַמָּה לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ! אֶלָּא כְּגוֹן חֲנַנְיָה בֶּן־עַזּוּר,⁴²⁶⁰ שֶׁמִּתְּחִלָּתוֹ נְבִיא אֱמֶת וְלִבְסוֹף נְבִיא שֶׁקֶר (סנה' צ.).

קטז הַמַּגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הֲרֵי זֶה מִנְּבִיאֵי הַשָּׁקֶר⁴²⁶¹ (בר' כד:).

ג. שִׁירָה

קיז אָמַר רַב: לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְדָוִד,⁴²⁶² וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לְמשֶׁה,⁴²⁶³ וְרַ' יוֹחָנָן אָמַר: לְמָשִׁיחַ⁴²⁶⁴ (סנה' צח:).

קיח אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוא: אֶפְתַּח לָשׁוֹן שֶׁל כָּל־בְּנֵי בָּשָׂר־וָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְקַּלְסִין⁴²⁶⁵ לְפָנַי בְּכָל־יוֹם וּמַמְלִיכִין אוֹתִי בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵא שִׁירָה וְזִמְרָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים לְפָנַי בְּכָל־יוֹם וָיוֹם לֹא בָּרָאתִי אֶת־עוֹלָמִי. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא בָרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הָעוֹלָם אֶלָּא בִשְׁבִיל שִׁירָה וְזִמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹד־וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ”.⁴²⁶⁶ “הוֹד־וְהָדָר לְפָנָיו” – בַּשָּׁמַיִם, “עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ” – בָּאָרֶץ, וְנֶאֱמַר: “כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתו מָלְאָה הָאָרֶץ”.⁴²⁶⁷ וּמִנַּיִן שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הַשָּמַיִם לְעִנְיַן שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשָׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ”.⁴²⁶⁸ וּמִנַּיִן שֶׁמִּיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הָאָרֶץ אוֹמֶרֶת לְפָנָיו שִׁירָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק”⁴²⁶⁹ – וְאֵין צַדִּיק אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “צַדִּיק יְיָ בְּכָל־דְּרָכָיו”.⁴²⁷⁰ וּמִנַּיִן שֶׁאַף יַמִּים וּנְהָרוֹת אוֹמְרִים שִׁירָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים”.⁴²⁷¹ וּמִנַּיִן שֶׁאַף הָרִים וּגְבָעוֹת אוֹמְרִים שִׁירָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “הֶהָרִים וְכָל־גְּבָעוֹת… יְהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְיָ כִּי־נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ”.⁴²⁷² וּמִנַּיִן שֶׁכָּל־סִדְרֵי בְרֵאשִׁית אוֹמְרִים שִׁירָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ וגו' ".⁴²⁷³ וּמִנַּיִן שֶׁאַף אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּתַח פִּיְו בְּשִׁירָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, טוֹב לְהוֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן”;⁴²⁷⁴ “טוֹב לְהוֹדוֹת לַייָ” – בָּאָרֶץ בְּתוֹךְ בְּנֵי־אָדָם. "וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן, – בִּשְׁמֵי מָרוֹם בְּתוֹךְ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת (א“ב דר”ע).

קיט “לְךָ יוֹם אַף־לְךָ לָיְלָה”⁴²⁷⁵ – לְךָ הַיּוֹם מְקַלַּס וּלְךָ הַלַּיְלָה מְקַלֵּס ––– לְךָ נָאֶה לוֹמַר שִׁירָה בַּיּוֹם, לְךָ נָאֶה לוֹמַר שִׁירָה בַּלָּיְלָה (ב"ר ו).

קכ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא הָיָה קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹלֶה אֶלָּא מִן הַמַּיִם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מִקֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי־יָם”.⁴²⁷⁶ וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִין? “אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ”.⁴²⁷⁷ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מָה אִם אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא פֶה וְלֹא אֲמִירָה וְלֹא דִבּוּר הֲרֵי הֵן מְקַלְּסִין אוֹתִי, כְּשֶׁנִּבְרָא אָדָם עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (שם ה).

קכא “מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ”⁴²⁷⁸ – מִשָּעָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֵחַ עַד שֶׁהוּא שׁוֹקֵעַ אֵין קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹסֵק מִפִּיו. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד יְהוֹשֻׁעַ בְּגִבְעוֹן וּבִקֵּשׁ לְשָׁתֵּק אֶת־הַחַמָּה לֹא אָמַר “שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן עֲמֹד” אֶלָּא “שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם”,⁴²⁷⁹ אֶלָּא כָּל־שָׁעָה שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ הוּא מְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְכָל־שָׁעָה שֶׁהוּא מְקַלֵּס יֵשׁ בּוֹ כֹחַ לְהַלֵּךְ, דָּמַם – עָמָד. לְכָךְ אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ: “דֹּם” ––– אָמַר לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ: וְכִי אַתָּה גוֹזֵר עָלַי שֶׁאֶדֹּם? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וְכֵוָן שֶׁאֲנִי שׁוֹתֵק מִי יֹאמַר קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? אָמַר לוֹ: דֹּם – וַאֲנִי אֹמַר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַייָ”,⁴²⁸⁰ וְאֵין אָז אֶלָּא שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז יָשִׁיר משֶׁה”⁴²⁸¹ (תנח' אחרי־מות; ילק"ש יהושע).

קכב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מִנַּיִן לְעִקַּר שִׁירָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהָיו”⁴²⁸² – אֵיזֶהוּ שֵׁרוּת שֶׁבְּשֵׁם?⁴²⁸³ הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שִׁירָה.

רַב מַתְנָה אָמַר: מִכָּאן: “תַּחַת אֲשֶׁר לֹא־עָבַדְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב”⁴²⁸⁴ – אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב? הֱוֵה אוֹמֵר: זוֹ שִׁירָה (ערכ' יא; ע"י).

קכג שָׁנִינוּ, עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הֻכְשְׁרוּ כָל־הָאֲרָצוֹת⁴²⁸⁵ לוֹמַר שִׁירָה, מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ לֹא הֻכְשְׁרוּ כָל־הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה, כֵּוָן שֶׁגָּלוּ חָזְרוּ לְהֶכְשֵׁרָם הָרִאשׁוֹן (מג' יד.).

קכד אָמַר רַ' סִימוֹן: לֹא כָל־שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שִׁירָה אוֹמֵר שִׁירָה, אֶלָּא כָל־מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס וְאוֹמֵר שִׁירָה, בְּיָדוּעַ שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל־עֲוֹנוֹתָיו וְנַעֲשֶׂה בִרְיָה חֲדָשָׁה (ילק"ש בשלח).

קכה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין אוֹמְרִין שִׁירָה עַל הַיָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת־תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים”⁴²⁸⁶ – אִם הָאֲנָשִׁים מְשַׂמֵּחַ, אֱלֹהִים בַּמֶּה מְשַׂמֵּחַ? מִכָּאן שֶאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיָּיִן (בר' לה.).

קכו עֶשֶׂר שִׁירוֹת הֵן: הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֱמְרָה בְּמִצְרַיִם,⁴²⁸⁷ שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ־חָג”;⁴²⁸⁸ הַשְּׁנִיָּה עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז יָשִׁיר־משֶׁה”;⁴²⁸⁹ הַשְּׁלִישִׁית עַל הַבְּאֵר,⁴²⁹⁰ שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל”;⁴²⁹¹ הָרְבִיעִית שֶׁאָמַר משֶׁה,⁴²⁹² שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת הַשִּירָה הַזֹּאת”;⁴²⁹³ הַחֲמִישִׁית שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ,⁴²⁹⁴ שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַייָ וגו' “;⁴²⁹⁵ הַשִּׁשִּׁית שֶׁאָמְרוּ דְבוֹרָה וּבָרָק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּשַׁר דְבוֹרָה וּבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם”;⁴²⁹⁶ הַשְּׁבִיעִית שֶׁאָמַר דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְדַבֵּר דָּוִד לַייָ אֶת־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת”;⁴²⁹⁷ הַשְּׁמִינִית שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז אָמַר שְׁלֹמה”;⁴²⁹⁸ הַתְּשִׁיעִית שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּוָּעַץ אֶל־הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַייָ וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת־קֹדֶשׁ וגו' ";⁴²⁹⁹ הָעֲשִׂירִית לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ”⁴³⁰⁰ (מכיל' בשלח; ילק"ש שם).

קכז “לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים”⁴³⁰¹ – אָמַר רַ' יַנַּאי בֶּן רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַ' יַנַּאי: הָרִאשׁוֹנִים רֵיחַ שִׁירִים⁴³⁰² אָמְרוּ לְפָנֶיךָ, אֲבָל אָנוּ, כְּשֶׁבָּאנוּ לַיָּם, לֹא הִנַּחְנוּ לָשׁוֹן שֶׁל שֶׁבַח שֶׁלֹּא קִלַּסְנוּ לָךְ (תנח' יתרו).

קכח “אָז יָשִׁיר־משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל”⁴³⁰³ – משֶׁה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל־יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה.

דָּבָר אַחֵר: “משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל”⁴³⁰⁴ – מַגִּיד שֶׁאָמַר משֶׁה שִׁירָה כְּנֶגֶד כָּל־יִשְׂרָאֵל (מכיל' בשלח).

קכט דָּרַשׁ רַ' עֲקִיבָא: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם בִּקְשׁוּ לוֹמַר שִׁירָה, שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ שִׁירָה. כֵּיצַד אָמְרוּ שִׁירָה? כְּגָדוֹל שֶׁמַּקְרִיא אֶת־הַהַלֵּל בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת וְעוֹנִים אַחֲרָיו עַל כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן. משֶׁה אָמַר: “אָשִׁירָה לַייָ”;⁴³⁰⁵ וְיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ “אָשִׁירָה לַייָ; משֶׁה אָמַר: “עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ”,⁴³⁰⁶ וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִים: אָשִׁירָה לַייָ”. רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: כְּקָטָן שֶׁקּוֹרֵא אֶת־הַהַלֵּל בְּבֵית־הַסֵּפֶר: משֶׁה אָמַר: “אָשִׁירָה לַייָ”, וְיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ: “אָשִׁירָה לַייָ”; משֶׁה אָמַר: “עָזִי וְזִמְרָת יָהּ”, וְיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ: “עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ”. רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כִּבְנֵי אָדָם שֶׁקּוֹרִין “שְׁמַע” בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, שֶׁהָיָה משֶׁה פּוֹתֵחַ בְּדָבָר תְּחִלָה, וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִים אַחֲרָיו וְגוֹמְרִים עִמּוֹ; משֶׁה אָמַר: “אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל”, וְיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ: “אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָאָה”; משֶׁה אָמַר: “עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ”, וְיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ: “זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ”⁴³⁰⁷ (תוספ' סוטה ו; ילק"ש בשלח).

קל אָמַר רַ' אָבִין הַלֵּוִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירַת הַיָּם לֹא הִנִּיחָם משֶׁה שֶׁיֹּאמְרוּ לְעַצְמָם, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁרַבּוֹ שֶׁל אָדָם אוֹמֵר עִמּוֹ פַרְשָׁתוֹ כְּשֶׁהוּא נַעַר, כָּךְ אָמַר משֶׁה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל”, כְּנַעַר הָעוֹנֶה אַחַר רַבּוֹ. לְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה עָמְדוּ עַל פִּרְקָם,⁴³⁰⁸ הִתְחִילוּ אוֹמְרִים שִׁירַת הַבְּאֵר לְעַצְמָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל”.⁴³⁰⁹ אָמְרוּ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עָלֶיךָ לִהְיוֹת עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים וְעָלֵינוּ לוֹמַר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ לְהוֹשִׁיעֵנִי וּנְגִינוֹתַי נְנַגֵּן”⁴³¹⁰ (ילק"ש חקת כא).

קלא “וְלֹא־קָרַב זֶה אֶל־זֶה⁴³¹¹ כָּל־הַלָּיְלָה”⁴³¹² – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַעֲשֵׂה יָדַי⁴³¹³ טוֹבְעִים בַּיָּם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנַי! (סנה' לט:).

קלב “וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם־תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי”⁴³¹⁴ – אָמַר רַ' נְחֶמְיָה: אִם תֵּלְכִי עִמִּי לְשִׁירָה אֵלֵךְ עִמָּךְ לְמִלְחָמָה. וְאִם לֹא תֵּלְכִי עִמִּי לְשִׁירָה לֹא אֵלֵךְ עִמָּךְ לַמִּלְחָמָה. “וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִפְאַרְתְּךָ”⁴³¹⁵ – אָמַר רַ' רְאוּבֵן: אָמְרָה לוֹ: מָה אַתָּה סָבוּר, שֶׁתִּפְאַרְתָּהּ שֶׁל שִׁירָה נִמְסְרָה לְךָ לְבַדֶּךָ? – “וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק”⁴³¹⁶ (ב"ר מ).

קלג דָּוִד [הַמֶּלֶךְ] דָּר בַּחֲמִשָּׁה עוֹלָמִים וְאָמַר שִׁירָה: דָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ וְאָמַר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ וְכָל־קְרָבַי אֶת־שֵׁם קָדְשׁוֹ”;⁴³¹⁷ יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם וְנִסְתַּכֵּל בְּכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְאָמַר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו… בָּרְכוּ יְיָ כָּל־צְבָאָיו וגו' ";⁴³¹⁸ יָנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ וְנִסְתַּכֵּל בְּדַדֶּיהָ וְאָמַר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ וְאַל־תִּשְׁכְּחִי כָּל־גְמוּלָיו”;^{4319 4320} רָאָה בְּמַפַּלְתָּם שֶׁל רְשָׁעִים וְאָמַר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן־הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ הַלְלוּיָהּ;⁴³²¹ נִסְתַּכֵּל בְּיוֹם הַמִּיתָה וְאָמַר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ… תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וגו' ".⁴³²² (בר' י.).

קלד “חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ”.⁴³²³ – אָמַר רַב אַחָא בַּר בִּיזְנָא, אָמַר רַב שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה בָּאָה רוּחַ צְפוֹנִית וְנוֹשֶׁבֶת בּוֹ וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו. מִיָּד הָיָה עוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה.

רַב אָשֵׁי אָמַר: עַד חֲצוֹת לַיְלָה הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, מִכָּאן וְאֵילַךְ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת (בר' ג:).

קלה אָמְרוּ עָלָיו עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ: בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵּם סֵפֶר תְּהִלִּים זָחָה דַעְתּוֹ עָלָיו.⁴³²⁴ אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יֵשׁ בִּרְיָּה שֶׁבָּרָאתָ בְעוֹלָמְךָ שֶׁאוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּנִּי? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּמְּנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אַחַת, אָמְרָה לוֹ: דָּוִד, אַל תָּזוּחַ דַּעְתְּךָ עָלֶיךָ, שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּךָּ. (ילק“ש סוף תהלים ע”פ פרק שירה).

קלו “הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה”⁴³²⁵ – אָמַר רַ' עֲקִיבָא: לֹא הָיָה כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְדַאי כְּיוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר־הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל. לָמָּה? שֶׁכָּל־הַכְּתוּבִים – קֹדֶשׁ, וְשִׁיר־הַשִּׁירִים – קֹדֶשׁ־קֳדָשִׁים.

רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־עֲזַרְיָה מְשָׁלוֹ מָשָׁל: לְאֶחָד שֶׁנָּטַל סְאָה שֶׁל חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם⁴³²⁶ וְאָמַר לוֹ: הוֹצֵא מִמֶּנָּה כָּךְ וְכָךְ קֶמַח, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן,⁴³²⁷ כָּךְ וְכָךְ סֹלֶת, וְסַלֵּת⁴³²⁸ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלוּסְקָא⁴³²⁹ אַחַת יָפָה מְנֻפָּה⁴³³⁰ וּמְעֻלָּה; כָּךְ מִכָּל־חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה לֹא סִלֵּת אֶלָּא שִׁיר־הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל; שִׁיר־הַשִּׁירִים – הַמְשֻׁבָּח שֶׁבְּשִׁירִים, הַמְסֻלְסָל⁴³³¹ שֶׁבְּשִׁירִים. רְאֵה מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַלֵּס לְיִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ – “הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּך יָפָהְ”⁴³³² (תנח' תצוה; שהש"ר א).

קלז הַמְנַעְנֵעַ קוֹלוֹ⁴³³³ בְּשִׁיר־הַשִּׁירִים בְּבֵית הַמִּשְׁתָּאוֹת וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין זֶמֶר⁴³³⁴ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (תוספ' סנה' י"ב, י).

קלח “וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ”⁴³³⁵ – יִשְּׁרוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי אָרוֹן וְאָמְרוּ שִׁירָה נָאָה, אֵי־זוֹ שִׁירָה אָמָרוּ? ––– שָׁנָה אֵלִיָּהוּ:

רָנִּי רָנִּי הַשִּׁטָּה,⁴³³⁶ הִתְנוֹפְפִי בְּרֹב הֲדָרֵךְ,

הַמְחֻשֶּׁקֶת בְּרִקְמֵי זָהָב,⁴³³⁷ הַמְהֻלָּלָה בִּדְבִיר אַרְמוֹן,⁴³³⁸

הַמְפֹאֶרֶת בַּעֲדִי־עֲדָיִים, הַמְעֻלֶּפֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים.

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע בֶּן־עַמְרָם עַד שֶׁלִּמֵּד שִׁירָה לַלְוִיִּם, וְאַתֶּן אוֹמְרוֹת שִׁירָה מֵאֲלֵיכֶן – יִישַׁר כֹּחַכֶן⁴³³⁹! (ע“ז כד:; ב”ר נד).

קלט “לְםַרְבֵּה⁴³⁴⁰ הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין־קֵץ”⁴³⁴¹ – אָמַר רַ' תַּנְחוּם: דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא בְּצִפּוֹרֵי: מִפְּנֵי מָה כָּל מ' שֶׁבְּאֶמְצַע תֵּבָה פְּתוּחַה וְזוֹ סְתוּמָה? בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת חִזְקִיָּהוּ מָשִׁיחַ וְסַנְחֵרִיב גּוֹג וּמָגוֹג;⁴³⁴² אָמְרָה מִדַּת־הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר כַּמָּה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנֶיךָ, לֹא עֲשִׂיתוֹ מָשִׁיחַ, – חִזְקִיָּה, שֶׁעָשִׂיתָ לוֹ כָּל־הַנִּסִּים הַלָּלוּ וְלֹא אָמַר שִׁירָה לְפָנֶיךָ, תַּעֲשֵׂהוּ מָשִׁיחַ? לְכָךְ נִסְתַּתֵּם.⁴³⁴³ מִיָּד פָּתְחָה הָאָרֶץ וְאָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֲנִי אֹמַר לְפָנֶיךָ שִׁירָה תַּחַת צַדִּיק זֵה וַעֲשֵׂהוּ מָשִׁיחַ. פָּתְחָה וְאָמְרָה שִׁירָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וגו' "⁴³⁴⁴ – אָמַר שַׂר הָעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עֲשֵׂה צִבְיוֹנוֹ⁴³⁴⁵ שֶׁל צַדִּיק זֶה. יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה: “רָזִי־לִי, רָזִי־לִי”⁴³⁴⁶ – אָמַר נָבִיא: “אוֹי לִי”⁴³⁴⁷ – אוֹי לִי! עַד מָתַי? יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה: “בֹּגְדִים בָּגָדוּ⁴³⁴⁸ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ”.⁴³⁴⁹

שָׁנוּ מִשּׁוּם רַ' פַּפְיַס: גְּנַאי הוּא לְחִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁירָה עַד שֶׁפָּתְחָה הָאָרֶץ וְאָמְרָה שִׁירָה (סנה' צד.; ע“י; ילק”ש יש' ט').

קמ רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' אֶלְעָזָר אָמַר: רָאוּי הָיָה חִזְקִיָּהוּ לוֹמַר שִׁירָה עַל מַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא כִגְמוּל עָלָיו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ”⁴³⁵⁰ – לָמָּה? – “כִּי גָבַהּ לִבּוֹ”⁴³⁵¹! ⁴³⁵² בּוֹא וּרְאֵה, חִזְקִיָהוּ מֶלֶךְ וְצַדִּיק, וְאַתָּה אוֹמֵר “כִּי גָבַהּ לִבּוֹ”? אֶלָּא גָבַהּ לִבּוֹ מִלּוֹמַר שִׁירָה. בָּא יְשַׁעְיָה אֵצֶל חִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ, אָמַר לָהֶם: “זַמְּרוּ יְיָ”.⁴³⁵³ אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה? – “כִּי גֵאוּת עָשָׂה”.⁴³⁵⁴ אָמְרוּ לוֹ: כְּבָר “מוּדַעַת זֹאת⁴³⁵⁵ בְּכָל־הָאָרֶץ”.⁴³⁵⁶ אָמַר רַ' אַבָּא בַּר כָּהֲנָא, אָמַר חִזְקִיָּהוּ: תּוֹרָה שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בָּהּ מְכַפֶּרֶת עַל הַשִּׁירָה (שהש"ר ד).

קמא אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה־שֶׁתָּבַע זֶה לֹא תָבַע זֶה, וְאֵלּוּ הֵם: דָּוִד וְאָסָא וִיְהוֹשָׁפָט וִיחִזְקִיָּהוּ.

דָּוִד אָמַר: “אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא־אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם”.⁴³⁵⁷ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד־הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם”,⁴³⁵⁸ וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵאִיר לוֹ בַּלֵּילוֹת בְּזִקִּים וּבְרָקִים, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, יְיָ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי”.⁴³⁵⁹

עָמַד אָסָא וְאָמַר: אֲנִי אֵין בִי כֹחַ לַהֲרֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ… כִּי נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי יְיָ”⁴³⁶⁰ – “לִפְנֵי אָסָא” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “לִפְנֵי יְיָ”.

עָמַד יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר: אֲנִי אֵין בִּי כֹחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן יְיָ מְאָרְבִים עַל בְּנֵי־עַמּוֹן… וַיִּנָּגֵפוּ”.⁴³⁶¹

עָמַד חִזְקִיָּהוּ וְאָמַר: אֲנִי אֵין בִּי כֹחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹּף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן בְּמִטָּתִי וְאַתָּה עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְיָ וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר"⁴³⁶² (איכ“ר פתיח'; ילק”ש ש"ב, כב).

––––––––

קמב אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: אֵין מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים שִׁירָה לְמַעְלָה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, שֶנֶּאֱמַר: “בְּרָן־יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר”,^{4363 4364} וְאַחַר־כָּךְ “וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִים”⁴³⁶⁵ (חול' צא:).

קמג “וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל־מַעְיָנַי בָּךְ”⁴³⁶⁶ – אָמַר רַב יוּדָא בְּשֵׁם רַ' מֵאִיר: כְּשֵׁם שֶׁהַבְּאֵר נוֹבַעַת מַיִם חֲדָשִׁים בְּכָל־שָׁעָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה חֲדָשָׁה בְּכָל־שָׁעָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים שִׁירָה, כָּךְ אוֹמְרוֹת הַנָּשִׁים שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־מַעְיָנַי בָּךְ”,⁴³⁶⁷ וְאוֹמֵר: “גַּל נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם”^{4368 4369} (שו"ט פז).

קמד אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: כָּל־הָאוֹמֵר שִּׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה וְאוֹמְרָהּ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶלָה”.^{4370 4371}

אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עֲתִידִים כָּל־הַנְּבִיאִים כֻּלָּם אוֹמְרִים⁴³⁷² שִׁירָה בְּקוֹל אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ”⁴³⁷³ (סנה' צא:).

קמה “אֲנִי חֲבַצֶלֶת⁴³⁷⁴ הַשָּׁרוֹן”⁴³⁷⁵ – אֲנִי הִיא וַחֲבִיבָה אֲנִי, אֲנִי הִיא שֶׁהָיִיתִי חֲבוּיָה וּדְמוּסָה⁴³⁷⁶ בְּצִלָּן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, לְמָחָר כְּשֶׁיִּגְאָלֵנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִצִּלָּן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת אֲנִי מַרְטֶבֶת⁴³⁷⁷ כְּשׁוֹשַׁנָּה וְאוֹמֶרֶת לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ כִּי־נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה־לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ”.⁴³⁷⁸

רַ' אַבָּא בַּר כָּהֲנָא אָמַר: אָמְרָה כְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲנִי הִיא וַחֲבִיבָה אֲנִי, שֶׁנְּתוּנָה בְּעִמְקֵי הַצָּרוֹת, וּכְשֶׁיִּדְלֵנִי⁴³⁷⁹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהַצָּרוֹת אֲנִי מַרְטֶבֶת מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּשׁוֹשַׁנָּה וְאוֹמֶרֶת שִׁירָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ”⁴³⁸⁰ (שהש"ר ב).

קמו “תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה”⁴³⁸¹ – אָמַר רַ' יוּסְטָא: הַר הוּא וּשְׁמוֹ אֲמָנָה, עַד אוֹתוֹ הָהָר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן חוּצָה־לָאָרֶץ.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' יוֹסֵי: כְּשֶׁיַּגִּיעוּ הַגָּלֻיּוֹת לְשָׁם⁴³⁸² יִהְיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: “תָּשׁוּרִי⁴³⁸³ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה”⁴³⁸⁴ (שמ"ר כג).

קמז “אָז יָשִׁיר־משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת”⁴³⁸⁵ – כָּל־הַשִּׁירוֹת שֶׁעָבְרוּ⁴³⁸⁶ קְרוּיוֹת בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, לְפִי שֶׁהַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ הָיָה אַחֲרֵיהֶן שִׁעְבּוּד, שֶׁעָמְדוּ [עַל יִשְׂרָאֵל] בָּבֶל, מָדַי, יָוָן, אֱדוֹם; אֲבָל הַתְּשׁוּעָה שֶׁעֲתִידָה לָבוֹא אֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים”⁴³⁸⁷ – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמְרִים שִׁיר לְשׁוֹן זָכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ”.⁴³⁸⁸ (שמ“ר כג; ילק”ש בשלח טו).

ט. שַׁבָּת, יָמִים־טוֹבִים וְצוֹמוֹת

א. שַׁבָּת

א “לָדַעַת כִּי אֲנִי יְיָ מְקַדִּשְׁכֶם”⁴³⁸⁹ – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: משֶׁה, מַתָּנָה טוֹבָה יֶשׁ־לִי בְּבֵית־גְּנָזַי⁴³⁹⁰ וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, לֵךְ וְהוֹדִיעֵם (שבת י:; ביצה טז.).

ב “רְאוּ כִּי־יְיָ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת”⁴³⁹¹ – מַהוּ “רְאוּ”? אָמַר רַ' יוֹסֵי:⁴³⁹² רְאוּ אֶת הַמַּרְגָּלִית שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם (שו“ט צב; ילק”ש שם).

ג אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: כָּל־מִצְוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל – נָתַן לָהֶם בְּפַרְהֶסְיָא,⁴³⁹³ חוּץ מִשַּׁבָּת שֶׁנָתַן לָהֶם בְּצִנְעָא,⁴³⁹⁴ שֶׁנֶּאֱמַר: “בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם”⁴³⁹⁵ (ביצה טז.).

ד שָׁנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: אָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לְכֻלָּם יֵשׁ בֶּן־זוּג וְלִי אֵין בֶּן־זוּג⁴³⁹⁶! אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יִשְׂרָאֵל הוּא בֶן־זוּגֵךְ. וְכֵוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר־סִינַי אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: זִכְרוּ הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתִּי לְשַׁבָּת – כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הִיא בֶן־זוּגֵךְ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ”^{4397 4398} (ב“ר יא; ילק”ש).

ה “כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם”⁴³⁹⁹ – מַגִּיד שֶׁהַשַּׁבָּת מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה עַל יִשְׂרָאֵל: מַה־לִּפְלוֹנִי חֲנוּתוֹ נְעוּלָה? – שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת! – מַה־ לִּפְלוֹנִי בָּטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ? – שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת! (מכיל' תשא־שבתא א).

ו בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. בַּתּוֹרָה – שֶׁנֶּאֱמַר: “עַד־אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי”,⁴⁴⁰⁰ וְנֶאֱמַר: “רְאוּ כִּי יְיָ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת”;⁴⁴⁰¹ בַּנְּבִיאִים – שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּמְרוּ־בִי בֵית־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, בְּחֻקּוֹתַי לֹא־הָלָכוּ וגו' "⁴⁴⁰² וְנֶאֱמַר: “וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי חִלְּלוּ מְאֹד”;⁴⁴⁰³ בַּכְּתוּבִים – שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַל הַר־סִינַי יָרַדְתָּ… וַתִּתֵּן לָהֶם… חֻקִּים וּמִצְוֹת”,⁴⁴⁰⁴ וְנֶאֱמַר: “וְאֶת־שַּׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וגו'”.⁴⁴⁰⁵

אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם תִּזְכּוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ שְׁמַרְתֶּם כָּל־הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאִם חִלַּלְתֶּם אוֹתָהּ מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ חִלַּלְתֶּם כָּל־הַמִּצְוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל־רָע”.⁴⁴⁰⁶ (ירוש' נדר' פ“ג, ה”ט; שמ"ר כה).

ז כָּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ (פסיק').

ח “שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל־רָע”⁴⁴⁰⁷ – הָא לָמַדְנוּ, שֶׁכָּל־מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת מְרֻחָק מִן הָעֲבֵרָה (מכיל' בשלח).

ט “אוֹת הִיא לְעֹלָם”⁴⁴⁰⁸ – מַגִּיד שֶׁאֵין שַׁבָּת בְּטֵלָה מִיִּשְׂרָאֵל. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁכָּל־דָּבָר שֶׁנָתְנוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁם עָלָיו, כְּגוֹן שַׁבָּת וּמִילָה וְתַלְמוּד־תּוֹרָה, הֲרֵי אֵלּוּ נִתְקַיְּמוּ בְיָדָם וְאֵין נִטָּלִים, וְכָל־דָּבָר שֶׁלֹּא נָתְנוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁם עָלָיו, כְּגוֹן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת, לֹא נִתְקַיְּמוּ בְיָדָם (שם תשא; ילק"ש שם).

י אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ,⁴⁴⁰⁹ מוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה־זֹאת… שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ”⁴⁴¹⁰ – אַל תִּקְרָא “מֵחַלְּלוֹ”, אֶלָּא “מָחוּל לוֹ”.

אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: “טוֹב מְלֹא כַף נָחַת”⁴⁴¹¹ – זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת, “מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ”⁴⁴¹² – אֵלּוּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה; שֶׁאָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים אֶלָּא בִּזְכוּת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן”⁴⁴¹³ – בְּשׁוּבָה וּנְיָח⁴⁴¹⁴ תִּוָּשֵׁעוּן (קה"ר ד).

יא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִלְמָלֵא שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה לֹא שָׁלְטָה בָהֶם אֻמָּה וְלָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן־הָעָם לִלְקֹט,⁴⁴¹⁵ וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: “וַיָּבֹא עֲמָלֵק”.⁴⁴¹⁶

אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: אִלְמָלֵא מְשַׁמְּרִין יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן מִיָּד נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־כֹה אָמַר יְיָ לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי”,^{4417 4418} וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל־הַר קָדְשִׁי וגו' "⁴⁴¹⁹ (שבת קיח).

יב “אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ… וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ”⁴⁴²⁰ – רַ' יוּדָן אָמַר: ––– אִם מְקַבְּלִים בָּנֶיךָ⁴⁴²¹ אֶת־הַשַּׁבָּת הֵם נִכְנָסִים לָאָרֶץ, וְאִם לָאו – אֵין נִכְנָסִים (ב"ר מו).

יג אָמַר אַבַּיֵי: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁחִלְּלוּ בָהּ אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמִשַּׁבְּתוֹתַי הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם וָאֵחַל בְּתוֹכָם”.⁴⁴²² (שבת קיט:).

יד טוּר שִׁמְעוֹן⁴⁴²³ לָמָּה חָרֵב? שֶׁהָיוּ מְשַׂחֲקִין בְּכַדּוּר בְּשַׁבָּת (ירוש' תענ' פ“ד, פ”ה; איכ"ר).

טו “לֹא תַעֲנֶה.. עֵד שָׁקֶר”⁴⁴²⁴ – נֶאֱמַר: “זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ”,⁴⁴²⁵ וּכְנֶגְדּוֹ נֶאֱמַר: “לֹא תַעֲנֶה” – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכָּל־מִי שֶׁמְּחַלֵּל אֶת־הַשַּׁבָּת מֵעִיד לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא בָרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים וְלֹא נָח בַּשְּׁבִיעִי; וְכָל־מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת מֵעִיד לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁבָּרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים וְנָח בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ”⁴⁴²⁶ (מכיל' יתרו).

טז שְׁלשָׁה מְעִידִים זֶה עַל זֶה: יִשְׂרָאֵל וְשַׁבָּת וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. יִשְׂרָאֵל וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְעִידִים עַל הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא יוֹם מְנוּחָה; יִשְׂרָאֵל וְשַׁבָּת מְעִידִים עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְשַׁבָּת מְעִידִים עַל יִשְׂרָאֵל.⁴⁴²⁷ (מד‘, הובא בתוס’ חג' ג).

יז “זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ”⁴⁴²⁸ – כָּאן כָּתַב “זָכוֹר” וּלְהַלָּן “שָׁמוֹר”^{4429 4430} – אָמַר רַ' יוּדָן בְּרַ' אַיְבוּ בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח אֶת בְּנוֹ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וּמָסַר לוֹ אִסָּר וְנָתַן לוֹ צְלוֹחִית. שִׁבֵּר אֶת־הַצְּלוֹחִית וְאִבֵּד אֶת־הָאִסָּר, תָּלַשׁ בְּאָזְנוֹ וְתָלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ וְנָתַן לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה וְאָמַר לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תְאַבֵּד אֶת־אֵלּוּ כְּשֵׁם שֶׁאִבַּדְתָּ אֶת־הָרִאשׁוֹנוֹת. כָּךְ עַל יְדֵי שֶׁאִבְּדוּ יִשְׂרָאֵל “זָכוֹר”⁴⁴³¹ בַּמִּדְבָּר נָתַן לָהֶם “שָׁמוֹר” (פסיק"ר, פיס' עשרת הדברות).

יח אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: לֹא נִתְּנָה הַשַׁבָּת אֶלָּא לְתַעֲנוּג. רַ' חַגַּי בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר־נַחֲמָן: לֹא נִתְנָה הַשַׁבָּת אֶלָּא לְתַלְמוּד־תּוֹרָה. וְאֵין מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, מַה־שֶׁאָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא לְתַעֲנוּג – אֵלּוּ תַלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁהֵם יְגֵעִים בַּתּוֹרָה כָּל־יְמוֹת הַשַּׁבָּת⁴⁴³² וּבַשַּׁבָּת הֵם בָּאִים וּמִתְעַנְּגִים:⁴⁴³³ וּמַה שֶּׁאָמַר רַ' חַגַּי בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה – אֵלּוּ הַפּוֹעֲלִים, שֶׁהֵם עֲסוּקִין בִּמְלַאכְתָּם כָּל־יְמוֹת הַשַּׁבָּת וּבַשַּׁבָּת הֵם בָּאִים וּמִתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה (שם).

יט “וַיַּקְהֵל משֶׁה”⁴⁴³⁴ – רַבּוֹתֵינוּ בַעֲלֵי אַגָּדָה אוֹמְרִים: מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה וְעַד סוֹפָה אֵין בָּהּ פַּרְשָׁה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ “וַיַּקְהֵל” אֶלָּא זֹאת בִּלְבָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עֲשֵׂה לְךָ קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת וּדְרשׁ לִפְנֵיהֶם בְּרַבִּים הִלְכוֹת שַׁבָּת,⁴⁴³⁵ כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמְּךָ דּוֹרוֹת הַבָּאִים לְהַקְהִיל קְהִלּוֹת בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וְלִכְנֹס בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לְלַמֵּד וּלְהוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי תוֹרָה, אִסּוּר וְהֶתֵּר, כְּדֵי שֶׁיְהֵא שְׁמִי הַגָּדוֹל מִתְקַלֵּס בֵּין בָּנָי (ילק"ש ויקהל).

כ “וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם”⁴⁴³⁶ – רָאָה שֶׁאֵין לָהֶם מְנוּחָה, הָלַךְ וְאָמַר לְפַרְעֹה: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ עֶבֶד, אִם אֵינוֹ נָח יוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ הוּא מֵת, וְאֵלּוּ עֲבָדֶיךָ, אִם אֵין אַתָּה מֵנִיחַ לָהֶם יוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ הֵם מֵתִים. אָמַר לוֹ: לֵךְ וַעֲשֵׂה לָהֶם כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר. הָלַךְ וְתִקֵּן לָהֶם אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לָנוּחַ (שמ"ר א).

כא “תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל־הָאֲנָשִׁים”⁴⁴³⁷ – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בְיָדָם מְגִלּוֹת⁴⁴³⁸ שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעְשְׁעִין בָּהֶן מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גוֹאֲלָם, לְפִי שֶׁהָיוּ נָחִין בְּשַׁבָּת. אָמַר לוֹ פַרְעֹה: “תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל־הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ־בָהּ וְאַל־יִשְׁעוּ”⁴⁴³⁹ – אַל יְהוּ מִשְׁתַּעְשְׁעִין וְאַל יִהְיוּ נְפֵשִׁים⁴⁴⁴⁰ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת (שם ה).

כב אָמְרָה תוֹרָה: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, מַה תְּהֵא עָלָי? כָּל־אֶחָר מִיִּשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ לַחֲרשׁ וְלִזְרֹעַ שָׂדֵהוּ – וַאֲנִי מַה תְּהֵא עָלָי? אָמַר לָהּ: יֵשׁ לִי זִוּוּג אֶחָד שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָךְ, זֶהוּ יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּטֵלִין מִמְּלָאכָה וְהֵם נִכְנָסִין לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה (מד', מובא בי"א).

כג “הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְמִיעִינִי”⁴⁴⁴¹ – רַ' נָתָן בְּשֵׁם רַ' אַחָא אָמַר: לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל עֲבָדָיו וַחֲבָשָׁם בְּבֵית־קוֹלִין.⁴⁴⁴² מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? נָטַל כָּל־קְצַרְקִטּוֹן⁴⁴⁴³ שֶׁלּוֹ וַעֲבָדָיו וְהָלַךְ לִשְׁמוֹעַ מָה הֵם אוֹמְרִים. שָׁמַע שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ הוּא שִׁבְחֵנוּ, הוּא חַיֵּינוּ, אַל נֶחְסַר⁴⁴⁴⁴ לַאֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הַגְבִּיהוּ קוֹלְכֶם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרִים שֶׁעַל גַּבֵּיכֶם.⁴⁴⁴⁵ כָּךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲסוּקִים בִּמְלַאכְתָּם כָּל־שֵׁשֶת יָמִים, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מַשְׁכִּימִים וּבָאִים לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרִין קְרִיאַת־שְׁמַע, וְעוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה וּמַפְטִירִין בְּנָבִיא. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָהֶם: בָּנַי, הַגְבִּיהוּ קוֹלְכֶם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרִים שֶׁעַל גַּבֵּיכֶם – וְאֵין חֲבֵרִים אֶלָּא מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת – וּתְנוּ דַעְתְּכֶם שֶׁלֹּא תִשְׂנְאוּ זֶה אֶת־זֶה וְלֹא תְקַנְאוּ זֶה אֶת־זֶה וְלֹא תְחַרְחֲרוּ⁴⁴⁴⁶ זֶה עִם זֶה וְלֹא תְבַיְּשׁוּ זֶה לָזֶה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לְפָנַי: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! תּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֵינָם עוֹסְקִים בָּהּ, וַהֲרֵי אֵיבָה וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּינֵיהֶם – וְאַתֶּם מְקַיְּמִים אוֹתָה בְּשָׁלוֹם (שהש"ר ח).

כד שָׁנָה דְבֵי אֵלִיָּהוּ: “יָמִים יֻצָּרוּ⁴⁴⁴⁷ וְלֹא אֶחָד בָּהֶם”⁴⁴⁴⁸ – זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת לְיִשְׂרָאֵל, כֵּיצַד? אָדָם עוֹשֶׂה מְלָאכָה כָּל־שִׁשָּׁה וְנָח בַּשְּׁבִיעִי – נִתְרַצֶּה עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ. שׁוּב אָדָם עוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּפְנֵי אוֹיְבָיו כָּל־שִׁשָּׁה וְנָח בַּשְּׁבִיעִי – שׁוֹכֵחַ כָּל־צַעַר שֶׁהָיה לוֹ. כָּךְ הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל אָדָם: יוֹם טוֹבָה מְשַׁכֵּחַ יוֹם רָעָה, יוֹם רָעָה מְשַׁכֵּחַ יוֹם טוֹבָה (תדב"א א).

––––––––

כה “זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת”⁴⁴⁴⁹ – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חֲנַנְיָה אוֹמֵר: תְּהֵא זוֹכְרוֹ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת, שֶׁאִם תִּתְמַנֶּה⁴⁴⁵⁰ לְךָ מָנָה יָפָה תְּהֵא מְתַקְּנָהּ לְשֵׁם שַׁבָּת (מכיל' יתרו–בחודש ז).

כו שָׁנִינוּ, אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן: כָּל יָמָיו הָיָה אוֹכֵל לִכְבוֹד שַׁבָּת. מָצָא בְּהֵמָה נָאָה אוֹמֵר: זוֹ לַשַׁבָּת. מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה, מַנִּיחַ אֶת־הַשְּׁנִיָּה וְאוֹכֵל אֶת הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל הִלֵּל הַזָּקֵן מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ, שֶׁכָּל־מַעֲשָׂיו לְשֵׁם־שָׁמַיִם,⁴⁴⁵¹ שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּרוּךְ יְיָ יוֹם יוֹם”.⁴⁴⁵² וְכֵן שָׁנִינוּ: בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מֵאֶחָד בְּשַׁבַּתְּךָ לְשַׁבַּתֶּךָ,⁴⁴⁵³ וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים “בָּרוּךְ יְיָ יוֹם יוֹם”. וְכֵן שָׁנִינוּ: בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מֵאֶחָד בְּשַּׁבַּתְּךָ לְשַׁבַּתֶּךָ, וּבֵית־הַלֵּל אוֹמְרִים “בָּרוּךְ יְיָ יוֹם יוֹם” (ביצה טז; ע"י).

כז “זָכוֹר וְשָׁמוֹר”⁴⁴⁵⁴ – זָכוֹר מִלְּפָנָיו וְשָׁמוֹר מֵאַחֲרָיו; מִכָּאן אָמְרוּ: מוֹסִיפִין מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ,⁴⁴⁵⁵ מָשָׁל לִזְאֵב שֶׁהוּא טוֹרֵף מִלְפָנָיו וּמִלְּאַחֲרָיו (מכיל' יתרו–בחודש ז).

כח הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וּבְעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבְכָל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם נִדְנוּד עֲבֵרָה⁴⁴⁵⁶ – אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה⁴⁴⁵⁷ לְעוֹלָם.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יֵשׁ זָרִיז⁴⁴⁵⁸ וְנִשְׂכָּר⁴⁴⁵⁹ וְיֵשׁ זָרִיז וְנִפְסָד⁴⁴⁶⁰; יֵשׁ שָׁפָל⁴⁴⁶¹ וְנִשְׂכָּר וְיֵשׁ שָׁפָל וְנִפְסָד. זָרִיז וְנִשְׂכָּר – שֶׁעוֹשֶׂה כָּל־הַשָּׁבוּעַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶרֶב־שַׁבָּת; זָרִיז וְנִפְסָד – שֶׁעוֹשֶׂה כָּל־הַשָּׁבוּעַ וְעוֹשֶׂה בְּעֶרֶב־שַׁבָּת. שָׁפָל וְנִשְׂכָּר – שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּל־הַשָּׁבוּעַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה שַׁבָּת; שָׁפָל וְנִפְסָד – שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּל־הַשָּׁבוּעַ וְעוֹשֶׂה בְּעֶרֶב־שַׁבָּת.

אָמַר רָבָא: אוֹתָן הַנָּשִׁים שֶׁל מְחוֹזָא, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָן עוֹשׂוֹת מְלָאכָה בְּעֶרֶב־שַׁבָּת מַחֲמַת פִּנּוּק,⁴⁴⁶² שֶׁהֲרֵי אַף בְּכָל־יוֹם אֵינָן עוֹשׂוֹת, מִכָּל־מָקוֹם קוֹרְאִין עֲלֵיהֶן “שָׁפָל וְנִשְׂכָּר” (פסח' נ:).

כט אָמַר רַב חִסְדָּא: לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לְהוֹצָאוֹת שַׁבָּת,⁴⁴⁶³ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר־יָבִיאוּ”⁴⁴⁶⁴ – לְאַלְתַּר.⁴⁴⁶⁵ (שבת קיז:).

ל רַ' אַבָּהוּ הָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא שֵׁן וְנוֹפֵחַ בָּאֵשׁ.⁴⁴⁶⁶ רַב עָנָן לָבַשׁ גּוּנְדָא,⁴⁴⁶⁷ שֶׁשָּׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזֹג בָּהֶם כּוֹס לְרַבּוֹ. רַב סָפְרָא הָיָה מְחָרֵךְ רֹאשׁ.⁴⁴⁶⁸ רָבָא מָלַח שִׁבּוּטָא.⁴⁴⁶⁹ רַב הוּנָא הָיָה מַדְלִיק נֵר. רַב פַּפָּא גִדֵּל פְּתִילָה.⁴⁴⁷⁰ רַב חִסְדָּא הָיָה מְחַתֵּךְ סֶלֶק.⁴⁴⁷¹ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף הָיוּ מְבַקְּעִים עֵצִים. רַ' זֵירָא הָיָה מַדְלִיק קֵיסָמִים.⁴⁴⁷² רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק – מְכַתֵּף⁴⁴⁷³ וְנִכְנָס, מְכַתֵּף וְיוֹצֵא. אָמַר: אִלּוּ נִזְדַּמְנוּ לִי רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי, כְּלוּם לֹא הָיִיתִי מְכַתֵּף לִפְנֵיהֶם? (שם קיט.).

לא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בַּר אֶלְעַאי: עֶרֶב־שַׁבָּת מְבִיאִין לוֹ עֲרֵבָה⁴⁴⁷⁴ מְלֵאָה חַמִּין וְרוֹחֵץ פָּנָיו, יָדָיו וְרַגְלָיו, וּמִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב בִּסְדִינִים הַמִצֻיָּצִים,⁴⁴⁷⁵ וְדוֹמֶה לְמַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת (שם כ"ה:).

לב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וּבְנוֹ רַ' אֶלְעָזָר רָאוּ עֶרֶב־שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה זָקֵן אֶחָד כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְּיָדוֹ שְׁתֵּי אֲגֻדּוֹת שֶׁל הֲדַסִים וְרָץ בֵּין הַשְּמָשׁוֹת. אָמְרוּ לוֹ: אֵלּוּ לָמָּה לָּךְ? אָמַר לָהֶם: לִכְבוֹד שַּבָּת.

– וִיהֵא דַי לְךָ בְּאֶחָד.

– אֶחָד כְּנֶגֶד “זָכוֹר⁴⁴⁷⁶”,⁴⁴⁷⁷ וְאֶחָד כְּנֶגֶד “שָׁמוֹר⁴⁴⁷⁸”.⁴⁴⁷⁹

אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן לִבְנוֹ: רְאֵה, כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל! (שם לג:).

לג “כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת”⁴⁴⁸⁰ – מַה שׁוֹשַׁנָּה זוֹ מְתֻקֶּנֶת⁴⁴⁸¹ לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים־טוֹבִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְתֻקָּנִים לִגְאֻלַּת מָחָר (ויק"ר כג).

לד רַ' חֲנִינָא הָיָה מִתְעַטֵּף⁴⁴⁸² וְעוֹמֵד בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאָמַר: בּוֹאוּ וְנֵלְכָה לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

רַ' יַנַּאי לָבַשׁ בְּגָדָיו בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְאָמַר: בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה! (שבת קיט.).

לה “וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ”⁴⁴⁸³ – בֵּרְכוֹ בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם, קִדְּשׁוֹ בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם. לֹא דוֹמֶה אוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם כָּל־יְמוֹת הַשַּׁבָּת כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּשַׁבָּת (ב“ר יא; ילק”ש שם).

לו “שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה”⁴⁴⁸⁴ – שְׁחוֹרָה אֲנִי כָּל־יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, וְנָאוָה אֲנִי בְּשַׁבָּת (שהש"ר א).

לז אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עֻקְבָּא: כָּל־הַמִּתְפַּלֵּל בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְאוֹמֵר “וַיְּכֻלּוּ” – שְׁנֵי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת הַמְלַוִּים לוֹ לְאָדָם מַנִּיחִים יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: “וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר”.⁴⁴⁸⁵

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי בְּרַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מְלַוִּין לוֹ לְאָדָם בְּעֶרֶב־שַׁבָּת מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת לְבֵיתוֹ, אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רָע. וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ וּמָצָא נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּתוֹ מֻצַּעַת, מֵלְאָךְ טוֹב אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ, וּמַלְאָךְ רָע עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל־כָּרְחוֹ;⁴⁴⁸⁶ וְאִם לָאו – מַלְאָךְ רָע אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ, וּמַלְאָךְ טוֹב עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל־כָּרְחוֹ (שבת קיט:).

לח “וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג”⁴⁴⁸⁷ – זוֹ הֵדְלָקַת הַנֵּר בְּשַׁבָּת.

“וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם⁴⁴⁸⁸ נַפְשִׁי”⁴⁴⁸⁹ – אָמַר רַ' אַבָּהוּ: זוֹ הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת, “נָשִׁיתִי טוֹבָה”⁴⁴⁹⁰ – זֶה בֵּית־הַמֶּרְחָץ. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: זוֹ רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין. רַ' יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: זוֹ מִטָּה נָאָה וְכֵלִים נָאִים שֶׁעָלֶיהָ (תנח' נח; שבת כה:; ילק"ש איכה ג).

לט אָמַר רַב הוּנָא: הָרָגִיל בְּנֵר הֹוִים לוֹ בָנִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים.

רַב הוּנָא הָיָה עוֹבֵר וְשָׁב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל רַ' אָבִין הַנַּגָּר,⁴⁴⁹¹ רָאָהוּ שֶׁהָיָה רָגִיל בְּנֵרוֹת הַרְבֵּה, אָמַר: שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם גְּדוֹלִים יֵצְאוּ מִכָּאן. יָצְאוּ מֵהֶם רַב אִידִי בַר אָבִין וְרַב חִיָּא בַר אָבִין. (שבת כ"ג:).

מ רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: “וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי”⁴⁴⁹² – בֵּרְכוֹ בְּנֵר. וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: פַּעַם אַחַת הִדְלַקְתִּי אֶת־הַנֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבָאתִי וּמָצָאתִי אוֹתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת דָּלוּק (ב“ר יא; ילק”ש בר' ב).

מא הַשַּׁבָּת – נֵרוֹתֶיהָ הֵם כְּבוֹדָהּ. אִם שְׁמַרְתֶּם נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת אֲנִי מַרְאֶה לָכֶם⁴⁴⁹³ נֵרוֹת שֶׁל צִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת־יְרוּשָלִַיִם בְּנֵרוֹת”⁴⁴⁹⁴ (ילק"ש בהעלותך).

מב שָׁנָה דְבֵי אֵלִיָּהוּ: “זְכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ”⁴⁴⁹⁵ – בַּמָּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ: בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, וּבִכְסוּת נְקִיָּה, וּבִמְנוּחָה (מכיל'; תדב"א כו).

מג “לְקַדְּשׁוֹ”⁴⁴⁹⁶ – בִּבְרָכָה. מִכָּאן אָמְרוּ: מְקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן בִּכְנִיסָתוֹ (מכיל' יתרו – בחודש ז).

מד שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' זַכַּאי: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא כִּנִּיתִי שֵׁם לַחֲבֵרַי וְלֹא בִטַּלְתִּי קִדּוּשׁ־הַיּוֹם.⁴⁴⁹⁷ אִמָּא זְקֵנָה הָיְתָה לִי, פַּעַם אַחַת לֹא הָיָה לִי קִדּוּשׁ.⁴⁴⁹⁸ מָכְרָה כִפָּה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ⁴⁴⁹⁹ וְהֵבִיאָה לִי קִדּוּשׁ־הַיּוֹם.

שָׁנוּ, כְּשֶׁמֵּתָה הִנִּיחָה לוֹ שְׁלָשׁ־מֵאוֹת גַּרְבֵי⁴⁵⁰⁰ יָיִן; כְּשֶׁמֵּת הוּא, הִנִּיחַ לְבָנָיו שְׁלשֶׁת אֲלָפִים גַּרְבֵי יָיִן (מגל' כז:; ע"י).

מה אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ⁴⁵⁰¹ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלֶּא לִכְזָיִת⁴⁵⁰² (שבת קיט:).

מו אָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי⁴⁵⁰³ מֵאוֹכְלֵי שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת. (שם קיח:).

מז “וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג”⁴⁵⁰⁴ – בַּמֶּה מְעַנְּגוֹ? אָמַר רַב יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: בְּתַבְשִׁיל שֶׁל תְּרָדִין⁴⁵⁰⁵ וְדָגִים גְּדוֹלִים וְרָאשֵׁי שׁוּמִין. רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: אֲפִלּוּ דָבָר מֻעָט וְלִכְבוֹד שַׁבָּת עֲשָׂאוֹ – הֲרֵי זֶה עֹנֶג. מַהוּ? אָמַר רַב פַּפָּא: כַּסָּא דְהַרְסְנָא⁴⁵⁰⁶ (שם קיח:).

מח “וְהָיָה בָּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ… וְהָיָה מִשְׁנֶה”⁴⁵⁰⁷ – לֶחֶם מְשֻׁנֶּה. כֵּיצַד? בְּכָל יוֹם הָיָה בּוֹ עֹמֶר אֶחָד וּבַשַּׁבָּת שְׁנֵי עֳמָרִים; בְּכָל־יוֹם רֵיחוֹ נוֹדֵף וּבַשַּבָּת יוֹתֵר; בְּכָל־יוֹם הָיָה מְצֻלְהָב⁴⁵⁰⁸ כְּזָהָב וּבַשַּׁבָּת יוֹתֵר (מכיל' בשלח).

מט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כַּמָּה סְעֻדּוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת? שָׁלשׁ. רַ' חִדְקָא אָמַר: אַרְבַּע (שבת קיז:).

נ “וְכִבַּדְתּוֹ”⁴⁵⁰⁹ – שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּמַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל חוֹל.

אָמַר רַב הוּנָא: אִם יֵשׁ לוֹ לְהַחֲלִיף⁴⁵¹⁰ – יַחֲלִיף, וְאִם אֵין לוֹ לְהַחֲלִיף – יְשַׁלְשֵׁל⁴⁵¹¹ בְּגָדָיו (שבת קיג.; ילק"ש בר' ב).

נא אָמַר רַ' חֲנִינָא: צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲטִיפִין,⁴⁵¹² אֶחָד לְחֹל וְאֶחָד לְשַׁבָּת. וְכֵן דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלַאי בְּצִבּוּר. בָּכוּ הַתַּלְמִידִים⁴⁵¹³ כְּנֶגְדּוֹ, אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כַּעֲטִיפָתֵנוּ בְּחֹל כֵּן עֲטִיפָתֵנוּ בְּשַׁבָּת. אָמַר לָהֶם: אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִים אַתֶּם לְשַׁנּוֹת⁴⁵¹⁴ לְשַׁבָּת (ירוש' פאה פ“ח, ה”ז).

נב "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ וגו' "⁴⁵¹⁵ – שֶׁלֹּא יְהֵא הִלּוּכְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּהִלּוּכְךָ שֶׁל חֹל. “מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ”⁴⁵¹⁶ – חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים, חֶפְצֵי שָׁמַיִם⁴⁵¹⁷ מֻתָּרִים. “וְדַבֵּר דָּבָר”⁴⁵¹⁸ – שֶׁלֹּא יְהֵא דִבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל⁴⁵¹⁹ (שבת קיג).

נג אִמּוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי, כְּשָׁהָיְתָה מְסִיחָה שִׂיחָה יְתֵרָה בְשַׁבָּת, הָיָה אוֹמֵר לָהּ: “שַׁבָּת הַיּוֹם” – וְהִיא שׁוֹתֶקֶת. (ויק"ר לד).

נד רַ' עֲקִיבָא הָיָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה בְשַׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לִמַּדְתָּנוּ “וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג”⁴⁵²⁰! אָמַר לָהֶם: זֶה עֹנֶג שֶׁלִּי. (שבה“ל עפ”י מד').

נה רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה⁴⁵²¹ מֻתָּר לְחַשְּׁבָם בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: פּוֹסְקִין צְדָקָה לַעֲנִיִּים בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מְפַקְּחִין פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ⁴⁵²² וּפִקּוּחַ רַבִּים⁴⁵²³ בְּשַׁבָּת, וְהוֹלְכִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: הוֹלְכִין לְתֵיאַטְרָאוֹת⁴⁵²⁴ וּלְקִרְקְסָאוֹת וּלְבָסִילְקָאוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת.

שָׁנָה דְבֵי רַ' מְנַשֶּׁה: מְשַׁדְּכִין⁴⁵²⁵ עַל הַתִּינֹקֶת לֵאָרֵס בְּשַׁבָּת וַעל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר”⁴⁵²⁶ – חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִים. (שבת ק"נ.).

נו אָמַר רַ' תַּנְחוּם אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: לְעוֹלָם יָרוּץ אָדָם לִדְבַר מִצְוָה,⁴⁵²⁷ וַאֲפִלוּ בְּשַׁבָּת (ב“ר ו':; ע”י).

נז אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי: כָּלַ־הַמְעַנֵּג אֶת־הַשַּׁבָּת נוֹתְנִים לוֹ נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים,⁴⁵²⁸ שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז תִּתְעַנַּג עַל־יְיָ⁴⁵²⁹… וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב⁴⁵³⁰ אָבִיךָ”⁴⁵³¹ – לֹא כְאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: “קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ”;^{4532 4533} וְלֹא כְיִצְחָק, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: “כִּי־לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹת הָאֵל”,⁴⁵³⁴ אֶלָּא כְיַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: “וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה”.⁴⁵³⁵ רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: נִצָּל מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת; נֶאֱמַר כָּאן: “וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־בָּמֳתֵי אָרֶץ”,⁴⁵³⁶ וְנֶאֱּמַר שָׁם: “וְאַתָּה עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ”.⁴⁵³⁷

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמְעַנֵּג אֶת־הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִתְעַנַּג עַל־יְיָ וְיִתֶּן־לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ”⁴⁵³⁸ – עֹנֶג זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג”⁴⁵³⁹ – הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה עֹנֶג שַׁבָּת (שבת קיח.:).

נח שָׁנָה דְבֵי אֵלִיָּהוּ: אַף־עַל־פִּי שֶׁאָמַר רַ' עֲקִיבָא: “עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת” – אֲבָל עוֹשֶׂה אָדָם דָּבָר מֻעָט בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (פסח' קיב.; ע"י).

נט שָׁנָה רַב תַּחֲלִיפָא אָחִיו שֶׁל רַבָּנַאי חוֹזָאָה: כָּל־מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ⁴⁵⁴⁰ מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים, חוּץ מֵהוֹצָאַת שַׁבָּתוֹת וְהוֹצָאַת יָמִים־טוֹבִים וְהוֹצָאַת בָּנָיו לְתַלְמוּד־תּוֹרָה, שֶׁאִם פָּחַת פּוֹחֲתִין לוֹ, וְאִם הוֹסִיף מוֹסִיפִין לוֹ (ביצה טו, טז).

ס אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, לְווּ עָלַי⁴⁵⁴¹ וְקַדְּשׁוּ קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וְהַאֲמִינוּ בִי – וַאֲנִי פוֹרֵעַ⁴⁵⁴² (שם טו:).

סא יוֹסֵף מוֹקִיר־שַׁבָּת⁴⁵⁴³ – הָיָה לוֹ בִּשְׁכוּנָתוֹ נָכְרִי אֶחָד שֶׁנְּכָסָיו מְרֻבִּים בְּיוֹתֵר. אָמְרוּ לוֹ כַלְדִּיִים:⁴⁵⁴⁴ כָּל־הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ – יוֹסֵף מוֹקִיר־שַׁבָּת יֹאכְלֵם.⁴⁵⁴⁵ הָלַךְ וּמָכַר אֶת־כָּל־נְכָסָיו וְלָקַח בָּהֶם מַרְגָּלִית וּקְבָעָהּ בְּכוֹבָעוֹ. כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵר גֶּשֶׁר, הִפְרִיחָה רוּחַ אֶת־כּוֹבָעוֹ וֶהֱטִילַתּוּ לַיָּם. בְּלָעוֹ דָג. נִצּוֹד הַדָּג וְהֱבִיאוּהוּ לַשּׁוּק בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמְרוּ: מִי יְהֵא לוֹקְחוֹ⁴⁵⁴⁶ בְּשָׁעָה זוֹ? אָמְרוּ לָהֶם: לְכוּ וַהֲבִיאוּהוּ אֵצֶל יוֹסֵף מוֹקִיר־שַׁבָּת, שֶׁרָגִיל לִקַּח. הֱבִיאוּהוּ אֶצְלוֹ וּלְקָחוֹ. קְרָעוֹ וּמָצָא בוֹ מַרְגָּלִית. מְכָרָהּ בִּשְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה עֲלִיּוֹת דִּינְרֵי זָהָב.⁴⁵⁴⁷

פָּגַע בּוֹ זָקֵן אֶחָד, אָמַר: מִי שֶׁמַּלְוֶה לַשַּׁבָּת – הַשַּׁבָּת פּוֹרַעַת לוֹ (שבת קיט.).

סב אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֵצֶל בַּעַל־הַבַּיִת בְּלוֹדִקְיָא, וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב מַשּׂוֹי⁴⁵⁴⁸ שִׁשָּׁה־עָשָׁר בְּנֵי־אָדָם, וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שַׁלְשְׁלָאוֹת⁴⁵⁴⁹ שֶׁל כֶּסֶף קְבוּעוֹת בּוֹ, וּקְעָרוֹת וְכוֹסוֹת וְקִיתוֹנִיּוֹת⁴⁵⁵⁰ וּצְלוֹחִיוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ, וְעָלָיו כָּל־מִינֵי מַאֲכָל וְכָל־מִינֵי מְגָדִים וּבְשָׂמִים מִכָּל־מַה־ שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְתִינֹוק אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וּכְשֶׁמַּנִּיחִין⁴⁵⁵¹ אוֹתוֹ הָיָה הַתִּינוֹק מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְישְׁבֵי בָהּ”;⁴⁵⁵² וּכְשֶׁמְּסַלְקִין אוֹתוֹ אוֹמֵר: “הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם”.⁴⁵⁵³ אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, בַּמֶּה זָכִיתָ לְכָךְ? אָמַר לִי: קַצָּב⁴⁵⁵⁴ הָיִיתִי, וְכָל־בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה נָאָה אָמַרְתִּי: תְּהֵא זו לַשַּׁבָּת. אָמַרְתִּי לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, שֶׁזָּכִיתָ; וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁזִּכְּךָ לְכָךְ (שם; ב"ר יא).

סג “וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי”⁴⁵⁵⁵ – רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי אָמַר: מִפְּנֵי אִסְטְנֵיסִים⁴⁵⁵⁶ בֵּרְכוֹ בְּמַטְעַמִּים⁴⁵⁵⁷ (ב"ר יא).

סד אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא: מִפְּנֵי מָה תַּבְשִׁיל שֶׁל שַׁבָּת רֵיחוֹ נוֹדֵף? אָמַר לוֹ: תֶּבֶל אֶחָד⁴⁵⁵⁸ יֵשׁ־לָנוּ, וְשַׁבָּת שְׁמוֹ,⁴⁵⁵⁹ שֶׁאָנוּ מְטִילִים⁴⁵⁶⁰ לְתוֹכוֹ וְרֵיחוֹ נוֹדֵף. אָמַר לוֹ: תֶּן־לָנוּ הֵימֶנּוּ. אָמַר לוֹ: כָּל־הַמְשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת מוֹעִיל לוֹ, וְשֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ (שבת קיט.).

סה רַבֵּנוּ עָשָׂה סְעֻדָּה לְאַנְטוֹנִינוֹס בְּשַׁבָּת, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין שֶׁל צוֹנֵן. אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ. עָשָׂה לוֹ סְעֻדָּה בְחֹל. הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין רוֹתְחִים. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: אוֹתָם עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי: תֶּבֶל אֶחָד הֵם חֲסֵרִים. אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ אוֹצָר הַמֶּלֶךְ חָסֵר כְּלוּם? אָמַר לוֹ: שַׁבָּת הֵם חֲסֵרִים – יֵשְׁ לְךָ שַׁבָּת? (שם ב"ר יא).

סו שָׁאַל טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס אֶת־רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: מַה־יּוֹם מִיָּמִים?⁴⁵⁶¹ אָמַר לוֹ: וּמַה־גֶּבֶר מִגְּבָרִים?⁴⁵⁶² אָמַר לוֹ: שֶׁרָצָה הַמֶּלֶךְ לְכַבְּדֵנִי.⁴⁵⁶³ אָמַר לוֹ: אַף זוֹ שֶׁרוֹצֶה מֶלֶךְ הַמְּלָכִים לְכַבְּדָהּ. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַרְתִּי לְךָ – מִי יֹאמַר שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת?⁴⁵⁶⁴ אָמַר לוֹ: נְהַר סַמְבַּטְיוֹן יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אֲבָנִים כָּל־יְמוֹת הַחֹל וּבַשַּׁבָּת הוּא נָח. אָמַר לוֹ: לָרוּחַ אַתָּה מוֹלִיכֵנִי⁴⁵⁶⁵! אָמַר לוֹ: בַּעַל־אוֹב יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא עוֹלֶה⁴⁵⁶⁶ כָּל־יְמֵי הַשַּׁבָּת וְאֵינוֹ עוֹלֶה בְשַׁבָּת; קִבְרוֹ שֶׁל אָבִיךָ יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ מַעֲלֶה עָשָׁן בְּשַׁבָּת.⁴⁵⁶⁷

אָמַר לוֹ: בִּזִּיתוֹ, בִּיַּשְׁתּוֹ, קִלַּלְתּוֹ…⁴⁵⁶⁸

יָצָא וּבָדַק בְּאָבִיו.⁴⁵⁶⁹ כָּל־יְמוֹת הַחֹל עָלָה, וּבְשַׁבָּת לֹא עָלָה. לְאַחַר שַׁבָּת הֶעֱלָהוּ. אָמַר לוֹ: מִשֶּׁמַּתָּ נַעֲשֵׂיתָ יְהוּדִי! אָמַר לוֹ: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת־הַשַּׁבָּת אֶצְלְכֶם בִּרְצוֹנוֹ, כָּאן מְשַׁמְּרָהּ בְּעַל־כָּרְחוֹ. אָמַר לוֹ: וְכִי מֶה עָמָל יֵשׁ לָכֶם כָּל־יְמוֹת הַחֹל? אָמַר לוֹ: כָּל־יְמוֹת הַחֹל אָנוּ נִדּוֹנִים, וּבְשַׁבָּת אָנוּ נָחִים.

חָזַר אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אִם כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה בִכְבוֹדָהּ שֶׁל שַׁבָּת, אַל יַשֵּׁב בָּהּ רוּחוֹת, אַל יוֹרֶד בָּהּ גְּשָׁמִים וְאַל יַצְמַח בָּהּ עֵשֶׂב. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ⁴⁵⁷⁰ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁדָּר בַּחֲצֵרוֹ, הֲרֵי הוּא מֻתָּר לְטַלְטֵל⁴⁵⁷¹ בְּכָל־הֶחָצֵר כֻּלָּהּ. אַף כָּאן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לְפִי שֶׁכָּל־הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ וְאֵין רְשׁוּת אַחֶרֶת עִמּוֹ, הֲרֵיהוּ מֻתָּר בְּכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (סנה' סה:; ב“ר יא; תנח' תשא; פסיק”ר כג).

סז מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְטַיֵּל בְּכַרְמוֹ בְּשַׁבָּת, וְרָאָה שָׁם פִּרְצָה אַחַת, וְחָשַׁב עָלֶיהָ לְגָדְרָהּ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. אָמַר: הוֹאִיל וְחָשַׁבְתִּי בְּשַׁבָּת לְגָדְרָהּ, אֵינִי גוֹדְרָהּ עוֹלָמִית. מַה־פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? אִילָן אֶחָד שֶׁל נִצְפָּה⁴⁵⁷² גָּדַל בְּתוֹכָהּ וּגְדָרָהּ, מִמֶּנָּה הָיָה נִזּוֹן וּמִמֶּנָּה הָיָה מִתְפַּרְנֵס כָּל־יָמָיו (שבת קנ:; ירוש' שם פט“ו ה”ג; פסיק"ר כג).

סח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה וְנָפְלָה דְלֵקָה [בְּשַׁבָּת] בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן סִימַאי בְּשִׁיחִין,⁴⁵⁷³ וּבָאוּ אַנְשֵׁי גַסְטְרָא⁴⁵⁷⁴ שֶׁל צִפּוֹרֵי לְכַבּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאַפִּטְרוֹפוֹס שֶׁל מֶלֶךְ⁴⁵⁷⁵ הָיָה – וְלֹא הִנִּיחָם מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַׁבָּת, אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּ לְגַבַּאי⁴⁵⁷⁶ שֶׁיִּגְבֶּה חוֹבוֹ. וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְכִבּוּ. לָעֶרֶב שִׁגֵּר לְכָל־אֶחָד מֵהֶם סֶלַע⁴⁵⁷⁷ וּלְאִפַּרְכּוּס שֶׁלָהֶם חֲמִשִּׁים. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בְּדָבָר אָמְרוּ: לֹא הָיָה צָרִיךְ לְכָךְ, הֲרֵי שָׁנִינוּ: נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין אוֹמְרִים לוֹ: כַּבֵּה וְאַל תְּכַבֶּה (שבת קכא.; ירוש' שם פט“ז, ה”ז).

סט מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה אַחַת חוֹרֶשֶׁת. לְיָמִים⁴⁵⁷⁸ יָרַד אוֹתוֹ חָסִיד מִנְּכָסָיו וּמְכָרָהּ לְנָכְרִי אֶחָד. חָרַשׁ בָּהּ הַנָּכְרִי שִשָּׁה יָמִים שֶׁל חֹל, בְּשַׁבָּת הוֹצִיאָהּ לַחֲרשׁ בָּהּ, רָבְצָה תַּחַת הָעֹל וְלֹא רָצְתָה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. הָיה הוֹלֵךְ וּמַכֶּה אוֹתָהּ, וְהִיא אֵינָהּ זָזָהָ מִמְּקוֹמָהּ. כֵּוָן שֶׁרָאָה כָךְ, הָלַךְ אֵצֶל אוֹתוֹ חָסִיד וְאָמַר לוֹ: בּוֹא וְטֹל פָּרָתְךָ. שִׁשָּׁה יָמִים עָבַדְתִּי בָהּ, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הוֹצֵאתִיהָ לְחוּץ, וְרָבְצָה תַּחַת הָעֹל וְלֹא רָצְתָה לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה בָעוֹלָם, וְכַמָּה שֶׁהָיִיתִי מַכֶּה אוֹתָהּ הִיא אֵינָהּ זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.

כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָךְ הֵבִין אוֹתוֹ חָסִיד מִפְּנֵי מָה אֵינָהּ עוֹשָׂה מְלָאכָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתֶה לְמוּדָה לָנוּחַ בְּשַׁבָּת. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ חָסִיד: בּוֹא וַאֲנִי מַעֲמִידָהּ וְאֶעֱשֶׂנָּה חוֹרָשֶׁת. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָהּ אָמַר לָהּ בְּאָזְנֶיהָ: הוֹי פָּרָה, פָּרָה! כְּשֶהָיִית בִּרְשׁוּתִי הָיִית נִנּוֹחָה בְשַׁבָּת, עַכְשָׁו שֶׁגָּרְמוּ עֲוֹנוֹתַי וּמְכַרְתִּיךְ לְנָכְרִי זֶה, בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ, עִמְדִי וַעֲשִׂי רְצוֹן אֲדוֹנָיִךְ!

מִיָּד עָמְדָה וּבִקְשָׁה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. אָמַר הַנָּכְרִי לְאוֹתוֹ חָסִיד: אֵינֵי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי, מֶה עָשִׂיתָ לָהּ וּמָה אָמַרְתָּ לָּהּ בְּאָזְנֶיהָ, שֶׁמָּא כִּשַׁפְתָּ אוֹתָהּ? אָמַר לוֹ אוֹתוֹ חָסִיד: כָּךְ וְכָךְ אָמַרְתִּי לָהּ.

כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ הַנָּכְרִי כָךְ, נִבְהַל וְנִזְדַּעְזַע וְנָשָׂא קַל־וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ וְאָמַר: וּמַה זוֹ שֶׁאֵין בָּהּ לֹא שִׂיחָה וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה, הִכִּירָה אֶת־בּוֹרְאָהּ, אֲנִי שֶׁבְּרָאַנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְצַלְמוֹ וּבִדְמוּתוֹ וְנָתַן לִי דֵעָה וּבִינָה – וְלֹא אַכִּיר אֶת־בּוֹרְאִי!

מִיָּד בָּא וְנִתְגַּיֵּר וְזָכָה לִלְמֹד תּוֹרָה. וְנִקְרָא “רַ' יוֹחָנָן בֶּן־תּוֹרְתָה”⁴⁵⁷⁹ (פסיק“ר יד; מד' עשה”ד כז).

––––––––

ע בָּאָה שַׁבָּת – בָּאָה מְנוּחָה (רש“י במגי' ט. עפ”י מד').

עא שַׁבָּת אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְעוֹלָם־הַבָּא (בר' נז:).

עב נוֹבֶלֶת הָעוֹלָם־הַבָּא⁴⁵⁸⁰ – שַׁבָּת (ב"ר יז).

עג “שַׁבָּת” – שֵׁנָה בְּשַׁבָּת תַּעֲנוּג⁴⁵⁸¹ (ילק"ר ואתחנן).

עד אָמַר רַ' יִצְחָק: שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לָעֲנִיִּים,⁴⁵⁸² שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה”⁴⁵⁸³ (תענ' ח.).

עה אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: נְשָׁמָה יְתֵרָה נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּאָדָם עֶרֶב־שַׁבָּת, וּלְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת נוֹטְלִין אוֹתָהּ הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ”^{4584 4585} – כֵּוָן שֶׁשָּׁבַת – וַי! אָבְדָה נָפֶשׁ! (ביצה טז.).

עו אָמַר רַ' חֲנִינָא: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לְכַזָּיִת.⁴⁵⁸⁶

חַמִּין בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת מְלוּגְמָא. פַּת חַמָּה בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת מְלוּגְמָא⁴⁵⁸⁷ (שבת קיט:).

––––––––

עז מִנַּיִן לְפִקּוּחַ־נֶפֶשׁ שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּבָּת? – רַ' יוֹנָתָן בֶּן־יוֹסֵף אוֹמֵר: “כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם”^{4588 4589} – הִיא מְסוּרָה בְיֶדְכֶם, וְלֹא אַתֶּם מְסוּרִים בְּיָדָהּ. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־מְנַסְיָה אוֹמֵר: “וְשָׁמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת”⁴⁵⁹⁰ – אָמְרָה תוֹרָה; חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת, כְּדֵי שֶׁיִשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה (יומא פ"ה:).

––––––––

עח אָמַר רַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד: בָּעוֹלָם הַזֶּה אָדָם הוֹלֵךְ לִלְקֹט תְּאֵנִים בְּשַׁבָּת אֵין הַתְּאֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ כְלוּם; אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הִיא צֹוַחַת⁴⁵⁹¹ וְאוֹמֶרֶת: “שַׁבָּת הוּא!” (שו“ט ע”ג; ילק"ש ירמיה, רמז שטו).

ב. קִדּוּשׁ־הַחֹדֶשׁ וְעִבּוּר־הַשָּׁנָה

פ “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם”⁴⁵⁹² – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה"? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹרְלוֹגִין,⁴⁵⁹³ כֵּוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ עַל פִּרְקוֹ,⁴⁵⁹⁴ אָמַר לוֹ: בְּנִי, עַד עַכְשָׁו אוֹרְלוֹגִין זֶה הָיָה בְיָדִי, מֵעַכְשָׁו מָסוּר הוּא לָךְ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הָיָה מְקַדֵּשׁ חֳדָשִׁים וּמְעַבֵּר שָׁנִים; כֵּוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶם: עַד עַכְשָׁו חֶשְׁבּוֹנָם שֶׁל חֳדָשִׁים וְשֶׁל שָׁנִים בְּיָדִי, מִכָּאן וְאֵילַךְ הֲרֵי הֵם מְסוּרִים לָכֶם. (תנה"ק בא).

פא חָצֵר גְּדוֹלָה הָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם, וּבֵית־יַעֲזֵק הָיְתָה נִקְרֵאת, וּלְשָׁם כָּל הָעֵדִים מִתְכַּנְסִים,⁴⁵⁹⁵ וּבֵית־דִין בּוֹדְקִין אוֹתָם שָׁם. וּסְעֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹשִׂין לָהֶם, בִּשְׁבִיל שֶׁיְהוּ רְגִילִין לָבוֹא.

כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת־הָעֵדִים? זוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן, וּמַכְנִיסִין אֶת־הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם וְאוֹמְרִין לוֹ: אֱמֹר, כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת־הַלְּבָנָה: לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה, לִצְפוֹנָהּ⁴⁵⁹⁶ אוֹ לִדְרוֹמָהּ. כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ⁴⁵⁹⁷ וּלְאָן הָיָה נוֹטֶה,⁴⁵⁹⁸ וְכַמָּה הָיָה רָחָב? ––– וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ מַכְנִיסִין אֶת־הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים, עֵדוּתָם קַיָּמֶת. וּשְׁאָר כָּל־הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִים אוֹתָם רָאשֵׁי דְבָרִים;⁴⁵⁹⁹ לֹא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהֶם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי־נֶפֶשׁ,⁴⁶⁰⁰ בִּשְׁבִיל שֶׁיְהוּ רְגִילִין לָבוֹא.

רֹאשׁ בֵּית־דִּין אוֹמֵר: מְקֻדָּשׁ; וְכָל הָעָם עוֹנִים אַחֲרָיו: מְקֻדָּשׁ! מְקֻדָּשׁ!

דְּמוּת צוּרוֹת לְבָנוֹת⁴⁶⁰¹ הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּטַבְלָא⁴⁶⁰² וּבַכֹּתֶל בַּעֲלִיָּתוֹ, שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת־הַהֶדְיוֹטוֹת⁴⁶⁰³ וְאוֹמֵר: הֲכָזֶה רָאִיתָ אוֹ כָזֶה? (ר“ה פ”ב, מ"ה–ח).

פב בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ מִכָּל־אָדָם. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַבַּיְתוּסִים⁴⁶⁰⁴ הִתְקִינוּ, שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִים אֶלָּא מִן הַמַּכִּירִים.

מַה־קִּלְקוּל קִלְקְלוּ הַבַּיְתוּסִים? פַּעַם אַחַת בִּקְשׁוּ בַּיְתוּסִים לְהַטְעוֹת אֶת־הַחֲכָמִים, לְפִי שֶׁאֵין בַּיְתוּסִים מוֹדִים שֶׁתְּהֵא עֲצֶרֶת⁴⁶⁰⁵ אֶלָּא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת.⁴⁶⁰⁶ שָׂכְרוּ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם בְּאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, אֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ⁴⁶⁰⁷ וְאֶחָד מִשֶּׁלָּהֶם. שֶׁלָּהֶם הֵעִיד עֵדוּתוֹ וְיָצָא; שֶׁלָּנוּ – אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר, כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת־הַלְּבָנָה? אָמַר לָהֶם: עוֹלֶה הָיִיתִי בְּמַעֲלֵה־אֲדֻמִּים,⁴⁶⁰⁸ וּרְאִיתִיו שֶׁהוּא רָבוּץ⁴⁶⁰⁹ בֵּין שְׁנֵי סְלָעִים, רֹאשׁוֹ דוֹמֶה לְעֵגֶל,⁴⁶¹⁰ אָזְנָיו דּוֹמוֹת לִגְדִי, קַרְנָיו דּוֹמוֹת לִצְבִי וּזְנָבוֹ מֻנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו, וְהֵצַצְתִּי בוֹ וְנִרְתַּעְתִּי⁴⁶¹¹ וְנָפַלְתִּי לַאֲחוֹרָי. וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי – הֲרֵי מָאתַיִם זוּז צְרוּרִים לִי בְּפֻנְדָּתִי…⁴⁶¹²

אָמְרוּ לוֹ: מִי הִזְקִיקְךָ לְכָךְ? אָמַר לָהֶם: שָׁמַעְתִּי שֶׁבִּקְשׁוּ בַּיְתוּסִים לְהַטְעוֹת אֶת־הַחֲכָמִים, אָמַרְתִּי: אֵלֵךְ אֲנִי וְאוֹדִיעַ לָהֶם, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ בְנֵי־אָדָם שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים וְיַטְעוּ אֶת־הַחֲכָמִים. אָמְרּו לוֹ: מָאתַיִם זוּז נְתוּנִים לְךָ בְּמַתָּנָה, וְהַשּׂוֹכֶרְךָ יָבוֹא וְיִמָּתַח עַל הָעַמּוּד.⁴⁶¹³

בְּאוֹתָהּ שָׁעה הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא מִן הַמַּכִּירִים. (שם כב; תוס' ר“ה, פ”א).

פג בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׁוּאוֹת,⁴⁶¹⁴ מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַכּוּתִים,⁴⁶¹⁵ הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ שְׁלוּחִים יוֹצְאִים.⁴⁶¹⁶

כֵּיצַד הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת? מְבִיאִין כְּלוֹנְסָאוֹת⁴⁶¹⁷ שֶׁל אֶרֶז אֲרֻכִּים וְקָנִים⁴⁶¹⁸ וַעֲצֵי־שֶׁמֶן וּנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן, וְכוֹרֵךְ בִּמְשִׁיחָה,⁴⁶¹⁹ וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הָהָר וּמַצִּית בָּהֶם אֶת־הָאוּר, וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא, וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד, עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת־חֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשֵּׁנִי, וְכֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשְּלִישִׁי ––– עַד שֶׁהָיָה רוֹאֶה כָל־הַגּוֹלָה לְפָנָיו כִּמְדוּרַת הָאֵשׁ.

מַהוּ כִמְדוּרַת הָאֵשׁ? שָׁנוּ: כָּל־אֶחָד וְאֶחָד⁴⁶²⁰ נוֹטֵל אֲבוּקָה⁴⁶²¹ בְיָדוֹ וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ גַּגּוֹ (ר"ה כב, כג).

פד “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם”⁴⁶²² – הוּא מָסוּר בְּיֶדְכֶם, וְאֵין אַתֶּם מְסוּרִים בְּיָדוֹ.

מַעֲשֶׁה בְּרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל, שֶׁעָלָה הַיָּרֵחַ עֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְהָלְכוּ הַבֶּהָמִים⁴⁶²³ לְאוֹרוֹ מַהֲלַךְ שְׁלשָׁה מִילִין. רָאָה אוֹתוֹ רַ' חִיָּא, נָטַל צְרוֹרוֹת וְעָפָר וְהָיָה זוֹרֵק בּוֹ. אָמַר: לְמָחָר אָנוּ מְבַקְשִׁים לְחַדֶּשְׁךָ וְעָלִיתָ לְךָ עַכְשָׁו – לֵךְ הִתְכַּסֵּה! מִיָּד נִבְלַע בִּמְקוֹמוֹ (שם כה.; תנה"ק בא).

––––––––

פה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּנִים אֶלָּא בִּיהוּדָה, וְאִם עִבְּרוּהָ בְגָלִיל מְעֻבָּרֶת. הֵעִיד חֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ:⁴⁶²⁴ אִם עִבְּרוּהָ בְגָלִיל אֵינָהּ מְעֻבָּרֶת. אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה בְּחוּצָה־לָאָרֶץ וְאִם עִבְּרוּהָ אֵינָהּ מְעֻבָּרֶת, בְּשֶׁיְכוֹלִים לְעַבְּרָהּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־פַּזִּי: מַה טַּעְמוֹ שֶׁל רַ' חֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ? אָמַר הַכָּתוּב: “לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה”⁴⁶²⁵ – כָּל דְּרִישָׁה שֶׁאַתָּה דוֹרֵשׁ לֹא־תְהֵא אֶלָּא בְּשִׁכְנוֹ שֶׁל מָקוֹם⁴⁶²⁶ (סנה' יא:; ירו' נדר' פ“ו, ה”ח).

פו רַ' חֲנַנְיָה⁴⁶²⁷ בֶּן־אֲחִי רַ' יְהוֹשֻׁעַ עִבֵּר⁴⁶²⁸ בְּחוּצָה־לָאָרֶץ. שָׁלַח לוֹ רַבִּי⁴⁶²⁹ שָׁלשׁ אִגְּרוֹת⁴⁶³⁰ בִּידֵי⁴⁶³¹ רַ' יִצְחָק וְרַ' נָתָן. בְּאַחַת כָּתַב לוֹ: “לִקְדֻשַּׁת חֲנַנְיָהּ”…⁴⁶³² בְּאַחַת כָּתַב: “גְּדָיִים שֶׁהִנַּחְתָּ⁴⁶³³ נַעֲשׂוּ תְיָשִׁים”, וּבְאַחַת כָּתַב: “אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ, צֵא לְךָ לְמִדְבַּר הָאָטָד⁴⁶³⁴ ותְהֵא שׁוֹחֵט וּנְחוּנְיוֹן⁴⁶³⁵ זוֹרֵק”. [קָרָא]⁴⁶³⁶ אֶת־הָרִאשׁוֹנָה – וְכִבְּדָם.⁴⁶³⁷ הַשְּׁנִיָּה – וְכִבְּדָם. הַשְּׁלִישִׁית – וּבִקֵּשׁ לְבַזּוֹתָם,⁴⁶³⁸ אָמְרוּ לוֹ: אִי־אַתָּה יָכוֹל, שֶׁכְּבָר כִּבַּדְתָּנוּ.⁴⁶³⁹

עָמַד רַ' יִצְחָק וְקָרָא: "נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: “אֵלֶּה מוֹעֲדֵי חֲנַנְיָה⁴⁶⁴⁰ בֶּן־אֲחִי רַ' יְהוֹשֻׁעַ”… אָמְרוּ לוֹ: “מוֹעֲדֵי יְיָ”.⁴⁶⁴¹ אָמַר לָהֶם: אֶצְלֵנוּ.⁴⁶⁴²

עָמַד רַ' נָתָן וְהִשְׁלִים: “כִּי מִבָּבֶל תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִנְּהַר־פְּקוֹד”.⁴⁶⁴³ אָמְרו לוֹ: “כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־יְיָ מִירוּשָׁלִָם”,⁴⁶⁴⁴ אָמַר לָהֶם: אֶצְלֵנוּ.

הָלַךְ רַ' חֲנַנְיָה וְקָבַל⁴⁶⁴⁵ עַל רַבִּי אֵצֶל רַ' יְהוּדָה בֶּן־בְּתֵרָה לִנְצִיבִין,⁴⁶⁴⁶ אָמַר לוֹ: אַחֲרֵיהֶם, אַחֲרֵיהֶם⁴⁶⁴⁷!

אָמַר לוֹ: כְּלוּם אֵינִי יוֹדֵעַ⁴⁶⁴⁸ מָה הִנַּחְתִּי שָׁם? מִי יוֹדִיעֵנִי שֶׁמַּכִּירִים הֵם לְחַשֵּׁב כְּמוֹתִי?

– מִכֵּוָן שֶׁהוּא אוֹמֵר “אֵינָם מַכִּירִין כְּמוֹתִי” יִשָּׁמְעוּ לוֹ? – מִכֵּוָן שֶׁהֵם [אוֹמְרִים] “אָנוּ מַכִּירִים לְחַשֵּׁב” יִשָּׁמַע לָהֶם!

עָמַד [רַ' יְהוּדָה בֶּן־בְּתֵרָה] וְרָכַב עַל הַסּוּס,⁴⁶⁴⁹ לִמְקוֹם שֶׁהִגִּיעַ⁴⁶⁵⁰ הִגִּיעַ, וּמְקוֹם שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְשָׁם נוֹהֲגִין בְּקִלְקוּל⁴⁶⁵¹ (ירוש' נדר' פ“ו, ה”ח).

פז קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ בִּשְׁלשָׁה, אֲבָל עִבּוּר הַשָּׁנָה⁴⁶⁵² בַּעֲשָׂרָה זְקֵנִים.

כְּשֶׁהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ נִכְנָסִים לְעַבֵּר אֶת־הַשָּׁנָה – נִכְנָסִים עֲשָׂרָה זְקֵנִים בְּקִיאִים לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְאַב־בֵּית־דִּין עִמָּהֶם, וְנוֹעֲלִים אֶת־הַחַלּוֹנוֹת וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בְּדָבָר כָּל־הַלָּיְלָה. בַּחֲצִי הַלַּיְלָה אוֹמְרִים לְאַב־בֵּית־דִּין: מְבַקְשִׁים אָנוּ לְעַבֵּר אֶת־הַשָּׁנָה, שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת שְׁלשָׁה־עָשָׂר חֹדֶשׁ – גּוֹזֵר אַתָּה עִמָּנוּ? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: מַה שֶּׁדַּעְתְּכֶם אַף אֲנִי עִמָּכֶם. בְּאוֹתָה שָׁעָה יָצָא אוֹר מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ וּבָא לִפְנֵיהֶם, וְהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁנִּתְרַצָּה לָהֶם הָאֱלֹהִים (שמו"ר טו).

פח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה אֶלָּא בִמְזֻמָּנִים לָהּ.⁴⁶⁵³

מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר: הַשְׁכִּימוּ לִי שִׁבְעָה לַעֲלִיָּה.⁴⁶⁵⁴ הִשְׁכִּים וּמָצָא שְׁמוֹנָה. אָמַר: מִי הוּא שֶׁעָלָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת – יֵרֵד! עָמַד שְׁמוּאֵל הַקָּטָן וְאָמַר: אֲנִי הוּא שֶׁעָלִיתִי שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, וְלֹא לְעַבֵּר הַשָּׁנָה עָלִיתִי,⁴⁶⁵⁵ אֶלָּא לִלְמֹד הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה הֻצְרַכְתִּי. אָמַר לוֹ: שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב. רְאוּיוֹת כָּל־הַשָּׁנִים כֻּלָּן לְהִתְעַבֵּר עַל־יָדֶךָ, אֶלָּא אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה אֶלָּא בִמְזֻמָּנִים לָהּ.

וְלֹא שְׁמוּאֵל הַקָּטָן הָיָה, אֶלָּא אָדָם אַחֵר,⁴⁶⁵⁶ וּמֵחֲמַת בִּיּוּשׁ⁴⁶⁵⁷ עָשָׂה כָךְ (סנה' י, יא).

פט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה אֶלָּא אִם כֵּן יִרְצֶה נָשִׂיא. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַךְ לִטּוֹל רְשׁוּת⁴⁶⁵⁸ אֵצֶל שִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁבְּסוּרְיָא וְשָׁהָה לָבוֹא, וְעִבְּרוּ אֶת־הַשָּׁנָה עַל־מְנַת שֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וּכְשֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר: רוֹצֶה אֲנִי – נִמְצֵאת שָׁנָה מְעֻבָּרֶת (שם יא).

צ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה צְרִיכָה מִפְּנֵי הַדְּרָכִים וּמִפְּנֵי הַגְּשָׁרִים⁴⁶⁵⁹ וּמִפְּנֵי תַּנּוּרֵי פְסָחִים⁴⁶⁶⁰ וּמִפְּנֵי גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל⁴⁶⁶¹ שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִמְּקוֹמָן וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ, אֲבָל לא מִפְּנֵי הַשֶּׁלֶג וְלֹא מִפְּנֵי הַצִּנָּה וְלֹא מִפְּנֵי גָלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָקְרוּ מִמְּקוֹמָן.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה לֹא מִפְּנֵי הַגְּדָיִים וְלֹא מִפְּנֵי הַטְּלָאִים⁴⁶⁶² וְלֹא מִפְּנֵי הַגּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פֵרְחוּ,⁴⁶⁶³ אֲבָל עוֹשִׂין אוֹתָם סַעַד לְשָׁנָה.⁴⁶⁶⁴ כֵּיצַד? רַ' יַנַּאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: “מוֹדִיעִים אָנוּ לָכֶם, שֶׁהַגּוֹזָלוֹת רַכִּים וְהַטְּלָאִים דַּקִּים וּזְמַן אָבִיב לֹא הִגִּיעַ,⁴⁶⁶⁵ וְטוֹב הַדָּבָר לְפָנַי וְהוֹסַפְתִּי עַל שָׁנָה זוֹ שְׁלשִׁים יוֹם”.

שָׁנִינוּ, מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל־גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר־הַבָּיִת, וְהָיָה יוֹחָנָן סוֹפֵר הַלָּז עוֹמֵד לְפָנָיו וְשָׁלשׁ אִגְּרוֹת חֲתוּכוֹת⁴⁶⁶⁶ מֻנָּחוֹת לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: טֹל אִגֶּרֶת אַחַת וּכְתֹב: “לְאַחֵינוּ בְנֵי גָלִיל עֶלְיוֹן וּלְאַחֵינוּ בְנֵי גָלִיל תַּחְתּוֹן, שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה. מוֹדִיעִים אָנוּ לָכֶם, שֶׁזְּמַן הַבִּעוּר⁴⁶⁶⁷ הִגִּיעַ לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲטָן שֶׁל זֵיתִים”.⁴⁶⁶⁸ וְטֹל אִגֶּרֶת אַחַת וּכְתֹב: “לְאַחֵינוּ בְנֵי הַדָּרוֹם, שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה. מוֹדִיעִים אָנוּ לָכֶם, שֶׁזְּמַן הַבִּעוּר הִגִּיעַ לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִן עָמְרֵי שִׁבֳּלִים”.⁴⁶⁶⁹ וְטֹל אִגֶּרֶת אַחַת וּכְתֹב: לְאַחֵינוּ בְנֵי גָלֻיּוֹת בָּבֶל וּלְאַחֵינוּ שֶׁבְּמָדַי וּלְשְׁאָר כָּל־גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל, שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה לְעוֹלָם. מוֹדִיעִים אָנוּ לָכֶם, שֶׁהַגּוֹזָלוֹת רַכִּים וְהַטְּלָאִים דַּקִּים וּזְמַן הָאָבִיב לֹא הִגִּיעַ, וְטוֹב הַדָּבָר לְפָנַי וְלִפְנֵי חֲבֵרַי וְהוֹסַפְתִּי עַל שָׁנָה זוֹ שְׁלשִׁים יוֹם (שם).

––––––––

צא שְׁלשָׁה רוֹעֵי בָקָר הָיוּ עוֹמְדִים. שָׁמְעוּ חֲכָמִים מַה שֶּׁאָמָרוּ. אֶחָד אָמַר: אִם הַבָּכִיר וְהָאָפִיל⁴⁶⁷⁰ נוֹצְצִים כְּאֶחָד – הֲרֵי זֶה אֲדָר, וְאִם לֹא – אֵין זֶה אֲדָר;⁴⁶⁷¹ וְאֶחָד אָמַר: אִם הַשּׁוֹר בַּבֹּקֶר בְּשֶׁלֶג יָמוּת,⁴⁶⁷² וּבַצָּהֳרַיִם בְּצֵל תְּאֵנָה יִשְׁכַּב וְיַפְשִׁיט עוֹרוֹ⁴⁶⁷³ – הֲרֵי זֶה אֲדָר, וְאִם לֹא – אֵין זֶה אֲדָר; וְאֶחָד אָמַר: אִם הַקָּדִים עַז מְאֹד יְהֵא וְרוּחַ פִּיךָ יֵצֵא כְנֶגְדּוֹ⁴⁶⁷⁴ – הֲרֵי זֶה אֲדָר, וְאִם לֹא – אֵין זֶה אֲדָר. נִסְתַּיְּעוּ⁴⁶⁷⁵ חֲכָמִים בְּדִבְרֵיהֶם וְעִבְּרוּ אוֹתָהּ שָׁנָה (שם יח:).

צב שָׁלְחוּ לוֹ⁴⁶⁷⁶ לְרָבָא: “זוּג⁴⁶⁷⁷ בָּא מֵרַקַּת⁴⁶⁷⁸ וּתְפָשׂוֹ נֶשֶׁר, וּבְיָדָם דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּלוּז,⁴⁶⁷⁹ וּבִזְכוּת הָרַחֲמִים⁴⁶⁸⁰ וּבִזְכוּתָם יָצְאוּ בְשָׁלוֹם; וַעֲמוּסֵי יַרְכֵי נַחְשׁוֹן⁴⁶⁸¹ בִּקְשׁוּ לִקְבֹּעַ נְצִיב אֶחָד,⁴⁶⁸² וְלֹא הִנִּיחָם אֲרַמִּי הַלָּז,⁴⁶⁸³ אֲבָל בַּעֲלֵי־אֲסֻפּוֹת⁴⁶⁸⁴ נֶאֶסְפוּ וְקָבְעוּ לוֹ נְצִיב אֶחָד בְּיֶרַח שֶׁמֵּת בּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן”⁴⁶⁸⁵ (שם יא:).

ג. רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים

צג רַ' פִּנְחָס וְרַ' חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַ' סִימוֹן אָמְרוּ: מִתְכַּנְּסִים כָּל־מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵימָתַי רֹאשׁ־הַשָּנָה? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: לִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? אֲנִי וְאַתֶּם נִשְׁאַל לְבֵית־דִּין שֶׁל מָטָּה.⁴⁶⁸⁶

שָׁנָה רַ' הוֹשַׁעְיָה: גָּזְרוּ בֵית־דִּין לְמַטָּה וְאָמְרוּ: הַיּוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת: הַעֲמִידוּ בִימָה⁴⁶⁸⁷ וְיַעַמְדוּ סַנֵּגוֹרִין וְיַעַמְדוּ קַטֵּגוֹרִין,⁴⁶⁸⁸ שֶׁאָמְרוּ בָנַי: “הַיּוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה”. נִמְלְכוּ⁴⁶⁸⁹ בֵית־דִּין לְעַבְּרָהּ לְמָחָר, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת: הַעֲבִירוּ בִימָה וְיַעַבְרוּ סַנֵּגוֹרִין וְיַעַבְרוּ קַטֵּגוֹרִין, שֶׁנִּמְלְכוּ בָנַי לְעַבְּרָהּ לְמָחָר, וּמַה־טַּעַם? “כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב”,⁴⁶⁹⁰ וְאִם אֵינוֹ חֹק לְיִשְׂרָאֵל, כְּבַיָּכוֹל אֵינוֹ מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב (ירוש' ר“ה פ”א, ה“ג; שו”ט פא).

צד אָמַר רַ' כְּרֻסְפְּדַאי, אָמַר רַ' יוֹחָנָן: שְׁלשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִים בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה,⁴⁶⁹¹ אֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים,⁴⁶⁹² וְאֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִים, וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִים. צַדִּיקִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתַּר⁴⁶⁹³ לְחַיִּים; רְשָׁעִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתַּר לְמִיתָה; בֵּינוֹנִים⁴⁶⁹⁴ תְּלוּיִם וְעוֹמְדִים⁴⁶⁹⁵ מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים, זָכוּ⁴⁶⁹⁶ – נִכְתָּבִים לְחַיִּים, לֹא זָכוּ – נִכְתָּבִים לְמִיתָה (ר“ה טז:; ע”י).

צה אָמַר רַ' יִצְחָק: לָמָּה תוֹקְעִין וּמְרִיעִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִין, וְתוֹקְעִין וּמְרִיעִין כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִין? כְּדֵי לְעַרְבֵּב הַשָּׂטָן.

אָמַר רַ' אַבַּהוּ: לָמָּה תוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: תִּקְעוּ לְפָנַי בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֹּר לָכֶם עֲקֵדַת יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם, וּמַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ עֲקַדְתֶּם עַצְמְכֶם לְפָנָי (שם טז).

צו אָמַר רַ' אַבָּהוּ: אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה אֵין יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה⁴⁶⁹⁷ לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וּבְיוֹם־הַכִּפּוּרִים? אָמַר לָהֶם: אֶפְשָׁר מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין וְסִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִים לְפָנָיו – וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה! (שם לב).

––––––––

צז אָמַר רַ' תַנְחוּמָא: מַעֲשֶׂה בְּחַיָּט אֶחָד בְּרוֹמִי שֶׁהָלַךְ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לִקַּח⁴⁶⁹⁸ דָּג בַּשּׁוּק. לֹא מָצָא שָׁם אֶלָּא דָּג אֶחָד. עָמַד הוּא וְעַבְדּוֹ שֶׁל אִפַּרְכוֹס⁴⁶⁹⁹ עַל הַמִּקָּח.⁴⁷⁰⁰ הָיָה זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בְדָמִים⁴⁷⁰¹ וְזֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בְדָמִים, עַד לִשְׁנֵים־עָשָׂר דִּינָרִים. לְקָחוֹ הַחַיָּט. בִּשְׁעַת סְעֻדָּה אָמַר הָאִפַּרְכוֹס לְעַבְדּוֹ: לָמָּה לֹא הֵבֵאתָ לִּי דָּג? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, לָמָּה אַעְלִים מִמֶּךָּ? הָלַכְתִּי לַשּׁוּק, וְלֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא דָג אֶחָד, וְנִמְצֵאתִי אֲנִי וִיהוּדִי עוֹמְדִים עָלָיו, וְהֶעֱלָה בְדָמָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ⁴⁷⁰² לִשְׁנֵים־עָשָׂר דִּינָרִים. מֶה הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ – שֶׁנָּבִיא לְךָ דָּג בִּשְׁנֵים־עָשָׂר דִּינָרִים? אֶתְמְהָה! אָמַר לוֹ: מִי הוּא? אָמַר לוֹ: אָדָם פְּלוֹנִי. אָמַר לוֹ: לֵךְ וּצְוַח⁴⁷⁰³ לוֹ שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אוֹצָר וִיהֵא לַמֶּלֶךְ. הָלַךְ וְצָוַח לוֹ. אָמַר לוֹ: חַיָּט אֲנִי. אָמַר לוֹ: מָה רָאִיתָ, חַיָּט יְהוּדִי, שֶׁאַתָּה אוֹכֵל דָּג בִּשְׁנֵים־עָשָׂר דִּינָרִים? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, יֶשׁ־לָנוּ יוֹם אֶחָד שֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל כָּל־הָעֲבֵרוֹת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים בְּכָל־יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ יוֹם זֶה לֹא נְכַבְּדֶנּוּ? אָמַר לוֹ: כֵּוָן שֶׁהֵבֵאתָ רְאָיָה⁴⁷⁰⁴ לִדְבָרֶיךָ הֲרֵי אַתָּה פָטוּר.

מַה־פָּרַע⁴⁷⁰⁵ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? הָלַךְ [הַחַיָּט] וְקָרַע אוֹתוֹ דָג, וְזִמֵּן לוֹ [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא] בְּתוֹכוֹ מַרְגָּלִית טוֹבָה, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס הֵימֶנָּה כָּל־יָמָיו (ב“ר יא; פסיק”ר כג).

––––––––

צח הָאוֹמֵר: “אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב” – אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ⁴⁷⁰⁶ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה; אֶחֱטָא וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר – אֵין יוֹם־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם⁴⁷⁰⁷ – יוֹם־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – אֵין יום־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת־חֲבֵרוֹ. אֶת זוֹ דָרַשׁ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה: “מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ”⁴⁷⁰⁸ – עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – אֵין יוֹם־ הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

אָמַר רַ' עֲקִיבָא: אַשְׁרֵיכֶם, יִשְׂרָאֵל, לְפִנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִים וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם? – אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם! שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל־גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם”;⁴⁷⁰⁹ וְאוֹמֵר: “מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ”⁴⁷¹⁰ – מה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת־הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְטַהֵר אֶת־יִשְׂרָאֵל (יומא פה:).

צט אַתָּה מוֹצֵא “הַשָּׂטָן” בְּגֵמַטְרִיָּא⁴⁷¹¹ שׁס"ד, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה חָסֵר אֶחָד. כָּל־יְמוֹת הַשָּׁנָה יֵשׁ רְשׁוּת לַשָּׂטָן לְהַשְׂטִין⁴⁷¹² לְיִשְׂרָאֵל, חוּץ מִיּוֹם־הַכִּפּוּרִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין לְךָ רְשׁוּת לִגַּע בָּהֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֵךְ וּרְאֵה בַּמֶּה הֵם עֲסוּקִים. כֵּוָן שֶׁהוֹלֵךְ וּמוֹצֵא אוֹתָם כֻּלָּם בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָה, לְבוּשִׁים בְּגָדִים לְבָנִים וּמְעֻטָּפִים כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, מִיָּד חוֹזֵר בְּבוּשָׁה וּבִכְלִמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַה־מָּצָאתָ בְּבָנָי? אָמַר לוֹ: הֲרֵי הֵם כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וְאֵינִי יָכוֹל לִגַּע בָּהֶם. מִיָּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹבֵל אוֹתוֹ⁴⁷¹³ וּמְבַשֵּׂר לָהֶם: סָלָחְתִּי (שו"ט כז).

ק “שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה”⁴⁷¹⁴ – “שְׁחוֹרָה אֲנִי” כָּל־יְמוֹת־הַשָּׁנָה, “וְנָאוָה” אֲנִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (שהש"ר א).

––––––––

קא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: לֹא הָיוּ יָמִים־טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם־הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן⁴⁷¹⁵ שְׁאוּלִים,⁴⁷¹⁶ שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת־מִי שֶׁאֵין לוֹ. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת⁴⁷¹⁷ בִּכְרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? – "בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ? אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בְּנוֹי,⁴⁷¹⁸ תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה – “שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת־יְיָ הִיא תִתְהַלָּל”.⁴⁷¹⁹

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יְפֵיפִיּוֹת שֶׁבָּהֶן מֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? – “תְּנוּ עֵינֵיכֶם בְּיֹפִי, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה אֶלָּא לְיֹפִי”. מְיֻחָסוֹת שֶׁבָּהֶן מֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? ־ “תְּנוּ עֵינֵיכֶם בַּמִּשְׁפָּחָה, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים”.⁴⁷²⁰ עֲשִׁירוֹת שֶׁבָּהֶן מֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? ־ “תְּנוּ עֵינֵיכֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן”. בֵּינוֹנִיּוֹת וַעֲנִיּוֹת וּמְכֹעָרוֹת⁴⁷²¹ שֶׁבָּהֶן מֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? – “קְחוּ מִקַּחֲכָם⁴⁷²² לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבִלְבַד שֶׁתְּעַטְּרוּנוּ בִּזְהוּבִים”⁴⁷²³ (תענ' כו:, לא.; ע"י).

ד. רְגָלִים

קב “בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם”⁴⁷²⁴ – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הַשִּׂמְחָה נָאָה לָכֶם, הַמּוֹעֲדִים נָאִים לָכֶם, יָמִים טוֹבִים נָאִים לָכֶם.

“יָסַפְתָּ לַגּוֹי”⁴⁷²⁵ – לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם אִם אַתָּה מַרְבֶּה לָהֶם יָמִים טוֹבִים, אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּפוֹחֲזִין,⁴⁷²⁶ נִכְנָסִין לְבָתֵּי תֵיאַטְרָאוֹת וּלְבָתֵּי קִרְקְסָאוֹת וּמַכְעִיסִין אוֹתְךָ בְּדִבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם; אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָם כֵּן, אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם יָמִים טוֹבִים – הֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים, וְנִכְנָסִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּמַרְבִּים בִּתְפִלּוֹת (ילק"ש פנחס כט).

קג שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת־רַ' עֲקִיבָא בְּצִפּוֹרֵי, אָמַר לוֹ: לָמָה אַתֶּם עוֹשִׂים מוֹעֲדוֹת, לֹא כָּךְ אָמַר לָכֶם [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: “חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי”?⁴⁷²⁷ אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אִלּוּ אָמַר: חֳדָשַׁי וּמוֹעֲדַי שָׂנְאָה נַפְשִׁי", הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ; לֹא אָמַר אֶלָּא “חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם” – אוֹתָם מוֹעֲדוֹת שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי… אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ”.⁴⁷²⁸ אֲבָל הַמּוֹעֲדוֹת הָאֵלּוּ אֵינָם בְּטֵלִים לְעוֹלָם, וְלֹא הֶחֳדָשִׁים. לָמָּה? שֶׁהֵם לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ”.⁴⁷²⁹ (תנה“ק פנחס; ילק”ש ישעיה א).

קד אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה: כָּל־הַמְבַזֶּה אֶת־הַמּוֹעֲדוֹת כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה־לָּךְ”,⁴⁷³⁰ וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו:⁴⁷³¹ “אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר”.⁴⁷³² (פס' קיח:).

קה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חַיָּב אָדָם לְשַׂמֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי־בֵיתוֹ בְּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וגו'.⁴⁷³³

בַּמֶּה מְשַׂמְּחָם? – בְּיָיִן. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲנָשִׁים בְּרָאוּי לָהֶם וְנָשִׁים בְּרָאוּי לָהֶן. אֲנָשִׁים בְּרָאוּי לָהֶם – בְּיָיִן; וְנָשִׁים בַּמֶּה? שָׁנָה רַב יוֹסֵף: בְּבָבֶל – בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין,⁴⁷³⁴ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – בְּבִגְדֵי פִשְׁתָּן מְגֹהָצִים⁴⁷³⁵ (שם קט; ע"י).

קו שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ לְאָדָם בְּיוֹם־טוֹב אֶלָּא אוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אוֹ יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: חַלְּקֵהוּ – חֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְחֶצְיוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרָשׁוּ; כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “עֲצֶרֶת לַייָ אֱלֹהֶיךָ”,⁴⁷³⁶ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם”⁴⁷³⁷ – הָא כֵיצַד? רַ' אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אוֹ כֻלּוֹ לַייָ⁴⁷³⁸ אוֹ כֻלּוֹ לָכֶם;⁴⁷³⁹ וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ סָבַר: חַלְּקֵהוּ – חֶצְיוֹ לַייָ וְחֶצְיוֹ לָכֶם (שם סח:; ביצה טו:).

קז לֹא נִתְּנוּ הַמּוֹעֲדוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לַהֲנָאַת עַצְמָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַתֶּם הֶהֱנֵיתֶם עַצְמְכֶם – תִּהְיוּ שׁוֹנִים⁴⁷⁴⁰ לְשָׁנָה הַבָּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה”⁴⁷⁴¹ – תִּהְיוּ שׁוֹנִים מִיָּמִים יָמִימָה (תנח' בראשית).

קח “בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב”⁴⁷⁴² – רַ' לֵוִי פֵּרַשׁ הַמִּקְרָא: בְּיָמִים טוֹבִים שֶׁנָּתַתִּי לְךָ תְּהֵא שָׂמֵחַ וּמְשַׂמֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אִם תָּבוֹא שָׁנָה בְּלֹא בַצֹּרֶת – צֵא לְכַרְמְךָ, רְאֵה וּשְׂמָח, רְאֵה אֶת־זֵיתְךָ וּשְׂמָח! (קה"ר ז).

קט אָמַר רַ' יִצְחָק: חַיָּב אָדָם לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ⁴⁷⁴³ בְּרָגֶל (ר"ה טז).

קי אָמַר רַ' יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁחַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל⁴⁷⁴⁴ פְּנֵי רַבּוֹ בְּרָגֶל? שֶׁנֶּאֱמַר: “מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת⁴⁷⁴⁵ אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא־חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת?”⁴⁷⁴⁶

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֶלְעַאי, שֶׁהָלַךְ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר רַבּוֹ בְּלֹד בְּרָגֶל. אָמַר לוֹ: אֶלְעַאי, אֵינְךָ מִשּׁוֹבְתֵי הָרֶגֶל⁴⁷⁴⁷! שֶׁהָיָה רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת־הָעַצְלָנִין, שֶׁאֵין יוֹצְאִים מִבָּתֵּיהֶם בְּרָגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וגו' ".⁴⁷⁴⁸ (סוכה כז:).

––––––––

קיא אַתָּה מוֹצֵא שָׁלשׁ שְׂמָחוֹת כָּתוּב בֶּחָג:⁴⁷⁴⁹ “וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ”,⁴⁷⁵⁰ “וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ”,⁴⁷⁵¹ “וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים”,⁴⁷⁵² אֲבָל בַּפֶּסַח אֵין אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכָּתוּב בּוֹ אֲפִלּוּ שִׂמְחָה אֶחָת. לָמָּה? שֶׁבַּפֶּסַח הַתְּבוּאָה נִדּוֹנֵית⁴⁷⁵³ וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אִם עוֹשָׂה הַשָּׁנָה תְבוּאָה וְאִם אֵינָהּ עוֹשָׂה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁאֵין כָּתוּב בַּעֲצֶרֶת⁴⁷⁵⁴ אֶלָּא שִׂמְחָה אֶחָת: "וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַייָ אֱלֹהֶיךָ… וְשָׂמַחְתָּ… אַתָּה וּבִנְךָ וגו' ".⁴⁷⁵⁵ וְלָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁהַתְּבוּאָה נִכְנֶסֶת בִּפְנִים.⁴⁷⁵⁶ וּמַה־טַּעַם אֵין כָּתוּב בָּהּ שְׁתֵּי שְׂמָחוֹת?⁴⁷⁵⁷ מִפְּנֵי שֶׁפֵּרוֹת הָאִילָן נִדּוֹנִים. אֲבָל בֶּחָג, שֶׁהַתְּבוּאָה וּפֵרוֹת הָאִילָן בִּפְנִים, לְפִיכָךְ כָּתוּב בּוֹ שָׁלשׁ שְׂמָחוֹת.

דָּבָר אַחֵר: [לָמָה אֵין אַתָּה מוֹצֵא בַפֶּסַח אֲפִלוּ שִׂמְחָה אֶחָת?] בִּשְׁבִיל שֶׁמֵּתוּ בוֹ הַמִּצְרִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא: כָּל־שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג אָנוּ קוֹרִין בָּהֶם אֶת־הַהַלֵּל, אֲבָל בַּפֶּסַח אֵין אָנוּ קוֹרִין אֶת־הַהַלֵּל אֶלָּא בְּיוֹם־טוֹב רִאשׁוֹן וְלֵילוֹ. לָמָּה? מִשּׁוּם “בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ”⁴⁷⁵⁸ (ילק"ש אמור כג).

קיב שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יְהוּדָה מִשּׁוּם רַ' עֲקִיבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה: הָבִיאוּ עֹמֶר בַּפָּסַח? מִפְּנֵי שֶׁהַפֶּסַח זְמַן תְּבוּאָה⁴⁷⁵⁹ הוּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הָבִיאוּ לְפָנַי עֹמֶר בַּפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁתִּתְבָּרֵךְ לָכֶם תְּבוּאָה שֶׁבֶּשָׂדוֹת. וּמִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה: הָבִיאוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בַּעֲצֶרֶת? מִפְּנֵי שֶׁעֲצֶרֶת זְמַן פֵּרוֹת הָאִילָן הוּא, אָמַר־הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הָבִיאוּ לְפָנַי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בַּעֲצֶרֶת, כְּדֵי שֶׁיִתְבָּרְכוּ לָכֶם פֵּרוֹת הָאִילָן. וּמִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה: נַסְּכוּ לְפָנַי מַיִם⁴⁷⁶⁰ בֶּחָג? מִפְּנֵי שֶׁהַחַג זְמַן גִּשְׁמֵי שָׁנָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: נַסְּכוּ לְפָנַי מַיִם בֶּחָג, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לָכֶם גִּשְׁמֵי שָׁנָה. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִמְרוּ לְפָנַי מַלְכֻיּוֹת, זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת⁴⁷⁶¹ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, מַלְכֻיּוֹת – כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם, זִכְרוֹנוֹת – כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה זִכְרוֹנְכֶם לְפָנַי לְטוֹבָה, וּבַמֶּה? – בַּשּׁוֹפָר (ר“ה טז.; ע”י).

––––––––

קיג הָיוּ בַּיְתוּסִים אוֹמְרִים: עֲצֶרֶת אַחַר הַשַּׁבָּת.⁴⁷⁶² נִטְפַּל לָהֶם⁴⁷⁶³ רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וְאָמַר לָהֶם: שׁוֹטִים, מִנַּיִן לָכֶם? וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁהָיָה מְשִׁיבוֹ, חוּץ מִזָּקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מְפַטְפֵּט⁴⁷⁶⁴ כְּנֶגְדוֹ וְאָמָר: משֶׁה רַבֵּנוּ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה, וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲצֶרֶת יוֹם אֶחָד הוּא, עָמַד וְתִקְּנָה אַחַר שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיְהוּ יִשְׂרָאֵל מִתְעַנְּגִים שְׁנֵי יָמִים. קָרָא עָלָיו מִקְרָא זֶה: “אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר־שֵׂעִיר”⁴⁷⁶⁵ – וְאִם משֶׁה רַבֵּנוּ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה לָמָּה אֵחֲרָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה? אָמַר לוֹ: רַבִּי, בְּכָךְ אַתָּה פוֹטְרֵנִי? אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה, וְלֹא תְהֵא תוֹרָה שְׁלֵמָה שֶׁלָּנוּ כְּשִׂיחָה בְטֵלָה שֶׁלָּכֶם? כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם”⁴⁷⁶⁶ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה”⁴⁷⁶⁷ – הָא כֵיצַד?⁴⁷⁶⁸ כָּאן בְּיוֹם־טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,⁴⁷⁶⁹ כָּאן בְּיוֹם־טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע שַׁבָּת⁴⁷⁷⁰ (מנח' סה).

––––––––

קיד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “בַּסֻכֹּת תֵּשְׁבוּ”⁴⁷⁷¹ – תֵּשְׁבוּ כְעֵין תָּדוּרוּ;⁴⁷⁷² מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל־שִׁבְעַת הַיָּמִים עוֹשֶׂה אָדָם סֻכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרָאי, כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים – מַעֲלָם לַסֻּכָּה, מַצָּעוֹת נָאוֹת – מַעֲלָן לַסֻּכָּה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּל בַּסֻּכָּה וּמְשַׁנֵּן⁴⁷⁷³ בַּסֻּכָּה (סוכה כח:).

קטו אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלָּיְלָה. שָׁאַל אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל אַגְרִפַּס⁴⁷⁷⁴ הַמֶּלֶך אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: כְּגוֹן אֲנִי, שֶׁאֵינִי רָגִיל לֶאֱכֹל אֶלָּא סְעֻדָּה אַחַת בַּיּוֹם – מַהוּ שֶׁאֹכַל סְעֻדָּה אַחַת וְאֶפָּטֵר? אָמַר לוֹ: בְּכָל־יוֹם וָיוֹם אַתָּה מַמְשִׁיךְ כַּמָּה פַרִפְּרָאוֹת⁴⁷⁷⁵ לִכְבוֹד עַצְמֶךָ – וְעַכְשָׁו אִי אַתָּה מַמְשִׁיךְ פַּרְפֶּרֶת אַחַת לִכְבוֹד קוֹנֶךָ?⁴⁷⁷⁶ (סוכה כז.).

קטז שָׁנִינוּ, רַ' אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר: כָּךְ הָיָה מִנְהָגָם שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלָיִם: אָדָם יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ, הוֹלֵךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת⁴⁷⁷⁷ לוּלָבוֹ בְיָדוֹ, קוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ, קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְנוֹשֵׂא אֶת־כַּפָּיו, מַנִּיחוֹ עַל־גַּבֵּי קַרְקַע, הוֹלֵךְ לְבַקֵּר חוֹלִים וּלְנַחֵם אֲבֵלִים לוּלָבוֹ בְיָדוֹ, נִכְנָס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ מְשַׁגֵּר לוּלָבוֹ⁴⁷⁷⁸ בְּיַד בְּנוֹ וּבְיַד עַבְדּוֹ וּבְיַד שְׁלוּחוֹ. לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה הָיוּ זְרִיזִים בְּמִצְוֹת⁴⁷⁷⁹ (שם מא:).

קיז "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם וגו' "⁴⁷⁸⁰ – מִשֶּׁלָכֶם. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי־חוֹבָתוֹ בְּיוֹם־הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה.

וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה וְלֹא הָיָה לוּלָב אֶלָּא לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּלְבָד, שֶׁלְּקָחוֹ⁴⁷⁸¹ בְּאֶלֶף זוּז. נְטָלוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְיָצָא בוֹ וּנְתָנוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּמַתָּנָה;⁴⁷⁸² נְטָלוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְיָצָא בוֹ וּנְתָנוֹ לְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה בְּמַתָּנָה; נְטָלוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְיָצָא בוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה לְרַ' עֲקִיבָא; נְטָלוֹ רַ' עֲקִיבָא וְיָצָא בוֹ וְהֶחֱזִירוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל (שם).

קיח “בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם”⁴⁷⁸³ – לְמֶלֶךְ שֶׁזִּמֵּן אֶת־בָּנָיו לִסְעֻדָּה לְכָךְ וְכָךְ יָמִים. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם לִפָּטֵר⁴⁷⁸⁴ אָמַר לָהֶם: בָּנַי, בְּבַקָּשָּׁה מִכֶּם, עַכְּבוּ עִמִּי עוֹד יוֹם אֶחָד⁴⁷⁸⁵ – קָשָׁה עָלַי פְּרִידַתְכֶם (סוכה נה:; רש“י ויקרא כ”ג, לו).

קיט אָמַר רַ' לֵוִי: בְּכָל־חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ שֶׁבְּקַיִץ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל מוֹעֵד; בְּנִיסָן נָתַן לָהֶם פֶּסַח, בְּאִיָּר נָתַן לָהֶם פֶּסַח קָטָן,⁴⁷⁸⁶ בְּסִיוָן נָתַן לָהֶם עֲצֶרֶת,⁴⁷⁸⁷ בְּתַמּוּז הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִתֵּן לָהֶם מוֹעֵד גָּדוֹל, וְעָשׂוּ הָעֵגֶל וּבִטֵּל תַּמּוּז וְאָב וֶאֱלוּל; וּבָא תִשְׁרִי וּפָרַע לָהֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים וְהֶחָג.⁴⁷⁸⁸ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לַאֲחֵרִים הוּא פוֹרֵעַ וְשֶׁלּוֹ אֵינוֹ נוֹטֵל? תֶּן־לוֹ יוֹמוֹ – “בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם”.⁴⁷⁸⁹ זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “תֶּן־חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה”⁴⁷⁹⁰ – “תֶּן־חֵלֶק” לְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, “וְגַם לִשְׁמוֹנָה” – הִזְהִיר אַף בִּקְדֻשַּׁת יוֹם הַשְּׁמִינִי (ילק"ש פנחס כט).

קכ “עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם”⁴⁷⁹¹ – לְהַלָּן אוֹמֵר “עֲצֶרֶת לַייָ אֱלֹהֶיךָ”,⁴⁷⁹² וְכָאן “עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם” – אָמַר רַ' חֲנִינָא בַּר אַדָּא: בַּפֶּסַח אֲנִי נוֹעֵל בִּפְנֵיכֶם אֶת־הָרוּחוֹת וְאֶת־הַגְּשָׁמִים, בִּשְׁבִיל שֶׁתִּזָּקְקוּ לִמְלֶאכֶת הַשָּׂדֶה, אֲבָל בֶּחָג אַתֶּם נוֹעֲלִים עַצְמְכֶם מִלְפָנַי,⁴⁷⁹³ וַאֲנִי פוֹתֵחַ לָכֶם אֶת־הָאוֹצָרוֹת שֶׁבָּהֶם הָרוּחוֹת וְשֶבָּהֶם הַגְּשָׁמִים (שם).

קכא אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֵׁם שֶׁעֲצֶרֶת שֶׁל פֶּסַח⁴⁷⁹⁴ רְחוֹקָה חֲמִשִּׁים יוֹם, אַף זֹאת⁴⁷⁹⁵ הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת רְחוֹקָה חֲמִשִּׁים יוֹם, וְלָמָּה הִיא סְמוּכָה לֶחָג? אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה, מֵהֶם נְשׂוּאִים בְּמָקוֹם רָחוֹק וּמֵהֶם נְשׂוּאִים בְּמָקוֹם קָרוֹב. כְּשֶׁהָיוּ מְבַקְשִׁים אוֹתָם שֶׁהָיוּ נְשׂוּאִים בְּמָקוֹם קָרוֹב בָּאִים אֶצְלוֹ וּכֶשֶׁהָיוּ מְבַקְשִׁים לֵלֵךְ וְלַחֲזֹר, הָיוּ הוֹלְכִים וּבָאִים וּמַנִּיחָם,⁴⁷⁹⁶ לָמָּה כָּךְ? שֶׁהַדֶּרֶךְ קְרוֹבָה, וְכָל יוֹם שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לֵלֵךְ הָיוּ הוֹלְכִים וּבָאִים. אֲבָל אוֹתָם שֶׁהָיוּ נְשׂוּאִים בְּמָקוֹם רָחוֹק בָּאִים אֶצְלוֹ, וּכְשֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁים לֵלֵךְ הָיָה כוֹבְשָׁם⁴⁷⁹⁷ עוֹד יוֹם אֶחָד אֶצְלוֹ. כָּךְ בְּפֶסַח יְמֵי הַקַּיִץ, וְהֵם עוֹלִים בַּעֲצֶרֶת לִירוּשָׁלַיִם אַחַר חֲמִשִּׁים יוֹם, אֲבָל עַכְשָׁו אַחַר הֶחָג יְמוֹת הַגְּשָׁמִים הֵם וְהַדְּרָכִים טְרֵחוֹת,⁴⁷⁹⁸ לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא: עַד שֶׁהֵם כָּאן – יַעֲשׂוּ אֶת־הָעֲצֶרֶת. הָוֵי “בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת”⁴⁷⁹⁹ (שם).

ה. חֲנֻכָּה וּפוּרִים

קכב בִּימֵי מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה גָּזְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בְרִיחַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יַחֲקֹק עָלָיו “אֵין לִי חֵלֶק וְנַחֲלָה בֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל”; מִיָּד הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל וְעָקְרוּ בְרִיחִים שֶׁבְּבָתֵּיהֶם. עוֹד גָּזְרוּ, שֶׁכָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ שׁוֹר יִכְתֹּב עַל קַרְנוֹ: “אֵין לִי חֵלֶק וְנַחֲלָה בֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל”; מִיָּד הָלְכוּ יִשְׁרָאֵל וּמָכְרוּ שׁוֹרֵיהֶם. (מד' לחנ').

קכג לָמָּה מַדְלִיקִין נֵרוֹת בַּחֲנֻכָּה? בְּשָׁעָה שֶנִּצְּחוּ בָנָיו שֶׁל חַשְׁמוֹנַאי וְנִכְנְסוּ לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, מָצְאוּ שָׁם שְׁמוֹנָה שַׁפּוּדִים⁴⁸⁰⁰ שֶׁל בַּרְזֶל, וְקָבְעוּ אוֹתָם,⁴⁸⁰¹ וְהִדְלִיקוּ בְתוֹכָם נֵרוֹת (פסיק').

––––––––

קכד מִשֶּׁנִכְנָס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה (תענ' כט.).

קכה אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: שָׁלְחָה לָהֶם אֶסְתֵּר לַחֲכָמִים: קְבָעוּנִי לְדוֹרוֹת.⁴⁸⁰² שָׁלְחוּ לָהּ: קִנְאָה אַתְּ מְעוֹרֶרֶת עָלֵינוּ לְבֵין הָאֻמּוֹת.⁴⁸⁰³ שָׁלְחָה לָהֶם: כְּבָר כְּתוּבָה אֲנִי בְּדִבְרֵי־הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס (מג' ז.).

קכו אָמַר רָבָא: חַיָּב אָדָם לְהִתְבַּסֵּם⁴⁸⁰⁴ בְּפוּרִים עַד שֶׁלֹּא יֵדַע בֵּין “אָרוּר הָמָן” לְ“בָרוּךְ מָרְדְּכָי”.

רַבָּה וְרַ' זֵירָא עָשׂוּ סְעֻדַּת פּוּרִים בְּיָחַד. נִתְבַּסֵּם רַבָּה, עָמַד וּשְׁחָטוֹ לְרַ' זֵירָא. לְמָחָר בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְהֶחֱיָהוּ. לְשָׁנָה⁴⁸⁰⁵ אָמַר לוֹ: יָבוֹא מַר וְנַעֲשֶׂה סְעֻדַּת פּוּרִים בְּיָחַד. אָמַר לוֹ: לֹא בְכָל־שָׁעָה וְשָׁעָה מִתְרַחֵשׁ נֵס⁴⁸⁰⁶ (שם).

ו. מְגִלַּת תַּעֲנִית

קכז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִי כָתַב מְגִלַּת תַּעֲנִית?⁴⁸⁰⁷ אָמְרוּ: חֲנַנְיָה בֶן־חִזְקִיָּה⁴⁸⁰⁸ וְסִיעָתוֹ,⁴⁸⁰⁹ שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אֶת־הַצָּרוֹת⁴⁸¹⁰.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: אַף אָנוּ מְחַבְּבִים אֶת־הַצָּרוֹת, אֲבָל מַה־נַּעֲשֶׂה, שֶׁאִם בָּאנוּ לִכְתֹּב אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִים.⁴⁸¹¹ דָּבָר אַחֵר: אֵין שׁוֹטֶה נִפְגָּע.⁴⁸¹² דָּבָר אַחֵר: אֵין בְּשַׂר הַמֵּת מַרְגִּישׁ בְּאִזְמֵל⁴⁸¹³ (שבת יג:).

קכח רַב וְרַ' חֲנִינָא אוֹמְרִים: בָּטְלָה מְגִלַּת תַּעֲנִית.⁴⁸¹⁴ בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם⁴⁸¹⁵ יִהְיוּ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֵין שָׁלוֹם – צוֹם. רַ' יוֹחָנָן וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אוֹמְרִים: לֹא בָטְלָה מְגִלַּת תֲּעִנית; הַלָּלוּ הֵם שֶׁתְּלָאָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ,⁴⁸¹⁶ אֲבָל אֵלוּ⁴⁸¹⁷ בִּמְקוֹמָם עוֹמְדִים (ר"ה יח:).

ז. צוֹמוֹת

קכט חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת־אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה־בְאָב. בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת⁴⁸¹⁸ וּבָטֵל הַתָּמִיד⁴⁸¹⁹ וְהָבְקְעָה הָעִיר⁴⁸²⁰ וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס⁴⁸²¹ אֶת־הַתּוֹרָה וְהָעֳמַד צֶלֶם בְּהֵיכָל.⁴⁸²² בְּתִּשְׁעָה־בְאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ,⁴⁸²³ וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר⁴⁸²⁴ וְנֶחֶרְשָׁה הָעִיר⁴⁸²⁵ (תענ' כו).

קל אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן: אַרְבָּעָה דְבָרִים הָיָה רַ' עֲקִיבָא דוֹרֵשׁ וְאֵין אֲנִי דּוֹרֵשׁ כְּמוֹתוֹ.⁴⁸²⁶

“צוֹם הָרְבִיעִי”⁴⁸²⁷ – זֶה תִּשְׁעָה בְתַמּוּז⁴⁸²⁸ שֶׁבּוֹ הָבְקְעָה הָעִיר; “צוֹם הַחֲמִישִׁי”⁴⁸²⁹ – זֶה תִּשְׁעָה בְאָב, שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף בֵּית אֱלֹהֵינוּ; “צוֹם הַשְּׁבִיעִי”⁴⁸³⁰ – זֶה שְׁלשָׁה בִתִשְׁרִי, שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן־אֲחִיקָם,⁴⁸³¹ שֶׁהֲרָגוֹ יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה; לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה מִיתָתָם שֶׁל צַדִּיקִים כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ; “צוֹם הָעֲשִׂירִי”⁴⁸³² – זֶה עֲשָׂרָה בְטֵבֵת, שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלָיִם. וַהֲלֹא הָיָה רָאוּי זֶה לִכָּתֵב רִאשׁוֹן,⁴⁸³³ וְלָמָּה נִכְתַּב אַחֲרוֹן? כְּדֵי לְהַסְדִּיר חֳדָשִׁים כְּסִדְרָם.⁴⁸³⁴ וַאֲנִי אֵינִי אוֹמֵר כֵּן, אֶלָּא: “צוֹם הָעֲשִׂירִי” – זֶה חֲמִשָּׁה בְטֵבֵת, שֶׁבּוֹ בָּאַת שְׁמוּעָה לַגּוֹלָה⁴⁸³⁵ שֶׁהֻכְּתָה הָעִיר, וְעָשׂוּ יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם שְׂרֵפָה. וְנִרְאִין דְּבָרַי מִדְּבָרָיו, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְהוּא אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן וְעַל אַחֲרוֹן רִאשׁוֹן; אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹנֶה לְסֵדֶר חֳדָשִׁים וַאֲנִי מוֹנֶה לְסֵדֶר פֻּרְעָנֻיּוֹת (ר“ה יח:; תוספ' סוטה פ”ו; ילק"ש זכריה ח').

קלא מִשֶּׁנִּכְנָס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה ⁴⁸³⁶ (תענ' כו:).

קלב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַאי: עֶרֶב תִּשְׁעָה־בְאָב מְבִיאִין לוֹ פַּת חֲרֵבָה בְּמֶלַח, וְיוֹשֵׁב בֵּין תַּנּוּר לְכִירַיִם, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עָלֶיהָ קִיתוֹן שֶׁל מַיִם, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו. (תענ' ל).

קלג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל־מִצְוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּאֵבֶל נוֹהֲגוֹת בְּתִשְׁעָה־בְאָב: אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה⁴⁸³⁷ וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְאָסוּר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה⁴⁸³⁸ וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים וְלִשְׁנוֹת בְּמִשְׁנָה בְּשִׁשָּׁה סְדָרִים וּבְמִדְרָשׁ וּבַהֲלָכוֹת וּבָאַגָּדוֹת, אֲבָל קוֹרֵא הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל⁴⁸³⁹ לִקְרוֹת וְשׁוֹנֶה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לִשְׁנוֹת, וְקוֹרֵא בְּקִינוֹת וּבְאִיּוֹב וּבִדְבָרִים הָרָעִים שֶׁבְּיִרְמְיָה, וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן אֵינָם בְּטֵלִין – דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף אֵינוֹ קוֹרֵא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לִקְרוֹת וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לִשְׁנוֹת, אֲבָל קוֹרֵא הוּא בְּאִיּוֹב וּבְקִינוֹת וּבִדְבָרִים הָרָעִים שֶׁבְּיִרְמְיָה וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן בְּטֵלִין בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְחֵי־לֵב”⁴⁸⁴⁰ (תענ' ל.).

קלד יֵשׁ שֶׁקּוֹרִין סֵפֶר קִינוֹת בָּעֶרֶב וְיֵּשׁ מְאַחֲרִין עַד הַבֹּקֶר לְאַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה, שֶׁלְּאַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה עוֹמֵד הַחַזָּן וְרֹאשׁוֹ מִתְפַּלֵּשׁ בְּאֵפֶר, וּבְגָדָיו מְפֻלָּשִׁין,⁴⁸⁴¹ וְקוֹרֵא קִינוֹת בִּבְכִיָּה וּבִילָלָה. אִם יוֹדֵעַ הוּא לְתַרְגְּמוֹ – מוּטָב, וְאִם לָאו – נוֹתְנוֹ לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְתַרְגֵּם וּמְתַרְגֵּם, שֶׁיָּבִינוּ בוֹ שְׁאָר הָעָם וְהַנָּשִׁים וְתִינוֹקוֹת, וְהַקּוֹרֵא אוֹמֵר: בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת. וְיֵשׁ שֶׁמַּנִּיחִין אֶת־הַתּוֹרָה עַל הַקַּרְקַע בַּעֲטִיפָה שְׁחוֹרָה וְאוֹמֵר: “נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ”,⁴⁸⁴² וְקוֹרְעִין וּמַסְפִּידִין כְאָדָם שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו. וְיֵשׁ שֶׁמְּשַׁנִּים אֶת־מְקוֹמָם, וְיֵשׁ שֶׁיּוֹרְדִין מִסַּפְסְלֵיהֶם לְמַטָּה, וְכֻלָּם מִתְפַּלְּשִׁים בְּאֵפֶר וְאֵין אוֹמְרִים שָׁלוֹם זֶה לָזֶה כָּל־הַלַּיְלָה וְכָל־הַיּוֹם, עַד שֶׁיַשְׁלִימוּ הָעָם אֶת־קִינוֹתֵיהֶם. (מס' סופ" יח).

קלה אָמַר רַ' חָנָא בַּר בִּיזְנָא, אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה־אָמַר יְיָ צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית־יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה”⁴⁸⁴³ – קוֹרֵא לָהֶם צוֹם וְקוֹרֵא לָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה? בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם יִהְיוּ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֵין שָׁלוֹם – צוֹם (ר"ה יח:).

קלו “וַיֹּאמֶר אִם־יָבוֹא עֵשָׂו אֶל־הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ”⁴⁸⁴⁴ – אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם, “וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה”⁴⁸⁴⁵ – אֵלו אַחֵינוּ שֶׁבַּגָּלוּת.⁴⁸⁴⁶

אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָה: אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁאַר לִפְלֵיטָה מִתְעַנִּים הָיוּ עֲלֵיהֶם⁴⁸⁴⁷ בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי (ב“ר עו; ילק”ש וישלח).