לִרְאֹת אִישׁ שֹׁכֵב
בְּמִטָּתוֹ זֹעֵק גַּאֲוַת
גַּעְגֻּעָיו לְמַאנְיָה אִשְׁתּוֹ הַמְאַחֶרֶת
לָבֹא: מַאנְיָה. מַ – – מַ – – מַ – – מַ – – מַ – –
וּבְכִי יָבֵשׁ יֹרֵד עָלָיו.
מַאֲהִיל פָּנָיו:
מַאמַא, בֹּאִי לְפֹּה.
פַּאיְדְּיִי סְיֻדַא.
מַאנְיָה.
יֻרָה.
גֶּנְיָה.
אָדְנֻ מִינֻצְ’קֻ. רֶגַע קָטֹן.
יֶבֻּ וַשֹׁיְ מַטְיְ!
(מִלַּת גְּנַאי
רֻסִית
קְרֹבָה לִקְלָלָה.)
לְהַגִּיד לַשֹּׁכֵב בַּמִּטָּה הַשְּׁלִישִׁית:
לֹא יָעִיז
וְלֹא יָזִיז
וְלֹא לָזֻז
וְאֶת מַאנְיָה בֹּז לֹא יָבֹז
וְלֹא יָנֻס
וְאִם בְּכָל זֹאת יֵצֵא אִתָּהּ, שֶׁהֻא לֹא יֹצִיא אֹתוֹ הַחֻצָה. יִשְׁכַּב בַּצַּד. יִשְכַּב
בָּאֶמְצַע, לֹא יִתְעָרֵב.
אֵךְ בֶּעיְט אַךְ. זֹאת אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִ(כְּב')כֶם.
כז תמוז תשן, 20 יולי 1990