הָלְכָה רָחָב וְלָקְחָה אֶת שִׁמְשׁוֹן
וַתַּצְפִּינֵהֻ בַּפִּשְׁתִּים.
וְהָלְכָה וְאָמְרָה לַמְרַגְּלִים: לִינֻ
פֹּה הַלַּיְלָה עַד יַעַבְרֻ הַפְּלִשְׁתִּים.
בִּמְשֻׁלַּשׁ הַבַּיִת בַּעֲלִיַּת הַגָּג
תָּלְתָה סֶרֶט אָדֹם בָּאֶשְׁנָב
וְנֶאֱמַר יָרֵחַ יְרִיחוֹ דֹּם.
וַיַעֲמֹד יָרֵחַ יְרִיחוֹ יֹם.
אַחַר כָּךְ עָלְתָה לִמְשֻׁלַּשׁ הַגַּגֹּן
לִרְאֹת מִי שָׁב וּמִי עֹבֵר.
רָאֲתָה אֶת דְּלִילָה וְרָאֲתָה אֶת שִׁמְשׁוֹן, וַתַּצְפִּינֵהֻ
עֹד יֹתֵר.
שִׁמְשׁוֹן מְשֻׁרְוָל בְּמַחְסַן חָסְנוֹ.
שִׁמְשׁוֹן מְפֻלָּשׁ בַּפְּלִשְׁתִּים וּמְשֻׁלָּשׁ:
רָחָב. דְּלִילָה. שִׁמְשׁוֹן.
בַּמֶּה כֹּחוֹ גָּדֹל? – אֲנִי. אָנֹכִי אָנֹכִי אָמַרְתִּי לְשִׁמְשׁוֹן בַּמֶּה כֹּחוֹ גָּדֹל.
טו אב תשן, 6 אוגוסט 1990