אַרְנֶבֶת, זוּ שֵׁרְתָה לִפְנֵי אֲרִי,
שְׁעַת־כֹּשֵׁר לָהּ מָצְאָה לְשָׁאֳלוֹ
(כְּטוֹב עָלָיו לִבֵּהוּ, אַחֲרֵי מַלְאוֹ
כְּרֵסוֹ מִמִּשְׁמַנֵּי בְּשַׂר מְרִיא):
– הַיֵּשׁ מִן הָאֱמֶת בְּפִיהֶן שֶׁל הַחַיּוֹת,
זוּ תְּסַפֵּרְנָה, כִּי אַתֶּם, הָאֲרָיוֹת,
תִּבָּהֲלוּ לְשֵׁמַע קוֹל
קְרִיאַת הַתַּרְנְגֹל?"
– “אֱמֶת” – לָהּ יַעַן הָאֲרִי – "אָכֵן
לְכָל אֵלַי הַיַּעַר וְאַדִּיָריו מֵעֵין
חֻלְשָה כָּזוֹ; לְמָשָׁל, הַפִּיל
גַּם הוּא יָזוּעַ, יַעַבְרֶנּוּ חִיל
לְשֵׁמַע נַחֲרַת חֲזִיר…" – “אִם כֵּן” –
קָרְאָה אָז הָאַרְנֶבֶת – "כְּבָר
יוֹדַעַת אָנֹכִי אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר,
עַל מָה אֲנַחְנוּ, אַרְנָבוֹת, נִבְרַח,
בְּהַגִּיעַ אֶל אָזְנֵינוּ קוֹל הַכֶּלֶב כִּי יִנְבַּח…"