תֻּכִּי אָמַר לְתֵרְנְגֹל:

"אָכֵן כְּפוּיֵי טוֹבָה אַתֶּם הֵתַּרְנְגֹלִים;

עֵת תִּרְעֲבוּ, תָּבֹאוּ לֶאֱכֹל

לְשֹׂבַע נַפְשְׁכֶם מִמַּה שֶׁהַבְּעָלִים

יוֹם־יוֹם לָכֶם בַּשֶּׁפַע יְפַזֵּרוּ;

וְאִם־הֵמָה עָדֵיכֶם לִקְרַב יֹאמֵרוּ,

תָּרִימוּ קוֹל צְוָחָה וְנוּס תְּמַהֵרוּ.

אֲנִי, לְמָשָׁל, אֵינֶנִּי נוֹהֵג־כַּךְ:

אֲנִי, לֹא רַק שֶׁלֹּא אֶבְרַח

מִפְּנֵי נוֹתְנֵי לַחְמִי, כִּי אִם בְּעַצְמִי אָבוֹא,

עֵת יִקְרְאוּ לִי, לַעֲמֹד עֲלֵי יָדָם".

הַתַּרְנְגֹל נֶאֱנַח מֵעֹמֶק לְבָבוֹ

וַיַּעֵן וַיֹּאמַר: "אַתָּה, אָחִי הַתָּם,

אֵינְךָ יְרֵא מִפְּנֵי בְנֵי אָדָם,

כִּי מִיָּמֶיךָ

תַּכִּי צָלוּי לֹא רָאוּ עֵינֶיִךָ;

אוּלָם עֵינַי אֲנִי רָאוּ כְבָר לֹא אַחַת,

אֵיךְ תַּרְנְגֹל רוֹחֵשׁ

בְּשׁוּמָן עַל מַחֲבַת

שׂוּמָה עַל גַּבֵּי־אֵשׁ".