אָלוֹן עָנֵף וּגְבַהּ קוֹמָה, גְּאוֹן הַחֹרֶשׁ,
בְּלֵיל סוּפָה וָסַעַר נֶעֱקַר מִשֹּׁרֶשׁ;
וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר עִם הָנֵץ חַמָּה
חָרְדוּ שִׂיחִים סָבִיב וַתֹּאחֲזַם שַׁמָּה
לְמַרְאֵה גָדְלוֹ שֶׁל הֶחָלָל,
שֶׁלְּכָל אָרְכּוֹ הָיָה מֻטָּל
מוּלָם עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.
– “הָהּ, מִי יָכֹל שְׁעֹר, כִּי זֶה גָדוֹל כָּל־כָּךְ?” –
בְּעָגְמַת־נֶפֶשׁ שִׂיחַ אֱלֵי־שִׂיחַ שָׂח:
"אֲנַחְנוּ רַק גִּזְעוֹ רָאִינוּ
עִם עֲנָפָיו הַתַּחְתּוֹנִים,
אֲשֶׁר הִסְתִּירוּ מֶנּוּ אֶת הָעֶלְיוֹנִים –
וְעַל גָּדְלוֹ תָּהֹה תָּהִינוּ;
וְלֹא שַׁעַרְנוּ, לֹא דִמִּינוּ,
כִּי מִגִּזְעוֹ עַד צַמַּרְתּוֹ
פִּי שִׁנַּיִם עוֹד יָרוּם, יִגְדַּל,
וְרַק עַתָּה, עֵת בְּאַדִּיר נָפַל
וּלְכָל אָרְכוֹ לְפָנֵינוּ הוּא מֻטָּל,
נוּכַל נַכִּיר אֶת רֹב גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ… –
חֲבָל עַל הַאי שׁוּפְרָא, חֲבָל!"
יֵשׁ כִּי נַכִּיר גָּדְלוֹ שֶׁל גֶּבֶר רַק
עֵת לָנוּ כְּבָר חַיִּים שָׁבַק.