לִפְנֵי שׁוֹפֵט שׁוּעָל הוֹפִיעוּ לְמִשְׁפָּט

פָּרִים עִם זְאֵבִים. כָּל צַד

עַל חֲבֵרוֹ קָבַל,

כִּי בְּכַוָּנַת רֶצַח בּוֹ הַלָּז חָבַל.

– “הִנֵּה הַפַּר הַזֶּה” – אָמַר זְאֵב אֶחָד

וַיּוֹר

עַל פַּר מַקְרִין שָׁחוֹר:

"בְּכֹחַ רַב כָּל כַּךְ

אוֹתִי בְּבִטְנִי נָגַח,

עַד כִּי מֵעַי שֻׁפְּכוּ כִּמְעָט

וּבְמַּכְאוֹבִים רָעִים יוֹמַיִם הִתְהַפַּכְתִּי."

– “וְאָנֹכִי בַּכַּר אַךְ לְתֻמִּי הָלַכְתִּי” –

הִתְאוֹנֵן זְאֵב אַחֵר – "פִתְאֹם

בְּזַעַף הִתְנַפֵּל עָלַי פַּר זֶה אָדֹם

וַיִּגָחֵנִי כָּכָה אֶל הַחֹמֶשׁ, עַד

שֶׁנִּשְׁמָתִּי פָּרְחָה כִּמְעַט,

וְלוּלֵא חַשְׁתִּי לִי מִפְלָט

מִן הָרוֹצֵחַ הָאָיֹם –

בֵּין הַמֵּתִים נֶחְשַׁבְתִּי כְּבָר כַּיּוֹם."

כֹּה עוֹד אֶחָד אוֹ שִׁנַּיִם זְאֵבִים קָבָלוּ,

כִּי בַחֲמַת־רֶצַח בָּמוֹ הַפָּרִים חַבָלוּ.

– “וּמָה תּוּכְלוּן לָשִׁיב אַתֵּמָּה אֲמָרִים?” –

שָׁאַל אָז הַשּׁוּעָל אֶת הַפָּרִים.

וַיַּעַן פַּר אֶחָד:

– "יוֹם־יוֹם כִּמְעַט

מִבֹּקֶר עֲדֵי־עֶרֶב

הֵם לָנוּ יִצְפְּנוּ, יֵשְׁבוּ לְמוֹ־אֶרֶב,

וּמִי מִמֶּנּוּ אֶל קְצֵה הַכָּר

מִבְּלִי מֵשִׁים אַךְ יִתְרַחֵק,

אוֹ בֵּין־עַרְבַּים, בְּשׁוּבֵנוּ אֶל הַכְּפָר,

כִּמְעַט קָט מִן הָעֵדֶר יִנָּתֵק, –

וְהִתְנַפְּלוּ עָלָיו, שִׁנֵּימוֹ בּוֹ יִשְׁלָחוּ

וּבְאַכְזְרִיּוּת חֵמָה אוֹתוֹ יִרְצָחוּ…"

– "וּבְכֵן הַפַּעַם מַעֲשֵׂה נָקָם

עֲשִׂיתֶם־בָּם?"

– "לֹא כִּי! לֹא אָנוּ בְּרִיב הִתְחַלְנוּ

וַעֲלֵיהֶם לֹא הִתְנַפַּלְנוּ;

הֵם הִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ – וַאֲנַחְנוּ

לְהִתְגּוֹנֵן הֻכְרַחְנוּ."

– “דַּבֵּר אֵפוֹא אֶל הָעִנְיָן!”

– "רָעֹה רָעָה עֶדְרֵנוּ בַּאֲפָר

וּלְתֵאָבוֹן לִחֵךְ הָעֵשֶׂב הָרַעְנָן.

פִתְאֹם קוֹל אַזְהָרָה בַּמַּחֲנֶה עָבָר –

וּכְרֶגַע כָּל הָעֵדֶר אָץ בְּבֶהָלָה

אֱלֵי מָקוֹם אֶחָד חִישׁ לֶאֱסֹף הַטַּף,

וַנַּעֲמֹד סְבִיבוֹ הָכֵן בַּמַּעְגָלָה

לְהַכּוֹת אָחוֹר אוֹיֵב אֲשֶׁר יָעֵז לִקְרַב.

וְהִנֵּה מִן הַחֻרְשָׁה יָצְאָה כְּנוּפְיַת זְאֵבִים,

עָמְדוּ מְעַט־קָט, אַחַר הִתְחִילוּ קְרֵבִים,

לוֹטְשִׁים עֵינַיִם לָנוּ וְחוֹרְקִים שִׁנַּיִם –

הִטֵּינוּ לְמוּלָם קַרְנָיִם.

פִּתְאֹם קָפְצוּ עָלֵינוּ בַּחֲמַת־זָעַם;

אַךְ קֶרֶן־עֹז קִדְּמָה פְנֵיהֶם הַפָּעַם –

וַתַּפִּילֵם אָחוֹר. אוּלָם הֵם לֹא נוֹסָרוּ

וּבְזַעַף שׁוּב עָלֵינוּ הִשְׂתָּעָרוּ,

אַף גַּם עָלָה לָהֵמָּה, לַזֵּדִים,

לִפְצֹעַ אָז מִמֶּנּוּ אֲחָדִים;

אָכֵן בִּנְגִיחוֹת־עֹז שׁוּב הִטָּלְנוּם אָחוֹר,

אוֹ אָז בִּילֵל נָסוֹגוּ וְלֹא יָסְפוּ חֲזוֹר."

– "חֻצְפָּה וְסִלּוּף עוּבְדוֹת מֵאֵין כְּדֻגְמָתָם! –

קָרָא רֹאשׁ הַכְּנוּפְיָה בְּרֹגֶז רָב:

"גַּם עַל דַּעְתֵּנוּ לֹא עָלָה לִפְגֹעַ בָּם,

אַךְ בִּרְאוֹתֵנוּ עֶמְדָתָם

הַמְּחֻצָּפָה כְּלַפֵּינוּ, הַמְאַיְּמָה בִקְרָב,

חָרְה אַפֵּנוּ עַד מְאֹד

וְלֹא יָכֹלְנוּ בְרוּחֵנוּ מְשֹׁל,

נִגַּשְׁנוּ אֲלֵיהֶם לִשְׁאֹל:

מָה פֵּשֶׁר הִתְגָּרוּת גְּלוּיָה כָזֹאת?

אַךְ הֵמָּה, כִּתְקוּפֵי טֵרוּף אָיֹם,

עָלֵינוּ הִתְנַפְּלוּ פִתְאֹם

נָגֹחַ וְנָהֹם

וְהַזְעֵק עָלֵינוּ

מְתִים מִכְּפָר עִם לַהֲקַת כְּלָבִים…

לוּלֵא כְגִבּוֹרִים כָּבַשְׁנוּ אֶת יִצְרֵנוּ,

בְּחַיֵּי רֹאשֵׁנוּ,

כִּי חַיֵּיהֶם אָז לֹא הָיוּ שָׁוִים

אַף עֶצֶם יְבֵשָׁה כַּחֶרֶס…" הַשּׁוּעָל

דֹּם הֶחֱרִישׁ מְעַט,

כְּמוֹ בְּדַעְתּוֹ שָׁקַל

אֶת טַעֲנוֹת כָּל צַד,

אַחַר חָרַץ מִשְׁפָּט:

"אֵין כָּל סָפֵק, כִּי מִצִּדָּם

שֶׁל הַפָּרִים הָיְתָה כָּאן הִתְגָּרוּת גַּסָּה

זוּ אֶת הַזְּאֵבִים הֶעֱבִירָה עַל דַּעְתָּם

וְלֹא זָכְרוּ הַאֲרֵךְ־רוּחַ בְּיוֹם מַסָּה.

לָכֵן שְׁנֵי הַצְּדָדִים יָבֹאוּ עַל עָנְשָׁם:

לְמַעַן לֹא יוּכְלוּן פָּרִים עוֹד הִתְגָּרוֹת,

אֲצַו אֶת קַרְנֵיהֶם לִכְרוֹת;

וְאִם תִּהְיֶה נִשְׁקֶפֶת סַכָּנָה לְנַפְשָׁם,

יוֹאִילוּ נָא אֶל הָרְפָתִים לִבְרֹחַ

וְלֹא יָזִידוּ עוֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ.

וְהַזְּאֵבִים – אָסוּר לָהֵמָּה מֵעַכְשָׁיו

עֲבֹר גְּבוּל הַחֻרְשָׁה וְאֶל הַכַּר לִקְרַב;

וְהָעֲבַרְיָינִים כְּחוֹק גַּם יָעֲנָשׁוּ: ־

לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֻרְשָׁה יְגֹרָשׁוּ".