זְאֵב מִיַּעַר רָץ וּבָא לַכְּפָר,

לֹא אֶת לִבּוֹ שַׂמֵחַ בְּמִשְׁתֵּה דוֹדִים

כִּי־אִם נָפְשׁוֹ מַלֵּט מִמָּוֶת מָר:

עִם כַּלְבֵיהֶם אַחֲרָיו רָדְפוּ הַצַּיָּדִים.

בְּכָל לִבּוֹ הָיָה נָכוֹן

לְהַחֲלִיק אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן,

אוּלָם לַאֲסוֹנוֹ הָיוּ כָּל הַשְּׁעָרִים

סְגוּרִים וּמֻסְגָּרִים.

וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה בְּמַר־נַפְשׁוֹ וַיַּרְא

וְהִנֵּה חָתוּל עוֹמֵד שָׁם־עַל גָּדֵר;

וַיִּתְחַנֵּן הַזְּאֵב אֵלֵיהוּ וַיֹּאמַר:

– "הוֹ, חוָּסֶה נָא, חָבֵר! הַגִּידָה לִי מַהֵר:

מִי, הוּא טוֹב־לֵב יוֹתֵר

כָּאן בֵּין הָאִכָּרִים,

וְהֶחְבִּיא אוֹתִי מִפְּנֵי צָרַי הָאַכְזָרִים?

שָּׁמְעָה נִבְחַת כְּלָבִים וְקוֹל שׁוֹפָר אָיֹם –

רוֹדְפַי, שׂוֹנְאַי בְּנֶפֶשׁ, מִתְקָרְבִים הֲלוֹם;

וְאִם לֹא־אֶמְצָא־לִי חִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִפְלָט –

וְאָבַדְתִּי לָעַד."

– "בַּקַּשׁ מַהֵר אֶת נַחֲמָן,

הוּא אִישׁ טוֹב־לֵב וְרַחֲמָן

וְחַסְדוֹ מֵאִישׁ עוֹד לֹא מָנָע" –

אָמַר לוֹ הֶחָתוּל. – “אֱמֶת” – הַזְּאֵב עָנָה –

“אַךְ מֵעֶדְרוֹ טָלֶה חָטָפְתִּי.”

– "בַּקֵּשׁ אֵפוֹא אֶת יַעֲקֹב,

גַּם הוּא אָדָם יָשָׁר וָטוֹב."

– "נָכוֹן, אוּלָם זֶה מִקָּרוֹב

אֶת חֲמוֹרוֹ טָרָפְתִּי."

– “פְּנֵה לְךָ אֵפוֹא מַהֵר אֶל אֶבְיָסָף.”

– "יָרֵאתִי פֶּן גַּם הוּא לִבּוֹ עָלַי יִזְעַף,

כִּי בָאָבִיב דָּרַסְתִּי שְׁתַּיִם מֵעִזָּיו."

– "אִם כֵּן, הָעֵסֶק בִּישׁ! אוּלָם

אֶפְשָׁר יַחְבִּיאֲךָ מְשֻׁלָּם."

– "מְשֻׁלָּם? אֲהָהּ, רֵעִי! עוֹד יֶרַח לֹא עָבַר

מֵעֵת אֶצְלוֹ חִנַּקְתִּי עֵגֶל בֶּן־בָּקָר."

– “אָכֵן” – אָז הֶחָתוּל לַזְּאֵב יֹאמַר –

"כַּאֲשֶׁר לִי אֶחֱזֶה,

פֹּה הֲרֵעוֹתָ לְכָל אֶחָד, –

הַגֵּד אֵפוֹא: אֵיכָכָה זֶה

קִוִּיתָ פֹּה לִמְצֹא מִפְלָט?

לֹא, אִכָּרֵנוּ בִּינָתָם

עוֹד לֹא אָבְדָה, לְרָעָתָם

לָתֵת לֵךְ אֶצְלָם מִסְתּוֹר.

וְהַצֶּדֶק עִמָּהֶם, חַבְרוֹר!

עָלֶיךָ יֵאָמֵר לֵאמֹר:

זוֹרֵעַ אָוֶן – אֵיד יִקְצֹר…"