ליהנות ולהתפעל מדברי שירה אנו יכולים רק, כמו בספירה הארוֹטית, מאלה של אחרים, ולא מאלה שלנו; והואיל ואנו רוצים לטעום ככה, ולו רק פעם אחת, גם את אלה שלנו, הננו נוטים לקבל השפעה. בזה מתבאר החזיון, שאנו מוקירים בלבנו דוקא אותן מיצירותינו שהתגנב בהן הד משל אחרים, ואילו את דברינו המקוריים־העצמיים, שהאני שלנו שוֹלט בהם שלטון מוחלט, אין אנו אוהבים ביותר.