אִם אֶזְכְּרָה שִׁבְיִי / עֵת נְדוֹד גְּבִיר –
יִזַּל כַּטַּל בִּכְיִי / וּנְהִי אַחֲבִיר.
לֹא אֹמְרָה דַיִּי – / עַד בְּנוֹת דְּבִיר
קָדְשִׁי וְשׁוּב אוֹהֲבִי / אֶל מִשְׁכְּנוֹת הַצְּבִי.
וְעַד אָן גּוֹאֲלִי / יְרוֹמֵם שׁוֹלֲלִי / וּמַחֲרִיב אָהֳלִי
וְטִמֵּא אֶת נְוֵה / מְעוֹן שׁוֹכְנִי סְנֶה?
בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת / מִגְדַּל הַיְּקָר,
שָׁכַן פְּרִיץ חַיּוֹת / בּוֹ וְנֶעֱקָר.
אֵיךְ נִקְבְּצוּ דַיּוֹת / שָׁם? וְנֶחֱקָר
תֹּם קֵץ, וְהִנֵּה נְבִיא / הָאֵל, וְאוֹמֵר: 'חֲבִי
מְעַט קָט, יַחֲלִי, / וְטוּב אֵל יַחֲלִי, / וְאָז תִּנָּצְלִי;
וְצוֹעֵק מִדְּוֵה / לְבָבוֹ אֶעֱנֶה!'
רַפֵּא מְשׁוּבָתִי, / רָם וְנֶאֱדָר,
הָשֵׁב אֱלֵי בֵיתִי / סֹחֶרֶת וְדָר,
וֶאְסֹף קְהִלָּתִי – / אִישׁ לֹא נֶעֱדָר.
הַצּוּר, בְּיוֹם רוֹכְבִי – / הַשְׁמֵד מְעוֹן אוֹיְבִי!
וְתִסְלַח מַעֲלִי / וְתִהְיֶה בוֹעֲלִי / וְתַחְפֹּץ גּוֹאֲלִי,
וְשָׂא כָל מַעֲוֶה, / וְתוֹךְ בֵּיתָךְ חֲנֵה!
מָתַי תְּנַחֲמֵנִי, / צוּר מְחוֹלֲלִי?
מָתַי תְּרוֹמֲמֵנִי / עַל מְקַלֲלִי?
מָתַי תְּקַיְּמֵנִי / מִשַּׁחַת בְּלִי?
וּשְׁלַח פְּדוּת בַּעֲבִי / וּפְדֵה אֲסִיר מִשְּׁבִי,
וְתִרְפָּא מַחֲלִי / וְתִבְחַל בּוֹחֲלִי / וְתִגְעַל גּוֹעֲלִי –
וּמִדָּמָם רְוֵה, / וְהַר קָדְשִׁי בְּנֵה!