נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה / יחיאל מר
© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.
הַנֵּר שֶׁהִדְלַקְנוּ – עוֹדֶנִּי זוֹכֵר –
הֵצִיף אַהֲבָה אֶת הַלֵּב.
הַנֵּר הָרִאשׁוֹן בְּיַד אַבָּא הִבְהֵב,
הֵאִירָה שַׁלְהֶבֶת הַנֵּר…
מֵאָו, מֵאָז לֹא הִדְלַקְתִּי הַנֵּר,
אָטוּם חַלּוֹנִי וְאָפֵל.
נְשָׁמָה נָשַׁמָּה – לֵב גְּדוּש-לֵיל,
וְנֵרוֹ שֶׁל הַנֵּס לֹא הֻדְלַק בַּתֵּבֵל –
חֲלוֹם שֶׁל יַלְדוּת מתְפּוֹרֵר!
אךְ הַלַּיְלָה אַצִּיב לְבָבִי הַלּוֹהֵט,
אַחֲרוֹן נֵרוֹת חֲנֻכָּה!
תְּבָרְכֵהוּ אִמִּי בִּבְכִיָּה חֲנוּקָה!
וּבְאֵלֶם אָבִי יַהֲפֹךְ אֲבוּקָה
לְאָחִי, לְאָחִי הָאוֹבֵד!