קִבַּלְתִּי בִרְכַתְכֶם הַנִּלְבָּבָה:

"תִּכְלֶה שָׁנָה שֶׁל צֶנַע וּמַחְסוֹר,

תָּחֵל שָׁנָה שֶׁל שֶׁפַע עַד בְּלִי דָי!"

חֵן־חֵן לָכֶם, רֵעִים, וִהְיוּ בְרוּכִים!

אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלַּשֻּׁלְחָן יָשַׁבְתִּי

לַהֲשִׁיבְכֶם בְּרָכָה בְּעַד בְּרָכָה

(וְהֵן יוֹדְעִים אַתֶּם: אֵינִי רָגִיל

בִּמְלֶאכֶת הַכְּתִיבָה כְּלָל וְעִקָּר)

אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: "הוֹאִיל וְכָךְ,

כְּלוֹמַר, הוֹעִיל וּלְעֵסֶק בִּישׁ נִכְנַסְתָּ,

זֶה עֵסֶק הַכְּתִיבָה – נַצֵּל הַהִזְדַּמְּנוּת!

וּפַעַם בִּשְׁמִטָּה אִם כְּבָר אָחַזְתָּ

בְּזֶה מַכְשִׁיר עָדִין, כְּלוֹמַר: בָּעֵט,

אַל תַּנִּיחֶנּוּ נָא עַד אִם דִּבַּרְתָּ

דְּבָרֶיךָ לָרֵעִים הָאֲהוּבִים,

שֶׁהַגּוֹרָל הִפְרִיד בֵּינְךָ וּבֵינֵיהֶם,

וְרַק עִם הַבְּרָכָה, בִּרְכַּת שָׁנָה טוֹבָה,

עָלְתָה אֵלֶיךָ שַׁוְעָתָם

מִן הַמַּחְסוֹר וּמִן הַצֶּנַע"…

וּבְכֵן, רֵעַי הָאֲהוּבִים

אָמְנָם בְּצָרַתְכֶם לִי צָר,

אַךְ לִי לֹא צַר בְּצָרַתְכֶם הַזֹּאת…

וַדַּאי תָּנִיעוּ רֹאשׁ, אוּלַי גַּם תִּלְחֲשׁוּ:

"אָכֵן זֶה הַמִּסְכֵּן – נִרְאֶה, כִּי נִטְרְפָה

דַעְתּוֹ (אוּלַי מִתּוֹךְ סִבְלוֹת הַצֶּנַע)…"

אֲבָל אֲנִי סָבוּר, כִּי שֶׁפַע הֲנָאוֹת,

שֶׁמֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְנוּן עַד כֹּה

הֶעֱנִיק לָנוּ הַצֶּנַע הַנָּזוּף.

הוּא גַם רוֹפֵא מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת,

אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֵי עִוְרִים לִרְאוֹת

אוֹצְרוֹת־יְקָר עַל כָּל מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל,

וְהוּא גַם מַהְפֵּכָן אֲשֶׁר שִׁנָּה

אֶת כָּל הָעֲרָכִים, אֲשֶׁר שִׂדֵּד

אֶת כָּל הַהַעֲרָכוֹת…

אִמְרוּ נָא בִמְטוּתָא:

הַאִם יָדַעְנוּ בִּתְקוּפַת הַשֶּׁפַע

לְהִתְפָּעֵל כָּל כָּךְ הִתְפָּעֲלוּת־אֱמֶת

מֵעֲסִיסוּת עַגְבָנִיָּה,

מֵרַעֲנַנּוּת הַמְּלָפְפוֹן

וּמֵהַלַּהֲטוּטִים שֶׁל הֶחָצִיל

הַמְשַׁנֶּה טַעֲמוֹ קַ"ן פְּעָמִים

כִּרְצוֹן כָּל אֵשֶׁת־חַיִל וִיכָלְתָּהּ?

הַאִם יָדַעְנוּ לְהַעֲרִיךְ

אֶת כָּל מָתְקוֹ שֶׁל הַבָּצָל הַמָּר?

אֶת נְעִימוּת הַצֹּרֶב הֶעָרֵב

שֶׁל הַפִּלְפֵּל? הָעֲדִינוּת הָאֲצִילָה

שֶׁל הַקִּשּׁוּא? אֶת חִין תַּפּוּחַ־אֲדָמָה,

אֶחָד מִלָּמֶד־וָו הַצַּדִּיקִים,

אֲשֶׁר מִתַּחַת לַמַּעֲטֶה הַדַּל

גּוֹנֵז הוּא בִשְׁבִילֵנוּ רָז הַשּׂבַע

וּבְפַשְׁטוּת עָשְׁרוֹ רוֹמֵז הוּא לָנוּ:

“אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה!…”

וְאוֹי לִי אִם אֹמַר: חֲבַל לִי עַל הַלֶּחֶם,

אֲשֶׁר מִתּוֹךְ שֶׁהוּא נִתָּן בְּשֶׁפַע,

גַּם עוֹד כַּיּוֹם בּוֹ נְזַלְזֵל

וְאֵין אֲנַחְנוּ כְלָל מְסֻגָּלִים

לַעֲמֹד עָמֹד הֵיטֵב עַל סְגֻלּוֹתָיו,

עַל כָּל פִּלְאֵי טַעְמוֹ, מַרְאֵהוּ וְרֵיחוֹ.

אֲבָל הַנְּיָר יִכְלֶה, הַדְּיוֹ תֶאֱזַל,

אִם אֲנַסֶּה לִמְנוֹת כָּאן רַק מְעַט

מִכָּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַהֲנָאוֹת

אֲשֶׁר הֶעֱנִיק לָנוּ הַצֶּנַע…

מָתַי בִּזְמַן הַשֶּׁפַע הֻפְעֲלוּ

כֹּחוֹת נַפְשֵׁנוּ בֶּעֱזוּז כָּזֶה,

בְּמֶרֶץ, בְּשִׂמְחָה נֶאֱמָנָה,

בְּרֶטֶט שֶׁל הִתְלַהֲבוּת

כְּמוֹ עַכְשָׁו, בִּימוֹת הַצֶּנַע,

בְּהִוָּדַע לָנוּ, כִּי, לְמָשָׁל,

עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ לְקַבֵּל

חֲצִי לוֹג שֶׁמֶן אוֹ צִנְצֶנֶת דְּבָשׁ?

הַאֵין עַתָּה כָל קְנִיָּה צְנוּעָה,

כָּל רְכִישָׁה דַלָּה וּמִצְעָרָה

אֶת לְבָבֵנוּ מַצְהִילוֹת יוֹתֵר

מִשֶּׁפַע רְוָחִים וְקִנְיָנִים

בַּזְּמָן הַהוּא, זְמַן הַטִּמְטוּם שֶׁל שֶׁפַע?

הֵן רַק עַכְשָׁו לָמַדְנוּ לְהוֹקִיר

כָּל הַזּוּטוֹת, הַפְּעוּטוֹת

(וּבֶאֱמֶת, גְּדוֹלוֹת מְאֹד!)

אֲשֶׁר אֲזַי כִּמְעַט וְלֹא הִרְגַּשְׁנוּ

בִּמְצִיאוּתָן…

וּמִי אִם לֹא הַצֶּנַע שֶׁהֵרִים

אֶת הַמָּסָךְ מֵעַל עוֹלָם גָּדוֹל,

עוֹלָם מָלֵא כָל טוּב, וַיַּפְתִּיעֵנוּ

בְּגִלּוּיִים אֲשֶׁר לֹא שִׁעַרְנוּם,

מַמָּשׁ חִדֵּשׁ מַעֲשֵׂי בְרֵאשִׁית?

הוּא הוּא שֶׁהֶעֱמִיק הֲבָנָתֵנוּ,

חִדֵּד הַבְחָנָתֵנוּ וְהֶחְרִיף

כָּשְׁרֵנוּ מֵחָדָשׁ לְהַעֲרִיךְ

הַהוֹפָעוֹת וְהַדְּבָרִים…

אַךְ מָה? אֵינְכֶם תְּמִימֵי דֵעִים עִמִּי?

אַתֶּם אֵינְכֶם בַּעֲלֵי־תַאֲוָה כָמוֹנִי?

וּמוּכָנִים אַתֶּם בְּלִי קשִׁי לְוַתֵּר

עַל הַעֲמָקַת הַהֲנָאוֹת,

עַל הַחְרָפַת הַתַּעֲנוּגוֹת

אֲשֶׁר הֶעֱנִיק לָנוּ הַצֶּנַע בְּטוּבוֹ?

כְּלוֹמַר, הִנְּכֶם מַצְנִיעֵי לֶכֶת

וּמִסְתַּפְּקִים גַּם בְּמוּעָט,

בַּהֲנָאוֹת־הַשֶּׁפַע הַשְּׁכִיחִים,

וּבִגְדוֹלוֹת לֹא תְהַלֵּכוּ?

אִם כֵּן דְּעוּ, כִּי לֹא אָבוֹא בְרִיב

אִתְּכֶם וְלֹא אֶכְפֶּה דַעְתִּי

עַל יְדִידַי בְּנֶפֶשׁ. מֵילָא!

תִּהְיֶה נָא הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה

שָׁנָה שֶׁל שֶׁפַע כִּרְצוֹנְכֶם.

הֲלֹא יוֹדְעִים אַתֶּם, שֶׁמְּקַבֵּל

אֲנִי הַכֹּל בְּאַהֲבָה,

וּבְכֵן גַּם אֶת הַשֶׁפַע אֲקַבֵּל;

סוֹף־סוֹף אֵין לִיהוּדִי כָמוֹנִי

לִנְהוֹג כְּנֶהֶנְתָן מֻפְלָג…

אַגַּב, אוּלַי עִם בּוֹא הַשֶּׁפַע,

עִם הַפְחָתַת הַהֲנָאוֹת שֶׁל חֹמֶר,

נַתְחִיל לְהִתְעַנְיֵן קְצָת גַּם בָּרוּחַ,

נַמְעִיט אֵת הַשִּׂיחוֹת רַבּוֹת־הָרֶגֶשׁ

עַל אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וּכְדוֹמֶה

וְנִדְאֲגָה לְפִרְנוּסָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ,

כִּדְאָמְרֵי אֱנָשֵׁי: "גַּם הַנְּשָׁמָה

אֵינָהּ צִמּוּק…" אַף נְעַיֵּן בַּסֵּפֶר.

וְלָאו דַּוְקָא בַּסֵּפֶר. גַּם בָּאָרֶץ

כְּדַאי קְצָת לְעַיֵּן. הַאִם לֹא כֵן?

הֲלֹא בְעֶצֶם טֶרֶם בָּהּ עִיַּנּוּ…

הֵן אִם אֵינִי טוֹעֶה, פֹּה מַשֶּׁהוּ קָרָה…

הֵן, כִּמְדֻמָּנִי, מִתְהַלְּכוֹת שְׁמוּעוֹת

עַל נֵס שֶׁהִתְרַחֵשׁ… עַל יִסּוּדָהּ

שֶׁל מְדִינָה… עַל עַם הַמִּתְחַדֵּשׁ

וְעַל קִבּוּץ הַגָּלֻיּוֹת…

אִמְרוּ גְלוּיוֹת: הַאִם כְּבָר רְאִיתֶם

אֶת הַמְּדִינָה? הַאִם בָּהּ חֲיִיתֶם?

הַאִם כְּבָר נְשַׁמְתֶּם אֶת אֲוִירָהּ?

וְאֶת קִבּוּץ הַגָּלֻיּוֹת – הַאִם

כְּבָר חֲזִיתֶם אוֹתוֹ בְּמוֹ עֵינְכֶם

וּבְמוֹ לִבְּכֶם?…

בְּכָל הַמּוֹרָאוֹת שֶׁל נִגְלוֹתָיו

וּבְכָל תִּפְאֶרֶת־זִיו־נִסְתְּרוֹתָיו?

הַאִם כְּבָר טְעַמְתֶּם

אַף קֹרֶט מִיִּפְעַת־יְמוֹת־מָשִׁיחַ?

מַה צַּר לִי, עֵת אֶרְאֶה בְדִמְיוֹנִי

דּוֹרוֹת בָּאִים הַמְקַנְּאִים

קִנְאָה עַזָּה בָּאשֶׁר הַמֻּפְלָא

אֲשֶׁר עָלָה בְגוֹרָלֵנוּ,

גּוֹרַל הָרִאשׁוֹנִים לִימוֹת מָשִׁיחַ,

הָרִאשׁוֹנִים לִרְאוֹת אֶת אוֹר דְּיוּקְנוֹ,

הָרִאשׁוֹנִים לִשְׁמֹעַ שׁוֹפָרוֹ…

וְהֵם, דּוֹרוֹת בָּאִים, דּוֹרוֹת תְּמִימִים,

גַּם עַל דַּעְתָּם לֹא יַעֲלוּ

כִּי קִנְאָתָם לַשָּׁוְא, כִּי עֲצוּמוֹת הָיוּ

עֵינֵינוּ, וְאָזְנֵינוּ אֲטוּמוֹת…

– – – – – – – – – – – –

וּבְכֵן, אֲנִי מַסְכִּים. לוּ כִדְבַרְכֶם יְהִי:

שְׁנַת שֶׁפַע עַד בְּלִי דָי! וּלְהִתְרָאוֹת, רֵעִים

אַךְ בְּעִקָּר: לִרְאוֹת! לִשְׁמוֹעַ וְלִרְאוֹת!…