הוי על הנביאים הנכלים אשר

הולכים אחר רוחם ולבלתי ראו.

כשעלים בחרבות נביאיך ישראל

היו. (יחזקאל, י"ג, ג–ד)

עַל נְבִיאֵי הַשָּׁלוֹם,

עַל הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים:

כְּשׁוּעָלִים הֲיִיתֶם,

בָּחֳרָבוֹת שׁוּעָלִים!

כִּי בְמִקְסְמֵי כָזָב

רַק תְּיַשְּׁנוּ הַלְּבָבוֹת

וְלַטֶּרֶף תָּתוּרוּ

בַּאֲפֵלַת חֳרָבוֹת…

כִּי תָטוּחוּ בֵית עַמִּי

רַק בְּטִיחַ חֲלוֹמוֹת,

וְהַפְּרָצוֹת עֲזוּבוֹת,

וַהֲרוּסוֹת הַחוֹמוֹת.

וַתֶּאֱהַבְכֶם בַּת עַמִּי,

חוֹזֵי שָׁוְא, טָחֵי תָפֵל!

וְאָנֹכִי נִדַּחְתִּי,

כִּי נִבֵּאתִי יוֹם אָפֵל…

אַךְ אִם סוּפָה חָזִיתִי

אַף נִבֵּאתִי לַשְּׁמָמָה –

לֹא בוֹשַׁשְׁתִּי הֵן רֶגַע

מֵעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה!

וּבִרְאוֹתִי אֶת עַמִּי

וְתִקְווֹתָיו נִתָּצוֹת –

הֵן עַל מִצְפִּי נִצַּבְתִּי

וָאִשָּׁאֵר בַּפְּרָצוֹת!

הֵן שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶן

כָּל לֵילוֹתַי וְיָמַי

וָאֲטוּחֵן בְּחֶלְבִּי

וּבְמֹחַ עֲצָמַי…

עַל נְבִיאֵי הַשָּׁלוֹם,

עַל הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים:

כְּשׁוּעָלִים הֲיִיתֶם,

בָּחֳרָבוֹת שׁוּעָלִים!…