שכרון ויגון תמלאי…

(יחזקאל, כ“ג ל”ג)

לֹא יָדַעְתִּי עוֹד אֶת נַפְשִׁי,

כְּמִתְנַכְּרָה לִי הִיא נַפְשִׁי.

מִי לִי נִשְׁקָף כְּמוֹ שַׁחַר

וַאֲנִי עַל עֶבְרֵי תְהוֹם?

מִי לִי רוֹמֵז בָּאֲפֵלָה:

"מִנִּי תְהוֹמוֹת הָאֲפֵלָה

יִשְׁאַג, וְאִם גַּם יְאַחֵר,

יִשְׁאַג שַׁחַר, יָרֹן יוֹם…"?

לֹא יָדַעְתִּי עוֹד אֶת נַפְשִׁי,

כְּמִתְנַכְּרָה לִי הִיא נַפְשִׁי.

מִי לִי אוֹרֵב כְּמוֹ עֶרֶב

וּבִלְבָבִי שִׁכְרוֹן־זִיו?

מִי לִי לוֹעֵג: "לֹא אֵלֶיךָ,

בֹּקֶר יָאִיר לֹא אֵלֶיךָ,

וְאִם פִּי שִׁבְעָה קְסָמָיו יֶרֶב,

וְאִם פִּי שִׁבְעָה אוֹרוֹ יִיף"?…

כּוֹס יְגוֹנִים שׁוֹתָה נַפְשִׁי,

כּוֹס תּוֹחֶלֶת שׁוֹתָה נַפְשִׁי,

וַעֲמֻקּוֹת הֵן בְּלִי קֶצֶב…

שְׁתֵּיהֶן יִשְׁתֶּה לִבִּי דָךְ…

שְׁתֵּיהֶן אֶמְצֶה עַד חַרְשֵׂיהֶן

וַאֲגָרֵם אֶת חַרְשֵׂיהֶן…

וּמִי יִדְמֶה לִי לָעֶצֶב?

וְלַתִּקְוָה מִי לִי אָח?…