עַל רֹאשׁ הָהָר הִתְנוֹסֵס מִקְדַּשׁ קְדוּמִים,

רַק שָׂרְדוּ עוֹד חֲצֵרוֹ עִם שְׁעָרָיו,

עֲלֵיהֶם עֻלְּפוּ פִרְחֵי־פְרָג אֲדֻמִּים.

הַכֹּל מִסָּבִיב לִחֵךְ, שָׂרַף שָׁרָב.

תָּעִיתִי עָיֵף, מַעְיַן לִבִּי חָרַב.

וָאֶפְתַּח דֹּם בְּיָד יוֹקֶדֶת, רָפָה

אֶת שַׁעַר בֵּית־אֵל. לַהַט, דְּמִי וְשַׁמָּה.

שַׁלְהֶבֶת בְּהִירָה רָעֲפָה, רָעָפָה

עַל פִּסְלֵי הָאֱלִילִים, שְׂרוּפֵי חַמָּה.

וָאֵדַע: זִרְמַת חַיִּים פֹּה נָדַמָּה.

אַךְ הִנֵּה לַחַשׁ לוֹהֵט אָזְנִי צָרָב:

צִפְעוֹנִי זוֹעֵם נִדְבַּק צַר כְּחוֹתָם

לְגֶפֶן בָּר. וּשְׁנֵיהֶם צִחֵי־שָׁרָב.

בְּשֶׁל כּוֹתֶרֶת שַׁיִשׁ מִלְחֲמוֹתָם,

שֶׁשְּׁנֵיהֶם אוֹתָהּ לָפְתוּ בְטַבְּעוֹתָם.

וּפִתְאֹם לֹא עוֹד חִנָּם שׁוֹפֵךְ חֶרֶס

אֶת זָהֳרוֹ עֲלֵי צִיּוֹת וַעֲרָבוֹת.

לֹא חִנָּם מִקְדַּשׁ־קְדוּמִים הֻכַּת הֶרֶס

וְכוֹתְרוֹת שַׁיִשׁ נוֹבְלוֹת בָּחֳרָבוֹת:

הוֹד תּוּגַת חַיִּים רִטֵּט דֹּם בַּקְּרָבוֹת…