חָלַמְתִּי כָּל הַלַּיְלָה חֲלוֹמוֹת קָשִׁים,

סָבַלְתִּי בִּזְיוֹנוֹת וְעֶלְבּוֹנוֹת לָרֹב, –

וְאַתְּ נִצַּבְתְּ עִם אֲהוּבֵךְ בִּקְצֵה הָרְחוֹב,

וּבִרְמָזִים עָלַי חִיַּכְתְּ חִיּוּךְ נָשִׁים.

אָכֵן כָּבְדָה חַטַּאת נַפְשִׁי הַמֻּפְקָרָה,

אָכֵן הִרְחַקְתִּי לֶכֶת עַד כְּדֵי גִחוּךְ;

כָּל־זֶה בְּצֶדֶק בָּא לִי, גַּם אוֹתוֹ חִיּוּךְ,

אוּלָם שֶׁפִּיךְ חִיְּכָהוּ – אֵין לָךְ כַּפָּרָה.