בְּמִשְׁבְּצוֹת־כָּתֹם הָעֵמֶק נָח
כְּלוּחַ אַשְׁקוֹקִי לִבְנֵי־אֵלִים,
וְהַפָּרָשׁ וְהָאִכָּר הַשַּׁח
הֵם לַמִּשְׂחָק הַנֶּעֱלָם כֵּלִים.
עָטְרוּ הָרִים סָבִיב, וּבְסַבְלָנוּת
צוֹפִים לַמַּחֲזֶה הַמְשַׁעֲמֵם;
מַעֲמִידִים פָּנִים שֶׁל סַקְרָנוּת,
וְכָל אֶחָד בְּעֶצֶם מִתְנַמְנֵם.
אֲנִי גַם כֵּן מַשְׁקִיף, תּוֹהֶה זָהִיר
בְּאֹהֶל הַשָּׁמַיִם הַגָּבוֹהַּ;
עָלָיו תָּלוּ הַשֶּׁמֶשׁ, לְהָאִיר
מִשְׂחָק גָּלוּי לְכָל בְּרוּאֵי אֱלוֹהַּ.
אֲנִי, הַמִּתְחַקֶּה עַל כָּל מַהְלָךְ,
מוֹדֶה נִכְלָם: אֵינִי מֵבִין כָּל־כָּךְ.