שִׁלַּחְתִּי אִשְׁתִּי, הִצַּתִּי הַבַּיִת,

מַקַּל־נְדוּדִים רַק הִצַּלְתִּי מִמַּיִט.

הַדֶּרֶךְ לִי בַּיִת, הָרוּחַ חוֹבֶקֶת,

אָכְלִי כָּל הַבָּא מֵהֶפְקֶר וּמִלֶּקֶט.

נִדּוֹן, שֶׁנִתֵּק אֶת עַצְמוֹ מִשַּׁלְשֶׁלֶת,

מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹבוֹת כִּזְאֵב וּכְיֶלֶד,

הָלֹךְ וְרַחְרֵחַ, הַבֵּט וְשָׁמֹעַ,

הָלֹךְ וְרַקֵּד וּמַשֵּׁשׁ וְתָמֹהַּ.