נִכְנַסְתְּ לְכִלְאִי מֵרְצוֹנֵךְ הַטּוֹב,
עָלַיִךְ סָגַרְתְּ שְׁעָרִים.
אוֹתָךְ לֹא קָנִיתִי בְּכֶסֶף עָקֹב,
בִּבְדִיחָה, בְּשִׁירִים נִבְעָרִים.
הִשְׁלַכְתְּ יְהָבֵךְ עָלַי הַנִּכְאָב
בְּאשֶׁר, עֹנִי וּבְגִידָה.
הָיִית לִי שִׁפְחָה, שׁוֹט־יָהּ וְכֹכָב,
הָיִית לְמוֹתָר וִיחִידָה.