א    🔗

גַּלֵּי קְטִיפָה רַכִּים עוֹזְבִים בְּנַחַת

דָּפְנֵי הַכִּנּוֹרוֹת הַנִּרְעָשִׁים,

וּמְצִיפִים בְּחֶדְוָה נֶאֱנַחַת

אוֹתִי וּבְחִירָתִי הַנִּרְגָּשִׁים,

הַנִּשָּׂאִים בְּקֶצֶב הַתִּזְמֹרֶת

דְּבֵקִים, מְזֻכָּכִים וּמַחְרִישִׁים.

מִבְּלוֹרִיתָהּ אֲנִי שׂוֹכֵר הַקְּטֹרֶת,

וּמַבָּטִי, מֵעַל רָאשִׁים נָעִים,

לְמֶרְחַקִּים שָׁלוּחַ בַּסְּחַרְחֹרֶת.

אַךְ, הָהּ, מִי שָׁם נִצָּב בֵּין הַבָּאִים

חִוֵּר כַּמֵּת, עֵינָיו גַּחֲלֵי־אֵשׁ,

מוּרָם מֵעָם, עָטוּף בְּלוֹאֵי קְרָעִים?

אֶת צְעָדַי מַדּוּעַ זֶה בּוֹלֵשׁ?

עֲדַיִן לֹא רָאִיתִי אִישׁוֹנִים

קוֹדְרִים כָּל־כָּךְ וְצַו כָּזֶה חוֹלֵשׁ!

מַה הֵם רוֹצִים, תּוֹבְעִים, הָאַלְמוֹנִים?

בַּאֲזִקִּים כּוֹבְלִים אֶת שְׁעָלָי

(צְמַרְמֹרֶת אֲחָזַתְנִי, אֵין־אוֹנִים,)

קוֹרְאִים בְּרֶמֶז וּמְצַוִּים: ‘אֵלַי!’

יָדַי הַמְחַבְּקוֹת צוֹנְחוֹת כְּבֵדוֹת,

סַהֲרוּרִי הִסַּעְתִּי אֶת רַגְלַי

אֶל דֶּלֶת הָאוּלָם, אֶל פְּנֵי הַדְּמוּת.

בְּלֵב קָפוּא אֲנִי צוֹעֵד נִבְעָת,

וְנִכְחוֹ נִצָּב בְּרֹאשׁ שָׁמוּט,

כְּמִי שֶׁבִּגְנֵבָה נִתְפַּס בַּיָּד.

אָז מִתְנַכֵּר פִּתְאֹם, וּבְלַחַשׁ־תָּם

שְׂפָתַי פָּתַחְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אַט:

‘מַדּוּעַ זֶה קְרָאתַנִי, בֶּן־אָדָם?’

עַל כָּךְ עָנַנִּי בְּצַוָּאר זָקוּף,

בְּהַבְלִיטוֹ חָזֶה עָקֹב מִדָּם:

‘אֲנִי זְקַן גֶּטּוֹ וַרְשָׁא, – צֶ’רְנְיַקּוֹב!’

נִרְעָשׁ, לֹא עוֹד הִרְבֵּיתִי לְמַלֵּל –

בִּכְנַף בִּגְדּוֹ אָחַזְתִּי הָרָקוּב,

וּמַחְרִישִׁים יָצָאנוּ אֶל הַלֵּיל.

 

ב    🔗

בְּתוֹךְ הַשֶּׁלֶג אָנוּ צוֹעֲדִים,

אֲנִי וּוִרְגִּלְיוּס שֶׁלִּי, בְּלִי אֹמֶר;

אֲנִי עָיֵף, רָצוּץ, אֲחוּז פְּחָדִים,

וְהוּא קוֹדֵר, נֻקְשֶׁה, נִשָּׂא כַּתֹּמֶר,

תּוֹמֵךְ בִּי בִּימִינוֹ בַּל אֶכָּשֵׁל.

פִּתְאֹם עָמַד, נָטָה זְרוֹעוֹ וַיֹּאמֶר:

‘הַבִּיטָה, בֶּן־אָדָם, וְדֹם כָּאֵל.’

לִכְשֶׁנָּשָׂאתִי עַיִן לְפָנִים,

עָצַר דָּמִי מִזְּרֹם וָאֶתְחַלְחֵל:

מוּלִי בְּתוֹךְ גָּדֵר שֶׁל כִּידוֹנִים,

חִוְרֵי־פָּנִים וַעֲרֻמִּים מִבֶּגֶד,

פְּרוּעֵי־שֵׂעָר חוֹפְרִים שׁוּחוֹת זְקֵנִים.

כּוֹרִים שׁוּחוֹת בִּזְרוֹעַ מְצֻמֶּקֶת,

וּמַבָּטָם קָפוּא כְּקֶרַח קַר,

חוֹפְרִים קְבָרִים לְעֵין־שְׁחָקִים חוֹרֶגֶת.

עוֹלִים מִבּוֹר אִתִּים גְּדוּשֵׁי־עָפָר,

יוֹרְדִים וְשׁוּב עוֹלִים וְנִשְׁפָּכִים,

מִפַּחַד צְחוֹק פָּרוּעַ וְאַכְזָר,

מִנֹּגַהּ מַגָּפַיִם מְצֻחְצָחִים,

מִמּוֹרָא קַת גַּסָּה וְחֹד פִּגְיוֹן,

מֵאֲפֵלַת לֹעוֹת רוֹבִים דְּרוּכִים.

בְּמֶרְחַק־מָה תַּחַת מִשְׁמַר־זָדוֹן,

בְּכֻתָּנְתָּם, קְהַל זְקֵנִים, נָשִׁים

מִצְטוֹפְפִים בְּחִיל כְּעֵדֶר צֹאן;

מֵהֶם הִצְנִיחוּ רֹאשׁ וּמַחְרִישִׁים,

מֵהֶם בְּקוֹל חָנוּק נוֹשְׂאִים קִינוֹת,

מֵהֶם חִיּוּךְ עַל פְּנֵיהֶם הַכְּמוּשִׁים.

הִנֵּה תְפִלָּה עוֹלָה בְּלֹא טִינוֹת,

הִנֵּה קְלָלָה נִשֵּׂאת וְיָד אוֹיֶבֶת,

פֹּה שְׂעָרוֹת הוֹלְכוֹת וּמַלְבִּינוֹת.

מֻכַּת תִּמְהוֹן וָחֵת עֵינִי אוֹרֶבֶת,

בּוֹלֶשֶׁת כָּל עִוּוּת, כָּל הֹלֶם־לֵב –

וְהַיְשִׁישִׁים כּוֹרִים מֻכֵּי צַהֶבֶת.

‘הַגִּידָה לִי’ – פּוֹנֶה אֲנִי כּוֹאֵב

אֶל מוֹלִיכִי, וְהוּא כְּפֶסֶל רָם,

סָפֵק חוֹלֵם, הוֹזֶה, סָפֵק זוֹעֵף –

‘הוֹאִילָה נָא’ – טוֹעֵן אֲנִי נִפְעָם –

'מַה־פֵּשֶׁר הַתְּמוּנָה וּמוּסָרָהּ?

הֵן אַחְיוֹתַי, אַחַי, כָּל זֶה הָעָם!'

עַל־כָּךְ עוֹנֶה לִי הוּא וּבִמְשׂוּרָה:

‘הַבֵּט וָדֹם!’ אֲנִי מֵישִׁיר עַפְעַף,

נְשִׁימָתִי מִפַּחַד עֲצוּרָה.

קְשִׁישִׁים פְּרוּעֵי־מַבָּט, אִלְּמֵי שָׂפָה,

כּוֹרִים בּוֹרוֹת בִּזְרוֹעַ מְצֻמֶּקֶת,

עוֹלִים יוֹרְדִים אִתִּים גְּדוּשֵׁי־עָפָר,

לְפֶתַע – מַה־שָּׁם מִתְחוֹלֵל מִנֶּגֶד?

נִלְחַצְתִּי אֶל מוֹרִי כְּעוּל נִבְהָל –

חַפָּר לְבֶן־זָקָן, עָרֹם מִבֶּגֶד,

הֵיְשִׁיר גַּבּוֹ, הִגְבִּיהַּ אֵת אֶל עָל,

צָעַק: 'אִם אֵל אַתָּה, הוֹפַע־נָא כָּאן,

עַל פִּי קִבְרֵנוּ לְאַלְתַּר פְּעַל,

וָלֹא – לֹא אֵל אַתָּה, כִּי אִם שָׂטָן!'

בְּיַד רוֹעֶדֶת אֵת הֵרִים פִּתְאֹם

אֶל עֵבֶר לוֹעַ קְנֵה־רוֹבֶה נִטְעָן,

צָעַק: 'חִצְבוּ אַתֶּם קִבְרִי הַיּוֹם,

אָנֹכִי מְסָרֵב!' וְלֹא גָמַר –

פָּלַח חָזֵהוּ לַהַב הַכִּידוֹן

וְנִתְגַּלָּה בְּאֹדֶם דָּם נִגָּר.

הָאֵת צָנַח, הַגּוּף שָׁקַע אַחְרָיו,

הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה זוֹעֶקֶת מָר.

פָּנַי הֵלַטְתִּי בְּשִׂמְלַת הָרַב.

 

ג    🔗

כְּפוֹר עַז עַל הַשָּׂדוֹת, לוֹהֵט כָּאֵשׁ.

אֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים בְּאֵין כָּל שְׁבִיל,

שׁוֹקְעִים בְּשֶׁלֶג מִתְפּוֹרֵר, יָבֵשׁ,

עַד הַבִּרְכַּיִם. אָנָה זֶה מוֹבִיל,

אֵינִי שׁוֹאֵל, אֲנִי צוֹעֵד קָפוּא,

בְּעִקְּבוֹתָיו צוֹלֵעַ וּמַהְבִּיל.

הִגַּעְנוּ אֶל הַכְּבִישׁ: פַּס צַר, אָפֹר,

מַיְשִׁיר בֵּין מֶרְחַבְיוֹת אֵין־סוֹף שֶׁל צַחַר

לְבֶטֶן אֲדָמָה אַבְנֵט תָּפוּר,

אַבְנֵט חָלָק וּמִתְנוֹצֵץ בַּסַּהַר.

הִטֵּיתִי אֹזֶן אֶל הָעֲרָבָה –

שָׁאוֹן אֶשְׁמַע, כַּהֲמֻלַּת הַיַּעַר

בִּנְשֹׁב בּוֹ רוּחַ־עֶרֶב שׁוֹבֵבָה.

צוֹפָה עֵינִי: נָחָשׁ־עֲנָק כָּבֵד

גּוֹלֵשׁ לְאֹרֶךְ פַּס הַכְּבִישׁ וּבָא;

שְׁפִיפוֹן שָׁחוֹר, שֶׁקְּצֵה זְנָבוֹ אוֹבֵד

בָּאֹפֶק הָרָחוֹק, מַחְלִיק לְאַט.

הִרְחַקְתִּי שׁוּר: קְהַל־אָדָם צוֹעֵד!

הִנֵּה רוֹכְבִים בָּאִים: רוֹבִים בַּצַּד,

לוֹבְשִׁים פַּרְווֹת־כְּבָשִׂים כְּאִכָּרִים,

אַךְ צְלַב־הַקֶּרֶס עַל שַׁרְווּל־הַיָּד

שִׁתֵּק דָּמִי קִרְבִּי – הָאַכְזָרִים!

אַחֲרֵיהֶם הָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ סוֹף,

קְהַל אַחַי דָּפוּק מֵעֲבָרִים

נוֹהַר מִזְרָחָה, וְאֵיכָן הַחוֹף?

הַשֶּׁלֶג, הַכַּדּוּר וְהָרָעָב!

אִלְּמוֹת מִכְּאֵב, עוֹטְיוֹת כְּצִלְלֵי־אוֹב

תָּנַעְנָה הַדְּמֻיּוֹת שְׁחוֹחוֹת־הַגַּב

בְּתֹפֶת הָעוֹלָם. זְעַק! – לָרִיק:

כָּל אֹזֶן אֲטוּמָה, סָגוּר לֵבָב;

וְאִם דִּמְעָה תִרְאֶה – כָּזָב מַבְרִיק;

אִם אֲנָחָה תִשְׁמַע – עָרְמַת בַּדַּאי,

לְדִמְעָתִי אֵמוּן אַל תַּעֲנִיק,

הַטִּילָה דֹּפִי בְּרַחְמֵי שַׁדַּי!

אֲנִי נִכְלָם מִגֹּדֶל הַחַטָּאת,

וּבְעִקְּבוֹתָם נוֹשֵׂא אֶת צְעָדַי

לָשֵׂאת סִבְלָם, לִרְעֹב עִמָּם לְפַת,

לִתְמֹךְ עָנְיָם וּלְנַחֲמֵם בַּצַּר –

אֵיךְ לֹא יָדַעְתִּי – לוּ אַךְ בְּמַבָּט.

בְּצַד הַכְּבִישׁ אֲנִי צוֹעֵד נִסְעָר,

וְלֹא מֵעֵז לָבוֹא אֶל קְהָלָם,

טַמֵּא קְדֻשַּׁת סִבְלָם בְּנִיב נִמְהָר.

פִּתְאֹם עָצְרוּ רַגְלַי בְּשַׁעֲלָן –

אֶת־מִי רוֹאוֹת עֵינַי? אָבִי הוּא זֶה!

אָבִי שֶׁלִּי, אֶחָד לִי בָּעוֹלָם,

תִּפְאֶרֶת הָאָדָם אֲנִי רוֹאֶה.

נִשְּׂאוּ רַגְלַי, אוֹתוֹ הִשַּׂגְתִּי חִישׁ.

אַךְ כְּמָצְאִי אוֹתוֹ וְהוּא תוֹהֶה,

לֹא מַכִּירֵנִי לְצִדּוֹ בַּכְּבִישׁ –

לֹא הַעִזּוֹתִי הִרְהוּרָיו חַלֵּל,

וּבְעִקְּבוֹתָיו שֵׂרַכְתִּי מַחֲרִישׁ,

נִצְמַד אֵלָיו בְּלֵב נִרְעָשׁ, אָבֵל,

וּבְרַעֲבוֹן עֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת.

מַה שָּׁח גֵּווֹ הַגֵּא וְנִתְקַפֵּל!

שַׂעֲרוֹתָיו כַּשֶּׁלֶג לְבָנוֹת,

וְזֶה רוּחוֹ – הַעוֹד הוּא כִּלְפָנִים,

שָׁלֵו, נִשְׂגָּב, אֵיתָן בַּאֲסוֹנוֹת?

עָצַרְתִּי נְשִׁימָה וּבְרֶטֶט־פְּנִים

לָחַשְׁתִּי: ‘אַבָּא!’ כְּנִבְהָל פִּתְאֹם

נֵעוֹר מֵהִרְהוּרָיו הָאוֹנְנִים,

הֵסֵב עָלַי מַבָּט אָפֵל כַּתְּהוֹם,

הֵצִיץ בִּי רֶגַע בְּדִמְעָה זוֹהֶרֶת,

וּלְאָחוֹר פָּנָה כְּבַחֲלוֹם.

רָצִיתִי לְלָפְתוֹ בְּיָד שׁוֹחֶרֶת;

פָּנָיו הַחֲרוּשִׁים, מִצְחוֹ הַצַּח,

קִרְעֵי בְּגָדָיו לַטְבִּיעַ בַּעֲתֶרֶת

נְשִׁיקוֹת־פֶּה יוֹקְדוֹת שֶׁל בֵּן נִדָּח,

אַךְ כְּעָנִי נוֹתַרְתִּי, שֶׁבְּפָנָיו

סָגְרוּ הַדֶּלֶת, וְכַפּוֹ תִצְנַח:

אָבִי פָּנָה כְּאִלּוּ לִי לֹא־אָב,

מַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ הָאֲבֵלָה בַּסַּךְ.

אֲנִי עוֹקֵב אַחְרָיו בְּלֵב נִכְאָב,

פּוֹנֶה בְּלַחַשׁ: 'אַבָּא, לָמָּה כָּךְ?

אֲנִי בִּנְךְ – הַאִם לֹא תַּכִּירֵנִי?

הָסֵב רֹאשְׁךָ וּרְאֵה – בִּנְךָ הַמָּךְ!

וְאִם חָטָאתִי – אַל כָּךְ תְּיַסְּרֵנִי.'

אַךְ הוּא בְּלֹא עָמֹד וָשׁוּר עוֹנֶה:

‘עָזְבֵנִי בְּנִי, וְאַל־נָא תַעַצְרֵנִי.’

אֵיכָה אֶכְלָא רוּחִי הַמִּתְעַנָּה,

וְאֶאֱסֹר אֶת שִׂפְתוֹתַי מִשְּׁאֹל?

אֲנִי צוֹעֵד אַחְרָיו וְשׁוּב פּוֹנֶה:

'הוֹאִילָה, אַבָּא, אֶת נַפְשִׁי לִגְאֹל,

וְאַךְ הַגִּידָה לִי אֵיכָן הִיא אִמָּא –

אִמִּי שֶׁלִּי, אֲשֶׁר אַךְ זֶה אֶתְמוֹל,

שִׁלְשׁוֹם לִוַּתְנִי לְדַרְכִּי בְּדֶמַע,

אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ פְּתֹחַ מְסָרֶבֶת

מִצַּוָּארִי חֲנוּק־הַבְּכִי, וּלְשֵׁמַע

הַפַּעֲמוֹן רָצָה עִם הָרַכֶּבֶת

לִרְאוֹת פָּנַי עוֹד רֶגַע בַּחַלּוֹן.

הֵיכָן עַתָּה הַנֶּפֶשׁ הָאוֹהֶבֶת?

אָרוּץ וְאֶמְצָאֶנָּה בַּיָּגוֹן,

וּבִכְתֵפַי אֶת גּוֹרָלָהּ אֶסְעַד;

אֵי אֲחוֹתִי עַתָּה בְּיוֹם חָרוֹן,

וְאֵי אָחִי? הֵן לֹא אֶשְׁקֹטָה עַד

אִם תַּעֲנֵנִי.' בִּתְשׁוּבָה עַל כָּךְ

הֵלִיט אָבִי, כְּקֵיסָר בַּסֶּנָט,

עֵינָיו בְּאַדַּרְתּוֹ. נִצַּבְתִּי דַךְ,

רוֹאֶה אָבִי אֵיךְ מִתְרַחֵק בַּכְּבִישׁ,

נִכְנָף וּשְׁחוֹחַ־גַּב נִסְחָף בַּסַּךְ,

וְלֹא יָכֹלְתִּי אֶלָּא לְהַחְרִישׁ.

נִסְתַּם גְּרוֹנִי בִּכְאֵב, וּמוֹעֲדוֹת

הִתְחִילוּ קַרְסֻלַּי. הִרְגַּשְׁתִּי אִישׁ

שָׂם זְרוֹעַ סְבִיב כְּתֵפַי הָרוֹעֲדוֹת,

לְבַל אֶכְרַע מִנֵּטֶל הַמַּכְאוֹב.

נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַנִּצְמָדוֹת

אֶל הַהוֹלְכִים – הָיָה זֶה צֶ’רְנְיַקּוֹב.